בִּכְפָר סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם הָיָה דָר אִישׁ יְהוּדִי, עָשִׁיר מֻפְלָג וּבֶן תּוֹרָה, וּשְׁמוֹ אֶלְחָנָן, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ דִינָה. אֶת כַּסְפּוֹ הָיָה נוֹתֵן בְּמַשְׁכּוֹנוֹת וְשׁוֹקֵד לְהַרְבּוֹת אֶת הוֹנוֹ. שְׁנֵיהֶם הָיוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם וְשׁוֹמְרֵי מִצְוָה, אַךְ קוֹפְצִים יָדָם מִצְּדָקָה וְשׁוֹלְחִים מִבֵּיתָם רֵיקָם כָּל עָנִי פּוֹשֵׁט יָד. “שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה”. הָבֵא מַשְׁכּוֹן וְאֶתֵּן לְךָ מִלְוֶה בְּלֹא רִבִּית. – הָיָה מַשִּׂיא עֵצָה לְעָנִי מְבַקֵּשׁ נְדָבָה, וְהֶעָנִי הָיָה יוֹצֵא מִלְּפָנָיו בְּבֹשֶׁת פָּנִים, שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מַה לְמַשְׁכֵּן.
יוֹם אֶחָד בָּא שׁוֹמְרוֹנִי מִשְּׁכֶם וְהֵבִיא מַשְׁכּוֹן יָקָר וּבִקֵּשׁ מֵאֵת אֶלְחָנָן שֶׁיַּלְוֵהוּ מִלְוֶה.
בָּדַק אֶלְחָנָן אֶת הַמַּשְׁכּוֹן וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: קְחִי, דִינָה, אֶת הַמַּפְתֵּחַ וַעֲלִי אֶל הָעֲלִיָּה וְהוֹצִיאִי אֶת הַכֶּסֶף מִקֻּפַּת הַנְחשֶׁת. כְּשֶׁעָלְתָה דִינָה אֶל הָעֲלִיָּה וּפָתְחָה בַּמַּפְתֵּחַ אֶת הַקֻּפָּה לִקַּח אֶת הַכֶּסֶף, שָׁמְעָה קוֹל קוֹרֵא מִפִּנַּת הַתִּקְרָה: הַנִּיחִי! לֹא שֶׁלָּךְ הַכֶּסֶף וְכָל כְּלֵי הַחֶמְדָה שֶׁבְּבֵיתֵךְ.
נִבְהֲלָה הָאִשָּׁה מִן הַקּוֹל הַקּוֹרֵא, נָעֲלָה בִּבְהִילוּת אֶת הַקֻפָּה וּמִהֲרָה לָרֶדֶת וּלְסַפֵּר לְאִישָׁהּ.
לָקַח אֶלְחָנָן אֶת הַמַפְתֵּחַ מִיָּדָהּ וְעָלָה גוּפוֹ לָעֲלִיָּה, פָּתַח אֶת הַקֻּפָּה וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לִקַּח אֶת סְכוּם הַכֶּסֶף. מִיָּד נִשְׁמַע הַקוֹל מִפִּנַת הַתִּקְרָה: הַנַּח! לֹא שֶׁלְּךָ הַכֶּסֶף וְכָל כְּלֵי הַחֶמְדָה שֶׁבְּבֵיתְךָ.
חָרַד הָאִישׁ חֲרָדָה גְדוֹלָה. כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַעְתּוֹ מְעַט שָׁאַל אֶת הַקּוֹל: וְאִם לֹא שֶׁלִּי הֵם, הוֹדִיעֵנִי שֶׁלְּמִי הֵם?
הֵשִׁיב הַקּוֹל: שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט הַיּוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם בְּתַחְתִּית הַר הַזֵּיתִים.
אָמַר אֶלְחָנָן בְּלִבּוֹ: “אִם רְכוּשׁ זָר הוּא, חַס לִי מִלְּהַחֲזִיקוֹ בְּבֵיתִי, ‘אַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה’ כָּתוּב”.
