א: עַל הַמְשׁוֹרֵר    🔗

אִם רְצוֹנְכֶם לִשְׁמֹעַ, אֲסַפֵּר לָכֶם כַּמָּה סִפּוּרִים עַל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי אֵין זֶה שֵׁם זָר לָכֶם, וְכִי בְּקשִׁי יִמָּצֵא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֶלֶד אֲשֶׁר לֹא יֵדַע מִי הוּא. וְאֵין פֶּלֶא. שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל, אָדָם נִפְלָא שֶׁהֶעֱנִיק לְעַמּוֹ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. אַשְׁרֵי הַדּוֹר, שֶׁהֶעֶמִיד אָדָם כָּמוֹהוּ.

כְּדַאי לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ מִקָּרוֹב. אַתֶּם יוֹדְעִים כֻּלְּכֶם, כִּי מְשׁוֹרֵר נִקְרָא מִי שֶׁכּוֹתֵב שִׁירִים וְסִפּוּרִים. אֲבָל מְשׁוֹרֵר הוּא לֹא רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִכְתֹּב שִׁירִים וְסִפּוּרִים, כִּי אִם מִי שֶׁעֵינוֹ וְלִבּוֹ פְּתוּחִים לַהֲמוֹן דְּבָרִים נִפְלָאִים בָּעוֹלָם שֶׁאֲחֵרִים עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם. מְשׁוֹרֵר הוּא אָדָם, שֶׁאַהֲבָתוֹ לַבְּרִיּוֹת וְאַהֲבָתוֹ לַטֶּבַע גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהֵם אֵינָם מַסְתִּירִים שׁוּם דָּבָר מִמֶּנּוּ. רָאוּי לָנוּ, אֵפוֹא, לָדַעַת, אֵיךְ חַי הָאִישׁ, מָה אֲרָצוֹת רָאָה, מַה מִּקְרִים קָרוּהוּ, כְּדֵי שֶׁנָּבִין וְנֶאֱהַב יוֹתֵר אֶת שִׁירָיו. טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אָהַב לָשִׁיר עַל יָם וַעֲרָבָה, עַל שָׂדֶה וְיַעַר. וְאָמְנָם, רָאֹה תִּרְאוּ שֶׁנָּדַד הַרְבֵּה בָּעֲרָבָה, הִפְלִיג בָּאֲנִיּוֹת, תָּעָה בְּמַעֲמַקֵּי יְעָרִים. הוּא שָׁר עַל מַה שֶּׁרָאָה וְאָהַב.

הוּא אָהַב טְלָאִים, צִפֳּרִים, פַּרְפָּרִים, פְּרָחִים – כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים וְהַיָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם. לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁאָהַב יְלָדִים. כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת חֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים, כָּתַב לְמַעֲנָם הַרְבֵּה שִׁירִים יָפִים, סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים מְבַדְחִים מִיַּלְדוּתוֹ. כִּי גַם הוּא, הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל, הָיָה פַּעַם יֶלֶד קָטָן וְאָהַב לְהִתְעַסֵּק עִם כְּלָבִים, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּסְיָחִים וְצִפֳּרִים. תִּרְאוּ, שֶׁהָיָה יֶלֶד שׁוֹבָב, אַף שֶׁלֹּא הָרַס קִנֵּי־צִפֳּרִים וְלֹא רָמַס עֲרוּגוֹת פְּרָחִים. פֶּרֶא־אָדָם לֹא הָיָה – חַס וְשָׁלוֹם.

הִנֵּה אָדָם שֶׁכָּזֶה הָיָה שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. מְשׁוֹרֵר מְצֻיָּן וְאָדָם חָבִיב. רַבִּים מִכֶּם רָאוּ אוֹתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל־אָבִיב, הָעִיר שֶׁבָּהּ יָשַׁב בִּשְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת. בָּחוּר כַּהֲלָכָה הָיָה. אִישׁ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, יְפֵה־רֹאשׁ וִיפֵה־עֵינַיִם. שְׂעָרוֹ הָיָה מְתֻלְתָּל וְנָאֶה, גַּם כְּשֶׁזָּרְקָה בּוֹ שֵׂיבָה. מִשֶּׁנִּכְנַס לָאוֹטוֹ הָאִישׁ הַגָּבֹהּ וַהֲדוּר־הַפָּנִים, הָיוּ הַנּוֹסְעִים מְפַנִּים לוֹ תֵּכֶף מָקוֹם, וְאֵם לִבְנָהּ הַקָּטָן לָחֲשָׁה: “עַכְשָׁו הַס, אֵין לְהִשְׁתּוֹבֵב, יַלְדִּי! יוֹדֵעַ אַתָּה, מִי זֶה? הוּ¹ שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי!”

וּמִיָּד הָיָה הַיֶּלֶד מִשְׁתַּתֵּק.

בַּבַּיִת הָיָה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב חֲרוּזִים נָאִים. אַךְ מִשֶּׁגָּמַר אֶת הַשִּׁיר, הָיָה מִיָּד יוֹצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ וְלִקְרַאת רוּחַ. אוֹהֵב הָיָה לְטַיֵל הַרְבֵּה, לְהִסְתַּכֵּל הַרְבֵּה, אָהַב לַעֲקֹב אַחֲרֵי נַחֲלִיאֵלִי, הַמְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ בְּחֵן, אַחֲרֵי יֶלֶד מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר, וְאַחֲרֵי תִּינוֹקֶת הַמְזָרֶזֶת אֶת הַבֻּבָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁתֹּאכַל אֶת הַלֶּחֶם בְּחֶמְאָה וְלֹא תַשְׁאִיר כְּלוּם. אֵין פֶּלֶא, שֶׁכָּל יוֹשְׁבֵי תֵל־אָבִיב הִכִּירוּ וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ: לְמִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים אוֹ בָּעֲנָנִים שֶׁנִּתְלוּ עָלָיו כְּהָרִים מֻפְלָאִים, מִיָּד הִכִּיר, שֶׁהָאִישׁ שׁוֹנֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַטַּיֶּלֶת. דּוֹמֶה, שֶׁגַּם הַיָּם עַצְמוֹ הִרְגִּישׁ, שֶׁעַיִן שֶׁל מְשׁוֹרֵר מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל אוֹתָהּ שָׁעָה לְהֵרָאוֹת בְּכָל חֲמוּדוֹתָיו.

אֶת שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הִכִּירוּ לֹא רַק בְּתֵל־אָבִיב, שֶׁבָּהּ בָּדַק כְּרוֹפֵא הַרְבֵּה הַרְבֵּה תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְרַבִּים מֵהֶם זוֹכְרִים, שֶׁלִּטֵּף אוֹתָם בְּחִבָּה בִּשְׁעַת בְּדִיקָה. הִכִּירוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁאַף בָּהּ הִתְגּוֹרֵר וְעָלֶיהָ כָּתַב אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא “יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַגָּזִית”. כְּשֵׁם שֶׁאָהַב בְּתֵל־אָבִיב אֶת הַיָּם הַכָּחֹל וְאֶת שְׂדוֹת הַשָּׁרוֹן אֲשֶׁר בִּגְבוּלוֹתֶיהָ, כָּךְ אָהַב בִּירוּשָׁלַיִם אֶת הֶהָרִים, הַסְּלָעִים, אֶת גִּדְרוֹת הָאֶבֶן, אֲשֶׁר יַקִּיפוּ אֶת גַּנֶּיהָ. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהִזְכִּירוּ לוֹ אֶת אֶחָיו הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהָיוּ עַזֵּי־נֶפֶשׁ כַּסְּלָעִים הָאֵלֶּה וְנִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה עַל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם בָּאוֹיֵב, שֶׁבָּא לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁיהֶם וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת חֵרוּתָם.

אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁאֶת טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי רָאוּ יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת: בְּחֵיפָה, עִיר הַכַּרְמֶל, וּבִטְבֶרְיָה, עִיר הַכִּנֶּרֶת, בָּעֵמֶק וּבַגָּלִיל, שֶׁשָּׁמָּה הָיָה בָא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו הָעוֹבְדִים וְאֶת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים. פַּעַם הִגִּיעַ אֲפִלּוּ עַד מְרוֹמֵי דָן לְעֵת גֵּז־הַצֹּאן, וְאַחַד הַטְּלָאִים זָכָה גַּם לְהִצְטַלֵּם עִמּוֹ. כִּי אָהַב הַמְּשׁוֹרֵר לָצֵאת וְלִרְאוֹת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, בְּגֵז הַצֹּאן וּבִבְצִיר הָעֲנָבִים. יְלִיד כְּפָר הָיָה וְאַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה הָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר.

אָכֵן מִי כָמוֹהוּ אָהַב אֶת הַיְלָדִים! עֲלֵיהֶם כָּתַב בְּאֶחָד מְשִּׁירָיו הַנֶּחְמָדִים, שֶׁאֵין הָעוֹלָם קַיָּם אֶלָּא בִּזְכוּתָם – כְּמוּבָן בִּזְכוּת הַיְלָדִים הַטּוֹבִים, הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה וְאֵינָם מַכִּים כְּלָבִים קְטַנִּים וְאֵינָם מְעַנִּים חֲתוּלוֹת עַזוּבוֹת, – אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן וּלְהַגִּישׁ אֹכֶל לַבְּהֵמָה הָרְעֵבָה; אֵלֶּה, שֶׁאוֹהֲבִים פְּרָחִים וְצִפֳּרִים, עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָם.

ב: הַמְשׁוֹרֵר וּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ    🔗

כְּדַאי לָכֶם לָדַעַת קֹדֶם־כֹּל – שֶׁהַמְשׁוֹרֵר נוֹלַד לֹא בָּעִיר, כִּי אִם בַּכְּפָר. רֹב מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁקָדְמוּ לוֹ – מִיכַ"ל, גּוֹרְדוֹן, וַאֲפִלּוּ מַאפּוּ, שֶׁכָּל־כָּךְ אָהַב אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַכְּפָר, הָיוּ בְּנֵי־עִיר, טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, כִּבְיַאלִיק שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, נוֹלַד בַּכְּפָר. זֶה הָיָה מַזָּלוֹ, וְגַם מַזָּלֵנוּ, שֶׁרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת דָּרְכוּ בְּיַלְדוּתוֹ עַל אַדְמַת־דֶּשֶׁא, וְיָדַע שֶׁאֵין בָּעוֹלָם צֶבַע עַלִּיז וְעָנֹג מִן הַצֶּבַע הַיָּרֹק, וְאֵין רַךְ וְנִפְלָא יוֹתֵר מֵעֵשֶׂב אֲבִיבִי, שֶׁרֵיחוֹ מַרְקִיד אֶת הַלֵּב וְאֶת הָרַגְלַיִם גַּם יָחַד. עוֹדֶנּוּ בַּאֲבִיב חַיָּיו וּבַאֲבִיב יְצִירָתוֹ, קָרָא לְכֻלָּנוּ לָצֵאת אֶל הָאָחוּ, אֲשֶׁר עָטָה דֶשֶׁא אֲבִיבִי:

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפוֹר,

כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה בַּגַּנִּים,

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי עֹנֶג וָאוֹר.

הַדְּשָׁאִים הָאֵלֶּה, שֶׁאֲלֵיהֶם הִזְמִין אוֹתָנוּ הַמְשׁוֹרֵר, הָיוּ דִשְׁאֵי הָאֲפָרִים הַמִּשְׁתַּטְּחִים מִסָּבִיב לְמִיכָאיְלוֹבְקָה, וְהוּא כְּפָר בָּעֲרָבָה הַדְּרוֹמִית שֶׁל אוּקְרָאִינָה שֶׁבִּגְבוּלוֹת חֲצִי־הָאִי קְרִים. חֶבֶל אֶרֶץ זֶה יָפֶה מְאֹד. שָׁם תִּצְמַח הַחִטָּה בְּשָׂדוֹת רְחָבִים וְהָעֵנָב יַזְהִיב בַּכְּרָמִים. מֵעֵבֶר מִזֶּה נוֹשֵׁם הַיָּם וּמֵעֵבֶר מִזֶּה מִשְׁתַּטַּחַת הָעֲרָבָה, שֶׁאַף הִיא גְדוֹלָה וּרְחָבָה כַּיָּם. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִוָּלֵד בְּמָקוֹם כָּזֶה, שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם פָּתוּחַ לַשֶּׁמֶשׁ וּפָתוּחַ לַיָּם וְלָרוּחַ, וּבִפְרָט אִם הָאָדָם גַּם מְשׁוֹרֵר, וְהָיָה לִבּוֹ מָלֵא כָּל יָמָיו גַּעְגּוּעִים עַל מֶרְחֲבֵי יָם וַעֲרָבָה, וְלֹא יִמְצָא מְנוּחָה בְּמֵצַר עִיר וּבְמַחֲנַק רָחוֹבוֹתֶיהָ.

וְאָמְנָם, נִפְלָאָה הָיְתָה עֲרָבָה זוֹ. בְּשִׁירִים רַבִּים סִפֵּר עָלֶיהָ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. הִיא הָיְתָה אַדְמַת מְכוֹרָתוֹ. בְּשִׁירָיו הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ. אֵין זֹאת כִּי אִם נִקְבַּע נוֹף זֶה בְּלִבּוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

מֶרְחָב בֶּן־חוֹרִין וְאֵין־גְּבוּל וְיִפְעַת פְּרָאִים וְאַדִּירִים מְגַדְּלִים אֲנָשִׁים גִּדְלֵי־קוֹמָה וְקַלֵּי־רָגֶל וְעַזֵּי־שְׁרִירִים. הַמְשׁוֹרֵר אָהַב כָּל יָמָיו לָשִׁיר עַל אַדְמַת אַגָּדָה זוֹ, אֲשֶׁר בּוֹסְסוּהָ סוּסֵי קְרִים, פָּרָשֵׁי הַטַּטָּרִים הַבָּאִים לָבֹז בַּז וְאֹרְחוֹת צ’וּמַקִים מוֹבִילוֹת קְרוֹנוֹת דָּגָן כְּבֵדִים. אָהַב לְסַפֵּר עַל נִשְׁרֵי הַשָּׂדֶה שְׁחֻמֵי־הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר יְטֻלְטְלוּ בְּרוּחוֹתֶיהָ הָעַזּוֹת מִיָּם עַד יָם. כְּנֶשֶׁר רְחַב־כְּנָפַיִם טֻלְטַל גַּם הוּא מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, מִיָּם עַד יָם, עַד שֶׁדָּרְכוּ רַגְלָיו לְבַסּוֹף עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת וּבְשִׁמְשָׂהּ² שָׁר אֶת שִׁירַת נוֹפָהּ וְאֶת שִׁירַת חַיֶּיהָ.

