לא “כִּי תֵצֵא אֵשׁ… שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה” (שמות כב, ה) – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת הַבְּעֵרָה שֶׁהִבְעַרְתִּי; אֲנִי הִצַּתִּי אֵשׁ בְּצִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן וַתֹּאכַל יְסֹדֹתֶיהָ” (איכה ד, יא), וַאֲנִי עָתִיד לִבְנוֹתָהּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ” (זכריה ב, ט) (בבא קמא ס ע"ב).
לְשַׁלֵּם אֶת הַבְּעֵרָה – לפצות על הנזק שגרמה האש.
*
לב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמְעוּ קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי מִפְּלַטְיָא בְּרִחוּק מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: הַגּוֹיִים הַלָּלוּ שֶׁמִשְׁתַּחֲוִים לַעֲצַבִּים וּמְקַטְּרִים לֶאֱלִילִים יוֹשְׁבִים בֶּטַח וְהַשְׁקֵט, וְאָנוּ – בֵּית הֲדוֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ שָׂרוּף בְּאֵשׁ, וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶם: לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק – וּמָה לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ, לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָלַיִם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְשַׂחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת” (במדבר א, נא), עַכְשָׁו שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ – וְלֹא נִבְכֶּה? אָמַר לָהֶם: לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ” (ישעיה ח, ב) – וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה, וַהֲלֹא אוּרִיָּה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּזְכַרְיָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי? אֶלָּא תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה. בְּאוּרִיָּה נֶאֱמַר: “לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר” (מיכה ג, יב); בִּזְכַרְיָה נֶאֱמַר: “עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִִם” (זכריה ח, ד). עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה הָיִיתִי מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּם נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה; עַכְשָׁו שֶׁנִּתְקַיְּמָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיָּמֶת. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, נִחַמְתָּנוּ! עֲקִיבָא, נִחַמְתָּנוּ! (מכות כד ע“א־ע”ב; ספרי דברים, מג).
הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי מִפְּלַטְיָא – המולת בני אדם ברחובה הראשי של רומא.
בְּרִחוּק וגו' – ממרחק של קרוב למאה ועשרים ק"מ.
מְשַׂחֵק – צוחק. עֲצַבִּים – פסלים.
מְקַטְּרִים – מעלים קטורת.
הֲדוֹם – מקום הנחת הרגליים (כינוי למקדש [תהלים קלב, ז]).
מָה לְעוֹבְרֵי וגו' – אם החוטאים זכו לגורל יפה כזה, מה נפלא יהיה גורלם של עושי רצונו של הקב"ה.
קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם – למראה המקדש החרב.
“הַזָּר הַקָּרֵב” – מי שאינו כוהן.
כִּי מָה עִנְיַן וגו' – מדוע הם נזכרים יחד?
אוּרִיָּה בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן – והמדרש מזהה את אוריה זה עם אוריהו בן שמעיהו, שהומת משום שניבא על חורבן ירושלים בידי בבל (ירמיה כו, כ־כג).
זְכַרְיָה – בן ברכיה הנביא.
תָּלָה הַכָּתוּב – התנה את קיומה של הנבואה האחת בקיומה של הנבואה האחרת.
בְּאוּרִיָּה נֶאֱמַר – בנבואת מיכה שנאמרה בימי אוריה (ומיכה נזכר בסמוך לאוריה שם, פסוק יח).
“עִיִּין” – תלי חורבות.
מִתְיָרֵא – חושש.
בְּיָדוּעַ – ברור הוא.
*
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.