הבנקאות – מקצוע ענף ורב־מדות, אשר שביליו נמתחים על פני שדות רחבים של הכלכלה והמסחר בימינו. והנכנס אליו, לא די לו בידיעת המלאכה אשר לפניו, אלא חייב הוא להכיר את המקורות והכוחות הכלכליים המזינים את המפעל הבנקאי. וזה מצריך ידיעות מסועפות. בעולם הגדול קיימים מוסדות ללימוד הבנקאות, גם ספרי־עיון וספרי־שימוש וכתבי־עת נתונים ביד רחבה ופתוחים לכל הרוצה ללמוד. ויש אשר הלמוד וההכשרה הם כמעט חובה. באנגליה, למשל, קשה לפקיד בנקאי לעלות בעבודתו אם לא עמד בבחינות הקבועות של המכון לבנקאות שבלונדון.
בארצנו היה גידולה של הבנקאות מהיר ביותר. בימים שלפני העליה העברית הגדולה, כשהחיים הכלכליים הלכו לאט, היו עסקי הבנק מעטים וקטנים. ואך בשנים האחרונות, עם גידולה המפליא של כלכלתנו, השתגשגה גם הבנקאות, עשתה שורש וענפים והגיעה לפסגות שלא שערנו. כל הבריאה החדשה הזאת לא היתה, כמובן, בלי היד העובדת, בלי הפקיד; ואמנם רבו עובדיה ועסקניה של הבנקאות בשעור מהיר וגדול (בהסתדרותנו בלבד מאורגנים כיום כ־700 פקידי בנקים).
אך לא מעטים בהם אשר “קפיצת הדרך” הזאת היתה למעלה מן האפשרות הנתונה להם להכשרתם, שכן אין לנו עד היום במקצוע זה לא מוסדות הוראה מוסמכים, לא ספרות (חוץ מנסיון צנוע אחד) ולא עתונות, וכשבא אדם מישראל לעיין בשאלות המקצוע אין לפניו אלא הספרות הלועזית. ויש דווקא מבקשי תורה. הסמינריונים לבנקאות, שסודרו בשעתו על ידינו בתל־אביב, בירושלים ובחיפה, ריכזו למעלה משלוש מאות שומעים קבועים במשך 5 חדשים, – עדות נאמנה לצורך החיוני בהשתלמות. נסיון להענות במדת־מה לתביעה זו, הוא גם הספר שלפנינו.
ענפי העבודה הבנקאית ראויים שייחדו לכל אחד מהם ספר לחוד. ואולם עד שתהיה השעה כשרה למעשה גדול ונרחב ראינו חובה לתת בידי הפקיד מעין מדריך כללי הפותח לפניו את השערים לטרקלינים השונים של הבנקאות להלכה ולמעשה. אכן, היתה זו שאלה מתודית חמורה: מה הם הפרקים שראוי לתת להם מקום בספר כזה, שתחומיו קצובים ואין אתה רשאי לעבור עליהם. והיה הכרח לנקוט בדרך המזיגה של הלכה ומעשה אגב תפיסת ההכרחי ביותר.
הטרידה לא מעט גם שאלת המונחים. בידוע, שהטרמינולוגיה העברית במקצוע זה (כבהרבה אחרים) עודנה בראשית התהוותה, והחדושים מרובים וסותרים. עורכי הספר הזה השתדלו שלא להגדיל את המבוכה. מן הקיים בחרו את הנראה להם ביותר, ואף במקום שראו הכרח לתת תרגום עברי למלה לועזית, או לשנות מונח מקובל, התרחקו מן ה“חידוש” הגמור ולא הניחו מקום לתהיה על תוכן המושג.
הספר הוא פרי עבודתם של כמה מחברים, שכל אחד מהם לחוד כתב על נושא שהוא בקי ורגיל בו. יצירה מקובצת כזאת שכמה מעלות טובות לה – שוברה בצדה. נושאים אלה, שרובם שלובים זה בזה ואינם בעצם אלא מסכת גדולה אחת – חלוקתם בין מחברים שונים מן ההכרח שתביא לעיתים לידי חזרה על דברים, שהם צורך ההרצאה, כל אחת במקומה. לא ראינו בזה רעה גדולה, כי חזרה זו יש בה לעיתים גם ברכה למעיין.
המחברים נענו להזמנתנו ברצון, מתוך הרגשת הצורך שבדבר, ולכולם נתונה תודתנו. בהוקרה מיוחדת תצוין עזרתם החשובה של החברים פריץ נפתלי וד"ר א. פושטר, שמלבד תרומתם שבכתב ייעצו אותנו בקביעת תכנו של הספר ובהתאמת החומר למסגרתו.
ספר זה הוא החמישי ב“ספרית הפקיד” המוצאת לאור על ידינו. קדמו לו: א) “הנהלת חשבונות” מאת מ. סבוראי, ב) טעויות בהנהלת חשבונות" מאת פ. קרסוצקי, ג) “בקורת חשבונות” מאת הנ"ל, ד) “שיטות הרגיסטרטורה המשרדית” מאת חנה מוטולינסקי.
אנו מקוים כי ספר זה, ככל קודמיו, ימצא לו חוג קוראים נאמנים והיה זה שכרנו.
המחלקה לתרבות
שליד הועד המרכזי
של הסתדרות הפקידים העברים בא"י
תל־אביב, אלול, ת"ש
ד"ר א בונה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.