ג: אֵיךְ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר תּוֹרָה    🔗

בִּכְפָר מִיכָאיְלוֹבְקָה שֶׁבִּקְצֵה הָעֲרָבָה נוֹלַד הַמְשׁוֹרֵר בְּיוֹם י“ט בְּאָב שְׁנַת תרל”ה. יְמֵי שֶׁמֶשׁ הָיוּ יְמֵי יַלְדוּתוֹ. בֵּית הוֹרָיו הָיָה מֻקָּף גַּן. אִמּוֹ אָהֲבָה פְּרָחִים וְאָהֲבָה לְטַפֵּל בִּפְרָחִים. עוֹדֶנּוּ יֶלֶד, שִׁעְשְׁעוּ אֶת עֵינָיו צִבְעֵיהֶם הָעַלִּיזִים. הוּא אָהַב כָּל חַי וְצוֹמֵחַ, אֲבָל פְּרָחִים וְצִפֳּרִים הָיוּ מְשׂוֹשׂ נַפְשׁוֹ. וְאָמְנָם, עֲלֵיהֶם שָׁר אֶת שִׁירָיו הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל הוּא אָהַב גַּם אֲנָשִׁים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, וְהַסִּפּוּרִים עַל מַעֲשֵׂי־גִבּוֹרִים שֶׁל אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו, שֶׁשָּׁמַע בְּיַלְדוּתוֹ, מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ רִגְשִֵי־גַאֲוָה, כָּךְ צִיֵּר לְעַצְמוֹ הַיֶּלֶד אֶת בְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְשִׁמְעוֹן בַּר־כּוֹכְבָא, גִּבּוֹרָיו הַנַּעֲרָצִים בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. מִדֵּי הִתְהַלְּכוֹ עִם חֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים, וַדַּאי לֹא אַחַת סִפֵּר לָהֶם בְּגָאוֹן עַל אֶחָד מִקְּרוֹבָיו, שֶׁנִּצַּל מֵאַנְשֵׁי גוֹנְטָא הוֹדוֹת לְאֹמֶץ לִבּוֹ, וְעַל סַבָּא שֶׁהִדְבִּיק אוֹתוֹ הַסַּעַר עַל פְּנֵי הַיָּם וְנִלְחַם עִם הַגַּלִִּים כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים בְּלִי מָזוֹן וּמַיִם, עַד שֶׁפָּגַע בִּסְפִינָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ. גַּאֲוָתוֹ הָיְתָה עַל אֲבוֹתָיו, שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה שֶׁשֵּׁרְתוּ בַּצָּבָא – אֲנָשִׁים עֲשׂוּיִים לִבְלִי חָת בְּהִתְנַגְּשָׁם עִם הַגּוֹיִים.

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהָיוּ כִּמְעַט כֻּלָם אַנְשֵׁי־כְפָר בְּרִיאִים, הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְיָדְעוּ לַעֲבֹד, כְּשֵׁם שֶׁיָּדְעוּ גַּם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַחַיִּים. וְהָיָה לוֹ דּוֹד שֶׁפִּעֲמָה אוֹתוֹ רוּחַ הַשִּׁיר, וְחָרַז חֲרוּזִים לְפִי פִּזְמוֹנֵי־הָעָם הָאוּקְרָאִינִים; וְאֵין זֹאת כִּי אִם מִמֶּנּוּ יָרַשׁ אֶת כִּשְׁרוֹן הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁהִפְלִיא אֶת דּוֹרוֹ לֹא פָחוֹת מִשֶׁהִפְלִיאוּ אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו בְּכֹחַ גְּבוּרָתָם.

בִּסְבִיבָה כְּפָרִית בְּרִיאָה כָּזוֹ גָּדַל גַּם שָׁאוּל כְּצֶמַח־שָׂדֶה בָּרִיא. הָיָה יֶלֶד יָפָה, אָהוּב עַל אַבָּא וְאִמָּא וְאָהוּב עַל חֲבֵרָיו. אָהַב לְשַׂחֵק עִם כְּלָבִים, לִרְכֹּב עַל סוּסִים וּלְשׁוֹטֵט עִם חֲבֵרָיו בַּשָּׂדֶה. מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ הָיָה לְגַלּוֹת שִׁלְדֵי עֲצָמוֹת בַּדֶּשֶׁא, לִמְצֹא מְאוּרוֹת־נְחָשִׁים וְכָל מִינֵי בְּרִיוֹת מֻפְלָאוֹת.

אָכֵן, לְפִי שָׁעָה הָיָה יֶלֶד שָׂמֵחַ, פָּטוּר מִדְּאָגָה, וּבְכָל הַיָּמִים סָפַג אֶל קִרְבּוֹ רֵיחוֹת־גַּנִּים, צִבְעֵי אָחוּ, מַרְאוֹת שָׂדֶה. אָהַב לְהִסְתַּכֵּל וְגַם לָקַחַת חֵלֶק בַּעֲבוֹדוֹת הָאִכָּרִים שֶׁבַּכְּפָר. מִקֵּץ יָמִים רַבִּים סִפֵּר לָנוּ, כְּעַל אֶחָד מִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, עַל הַיּוֹם שֶׁשְּׁכֵנָם הָאִכָּר הִתִּיר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָעוֹבְדִים בְּדַיִשׁ וְלִרְכֹּב עַל סוּס בְּמַעְגַּל הַגֹּרֶן. אָמְנָם, אוֹתוֹ יוֹם חָזַר הַבַּיְתָה בָּעֶרֶב כֻּלּוֹ מְאֻבָּק, מְכֻסֶה בֹּץ וְשָׁחוֹר כְּצוֹעֲנִי, אֲבָל כֻּלוֹ שִׁכּוֹר מֵרֵיחוֹת הַשִּׁבֳּלִים הַיְבֵשׁוֹת וּבֹשֶׂם הַגֹּרֶן. עַל מְאֹרַע חַג זֶה שָׁר בַּחֲרוּזֵי־גִיל, הֲלֹא הֵם חֲרוּזֵי שִׁירָתוֹ “בַּגֹּרֶן”, שֶׁכְּדַאי לָכֶם לִקְרֹא אוֹתָם.

*

כַּמָּה מְאֹרָעוֹת מְבַדְּחִים אֵרְעוּ לוֹ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ. יֶלֶד אַמִּיץ־לֵב הָיָה וְשָׂשׂ לִקְרַאת הַרְפַּתְקָאוֹת וּמַעֲשֵׂי־מְשׁוּבָה, פַּעַם מִתּוֹךְ קַלּוּת־דַּעַת סְתָם וּפַעַם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לָבוֹא לְעֶזְרָה לְמִי שֶׁנִּמְצָא בְּצָרָה. פַּעַם נָפַל בְּתוֹךְ בְּאֵר, בְּחֶפְצוֹ לְהַצִּיל יֶלֶד עָנִי שֶׁבְּטָעוּת נֶחְשַׁב לְטוֹבֵעַ, וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּל הַמְשׁוֹרֵר מִמָּוֶת; וּפַעַם נָפַל בְּנַחַל בְּחֶפְצוֹ לָצוּד רֹאשָׁנִים בַּמַּיִם, כְּשֶׁהוּא נִתְלֶה בִּקְצֵה עָנָף. כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ הוּצָא וְהוּבָא הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ, בִּמְקוֹם בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים וְהַמְלֻכְלָכִים, חֻלְצָתָהּ הָאֲדֻמָּה שֶׁל הַמּוֹרָה. פַּעַם קָרָה לוֹ “מַעֲשֶׂה נוֹרָא”. בְּעֶצֶם יָדָיו אִבֵּד שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם: זוּג אֶחָד יָשָׁן וְזוּג אֶחָד חָדָשׁ, שֶׁאַךְ עַתָּה קִבֵּל אוֹתָם לִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: כְּשֶׁנִּשְׁלַח לְבֵית סַבְתָּא לְאַנְצָ’קְרַג לְשֵׁם הַבְרָאָה, הָיָה מִנְהָגָהּ שֶׁל סַבְתָּא לְהַשְׁכִּיבוֹ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ וּתְרִיסָיו נְעוּלִים, לְמַעַן תִּהְיֶה בְּטוּחָה, שֶׁגַּם הוּא יָנוּחַ בַּזְמָן שֶׁהִיא וְסַבָּא יְשֵׁנִים אֶת שְׁנַת־הַצָּהֳרַיִם. הִתְכַּוְּנָה, כַּמוּבָן, לְטוֹבָתוֹ, שְׁיַּבְרִיא וְיֶחֱזַק בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתָם. אֲבָל עִנְיַן הַשְּׁכִיבָה בְּחֶדֶר סָגוּר, בְּשָׁעָה שֶׁפִּלְאֵי־פְלָאִים מִתְרַחֲשִׁים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּגַּן שֶׁמֵּעֵבֶר לַתְּרִיס, וְאֶפְשָׁר לְשׁוֹטֵט בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, לֹא נָעַם לַנַּעַר שֶׁלֹּא חָפֵץ כְּלָל לִישֹׁן. מָה עָשָׂה? מָצָא דֶרֶךְ לְסַלֵּק אֶת בְּרִיחַ הַתְּרִיס וְקָפַץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הַגָּן, וּמִשָּׁם אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הַחֹרֶשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְחַבֵּר עִם וַסְקָה, “תַּכְשִׁיט” כְּמוֹתוֹ, וְיַחְדָּו יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ קִנֵּי־צִפֳּרִים בָּאִילָנוֹת. וְשָׁם עָשׂוּ מַעֲשִׂים, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא נָעֲמוּ בְּיוֹתֵר לַצִּפֳּרִים. וְרַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן יְקִיצָתָם שֶׁל הַזְּקֵנִים, הָיָה שָׁאוּל חוֹזֵר וּמִתְגַּנֵּב דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הַחֶדֶר וְשׁוֹכֵב כְּצַדִּיק תָּמִים, שֶׁיָּשַׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים אֶת כָּל שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם. הָיָה זָרִיז וְדַיְקָן בְּלֶכְתּוֹ וּבְשׁוּבוֹ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהַזְּקֵנִים לֹא הִרְגִּישׁוּ כְּלָל בְּצֵאתוֹ וּבְשׁוּבוֹ. אֲבָל הִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, וּבְאוֹתוֹ יוֹם הֵבִיאוּ לוֹ נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֻזְמְנוּ לִכְבוֹד הֶחָג. מִיָּד הִשְׁלִיךְ אֶת נְעָלָיו הַיְשָׁנוֹת דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַחַלּוֹן, הֶפְקֵר לַסְּמַרְטוּטָר, שֶׁעָבַר אוֹתָהּ שָׁעָה וּמִהֵר לְאָסְפָן לְשַׂקּוֹ, וּבַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת רָץ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַחֹרֶשׁ, לִפְקֹד אֶת קִנֵּי הַצִּפֳּרִים. מַעֲשֵׂה שָׂטָן, לא מָצָא אוֹתוֹ יוֹם אֶת וַסְקָה בַּחֹרֶשׁ, חָלַץ אֶת נְעָלָיו הַחֲדָשׁוֹת, תָּלָה אוֹתָן עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָעֵצִים וְעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּיחִידוּת. אַךְ הִנֵּה צָרָה: כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה לֹא מָצָא אֶת הַנַּעֲלַיִם. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׁ אוֹתָן עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְהָיָה אָנוּס לָשׁוּב הַבַּיְתָה וּלְסַפֵּר בְּחֶרְפָּה וּבְבוּשָׁה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, בְּעֶרֶב הֶחָג, שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַנַּעֲלַיִם בַּיַּעַר – וְלַשָּׁוְא; שָׁלְחוּ אֶל הַסַּנְדְּלָר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים שֶׁיִּתְפֹּר לַיֶּלֶד נַעֲלַיִם אֲחֵרוֹת לֶחָג, וּלְלֹא הוֹעִיל: הַזְמָן הָיָה קָצָר וִידֵי הַסַּנְדְּלָר מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה. כָּךְ אָבְדוּ לַפּוֹחֵז שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם בְּיוֹם אֶחָד, וְהֻכְרַח לָלֶכֶת בֶּחָג לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁהוּא נָעוּל עַרְדָּלֶיהָ הַמַּצְחִיקִים שֶׁל סַבְתָּא…

מְאֹרָעוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, פְּעָמִים מַצְחִיקִים וּפְעָמִים גַּם עֲצוּבִים קְצָת, זָכַר הַמְשׁוֹרֵר מִימֵי יַלְדוּתוֹ וְאוֹתָם סִפֵּר לָנוּ בְּחָדְשֵׁי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים, וְהוּא יָדַע אָז שֶׁיָּמָיו סְפוּרִים וְחָפֵץ לְהַרְנִין מְעַט אֶת יְגוֹן מַחֲלָתוֹ בְּזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתוֹ.

אָכֵן, טוֹב לוֹ לָאָדָם כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בִּימֵי־עֶצֶב זִכְרוֹנוֹת מִימֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁשְּׂחוֹק וּדְמָעוֹת יַחַד מְאִירִים מִתּוֹכָם!

שאול טשרניחובסקי

ג: אֵיךְ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר תּוֹרָה    🔗

אִלּוּ בָאתִי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַמְשׁוֹרֵר בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה־נַעֲרוּת, לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק. אֲבָל אַל־נָא תְּדַמּוּ, כִּי שָׁאוּל הַקָּטָן הָיָה כָּל הַיָּמִים מַפְנֶה אֶת לִבּוֹ לְבַטָּלָה וְדִבְרֵי שַׁעֲשׁוּעִים. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עַל מִשְׂחָקָיו וְלֹא הָיָה עִנְיָן מְבַדֵּחַ שֶׁלֹּא הִתְמַסֵּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כָּךְ הָיָה שׁוֹקֵד גַּם עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. בְּאוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת שֶׁבָּהּ הִתְעַסֵּק עִם כְּלָבִים וְלָמַד לִרְכֹּב עַל סוּסִים, וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ קִנֵי־צִפֳּרִים, נְחָשִׁים וּלְטָאוֹת – הִתְמַסֵּר גַּם לִקְרִיאַת סְפָרִים, לָמַד תְּנַ"ךְ וְכָתַב חִבּוּרִים. שָׁאוּל הַקָטָן הָיָה לֹא רַק שׁוֹבָב גָּדוֹל, כִּי אִם גַּם תַּלְמִיד מְצֻיָּן – הַתַּלְמִיד הַטּוֹב שֶׁבַּכִּתָּה.

לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, הָיָה אָבִיו עָסוּק בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן לָמַד הַיֶּלֶד מִפִּי דוֹדָתוֹ אֶת הַקְּרִיאָה בַּלָּשׁוֹן הָרוּסִית בְּטֶרֶם יִלְמַד לִקְרֹא עִבְרִית. וְזֶה בְּוַדַּאי לֹא יִתָּכֵן. חַיָּב אָדָם לָדַעַת קֹדֶם אֶת לְשׁוֹן עַמּוֹ. אֲבָל סוֹף־סוֹף נִפְנָה אָבִיו לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן לִקְרֹא עִבְרִית. שָׁאוּל כְּבָר הָיָה אָז בָּחוּר בֶּן שֶׁבַע וְלָמַד מַהֵר לְהַבְחִין בָּאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם בַּקְּרִיאָה הָיָה לָשׁ מִבָּצֵק, שֶׁהוּכַן בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַאֲפִיַּת חַלּוֹת, עֻגוֹת קְטַנּוֹת בְּתַבְנִית הָאוֹתִיּוֹת, וְהָיָה אוֹפֶה אוֹתָן בַּתַּנּוּר הַמֻסָּק. וְאֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֲפוּיוֹת הָאֵלֶּה הָיָה בּוֹלֵעַ לְתֵאָבוֹן. הַמְשׁוֹרֵר סִפֵּר אַחַר־כָּךְ, שֶׁמְּעַטִּים מַעֲשֵׂי־הָאוֹפֶה שֶׁמָּתְקוּ כָּל־כָּךְ לְחִכּוֹ, כָּאוֹתִיּוֹת הָאֲפוּיוֹת הָאֵלֶּה. אֵין פֶּלֶא, שֶׁתּוֹרָה מְתוּקָה זוֹ, שֶׁהַיֶּלֶד בָּלַע בְּחֵשֶׁק כָּזֶה, נִכְנְסָה לְלִבּוֹ וְשֶׁעַד מְהֵרָה לָמַד אֶת חָכְמַת הַקְּרִיאָה עַל בֻּרְיָהּ.

אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁהַמְשׁוֹרֵר יָדַע לַעֲשׂוֹת גַּם אֶת תּוֹרָתוֹ שַׁעֲשׁוּעִים, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְלִמּוּדִים מַמָּשׁ, וְהַנַּעַר לָמַד תּוֹרָה מִפִּי מוֹרֶה, הָיְתָה עוֹד תּוֹרָתוֹ שַׁעֲשׁוּעִים. הַמּוֹרֶה לֹא הָיָה מַחְמִיר וְלֹא דִקְדֵּק בְּיוֹתֵר עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים. פְּעָמִים הָיָה מַפְסִיק אֶת הַשִּׁעוּר בְּאֶמְצַע וְיוֹצֵא עִם תַּלְמִידָיו לִלְמֹד פֶּרֶק בִּרְכִיבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְקַדֵּם שָׁאוּל בְּמֶשֶׁךְ הַקַּיִץ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהַמּוֹרֶה עָשָׂה אוֹתוֹ לְעוֹזְרוֹ בְּהוֹרָאָה. הָיָה שָׁאוּל יוֹשֵׁב עַל אֶחָד מִשְּׁלַבֵּי הַסֻּלָּם כְּרֹאשׁ וּמַנְהִיג לַחֲבֵרָיו, וְהַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים לְפָנָיו וְהוּא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב כְּמוֹרֶה מַמָּשׁ.

*

מִשֶּׁקָּנָה הַיֶּלֶד יְדִיעָה הֲגוּנָה בְּעִבְרִית וְרָכַשׁ לוֹ מִתּוֹךְ הַמִּקְרָאוֹת הַקְּטַנּוֹת הֲמוֹן מִלִּים וְנִיבִים, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְלִמּוּד רְצִינִי. וְהוּא הִתְחִיל לוֹמֵד חֻמָּשׁ. סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה מָשְׁכוּ אֶת לְבָבוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמִּקְרָאוֹת בְּעִבְרִית וּבְרוּסִית גַם יָחַד. מַה נִּפְלְאוּ בְּעֵינָיו הַסִּפּוּרִים עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, עַל אָדָם וְחַוָּה בְּגַן־הָעֵדֶן וְעַל נֹחַ הַשָּׁט בַּתֵּבָה וּמַגִּיעַ עַד הָרֵי אֲרָרָט! כָּל סִפּוּר הָיָה נִפְלָא מִקּוֹדְמוֹ, וְהַמּוֹרֶה עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים הִפְלִיגוּ מִסֵּפֶר לְסֵפֶר בִּקְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת. לֹא תַאֲמִינוּ, שֶׁבְּחֹרֶף אֶחָד לָמַד שָׁאוּל בַּתּוֹרָה אֶת הַסְּפָרִים: “בְּרֵאשִׁית”, “שְׁמוֹת”, “בְּמִדְבַּר”. עַל סֵפֶר “וַיִּקְרָא” דִּלְגוּ לְפִי שָׁעָה. תּוֹרַת־הַכֹּהֲנִים וּמְלֶאכֶת הַקָּרְבָּנוֹת, דִּינֵי הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים וְהַטְּמֵאִים וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַסֵּפֶר “וַיִּקְרָא” עוֹסֵק בָּהֶם, אֵינָם עִנְיָן לִילָדִים קְטַנִּים. אָכֵן, אֶת סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה אָהַב הַיֶּלֶד, וְגַם כַּאֲשֶׁר גָּדַל וְהִרְבָּה לִקְרֹא בְּסִפְרֵי הָעַמִּים לִלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, לֹא מָצָא חֲמוּדִים מֵהֶם. אֲפִלּוּ סִפּוּרֵי הַיְּוָנִים, שֶׁאוֹתָם אָהַב בְּיוֹתֵר וְעָמַל הַרְבֵּה לְמָסְרָם לָנוּ בְּעִבְרִית, לֹא שִׁעְשְׁעוּ אוֹתוֹ כַּסִּפּוּרִים עַל מְכִירַת יוֹסֵף, עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל כִּבּוּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁאוּל שֶׁלָּנוּ כְּבָר נַעֲשָׂה תַּלְמִיד־חָכָם, לֹא הָיָה כָּל מַה שֶּׁלָּמַד עַד כֹּה אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר לַתּוֹרָה, שֶׁקִבֵּל אַחַר־כָּךְ מִפִּי הַמּוֹרֶה הַלִיטָאִי, שֶׁבָּא לִכְפַר מִיכָאיְלוֹבְקָה. מוֹרֶה זֶה לֹא דַי שֶׁהָיָה לַמְדָּן, כְּכָל הַלִּיטָאִים, אֶלָּא הָיָה גַם צִיּוֹנִי נִלְהָב, מַשְׂכִּיל וּבַעַל דִּקְדּוּק וּמַכִּיר אֶת סִפְרֵי הַמְּלִיצָה הַחֲדָשִׁים.

זֶה הָיָה הַמּוֹרֶה הַדָּרוּשׁ בְּיוֹתֵר לְמִי שֶׁעָתִיד הָיָה לְהֵעָשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל מְשׁוֹרֵר עִבְרִי. כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא שָׁכַח הַנַּעַר אֶת הַסְּפָרִים שֶׁקָרָא עִמּוֹ מוֹרֶה זֶה, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַקְּרִיאָה כְּתַלְמִידוֹ הַקָּטָן. הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּרְאוּ יַחַד הָיָה “עֵמֶק־הָאֲרָזִים”, סִפּוּר יָפֶה וּמְלַבֵּב, כָּתוּב בִּמְלִיצָה נִפְלָאָה, אַף כִּי תָּכְנוֹ עָצוּב מְאֹד. בּוֹ יְסֻפַּר עַל הַכְּמָרִים בִּסְפָרַד שֶׁעִנּוּ בְּכָל עִנּוּיִים קָשִׁים אֶת הָ“אֲנוּסִים”, כְּלוֹמַר: אֶת הַיְּהוּדִים, שֶׁנֶּאֶנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְחָשְׁדוּ בָהֶם כִּי בַסֵּתֶר הֵם נֶאֱמָנִים לְדַת יִשְׂרָאֵל. גַּם הַמּוֹרֶה גַּם הַתַּלְמִיד – שְׁנֵיהֶם בָּכוּ בְּכִי תַמְרוּרִים עִם קְרִיאַת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא. תַּחַת זֶה הִשְׁרוּ רוּחַ שָׂשׂוֹן עַל הַנַּעַר סִפּוּרֵי אַבְרָהָם מַאפּוּ: “אַהֲבַת צִיּוֹן” וְ“אַשְׁמַת שׁוֹמְרוֹן”. מַה נִּפְלָא הָיָה לִקְרֹא עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ, עַם שֶׁל אִכָּרִים וְכוֹרְמִים וְרוֹעֵי־צֹאן, עַם מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ וּמֵגֵן עַל אַדְמָתוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. בְּסִפּוּרִים אֵלֶּה נָגֹלּוּ לִפְנֵי הַנַּעַר מַרְאוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ גַּנִים וּכְרָמִים וְאַדְמַת־מִרְעֶה. וַיֶּאֱהַב הַנַּעַר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ לָשׁוּב אֵלֶיהָ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל.

עִם קְרִיאַת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה טָעַם הַמְשׁוֹרֵר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת מְתִיקוּת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּמְלִיצָתָהּ. וַדַּאי שֶׁהֵם נָטְעוּ בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק, שֶׁיְּנַסֶּה גַם הוּא אֶת כֹּחוֹ בִּכְתִיבַת מְלִיצָה עִבְרִית, מְלִיצָה מִשֶּׁלּוֹ. כְּבָר בַּיָּמִים הָהֵם גִּלָּה הַנַּעַר כִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת לֵב הַמּוֹרֶה, וְהֻכְרַח לְהַמְצִיא בִּשְׁבִילוֹ צִיוּנִי־שֶׁבַח מִיֻחָדִים, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אוֹתוֹ מִבְּנֵי־גִילוֹ.

שָׁאוּל לֹא הִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁלִּמֵד אוֹתוֹ הַמּוֹרֶה בַּכִּתָּה. כָּל סֵפֶר שֶׁמָּצָא בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁל אַבָּא אוֹ שֶׁל סַבָּא מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ. פַּעַם מָצָא סֵפֶר אֶחָד, שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁנּוֹת. זֶה הָיָה “סֵדֶר הַדּוֹרוֹת”, שֶׁנִּדְפַּס בִּכְתָב רַשִּׁ“י, שֶׁטֶּרֶם לִמְּדוּהוּ לִקְרֹא בּוֹ. סֵפֶר זֶה, הָעוֹסֵק בְּתוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, עִנְיֵן אֶת הַנַּעַר בְּיוֹתֵר. מֶה עָשָׂה? לָמַד בַּחֲשַׁאי בְּלִי עֶזְרַת מוֹרֶה אֶת הַכְּתָב הַזֶּה, כְּתָב רַשִּׁ”י, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא בוֹ. וְהָיָה עוֹד סֵפֶר, סֵפֶר כָּתוּב בַּחֲרוּזִים מְצַלְצְלִים, שֶׁבּוֹ דָּבַק לֵב הַיֶּלֶד בְּיוֹתֵר לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. זֶה הָיָה הַסֵּפֶר “שִׁירֵי בַת צִיּוֹן” לַמְשׁוֹרֵר מִיכַ"ל (רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת: מִיכָה יוֹסֵף כֹּהֵן לֶבֶּנְזוֹן). בֶּן עֶשֶׂר הָיָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַמּוֹרֶה בְּמַתָּנָה אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים, שֶׁבָּהֶם שֶָר הַמְשׁוֹרֵר עַל משֶׁה רַבֵּנוּ וְעַל שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר, עַל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְעַל יְהוּדָה הַלֵּוִי. גַּם הַסֵּפֶר הַזֶּה הִדְלִיק בְּלֵב הַיֶּלֶד אַהֲבָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְשָׁפַךְ רוּחַ חֵן וָנֹעַם עַל הַגִּבּוֹרִים, הַנְּבִיאִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, אֲשֶׁר הֵקִים עַמּוֹ בִּימֵי קֶדֶם לְתִפְאֶרֶת. הֵם שֶׁעוֹרְרוּ אוֹתוֹ רִאשׁוֹנָה לִכְתֹּב בַּחֲרוּזִים. כְּמִנְהַג הַתַּלְמִידִים, עָרְכוּ גַם יַלְדֵי־הַכִּתָּה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר עִתּוֹן מִשֶּׁלָהֶם. רֹאשׁ סוֹפְרָיו שֶׁל הָעִתּוֹן הַזֶּה הָיָה, כַּמּוּבָן, שָׁאוּל שֶׁלָּנוּ.

בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה כָּתַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי שִׁירָה גְדוֹלָה בְּשֵׁם “אוּרְיָּה הַחִתִּי”. מֵרֹב חִבָּה לִיצִירָתוֹ קִשֵּׁט אוֹתָהּ הַמְחַבֵּר הַצָּעִיר בְּצִיּוּרִים נָאִים, וְאוֹתָהּ זָכַר מִקֵּץ שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר רָשַׁם אֶת הַמְאֹרָעוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ. לֹא שִׁירִים בִּלְבַד כָּתַב, כִּי אִם נִסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּכָל מִינֵי דְבָרִים שֶׁבִּכְתָב: כָּתַב סִפּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחַיֵּי הֹדּוּ וַעֲרָב; הִתְחִיל לִכְתֹּב תּוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ מִלּוֹן עִבְרִי־רוּסִי אָמַר לְחַבֵּר. יֵשׁ שֶׁנִּסָּה גַּם לְתַרְגֵּם שִׁירִים מֵרוּסִית לְעִבְרִית, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לְזַמְּרָם עִבְרִית בְּעַל־פֶּה. וְכַאֲשֶׁר לִמֵּד אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה לִקְרֹא עִבְרִית, חִבֵּר בִּשְׁבִילָהּ סֵפֶר אָלֶף־בֵּית עִם צִיוּרִים, כְּדֵי לְהַמְתִּיק לָהּ אֶת קְשִׁי הַלִּמּוּד.

אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁהַמְחַבֵּר הַצָּעִיר שָׁלַח אֶת יָדוֹ בְּכָל מְלָאכָה, וְלֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר שָׂגַב מִמֶּנּוּ. אָכֵן הַחִבּוּרִים שֶׁבַּעֲדָם קִבֵּל שָׁאוּל הַקָּטָן צִיּוּנִים טוֹבִים אֵלֶּה מִמּוֹרָיו, לֹא הָיוּ אֶלָּא הַתְחָלָה: סִימָן שֶׁהַבָּחוּר מִמִּיכַאיְלוֹבְקָה יִהְיֶה פַּעַם מְשׁוֹרֵר.

עַל־כָּל־פָּנִים כְּבָר הָיָה גַּם אָז נַעַר יְהוּדִי מְצֻיָּן. יָדַע אֶת הַתְּנַ“ךְ, וַאֲפִלּוּ לָמַד כַּמָּה דַפִּים גְּמָרָא מִמַּסֶּכֶת בְּרָכוֹת. עַל מְעַט הַגְּמָרָא שֶׁלָּמַד הָיְתָה גַאֲוָתוֹ תָּמִיד, אֲבָל עַל סִפְרֵי הַתְּנַ”ךְ שָׁקַד בֶּאֱמוּנָה כָּל הַיָּמִים. קָרָא וְחָזַר וְקָרָא בָּהֶם גַּם בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד, וְגַם אַחַר־כָּךְ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל. הוּא הֶעֱרִיץ אֶת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. הֶעֱרִיץ אֶת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, שֶׁבְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד כְּבָר הָיָה צִיּוֹנִי נִלְהָב. וְכַמָּה אָהַב אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ! אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִכְנִיס אֲפִלּוּ לְתוֹךְ מִשְׂחָקָיו. הָיָה אוֹהֵב לָקַחַת עַנְפֵי לוּלָב יְבֵשִׁים, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בְּבֵיתָם, לָשִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ פַּכִּים רֵיקִים וְלִרְקֹד עִם אֲחוֹתוֹ מִסָּבִיב לָהֶם, כְּשֶׁהוּא שָׁר אֶת הַשִּׁיר הַצִּיוֹנִי, אֲשֶׁר קָרָא וְלָמַד אוֹתוֹ עַל־פֶּה:

“הַיְדַעְתֶּם הָאָרֶץ בָּהּ תָּמָר פּוֹרֵחַ…”

לְמַעֲשֵׂי יַלְדוּת מְבַדְּחִים כָּאֵלֶּה הָיָה מְסֻגָּל הַבָּחוּר, שֶׁהָיָה כְּבָר מְפֻרְסָם בְּכָל מִיכָאיְלוֹבְקָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ בְּחִבּוּרָיו הַמְצֻיָּנִים.

