במועצה ה־37 של מפא"י, 12 ביאנואר 1949
40 שנה עמלנו ואגרנו גרגר לגרגר, עד אשר הגענו הלום – לתחנת מדינת ישראל. משחר תנועתנו יצאנו לחפש את המלכות, וידענו לא לבוז לקטנות. סללנו שבילים המתפתלים במעלה ההר. התחלנוּ בדברים פשוּטים, בלתי־פופולאריים בתנוּעת־הפועלים היהוּדית ובתנועת־הפועלים גדולה; כבשנו לתנועת־הפועלים הארץ־ישראלית את מעמדה בישוב, בציונות, ובתנועה הסוציאליסטית, הבינלאומית. בדרך קשה הלכנו מחיל אל חיל וליוותה אותנו הרגשה, היא קיימת גם עתה, במועצה זו לקראת הבחירות לאסיפה המכוננת הראשונה למדינת ישראל – כי מצאנו את הדרך לתחיית העם היהוּדי.
חצבנוּ מחזון לבנו – פרי מצוקת ישראל – פתרון־אמת, מסילה ישרה שהוליכה אותנו אל דרך רבה. פועמת בנו ההרגשה, כי שׂר־האומה היה אתנו. הרגשנו דופק גורלו ומצוקתו של העם והיינו שליחו הנאמן.
כאשר אנחנו נפגשים עתה, עם ראשית קיבוץ הגלוּיות, נראה לי, שמשולים אנוּ לאם העומדת פני ילדה שקיוותה לו, והיא נבוכה ואינה יודעת איך לגשת אליו ואינה בטוחה אם אמנם בנה הוא…
הייתי רואה בכך התנכרות לעצמנו, למהותנו ולדרכנו במשך כל ארבעים השנה, לולא הכרנו עתה את אחינו. ואם אנחנו לא נכירם, יקום אחר שיאמצם, יקרבם ויארגנם. שכן קיים גם חשבון של תנועת־הפועלים: עתיד חברתנו ומעמדנו בארץ תלוי בו. ואיך נסתפק בכיבוש החרב בלבד? עד מתי נחזיק את הגליל הריק, בכוח הנשק בלבד?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.