בּאַחַד הַכְּפָרִים שֶׁבְּפוֹלִין הַמְּדִינָה דָר צַדִּיק עָנִי. הָיָה לוֹ סוּס יְחִידִי, זָקֵן וְרָזֶה מְאֹד, עַד כִּי נָקֵל הָיָה לִסְפֹּר אֶת כָּל עַצְמוֹתָיו, וַעֲגָלָה קְטַנָּה הוֹלֶכֶת עַל שְׁנֵי אוֹפַנִּים, נוֹטָה עַל צִדָּהּ. בְּכָל יוֹם הָיָה הַצַּדִּיק הֶעָנִי יוֹצֵא עִם סוּסוֹ הַיַּעְרָה, מְקוֹשֵׁשׁ מְעַט עֲנָפִים יְבֵשִׁים, עוֹמְסָם עַל הָעֲגָלָה וּמְבִיאָם לַשׁוּק לְמָכְרָם שָׁם בִּפְרוּטוֹת אֲחָדוֹת. בַּפְּרוּטוֹת הָיָה קוֹנֶה פַּת לֶחֶם וּבְצָלִים אֲחָדִים וּמֵבִיא לְבֵיתוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ הָרְעֵבִים. וְגַם לַסּוּס קָנָה קֹמֶץ שַׁחַת לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ.

וְהַצַּדִּיק גוּפוֹ אוֹכֵל רַק פֵּרוּר אוֹ שְׁנַיִם מִן הַפַּת, שֶׁלֹא לְקַפֵּח אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּכְשֶׁכִּלָּה לֶאֱכֹל בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, הוֹצִיא מִתּוֹךְ הָאָרוֹן סֵפֶר יָשָׁן וְיָשַׁב לְיַד הַתַּנּוּר לִלְמֹד וְהָיָה לִמּוּדוֹ בְּקוֹל רָם וּבִנְעִימוּת מְרֻבָּה. בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד הֵאִירוּ עֵינָיו וְצָהֲלוּ פָּנָיו וְקוֹלוֹ הָיָה כְּקוֹל הַכִּנּוֹר בְּנַגְּנוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי הַבַּיִת אֶת לִמּוּדוֹ, הָיוּ לָהֶם הַלֶּחֶם וְהַבָּצָל שֶׁאָכְלוּ כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בְּשַׁעְתּוֹ, וּבַחֲשַׁאי הָיוּ חוֹזְרִים עַל דְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

כָּךְ הָיָה נוֹהֵג הַצַּדִּיק הֶעָנִי כָּל יָמָיו.

וּבְלַיְלָה אֶחָד בָּא גַנָּב מִגַּנָּבֵי הַכְּפָרִים וְגָנַב אֶת הַסּוּס וְהָעֲגָלָה, הוֹצִיאָם בַּלָּט מִתּוֹךְ צְרִיף הַקְּרָשִׁים. וּבַבֹּקֶר, כְּשֶׁהִשְׁכִּים הַצַּדִּיק לָצֵאת לְפָעֳלוֹ, מָצָא אֶת דֶלֶת הַצְּרִיף פְּתוּחָה וְהַסּוּס וְהָעֲגָלָה נֶעְלְמוּ וְאֵינָם.

חָזַר הַצַּדִּיק לְבֵיתוֹ, יָשַׁב לְיַד הַתַּנּוּר וּפָתַח בְּלִמּוּדוֹ. הֵקִיצוּ הַיְלָדִים מִקוֹל הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת אֲבִיהֶם יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד, שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵלוֹ בֹּקֶר בֹּקֶר, שְׁאֵלוּהוּ: מָה הַיּוֹם מִיָּמִים?

סִפֵּר לָהֶם שֶׁהַסּוּס וְהָעֲגָלָה נִגְנְבוּ הַלַּיְלָה.

נָשְׂאוּ הַיְלָדִים אֶת קוֹלָם בִּבְכִי גָדוֹל וְקָשְׁרוּ קִינָה:

אֲבָל הַצַּדִּיק לֹא שָׁעָה אֶל בִּכְיָם וְאֶל קִינָתָם, אֶלָּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, עֵינָיו מְאִירוֹת וּפָנָיו צוֹהֲלוֹת וְקוֹלוֹ גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁהָיָה לְקוֹל זִמְרָה נִפְלָאָה.

שָׁמְעוּ בְּנֵי הַבַּיִת אֶת לִמּוּדוֹ וְשָׁכְחוּ אֶת בִּכְיָם, גַם רָעָב לֹא חָשׁוּ, גַם צָמָא לֹא הִרְגִישׁוּ. נִתְלַקְּטוּ כֻּלָּם אֵצֶל הַתַּנּוּר סָמוּךְ לַאֲבִיהֶם הַצַּדִּיק, הִקְשִׁיבוּ לְלִמּוּדוֹ וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת אַחֲרֵי כָּל דְבָרָיו בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ.