נִדְבַּר עִם אִשְׁתּוֹ, וּבַלַּיְלָה הוֹרִידוּ שְׁנֵיהֶם אֶת קֻפַּת הַנְּחשֶׁת הַכְּבֵדָה עִם כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, כְּלֵי הַחֶמְדָה, הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַמַּרְגָלִיּוֹת, וּנְתָנוּהָ בְּתוֹךְ עֵץ זַיִת נָבוּב שֶׁעָמַד בַּחֲצֵרָם. וְאֶת פִּי הָעֵץ סָתְמוּ יָפֶה.
אִם שֶׁל אַבְרָהָם הֶחָרָט הַכֹּל, יָבוֹא וְיִקָּחֶנּוּ. – אָמַר אֶלְחָנָן לְאִשְׁתּוֹ וּפָנָיו חִוְּרִים מֵאֵימָה שֶׁבַּלֵּב.
לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְגִשְׁמֵי זַעַף יָרְדוּ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם וּמִן הֶהָרִים יָרְדוּ פַּלְגֵי מַיִם סוֹחֲפִים בְּכֹחַ. וְהַמַּיִם סִחוּ בָּתִּים וְאִילָנוֹת, וּבְתוֹכָם גַם אֶת עֵץ הַזַּיִת הַנָּבוּב, שֶׁבּוֹ מְשֻׁקָּע אוֹצָרוֹ שֶׁל אֶלְחָנָן. נָשְׂאוּ הַמַּיִם אֶת הָעֵץ וֶהֱבִיאוּהוּ לְמֵרָחוֹק עַד נַחַל שׂוֹרֵק. וְנַחַל שׂוֹרֵק בַּיָּמִים הָהֵם נַחַל אֵיתָן וּבוֹ דָגִים לָרֹב. יָצָא דַיָּג מְדַיָּגֵי הַמָּקוֹם לָצוּד דָגִים בַּנַחַל וְרָאָה אֶת הָעֵץ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
אָמַר הַדַּיָג בְּלִבּוֹ:
“סַדָּן נָאֶה הוּא. יָפֶה הוּא לַחֲרֹט מִמֶּנוּ גְבִיעִים וּכְלֵי־יְקָר אֲחֵרִים. אֶמְשֶׁנּוּ מִן הַמַּיִם וְאוֹלִיכֵנוּ לִירוּשָׁלַיִם. שָׁם יוֹשֵׁב רַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט. הוּא יִקְנֶה מִמֶּנִּי אֶת הָעֵץ וְיַרְבֶּה בִּמְחִירוֹ”. הֵבִיא אֶת עֵץ הַזַּיִת לְבֵיתוֹ, וּלְמָחֳרָת, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, רָכַב הַדַּיָּג עַל חֲמוֹרוֹ לִמְכֹּר אֶת דְגָתוֹ לִיהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁחִבָּתָם לְדָגִים נוֹדְעָה בְּכָל הָאָרֶץ. עוֹדֶנוּ בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר, וְרַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט בָּא לִקְרָאתוֹ וְעִכְּבוֹ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ דָגִים לִכְבוֹד שַׁבָּת.
אָמַר לוֹ הַדַּיָּג לְרַבִּי אַבְרָהָם: יֵשׁ לִי בְּבֵיתִי סַדָּן שֶׁל זַּיִת שֶׁמָּשִׁיתִי מִן הַמַּיִם. אֵין כָּמוֹהוּ יָפֶה לֶחָרָט הָאָמָּן.
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם: הֲבִיאֵהוּ אֵלַי וְאָשִׂים עֵינִי עָלָיו.
וּבְיוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת הֵבִיא הַדַּיָּג אֶת עֵץ הַזַּיִת אֶל בֵּית רַבִּי אַבְרָהָם, וְהָעֵץ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו, קָנָהוּ מִיַּד הַדַּיָג וְשִׁלֵּם מְחִירוֹ בְּעַיִן יָפָה.
