I    🔗

חֶמְדַּת-לִבִּי, חַיָּי! הַרְבֵּה חָלְפוּ שָׁנִים

מִיּוֹם פְּרִידָתֵנוּ בֵּין עֲצֵי-הַיָּעַר;

נִפְעָם וּבְלֵב רַגָּשׁ מִמֵּךְ אָז נִפְרַדְתִּי,

גַּם עַל הוֹד פָּנַיִךְ נִכְּרוּ רִשְׁמֵי-צָעַר.

יָדֵךְ הָעֲנֻגָּה רָגְזָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי,

הֶגֶה לֹא יָכֹלְתְּ אָז לְהוֹצִיא מִשְּׂפָתָיִךְ;

אֲבָל עָקַת נַפְשֵׁךְ — אִם כִּי לֹא שָׁמָעְתִּי —

הֵיטֵב לִי הִגִּידוּ חֶרֶשׁ עַפְעַפָּיִךְ.

הֶגֶה לֹא הִשְׁמַעְנוּ: כִּי שַׁלָמָה דְבָרִים,

עֵת שְׁנֵי לִבּוֹתֵינוּ לָנוּ גְּלוּיִים

וְאַתְּ הָיִית הֵן בְּטוּחָה כִּי לֹא אֶעֱזָבֵךְ;

גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ מִן הַגְּבָרִים

בְחֶלְקַת פִּיהוּ וּמַלְבּוּשָׁיו הָעֲדוּיִים

לֹא יִגְזָלֵךְ מֶנִּי, לֹא יִשְׁבְּ נָצַח לְבָבֵךְ. —

 

II    🔗

עַתָּה בָאתִי, יַלְדָּה קְטַנָּה, נְעִימָה, טוֹבָה!

מִשּׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים עַל כַּנְפֵי הַסָּעַר

שַׁבְתִּי נִדְכָּא, עָיֵף וּבְלִי רֶגֶשׁ-חַיִּים,

אֶל הַקֵּן הַנִּטָּשׁ, אֶל עֲצֵי-הַיָּעַר.

נֵלְכָה-נָא, אֲהוּבָה, נֵצֵא-נָא הַיַּעְרָה:

שָׁמָּה לָךְ אֲסַפֵּר כָּל הַקֹּרוֹת אוֹתִי

מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַדְנוּ, שָׁם לָךְ אֶשְׁפֹּךְ לִבִּי

עִם נִטְפֵי הָרַעַל שֶׁמָּלְאוּ אֶת כּוֹסִי.

נֵצֵא-נָא הַיַּעְרָה! פֹּה לֹא אוּכַל דַּבֵּר,

פֹּה לִי צַר הַמָּקוֹם, אַוִּיר אֵין לִנְשִׁימָה;

בֹּאִי! פֶּן אֲחָנֵק בֵּין הֲמוֹן הַחֲלָלִים,

חַלֲלֵי בַּת-עַמִּי, שֶׁתּוֹלָעִים, רִמָּה,

אֹכְלוֹת אוֹתָם חַיִּים וְגַם אַחֲרֵי מִיתָתָם

אֵינָן נֹתְנוֹת מְנוּחָה לָאֵלֶּה הָאֻמְלָלִים! —

 

III    🔗

שָׁנִים רַבּוֹת גַּרְתִּי שָׁלֵו בְּאֹהֶל קָטָן,

שֶׁבֵּינוֹת לָעֵצִים לְמִשְׁכָּן לִי בָנִיתִי,

וּבִקְהַל-צִפֳּרִים מֵעֲלוֹת-הַשַּׁחַר

עַד חֲצִי-הַלַיְלָה שַׁלְאֲנָן חָיִיתִי.

מִשְּׁאוֹן הֶמְיַת קֶרֶת וּמִבְּנֵי-הָאָדָם

נַסְתִּי אֶל הַיַּעַר, אֶל בַּעֲלֵי הַכָּנָף;

מָה אָהַבְתִּי אוֹתָם, אֶת חֲבֵרַי אֵלֶה,

מֶה חָמַדְתִּי שִׂיחָם מֵעֲלֵי הֶעָנָף!

מְאֻשָּׁר אָז הָיִיתִי — וַתָּבוֹאִי אַתְּ,

יַלְדָּה קְטַנָּה, נְעִימָה, בַּהֲמוֹן כְּשָׁפַיִךְ

וַתָּצוֹדִי לִבִּי מֶנִּי לָךְ לָעַד;

אֲזַי הַחִלוֹתִי לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ

אֶת כָּל אֹשֶר חַיַּי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

אֲזַי הַחִלוֹתְ אַתְּ לִהְיוֹת לִי לִנְשָׁמָה.

