“מְדִינַת הַיְּהוּדִים צֹרֶךְ הָעוֹלָם וְעַל כֵּן קוֹם תָּקוּם”.

א

פַּעַם אַחַת יָשַׁבְתִּי בִּסְפִינָה קְטַנָּה וּלְבָנָה, שֶׁהִפְלִיגָה מִבֶּלְגְּרַד, בִּירַת יוּגוֹסְלַוִּיָּה לְוִינָה. הָיְתָה זֹאת דֶּרֶךְ נִפְלָאָה. נְהַר הַדָּנוּבָּה רְחַב־הַמַּיִם זָרַם כָּחֹל וְשׁוֹקֵט בֵּין שְׁדוֹת הָאָבִיב שֶׁעָמְדוּ בִּמְלֹא יַרְקוּתָם וּבֵין יְעָרִים טוֹבֵי צֵל וְטוֹבֵי רֵיחַ. לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה עַל פְּנֵי הַנָּהָר, שֶׁעַל שְׂפָתוֹ נוֹלַד הֶרְצְל, מְבַשֵּׂר גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, עוֹד יָשַׁנְתִּי שֵׁנָה עֲמֻקָּה, הֱקִיצוֹתִי לְרַעַשׁ שֶׁקָּם פִּתְאֹם בַּסְּפִינָה. עָלִיתִי עַל הַסִּפּוּן וּלְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעָלָה אָדֹם וְצָלוּל מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת, רָאִיתִי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹגְנִים בִּנְמֵלָהּ שֶׁל עִיר גְּדוֹלָה וְיָפָה מְאֹד. עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעוֹד לֹא הֵקִיצוּ תוֹשָׁבֶיהָ וְלֹא הִרְבּוּ רַעַשׁ, נִרְאֲתָה הָעִיר מְלֵאַת קֶסֶם, כְּפִנַּת שָׁלוֹם וָחֵן. הָיְתָה מְשֻׁפַּעַת בְּאִילָנוֹת וְיֶרֶק כָּל כָּךְ, שֶׁרֶגַע אֶחָד נִדְמְתָה לִי כִּתְמוּנָה נָאָה מְצֻיֶּרֶת בִּידֵי אֳמָן, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת אַחַד הַנּוֹסְעִים, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים, עָנָנִי כְּנֶעֱלָב:

– כְּלוּם לֹא הָיִיתָ כָּאן מֵעוֹלָם? הֲלֹא זֹאת בּוּדַפֶּשְׂט, בִּירַת הוּנְגַרְיָה!

הַנּוֹסֵעַ הָיָה בְּוַדַּאי הוּנְגָרִי מִלֵּדָה וְחָשַׁב לְתֻמּוֹ, כִּי כָל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם מְחֻיָּבִים לְהַכִּיר אֶת בִּירַת מוֹלַדְתּוֹ. אֲבָל שֵׁם הָעִיר הַזֹּאת הִרְעִישׁ גַּם אֶת לִבִּי. לֹא הָיְתָה זֹאת סְתָם עִיר, וַאֲפִלּוּ יָפָה – זֹאת הָיְתָה הָעִיר, בָּהּ נוֹלַד הַיְּהוּדִי בַּעַל הַלֵּב הַגָּדוֹל, שֶׁשְּׁמוֹ יִחְיֶה לְעוֹלָם בְּזֵכֶר עַמּוֹ: תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל!

הרצל

מִשְּׁנּוֹדַע לִי שֶׁזֹּאת בּוּדַפֶּשְׂט, הֶעֶלְתָה הָעִיר חֵן נוֹסָף בְּעֵינָי. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַסְּפִינָה עָגְנָה בַּנָּמֵל – נִחַשְׁתִּי אֶת מְקוֹם רְחוֹב טַבַּק, שֶׁשָּׁם עָמַד בֵּית אָבִיו שֶׁל הֶרְצְל וְשָׁם הָיָה מִתְהַלֵּךְ בְּיַלְדוּתוֹ עִם אִמּוֹ הַיָּפָה וְעִם אֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, וְכָל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים הָיוּ מִשְׁתָּאִים לְיָפְיוֹ שֶׁל הַנַּעַר זְקוּף־הַקּוֹמָה וִיפֵה־הָעֵינַיִם. לָבוּשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה עִם סַלְסָלוֹת לְבָנוֹת בַּצַּוָּארוֹן וּבַשַּׁרְווּלִים – כֻּלּוֹ אוֹמֵר חֵן, נִקָּיוֹן, סֵדֶר, לָקַח אֶת כָּל לֵב. נִחַשְׁתִּי אֶת מְקוֹם בֵּית־הַכְּנֶסֶת עִם שְׁנֵי הַמִּגְדָּלִים הַגְּבֹהִים וְהַנִּשָּׂאִים. שָׁמָּה הָיָה בָא עִם אָבִיו לְהִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים. בְּדִמְיוֹנִי רָאִיתִי אֶת הַנַּעַר הַנִּפְלָא, כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי, שֶׁבּוֹ הוּא לוֹמֵד חֻמָּשׁ. בְּצֵאתוֹ אַחַר הַלִּמּוּדִים הַחוּצָה הוּא מִתְפַּלֵּא, שֶׁהִנֵּה הַיְּהוּדִים הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב אֵינָם דּוֹמִים כְּלָל לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה עִם עֲמָלֵק וְעִם סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי וְעִם הָעֲנָק עוֹג, מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה מִפִּי רַבּוֹ, הוּא מִתְפַּלֵא, שֶׁהַמּוֹרֶה שֶׁלּוֹ מְסַפֵּר עַל יְצִיאַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּקוֹל יָבֵשׁ, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ מַעֲשִׂיָּה סְתָם וְלֹא עִנְיָן חָשׁוּב כָּל כָּךְ. פְּעָמִים יַלְדֵי הַגּוֹיִים מִתְגָּרִים בּוֹ וְקוֹרְאִים אַחֲרָיו בְּבוּז, וְהוּא בָא הַבַּיְתָה עָצוּב וְנֶעֱלָב. אֲבָל אִמּוֹ הַיָּפָה וְהַחֲכָמָה, שֶׁמִּמֶּנָּה יָרַשׁ אֶת יָפְיוֹ וְאֶת כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, יוֹדַעַת לְהַרְגִּיעַ אֶת לֵב הַנַּעַר הַסּוֹעֵר. הִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ אַגָּדוֹת נָאוֹת, וּבָאַגָּדוֹת הֲרֵי תָמִיד דַּוְקָא לַסּוֹבֵל וְלַנֶּעֱלָב מְזֻמָּנָה עֲטֶרֶת־הַמַּלְכוּת. אָכֵן שׁוּם אַגָּדָה לֹא עָשְׂתָה עָלָיו רשֶׁם כַּסִּפּוּר עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁלְּבוֹאוֹ מְחַכִּים כָּל הַיְּהוּדִים, וְהוּא שֶׁיִּגְאַל אוֹתָם מִן הַגָּלוּת. פַּעַם גַּם חָלַם שֶׁזָּקֵן נִפְלָא אֶחָד, וְהוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּא וְלָקַח אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְנֶעֱלַם עִמּוֹ עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ.