*

מִשֶּׁשָּׂבַע תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְקָנָה בָהּ יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת, הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרוּסִי שֶׁבַּכְּפָר, שֶׁיִּלְמַד בּוֹ רוּסִית וְטֶבַע וְחֶשְׁבּוֹן. אַךְ זֹאת הָיְתָה צָרָה: בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה לֹא הָיָה בֵּית־סֵפֶר לִנְעָרִים, כִּי אִם לִנְעָרוֹת. כְּאִלּוּ הָיָה זֶה כְּפָר, שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד אֶלָּא יְלָדוֹת בִּלְבָד!… הַלִּמּוּד בְּבֵית־סֵפֶר זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ אֶלָּא עוֹד נַעַר אֶחָד, חֲבֵרוֹ, לֹא הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר לְשָׁאוּל. מַה יָכְלוּ הַנְּעָרִים הַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת? וְהֵם הָיוּ כָּאן מִעוּט קָטָן: רַק שְׁנַיִם בְּתוֹךְ חֲבוּרָה עֲצוּמָה כָּזוֹ שֶׁל יְלָדוֹת! הַבַּחוּרוֹת הַקְּטַנּוֹת הָיוּ מִתְגָּרוֹת בַּנְּעָרִים, מְלַגְלְגוֹת עֲלֵיהֶם, וְלִפְעָמִים גַּם “מַרְבִּיצוֹת” בָּהֶם, בִּמְחִילָה.

אַף־עַל־כִּי־כֵן הִתְחַזֵּק שָׁאוּל וְשָׁקַד כִּפְלַיִם עַל לִמּוּדָיו. לָמַד בְּחֵשֶׁק וּבְהִצְטַיְּנוּת טֶבַע, גֵּיאוֹגְרַפְיָה, הִיסְטוֹרִיָּה, גַּם גֶּרְמָנִית לָמַד וְעָשָׂה בָּהּ חַיִל. רַק בְּחֶשְׁבּוֹן הוּרַע כֹּחוֹ. לְעֻמַּת זֶה הִרְבָּה לְצַיֵּר בְּכִשְׁרוֹן. אֶת הַצִּיוּר אָהַב וְהָיָה כָּרוּךְ אַחֲרָיו יָמִים רַבִּים. אָהַב לְקַשֵּׁט בְּצִיּוּרִים כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁכָּתַב. זֶה הָיָה בְּטֶבַע כִּשְׁרוֹנוֹ: לְהַרְאוֹת בְּאֹפֶן חַי וּבוֹלֵט כָּל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר.

מִשֶּׁקָּרָא אֶת רֹב הַסְּפָרִים הָעִבְרִיִּּים הַחֲדָשִׁים, הִתְחִיל קוֹרֵא רוּסִית, וּבִמְיֻחָד סִפְרֵי שִׁירָה שֶׁלָּקְחוּ אֶת לִבּוֹ מֵרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ. הַנַּעַר הִתְרַשֵּׁם מְאֹד מִסִּפּוּרֵי “אִילִיאַס” וְ“אוֹדִיסֵיאָה” שִׁירַת הוֹמֵירוֹס הַיְּוָנִי, שֶׁנִּקְבְּעוּ בִּלְבָבוֹ וּמֵהֶם גַּם לָמַד הַרְבֵּה – וְהֵם הַסְּפָרִים שֶׁאוֹתָם תִּרְגֵּם אַחַר־כָּךְ מִיוָנִית לְעִבְרִית. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שָׁטוּף בִּקְרִיאַת סִפּוּרֵי מַסָּעוֹת לַאֲרָצוֹת וְאִיִּים רְחוֹקִים. סִפְרֵי שַׁעֲשׁוּעָיו הָיוּ “רוֹבִּנְזוֹן קְרוּזוֹ”, “יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט”, “הַפָּרָשׁ בְּלִי רֹאשׁ”. מוּבָן, שֶׁחָלַם עַל נְסִיעוֹת לְמֶרְחַקִּים, וְהָיָה מְאֻשָּׁר אִלּוּ נִשְׁאַר עַל אִי יְחִידִי כְּרוֹבִּינְזוֹן וְשֵׁשַׁי, שֶׁהָפְכוּ אֶת הָאִי הַשּׁוֹמֵם לְגַן פּוֹרֵחַ. מִכְּפָרוֹ הַקָּטֹן מִיכָאיְלוֹבְקָה נִמְשַׁךְ הַנַּעַר בַּעַל הַדִּמְיוֹן אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שָׁם אֵין מִסְפָּר לִפְלָאָיו.

ד: בִּכְרַךְ הַיָּם    🔗

אָכֵן, מִכְּפָרוֹ הַקָּטֹן לֹא הִרְחִיק נְדֹד לְיַעֲרֵי אַפְרִיקָה, אֲשֶׁר עַל עַנְפֵי עֲצֵיהֶם מִתְנַדְנְדִים הַקּוֹפִים הַמַּצְחִיקִים וּמִתּוֹךְ סֵתֶר סִבְכֵיהֶם שׁוֹאֲגִים אֲרָיוֹת נוֹרָאִים; גַם לֹא לִפְּרֵירִיּוֹת אֲמֵרִיקָה, עַרְבוֹת־הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר בָּהֶן דּוֹהֲרִים הַמּוּסְטַנְגִּים קַלֵּי־הַמֵּרוֹץ – כַּאֲשֶׁר חָלַם הַנַּעַר בַּעַל הַדִּמְיוֹן. רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ מִמִּכָאיְלוֹבְקָה הָיְתָה לְאוֹדֵיסָה, עִיר הַיָּם הַגְּדוֹלָה. שָׁמָּה הֵבִיאוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בּוֹ אֶת לִמּוּדָיו.

בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הָיָה בְּבוֹאוֹ לַכְּרָךְ, שֶׁחַיָּיו וּמִנְהָגָיו שׁוֹנִים כָּל־כָּךְ מֵחַיֵּי כְּפָר. אֵין סָפֵק שֶׁבְּשִׁבְתּוֹ עַל סַפְסָל בֵּית־הַסֵּפֶר וּבְהִתְהַלְּכוֹ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הָרוֹעֲשִׁים נָשָׂא בְּלִבּוֹ יָמִים רַבִּים גַּעְגּוּעִים עַל בֵּית אַבָּא הַמְעֻטָּר פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים, עַל “מִיכַאיְלוֹבְקָה הַכְּבֵדָה בְּחִטָּה טוֹבָה”. וַדַּאי שֶׁהָיָה נָעִים יוֹתֵר לְרַגְלָיו שֶׁל יְלִיד־הַכְּפָר לָחוּשׁ אֶת לְטִיפַת הַדֶּשֶׁא הַטָּלוּל, מֵאֲשֶׁר לִדְרֹךְ עַל מִדְרְכוֹת הָאֶבֶן הַקָּשׁוֹת. לֹא נוֹחַ לְנַעַר בְּלִי בֵּית אַבָּא, בְּלִי עֵין אֵם אוֹהֶבֶת. אֲבָל גַּם פֹּה, בַּנֵּכָר, לֹא עֲזָבַתְהוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה. לֹא הָיָה זֶה מִטִּבְעוֹ לְהִתְרַשֵּׁל בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה. וְלֹא הָיָה בְּטִבְעוֹ גַם לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּעֶצֶב. רוּחוֹ לֹא נָפַל בּוֹ. הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּדָיו וַיְהִי גַם בְּבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר תַּלְמִיד טוֹב. אֶפְשָׁר לוֹמַר: תַּלְמִיד לְמוֹפֵת.

בְּאוֹדֵיסָה מָצָא גַם כַּמָּה דְבָרִים מְלֵאֵי עִנְיָן, שֶׁשִּׁעְשְׁעוּ אֶת לִבּוֹ. כָּאן הִכִּיר אֶת הַיָּם, אֲשֶׁר שְׁאוֹן גַּלָּיו עָלָה בְּאָזְנָיו כְּמַנְגִּינָה. וּבְשִׁבְתּוֹ עַל הַסְּלָעִים, לְנֹכַח הַמַּיִם הַכְּחֻלִים, כָּתַב אֶת הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁרוּחַ אָבִיב חָדָשׁ מְפַעֶמֶת בְּתוֹכָם:

לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, טֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,

כִּי רֶגֶשׁ בָּךְ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב…

כִּי תֶאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ,

תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כַּשּׁוֹשָׁן בַּסְּתָו –

אָנוּדָה לִמְקוֹם שָׁם מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ,

לִמְקוֹם צוּקָיו יָרִים צוּר אַדִּיר וָשָׂב.

בְּשִׁירָיו קָרָא לָשׁוּב אֶל אֵיתְנֵי הַטֶּבַע, בַּמָּקוֹם בּוֹ תִּגְבַּר רוּחַ הָאָדָם; לָשׁוּב אֶל הַשָּׂדוֹת, אֶל הַגַּנִּים, אֶל הַיְּעָרִים; לָצֵאת מִן הָעִיר הַמְאֻבֶּקֶת, הַמְשַׁעֲמֶמֶת. קָרָא לְחֹפֶשׁ, לַעֲבוֹדָה עַלִּיזָה וּלְחַיִּים עַלִּיזִים. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁהַמְשׁוֹרֵר אָהַב אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְחָפֵץ שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים יָקוּמוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְיַעֲלוּ אֶל הַמּוֹלֶדֶת הַיְחִידָה, אֲשֶׁר שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם הַגָּדוֹל. אֲבָל אֶת הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק אָהַב בְּכָל מָקוֹם. בְּעוֹדֶנּוּ קָטָן חָשַׁב בְּוַדַּאי, כִּי כָּל מָקוֹם שֶׁעֵצִים פּוֹרְחִים וְשִׁבֳּלִים צוֹמְחוֹת – שָׁם מַתְחִילָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל… חָשַׁב, שֶׁיְּהוּדִים לֹא יַעֲלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל פִּנָה בָּהּ מָקוֹם מַצְמִיחַ דֶּשֶׁא וְשִׁבֳּלִים נָאוֹת וְאִילָנוֹת נָאִים.

גַּם בְּשִׁבְתּוֹ בְּאוֹדֵיסָה עָסוּק בְּלִמּוּדִי בֵּית־הַסֵּפֶר, קָרָא סְפָרִים עִבְרִיִּים, הִתְהַלֵּךְ עִם חֲבֵרִים שֶׁדִּבְּרוּ עִבְרִית, שֶׁחָלְמוּ עַל מוֹלֶדֶת עִבְרִית. גַּם בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר עַצְמוֹ עָשָׂה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת פִּרְסוּם לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, לַשִּׁירָה הָעִבְרִית. בִּמְלֹאת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְמוֹתוֹ שֶׁל הַמְמַשֵּׁל הָרוּסִי הַגָּדוֹל קְרִילוֹב, הִתְכּוֹנְנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר לִקְרֹא בַּחֲגִיגָה אֶת מִשְׁלֵי קְרִילוֹב לֹא רַק בְּרוּסִית. אֶלָּא גַם בְּתַרְגּוּמָם לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה לְשׁוֹנוֹת. הִצִּיעַ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי לַמְנַהֵל, אִישׁ רוּסִי, שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת מִשְׁלֵי קְרִילוֹב גַּם בְּתַרְגּוּמָם הָעִבְרִי שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר י. ל. גָּרְדּוֹן. הַמְנַהֵל הִסְכִּים לַדָּבָר בְּרָצוֹן, וּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בַּשִּׁירָה כְּתַלְמִידוֹ שֶׁל יְלַ"ג, קָרָא אֶת הַמְּשָׁלִים, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהַטְעָמָה נָאָה, בַּחֲגִיגַת הַיּוֹבֵל הַגְּדוֹלָה. כָּבוֹד רַב נָחַל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּי לֹא רַק לַגּוֹיִים, אֶלָּא גַם לְרֹב הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִיִּים נוֹדַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שְׁמוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר הָעִבְרִי הַגָּדוֹל.

*

טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי קָנָה לוֹ זֶה כְּבָר שֵׁם טוֹב בְּבֵית־הַסֵּפֶר. גַּם פֹּה, כְּמוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבַּכְּפָר, הִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדֵי הַגֵּיאוֹגְרַפְיָה. כְּנַעַר שֶׁקָּרָה³ וְשָׁנָה הַרְבֵּה מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר, יָדַע מִסְתְּרֵי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת; וּבַאֲשֶׁר יָדַע לְצַיֵּר הֵיטֵב, הָיוּ מַפּוֹתָיו, הָרְשׁוּמוֹת בְּיַד אֳמָן, הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּכִּתָּה. הוֹאִיל וְקָרָא הַרְבֵּה בְּסִפְרֵי הִיסְטוֹרִיָּה, יָדַע גַּם בְּלִמּוּד זֶה לְהָשִׁיב לַמּוֹרֶה עַל שְׁאֵלוֹתָיו מִתּוֹךְ בִּטָחוֹן, בְּלִי גִמְגּוּם. אֲפִלּוּ בְּחֶשְׁבּוֹן, לִמּוּד שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּן בּוֹ, בְּיִחוּד בְּאַלְגֶבְּרָה, שֶׁלֹּא תָפַס אוֹתָהּ יָפֶה, הָיוּ צִיּוּנָיו טוֹבִים; שֶׁכֵּן כְּצַיָּר, הַמֵּבִין בְּצוּרוֹת, גִּלָּה כִּשְׁרוֹן בְּהַנְדָּסָה. הַקַּוִּים נֶהֶפְכוּ תַּחַת יָדוֹ לֹא רַק לְצִיּוּרִים נָאִים, כִּי אִם לְבִנְיָנֵי פְּאֵר מַמָּשׁ… וּכְלָל זֶה הָיָה בִּידֵי הַמְשׁוֹרֵר: לֹא לְהִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁהַמּוֹרֶה מְלַמֵּד בַּכִּתָּה. הוּא קָרָא סְפָרִים שֶׁמִּחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְקָנָה יְדִיעוֹת, שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת הַמּוֹרִים. אַחַר־כָּךְ הָיָה מַדְהִים אֶת בּוֹחֲנוֹ בִּיכָלְתּוֹ לְהָשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלָה תְּשׁוּבָה כַּהֲלָכָה. כָּךְ הָיָה נוֹהֵג תָּמִיד, וְהַמּוֹרֶה הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם לְלַמְדָּנוּת זוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מִנַּיִן שָׁאַב אוֹתָהּ. אֵין פֶּלֶא, שֶׁלֹא נִבְהַל מֵעוֹלָם בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי בּוֹחֲנָיו; בָּטוּחַ הָיָה שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁדָּרוּשׁ. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “אִם לִבְּךָ שָׁלֵם עִמְּךָ, גַּם עֲבוֹדָתְךָ תְּהֵא שְׁלֵמָה”.

כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. מִחוּצָה לוֹ הָיְתָה גַאֲוָתוֹ דַוְקָא עַל הִתְעַמְּלוּת, עַל מִשְׂחָקִים. כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ חֲרוּזָיו בְּשִׁירָה שְׁקוּלִים וּמְדוּדִים וְטוֹבֵי־צִלְצוּל, כָּךְ הָיוּ גַם תַּרְגִּילָיו בְּהִתְעַמְּלוּת יִשְׁרֵי־תְנוּעָה וְטוֹבֵי־חֵן. לֹא לְחִנָּם חָלַם בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד לִהְיוֹת שַׂר־צָבָא וּמַנְהִיג אִינְדִיָּנִים אֲדֻמֵּי עוֹר, הַיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמוֹת. בְּתַרְגִּילֵי־הַצָּבָא, שֶׁהֻנְהֲגוּ בַּיָּמִים הָהֵם בְּבֵית־הַסֵּפֶר, הִתְאַמֵּן בְּעַצְמוֹ יָפֶה, אַף אִמֵּן בְּהַצְלָחָה אֶת חֲבֵרָיו. גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה, נַעֲשָׂה מִיָּד עוֹזְרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, הִצְלִיחַ בִּמְלַאכְתּוֹ וְעָלָה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, עַד שֶׁזָּכָה לְתֹאַר רֹאשׁ וְקָצִין. וְלָמָּה הִצְלִיחַ? מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, יָפֶה עָשָׂה וְהִתְמַסֵּר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ – וַהֲרֵי זֶה סוֹד כָּל הַצְלָחָה.

