כ' באלול תש"ח — 24.9.1948
לא בלי דאגות וחששות קשים אנט מתקרבים לסף השנה החדשה. מערכת קיומנו, הצבאית והפוליטית, טרם נסתיימה. צבאות הפלישה של האויבים עודם חונים בארצנו, וצוררינו באומות המאוחדות מוסיפים לחרוש מזימות על עצמאותנו וכיבושינו. גם בפנים אין הכל שלם, ומגמות הרס ואנרכיה של אֲמוּני טירור ופרישה מימי השלטון הזר טרם נעקרו מתוכנו בשלמותם.
ואף על פי כן — זו הפעם הראשונה בתולדות הגלות ניפרד מהשנה החולפת בלבבות מלאים על גדותם הודיה והשתאות וברכה — באשר היתה זו שנת־פסגה בהיסטוריה היהודית: בא — ואם רק בראשיתו — חזון־הגאולה של דורות, ומדינת ישראל קמה, אחרי אלפי שנים, והיא קמה לא בחסד־לאומים, אלא בכוח־עצמנו.
ממשלת המנדט אמרה להוריש לנו עם צאתה מהארץ אנרכיה ותוהו־ובוהו. מסורת היצירה וההישענות על כוח עצמי שפיעמה בישוב, עמדה לו להתגבר על מזימת זדון זו — וממשלת ישראל הצעירה השליטה חוק וסדר, הקימה וחידשה שירותי המדינה, וחוק ישראל מופעל במדינת ישראל ובכל השטחים המוחזקים בידי צבאנו, ובית המשפט העליון הישראלי שוכן כבוד בירושלים.
עם תקומת עצמאותנו הבהיקה במלוא תפארתה גבורת ישראל. עוד תחת ממשלת המנדט — ולא בלי ידיעתה — קמו עלינו אמוני־הנאצים בקרב עמי ערב וערבי ארץ־ישראל לכלותנו ולהחריבנו. בתחילה כנופיות שודדים ופושעים של המופתי בן־בריתו של היטלר, אחר כך חיילים מוסווים מהארצות השכנות, ולבסוף צבאות סדירים מעבר־הירדן ומסוריה, עירק ומצרים, סעודיה ולבנון פשטו בארץ על מנת להרוס הישוב העברי, להחריב מדינת ישראל ולעשות לאַל תקוות־עולם ומפעל־יצירה של שבי־ציון. צבא ישראלי צעיר, שצמח כאילו בן־לילה מתוך הקרקע המבורך של ההגנה העברית, והתארגן והתאמן והצטייד תוך כדי סערת המלחמה — הדף את מחנות האויבים, הנחילם מכות נמרצות ושיחרר אדמת המדינה, פרץ דרך לירושלים הנצורה, גאל רוב רובה של עיר העולמים — והרים קרן ישראל בארץ ובעולם כאשר לא היה הדבר מאָז המַכּבים. פרקי הגבורה של צבא־הגנה לישראל בהררי הגליל וערבות הנגב, בגוש עציון ועמקי עמק הירדן ויזרעאל, בצפת ובחיפה, בלוד וברמלה, ועל הכל בתוככי ירושלים — יצטרפו לפרקי התנ"ך הנהדרים מימי יהושע בן־נון ודוד המלך.
ניתקנו השנה הכבלים ששלטון זר שם על שערי ארצנו, ומולדתנו נפתחה לרווחה בפני כל שבי־ציון. לא עוד זרים קובעים מכסות עליה ליהודים בארצם. כל יהודי בגולה שרוצה ויש ברשותו לצאת מארץ מגוריו — בן־חורין הוא לשוב למולדת עמו, וליהנות מעצמאות יהודית במדינת ישראל. ארצנו פתוחה מעכשיו לכל בני העם היהודי הרוצים לבנותה ולהיבנות בה.
נבחַנו השנה גם במשברים פנימיים מסוכנים ומכאיבים — ארגוני הפורשים הרימו יד בריבּונות המדינה וסמכותה, מיד לאחר הקמת המדינה ובימים האחרונים; התגברנו על משברים אלה, השלטנו סמכותה העליונה של המדינה וחיסלנו את הפרישה הצבאית, אם לא בשלמות גמורה הרי במידה ניכרת ומכרעת, והרימונו קרנה של המדינה הצעירה כלפי פנים וכלפי חוץ.