 

IV    🔗

לַעֲזֹב אֶת הַיַּעַר וְלָשׁוּב אֶל הַתֵּבֵל

בְּמֶתֶק שִׂפְתוֹתַיִךְ פִּתִּיתִינִּי חִישׁ;

"חַיֵּי-אֹשֶר — הָיְתָה תָמִיד לִי אִמְרָתֵךְ —

“רַק בִּבְנֵי-הָאָדָם יִמְצָא לוֹ הָאִישׁ”.

"בֶּן-הָאָדָם — עוֹלָם מָלֵא שִׁירָה רָמָה,

"מָלֵא סוֹדוֹת-פֶלֶא, רִמְזֵי-אֵל לָרֹב;

"אֱהָב אֶת הָאָדָם! וּבְאַהֲבָתְךָ אוֹתוֹ

“תִּרְאֶה בּוֹ רַק נַעֲלֶה, תִּמְצָא בוֹ רַק טוֹב”. —

"דַּע, כִּי כָל הַתֵּבֵל נָתַן אֵל לָאָדָם

"וְעָלָיו לִינַק הֵיטֵב אֶת לְשַׁד הַחַיִּים

"עִם כָּל תַּעֲנֻגֵּיהֶם כָּל עוֹדֶנּוּ חָי;

"שׁוּב-נָא אֶל הַתֵּבֵל, שׁוּב אֶל הָאֲנָשִׁים,

"אָהֹב תֶּאֱהַב אוֹתָם וּמִטַּל-שָׁמַיִם

“וּמַעְדַנֵּי שִׁירָה תִּמְצָא בָם לָךְ דָּי!” — —

 

V    🔗

אַתְּ קוֹסֶמֶת קְטַנָּה! לֵב מִי יָכֹל לִשְׁקֹט

מִפְּנֵי אִמְרוֹתַיִךְ אֵלֶה, אִמְרֵי-נֹעַם?

לֵב מִי לֹא יִמָּשֵׁךְ כִּבְחַבְלֵי-הַקֶּסֶם

אַחֲרֵי עַפְעַפַּיִךְ, אַחֲרֵי עֵינֵי-שֹׁהַם?

אַהֲבָה! אַהֲבָה טְהוֹרָה! לֶאֱהֹב אֶת הָאָדָם

יוֹם וָלַיִל לִי הִטִיפוּ שִׂפְתֵי-חֵן;

לִחְיוֹת כָּל עוֹדֶנִּי חָי וּלְבַקֵּשׁ אָשְׁרִי

בְּחֶבְרַת בְּנֵי-הָאָדָם… רְאִי, עָשִׂיתִי כֵן:

מִבֵּין סִבְכֵי-יַעַר בָּאתִי אֶל בְּנֵי-חַוָּה;

רְאִי: גַּם לֶאֱהֹב אוֹתָם נַסֵּה הֵן נִסִּיתִי —

אֲבָל, אִי שָׁמָיִם! אַתְּ הִטַּפְתְּ לִי אַהֲבָה

עֵת הֵם לֹא יֵדְעוּהָ כָּלִיל! עֵת הַשִּׂנְאָה

מִלְאָה אֶת לִבָּתָם מִפִּנָּה אֶל פִּנָּה

וּמִשְׁתַּדְלִים תָּמִיד לְהָחִישׁ אֶת אַחֲרִיתִי! —

 

VI    🔗

עָרִים, מְדִינוֹת רַבּוֹת, אַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ

עָבֹר הֵן עָבַרְתִּי וָאֲבַקֵּשׁ לֵב

בִּבְנֵי הָאֲנָשִׁים וּבַלֵּבָב-אַהֲבָה,

אַהֲבָה בִּקְּשָׁה נַפְשִׁי וּמְנוּחָה לַגֵּו.

מְנוּחָה לִגְוִיָּתִי, פִּנָּה קְטַנָּה שְׁלֵוָה,

לִמְצֹא לִי בָאָרֶץ רַבּוֹת הִשְׁתַּדַּלְתִּי;

רֵעִים בִּבְנֵי-אָדָם — אֲבָל הֲתַאֲמִינִי,

יַלְדָּה קְטַנָּה, נְעִימָה, כִּי לַשָּׁוְא עָמַלְתִּי?

רַבִּים בִּשְׂחוֹק-לַעֲנָה כָלִיל הֵן גֵּרְשׁוּנִי,

רַבִּים קָרְאוּ מָלֵא, רַבִּים גַּם הִכּוּנִי,

רֶגֶשׁ חֶמְלָה לֹא מָצָאתִי בָם בִּמְרוּדִי;

הַרְבֵּה, הַרְבֵּה, נְעִימָה, בִּבְכִי הִתְחַנַּנְתִּי,

אוּלַי בִּכְיִי יְרַכֶּה לִבָּם, הֶאֱמַנְתִּי;

אֲבָל הֵם צָעָקוּ: “הָלְאָה גֶשׁ, יְהוּדִי!” —

 

VII    🔗

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֹותִי: “לָמָה כֵּן שְׂנֵאוּנִי?”

כִּי לֹא יוּכְלוּ לֶאֱהֹב! יַעַן כִּי הֵם פְּרָאִים!