בִּתְקוּפַת הַקְּצִינוּת הָיָה פַּעַם כִּמְעַט בְּכָל רָע. בְּטִיּוּל גָּדוֹל מִחוּץ לָעִיר הוּטַל עָלָיו, בְּתוֹר קָצִין, לִנְהֹג אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה. הַטִּיּוּל הִצְלִיחַ יָפֶה מְאֹד. אַךְ כְּשֶׁשָּׁבוּ עִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב בַּדֶּרֶךְ שֶׁעַל שְׂפַת־הַיָּם, פָּקַד הַקָּצִין שֶׁלָּנוּ אֶת חַיָּלָיו וְנוֹכַח לְחֶרְדָּתוֹ לָדַעַת, שֶׁחֲסֵרִים שְׁלשָׁה מֵחַיָּלָיו, וְהֵם הַקְּטַנִּים שֶׁבַּחֲבוּרָה. עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה חִפֵּשׂ אֶת הַיְלָדִים הָאוֹבְדִים. וְכַאֲשֶׁר לֹא מְצָאָם, בִּקֵשׁ מֵהַדַּיָגִים שֶׁיְּחַפְּשׂוּ אוֹתָם וִיבִיאוּם לְבֵית הוֹרֵיהֶם. לֵיל נְדוּדִים עָבַר עַל הַמְפַקֵּד הַמִּסְכֵּן. וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בְּבוֹאוֹ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לְבֵית־הַסֵּפֶר וּבְהִוָּדַע לוֹ כִּי שְׁנַיִם מֵהַיְלָדִים שָׁבוּ בְּעַצְמָם וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי הֵבִיא אַחַד הַדַּיָּגִים לְבֵית הוֹרָיו.

שָׁאוּל הָיָה הָרוּחַ הַחַיָּה בְּמִשְׂחֲקֵי הַתַּלְמִידִים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אַחַד הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר גַּם בֵּין חֲבֵרָיו הָעִבְרִיִּים מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר. הִשְׁתַּתֵּף הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָה צִיּוֹנִית, בַּאֲגֻדָּה שֶׁל דּוֹבְרֵי עִבְרִית. לֹא מָשַׁךְ יָדוֹ אַף יוֹם אֶחָד מִן הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבּוֹ וְשִׁעְשְׁעוּ אֶת נַפְשׁוֹ תָּמִיד.

אָכֵן, בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה אָהַב לִכְתֹּב שִׁירִים, שִׁירִים קְטַנִּים מְצַלְצְלִים, כְּגַלֵּי מַעְיָן מְפַכִּים, שִׁירִים שֶׁהָיוּ אָז חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל. כְּבָר אָז הָיְתָה הַשִּׁירָה רֹאשׁ עִנְיָנָיו וְרֹאשׁ שַׁעֲשׁוּעָיו. יוֹם חַג הָיָה לוֹ יוֹם, בּוֹ יֻלַּד לוֹ שִׁיר. אֶת בּוֹאוֹ הִרְגִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנִּרְאֲתָה צְעִירָה יוֹתֵר, בַּצִּפֳּרִים שֶׁהָיוּ מְטֹרָפוֹת מִשִּׂמְחָה, בְּנִיעַ עֵץ וּבְנִיעַ גַּל, שֶׁהָיוּ נִפְלָאִים יוֹתֵר מִבְּכָל הַיָּמִים וְקָרְאוּ לְלִבּוֹ בְּהַזְמִינָם אוֹתוֹ לָשִׁיר:

יוֹם זֶה – יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר!

הֱקִיצוֹתִי – עַל הַקִּיר.

שֶׁמֶשׁ צְעִירָה, חַמָּה

עָסְקָה בִּכְתִיבָה תַּמָּה, –

כְּתָב שִׁמְשִׁי צוֹחֵק וָחַם:

צֵא הַיַּעֲרָה, נִרְדָּם!…

וְעִם זֶה עָבַר מִכִּתָּה לְכִתָּה בְּהִצְטַיְּנוּת רַבָּה, גָּמַר אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר בִּשְׁנַת 1896, בְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כְּתִיבַת הַשִּׁירִים לְמִכְשׁוֹל אַף בִּמְעָט.

ה: אֲבִיב שִׁירָתוֹ    🔗

הָיָה זֶה בְּוַדַּאי יוֹם חַג, יוֹם גָּדוֹל לִטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, כְּשֶׁקִבֵּל אֶת תְּעוּדַת־הַגֶּמֶר הַמֻצְיֶנֶת שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר וְיָצָא לַחָפְשִׁי. לָמָּה הֻכְנַס דַּוְקָא לְבֵית־סֵפֶר לְמִסְחָר, וְהוּא גַם לֹא הִתְכּוֹנֵן לִשְׁלֹחַ בְּמִסְחָר יָדוֹ? אַךְ לְבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹן אַחֵר לֹא נִתְקַבֵּל בְּרוּסְיָה נַעַר יְהוּדִי עַל נְקַלָּה. וְהָעִקָּר הֲרֵי סוֹף־סוֹף לִלְמֹד, לְהַרְבּוֹת דַּעַת. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַמְשׁוֹרֵר שֶׁלָּנוּ הָיָה שַׁקְדָּן וְהָיָה צָמֵא לְדַעַת מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

אָכֵן, רֹאשׁ עִנְיָנָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו הָיָה הַפִּיּוּט. מְשׁוֹרֵר הָיָה מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי גַם בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר חָרַז חֲרוּזִים וְהָיָה מְרַחֵף בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ דִמְיוֹן; כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו שֶׁהָיָה בֶּן־חוֹרִין וְיָכֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ.

שִׂחֵק לוֹ מַזָלוֹ, שֶׁיְּמֵי בַּחֲרוּתוֹ עָבְרוּ בְּאוֹדֵיסָה. מוּזָר מְאֹד כִּי עִיר זוֹ, שֶׁרֹב יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בָּהּ דִּבְּרוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה, לָמְדוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְכִמְעַט לֹא גֻנָּב לְלִבָּם דָּבָר עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל – דַּוְקָא הִיא הָיְתָה מֶרְכָּז שֶׁל חִבַּת־צִיּוֹן וּמֶרְכָּז שֶׁל סִפְרוּת עִבְרִית. בַּיָּמִים הָהֵם יָשְׁבוּ בְּאוֹדֵיסָה סוֹפְרִים עִבְרִיִּים חֲשׁוּבִים מְאֹד, וְהָיָה לַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר מִמִּי לִלְמֹד פֶּרֶק בַּסִּפְרוּת, בְּמִי לְהִמָּלֵךְ, לִפְנֵי מִי לְהָבִיא אֶת שִׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים.

כָּךְ שָׁר תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד וְלָמַד תּוֹךְ כְּדֵי שִׁיר. רָאִינוּ, שֶׁנָּהַג כֹּבֶד־רֹאשׁ בְּלִמּוּדָיו. הָיָה לוֹ כְּלָל אֶחָד בַּחַיִּים: לְהִצְטַיֵּן צָרִיךְ בְּכָל דָּבָר! אָסוּר לִהְיוֹת בֵּין הַמְפַגְּרִים! אֲבָל כְּתִיבַת שִׁירִים הִיא מְלָאכָה עַלִּיזָה, וְיוֹם שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ שִׁיר, הָיָה לוֹ יוֹם רֵיק, יוֹם לְלֹא שִׂמְחָה. כִּמְעַט לֹא הָיָה יוֹם, שֶׁבּוֹ לֹא “יֻלַּד שִׁיר”. כֵּיוָן שֶׁנַּפְשׁוֹ הָיְתָה מְלֵאַת חַיִּים, הָיְתָה מְלֵאָה גַם שִׁירָה. הוּא חַי וְשָׁר כְּצִפּוֹר עַל הָעֵץ. וְגַם בָּזֶה שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ, שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבֵרִים טוֹבִים, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁיִּהְיֶה מְשׁוֹרֵר בְּיִשְׂרָאֵל. אֶחָד מֵהֶם הָיָה יוֹסֵף קְלוֹזְנֶר, שֶׁעִמּוֹ הִתְהַלֵּךְ בְּכָל יְמֵי בַּחֲרוּתוֹ. רֵעַ לְמוֹפֵת הָיָה בִּמְסִירוּתוֹ, וְהוּא שֶׁחִזֵּק אֶת יָדָיו. חֲבֵרוֹ גַּם שָׁלַח אֶת שִׁירָיו לָעִתּוֹנִים, בְּלִי שֶׁיֵּדַע בַּדָּבָר בַּעַל הַשִּׁיר עַצְמוֹ.

כִּמְעַט נַעַר הָיָה, בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם בַּדְּפוּס שִׁירוֹ הָרִאשׁוֹן “בַּחֲלוֹמִי”. מוּזָר הַדָּבָר, שֶׁשִּׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים לֹא מָצְאוּ מָקוֹם בָּעִתּוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ בְּרוּסְיָה, אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת: בָּעִתּוֹן “הַפִּסְגָּה”, שֶׁיָּצָא מֵעֵבֶר לַיָּם בְּאַחַת מֵעָרֵי אֲמֵרִיקָה הָרְחוֹקָה; בְּ“הַשְׁקָפָה” שֶׁל בֶּן־יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִמְאַסְּפִים שֶׁיָּצְאוּ בְּגַאלִיצִיָּה. הַמְשׁוֹרֵר גַּם לֹא יָדַע זְמַן רַב, שֶׁשִּׁירוֹ נִתְפַּרְסֵם בִּדְפוּס. אוֹתוֹ לֹא עִנְיֵן הַרְבֵּה פִּרְסוּם שִׁירָיו הַיְשָׁנִים, כִּי בֵּינְתַיִם כָּתַב הַרְבֵּה שִׁירִים חֲדָשִׁים, וְכָל שִׁיר יָפֶה מִקּוֹדְמוֹ. וְהָיוּ כְּבָר רַבִּים שֶׁיָּדְעוּ, כִּי הַבָּחוּר הַנֶּחְמָד עִם הָרֹאשׁ הַמְתֻלְתָּל, שֶׁהָיָה חָבִיב כָּל־כָּךְ עַל הַבְּרִיּוֹת, הוּא מְשׁוֹרֵר עִבְרִי. וְאָמְנָם, מְשׁוֹרֵר הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה. יְפִי הָעוֹלָם שָׁר מִתּוֹךְ לְבָבוֹ כְּמוֹ מִתּוֹךְ מַעְיָן נוֹבֵעַ. בֵּין שֶׁהָיָה עוֹבֵר לְתֻמּוֹ בָּרְחוֹב, בֵּין שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית וּבוֹלֵעַ סְפָרִים בָּזֶה אַחַר זֶה, וּבֵין שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּחֹרֶשׁ־אֲלֶכְּסַנְדֶּר וּמִסְתַּכֵּל בְּפִלְאֵי־הַיָּם – תָּמִיד הָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ חֲרוּזִים וּצְלִילִים. וְיֵשׁ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ מְהַלֵּךְ בַּחוּץ – פִּעֲמָה אוֹתוֹ רוּחַ־הַשִּׁירָה. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ מִכִּיסוֹ וְתוֹךְ כְּדֵי טִיּוּל רָשַׁם אֶת חֲרוּזָיו הָעַלִּיזִים וְהָעֲצוּבִים.

יָפָה הִיא הָעִיר אוֹדֵיסָה. כְּבָר סִפַּרְתִּי בְּשִׁבְחָהּ, וְהַאֲמִינוּ לִי שֶׁלֹּא הִגְזַמְתִּי. גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בִּכְרַךְ־יָם גָדוֹל זֶה, בּוֹ הִכַּרְתִּי רִאשׁוֹנָה אֶת מֶנְדֶּלִי, אֶת בְּיַאלִיק, אֶת אַחַד־הָעָם. אֲבָל גַּם אֶת הָעִיר עַצְמָהּ רָאוּי הָיָה לְהַכִּיר. עִיר עַלִּיזָה הִיא, וְהַיָּם צוֹהֵל תָּמִיד לְרַגְלֶיהָ, כְּמוֹ לְרַגְלֵי תֵל־אָבִיב שֶׁלָּנוּ, וּשְׂדוֹת־קָמָה רְחָבִים יַכְתִּירוּהָ וַעֲרָבָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. וְרַק זֹאת הִיא הַצָּרָה, שֶׁיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל לוֹמְדִים שָׁם בְּלָשׁוֹן זָרָה, מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן זָרָה, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּחַיֵּי עַמָּם, בְּתִקְוַת עַמָּם, כְּיַלְדֵי זָרִים נֶחֱשָׁבוּ.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא – בְּעִיר זוֹ, הָרֵיקָה מִתּוֹרָה, יָשְׁבוּ יְשִׁיבַת קֶבַע וִישִׁיבַת עֲרַאי סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים עִבְרִיִּים. יָמִים רַבִּים לִפְנֵי בּוֹא טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי כְּתַלְמִיד בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, יָשַׁב בָּהּ פֶּרֶץ סְמוֹלֶנְסְקִין – סוֹפֵר גָּדוֹל וִיהוּדִי גָדוֹל שֶׁקָּרָא אֶת בְּנֵי דוֹרוֹ לָשׁוּב אֶל עַמָּם וּמוֹלַדְתָּם. וּמוּזָר שֶׁכָּאן הָיָה גַם מֶרְכָּז צִיּוֹנִי, כָּאן נִמְצָא וַעַד חוֹבְבֵי־צִיּוֹן – מוֹסָד שֶׁתָּמַךְ בְּכָל מִפְעָל שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת, שֶׁל חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהָעִקָּר: לְעִיר זוֹ נָהֲרוּ בַּיָּמִים הָהֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁבָּאוּ מִן הֶעָרִים וְהָעֲיָרוֹת וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וַחֲלוֹמוֹת עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְעִיר זוֹ בָּא בְּעוֹדֶנּוּ עֶלֶם גַּם בְּיַאלִיק, לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת ווֹלוֹזִ’ין – בָּא לִקְנוֹת דָּעַת. שְׁנָתַיִם לִפְנֵי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בָּא. אַךְ לא הֶחֱזִיק מַעֲמָד בְּעִיר־הַיָּם הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה, וְהֻכְרַח לָשׁוּב אֶל פַּרְוַר הָעֵצִים שֶׁעַל שְׂפַת הַטֶּטֶּרוֹב. מִשְּׁנֵי הַצְּעִירִים הַנִּפְלָאִים הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר. הוּא לֹא הָיָה יָתוֹם עָזוּב כִּבְּיַאלִיק, וְיָכֹל לִלְמֹד וּלְהִשְׁתַּלֵּם מִתּוֹךְ רְוָחָה, בְּאֵין מַפְרִיעַ, בְּעוֹד שֶׁבְּיַאלִיק הִתְלַבֵּט יָמִים רַבִּים, לָמַד תּוֹרָה וְשָׁר שִׁירִים מִתּוֹךְ לְבָטִים קָשִׁים. עַל־כֵּן אוּלַי שׁוֹנִים כָּל־כָּךְ שְׁנֵי מְשׁוֹרְרֵינוּ הַגְּדוֹלִים בְּקוֹלָם, בִּתְכוּנָתָם. הָאָחָד – קוֹל אֲרִי שׁוֹאֵג, נַהַם אֲרִי פָּצוּעַ עַד עֹמֶק נַפְשׁוֹ; וְהַשֵּׁנִי – קוֹל זָמִיר, הַמַּנְעִים זְמִירוֹת בְּסֵתֶר גַּנִּים…

מְעַנְיֵן לָדַעַת, אֵיךְ הָיוּ מַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה, אִלוּ נִפְגְּשׁוּ בִּתְחִלָּתָם כָּאן בְּאוֹדֵיסָה. הָאֶחָד – בַּיְשָׁן, לֹא בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, לָבוּשׁ כָּל הַיָּמִים מְעִיל־חֹרֶף כָּבֵד וְיָשָׁן, וְהַשֵּׁנִי – נַעַר עַלִּיז, מִשְׁתּוֹבֵב, לָבוּשׁ מַדֵּי תַלְמִיד שֶׁל בֵּית־סֵפֶר תִּיכוֹן עִם כַּפְתּוֹרִים מֻזְהָבִים, כֻּלּוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, בָּטוּחַ בְּהַצְלָחָתוֹ.

