שְׁלֹשָה אַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד גָמְרוּ לָצֵאת לָעוֹלָם לִלְמֹד חָכְמָה. הָיוּ גוֹלִים מֵעִיר לְעִיר עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
בָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: בָּאנוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לִלְמֹד חָכְמָה.
אָמַר לָהֶם: שְׁבוּ עִמָּדִי וְעִבְדוּנִי. הָרוֹצֶה לִלְמֹד יִלְמַד וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ.
הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
כְּשֶׁיָּצְאָה הַשָּׁנָה הַשְּׁלשׁ עֶשְׂרֵה אָמְרוּ זֶה לָזֶה: מֶה עָשִׂינוּ? עָזַבְנוּ אֶת בָּתֵּינוּ וְאֶת מִשְׁפְּחוֹתֵינוּ וְלֹא רְאִינוּם זֶה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. גָלִינוּ מְעִיר לְעִיר וּבָאנוּ לְכָאן לִלְמֹד חָכְמָה, וְלֹא לָמַדְנוּ כְּלוּם אֶלָּא שֵׁרַתְנוּ אֶת הַמֶּלֶךְ חִנָּם, לְבַד הַלֶּחֶם אֲשֶׁר אָכַלְנוּ. מַה הוֹעַלְנוּ לְעַצְמֵנוּ? נְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּכְתֹּב לָנוּ שְׁטַר שִׁחְרוּר וְנַחֲזֹר לְבָתֵּינוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֲנָשֵׁינוּ.
הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, הָיִינוּ עִמְּךָ וַעֲבַדְנוּךָ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם בְּנֵי בֵּיתֵנוּ חַיִּים אוֹ מֵתוּ. כִּמְדֻמֶּה, שֶׁיָּשַׁבְנוּ כָּאן זְמָן אָרֹךְ וְלֹא לָמַדְנוּ כְּלוּם. עַל כֵּן עֲשֵׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ וּכְתֹב לָנוּ שְׁטַר שִׁחְרוּר וְנַחֲזֹר לְבָתֵּינוּ לִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם אֲנָשֵׁינוּ.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לַסּוֹפֵר וְצִוָּהוּ לִכְתֹּב לָהֶם שִׁטְרֵי שִׁחְרוּר, וּלְשַׂר הָאוֹצָר קָרָא וְצִוָּהוּ לְהָבִיא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זְהוּבִים.
הָלְכוּ לְקֶרֶן זָוִית וְנִתְיָעֲצוּ זֶה עִם זֶה וְגָמְרוּ לִטֹּל אֶת הַכֶּסֶף. נָטְלוּ כָּל אֶחָד מֵאָה זְהוּבִים, הִשְׁתַּחֲווּ וְאָמְרוּ שָׁלוֹם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.
כְּשֶׁהִרְחִיקוּ מַהֲלַךְ אַרְבָּעָה מִילִין מִירוּשָׁלַיִם אָמַר הַצָּעִיר לְאֶחָיו: מֶה עָשִׂינוּ? בָּאנוּ לְכָאן לִלְמֹד חָכְמָה אוֹ לְקַבֵּל שָׂכָר? בָּאנוּ לִלְמֹד. וְעַתָּה נִכְנְסָה בָּנוּ רוּחַ שְׁטוּת וּבִמְקוֹם חָכְמָה שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מִפִּי הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם, נָטַלְנוּ כָּל אֶחָד מֵאָה זְהוּבִים, כַּעֲבָדִים וְכִשְׂכִירִים שֶׁאֵין נַפְשָׁם אֶלָּא לְבִצְעָם. וְעַתָּה שִׁמְעוּ לַעֲצָתִי: בּוֹאוּ וְנַחֲזֹר אֶל הַמֶּלֶךְ, נָשִׁיב לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְנִלְמַד חָכְמָה, “כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כֶּסֶף”.
עָנוּ הַשְׁנַיִם וְאָמְרוּ: רְצוֹנְךָ, לֵךְ הָשֵׁב אֶת הַכֶּסֶף וּלְמַד חָכְמָה. אָנוּ לֹא נָמִיר כֶּסֶף בִּדְבָרִים. זאת חָכְמָתֵנוּ.