— “לָמָה הִרְבּוּ פְצָעַי, מַדּוּעַ הִכּוּנִי?”

יַעַן כִּי הֵם רֹצְחִים, שֹׁפְכֵי-דָם כַּמָּיִם!

אַתְּ לַשָּׁוְא חָשַׁבְתְּ כִּי תַחַת כְּתֹנֶת זַכָּה

יִדְפֹק לֵב חָם מָלֵא רְגָשׁוֹת, חוּשִׁים רָמִים;

אַתְּ, הוֹי, לֹא יָדַעַתְּ כִּי הַיַּד הָרַכָּה

תִּרְצַח נַפְשׁוֹת נְקִיִּים וְהִנֶּהָ מְלֵאָה דָמִים…

אַתְּ דִּמִּית לָבֶטַח וַתַּבְטִיחִי אוֹתִי,

כִּי אוֹר הַהַשְׂכָּלָה הֵאִיר כָּל הָאָרֶץ

וּבְאוֹר זֶה הַמְעַוֵר יִהְיֶה גַּם לִי אוֹר — —

כְּסִילָה! הֲיָדַעַתְּ כִּי גַּם לְזֶה הַנֹּגַה

ישְׁבִים רֹצְחֵי-נֶפֶשׁ, מַרְבִּים שׁוֹד וָקֶרֶץ

וְצֹלִים גְּוִיּוֹת-אָדָם יַחַד עִם בְּשַׂר-שׁוֹר?! —

 

VIII    🔗

אַתְּ אָמַרְתְּ לִי תָמִיד בְּשִׁבְתִּי עוֹד בַּיָּעַר

וּבִלְחִישַׁת עֵצָיו עֶדְנִי לִי מָצָאתִי,

כִּי הָעוֹלָם מָלֵא דֵעָה, חָכְמָה רַבָּה

וְאִם אֲבַקֵּשׁ אָשְׁרִי — אֵצֵא מִסֻּכָּתִי

הָאֲפֵלָה וְאָבֹא בָאֲנָשִׁים וְאֶצְלָם

אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד, לִלְמֹד הַרְבֵּה תְּבוּנָה;

וַאֲנִי הֶאֱמַנְתִּי לָךְ, קוֹסֶמֶת קְטַנָּה,

וּלְכָל אִמְרוֹתַיִךְ וָאֶעֱזֹב הַמְּלוּנָה —

אָשְׁרִי, שַׁלְוַת נַפְשִׁי, כָּל שַׂרְעַפֵּי נְעוּרַי,

כָּל מַחֲמַדֵי לִבִּי — הַכֹּל, הָהּ, עָזַבְתִּי

וּבְלֵב מָלֵא תִּקְוֹת אֶל “הָעוֹלָם” שַׁבְתִּי — —

יַלְדָּה, יַלְדָּה רָעָה, לָמָה רִמִּיתִנִּי?

הֲיָדַעַתְּ כִּי הֵם הֵיטֵב לֹא לָמָדוּ?

וְלָמָה לִי חָכְמָתָם אִם הֵם בָּהּ בָּגָּדוּ?! —

 

IX    🔗

אַתְּ לֹא תֹאבִי לְהַאֲמִין כִּי אֲנִי עָמַלְתִּי,

הִשְׁתַּדַּלְתִּי הֵיטֵב לְהַסְכִּין עִם חֶבְרָתָם…

אֵלִי! אֵל-שָׁמָיִם! מַה-כְּבָר לֹא עָשִׂיתִי

לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, לִרְכֹש לִי אַהֲבָתָם?

מַה-כְּבָר לֹא עָשִׂיתִי?! הַכֹּל הֵן הִקְרַבְתִּי,

שְׂפָתִי וּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, גַּם אֻמָּתִי

כִּמְעָט שֶׁמָּחִיתִי כָּלִיל מִלִבָּתִי,

הוֹרַי וּמִשְׁפַּחְתִּי בִזְדוֹן-לֵב עָזַבְתִּי

וָאֲקַוֶּה לִמְצֹא בָם שֶׁאָבַד מֶנִּי,

זִיק-חֲנִינָה, חֶמְלָה, קֹרְטוֹב אַהֲבָה טְהוֹרָה

חִנָּם לִי בִקַּשְׁתִּי בְּאֵלֶה “הַמְּחֻכָּמִים”:

מֹח גָּדוֹל לָמוֹ, אֲבָל לֵב אֵין בָּמוֹ —

וְלָכֵן אֶשְׂנָא דַעְתָּם, אֶנְאַץ אֶת הָאוֹרָה,

שֶׁלְּזִיו נָגְהָהּ שֹפְכִים נַהֲרֵי נַחֲלֵי-דָמִים!