אָמְנָם לְיָמִים נִשְׁתַּנָּה בְּיַאלִיק הַרְבֵּה: גַּם הוּא שָׁר עִם שֶׁמֶשׁ, וְרֵיחַ שָׂדוֹת עִם צָהֲלַת מַיִם עָלוּ מֵחֲרוּזָיו. אֲבָל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁלֹּא טָעַם כִּמְעַט טַעַם גָּלוּת, שָׁר אַחֶרֶת. שִׁירָתוֹ הָיְתָה שׁוֹנָה מִכָּל שִׁירָה עִבְרִית שֶׁקָּדְמָה לָהּ. כָּל חָרוּז מֵחֲרוּזָיו הָרִאשׁוֹנִים אוֹמֵר אָבִיב, נֹעַר, תִּקְוָה. כָּל שִׁיר אוֹמֵר: הַחַיִּים עֲתִידִים לִהְיוֹת אֲחֵרִים – יָפִים מִשֶּׁהָיוּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

עַל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים,

עַל הַחַיִּים הַנְּעוֹרִים,

חֻפַּת תְּכֵלֶת תַּרְהִיב עַיִן,

תִּתְפַּזֵּרְנָה קַרְנֵי אוֹרִים,

אוֹר וְחַיִּים, גִיל וָעֹנֶג

בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְרָקִיעַ…

הִנֵּה כָּכָה נִגְלָה עָלָיו הָעוֹלָם, כְּחֻפַּת תְּכֵלֶת נִתְלוּ עַל רֹאשׁוֹ הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֲשֶׁר מִסָּבִיב – “אוֹר וְחַיִּים, גִּיל וָעֹנֶג”.

לְאָדָם חָדָשׁ גַּם הָעוֹלָם נִרְאֶה חָדָשׁ.

נִתְגַּלָּה אָמְנָם מַשֶּׁהוּ מְשֻׁתָּף גַּם אָז בִּשְׁנֵי הַמְשׁוֹרְרִים הַצְּעִירִים, שֶׁהַדּוֹר כֻּלּוֹ תָּלָה בָּהֶם תֵּכֶף אֶת כָּל תִּקְווֹתָיו לְשִׁירָה עִבְרִית חֲדָשָׁה. לְאַחַר מוֹת יְלַ"ג, שֶׁהָיָה רַבָּם בְּשִׁירָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, הִקְדִּישׁוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם שִׁירֵי־אֵבֶל מְלֵאֵי רֶגֶשׁ. שְׁנֵיהֶם בָּכוּ לִמְשׁוֹרֵר הַהַשְׂכָּלָה הַגָּדוֹל שֶׁהָלַךְ, וְלֹא יָדְעוּ כִּי הֵם עֲתִידִים לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית.

*

מִשֶּׁגָּמַר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, הָיָה מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם הַסּוֹפְרִים הַקְּשִׁישִׁים, שֶׁהָיוּ גָרִים בְּאוֹדֵיסָה. אֶת כֻּלָם רָאָה כְּמוֹרָיו וְרַבּוֹתָיו, אֲבָל הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְלֵב הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁצָּמָא לְמַרְאוֹת, לִצְבָעִים, לְחַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ, הָיָה הַמְסַפֵּר הַגָּדוֹל מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים. דּוֹמֶה, שֶׁאֶת סִפּוּרֵי מֶנְדֶּלִי לֹא קָרָא, כִּי אִם לָמַד. הֵם לִמְּדוּ אוֹתוֹ עִבְרִית גְּדוֹלָה, עִבְרִית עֲשִׁירָה – לֹא מְלִיצָה, כִּי אִם גּוּשֵׁי מְצִיאוּת, בְּלִיטוֹת עוֹלָם, מֵהֶם גַּם לָמַד לְהַכִּיר אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אֶת הַטֶּבַע, אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַיַּעַר לָמַד לִרְאוֹת בְּעֵינֵי יְהוּדִי, עֵינַיִם שֶׁלֹּא הִסְכִּינוּ לְצִבְעֵי הָעוֹלָם הַמַּרְנִינִים.

אֶת זֹאת הוֹכִיחַ אַחַר־כָּךְ בְּשִׁירוֹת הָאִידִילִיָּה, שֶׁהָיוּ רֹאשׁ כִּבּוּשָׁיו בַּיְצִירָה.

אֶל מֶנְדֶּלִי הָיָה אוֹהֵב לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת. בְּזִכְרוֹנוֹתָיו יְסַפֵּר, שֶׁהָיָה נִכְנָס אֶל דִּירָתוֹ כְּהִכָּנֵס אֶל הֵיכָל. הִנֵּה הוּא בָּא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַצָּרָה וְהָאֲרֻכָּה, עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, נִכְנָס לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ, מַגִּיעַ עַד לְחֶדֶר וּמִשָּׁם שׁוּב לְחֶדֶר, וְהַחֲדָרִים כֻּלָּם גְבֹהִים, מְלֵאִים חֲשִׁיבוּת וּמְטִילִים קְצָת אֵימָה; עַד שֶׁהוּא בָּא סוֹף־סוֹף לַחֶדֶר שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יוֹשֵׁב בּוֹ לְיַד שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָה. גַם מִתּוֹךְ יְשִׁיבָתוֹ נִכָּר שִׁעוּר־קוֹמָתוֹ. נִכָּר שֶׁהַזָּקֵן עִם זְקַן־הַשֵּׂיבָה מַתְמִיד גָּדוֹל הוּא, תּוֹבֵעַ גָּדוֹל – מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים, אֲבָל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן בָּאוֹרֵחַ הַצָּעִיר אֶת עֵינָיו הַשּׂוֹחֲקוֹת מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו הַמַּבְהִיקִים, מִיָּד מִתְמַלֵּא הָאֲוִיר מִסָּבִיב רוּחַ טוֹבָה. הַמְשׁוֹרֵר־הָעֶלֶם אוֹהֵב לָשֶׁבֶת וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַזָּקֵן הַפִּקֵחַ, אֲבָל פְּעָמִים מַטֶּה הָאֳמָן הַזָּקֵן אֶת אָזְנוֹ גַם לָעֶלֶם. בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לְפָנָיו פְּרָקִים מִשִּׁירַת הַיְאַוַּתָּה, שֶׁתִּרְגֵּם בַּיָּמִים הָהֵם. עַל שְׁנֵיהֶם חֲבִיבִים בְּיוֹתֵר תֵּאוּרֵי הַטֶּבַע וּבַעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁבְּשִׁירָה זוֹ. וְאָמְנָם, בְּאַהֲבָה לַטֶּבַע וְלַחַי הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי חֲבֵרוֹ שֶׁל מֶנְדֶּלִי; כְּשֵׁם שֶׁהָיָה תַלְמִידוֹ בַּלָּשׁוֹן וּבִידִיעַת הַחַיִּים שֶׁל הָעֲיָרָה הַיְּהוּדִית. מִשֶּׁנִּכְתְּבוּ הָאִידִילִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, הָיָה מֶנְדֶּלִי מִן הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁצִּיֵּן אוֹתָן לְטוֹבָה. בְּיִחוּד אָהַב אֶת “כְּחֹם הַיּוֹם”: בְּוֶלְוֶלֶה חוֹבֵב הַיּוֹנִים הוּצַק מַשֶּׁהוּ מִשְּׁנֵיהֶם.

אָכֵן, בַּיָּמִים הָהֵם אָהַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי צִיצִים וּפְרָחִים שֶׁבַּשִּׁירָה. מַחְבְּרוֹתָיו מְלֵאוֹת שִׁירִים שׁוֹנִים, בְּעִקָּר שִׁירֵי טֶבַע וְאַהֲבָה. מִתּוֹכָם עָלוּ קוֹלוֹת־הָאָבִיב, רוּחוֹת גַּנֵּי קְרִים, דִּשְּׁאֵי הָעֲרָבָה, רַעַשׁ הַיָּם הַסּוֹעֵר וּפִלְאֵי הַמִּדְבָּר הָרָחוֹק. וְאֵין זֹאת, כִּי אִם אַהֲבָתוֹ לַטֶּבַע וּלְחַיֵּי הָאִינְדִיָּנִים הַמֻּפְלָאִים הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ גַּם לְתַרְגֵּם אֶת שִׁירַת הַיְאַוַּתָּה. אֵין מְשׁוֹרֵר מְתַרְגֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁקָּרוֹב לְלִבּוֹ בְּיוֹתֵר, מַה שֶּׁהוּא מְסֻגָּל גַם בְּעַצְמוֹ לִכְתֹּב – אִם גַּם עַל־פִּי דַרְכּוֹ.

בַּשָּׁעוֹת שֶׁנִּמְאַס לוֹ לִלְמֹד יְוָנִית וְרוֹמִית, לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיָה חַיָּב לָדַעַת אוֹתָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הוּא יוֹרֵד אֶל הַסִּפְרִיָּה הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל הַיָּם וּמֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה מִשִּׁעוּרֵי הַדִּקְדּוּק בְּתִרְגּוּם הַחֲרוּזִים הַיָּפִים שֶׁל הַשִּׁירָה הָאַנְגְּלִית, הַצָּרְפַתִּית, הַגֶּרְמַנִּית וְהָרוּסִית. אֵין סָפֵק שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה מִמְּלָאכָה מוֹעִילָה זוֹ. מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל נַעֲשָׂה לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁחוֹנַן בְּכִשְׁרוֹן גָּדוֹל, אֶלָּא גַם מִפְּנֵי שֶׁהִרְבָּה לִלְמֹד, לַעֲבֹד, לִרְאוֹת וְלָדַעַת.

וְהוּא לָמַד לֹא מִתּוֹךְ סְפָרִים בִּלְבָד. אֵין זֶה מַסְפִּיק. מְשׁוֹרֵר צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, מִתּוֹךְ מַגָּע עַצְמִי. אַף שֶׁהוּא כְּבָר בָּחוּר גָּדוֹל וּרְצִינִי, הוּא מַרְבֶּה לְטַיֵּל, לָתוּר אַחֲרֵי פִּלְאֵי הַטֶּבַע וְהַחַיִּים. הוּא אוֹהֵב אֶת הַיָּם. הַיָּם מְלַמֵּד אוֹתוֹ לִהְיוֹת חָזָק, לְהִלָּחֵם, לֹא לְהִכָּנֵעַ. הַמְשׁוֹרֵר “מַאֲמִין בַּחֲלוֹמוֹת”, אֲבָל אוֹהֵב גַּם מַעֲשִׂים. מִמֶּנּוּ לָמַד דּוֹר הַחֲלוּצִים לֶאֱחֹז בְּכָל מְלָאכָה, לִחְיוֹת עִם הַטֶּבַע, לְהַאֲמִין בְּבִנְיָן וּבַחֲרִיצוּת יָדַיִם.

*

לְדַאֲבוֹנוֹ הָרַב לֹא הִצְלִיחַ הַמְשׁוֹרֵר לְקַבֵּל תְּעוּדַת־בַּגְרוּת וּלְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה רוּסִית. אוּלַי עֵין הַמּוֹרִים הַנָּכְרִים, שֶׁהָיְתָה רָעָה בִּיהוּדִים, גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁנִּכְשַׁל בַּבְּחִינָה, נִכְשַׁל דַּוְקָא בְּחִבּוּר רוּסִי, אַף שֶׁמְּעַטִּים יָדְעוּ אֶת הַלָּשׁוֹן הָרוּסִית עַל בֻּרְיָהּ כָּמוֹהוּ. קָשֶׁה לְהַאֲמִין, שֶׁנִּכְשַׁל מִפְּנֵי שֶׁהַחִבּוּר הָיָה, לְפִי מְבִינוּת הַמּוֹרִים…. טוֹב וְיָפֶה יוֹתֵר מִדַּי! גַּם זֹאת מִגְרַעַת! אֲבָל מַה שֶּׁהִרְבָּה לִלְמֹד, לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לִבְחִינָה זוֹ, לֹא אָבַד בַּתֹּהוּ. בִּזְכוּת הַיְּוָנִית וְהָרוֹמִית שֶׁלָּמַד בְּבַחֲרוּתוֹ, נַעֲשָׂה אַחַר־כָּךְ מְתַרְגְּמָם הַמְצֻיָּן שֶׁל סוֹפְרֵי־הַמּוֹפֵת הַגְּדוֹלִים שֶׁבִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת הַקְלַאסִיּוֹת.

בַּיָּמִים הָהֵם אָסַף אֶת שִׁירָיו הַנְּפוֹצִים בְּעִתּוֹנִים וּבְמַחְבָּרוֹת וְכִנֵּס אוֹתָם לְסִפְרוֹ “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת” – הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁעָשָׂה לוֹ מִיָּד שֵׁם גָּדוֹל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ שָׁמָּה נוֹדַע, כִּי קָם מְשׁוֹרֵר עִבְרִי נִפְלָא, מְשׁוֹרֵר חָדָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, חָדָשׁ בְּנַפְשׁוֹ. וְהָיָה זֶה סִימָן טוֹב לַדּוֹר, שֶׁהֵקִים מְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר הֶאֱמִין בִּמְלוֹא לִבּוֹ, שָׁר מִמְּלוֹא לִבּוֹ:

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,

וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל־כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,

עַיִן־בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

וְהָיָה גַּם שִׁיר אֶחָד בְּ“חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת”, שִׁיר עֶרֶשׂ לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹתוֹ שָׁרוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלִבָּם, כְּלֵב הַמְשׁוֹרֵר, מָלֵא אֱמוּנָה וְתִקְוָה:

אִם גַּם יְאַחֵר יוֹם הַגְּאֻלָּה,

יִצְעד שַׁעַל־שָׁעַל,

אַל תִּוָּאֵשׁ, אֲסִיר־תִּקְוָה

עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל.

לֹא! לֹא דַי בַּחֲלוֹמוֹת עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! לֹא עַצְלָנִים וְהוֹלְכִי־בָטֵל יִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. עַל־כֵּן שָׂם הַמְשׁוֹרֵר בְּפִי הָאֵם, אֲשֶׁר תָּשִׁיר לְיַלְדָּהּ שִׁיר־עֶרֶשׁ אֶת הַחֲרוּזִים הַנָּאִים:

לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה –

וְאַתָּה תְּהִי בַּבּוֹנִים.

