כ“ב בטבת תש”ט – 23.1.1949
שדר
מחר ניקרא לבחור שליחינו לאסיפה המכוננת במדינת־ישראל. המעשה המהפכני הגואל שנעשה ביום 14 למאי בלא סמכות פורמלית ובלא בסיס דמוקרטי, יקבל מחר תיקונו החוקי. בבחירות כלליות וחפשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואשה שהחוק העניק להם זכות הבחירה – בל יעָדרו מהקלפי. זוהי זכות גדולה – זכות היסטורית שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלו הן הבחירות הראשונות לריפובליקה עברית בתולדות ישראל. אין זו זכות בלבד, אלא חובה, – חובת־כבוד לאומית, בה תתגלם אחריותנו ובגרותנו המדינית.
ציבור הבוחרים הוא מניח היסוד למדינת־ישראל, ואני מקווה שהממשלה הנבחרת תוציא לאור, לזכר עולם, את ספר־המצביעים, למען ידעו בנינו ונכדינו וכל הדורות הבאים מי היו מייסדי המדינה ומעצבי דמותה הראשונים.
ביום זה נתיחד. עם זכרם של גבורי מלחמת־השחרור שנפלו חללים על קידוש חירותנו ומולדתנו – חללי ההגנה וצבא־הגנה לישראל, שלא זכו להגיע אתנו ליום הגדול הזה. נזכור אותם באהבה ובהערצה, ונרכין ראשנו בפני האמהות והאבות השכולים שנתנו לעמנו בנים אמיצים ונאמנים אלה.
נלך כולנו לקלפי מתוך שמירה על כבוד הבחירות וטהרתן. הממשלה הזמנית קבעה יום־הבחירות ליום־שבתון, למען יוכל כל אזרח, איש ואשה למלא חובתו האזרחית. נהיה כולנו למופת בהתנהגותנו האחראית והמכובדת ביום־הבחירות.
הרשימות השונות היה להן סיפק רב וחירות בלתי־מוגבלת למלאכת התעמולה בכתב ובעל־פה. ואין ספק שניצלו אפשרות זו במיטב יכלתן. ואם היתה תוך סערת הוויכוח חריגה ממסגרת של בירור מחַנך ותרבותי – נשכיח מלבנו דברי המריבה והקנטור, ונשוב לראות איש ברעהו אזרח־שותף למדינה היקרה לכולנו, ונקבל את פסק־הדין של כלל הבוחרים באהבה ובנאמנות.
ישתחרר כל אחד ביום זה מהשגרות הישנות שנתרוקנו מתכנן תוך כדי המהפכה הגדולה שחוללנו השנה, ויתעמק בבעיות־היסוד העומדות לפני מדינתנו בתקופת־בראשית זו, ויצביע לפי הכרתו הפנימית, שיקולו אחריותו מתוך חירות־הכרעה אישית וצו מצפונו.
ירגיש כל אחד כאילו קולו־הוא יכריע את הכף – בהתווית הדרך ובבחירת השליחים הנאותים. הדברים שיוכרעו הפעם – אינם עניני השעה בלבד. האסיפה המכוננת תתקיים רק שנים מעטות – אולם בתקופת קיומה יחָרץ גורל המלחמה והשלום, יושתתו סדרי־הקבע לבטחון המדינה, יקָבעו היחסים עם שכנינו, יעוצב המשטר הפנימי, משטר החוקה, המשק והחברה. ויוצקו הדפוסים לקליטת עליה גדולה ולמפעלי־בנין־והתישבות רחבי־מידות. ישובצו מחדש החיילים המשוחררים מהצבא ביצירה המשקית והתרבותית. יאורגנו השירותים הממלכתיים, יגובש מעמדנו הבינלאומי במשפחת העמים ותחושל קוממיות ישראל.
והאחריות המוטלת על כל אחד מאתנו ביום זה היא גדולה ורבה – נקיים אותה במיטב יכלתנו, ודבר העם יקום.
לבסוף מלים אחרות לחיילינו:
אתם הייתם השנה עושי־דברה של ההיסטוריה היהודית. בכוחכם חוללנו המהפכה הגדולה בתולדות עמנו, והשליחות הקשה שהוטלה עליכם ביצעתם באמונה ובהצלחה. עמדתם נגד אויבים מרובים בחירוף־נפש, הגינותם על עצמאותנו המחודשת, והרחבתם גבולות מדינת־ישראל, שטחי הנגב והגליל שיצאו עליהם עוררין – אתם פסקתם את דינם, ועוד ידכם נטויה. אפילו אויבינו־בנפש עומדים לפניכם ביראת־הכבוד, ואחינו מכל התפוצות נושאים שמכם באהבה וגאון. עלילות־נצחונותיכם ביבשה, באוויר ובים – יבהיקו בתולדות עמנו עד סוף כל הדורות.
מחר אתם נקראים להשתתף בבחירות, לא כחיילים מצווי־משמעת, אלא כאזרחים חפשים. מתוך חירות גמורה, ללא כל סייג של משמעת צבאית, תַתוו עם כל שאר האזרחים את הדרך למדינתנו הצעירה ותבחרו בקברניטים נאמנים ומוכשרים לפי ראות־עיניכם לנהוג ספינת־ישראל בתקופתנו המסוערת ולהביאה לחוף־מבטחים. כל אחד מכם, ללא הבדל דרגה, חייל וחיילת, יצביע אך ורק לפי הוראות מצפונו, ואם גם תיחלקו בבחירתכם ובהצבעתכם – לא תיפגע נאמנותכם הכללית למשמעת הצבאית. והאחוה הלוחמת שהוקמה בצבא־הגנה לישראל לא תיפגם ולא תיחָלש. וכאשר עמדתם לעמכם ולארצכם בכוחכם הצבאי בשעת מלחמה – כן תזכו לעמוד ביכלתכם היוצרת והחלוצית בימי־שלום – בבנין שממות המולדת. בקליטת שבי־ציון ובעיצוב חיינו העצמאים על אָשיות של חירות. שוויון, צדק ושלום.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.