וּכְשֶׁבִּקַּע רַבִּי אַבְרָהָם אֶת הָעֵץ, מָצָא בּוֹ אֶת הַקֻּפָּה עִם כָּל הַמַּטְמוֹן שֶׁטָּמַן בּוֹ אֶלְחָנָן. בָּדַק אֶת הַקֻּפָּה אִם אֵין בָּהּ שֵׁם אוֹ סִמָּן, וְלֹא מָצָא כְּלוּם.
שָׂמַח רַבִּי אַבְרָהָם וְהוֹדָה לַד' חַסְדוֹ, שֶׁזִּמֵּן לוֹ מְצִיאָה כְּשֵׁרָה, הִגְדִיל אֶת בֵּית־מְלַאכְתּוֹ וְתִקֵּן מַעֲמַד בֵּיתוֹ עַד שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם כְּאֶחָד מֵאֲמִידֵי יְרוּשָׁלַיִם.
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָאִישׁ אֶלְחָנָן, שֶׁנָּתַן אֶת אוֹצָרוֹ בְּעֵץ הַזַּיִת וְהַמַּיִם סְחָפוּהוּ לְנַחַל שׂוֹרֵק, יָרַד מִשְׁאֵרִית נְכָסָיו וְלֹא מָצְאָה יָדוֹ לְפַרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וּכְשֶׁבָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ יָצָא אֶל הַמְּדִינָה לַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים. בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה בָּא לְבֵיתוֹ, עָיֵף וְרָצוּץ מִקְּשִׁי הַהֲלִיכָה בָּרֶגֶל, וּמֵבִיא בְּכִיסוֹ וּבְתַרְמִילוֹ מַה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אֲנָשִׁים נְדִיבֵי־לֵב.
יוֹם אֶחָד אָמַר אֶלְחָנָן לְאִשְׁתּוֹ: דִינָה זוּגָתִי, הָבָה וְנַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם וְנִרְאֶה אִם אָמְנָם בָּא רְכוּשֵׁנוּ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט, כִּדְבַר הַקּוֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ.
קָמוּ וְעָלוּ שְׁנֵיהֶם לִירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ לְבֵית רַבִּי אַבְרָהָם כְּזוּג עֲנִיִּים שֶׁיָּרְדוּ מִן הַגָּלִיל, מִטְבֶרְיָה אוֹ מִצְּפַת.
וְהַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי בַּשַׁבָּת וּבְנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט עוֹמֵד לִשָּׂא אִשָּׁה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא. וּבְלֵיל שַׁבָּת, לְאַחַר הַסְּעֻדָּה, עָשָׂה רַבִּי אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל לִקְרוּאִים רַבִּים, מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם וּמֵעֲנִיֶּיהָ. וּכְדֵי לְשַׂמַּח אֶת לֵב הָאוֹרְחִים שָׂם עַל הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁהָיוּ בַּאֲרוֹנוֹ.
רָאוּ אֶלְחָנָן וְדִינָה אֶת כְּלֵיהֶם הַיְקָרִים עוֹמְדִים עַל שֻׁלְחָן זָר וְלֹא יָכְלוּ לִכְבּשׁ אֶת צַעֲרָם, נָשְׂאוּ אֶת קוֹלָם וְגָעוּ בִּבְכִיָּה. רָאֲתָה אֵשֶׁת רַבִּי אַבְרָהָם אֶת הָאוֹרְחִים בּוֹכִים, בָּאָה אֶצְלָם וּשְׁאֵלָתַם לָמָּה יִבְכּוּ. וְלֹא אָבוּ לְהַגִּיד לָהּ.
אָמְרָה לָהֶם הָאִשָּׁה: לא עַל חִנָּם בְּכִיתֶם בְּלֵיל שַׁבַּת קדֶשׁ. בְּוַדַּאי צַעַר גָדוֹל נִצְטַעַרְתֶּם.