בְּיִחוּד שָׂמַח הַנַּעַר עַל סַבָּא שֶׁלּוֹ שִׁמְעוֹן־לֵיבּ, שֶׁבָּא כָּל שָׁנָה מִסֶּמְלִין לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם. לְזָקֵן גָּבֹהּ וְעַז־לֵב זֶה לֹא אִכְפַּת כְּלָל, מַה יֹּאמְרוּ עָלָיו הַגּוֹיִים. הוּא מְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל. הוּא מִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ, וְהַנַּעַר חָשׁ, שֶׁרַק סַבָּא כָּאן הַשָּׂמֵחַ בְּכָל לִבּוֹ, שֶׁהוּא בֶּן לְעַם יִשְׂרָאֵל הַגָּדוֹל. בְּסַבָּא שֶׁלּוֹ רָאָה יְהוּדִי מַמָּשׁ. אַף הַזָּקֵן חוֹבֵב בְּיוֹתֵר אֶת נֶכְדּוֹ הַקָטָן וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בּוֹ יֵשׁ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב: מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי נַעַר זֶה יָקוּם פַּעַם כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל?

בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַיְּהוּדִי טוֹב לוֹ לַנַּעַר, אֲבָל אֶת לִבּוֹ מָשְׁכוּ בְּיוֹתֵר מְכוֹנוֹת, חַשְׁמַל – פִּלְאֵי הַטֶּכְנִיקָה, וְהָיָה חוֹלֵם עַל סְפִינוֹת־מָנוֹעַ וַאֲוִירוֹנִים. מִשּׁוּם כָּךְ עָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי וְנִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַרְחִיב אֶת יְדִיעוֹתָיו וְלִהְיוֹת בְּגָדְלוֹ מְהַנְדֵּס, מַמְצִיא – אֶחָד מֵאֵלֶּה, שֶׁיְּשַׁנּוּ אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם.

ב

לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי נִכְנַס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשֶׂר. הוּא מְעוֹרֵר מִיָּד אֶת סַקְרָנוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַכִּתָּה. הַנַּעַר יְפֵה־הָעֵינַיִם וּשְׁחוֹר־הַשֵּׂעָר יוֹשֵׁב לוֹ עַל הַסַּפְסָל וּמַקְשִׁיב בְּשׂוֹם־לֵב אֶל הַשִּׁעוּרִים. אֲבָל הוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁכָּל הָעֵינַיִם בַּמַּחְלְקָה נְתוּנוֹת בּוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָמָּה. רֶגַע אֶחָד מִתְבַּלְבֵּל הַנַּעַר. אֶפְשָׁר, שֶׁבְּרֶגַע זֶה צַר לוֹ עַל שֶׁעָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי, שֶׁלָּמַד שָׁם אֶת סִפּוּרֵי־הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאִים. שָׁם הַכֹּל יָדְעוּ אוֹתוֹ וְאִישׁ לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עָלָיו. אֲבָל מְעַט, מְעַט הוּא מִתְאוֹשֵׁשׁ וְשׁוּב הוּא מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְגַאֲוָה, שֶׁעָזַב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַקָּטָן וְנִכְנַס לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. כָּאן הֲרֵי מְלַמְּדִים דְּבָרִים חֲשׁוּבִים כָּל־כָּךְ!

בִּשְׁעַת הַהַפְסָקָה הוּא יוֹצֵא אֶל הֶחָצֵר. בּוֹחֵן אֶת חֲבֵרָיו בְּעֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת, הָעֲצוּבוֹת קְצָת: הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה יְדִידוֹ? הַאֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד, שֶׁיּוּכַל לְסַפֵּר לוֹ עַל הֲמוֹן הַדְּבָרִים הַמְבַדְּחִים שֶׁבְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, שֶׁזֶּה עַתָּה עָזַב אוֹתוֹ? בָּרוּר לוֹ שֶׁהוּא מַעֲסִיק אֶת הַיְלָדִים הַנּוֹצְרִים בְּיוֹתֵר, וְעַל כֵּן הוּא מִתְפַּלֵּא, שֶׁהֵם מִצְטַדְּדִים מְעַט בְּגִשְׁתּוֹ אֲלֵיהֶם. כְּלוּם יִתָּכֵן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹא כַּשּׁוּרָה?