 

X    🔗

גַם אֲנִי חָשַׁבְתִּי כִּי אֲנִי הָאָשֵׁם

בַּהֲמוֹן הַצָּרוֹת וּמַכְאוֹבֵי-שָׁחַת,

שֶׁהִרְגִיזוּ תָמִיד, תָּמִיד אֶת מְנוּחָתִי

וְלֹא נְתָנוּנִי לִחְיוֹת חַיֵּי-שַׁלְוָה, נָחַת;

גַּם אֲנִי דִמִיתִי, כִּי לָזֹאת יַכּוּנִי

יַעַן כִּי אָשַׁמְתִּי יֶתֶר מִכָּל אִישׁ;

הֵמָּה הַצַּדִיקִים וַאֲנִי הָרָשָׁע

וְלָכֵן מְנָת גּוֹרָלִי — פְּצָעִים, עוֹנִי, רִישׁ: —

אֲבָל אַחֲרֵי כֵן נוֹכַחְתִּי כִי לַשָּׁוְא

הֶאֱשַׁמְתִּי נַפְשִׁי: הֵמָּה הִכּוּ גֵוִי

יַעַן חַלָש אָנִי וְלָמוֹ כֹּחַ רָב,

לָמוֹ אֶגְרֹף-רֶשַׁע, אֶגְרֹף נוֹרָא עָב

וְלִי גַם אֶצְבַּע אַחַת בְּרִיאָה אֵין לִיגוֹנִי —

וְזוֹהִי כָל חַטָאתִי, זֶהוּ כָּל עֲוֹנִי! —

 

XI    🔗

עוֹד חֵטְא אֶחָד יֵשׁ לִי, כִּי אֲנִי נוֹלַדְתִּי

עַל בִּרְכֵּי עַם אֶחָד, שֶׁלִפְנֵי אַלְפָּיִם

שָׁנָה אִבֵּד אַרְצוֹ, אִבֵּד אֶת חֻפְשָׁתוֹ

וַיְהִי לִשְׂחוֹק-תָּמִיד בִּידֵי עַמִּים פְּרָאִים.

תָּמִיד יַכְעִיסֻהוּ כִּי הוּא כַצּוֹעֲנִים

יִדּוֹד, יִדּוֹד, יִדּוֹד — וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּהוּ,

אֶרֶץ-אָבוֹת שָׁכַח וּבְכֹל מָקוֹם יָגוּר

כְּאֶבְיוֹן בְּחַסְדֵי-זָרִים שֶׁיְּרַחֲמוּ עָלֵיהוּ;

וּמֵחֶמְלָה יִתְּנוּ לוֹ לָשֶׁבֶת אִתָּם — —

אֲבָל, קְטַנָּה יָפָה, אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ:

מָהוּ “אַרְצִי, אַרְצָךְ” לְאַנְשֵׁי-חָכְמָה נְאוֹרִים,

שֶׁתָּאַרְתְ לִי אַתְּ בִּהְיוֹתִי עוֹד בַּיָּעַר?

מָה הִיא “הַמּוֹלֶדֶת” לְאַנְשֵׁי הַהַשְׂכָּלָה?

מָה הֵם “הָאֶזְרָחִים” וּמָה הֵם “הַגֵּרִים”?

 

XII    🔗

הֵמָּה הַחֲכָמִים וַאֲנִי — הַבַּעַר,

הֵמָּה אַנְשֵׁי-שֶׂכֶל וַאֲנִי — אִישׁ-יַעַר,

לִקְנוֹת מֵהֶם חָכְמָה אֲזַי יְעַצְתִּנִּי

וּלְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלָם צִוִּיתִנִּי — —

אֲבָל, שַׁדַּי נוֹרָא! מָה הִיא הַהַשְׂכָּלָה,

מָה הִיא חָכְמַת אָדָם אִם לֹא חָכְמַת-לֵב?

מָה הִיא, קְטַנָּה יָפָה, מַטְרַת בֶּן-הָאָדָם

אִם לֹא לַעֲשׂוֹת חֶסֶד, אִם לֹא לַעֲשׂוֹת טוֹב?!

לֹא! לֹא אֶצְלָם צָרִיךְ אֲנִי לִלְמֹד בִּינָה;

אָבוּז לִתְבוּנָתָם, אֶנְאָץ הַשְׂכָּלָתָם! — —

לָמָה הִסִּיתִנִּי לַעֲזוֹב אֶת הַמְּלוּנָה?

לָמָה, יַלְדָּה רָעָה, לָמָה רִמִּיתִנִּי?

לָמָה גֵרַשְׁתִּנִּי מִגַּן-עֶדְנִי? לָמָה-

זֶה עָזַבְתִּי שַׁלְוַת חַיֵּי-הָאֱמוּנָה?! —

 

XIII    🔗

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי: "לָמָה אַלְפֵי-שָׁנִים

"יִדּוֹד עַמִּי עִם יַלְקוּטוֹ עַל שִׁכְמֵהוּ?

"לָמָה לֹא יִשְׁתַּדֵל לְהָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ,

“לְהָשִׁיב לוֹ חֵרוּתוֹ, לָשׁוּב אֶל אַרְצֵהוּ?”