וּפָצְרָה בָּהֶם מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁגִּלּוּ לָהּ אֶת דְבַר הָאוֹצָר, שֶׁשָּׂמוּ בְּעֵץ הַזַּיִת, וְשֶׁכָּל הַכֵּלִים הַנָּאִים הָעוֹמְדִים עַל הַשֻׁלְחָן הָיוּ לְפָנִים שֶׁלָּהֶם, וְגַם סִפְּרוּ עַל הַקּוֹל שֶׁנִּשְׁמַע בַּעֲלִיַּת בֵּיתָם, וְאֵיךְ עָקְרוּ הַמַּיִם אֶת הָעֵץ, וְעַכְשָׁו בָּאוּ לִרְאוֹת, אִם אָמְנָם כִּדְבַר הַקּוֹל כֵּן הָיָה.
וְעַתָּה מָצָאנוּ אֶת כָּל טוּבֵנוּ בְּבֵיתְכֶם, כִּדְבַר הַקּוֹל, צְרוֹר לא נָפַל אַרְצָה, וְאֵיךְ לֹא נִבְכֶּה?
כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה כָּךְ, אָמְרָה: אֲנָשִׁים טוֹבִים! אַל תְּחַלְלוּ אֶת הַשַׁבָּת בִּבְכִי וַאֲנָחוֹת. אִם לָכֶם הָיוּ הַכֵּלִים, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, הָשֵׁב נְשִׁיבֵם לָכֶם, כִּי אֱלֹהִים בֵּרְכָנוּ בְּכָל טוּב וְלֹא נֶחְסַר כֹּל.
מָחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת דִמְעוֹתֵיהֶם וְאָמְרוּ: לֹא נִקַּח מְאוּמָה. אִלּוּ רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָאוֹצָר יְהֵא לָנוּ, לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלֵינוּ אֶת הַקּוֹל הַמְדַבֵּר. עַתָּה רָאִינוּ כִּי מֵד' יָצָא הַדָּבָר וְכָל יִקְרוֹתֵינוּ לָכֶם הֵם בִּדְבַר הַשֵּׁם. בְּוַדַּאי חָטָאנוּ לֵאלהִים וְזֶה עָנְשֵׁנוּ.
פָּסְקוּ מִבְּכִי וְהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם שְׁאָר הָאוֹרְחִים.
וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת סִפְּרָה הָאִשָּׁה לְרַבִּי אַבְרָהָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הָעֲנִיִּים. נִדְבְּרוּ יַחַד לְהֵיטִיב עִם הַמִּסְכֵּנִים, שֶׁאֱלֹהִים לָקַח אֶת טוּבָם וּנְתָנוֹ לָהֶם.
עָשׂוּ עוּגָה גְדוֹלָה, אָפוּהָ עַל דְבַשׁ מְשֻׁבָּח וְעַל רָאשֵׁי בְּשָׂמִים, וּבְתוֹךְ הָעוּגָה שָׂמוּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִינְרֵי זָהָב, וְאִישׁ לֹא יָדַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ. וְהָיוּ שְׂמֵחִים בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, שֶׁסְבוּרִים הָיוּ: “כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּיתֵנוּ נִתֵּן לָהֶם אֶת הָעוּגָה, וּכְשֶׁיִּבְצָעוּהָ בַּדֶּרֶךְ יִמְצְאוּ אֶת אַרְבַּע מֵאוֹת דִינְרֵי הַזָּהָב, וּבְכֵן יוּשַׁב לָהֶם חֵלֶק מֵרְכוּשָׁם וִיהִי לָהֶם מִשְׁעָן בְּעָנְיָם”.