מְעַט־מְעַט הוּא נוֹכָח, שֶׁהַנְּעָרִים הַנּוֹצְרִים נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו וְגַם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה אֶל הָאֲחֵרִים. עַל כֵּן גַּם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת, גַּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ אַחֶרֶת. כְּשֶׁהַנַּעַר יִגְדַּל, יִהְיֶה תָמִיד שָׁרוּי בִּמְבוּכָה, וְיַרְגִּישׁ תָּמִיד עַד כַּמָּה קָשָׁה הַיְשִׁיבָה בֵּין גּוֹיִים, גַּם כְּשֶׁאֵינָם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.

הַחֵן הָרַב שֶׁבַּנַּעַר הַיְּהוּדִי, בֶּן הַמִּשְׁפָּחָה הַמְכֻבָּדָה, שֶׁכָּל הֲלִיכוֹתָיו מְלֵאוֹת נֹעַם, קוֹנֶה לְבָבוֹת. בְּמִנְהָגוֹ עִם הַבְּרִיוֹת מִיָּד הִבְחִינוּ אֵיזוֹ אֲצִילוּת דַּקָה, אֵיזֶה כִּשְׁרוֹן לְהָבִין אֶת נֶפֶשׁ הַזּוּלַת שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֵצֶל הָרַבִּים. לֹא תָמִיד הוּא שַׁקְדָּן בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ שֶׁצִּיּוּנָיו אֵינָם טוֹבִים כָּל עִקָּר, אֲבָל הוּא כּוֹתֵב בְּסִגְנוֹן יָפֶה יוֹתֵר מִכָּל בְּנֵי־הַכְּתָּה, וּכְשֶׁהַמּוֹרֶה קוֹרֵא אֵיזֶה חִבּוּר נָאֶה לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים, הַכֹּל מַכִּירִים תֵּכֶף, שֶׁנִּכְתַּב בִּידֵי הַנַּעַר יְפֵה־הָעֵינַיִם. בְּרִגְעֵי הַהַפְסָקָה נָעִים לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ. תָּמִיד הוּא יוֹדֵעַ לְבַדֵּחַ אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין חָבִיב מִן הַנַּעַר הַיְּהוּדִי. אֵין כָּמוֹהוּ מֵבִין בַּשִּׁירָה, וְהוּא שֶׁקָּבַע אֶת הַכְּלָל לַחֲבֵרָיו, כִּי אֵין לִקְרֹא אֶלָּא שִׁירִים, שֶׁהַקּוֹרֵא מַרְגִּישׁ אוֹתָם בְּלֵב וָנֶפֶשׁ.

אֲבָל חוּץ מִשִּׁירִים, הַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא שׁוֹאֵף לָדַעַת סוֹד כָּל מְכוֹנָה, כָּל עִנְיָן טֶכְנִי. גִּבּוֹרוֹ הַנַּעֲרָץ שֶׁל הַנַּעַר בַּיָּמִים הָהֵם הוּא לֶסֶפְּס, זֶה שֶׁחָפַר אֶת תְּעָלַת־סוּאֶץ וּשְׁמוֹ נִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. הֲרֵי יֵשׁ עוֹד רְצוּעַת יַבָּשָׁה בֵּין הָאוֹקְיָנוֹס הַשּׁוֹקֵט וְהָאַטְלַנְטִי בַּאֲמֵרִיקָה, וְהוּא חוֹלֵם לַחְפֹּר גַם שָׁם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת־יַמִּים. אֶת הַסּוֹד הַזֶּה עַל־דְּבַר תְּעָלַת־פַּנַּמָּה הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ יָמִים רַבִּים. אֲפִלּוּ לאֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, זוֹ שֶׁאֵין נָאָה וַחֲכָמָה מִמֶּנָּה בְּעֵינֵי תֵּיאוֹדוֹר הַקָּטָן מִמֶּנָּה בְּשָׁנָה אַחַת – לֹא גִלָּה אֶת סוֹדוֹ. וּכְשֶׁסִּפֵּר לְאָבִיו, שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לִכְשֶׁיִּגְדַּל לַחְפֹּר אֶת תְּעָלַת־פַּנַּמָּה, בִּקֵשׁ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאִישׁ, שֶׁמָּא יַקְדִּימֶנּוּ אַחֵר… לֵב הַנַּעַר הַקָּטָן הַזֶּה, הַשּׁוֹקֵט וְהַמְסֻדָּר מִבַּחוּץ כָּל־כָּךְ, יָם סוֹעֶר הוּא מֵחֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת. הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁנּוֹצַר לִגְדוֹלוֹת. בִּתְעָלַת־פַּנַּמָּה לֹא יִקַּח אָמְנָם חֵלֶק בְּגָדְלוֹ. הוּא לֹא יַחְפֹּר תְּעָלָה מְאַחֶדֶת שְׁנֵי יַמִּים כָּאֵלֶּה שֶׁל סוּאֶץ וּפַנַּמָּה, כִּי אִם תְּעָלָה מְאַחֶדֶת רִבְבוֹת אֶחָיו הַמְפֻזָּרִים עַל כָּל הַיַּמִּים שֶׁבָּעוֹלָם.