חָזַר הָאָח הַקָּטָן לִירוּשָׁלַיִם, בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, לֹא בָּאתִי לְכָאן לְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא לִלְמֹד חָכְמָה. כְּשֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ לִבְחֹר, נִכְנְסָה בִּי רוּחַ שְׁטוּת וּבָחַרְתִּי בַּכֶּסֶף. עַכְשָׁו עֲשֵׂה נָא בַּקָּשָׁתִי וְקַח אֶת הַכֶּסֶף בַּחֲזָרָה וְלַמְּדֵנִי דִבְרֵי חָכְמָה.
כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כָּךְ, הִתְחִיל מְלַמְּדוֹ חָכְמָה וְאָמַר: בְּנִי, כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אַל תֵּצֵא לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּבָעֶרֶב תִּשְׁתַּדֵּל לָבוֹא לְבֵית מָלוֹן לִפְנֵי חֲשֵׁכָה: דָבָר רָאשׁוֹן. כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֶל נָהָר שֶׁמֵּימָיו גָאוּ, אַל תַּעֲבֹר עַד שֶׁיִּשְׁפְּלוּ הַמַּיִם: דָבָר שֵׁנִי. אֶת סוֹדְךָ שְׁמֹר וְאַל תְּגַלֶּנּוּ לְשׁוּם אָדָם, אֲפִלוּ לְאִשְׁתְּךָ: דָבָר שְׁלִישִׁי. וְאִם תִּשְׁמֹר אֶת שְׁלָשְׁתָּם, יִיטַב לְךָ. הִכְנִיס הָאִישׁ אֶת הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו וּלְלִבּוֹ, אָמַר שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, עָלָה עַל סוּסוֹ וְהָיָה מַכֵּהוּ בַּדָּרְבָן כְּדֵי שֶׁיַּדְבִּיק אֶת אֶחָיו. כְּשֶׁהִדְבִּיקָם בַּדֶּרֶךְ שְׁאֵלוּהוּ: מַה דִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁלָּמַדְתָּ, שָׁוִים הֵם מֵאָה זְהוּבִים? וְהָיוּ מְלַגְלְגִים עָלָיו כִּגְדוֹלִים שֶׁלִּבָּם גַס בַּקָטֹן.
עָנָה: לָמַדְתִּי מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי, אַל תִּשְׁאָלוּנִי, כִּי לֹא אַגִּיד לָכֶם.
הָלְכוּ יַחַד עַד עֵת הַמִּנְחָה, וּבָאוּ לְעִיר מְפֹאָרָה מְאֹד. אָמַר הַקָּטָן: מָקוֹם נָאֶה הוּא לָלִין בּוֹ. הַכֹּל נִמְצָא כָּאן בְּשֶׁפַע: עֵצִים וּמַיִם וּמִסְפּוֹא לַסּוּסִים. אִם לַעֲצָתִי תִּשְׁמְעוּ, נָלִין פֹּה הָלַּיְלָה, וּמָחָר, עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, נֵצֵא שׁוּב לַדֶּרֶךְ.
אֲבָל הָאַחִים, שֶׁהָיוּ מְמַהֲרִים הַבַּיְתָה, עָנוּ בְּלַעַג: נָתַתָּ אֶת כַּסְפְּךָ בְּחָכְמָה וְקָנִיתָ סִכְלוּת. כְּלוּם עֵצָה הִיא זוֹ? עַד שֶׁיַּחְשִׁיךְ נוּכַל לַעֲבֹר עוֹד מִיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם.
עָנָה הָאָח הַקָּטָן וְאָמַר: עֲשׂוּ כִּרְצוֹנְכֶם, אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עַד אוֹר הַבֹּקֶר.
הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם וְהָאֶחָד נִשְׁאַר לָלִין בָּעִיר. כָּרַת מִן הָעֵצִים, הִבְעִיר אֵשׁ וְהֵקִים לוֹ אֹהֶל לִישֹׁן בּוֹ. אֶת סוּסוֹ רָעָה עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ, אַחַר הִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הָאֹהֶל וְנָתַן לְפָנָיו שְׁלשָׁה קַבִּים שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל. אַחַר אָכַל פַּת עַרְבִית מִמַּה שֶׁקָּנָה בַּחֲנוּת וְשָׁכַב שָׂבֵעַ וְהָיָה יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה.
