לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ מַצְהִיבִים שִׁבֳּלֵי־הַדָּגָן שֶׁבַּשָּׂדֶה. יֵשׁ וְהָיְתָה רוּחַ שׁוֹבֵבָה בָּאָה לְשַׁחֵק בַּשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת, הָיוּ הַשִּׁבֳּלִים כּוֹרְעוֹת לְמַשַּׁב הָרוּחַ, וּמִיָּד הָיוּ שָׁבוֹת וּמִזְדַּקְפוֹת, כְּאוֹמְרוֹת לָהּ, לָרוּחַ: הֵן לֹא תִרְצִי לִשְׁבֹּר אֶת גִּבְעוֹלֵנוּ הֶעָדִין – אַתְּ, רוּחַ הֶהָרִים הַשׁוֹבֵבָה.
– רְאוּ נָא! – קָרְאוּ הַיְלָדִים, בְּבוֹאָם אֶל הַשָּׂדֶה, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַכּוֹרְעוֹת – הִנֵּה יָם! יָם שֶׁל חִטָּה, הַמַּכֶּה גַלִים בַּשָּׂדוֹת, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
תמונה 7
שִׁבֳּלֵי דָגָן
בְּיָמִים אֵלֶּה, נוֹהֲרִים יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה אֶל הַשָּׂדֶה. שָׁם בֵּין שִׁבֳּלֵי הַחִטָּה מִתְרוֹצְצִים הֵם, מְחַפְּשִׂים אַחַר שִׁבֳָּלִים מְלֵאוֹת וּשְׁמֵנוֹת וְעוֹשִׂים מֵהֶן קָלִי לְאָכְלָה.
וְכָכָה עוֹשִׂים אֶת הַקָּלִי.
בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, חוֹפְרִים הַיְלָדִים גּוּמָה קְטַנָּה. לְתוֹךְ הַגּוּמָה אוֹסְפִים הֵם קַשׁ יָבֵשׁ, עַנְפֵי עֵץ לְהַסָּקָה, נְיָר וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהָאֵשׁ אוֹחֶזֶת בָּהֶם עַל נְקַלָּה. מִסָּבִיב לַגּוּמָה, שׁוֹפְכִים סוֹלְלָה שֶׁל עָפָר, לְמַעַן לֹא תוּכַל הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה וְלָאֱחוֹז בַּקּוֹצִים וּבַשִּׁבֳּלִים הַיְבֵשׁוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּשָּׂדֶה.
– יֵשׁ לְהַשְׁגִיחַ יָפֶה עַל הָאֵשׁ, לְבַל תִּשְׂרֹף אֶת הַקָּמָה הַיְבֵשָׁה – מַזְהִיר יוֹרָם.
וְאִם הִיא תְּנַסֶה לְהִתְפָּרֶץ, מִיָד אֲנִי שׁוֹפֵךְ עָלֶיהָ מִן הַחוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינוֹנוּ, וְהִיא תִּכְבֶּה – אוֹמֵר אֵלִיָּהוּ.
עַתָּה נְפוֹצִים הַיְלָדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לָאֱסֹף שִׁבֳּלִים טוֹבוֹת. אֶת אֵלֶּה הֵם אוֹגְדִים עֳמָרִים עֳמָרִים, בְּכָל אֶגֶד – עֶשֶׂר־עֶשֶׂר שִׁבֳּלִים, הַקְּשׁוּרוֹת יַחְדָּיו בְּעֶזְרַת גִּבְעוֹל קַשׁ יָרֹק לְמֶחֱצָה.
אֶת הָאֲגָדִים נוֹתְנִים הַחֶבְרַיָּה לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַמְפַצַּחַת אֶת הַזְּרָדִים. לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ מְלַחֲכוֹת אֶת הַמַּלְעָנִים הַיְבֵשִׁים וְאַחַר – מְהַבְהֲבוֹת וּמַשְׁחִירוֹת אֶת הַמּוֹצִים הָעוֹטְפִים אֶת הַזְּרָעִים, וּלְבַסּוֹף גַּם אֶת הַגַּרְגְּרִים עַצְמָם.
לְאַחַר שֶׁהָפְכוּ הַשִּׁבֳּלִים לִהְיוֹת שְׁחוֹרוֹת, הָאֵשׁ דָּעֲכָה וְרַק פֹּה וָשָׁם עוֹד לוֹחֲשׁוֹת גֶחָלִים מִסְפָּר – מְצַוֶּה יוֹרָם: לְהַפְסִיק אֶת הָאֵשׁ!