לְפִי שָׁעָה הוּא עוֹשֶׂה אֶת חוֹבָתוֹ כְּתַלְמִיד וְשׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו. אֵין מְסֻדָּר מִמֶּנּוּ וְאֵין מִתְהַלֵּךְ כָּמוֹהוּ עִם חֲבֵרָיו בְּנִמּוּס וּבַחֲבִיבוֹת. אֲבָל נַעַר מְנֻמָּס וְשׁוֹקֵט זֶה יוֹצֵא מִגִּדְרוֹ מִיָּד, אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדוֹ אוֹ בִּכְבוֹד עַמּוֹ. מִיָּד פָּנָיו הָעֲנֻגּוֹת מַחֲוִירוֹת, וְעֵינָיו, הַשּׁוֹפְעוֹת תָּמִיד זֹהַר־חַם, יוֹקְדוֹת בְּאֵשׁ זָרָה – כֻּלּוֹ נָסִיךְ קָטָן שֶׁנֶּעֱלֵב. בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי הַיְּהוּדִי קָלַט אָמְנָם מְעַט מְאֹד מִלִּמּוּדֵי הַיַּהֲדוּת; וּפַעַם גַּם סָפַג מַלְקוֹת בַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע לְסַפִּר כַּהֲלָכָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, אֲבָל הוּא מַרְגִישׁ בְּכָל נֶטֶף דָּמוֹ, שֶׁבֵּן הוּא לְעַם עַתִּיק וְגָדוֹל, וְשֶׁבְּזוּיֵי אָדָם אֵלֶּה, שֶׁשֵּׁם יְהוּדִי גְּנַאי לָהֶם, אֵינָם אֶלָּא מְקַנְאִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל אַף צוֹרְרָיו וּמְעַנָּיו שָׁמַר בְּקִרְבּוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וְכִשְׁרוֹנוֹת־רוּחַ נַעֲלִים. לֹא סְתָם דּוֹרֵשׁ נָאֶה הָיָה בַּנְּאוּם שֶׁנָּאַם בְּיוֹם הֶיוֹתוֹ לְבַר־מִצְוָה כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַמּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

עוֹדֶנּוּ נַעַר הוּא מְקַנֵּא אֶת קִנְאַת עַמּוֹ וּכְבוֹדוֹ, וּכְשֶׁקָּרָה פַּעַם שֶׁמּוֹרֵה בֵית־הַסֵּפֶר בֵּאֵר לְיַלְדֵי הַכִּתָּה אֶת הַמִּלָּה הַגֶּרְמָנִית “הַיְדֶּן”, וְאָמַר: “עִם אֵלֶּה נִמְנִים עוֹבְדֵי אֱלִילִים, מֻשְׂלְמִים וִיהוּדִים”, נֶעֱלַב מְאֹד. אָמַר: לֹא! בְּבֵית־סֵפֶר, שֶׁמּוֹרָיו מְבַזִּים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, לֹא יִלְמַד. וְהוּא עוֹזֵב אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר.

אָכֵן אֶת בֵּאוּרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה הָאַנְטִישֵׁמִי זָכַר כָּל יְמֵי חַיָּיו. זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁהִכִּיר, שֶׁבְּכָל לִבּוֹ הִרְגִּישׁ אֶת מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי. מֵאָז לֹא מָחַל עַל עָלְבּוֹן עַמּוֹ כָּל יָמָיו!

ג

זֶה כְּבָר בָּרוּר לוֹ, כִּי לֹא נוֹצַר לִהְיוֹת מְהַנְדֵּס וְחוֹפֵר תְּעָלוֹת בֵּין יָם לְיָם, כִּי אִם לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר. הוּא מִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס לְגִמְנַסְיָה, וְלוֹמֵד בְּחֵשֶׁק צָרְפַתִּית, אַנְגְּלִית, אִיטַלְקִית. הוּא מְקַבֵּל שִׁעוּרִים גַּם בִּנְגִינָה עַל הַפְּסַנְתֵּר. בַּגִּמְנַסְיָה הִצְטַיֵּן גַּם בַּלִּמּוּדִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר: בְּרוֹמִית וִיוָנִית. בַּתְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקִבֵּל רָשׁוּם עַל יְדִיעוֹתָיו בַּלָּשׁוֹן הָרוֹמִית: “רְאוּיוֹת לְשֶׁבַח”; בִּיוָנִית קִבֵּל “מְצֻיָּן”. כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, הָיָה הַבָּחוּר תַּלְמִיד טוֹב עַל כָּל פָּנִים.

וְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה עֶלֶם חוֹלֵם וּבַעַל דִּמְיוֹן, שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְהַפְלִיג בְּטִיּוּלָיו מִחוּץ לָעִיר. הָיָה עָשׂוּי לְהִסְתַּכֵּל שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת מֵאַחֲרֵי הָרֵי אוֹפֶן. לְאַחַר יָמִים רַבִּים, כְּשֶׁהָיָה כְּבָר גָּדוֹל, הוּא עוֹד זוֹכֵר אֶת מְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הָאָדֹם הַחוֹפֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְאֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה הַמִּסְתַּתֵּר מֵאַחֲרֵי הֶהָרִים.

אָמְנָם עוֹד בִּהְיוֹתוֹ תַּלְמִיד בֵּית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי הוּא שׁוֹקֵד עַל דִּבְרֵי שִׁירָה. פַּעַם כָּתַב אַגָּדָה עַל הַמַּלְאָךְ וְכִנּוֹר־הַקֶּסֶם, שֶׁהָיָה מְזַמֵּר עַל עֶלֶם גִבּוֹר שֶׁנִּלְחַם וְנָפַל בְּמִלְחַמְתּוֹ, וְהַזִּמְרָה הָיְתָה נִפְלָאָה כָּל־כָּךְ, שֶׁכָּל עַיִן הוֹרִידָה דְמָעוֹת עַל מוֹת הָעֶלֶם הַנַּעֲלֶה.