אֲבָל אֶחָיו, שֶׁהוֹסִיפוּ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁגָּבְרָה הַחֲשֵׁכָה, לא יָכְלוּ לִמְצֹא מָקוֹם לִרְעוֹת אֶת סוּסֵיהֶם וְלֹא מָצְאוּ עֵצִים לְהַבְעִיר אֵשׁ. יָשְׁבוּ בַּשָּׂדֶה וְהָיוּ מַחֲזִיקִים בְּאַפְסְרֵי סוּסֵיהֶם שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. בַּלַיְלָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְיָרַד שֶׁלֶג רַב, קָפְאוּ וּמֵתוּ מָן הַצִּנָּה.
בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה הָאָח הַקָטָן עַל סוּסוֹ וּמִהֵר אַחֲרֵי אֶחָיו, וּכְשֶׁמְּצָאָם בַּשָּׂדֶה הָיוּ יוֹשְׁבִים מֵתִים, קָשִׁים מִן הַצִּנָּה, וִידֵיהֶם אוֹחֲזוֹת בְּאַפְסְרֵי הַסּוּסִים. כְּשֶׁרָאָם כָּךְ צָנַח מֵעַל סוּסוֹ, נָפַל עֲלֵיהֶם וְגָעָה בִּבְכִי וְהָיָה מְשַׁפְשְׁפָם וּמְחַמְמָם בְּהֶבֶל פִּיו, אֶפְשָׁר יִחְיוּ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא יִחְיוּ, כָּרָה לָהֶם קֶבֶר וּקְבָרָם, נָטַל אֶת מָמוֹנָם וְאֶת סוּסֵיהֶם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁגָּבְרָה הַחַמָּה נָמַס הַשֶּׁלֶג וְכָל הַפְּלָגִים גָאוּ מֵימֵיהֶם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַנָּהָר וְרָאָהוּ סוֹעֵר וְגוֹעֵשׁ, יָרַד מֵעַל הָסוּס וְהִמְתִּין עַד שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּיִם, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.
כְּשֶׁיָּשַׁב שָׁם רָאָה שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ בָּאִים וּבַהֲמוֹתֵיהֶם טְעוּנוֹת מַשָׂא כָּבֵד שֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. אָמְרוּ לוֹ הָעֲבָדִים: מַה לְךָ יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּיִם? בּוֹא נַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר.
עָנָה: הַמַּיִם גָאוּ מְאֹד. מוּטָב שֶׁאַמְתִּין עַד שֶׁיִּשְׁפְּלוּ הַמַּיִם.
אָמְרוּ לוֹ: שֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתֶיךָ.
בָּאוּ הָעֲבָדִים בַּמַּיִם לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר, וּכְשֶׁהִגִיעוּ לְאֶמְצַע הַנָּהָר עָמַד עֲלֵיהֶם נַחְשׁוֹל, סְחָפָם בְּכֹחַ עַד שֶׁטָּבְעוּ הֵם וּבְהֶמְתָּם. וְהָאִישׁ הִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁפְלוּ הַמַּיִם. מָצָא אֶת הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּטְעָנָם עַל סוּסִי אֶחָיו, עָבַר אֶת הַנָּהָר וְהִגִיעַ בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
כְּשֶׁרָאוּ נְשֵׁי אֶחָיו שֶׁבַּעֲלֵיהֶן לֹא חָזְרוּ, שְׁאֵלוּהוּ לָמָה לֹא בָּאוּ עִמּוֹ. אָמַר לָהֶן: בַּעֲלֵיכֶן נִשְׁאֲרוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לִלְמֹד עוֹד חָכְמָה. כַּמָּה שֶׁלָּמְדוּ לֹא דַי לָהֶם.
קָנָה שָׂדוֹת וּכְרָמִים, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, עֶדְרֵי צֹאן וּבָקָר וּבָנָה לוֹ בָּתֵּי קַיִץ וּבָתֵּי חֹרֶף, וְהָיוּ הַכּל אוֹמְרִים עָלָיו: אַשְׁרֵי זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה!
יוֹם אֶחָד הוֹכִיחַתּוּ אִשְׁתּוֹ: עוֹד לֹא הִגַּדְתָּ לִי מֵאַיִן לְךְ כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה.