בפעם הראשונה בתולדות עמנו שלחנו השנה צירי־ישראל קבועים, מוסמכים ומוּכּרים, לאומות העולם, לא כשתדלנים החוזרים על מסדרוני תקיפי עולם, אלא כנציגים שווי־זכויות של מדינה עצמאית לממשלות של מדינות עצמאיות אחרות.
נזכור בהוקרה מיוחדת שתי המדינות האדירות אשר הכירו ראשונה בממשלת ישראל — את ארצות־הברית וברית־המועצות, ואנו גאים על כך שדגל ציון המשוחררת מתנוסס בשתי הבירות העולמיות — במוסקבה ובוושינגטון, ודגלי הארצות הגדולות הללו מתנופפים יחד במדינת ישראל.
שתי המעצמות האדירות לא נשארו יחידות בהכרתן בישראל, ומספר המדינות שוחרות־חירות שהכירו במדינתנו הצעירה הולך וגדל מחודש לחודש.
לא בכוח־הישוב וצבא־הגנה לישראל בלבד עשינו החַיל הזה. מלבד העזרה המוסרית של שתי המעצמות הגדולות וכמה מבנות בריתן — עמד לנו הסַעד הנאמן והמלא שהושיט לנו העם היהודי כולו, בכל התפוצות, ללא הבדל מפלגה ומעמד, סעד בחומר ורוח, בגוף ונפש.
הסכנה החמורה, שנשקפה ועדיין נשקפת לישוב העברי בארץ, תקומת מדינת ישראל, והעלילות האדירות של צבא־הגנה לישראל — הערו מתוך נבכי נפש האומה את האהבה, החרדה והנאמנות העליונה לציון הזורחת לעם באור חדש, לציון המתבוססת בדמיה ולוחמת על חירות ישראל וגאולתו. מכל תפוצות הגולה באו מתנדבים יהודים להילחם בצבא היבשה, האויר והים שלנו, ומאמצינו הצבאיים, המדיניים והקונסטרוקטיביים נתמכו ונתמכים באהבה רבה על־ידי המוני ישראל בעולם. בלי העזרה השלמה והנאמנה של עם ישראל לא היינו מתגברים לבדנו על הסכנות ולא היינו מגיעים עד הלום.
אנו עומדים על סף שנה חדשה, והימים הקרובים, יתכן, יהיו ימי הכרעה. עוד נכונו לנו, אולי, ימי מבחן קשים, אם בחזית הצבאית ואם במערכה המדינית. נפגוש הבאות לא באזלת־יד ולא בחוסר־אונים. בטחנו בצור־ישראל — ובטחוננו לא איכזב, ואנו מאמינים, לא יאַכזב גם להבא. צבאנו ידע גם להבא, אם יהא הכרח בדבר, להנחית מהלומות מדהימות על ראש אויבינו, אולם לא נחסוך כל מאמץ למען הגיע במהרה לשלום אמת, שלום של כבוד ויציבות, אשר יפתח פרק חדש במדינתנו הצעירה: פרק של עליה רבתי וקיבוץ גלויות, פרק של התישבות רחבת־מידות ובניה מוגברת, פרק של קידמה סוציאלית ופריחה כלכלית, פרק של יחסי־שכנים תקינים ועזרת־ גומלין עם כל עמי ערב לטובת השלום והשגשוג במזרח הקרוב ובעולם כולו.
ברכת ממשלת ישראל שלוחה לשנה החדשה להורים האבלים והגאים, האימהות והאבות, אשר שכלו את בניהם היקרים במלחמת עצמאותנו, לחיילים וחיילות הנאמנים בצבא־הגנה לישראל ביבשה, באוויר ובים; לכל העובדים המסורים אשר בשקידתם הצנועה הוכנו ונוצרו מכשירי התגוננותנו; לכל תושבי המדינה ובוניה; לאסירי מחנות קפריסין ולשארית הפליטה במחנות גרמניה, אבסטריה וארצות אחרות; לכל גלויות־ישראל במזרח ובמערב; לכל איש ואשה בעם ישראל לתפוצותיו. — הלוואי שהשנה הבאה עלינו לא תבייש את קודמתה, ותביא אתה חיי שלום, בנין ועליה במדינת ישראל וחיי חירוּת, כבוד, בטחון ואחוות־עמים בעולם כולו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.