הַאִם לֹא רָאָה כְּבָר אָז אֶת עַצְמוֹ בִּדְמוּת הָעֶלֶם הַלּוֹחֵם לְחֵרוּת עַמּוֹ וְנוֹפֵל בְּלֹא עֵת בְּמִלְחַמְתּוֹ?

בֵּינְתַיִם הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְבַּגֵּר. זֶה לֹא הָיָה עוֹד הַיֶּלֶד עִם הַסַּלְסָלוֹת הַלְּבָנוֹת, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְנָסִיךְ סְפָרַדִּי קָטָן, כִּי אִם עֶלֶם שְׁחַרְחַר וּזְקוּף־קוֹמָה, הַמַּקְפִיד עַל מַלְבּוּשָׁיו, וְהוּא אִישׁ שִׂיחָה נָעִים, שֶׁבְּדִיחָה נָאָה תָּמִיד מוּכָנָה בְּפִיו. עִם זֶה הָיָה תָּמִיד רְצִינִי, מְיֻשָּׁב וְחוּט שֶׁל עֶצֶב מָשׁוּךְ עַל פָּנָיו הַיָּפִים. מוֹרָיו אֲהֵבוּהוּ, אַף שֶׁלֹא אַחַת הִרְבִּיץ בָּהֶם הֲלָצָה עוֹקְצָנִית. רַבִּים מֵהֶם גַּם יוֹדְעִים, שֶׁהוּא מְפַרְסֵם בָּעִתּוֹן הַגָּדוֹל, הַיּוֹצֵא בְּבּוּדַפֶּשְׂט (אָמְנָם בְּעִלּוּם שֵׁם, כִּי זֶה הָיָה אָסוּר עַל תַּלְמִידִי בֵּית־הַסֵּפֶר בַּיָּמִים הָהֵם) שִׁירִים וְשִׂיחוֹת קַלּוֹת. מִי שֶׁרָאָה אֶת הָעֶלֶם, הִכִּיר מִיָּד שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת אָדָם יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל.

וְכָל כַּמָּה שֶׁהוּא כֻּלוֹ שָׁקוּעַ בְּשִׁירַת הַגּוֹיִים, הוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא יְהוּדִי. דְּמוּת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מְרַחֶפֶת לְפָנָיו, וּבְלִבּוֹ הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַחֲלוֹם שֶׁרָאָה בּוֹ אֶת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּפָגְשׁוֹ אֶת משֶׁה־רַבֵּנוּ וּבְאָמְרוֹ לוֹ: לֵךְ וּבַשֵּׂר לַיְּהוּדִים כִּי עוֹד מְעַט וְאַרְאֶה נִפְלָאוֹת לְעַמִּי.

הֲלֹא תוֹדוּ, שֶׁחֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָם רְגִילִים, וְאֵין זֹאת כִּי אִם חָשַׁב הָעֶלֶם כְּבָר אָז מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עַל עַם יִשְׂרָאֵל!

ד

הַשָּׁנִים שֶׁלָּמַד בַּגִּמְנַסְיָה הָיוּ טוֹבוֹת מִשְּׁנוֹת לִמּוּדוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָרֵיאָלִי. בַּגִּמְנַסְיָה הָיוּ רֹב הַתַּלְמִידִים יְהוּדִים, וְשִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה מֵעֶצֶם יְמֵי יַלְדוּתוֹ מַכְאִיבָה אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲדִינָה, כִּמְעַט שֶׁלֹא הָיְתָה מֻרְגֶּשֶׁת כָּאן. בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה גַּם פִּרְסֵם כַּמָּה דְבָרִים נָאִים, שֶׁנָּתְנוּ לוֹ אֶת הַבִּטָחוֹן, כִּי אָמְנָם חֲנָנוֹ אֵל כִּשְׁרוֹן סוֹפְרִים.

הֶרְצְל הַצָּעִיר לֹא הָיָה רַשַּׁאי לְהִתְאוֹנֵן עַל חַיָּיו. לֹא עַל הוֹרָיו בִּלְבַד הָיָה אָהוּב, כִּי אִם עַל כָּל רוֹאָיו. גַּם הוּא אָהַב אֶת אָבִיו וְהֶעֱרִיץ אֶת אִמּוֹ הַנִּפְלָאָה, שֶׁהָיְתָה כָּל יְמֵי חַיָּיו הָאָדָם הַקָּרוֹב לוֹ בְּיוֹתֵר. אִישׁ לֹא הֵבִין לְנַפְשׁוֹ כָּמוֹהָ וְלֹא הִשְׁתַּתֵּף הִשְׁתַּתְּפוּת לְבָבִית יוֹתֵר מִמֶּנָּה בְּחַיָּיו כִּמְשׁוֹרֵר וּכְמַנְהִיג הָאֻמָּה. אָכֵן בֵּית אָבִיו הָיָה לוֹ כֻּלּוֹ פִּנַת שֶׁמֶשׁ יְקָרָה.

