מנורת נחושת־קלל ממורטה ומבריקה, הנשקפת דרך הזכוכיות של ארון־כלים העומד על יד הכותל.
והמנורה עתיקה, עתיקת־יומין מאד. היא ספגה אל קרבה חיי דורות אחדים והיא בצביונה נשארה: ממורטה ונוצצת.
ותפקיד לה, למנורה, בשעות הגדולות של חיי האדם, בשעת עליות הנשמה וזכוך הלב. בשעת הפשפוש במעשים ונתינת דין־וחשבון, בּשעת הפשטת החומר העכור וקבלת הארה עליונה.
אדם כי ימות – מדליקים את נרות המנורה ושלהבתם מלוה את הנשמה למקור העליון. יללות ובכיות מסביב, וקולות נוראים של הנשים המיבבות ואנחות כבושות ודמעות מתפרצות מפי אנשי הבית. קשה להם, לאנשים, ההכרה כי זה כל האדם, כי זה יקרה גם אותם. ובאותה שעה תעלה להבת הנר וקפצה ועלתה וחרכה את החלב והשמיעה קול זמזום קל ורחישה דקה והפיצה סביבה אור־מסתורין אדמדם. – והנער הקטן אשר התגנב אֵל הבית לראות מה יעשה בקרבו, יפקח את עיניו בהשתוממות ופתאוֺם – וסוד המות יברוק בהן ועמד תחתיו רגע ונפשו מרגישה כי איזה דבר מבהיל נעשה פה וילחץ לב הנער ועזב מהר את הבית להיחבא מתחת לסנוֹר אמו ולשפוך בחיקה את דמעותיו, דמעות ילד טהורות, הגבאות מהכרת הסוד הנורא… ועובר אורח יעבור על פני הבית לתומו וראו עיניו בעד החלון נרות דולקים ושמעו אזניו קולות־יללה נואשים ונע לב העובר וזכרון המות יעלה על לבּו ושכח רגע את מטרת לכתו ומחוז חפצו…
ואדם כי יולד וקשתה האם בלדתה והתנגשו בחלל הבית: המות והלידה, הכליון והצמיחה: והתרוצצו לבות האנשים בין שמחה ופחד, תקוה ויאוש, והתפללו לאלהים והדליקו את המנורה ונלותה שלהבת הנר אל קולות התפלה יחד עם הנשמה החדשה שירדה לעולם – ועמד זקן הבית בפנת החדר ועלתה רגע מחשבה במחו: כי גם בהולדו הוא לפני דור שלם הדליקו מנורה זו ונדמה לו כאילו שלהבת הנר רומזת לו וקורצת אליו: עוד מעט ושלהבתי תסגור את עיניךָ, זקן… ובאותו רגע – ובחלל הבית קמה שמחה גדולה, נשמעו צלצולי נשיקות נשים, שחוק עליז של ילדים וקול מיבב ומתיפח של הרך הנולד.
האם מתיפח הנולד לצל מחשבת הזקן שבפנת הבית?… מי יודע?
ובמשתה־שמחה ובנשף־משפחה ויצאו במחול מהזקן והצעיר, הנער הרך ואיש השיבה, ויתערבו בני דורות שונים ויתהוללו וישמחו ויתלכדו ויתאגדו אברי־המשפחה לשלשלת אחת בעלת חוליות רבות, שהקשר ביניהן הוא המנורה…
ומתחרה אור המנוֹרה עם אור השמש. ובאותן השעות הגדולות, שעת עליות הנשמה וירידותיה, שעה של טהרת־הלב והזדככות־הנפש, שעות של צער גדול או שמחה גדולה – והדליקו את המנורה לעיני השמש, בעצם היום והיא, בשלהבתה הקטנה הרועדת והקוֹפצת, תסיח את דעת בני אדם מאור השמש הגדולה והמזהירה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.