"אֵיכָה יִשְׁכַּח עָם חֻפְּשָׁתוֹ וּגְדֻלָתוֹ?

"אֵיכָה יִשְׁכַּח כְּבֹדוֹ וְעִדָּן גַּם עִדָּנִים

"יִחְיֶה רַק בִּנְדָבוֹת, יֹאכַל לֶחֶם-חֶסֶד

“עֲלֵי שֻׁלְחַן-זָרִים כְּאַחַד הַקַּבְּצָנִים?”

"כָּל הָעַמִים ישְׁבִים כֻּלָם בְּאַרְצוֹתֵיהֶם,

"עוֹבְדִים אֶת אַדְמָתָם וּמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנָם —

וְעַמִּי לוֹ לֹא יִמְצָא אֵיזוֹ דִירָה קְבוּעָה,

"אֵיזֹו פִּנָּה שְׁלֵוָה לִחְיוֹת כְּכָל הָעַמִּים,

"לִהְיוֹת שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וּלְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹ? —

וְאֵי לָזֹאת גְּוִיָּתוֹ תָמִיד מַכָּה פְּצוּעָה!"

 

XIV    🔗

לוּ יְהִי כִדְבָרָיִךְ! אוּלַי גַּם תִּצְדָקִי:

עַמִּי — קַבְּצָן אֻמְּלָל, שָׁכַח עֶרֶךְ כְּבֹדוֹ

וּזְמָן כַּבִּיר יִשְׁכַּב נִרְדָּם וּמִתְעַצֵּל

וּמִתְרַפֵה לְהָשִׁיב לוֹ הֳדָרוֹ, הֹדוֹ — —

אֲבָל, קְטַנָה יָפָה, הֵן בָּזֶה לֹא יֶאְשַׁם,

כִּי יִוָּסֵר תָּמִיד בְּקוֹצִים וּבַרְקָנִים!

הוּא לֹא יַעַשׂ רָעָה לְאִישׁ בִּנְדוּדָיו, עָנְיוֹ,

כִּי יַשְׁלִיכוּ עָלָיו רֶפֶשׁ וַאֲבָנִים! —

עַמִּי אִבֵּד אַרְצוֹ — זוֹהִי שְׁגָגָה גְדוֹלָה,

אֲבָל לֹא חֲטָאָה כִּי יִשָּׂא עֲוֹנוֹ,

כִּי רוֹק וַחֲרָפוֹת יְקַדְּמוּ אֶת פָנֵיהוּ

תָּמִיד; הוּא לֹא חָטָא וְהוּא לֹא יֶחְטָא עַתָּה

יֶתֶר מֵעַמֵּי הָאָרֶץ “הָאֶזְרָחִים”

כִּי הֵם חָרְצוּ מִשְׁפַּט-מָוֶת עַל נַפְשֵׁהוּ! —

 

XV    🔗

אַתְּ לֹא תֵדְעִי בֶטַח הֵיטֵב תֹּלְדוֹת עַמִּי,

דֵעוֹתֵיהוּ עַל הַחַיִּים ותְעוּדָתוֹ,

שֶׁהַנְּבִיאִים נָתְנוּ לוֹ עוֹד בִּימֵי-קֶדֶם

וְעַד הַיּוֹם הַזֶה מַטֶּפֶת לוֹ תוֹרָתוֹ.

תּוֹרַת-עַמִּי תַּטִּיף חֶמְלָה וַחֲנִינָה,

אַהֲבַת-אָדָם כְּלָלִית, לֹא מֶמְשֶׁלֶת-כֹּחַ;

הִיא לֹא תֵדַע “אַרְצִי אַרְצָךְ” — הִיא נוֹבַעַת

מִן הַלֵב הַטָּהוֹר, לֹא מִנִּי הַמֹּחַ;

עַמִּי הוּא אִישׁ-רוּח נִשְׂגָּב גַּם קְשֵׁה-עֹרֶף

וּבְתוֹרָתוֹ שֶׁבָּהּ בָּחַר פַּעַם אַחַת

לֹא יִבְגֹּד לָנֶצַח; עֹנִי, רָעָב, צָמָא,

יִסְבֹּל כָּל הַיָּמִים וְתוֹרַת לֵב לֹא יָמִיר

בְּתוֹרַת אֶגְרֹף-חָזַק, בְּדֵעוֹת “אַרְצִי אַרְצָךְ”,

תּוֹרַת לִבּוֹ יְקָרָה לוֹ מֵהָאֲדָמָה…

 

XVI    🔗

בְּשֶׁבֶת עַמִּי בְּבֵיתוֹ לִפְנֵי שְׁנוֹת-אַלְפָּיִם

צִוְתָה לוֹ תוֹרָתוֹ אֶלֶף אַלְפֵי-פְּעָמִים

לֶאֱהֹב אֶת הַגֵּרִים, לֶאֱהֹב אֶת הַנָּכְרִים,

וְחֻקָּה אַחַת תִּהְיֶה לָמוֹ כָל הַיָּמִים —

חֻקָּה אַחַת תִּהְיֶה! לִבְלִי הַזְכִּיר אוֹתָם

כִּי הֵם “גֵּרִים, זָרִים” בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם;

כִּי מִטוּב “הַבְּעָלִים” יִחְיוּ שָׁם בִּשְׁכֵנוּת

וְלָכֵן “זָרִים” הֵמָּה, נֹפְלִים הֵם — “מֵהֶם”.