הָיָה עוֹד אָדָם אֶחָד, שֶׁהָיָה חָבֵר וִידִיד־נֶפֶשׁ, אִישׁ סוֹדוֹ וּמְנַחֲמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁלִּבּוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו. זֹאת הָיְתָה אֲחוֹתוֹ פָּאוּלִינָה, נַעֲרָה חֲמוּדָה וַעֲדִינָה, שֶׁלְּפָנֶיהָ גִּלָּה תָמִיד אֶת כָּל לִבּוֹ. וְהָאָסוֹן הַגָּדוֹל הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּרָה בְּחַיָּיו הָיָה כְּשֶׁחָלְתָה פָּאוּלִינָה וְלֹא קָמָה עוֹד מֵחָלְיָהּ. הֶרְצְל, שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לַאֲהוּבֵי נַפְשׁוֹ, הִתְאַבֵּל עַל אֲחוֹתוֹ הָאֲהוּבָה יָמִים רַבִּים, וְשָׁנָה־שָׁנָה הָיָה בָא לְבּוּדַפֶּשְׁט לְהַנִּיחַ פְּרָחִים עַל קִבְרָהּ. כְּצֵל הֵעִיב מוֹתָהּ עַל בַּחֲרוּתוֹ הַמְּאִירָה. מֵאָז הָיְתָה אִמּוֹ הָאַחַת, שֶׁאֵלֶיהָ נִמְלַט לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

אִמּוֹ לֹא חָפְצָה לְהִתְנַחֵם עַל בִּתָּהּ הַיְחִידָה, וְאָבִיו הֶחְלִיט לַעֲקֹר אֶת דִּירָתָם מִבּוּדַפֶּשְׁט, שֶׁבָּהּ כָּל פִּנָה הִזְכִּירָה אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל, וּלְהִתְיַשֵּׁב בְּוִינָה. אוּלַי גַּם חָשְׁבוּ שֶׁבְּעִיר הַבִּירָה שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה יִהְיֶה נוֹחַ יוֹתֵר לִבְנָם הַיְחִידִי לִלְמֹד, לְהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים.

בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נִכְנַס הֶרְצְל לָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּוִינָה. הוּא לוֹמֵד תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲבָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ נְתוּנִים כֻּלָם לַסִִּפְרוּת. הוּא כּוֹתֵב מַחֲזוֹת, וְחוֹלֵם עַל הַצְלָחָה בַּתֵּיאַטְרוֹן. אֲבָל מֻכְרָחִים גַּם לִלְמֹד, וְעַל כֵּן הוּא מַתְחִיל מַחֲזֶה וְאֵינוֹ גוֹמֵר אוֹתוֹ, שׁוּב כּוֹתֵב מַחֲזֶה וְאֵינוֹ גוֹמֵר. הוּא עָסוּק בְּיוֹתֵר. הוּא מִתְאַמֵּן גַּם בִּירְיָּה וּבְסִיּוּף, כִּשְׁאָר הַסְטוּדֶנְטִים. אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ אֶת הַוִּכּוּחִים שֶׁל חֲבֵרָיו. אֵין זֶה מִמִּנְהָגוֹ לְהַרְבּוֹת פִּטְפּוּט. אוֹהֵב הוּא לִשְׁמֹעַ וְלִשְׁתֹּק. קוֹרְאִים לוֹ בַּאֲגֻדַּת הַסְּטוּדֶנְטִים “אַלְבִּיָּה”, שֶׁהוּא חָבֵר בָּהּ: “הַשַּׁתְקָן הַגָּדוֹל”; אֲבָל הַכֹּל מְכַבְּדִים אוֹתוֹ עַל נִמּוּסָיו הַנָּאִים וְעַל יְדִיעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת בַּסִּפְרוּת, וְגַם חֲבֵרָיו הַנּוֹצְרִים מְחַבְּבִים אוֹתוֹ וּמְבַקְשִׁים קִרְבָתוֹ. וִינָה מַסְבִּירָה לוֹ פָנִים, וְהוּא מְאֻשָּׁר. לִתְקוּפָה קְצָרָה הוּא שׁוֹכֵחַ שֶׁהַשִּׂנְאָה אוֹרֶבֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל פִּנָּה וְאֵין מִסְתּוֹר מִפָּנֶיהָ.

אָכֵן עַד מְהֵרָה חָשׁ, שֶׁהָעִנְיָנִים אֵינָם כַּשּׁוּרָה. בַּיָּמִים הָהֵם פָּשְׁטָה הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּוִינָה. הַכֹּמֶר שְׁטֶקֶר וְהַפְּרוֹפְסוֹר דִּירִינְג כָּתְבוּ דִבְרֵי שִׂטְנָה קָשִׁים עַל הַיְּהוּדִים, וְהַתּוֹרָה הַמְנֻוֶּלֶת הַזֹּאת מָצְאָה אָזְנַיִם קָשּׁוּבוֹת בִּמְיֻחָד בֵּין הַסְּטוּדֶנְטִים. הֵם הֵחֵלּוּ לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ אֲגֻדּוֹתֵיהֶם אֶת הַחֲבֵרִים הַיְּהוּדִים. לְאַחַר שֶׁגַּם “אַלְבִּיָּה” הִשְׁתַּתְּפָה פַּעַם בְּהַפְגָּנָה אַנְטִישֵׁמִית, פָּנָה הֶרְצְל אֶל הָאֲגֻדָּה וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּפְטְרוּ אוֹתוֹ מִלִּהְיוֹת חָבֵר בָּהּ. הֵם הוֹדִיעוּהוּ, שֶׁהוּא מוּצָא, וְלֹא לְפִי בַקָּשָׁתוֹ הוּא, כִּי אִם עַל שֶׁבְּמִכְתָּבוֹ פָּגַע כִּבְיָכוֹל בִּכְבוֹד הַסְּטוּדֶנְטִים.

כָּךְ טָעַם הֶרְצְל בָּרִאשׁוֹנָה אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הָאַנְטִישֵׁמִיּוּת בְּכָל שִׁפְלוּתָהּ!