כִּי רַק מִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא הַכּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ.

סִפַּרְתִּי לָכֶם, כִּי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הָיָה צִיּוֹנִי נִלְהָב בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד. בְּאוֹדֵיסָה הָיָה עוֹבֵד חָרוּץ וּפָעִיל מְאֹד בַּאֲגֻדַּת הַנֹּעַר “נֵס צִיּוֹנָה”. כְּצִיּוֹנִי אֲמִתִּי הָיָה גֵא בְּיַהֲדוּתוֹ. הוּא לֹא הִתְבַּיֵּשׁ בְּעַמּוֹ – חַס וְחָלִילָה. הִרְגִּישׁ כִּי כָבוֹד גָּדוֹל הוּא לִהְיוֹת בֵּן לָאֻמָּה הָעִבְרִית, שֶׁיָּצְרָה אֶת הַתְּנַ"ךְ, שֶׁנִּלְחֲמָה אַלְפַּיִם שָׁנָה בַּגָּלוּת עַל קִיּוּמָהּ וְלֹא נִכְנְעָה לִבְזוּיֵי גוֹיִים. אֲבָל אֶת תְּכוּנוֹת הַגָּלוּת לֹא אָהַב. חָפֵץ לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו כַּמַּכַּבִּים הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִתְקוֹמְמוּ לִמְשַׁעְבְּדֵיהֶם, וְהִתְפַּלֵּץ לְמַרְאֵה הַפַּחְדָּנִים, הַמִּתְהַלְּכִים כִּצְלָלִים:

הַלְאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אַזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ, וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין, וְהוּא שַׁאֲנָן,

גּוֹי, יַד הַמַּכֵּהוּ אִם יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

אֲבָל הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל בְּסֵפֶר זֶה הָיוּ, כָּאָמוּר, שִׁירֵי הַנּוֹף וְהָאַהֲבָה – רוּחוֹת הַשָּׂדֶה וּצְלִילֵי הַמַּיִם שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת חוֹפָיו כְּגַן אֲבִיבִי צָעִיר.

*

אֵינִי יָכוֹל שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לָכֶם עַל הַיָּמִים שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת” סָמוּךְ לְצֵאתוֹ. הָיִיתִי עוֹד בָּחוּר צָעִיר, צָמֵא לְחַיִּים וְצָמֵא לְשִׁירָה. אֵינִי זוֹכֵר מָה אָהַבְתִּי יוֹתֵר? אֶת הָאִילָן עַצְמוֹ אוֹ אֶת הַשִּׁיר עַל הָאִילָן. אֶת שְׁנֵיהֶם אָהַבְתִּי יוֹתֵר… אֲבָל כָּל כַּמָּה שֶׁהָאִילָנוֹת הַצּוֹמְחִים בְּעִירֵנוּ לֹא הָיוּ מְרֻבִּים – סִפְרֵי־שִׁירָה הָיוּ מְצוּיִים בְּעִיר זוֹ פָּחוֹת מֵאִילָנוֹת. וְתַאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֶת שִׂמְחָתִי, כְּשֶׁהוּבָא לִי יוֹם אֶחָד סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בִּידֵי חֲבֵרִי. חָבֵר זֶה הָיָה אַף הוּא לָהוּט אַחֲרֵי שִׁירִים וְגַנִּים כָּמוֹנִי, וּשְׁנֵינוּ מִהַרְנוּ לְהֵחָבֵא עִם הָאוֹצָר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָנוּ בְּאֹסֶם־הַתֶּבֶן שֶׁלָּנוּ. הָיָה זֶה מִין דִּיר קְרָשִׁים גָּדוֹל וְאָפֵל, שֶׁהָאוֹר הִסְתַּנֵּן לְתוֹכוֹ דֶּרֶךְ הַסְּדָקִים שֶׁבֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ. אֲבָל עֲרֵמַת הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ נָתְנָה רֵיחַ חָרִיף, וְהָיָה נָעִים לִשְׁכַּב עָלֶיהָ פְּרַקְדָּן וּלְדַקְלֵם בְּקוֹל אֶת הַשִּׁירִים, שֶׁכְּמוֹהֶם לֹא יָדַעְנוּ לְמֶתֶק־נֹעַר וּלְמֶתֶק־נְגִינָה עַד “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת”.

ו: בְּשִׁמְשָׁהּ שֶׁל הַיְדֶּלְבֶּרְג    🔗

כָּךְ עָבְרוּ עַל הַמְשׁוֹרֵר שָׁלשׁ שָׁנִים. לֹא אוּכַל לְהַגִּיד לָכֶם בְּדִיּוּק מֶה עָשָׂה בְּפֶרֶק־חַיִּים זֶה, כַּמָּה זְמָן עָסַק בִּכְתִיבַת שִׁירִים, בְּלִמּוּדִים, בַּעֲבוֹדָה צִיּוֹנִית, וְכַמָּה – בְּעִסְקֵי מְשׁוּבָה, בְּטִיּוּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם, בִּשְׂדוֹת הָעֲרָבָה, בְּשִׂיחוֹת עִם הַדָּיָּגִים. אֵין סָפֵק, שֶׁשָּׁקַד עַל כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֵלֶּה כְּאֶחָת. אָכֵן, לֹא הָיוּ אֵלֶּה שָׁנִים בְּטֵלוֹת כָּל עִקָּר, אֲבָל שְׁאִיפָתוֹ לְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה לֹא נִתְקַיְּמָה, וְנִמְאֲסָה לוֹ הַיְשִׁיבָה בְּאוֹדֵיסָה. אַחַת הֶחְלִיט: לִלְמֹד רְפוּאָה. עַקְשָׁן הָיָה וְעַז־רָצוֹן, וְאִם אֵין לְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּרוּסְיָה – הֲלֹא יֵשׁ עוֹד עוֹלָם גָדוֹל. שָׁם אֵין מַחְמִירִים כָּל־כָּךְ, וְשָׁם שַׁעֲרֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַגְּבֹהִים פְּתוּחִים לְכָל מִי שֶׁבָּא וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ. לְאָן יֵלֵךְ? – לְהַיְדֶּלְבֶּרְג. הוֹאִיל וַחֲבֵרוֹ יוֹסֵף קְלוֹזְנֶר הִקְדִּים לָבוֹא שָׁמָּה וּלְהִכָּנֵס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הָלַךְ גַּם הוּא לִמְקוֹם־תּוֹרָה זֶה, כְּדֵי לִלְמֹד שָׁם יְדִיעוֹת הַטֶּבַע וּרְפוּאָה.

גֶּרְמַנְיָה שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה אֶרֶץ מְקַבֶּלֶת אֲנָשִׁים זָרִים, וְגַם יְהוּדִים, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, לֹא כְּגֶרְמַנְיָה הַיְרוּדָה שֶׁל יָמֵינוּ, גֶּרְמַנְיָה שֶׁל הִיטְלֶר. אֵין פֶּלֶא, שֶׁהָיָה לָהּ כֹּחַ מוֹשֵׁךְ וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ אֵלֶיהָ מִכָּל הַמְּדִינוֹת.

וְהַיְדֶּלְבֶּרְג עִיר נִפְלָאָה בְּיָפְיָהּ. הָרִים סָבִיב לָהּ, יְעָרִים וְחֹרְשׁוֹת וְגַנִּים, הַנֶּקַר צְלוּל־הַמַּיִם יְסוֹבְבֶנָּה. אַרְמוֹנוֹת נֶהְדָּרִים וּמְצוּדוֹת עַתִּיקוֹת מְשַׁוִּים לַסְּבִיבָה הוֹד קְדוּמִים, וְהַבָּא אֵלֶיהָ מֵרוּסְיָה, שֶׁהָיְתָה אָז אֶרֶץ מְשַׁעְבֶּדֶת אֶת יוֹשְׁבֶיהָ, וּבִפְרָט אֶת הַיְּהוּדִים, מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים נִמְתְּחוּ על רֹאשׁוֹ.

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי לְאִישׁ אַחֵר. אָמְנָם בָּחוּר עַלִּיז וְטוֹב לֵב הָיָה גַּם בְּרוּסְיָה. גַּם שָׁם שָׁר שִׁירִים, שֶׁרֵיחַ גַּנִּים וְשָׂדוֹת וְצָהֳלַת פְּלָגִים עוֹלִים מִתּוֹכָם. אֲבָל כִּשְׁלוֹנוֹ בַּבְּחִינוֹת הִכְבִּיד כְּעָנָן עַל יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים בְּאוֹדֵיסָה, וְהוּא לֹא הִסְכִּין לְעֶצֶב. הוּא נוֹצַר לְהַצְלִיחַ – לֹא לְהִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג כָּל זֶה נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ בְּבַת־אֶחָת. כָּאן חָשׁ, כִּי הוּא נוֹשֵׁם אֲוִיר אַחֵר. כָּאן הִרְגִּישׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ כְּבַת־לְוָיָה בְּדַרְכּוֹ. הִרְגִּישׁ, כִּי טוֹב לִחְיוֹת וְלָשִׁיר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת. שַׁקְדָּן, דַּיְּקָן, לוֹמֵד בְּחֵשֶׁק וּמִתְקַדֵּם גַּם כָּאן, כְּמִנְהָגוֹ. אֲבָל עֵת לִלְמֹד וְעֵת לֵהָנוֹת מִזִּיווֹ שֶׁל עוֹלָם. אַךְ גָּמַר אֶת שִׁעוּרָיו – הוּא מְמַהֵר לָצֵאת מִן הָעִיר, מַפְלִיג אֶל הֶהָרִים הַמִּתְנַשְּׂאִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה – הַר גָּבֹהַ מֵחֲבֵרוֹ, הַר יָפֶה מֵחֲבֵרוֹ. הוּא חָפֵץ לְהַגִּיעַ אֶל הַר זֶה שֶׁ“כֻּלוֹ תְכֵלֶת”, זֶה הַ“מִּתְלַכֵּד עִם עָבִים כְּחֻלִּים” – הוּא הָהָר הַנִּשְׁקָף לוֹ בְּעַד חַלּוֹן חַדְרוֹ וְשָׁאוֹתוֹ חָמַד בְּיוֹתֵר. אַךְ אֵלָיו לֹא יַגִיעַ. בַּדֶּרֶךְ הוּא שׁוֹהֶה בְּמִשְׁעוֹלֵי קָמָה, בְּחֻרְבוֹת מְצוּדוֹת עַתִּיקוֹת. עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת הַצָּרוֹת וְהָעֲקֻמּוֹת אֶל הַצְּרִיחִים הָרָמִים, הַבְּנוּיִים אַבְנֵי גָזִית חֲזָקוֹת. וְרֶגֶשׁ מוּזָר מְעוֹרְרִים בּוֹ מִגְדְּלֵי קְדוּמִים אֵלֶּה. מִתְפָּעֵל הוּא מִן הַכֹּחַ הַכַּבִּיר, שֶׁהִשְׁקִיעוּ הַגִּבּוֹרִים הַקַּדְמוֹנִים בַּבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה – מִן הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר “שָׂם צוּרִים קִנּוֹ וּמְכוֹן־רִבְצוֹ רְכָסִים”. הוּא אוֹהֵב כֹּחַ וּגְבוּרָה, שׂוֹנֵא רִפְיוֹן וְשִׁפְלוּת־יָדַיִם.

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג שָׁר אֶת שִׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים עַל אַנְשֵׁי גְבוּרָה, עַל אֵלֶּה, שֶׁבְּכֹחַ יָדָם עָשׂוּ חַיִל וְלֹא סָמְכוּ עַל אֲחֵרִים. מִכָּל שִׁירֵי־הָאָדָם הוּא אוֹהֵב בִּמְיֻחָד אֶת שִׁיר הַנַּפָּח, שִׁיר הַכֹּחַ:

וְיָפֶה פִּי־שִׁבְעָה שִׁיר נַפָּח, שִׁיר גְּבוּרָה,

בְּאֹפֶל בֵּית־חֲרשֶׁת וְעָב־פִיחַ נִצֶּבֶת,

שִׁיר אֵיתָן מֵרִיעַ בְּקוֹל אָיֹם, קוֹל נוֹרָא,

בְּיָם הַנִּיצוֹצוֹת. בִּשְׁאוֹן הַמַּקֶּבֶת.

*

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג, כְּמוֹ בְּאוֹדֵיסָה, חַי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי חַיִּים מְלֹא חָפְנַיִם. חַי וְשָׁר, הִשְׁתּוֹבֵב קְצָת, כְּמִנְהָגוֹ, אֲבָל יָדַע לַעֲבֹד וְלִהְיוֹת רְצִינִי וְגַם לְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק: “שְׂמַח, בָּחוּר, בִּימֵי נְעוּרֶיךָ!” – חָשַׁב בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֵין דָּבָר אֶחָד סוֹתֵר אֶת מִשְׁנֵהוּ. אָכֵן יָמִים טוֹבִים הָיוּ הַיָּמִים הָהֵם. יְמֵי הַיְדֶּלְבֶּרְג וְלוֹזָנָה. שָׁם נָחָה עָלָיו רוּחַ טוֹבָה, רוּחַ שֶׁקֶט וּבִטְחָה, לֹא יָדַע כָּמוֹהָ בְּרוּסְיָה הַצַּארִית, שִׁלְטוֹן הַזָּדוֹן וְהָרֶשַׁע. כָּאָמוּר, לֹא פָרַק מֵעַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה גַּם כָּאן וְשָׁקַד עַל לִמּוּדָיו בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, בָּהּ הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת רוֹפֵא, מֻמְחֶה לְנִתּוּחִים; שֶׁהֲרֵי לֹא עַל הַשִּׁירָה לְבַד יִחְיֶה גַּם מְשׁוֹרֵר, וְלוּ גַם מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל כִּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי.

אֲבָל טוֹב שֶׁהָיוּ לוֹ גַּם יָמִים שֶׁל בַּטָּלָה נְעִימָה, יָמִים שֶׁבָּהֶם תָּעָה מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב בִּיעָרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם, כְּשֶׁהוּא מַקְשִׁיב לְדִמְמַת הַפְּלָאִים. אֵין קֵץ לְשִׂמְחָתוֹ, אִם יִקָּרֶה לְפָנָיו בְּצֵל הַסְּבָכִים צְבִי אוֹ עֹפֶר הָאַיָּלִים, אוֹ צִפּוֹר צִבְעוֹנִית. לְכָל תְּנוּעָה יַט אֶת אָזְנוֹ בְּהַאֲמִינוֹ, שֶׁהִנֵּה בָּא צַיָּד קַדְמוֹן, אֲשֶׁר הֵקִים מַרִבְצָם פְּרִיצֵי־חַיּוֹת. אֲבָל לְדַאֲבוֹנוֹ לֹא פָגַשׁ בַּיַּעַר בִּלְתִּי אִם סְנָאִית מְקַפֶּצֶת עַל רֹאשׁ אַשּׁוּחַ, שְׁרַקְרַק, נַקְרָן אוֹ חוֹחִית עַלִּיזַת־צְבָעִים. וְאָמְנָם שָׂמַח גַּם עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי שִׁעְשַׁע אֶת נַפְשׁוֹ תָמִיד כָּל יְצוּר בַּטֶּבַע, אִם גָּדוֹל וְאִם קָטָן הוּא – “בְּרוּכִים נִקְלִים כַּחֲשׁוּבִים”.

