בכינוס מרצים לקראת הבחירות לקונגרס הציוני הכ"ג, פברואר 1951
אל נשלה את עצמנו: עם עלות שמש המדינה הועם זהרה של ההסתדרוּת הציונית. הגענו למסקנה יסודית, שאין הבור מתמלא מחוליתו, כלומר: אין המדינה יכולה להיבנות ללא עזרה גדולה מצד העם היהוּדי. עלינו להחזיר לעצמנוּ את הוודאוּת בהכרח קיוּמה של התנוּעה הציונית, ואם נחזירנה נוכל להחדיר הכרה זו במאות אלפי הבוחרים. הכרח הוא שמאות אלפי בוחרים בארץ ישתכנעו בכך.
נחוּצה שעת־רחמים לתנועה הציונית, למוסדותיה ולהנהלתה. כאשר עמדה לפני הקונגרס המטרה להשיג מדינה יהודית, היה קל יותר לקיים את התנוּעה.אולם היום, לאחר ההישג ההיסטורי, עלינו, וקודם כל על מפלגת פועלי א"י, להקדיש את מיטב הכוח לתנועה הציונית. אילו חשבתי, כי בלעדיה תוכל המדינה להתגבר על המכשולים המכריעים בבנין הארץ בעשר השנים הקרובות, אפשר ולא הייתי מתפלל לשעת־רחמים זו; אך דומה הכרח־חיים היא לנו, ובלעדיה נעמוד על עברי פי פחת
להסתדרות הציונית חסר דבר פשוּט – גיבוּש וליכוּד יכולתה. היא לא הגיעה גם לבחינה מחוּדשת של דרכיה לאור המצב החדש. הנה קיימת הקרן־הקיימת לחוּד וקרן־היסוד לחוּד,– ואין כוח ואומץ להכריע אם ההפרדה נחוּצה או לא. והרי אנו מצוּוים עתה על שינוי־ערכים ושינוּי חזיתות.
אני, למשל, סבוּר,שדרושה הסתדרוּת ציונית לוחמת, שיהיה לה עוז להגיד ליהדות אמריקה: מהיום והלאה תייצג התנועה הציונית את עניני העזרה לישראל. ועליה להסביר, לשם מה דרושים האמצעים ומה הם תפקידיה כיום. אני רואה בזה רצון לבדוק מחדש ערכים ולקבוע מחדש את מרכז הכובד.
לאחר קום המדינה נותרו להסתדרות הציונית ארבעה תפקידים, ובהם עליה לרכז את כל מעיניה, והם: קיבוץ גלוּיות, חינוך הנוער, הסברה וחינוך בגולה, יישוּב העולים.
אנו נתוּנים כיום במצב, שאין בידנו להיות עצמאיים כמעט בשום שטח, ואנו נאלצים להושיט ידנו לממשלה. מכאן, פרשת היחסים בין התנוּעה הציונית לבין המדינה, המתבררים ומתלבנים עם הקמתו של המוסד לתיאוּם בין הסוכנות היהודית לבין הממשלה. אין המוסד הזה נחוּץ לנו, לישראלים, אך דרוש הוא לציונים בעולם, כדי שיטע בהם את ההרגשה, כי שותפים הם בעשיה. יודע אני כי הציונים בעולם, גם חברי תנועתנו, מייחסים למוסד זה חשיבוּת.
עלינו לפרוש את היריעה הגדולה של מעשינו בתחום ארבעת התפקידים שמניתים. במושג עליה (לא אגיד קליטת עליה), פעלה ההסתדרוּת הציונית גדולות. הצלחנו בתקוּפה האחרונה להוציא מהמחנות מאה אלף יהוּדים, וכמעט כל יהודי הבא לארץ יוצא מהאניה ישר למקום העבודה. כן הדבר בשדה ההתישבות, שגם אותה הרי אפשר לזקוף לזכוּת ההסתדרוּת הציונית.
אנו הולכים לקונגרס לאחר קום המדינה, לאחר תקוּפה של ספקות והחלשת המתח בהסתדרות הציונית. עלינוּ לנטוע מחדש בטחון בחיוניותה של התנועה הציונית, לשקוד על בדק ביתה ומוסדותיה ועל התאמת כליה לתביעות התקוּפה ולצרכים העומדים על הפרק; להקים תנועה ציונית פעילה בעולם, ולרכז סביבה כוחות גדולים. הארץ לא תיבנה בלי תנועה ציונית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.