וְאוּלָם גַּם בְּטֶרֶם נִכְוָה בְּגַחַלְתָּהּ הִרְגִּישׁ הֶרְצְל אִישׁ הַכָּבוֹד, אֶת שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל כְּגַל דָּלוּחַ, הַשָּׂם מַחֲנָק לְנַפְשׁוֹ. וְשׁוּב מְנַצְנֵץ הָרַעְיוֹן, שֶׁהֵאִיר אֶת לִבּוֹ עִם גְמָר לִמּוּדָיו בַּגִּמְנַסְיָה: “צָרִיךְ לָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וּלְהַכְשִׁיר אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הָעָם הַיְּהוּדִי”. אֲבָל הוּא שָׁב וּמִשְׁתַּקֵעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַסִפְרוּתִית וּמַרְגִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל עֲתִידָה לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם כְּכָל שֶׁתִּרְבֶּה הַדַּעַת, כְּכָל שֶׁגַּם הַיְּהוּדִים בְּעַצְמָם יֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיהֶם.

וְלֹא יָדַע, כִּי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם רוֹצִים לְגַמְרֵי, שֶׁהַיְּהוּדִים יֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיהֶם, כִּי אִם – שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם!

ה

אַתֶּם יוֹדְעִים, יְלָדִים, כַּמָּה נָעִים לְסַיֵּם כִּתָּה אַחַת וְלַעֲלוֹת לְכִתָּה אַחֶרֶת. כָּל סִיּוּם הוּא עִנְיָן שָׂמֵחַ. וְנָקֵל לְשַׁעֵר כַּמָּה שָׂמַח הֶרְצְל, שֶׁגָּמַר אֶת חֹק לִמּוּדָיו וְיָצָא לַחָפְשִׁי לְגַמְרֵי, מֻכְתָּר בְּתֹאַר דּוֹקְטוֹר לְמִשְׁפָּטִים! תּוֹרָה זוֹ שֶׁל מִשְׁפָּטִים הוֹגִיעָה אוֹתוֹ וְהֵטִילָה עָלָיו שִׁעֲמוּם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. כְּדֵי לְהִתְנַעֵר מְעַט, הוּא נוֹסֵעַ לְפָּרִיס, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. שָׁם הוּא נָח, מְבַקֵּר תֵּיאַטְרָאוֹת, אֲפִלוּ לוֹמֵד מְעַט, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּעֲמֵם. בְּפָּרִיס אֵין הַבְּרִיּוֹת יוֹדְעִים לְהִשְׁתַּעֲמֵם.

בְּשׁוּבוֹ הוּא מְקַבֵּל עֲבוֹדָה כְּסוֹפֵר בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט בְּזַלְצְבּוּרְג. בָּעִיר הַיָּפָה הַזֹּאת הוּא מְבַלֶּה אֶת הַיָּמִים בַּנְּעִימִים. יוֹתֵר מִשֶּׁהוּא עָסוּק בְּעִסְקֵי דָת־וָדִין הוּא עָסוּק בִּכְתִיבַת מַחֲזוֹת. יוֹדֵעַ הוּא: בֵּין כָּךְ וְכָךְ לֹא יִתְמַנֶּה שׁוֹפֵט מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְלָכֵן הוּא מִשְׁתַּקֵּעַ כֻּלּוֹ בַּסִּפְרוּת. נוֹחַ לוֹ לִהְיוֹת סוֹפֵר וּלְהַעֲלוֹת מַחֲזוֹת עַל הַבָּמָה מִלִּהְיוֹת טוֹעֵן בְּבֵית־הַמִּשְׁפָּט כְּעוֹרֵךְ־דִין.

שָׁקוּעַ בִּמְלָאכָה עַלִּיזָה זוֹ, הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת הָעֶלְבּוֹן שֶׁגָּרְמוּ לוֹ הַסְּטוּדֶנְטִים. אוּלַי רַק חָפֵץ לִשְׁכֹּחַ, כְּדֵי שֶׁלִּבּוֹ יִשְׁקֹט וְיוּכַל לִכְתֹּב בְּאֵין מַפְרִיעַ. עֵטוֹ שָׂשׂ לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב כָּל מִינֵי דְבָרִים מְשַׁעַשְׁעִים. יֵשׁ לוֹ פִּנְקָס וּבוֹ הוּא רוֹשֵׁם כָּל הַדְּבָרִים הַמַּצְחִיקִים, הַמִּזְדַּמְּנִים לְפָנָיו. פִּנְקָס זֶה נִקְרָא, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם בִּדְפוּס, בְּשֵׁם “סֵפֶר הַטִּפְּשׁוּת”. הֶרְצְל סָבוּר, שֶׁהָאֲנָשִׁים עוֹשִׂים מַעֲשִׂים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים לֹא מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָעִים כָּל־כָּךְ, כִּי אִם בְּעִקָּר – מִשּׁוּם שֶׁהֵם טִפְּשִׁים.

הוּא כּוֹתֵב חִבּוּרִים מְלֵאֵי מַחֲשָׁבָה, אַגָּדוֹת נָאוֹת, וּבְעִקָּר: פֶלְיֵטוֹנִים. פֶלְיֵטוֹן הוּא מִין חִבּוּר, שֶׁנִּקְרָא כְּשִׂיחָה קַלָּה, אֲבָל תּוֹכוֹ רָצוּף מַחֲשָׁבָה. שְׂחוֹק וּרְצִינוּת מְשַׁמְּשִׁים בּוֹ בְּעִרְבּוּבְיָה. הַפֶלְיֵטוֹן שֶׁל הֶרְצְל מָלֵא שִׁירָה וָנֹעַם. הוּא גַם מְבַדֵּחַ, גַּם מְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב. אַף סִגְנוֹנוֹ נִפְלָא וְהַוִּינָאִים נֶהֶנִים מֵחִנּוֹ.