וְעַמִּי שָׁמַע תָּמִיד אֶל קוֹל אַהֲבַת-אָדָם,

הוּא הִתְחַבֵּר תָּמִיד אֶל כָּל הָאֲנָשִׁים,

דַּלְתֵי בֵיתוֹ הָיוּ פְתוּחוֹת לְכָל אוֹרֵחַ, —

עֲדֵי כִּי הָאוֹרְחִים סָבִיב הִקִּיפוּהוּ;

שֵׂרְפוּ אֶת בֵּיתֵהוּ וּבִשְׂחוֹק גֵּרְשׁוּהוּ

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יִתְּנוּ לוֹ מָנוֹחַ! —

 

XVII    🔗

קַוֵּה קִוָּה עֲמִּי כִּי בִּזְרֹחַ שֶׁמֶשׁ

הַהַשְׂכָּלָה עַל כָּל עַמֵּי הָאֲדָמָה,

בְּהִלּוֹ נֵר הַחָכְמָה עַל רָאשֵׁי בְּנֵי-אָדָם,

בְּהָאִיר אוֹר-הַדַּעַת אֶת כָּל מִדְבַּר-שְׁמָמָה.

בְּהָחֵל בְּנֵי-הָאָדָם לְהַשְׂכִּיל, לִלְמֹד דַּעַת

בִּגְבוֹר יַד הָרוּחַ — תֶּחְלַשׁ יַד-עָרִיצִים,

מִפְנֵי אוֹר הַחָכְמָה תָּנוּס צֵל הָרִשְׁעָה,

תֶּחְדַל הָאֲדָמָה מִהְיוֹת מְעָרַת פְּרִיצִים —

וְחָדְלוּ הָאֲנָשִׁים מִהְיוֹת אַנְשֵׁי-צָבָא,

מִשְׁפֹךְ דַּם אֲחֵיהֶם בִּגְלַל רִגְבֵי-עָפָר,

וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ אָז לִמְדִינָה אַחַת

שֶׁבָּה יֵשְׁבוּ כֻּלָם יַחַד כְּשֶׁבֶת אַחִים,

אִישׁ לֹא יָצוּר רֵעוֹ, אִישֹׁ לֹא יִטְמֹן פַּחִים

וְהָיָה אָז הָעֵדֶן בָּאָרֶץ מִתָּחַת. —

 

XVIII    🔗

כֵּן הִתְנַחֵם עַמִּי בַּעֲמַל הַתְּלָאוֹת,

שֶׁפְגָשׁוּהוּ תָמִיד עֲלֵי דֶרֶךְ נוּדוֹ;

וּבְתִקְוָתוֹ זֹאת הִתְהַלֵּךְ אֶת דַּרְכֵּהוּ,

דֶּרֶךְ מְלֵאָה קוֹצִים, בִּימֵי-עָנְיוֹ, מְרֻדּוֹ;

חִכָּה, חִכָּה הַרְבֵּה, קִוָּה אַלְפֵי-שָׁנִים;

הֶרְאָה אֶת הָעַמִּים כֹּחַ סַבְלָנוּתוֹ;

קִוָה כִּי בְהַגִּיעַ תּוֹר שֶׁל אַהֲבַת-אָדָם

יָבֹא גַּם הַסּוֹף לִנְדוּדָיו וּלְגָלוּתוֹ — —

אֲבָל, קְטַנָּה יָפָה, אֵיזוֹ אַהֲבָה? אֵיפֹה?

עַמִּי יִדּוֹד, יִדּוֹד זֶה כִּשְׁנוֹת אַלְפָּיִם,

אַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ עָבַר — וּבְכָל מָקוֹם

יִפְגֹש שׁוֹד וָרֶצַח, נַחֲלֵי-דָם כַּמָּיִם

שֹׁטְפִים כְּבִימֵי-קֶדֶם עַל פְּנֵי-הָאֲדָמָה,

הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְיַד הָרִשְׁעָה רָמָה! —

 

XIX    🔗

אַתְּ לֹא תֵדְעִי, יָפָה, הֵיטֵב אֶת הַ“תֵּבֵל”,

נֹגַה הַהַשְׂכָּלָה עִוֵּר אֶת עֵינָיִךְ;