מִשֶּׁכָּבְתָה הָאֵשׁ, מְנַסִים הַיְלָדִים לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַחַמּוֹת מִן הַבּוֹר, מִפַּעַם לְפַעַם פּוֹרְצוֹת צְוָחוֹת מִפִּי הַשׁוֹבָבִים, אֲשֶׁר אֶצְבָּעוֹת יְדֵיהֶם נִכְווּ בַּגֶחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת.
תמונה 8
הַחֶבְרַיָּה עֲסוּקָה בִּקְלִיּת שִׁבָּלִים
לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הַשְִּבֳּלִים, מַתְחִילָה הָעֲבוֹדָה הָעִקָּרִית. הַיְלָדִים מִתְיַשְּׁבִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם מְמוֹלְלִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים בֵּין אָצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם. הַגַּרְעִינִים הַשְּׁחַרְחָרִים נוֹשְׁרִים מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, עוֹד מְעַט וַעֲרֵמַת גַּרְעִינִי חִטָּה מִצְטַבֶּרֶת לְיַד כָּל יֶלֶד מִן הָעוֹבְדִים.
וְעוֹד בְּטֶרֶם כִּלּוּ כֻלָם אֶת הַמְּלָאכָה, וְהַגַּרְגְּרָנִים שֶׁבָּהֶם מִתְנַפְּלִים עַל הַקָּלִי וּמְמַלְּאִים אֶת פִּיהֶם גַּרְגְּרִים.
הַחֶבְרַיָּה – פִּיהֶם, אַפָּם וּלְחָיֵיהֶם הוֹפְכִים שָׁחוֹר כְּכוּשִׁים.
צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי יוֹרָם, מִשֶּׁרָאָה אֶת פָּנֶיהָ הַמְפֻיָּחִים שֶׁל אַיָּלָה.
וְאַיָּלָה – הִיא הִתְגַּלְגְּלָה מֵרֹב צְחוֹק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בִּרְאוֹתָהּ כֵּיצַד הָפְכוּ הָעַפְעַפַּיִם שֶׁל יוֹרָם לִהְיוֹת חֲרוּכִים, וְהָעֵינַיִם הָיוּ שְׁחוֹרוֹת מִן הֶעָשָׁן וּמִן הַפִּיחַ.
וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן הָיוּ הַשְּׁנַיִם צוֹחֲקִים זֶה מוּל זֶה, מִבְּלִי שֶׁיָּבִינוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר, עַד שֶׁאֵלִיָּהוּ הִגִּישׁ מַרְאָה לִשְׁנֵיהֶם וְהֵם נָדַמוּ, בִּרְאוֹתָם אֶת פְּנֵיהֶם הַמְשֻׁנִים…
לְאַחַר הַסְּעֻדָּה, מִשֶּׁרָחֲצוּ הַחֶבְרַיָּה אֶת פְּנֵיהֶם, הֵחֵלּוּ הַקְּטַנִּים מִתְחָרִים וּמְשַׂחֲקִים בְּמַחֲבוֹאִים בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, עוֹד רָגַע וְכָל הַחֶבְרַיָה נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה…
– יוֹרָם!
– יוֹאֵל!
– הוֹ… הוֹ…
– הֵיכָן אַתֶּם?
בּוֹקְעִים וְעוֹלִים מִן הַקָּמָה קוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, הַמְחַפְּשִׂים זֶה אֶת זֶה.
יֵשׁ וְאַחַד הַיְלָדִים אָבַד דַּרְכּוֹ בְּתוֹךְ הַקָּמָה, כִּי סָגְרוּ עָלָיו הַשִּׁבֳּלִים מִכָּל צַד. פַּחַד תּוֹקֵף אֶת הָאוֹבֵד, וְהוּא צוֹעֵק בְּכָל כֹּחוֹ, וְעוֹנָה אֵין לוֹ. לְבַסּוֹף מַתְחִיל הַקָּטָן לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וּמִכָּאן קַל לוֹ לִמְצֹא אֶת חֲבֵרָיו.
כָּכָה יְבַלּוּ יַלְדֵי הַכְּפָר אֶת יְמֵי הָאָבִיב וְהַחֹפֶשׁ בֵּין שְׁבֳּלֵי הַדָּגָן.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.