וְהַגַּנָּב הֶעָרֵל, שֶׁגָּנַב בַּלַּיְלָה אֶת הַסּוּס וְהָעֲגָלָה, בָּא אֶל כְּפָרוֹ וְיָשַׁב רֶגַע בַּחֲצֵרוֹ לַחְשֹׁב, מַה יַעֲשֶׂה בַּסּוּס וּבָעֲגָלָה שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ. וְהִנֵּה בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ: “אֵלֵךְ וְאֶכְרֶה מְלוֹא הָעֲגָלָה חֹמֶר, וְאֶמְכֹּר אֶת הַחֹמֶר בָּעֲיָרָה הַסְּמוּכָה בַּשּׁוּק, שֶׁמָּחָר עֶרֶב שָׁבוּעוֹת וְהַיְּהוּדִים מַרְבִּים לִקְנוֹת חֹמֶר לַחֲמֹר אֶת קַרְקַע בֵּיתָם לִכְבוֹד הָרֶגֶל”.

אָמַר וְעָשָׂה. יָצָא אֶל הָאֲפָר שֶׁלְיַד הַיַּעַר, יָרַד אֶל מִכְרֵה הַחֹמֶר וְהָיָה חוֹפֵר בָּאֵת וְנוֹשֵׂא אֶל הָעֲגָלָה הָעוֹמֶדֶת בַּדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהֶעֱמִיק לַחְפֹּר נִתְקַל אֵתוֹ בְּקֶרֶשׁ עֵץ. הוֹסִיף לַחְפֹּר וְנִתְגַלָּה לוֹ פִּי חָבִית. הִכָּה בָּאֵת בֶּחָבִית וְנִתְבַּקְּעָה וּמִתּוֹכָהּ נִצְנְצוּ לוֹ שִׁקְלֵי זָהָב מְרוּטִים. מִהֵר הַגַּנָּב לְהוֹצִיא אֶת הֶחָבִית. אִמְּצָהּ בְּחָזְקָה אֶל לִבּוֹ שֶׁלֹא תִתְפָּרֵק וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ בְּעָמָל רַב עַל הָעֲגָלָה וְכִסָּה אוֹתָהּ יָפֶה יָפֶה בַּחֹמֶר, שֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בָּהּ עוֹבְרֵי דֶרֶךְ.

וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לִנְסֹעַ, זָכַר כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֵרִים אֶת הֶחָבִית בַּמִּכְרֶה נָפְלוּ מִתּוֹכָהּ שְׁקָלִים אֲחָדִים אָרְצָה. חָס עַל הַשְּׁקָלִים הַמְעַטִּים וְיָרַד שֵׁנִית אֶל הַמִּכְרֶה לְקַחְתָּם. צָנַח גוּשׁ גָדוֹל מִכֹּתֶל הַבּוֹר וְכִסָה אֶת הַגַּנָּב לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהַשְׁמִיעַ אֲנָחָה אֶחָת.

וְהַסּוּס עָמַד בַּדֶּרֶךְ וְחִכָּה לַאֲדוֹנָיו, וּכְשֶׁקָּצָה נַפְשׁוֹ לְחַכּוֹת עוֹד, וְגַם הָרָעָב הֶצִיקָהוּ, נָשָׂא אֶת רַגְלָיו הַיְגֵעוֹת וְהָלַךְ מֵעַצְמוֹ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹלָה אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו הָרִאשׁוֹן, הַצַּדִּיק הֶעָנִי, כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין מִנְעוּרָיו, וְעָמַד לִפְנֵי פֶּתַח הַבָּיִת.

שָׁמַע בֶּן הַזְּקוּנִים רַעַשׁ אוֹפַנִּים בַּחוּץ וְקָרָא בְּשִׂמְחָה: אַבָּא, כְּקוֹל סוּסֵנוּ וְעֶגְלָתֵנוּ שָׁמַעְתִּי בַּחוּץ.

קָם הַצַּדִּיק וְהִשְׁקִיף בְּעַד הָאֶשְׁנָב וְרָאָה: אָמְנָם כֵּן הוּא, סוּסוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת וְהָעֲגָלָה עֲמוּסָה חֹמֶר לַח וָטוֹב. יָצְאוּ כֻּלָּם בְּאֵתִים וְהִתְחִילוּ פּוֹרְקִים אֶת הַחֹמֶר מִן הָעֲגָלָה לְהָקֵל מַשָּׂא הַסּוּס הַזָּקֵן – וְהִנֵּה חָבִית מְלֵאָה שִׁקְלֵי זָהָב.

הֵבִיאוּ אֶת הֶחָבִית הַבַּיְתָה וּמָנוּ אֶת הַשְּׁקָלִים וְהוֹדוּ לַשֵּׁם חַסְדוֹ.

כְּשֶׁגָּמְרוּ חָזַר הַצַּדִּיק לְתַלְמוּדוֹ וְהַיְלָדִים עָשׂוּ עִגּוּל, רָקְדוּ וְזִמְּרוּ:

וְהַצַּדִּיק הֶעָנִי הָיָה לְעָשִׁיר, לָמַד תּוֹרָה וְהֶאֱרִיךְ יָמִים וְהִרְבָּה לְפַזֵּר צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְגַם לָסּוּס בָּנָה אֻרְוָה שֶׁל אֲבָנִים, וְהָיָה הַסּוּס עוֹמֵד בָּאֻרְוָה, אוֹכֵל מִסְפּוֹא לָשׂבַע וְרוֹאֶה מְנוּחָה וְנַחַת לְעֵת זִקְנָה.