אַךְ אִם זִיק הָאֱמֶת יֶשְׁנוֹ עוֹד בִּלְבָבֵך —

בִּי, הָסִירִי מְעַט הַלוֹט מֵעַל פָנָיִךְ

וְתִרְאִי כִּי לֹא רַק בְּאֻמָּתִי הֵם נִלְחָמִים,

אִישׁ אֶת “אָחִיו” מַכִּים, אִישׁ בְּשַׂר “רֵעוֹ” אֹכְלִים;

וּבְכָל מָקוֹם — שִׂנְאָה, עַבְדוּת וַחֲנוּפָה

וְתַחַת צְעִיף-הַשְׂכָּלָה — רֹצְחִים שׁוֹדְדִים,

נֹכְלִים! —

לְמִי עֱזוּז-עָרִיצִים אֶגְרֹף-רֶשַׁע חָזָק

יִמְצָא לוֹ קַרְנַיִם וְנָגַח אֶת חֲבֵרוֹ

וְלָקַח מֶנּוּ נַפְשׁוֹ וְגָזַל מֶנוּ הֹנוֹ;

וּבִגְבוֹר הַשְּׁלִישִׁי עַל הָרִאשׁוֹן — יַעַשׂ

גַּם כָּמוֹהוּ: יִקַּח מֶנּוּ אֶת הַגְּזֵלָה

וְרָכַשׁ לוֹ לִצְמִיתוּת אוֹתָהּ בִּזְכוּת

אֹנוֹ — — —

 

XX    🔗

וְאֵצֶל פְּרָאֵי-אָדָם, שִׁפְלֵי-רוּחַ אֵל

לִקְנוֹת חָכְמָה, לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה צִוִּיתִנִּי…

יַלְדָּה, יַלְדָּה רָעָה! לָמָה רִמִּיתִנִּי?

לָמָה שַׂמְתְּ לָאוֹרָה חֶשְׁכַּת עָבֵי-צֵל?

לוּ יָכֹלְתְּ לָדַעַת פְּצָעַי וּמַכְאוֹבַי

הַמַּדְאִיבִים לִבִּי עַתָּה מִבְּלִי-הֶרֶף;

לוּ רָאִיתְ הַמַּכּוֹת שֶּׁהִכּוּנִי אֹיְבַי,

עַצְמוֹת גֵּוִי שִׁבְּרוּ, גֵּרְמוּ חַיְתוֹ-טֶרֶף —

אָז בָּכִית עִמָּדִי עֲלֵי שַׁלְוַת נְעוּרַי,

שֶׁמִּמֶּנִּי אָבְדָה מִיּוֹם הִכַּרְתִּיךְ…

נְעִימָה! אַתְּ יוֹדַעַת מַה מְאֹד אֲהַבְתִּיךְ —

רַחֲמִי-נָא עָלַי: הָקֵלִי אֶת יִסּוּרַי,

אַל-נָא תַּשְׁלִיכִינִי, הֱיִי-נָא עִם יָדִי,

עִזְבִי אֶת “הַתֵּבֵל” וּלְכִי-נָא עִמָּדִי…

 

XXI    🔗

אֲנִי חָפֵץ לָשׁוּב עַתָּה אֶל בְּנֵי-עַמִּי —

בֹּאִי-נָא עִמָּדִי, רַחֲמִי עָלַי, חוּסִי!

אַתְּ תּוֹסִיפִי קִרְבִּי כֹּחוֹת, כֹּחוֹת רַבִּים,

אַתְּ תַּגִּיהִי חָשְׁכִּי, אַתְּ תְּהִי אֱיָלוּתִי;

אַתְּ תְּהִי עַמּוּד-אֵשׁ עַל דַּרְכִּי הָאֲפֵלָה

וּבַלֵב הַמְּעֻנֶּה שֶׁלָקַחַתְּ שֶׁבִי — —

נֵלְכָה אֶל עַמֵּנוּ וּבְקוֹל גָּדוֹל נִקְרָא

וּבַשּׁוֹפָר נִתְקַע מֵרֹאשׁ הַר וָגֶבַע:

"קוּמָה, קוּמָּה, אֻמְּלָל, מִתַּרְדֵּמָתֶךָ!

רַבּוֹת הִתְפַּלַשְׁתָּ עַל אַשְׁפַתּוֹת, דָּי!

רַב לָךְ לִלְקֹט פְּרֻרוֹת תַּחַת שֻׁלְחַן-זָרִים,

אַל נָא תְּבַקֵּשׁ חִנָּם אַהֲבָה בְלֵב אַכְזָרִים,

הַשְׁלֵךְ אֶת הָעֹל שֶׁהֵשַׁח אֶת שִׁכְמֶךָ! —

קוּמָה! אַל-נָא תְהִי כַמֵּת אִם עוֹדְךָ חָי!! —

 

XXII    🔗

הַשְׁלֵךְ מַטֵה נוֹדְךָ, הַשְׁלֵךְ אֶת יַלְקוּטְךָ,

יַלְּקוּט הַקַּבְּצָנוּת מֵעֲלֵי גַבֶּךָ;

רַב לָךְ לֶכֶת שְׁחוֹחַ, רַב לִכְרֹע בֶּרֶךְ

לִפְנֵי רֹזְנֵי-אָרֶץ, לְנַשֵּׁק יַד-מַכֶּיךָ —

קוּמָה, קוּמָה, קוּמָה מֵעֶרֶשׂ הַדְּוָי!