וּבְיוֹם רִאשׁוֹן לַמַּשְׁכִּים בָּאוּ הָעֲנִיִּים לִקַּח אֶת בִּרְכַּת הַפְּרִידָה מֵרַבִּי אַבְרָהָם וּמֵאִשְׁתּוֹ, וְעֵינֵיהֶם זוֹלְגוֹת דְמָעוֹת. אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם לִתֵּן לָהֶם מְנַת כֶּסֶף וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל. נָתְנוּ לָהֶם אֶת הָעוּגָה וְאָמְרוּ: קְחוּ אֶת הָעוּגָה הַזֹּאת, שֶׁנִּשְׁאֲרָה מִן הַסְּעֻדָּה שְׁלֵמָה כְּמוֹת שֶׁהִיא, וּתְהִי לָכֶם צֵדָה לַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁתִּרְעֲבוּ תִּבְצָעוּהָ וְתִסְעֲדוּ אֶת לִבְּכֶם, וּזְכַרְתֶּם אוֹתָנוּ לְטוֹבָה. וְאַחֲרֵי שֶׁפָּצְרוּ בָּהֶם מְאֹד לָקְחָה דִינָה אֶת הָעוּגָה וּנְתָנַתָּה בְּסַלָּהּ וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ לְדַרְכָּם.
בב שֶׁהָיְתָה מֵעֵין עִיר סְפָר, וְהַפֶּחָה מִנָּה שָׁם מוֹכֵס, שֶׁיְּהֵא גּוֹבֶה מֶכֶס רַב מִן הַנִּכְנָסִים לָעִיר. עִכֵּב הַמּוֹכֵס אֶת הָעֲנִיִּים בְּשַׁעַר הָעִיר וְתָבַע מֵהֶם מֶכֶס לַגֻּלְגֹלֶת, וְלֹא הָיָה בִּידֵיהֶם כָּל כֶּסֶף לִתֵּן לוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כֶּסֶף אֵין בְּיָדֵנוּ, קַח אֶת הָעוּגָה הַזֹּאת וּתְהֵא לְךָ תַּחַת הַמֶּכֶס.
רָאָה הַמּוֹכֵס אֶת הָעוּגָה, שֶׁהִיא נֶחְמָדָה לְמַרְאֶה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶת הָעוּגָה הַזּוֹ זִמְּנוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם בְּשָׁעָה טוֹבָה. רַבִּי אַבְרָהָם הֶחָרָט מַשִּׂיא הַשָּׁבוּעַ אֶת בְּנוֹ וְהוּא יְדִידִי וְרֵעִי מִנֹּעַר, אֶשְׁלַח לוֹ אֶת הָעוּגָה הַזֹּאת וּתְבָרְכַנִי נַפְשׁוֹ”.
לָקַח הַמּוֹכֵס אֶת הָעוּגָה מִיַּד הָעֲנִיִּים וְהִנִּיחַ לָהֶם לַעֲבֹר.
וְהַמּוֹכֵס מָסַר אֶת מַפְתֵּחַ הַשַּׁעַר לִידֵי אִשְׁתּוֹ, וּבְעַצְמוֹ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם וְהֵבִיא אֶת הָעוּגָה מַתָּנָה לְבֵית רַבִּי אַבְרָהָם. הִכִּירוּ רַבִּי אַבְרָהָם וְאִשְׁתּוֹ אֶת הָעוּגָה וְנִתְבַּהֲלוּ, אֲבָל לֹא אָמְרוּ דָבָר וַחֲצִי דָבָר, שֶׁהֵבִינוּ כִּי גְזֵרָה מִן הַשָּׁמַיִם הִיא, שֶׁדִּינְרֵי הַזָהָב שֶׁבְּתוֹכָהּ יָשׁוּבוּ לִמְקוֹם יִעוּדָם.
וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב: “לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאוּם ד' צְבָאוֹת” וּלְמִי שֶׁטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְּנֶנּוּ.
וְאֶלְחָנָן וְאִשְׁתּוֹ מֵתוּ בַּעֲנִיּוּת וּבְצַעַר, וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁקָּפְצוּ אֶת יָדָם וְלֹא נָתְנוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם וְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹת אֲחֵרוֹת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.