גֶָּעַר בָּהּ וְאָמַר: עִסְקֵךְ הוּא? אַל תִּשְׁאָלִינִי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה!
אֲבָל הִיא הֵצִיקָה לוֹ בֹּקֶר וָעֶרֶב. אָמְרָה: רוֹאָה אֲנִי שֶׁאֵין לִבְּךָ אֵלַי, שֶׁאַתָּה מְכַסֶה מִמֶּנִי מִנַּיִן בָּא לְךָ הָעשֶׁר. אִם לֹא תַגִּיד לִי – מֵתָה אֲנִי.
וְהָיְתָה מְעַנָּה אוֹתוֹ יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁנִּתְפַּתָּה וְגִלָּה לָהּ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ וְאֶת אֶחָיו וְאֶת עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ. עָבַר עַל דְּבַר הַחָכְמָה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּמְדוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְגָרַם לְעַצְמוֹ רָעָה גְדוֹלָה. יוֹם אֶחָד נָפְלָה קְטָטָה בֵּינוֹ וּבֵין אִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁחַם לְבּוֹ בָּרִיב הֵרִים יָדוֹ עָלֶיהָ לְהַכּוֹתָהּ. הִתְחִילָה בּוֹכָה וּמְצַעֶקֶת: לֹא דַי לְךָ שֶׁהָרַגְתָּ אֶת שְׁנֵי אַחֶיךָ וְאֶת עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהָרְגֵנִי גַם אָנִי?
נִשְׁמַע הַקּוֹל אֶל שְׁתֵּי הַנָּשִׁים, שֶׁבַּעֲלֵיהֶן מֵתוּ מִידֵי אֲחִיהֶם וְגַם אֶת עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הָרַג, עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְסִפְּרוּ לוֹ הַכֹּל.
צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת הָרוֹצֵחַ.
וְהָאָח הַקָטָן בִּקֵּשׁ שֶׁיַּנִיחוּ לוֹ לְהִתְיַצֵב יְחִידִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְבַר סֵתֶר אֵלָיו. הִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. נָפַל עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! אֲנִי אֶחָד מֵאוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אוֹתְךָ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַל מְנָת לִלְמֹד חָכְמָה, וַאֲנִי הַקָּטָן שֶׁבָּאַחִים, שֶׁהֶחֱזַרְתִּי לַמֶּלֶךְ אֶת מְאַת הַזְּהוּבִים כְּדֵי לִקְנוֹת חָכְמָה. לָמַדְתִּי מִפִּיךָ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. שְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים הִצִּילוּנִי מִמָּוֶת וְהֶעֱשִׁירוּנִי עשֶׁר רָב. כָּךְ וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אֲבָל אֶת הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי לֹא שָׁמַרְתִּי וְגִלִּיתִי אֶת סוֹדִי לְאִשְׁתִּי, וּבָזֶה גָרַמְתִּי רָעָה לְעַצְמִי, עַד שֶׁעָשׂוּנִי לְרוֹצֵחַ וֶהֱבִיאוּנִי לְמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ.
מִיַּד הִכִּירוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וְאַל תִּתְיָרֵא. אַף־עַל־פִּי שֶׁנָּטַלְתָּ כַּסְפָּם שֶׁל אַחֶיךָ וְאֶת זְהַב עֲבָדַי – בְּדִין עָשִׂיתָ, כִּי שֶׁלְּךָ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. הַחָכְמָה שֶׁלָּמַדְתָּ מִפִּי הִצִּילַתְךָ מִמָּוֶת. וְעַתָּה חַזֹר לְבֵיתְךָ וּרְאֵה חַיִּים עִם אִשְׁתְּךָ וְאַל תַּרְעִימֶנָּה וְאַל תָּרִים עָלֶיהָ יָד, שֶׁבַּת טוֹבִים הִיא. וְאֶת לְשׁוֹנְךְ שְׁמֹר, כִּי "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ ".
חָזַר אֶל בֵּיתוֹ וְגִיסוֹתָיו הוֹלְכוֹת אַחֲרָיו וּבוֹכוֹת, עַד שֶׁפִּיְּסָן וְהִבְטִיחַ לָהֶן שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מֵהוֹנוֹ.
הִבְטִיחַ וְקִיֵּם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.