יַשֵּׁר אֶת הַגֵּו הֶעָקוּם, הָרֵם רֹאשׁ!

הַרְאֵה אֶת אוֹיְבֶיךָ כִּי עוֹד הִנְךָ חָי!

פְּקַח נָא עַפְעַפֶּיךָ — וְזִיקֵי לַהַב, אֵשׁ

אֶל כָּל הָאַפְסָיִם מֵהֶם יִתְמַלָטוּן!

אַמֶּץ אֶת לִבֶּךְ, חַזֵּק גַּם יָדֶיךָ!

חַלֹץ עַצְמוֹתֶיךָ! קוּמָה גִּבּוֹר שָׂב!! — —

אָז יָקִיצוּ מֵתִים מִנִּי הָאַשְׁמַנִּים,

אָז יָקוּמוּ זְקֵנִים, נְעָרִים, גְּדוֹלִים קְטַנִּים

וְהָיוּ לְקָהָל גָּדוֹל, קְהַל-גִּבּוֹרִים רָב —

 

XXIII    🔗

וְהוּרַם אָז הַדָּגֶל — — —

בֹּאִי, בֹּאִי, נְעִימָה,

נָשׁוּב אֶל עַמֵּנוּ, נְחַבֵּשׁ נָא לְעַצְבוֹתָיו;

נְגָרֵש הַתּוֹלָעִים, נָסִיר אֶת הָרִמָּה

שֶׁהֵסַבּוּ גֵּווֹ, גֵּרְמוּ אֶת עַצְמוֹתָיו;

נַשֵּׁב אֶת הָעַיִט שֶׁעַל גֵּווֹ יָרַד

בְּאָמְרוֹ כִּי עַמֵּנוּ מֵת כְּבָר… לֹא! לֹא מֵת

עוֹד הָעָם הָעַתִּיק! הוּא רַק חוֹלֶה, חוֹלֶה,

כָּל גְּוִיָּתוֹ כִּסּוּ פְצָעִים, כְּוִיּוֹת, שְׂאֵת —

הַרְבֵּה מַכּוֹת טְרִיּוֹת, אֵין בִּבְשָׂרוֹ מְתֹם —

אָמְנָם! אֲבָל חַי הוּא, חַי עוֹד חוּשׁ הַלְאֹם

שָׁם בַּלֵּב הַחוֹלֶה, עוֹד יֵשׁ רִגְשֵׁי-חֹם,

רִגְשֵׁי כָּבוֹד, חֹפֶשׁ, זִיקֵי-אֵשׁ לָרוֹב…

בֹּאִי, בֹּאִי, נְעִימָה, נָעִיר אֶת הַלֵב,

נַגְדִּיל שָׁם הַמְּדוּרָה — וְיַרְגִּישׁ נָא הַכְּאֵב! —

 

XXIV    🔗

יָחוּשׁ נָא מַחֲלָתוֹ — וְסָרָה הַתַּרְדֵמָה,

שֶׁהִפִּילוּ עָלָיו רֹפְאֵי-אֱלִיל שׁוֹנִים:

יָחוֹשׁ נָא מַחֲלָתוֹ — וְלָקַח סַמֵּי-מַרְפֵּא

וְקָם מֵעֶרֶשׂ דְּוֹתוֹ עַל חֲמַת הַשּׂנְאִים

שֶׁכְּבָר חָצְבוּ קֶבֶר לוֹ — — —

הָהּ, בֹּאִי, נְעִימָה,

נָשׁוּב אֶל עַמֵּנוּ. — הִנֵּה בָּאִים יָמִים,

יָמִים צַחִים, בְּהִירִים, רַבֵּי-עֲלִילִיָּה,

יְמֵי מִפְעָלִים רַבִּים, מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים, רָמִים

וְיָשׁוּב עוֹד עַמֵּנוּ לִחְיוֹת חַיֵּי-חֹפֶשׁ,

חַיִּים בְּרִיאִים שְׁלֵמִים… בֹּאִי, בֹּאִי, נְעִימָה,

נְחַמֵּם-נָא הַגֵּו הַחוֹלֶה מֵרֹב-קוֹר;

וְאִם אֲנַחְנוּ — אוּלַי — עוֹד לֹא נִזְכֶּה לִטְעַם

מִפְּרִי עֲמָלֵנוּ — נְנַחֵם-נָא נַפְשֵׁנוּ,

כִּי בָנֵינוּ בֶטַח יִרְאוּ אֶת הָאוֹר! —