וְכֹה הָיָה מְהַלֵּךְ וְשָׁר, עוֹבֵר נַחֲלֵי מַיִם וּכְפָרִים שַׁאֲנַנִּים, וְנָח בְּבֵיתוֹ שֶׁל אִכָּר, אוֹ בַּפֻּנְדָּק שֶׁבִּקְצֵה הַכְּפָר. אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מִסְתַּכֵּל בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה וּבַגָּן. נֶהֶנֶה מִמַּרְאֵה הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַיּוֹצְאִים לְעֵת עֶרֶב בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם. יֵשׁ שֶׁהוּא גַּם מִצְטָרֵף בְּעַצְמוֹ לָרוֹקְדִים, וְהֵם מְצָרְפִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, כִּי הָיָה בָּחוּר נֶחְמָד, זָקוּף וּבַעַל בְּלוֹרִית, שֶׁהָיְתָה מִתְנַפְנֶפֶת בָּרוּחַ, וְהוּא מִתְאַמֵּץ לַשָּׁוְא לְהַחֲזִיקָהּ בְּסֵדֶר… עִתִּים הָיָה יוֹשֵׁב בְּיַרְכְּתֵי הַגַּן, מִסְתַּכֵּל בְּאַנְשֵׁי הַתֹּם וּבְחַיֵּיהֶם הַפְּשׁוּטִים. וַדַּאי הָיָה נִזְכָּר אָז בְּיוֹשְׁבֵי כְּפָרוֹ שָׁם בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה, אֲשֶׁר אוֹתָהּ וְאֶת אֲנָשֶׁיהָ לֹא שָׁכַח לְעוֹלָם; כִּי זֹאת סְגֻלַּת הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר כִּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה בְּלִבּוֹ אֶת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר רָאָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

*

רַבִּים הֵם הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בַּיָּמִים הָהֵם לֶהָרִים וְלַמַּיִם, לַחֹרֶשׁ וְלַיַּעַר. אֶת כָּל הַשִּׁירִים מְפַעֶמֶת רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ עֹז וְחֶדְוַת נְעוּרִים מְחֻדָּשִׁים, הֲלֹא הֵם: “הִרְהוּרֵי עֶרֶב”, “לְנֹכַח הַיָּם”, “בֵּין הָרִים”, “עַל הַמַּיִם”, אֲבָל הַדְּבָרִים הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּתַב בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג וּבְלוֹזַאנוֹ, הֵם הָאִידִילִיּוֹת: “בְּרִית מִילָה”, “לְבִיבוֹת”, “כְּחֹם הַיּוֹם” – שִׁירַת הַשָּׁלוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת. בְּשִׁירָה גְדוֹלָה זוֹ גִּלָּה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, מְשׁוֹרֵר הַיֹּפִי הַנֶּאֱצָל, אֶת חִבָּתוֹ הַגְּדוֹלָה גַם לִקְטַנֵּי אֶרֶץ, אֲשֶׁר יִזְרְעוּ חֵן עַל סְבִיבָם בְּעַנְוַת נַפְשָׁם, בְּפַשְׁטוּת חַיֵּיהֶם – לְאֵלֶּה שֶׁבְּיַאלִיק שָׁר עֲלֵיהֶם: “יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם עַנְוֵי עוֹלָם”, “מְמַעֲטֵי דְבָרִים וּמַרְבֵּי תִפְאֶרֶת”. לֹא גִבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי שֵׁם הֵם, כִּי אִם טוֹבֵי חֵן וְטוֹבֵי עַיִן. וְכִי יִשְׁתַּקֵּף בָּהֶם הָעוֹלָם וְהָיָה גַם הוּא טָהוֹר כְּמוֹהֶם.

הָרֹשֶׁם שֶׁל הָאִידִילִיּוֹת עַל הַדּוֹר וְעַל סוֹפְרָיו וּמְשׁוֹרְרָיו הָיָה עָמֹק מְאֹד. הָיָה זֶה קֶצֶב חָדָשׁ, “זָוִית־רְאִיָּה” חֲדָשָׁה. הָעוֹלָם הֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ כָּאן מִתּוֹךְ דִּמְמַת לֵב, נִתְגַּלָּה רָחָב כְּמִישׁוֹר יָרֹק. לְלֹא סָפֵק וּלְלֹא לֶבֶט. הִנֵּה מַה שֶׁגִּלָּה הַמְשׁוֹרֵר: כִּי אֶת דְּמוּת הָעוֹלָם יוֹצֶרֶת עֵין הָאָדָם הָרוֹאָה אוֹתוֹ רְאִיָּה תַמָּה, מְמֻשָּׁכָה, בִּלְתִּי פְזִיזָה. הָיְתָה כָּאן מֵעֵין הִתְקוֹמְמוּת לַבְּהוּלִים, לַקּוֹלָנִים; נִרְמַז כָּאן שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ קַיָּם אֶלָּא בִּזְכוּת הַטֹּהַר שֶׁמַּרְעִיפוֹת עָלָיו לְבָבוֹת כְּגִיטֶל, אַלְמָנַת הָרַב, אֲפִלּוּ כְּדוֹמַאחָה, עֲרֵלִית דַּבְּרָנִית זוֹ שֶׁקָּלְטָה אֶת הַהֲוַי הַיְּהוּדִי עַל טָהֳרָתוֹ וְהִיא מִצְטַעֶרֶת לֹא פָחוֹת מִן הָרַבָּנִית יְדִידָתָהּ, עַל חִלּוּל שַׁבָּת וְעַל שֶׁנִּתְמַעֲטוּ בָּאֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת…

בְּרַם, הַחֲמוּדָה בִּדְמֻיּוֹת־כְּפָר אֵלֶּה הִיא בְּלִי סָפֵק זוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה הַקָּטָן (בָּאִידִילְיָּה “כְּחֹם הַיּוֹם”), נַעַר תָּם וְחוֹלֵם שֶׁהָיָה בְּוַדַּאי דּוֹמֶה הַרְבֵּה לַמְשׁוֹרֵר בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר; שֶׁהֲרֵי כָּמוֹהוּ הָיָה מָלֵא דִמְיוֹנוֹת וְהָיָה נוֹטֶה לֶאֱהֹב דַוְקָא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲחֵרִים לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּהֶם וְלֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם. וֶלְוֶלֶה לֹא הָיָה מְשׁוֹרֵר בְּפֹעַל, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה אֶלָּא נַעַר לוֹמֵד חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י בַּחֶדֶר, אֲבָל רוּחַ שֶׁל מְשׁוֹרֵר הָיְתָה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ. אָהַב לְהִתְבּוֹדֵד בַּפִּנָּה וּלְהַרְהֵר אֲרֻכּוֹת הִרְהוּרִים נִפְלָאִים, “חוֹבֵב אֶת הַגַּן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁחשֶׁךְ וְנֶאֱלָם עוֹמֵד וּמַבִּיט וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה שֶׁל מִנְחָה; מַשְׁכִּים לְהִסְתַּכֵּל בַּחַמָּה בְּעוֹד בֹּקֶר רָטֹב בִּטְלָלִים, מֵצִיץ בְּלַהֲבוֹת מַעֲרָב וְהַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ”.

הָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת סוֹנְטִים בַּנַּעַר הַתָּמִים וּמְקַנְטְרִים אוֹתוֹ עַל אַהֲבָתוֹ לְעוֹפוֹת וְלִפְרָחִים, לִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם “תַּכְלִית”, לְדַעְתָּם. וְהוּא – מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לָצֵאת בְּהַחָבֵא מִן הַכְּפָר וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּמָה אֶת פִּרְחֵי הַדָּגָן – פְּרָחִים קְטַנִּים וְנָאִים אֵלֶּה שֶׁחַיִּים שֶׁל שָׁעָה לָהֶם, וְאַךְ “זְרִיזִים זוֹכִים לִרְאוֹתָם”. אֱמֶת הִיא, שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה לֹא הָיָה גָדוֹל בַּלִּמּוּדִים. חָכְמַת הַקְּרִיאָה נִתְּנָה לוֹ בְּקשִׁי וּבְקָרְאוֹ בַּסֵּפֶר הָיָה “כִּמְהַלֵּךְ עַל כְּלוֹנְסָאוֹת”, אֲבָל לְעֻמַּת זֹאת הָיָה מִן הַזְּרִיזִים לְגַלּוֹת פְּרָחִים, שֶׁלֹּא רַבִּים זָכוּ לִרְאוֹתָם. הוֹרָיו הִצְטַעֲרוּ שֶׁיַּלְדָּם הַקָּטָן אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאֶחָיו, אֲשֶׁר הָיוּ סוֹחֲרִים וּמוֹכְרִים חָרוּצִים, בְּעוֹד שֶׁעִסּוּקוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה “בְּיוֹנִים וּבְשׁוֹבָכִים וְדַאֲגָתוֹ לְכָל הַחַי הַמִּתְהַלֵּךְ בֶּחָצֵר”:

וְכַמָּה חָבַב כָּל חָי! דּוֹאֵג לִמְזוֹנוֹת אַנְקוֹרִים!

יוֹם יוֹם עִם הָנֵץ הַחַמָּה נֶאֶסְפוּ עָלָיו הַמוֹנִים,

בָּאִים וְחוֹטְפִים מִתּוֹךְ כַּפָּיו פְּתוֹתִים וְגַרְגְּרִים.

בְּעַצְמוֹ לֹא טָעַם – וּכְבָר נַעֲנָה לְכַלְבֵי הֶחָצֵר,

פָּרַס לֶחָתוּל הַמְנֻמָּר וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבַת הֶחָלָב:

דּוֹאֵג לְחֻלְדָּה שֶׁשָׁגְרָה וְחִבָּתוֹ הַיְתֵרָה נוֹדַעַת

לְיוֹנִים, וְשׁוֹבָכִים לוֹ עָשָׂה וְסָבַל יִסוּרִים בִּשְׁבִילָם…

לֹא הָיָה וֶלְוֶלֶה יֶלֶד שֶׁחִקָּה מַעֲשֵׂי אֶחָיו, וְזֶהוּ מַה שֶׁמְּחַבְּבוֹ עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר. וֶלְוֶלֶה – לִבּוֹ הַטּוֹב, שֶׁבְּכָל תֻּמּוֹ לֹא סָבַל שׁוּם עָוֶל, שׁוּם רַמָּאוּת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמִישֶׁהוּ, בֵּין לִיהוּדִי וּבֵין לְשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי. וְהוּא זָהִיר בְּמִצְוָה וּמַתְרִיעַ עַל כָּל אוֹנָאָה בְּמִסְחָרָם שֶׁל אַבָּא וְאֶחָיו.

לֹא יִפָּלֵא, כִּי הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּ“פֶגַע רַע” וְהָיוּ נִזְהָרִים מִפָּנָיו כְּמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטֵר. וְקוֹרְאִים לוֹ וֶלְוֶלֶה שׁוֹטֶה, לְמַעַן הַרְעִימוֹ; אֲבָל לִבּוֹ הָיָה לֵב זָהָב, קֵן חֲלוֹמוֹת, וּמִשֶּׁהִתְחִיל לִלְמֹד חֻמָּשׁ בַּחֶדֶר –

וְנִכְנַס הַנַּעַר לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ, וְאֵינוֹ

רוֹאֶה אֶלָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ בְּ“חַדְרוֹ”:

צוֹעֲנִים פּוֹשְׁטִים בַּכְּפָר, מַשְׁחִיזֵי־גַרְזִנִּים, נַפָּחִים –

“מִצְרִים” הֵם לְדִידֵיהּ! וַאֲלֻמּוֹת הַשָּׂדֶה בְּעֵינָיו

הֵן אֲלֻמּוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף! וְשׁוֹאֵל לִמְקוֹם גַּן הָעֵדֶן,

וְאֵיפֹה הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַיֵּהוּ?

אָבִיב – וְעָלוּ הַמַּיִם, וְרָאָה מֵי יַם־סוּף בַּמַּרְאָה,

גִּבְעָה בְּעֵינָיו הַר סִינָי! וְאֵי דֶרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם? –

כָּזֶה הָיָה הַנַּעַר – צָמֵא לְסוֹדוֹת אֱלֹהִים וּמְצַפֶּה לִפְלָאוֹת. וּכְשֶׁבָּא פַּעַם מְשֻׁלָּח מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתָם וְהִרְבָּה לְסַפֵּר עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל צְפָת, עַל קֶבֶר־רָחֵל וְעַל מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה, הִרְעִישׁ אֶת לֵב הַנַּעַר כָּל־כָּךְ, שֶׁבְּצֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ יָצָא הַנַּעַר בְּהֵחָבֵא אַחֲרֵי עֶגְלַת הָאוֹרֵחַ, עַל מְנָת לִנְסֹעַ עִמּוֹ, כִּי לֹא חָפֵץ עוֹד לְהִשָּׁאֵר בַּגָּלוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמַע כִּי הִנֵּה זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ יְסֻפַּר בַּחֻמָּשׁ עוֹד יֶשְׁנָהּ שָׁם הַרְחֵק, מֵעֵבֶר לַיָּם, וְעוֹד אֶפְשָׁר לִדְרֹךְ עַל אַדְמָתָהּ הַיְקָרָה. תָּקְפוּ עָלָיו גַּעְגּוּעָיו, וְאָמַר לָשׁוּב לְאֶרֶץ הַפְּלָאִים – וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה…

וְאוּלָם הַמְשֻׁלָּח רַק לָצוֹן חָמַד לוֹ עִם הַנַּעַר – הִסִּיעוֹ כִּבְרַת אֶרֶץ מִן הַכְּפָר וְאַחַר הוֹרִיד אוֹתוֹ מִן הָעֲגָלָה. אַךְ הַנַּעַר הִתְעַקֵּשׁ וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּרֶגֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף, יְמֵי שֶׁלֶג וְצִנָּה. הָלַךְ הַנַּעַר עַד שֶׁנִּשְׁאַר בְּלִי כֹחַ, וְכַפְרִי אֶחָד מָצָא אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְהֶחֱזִירוֹ הַבַּיְתָה רוֹעֵד וְקוֹדֵחַ. חָלָה וֶלְוֶלֶה וְלֹא קָם עוֹד מֵחָלְיוֹ…

*

כֹּה עָצוּב הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל הַנַּעַר־הֶחָלוּץ הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר כִּכְלוֹת נַפְשׁוֹ לְאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת, אָמַר לְהַעְפִּיל וְלַעֲלוֹת, עַל אַף כָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע, עַל אַדְמָתָהּ.

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה סִפֵּר הַמְשׁוֹרֵר עַל הַנַּעַר הַנִּפְלָא, שֶׁהָיָה תַּם־לֵב, חֹטֶר מִגֶּזַע צַדִּיקִים – בַּעַל נְשָׁמָה גְדוֹלָה וּטְהוֹרָה. הָיָה, כַּאֲשֶׁר יָעִיד עָלָיו אָבִיו, נִשְׁמַת הַבַּיִת.

וְנִטְּלָה הִיא מִשֶּׁמֵת, וְנִתְרוֹקֵן הַבַּיִת מִטָּהֲרוֹ…

בַּנַּעַר הַקָּטָן, שֶׁעָלָיו סִפֵּר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בְּהוּמוֹר מְזֻקָּק כָּל־כָּךְ, קִנְּנָה אַחַת מֵאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר אַךְ הֵרִיחוּ אֶת רֵיחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּשִׁמְמַת נֵכָר.