פֶלְיֵטוֹן מֻצְלָח אֶחָד זוֹכֶה בִּפְרָס, וּשְׁמוֹ שֶׁל הֶרְצְל מִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. הָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר מַזְמִינִים אוֹתוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בָּהֶם. וְגַם מְשַׁלְּמִים לוֹ בְּעַיִן יָפָה. הוּא מְאֻשָּׁר לְהִתְפַּרְנֵס מֵעֲמָלוֹ. אָמְנָם אָבִיו עָשִׁיר, אֲבָל טוֹב לוֹ לָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל אַחֵר – אֲפִלּוּ שֶׁל אַבָּא.

אַף־עַל־פִּי־כֵן רוּחַ שֶׁל עַצְבוּת שׁוֹרָה עָלָיו לִפְעָמִים. הוּא נִרְאֶה עָיֵף מְעַט. פָּנָיו חִוְּרִים. אָמְנָם הוּא עוֹבֵד הַרְבֵּה, אֲבָל כּוֹתֵב בְּקַלּוּת מַפְלִיאָה. פַּעַם כָּתַב בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ אֶחָד מַחֲזֶה. עַל מָה הוּא שָׁרוּי בְּעֵצֶב? אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁרוּחוֹ שׁוֹאֶפֶת לִגְדוֹלוֹת. רוֹצֶה הוּא לִכְבּשׁ אֶת הַבָּמָה, וְכוֹתֵב מַחֲזֶה אַחַר מַחֲזֶה. אֲבָל אֵין זֶה קַל בְּיוֹתֵר לִכְתֹּב דָּבָר בִּשְׁבִיל הַתֵּיאַטְרוֹן, שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי הַקָּהָל הַגָּדוֹל.

הֶרְצְל עָצוּב. אִמּוֹ, הַדּוֹאֶגֶת לִבְרִיאוּתוֹ שֶׁל בְּנָהּ הָאָהוּב, שׁוֹלַחַת אוֹתוֹ לְאַרְצוֹת־הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל הַדָּרוֹם. יְטַיֵּל הַרְבֵּה וְיִרְאֶה מַרְאוֹת מְלַבְּבִים – אוּלַי יִרְוַח לוֹ! וְהֶרְצְל יוֹצֵא לְטִיּוּלוֹ הַגָּדוֹל בְּאִיטַלְיָה. הוּא עוֹבֵר אֶת וֶנֶצְיָה, פְלוֹרֶנְץ, רוֹמָא. מַגִּיעַ עַד נֵיאַפּוֹל הָעַלִּיזָה. מְבַקֵּר אֶת הָאִי הַיָּפֶה קַפְּרִי. מְטַיֵּל שָׁם עִם הָרוֹעִים וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַיְלָדִים. אִיטַלְיָה מַשְׁפִּיעָה עָלָיו שִׂמְחָה וּמְנוּחַת־נֶפֶשׁ. רַק בְּלֶכְתּוֹ בִּרְחוֹב־הַיְּהוּדִים בְּרוֹמָא, הוּא שׁוּב זוֹכֵר מַה שֶּׁעָשׂוּ לָנוּ הַגּוֹיִים. “כַּמָּה גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂנְאַת הָרוֹמָאִים – הוּא קוֹרֵא בִּמְרִירוּת – כַּמָּה רָדְפוּ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁלֹא הָיְתָה בְּיָדָם אֶלָּא עֲבֵרָה זוֹ, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם!”

וְהִנֵּה הוּא שׁוּב בְּוִינָה. הוּא כְּבָר יָדוּעַ בָּעוֹלָם כְּסוֹפֵר מְצֻיָּן. דְּבָרָיו מִתְפַּרְסְמִים בָּעִתּוֹן הַוִּינָאִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אֶת מַחֲזוֹתָיו מַצִּיגִים בְּהַצְלָחָה בְּבֶּרְלִין, בִּפְּרָג, וּבַתֵּיאַטְרוֹן הַוִּינָאִי הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר “בֻּרְגְתֵּיאַטֶר” – דָּבָר שֶׁחָלַם עָלָיו יָמִים רַבִּים.

אֲבָל מְאֻשָּׁר לֹא הָיָה גַּם אָז. אוּלַי הִרְגִּישׁ גַּם אָז שֶׁלֹּא זֶה הוּא תַּפְקִידוֹ. וְהוּא עֲדַיִן מְבַקֵּשׁ אֶת כּוֹכָבוֹ הָאֲמִתִּי בַּחַיִּים.

ו

תְּהִלַּת הֶרְצְל הַסּוֹפֵר גָּדְלָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. הוּא כְּבָר אֶחָד מֵעוֹרְכֵי הָעִתּוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּוִינָה. מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה. הוּא גַם אָב לִשְׁלשָׁה יְלָדִים, שֶׁהֵם מְקוֹר שִׂמְחָה וָאשֶׁר לִלְבָבוֹ. עֲלֵיהֶם, עַל הַפְּעוּטוֹת הָאֵלֶּה, הוּא כּוֹתֵב אֶת הַנֶּחְמָדִים בְּסִפּוּרָיו. הַקְרָאתֶם אֶת “תַּחַת עֵץ הַחַיִּים”, אֶת “דִּמְעַת טְרוּדֶל”, אֶת “בַּחֲדַר הַיְלָדִים הָרֵיק”? אִם לֹא, כְּדַאי לָכֶם לִקְרֹא אוֹתָם. תִּרְאוּ, אֵיךְ מְשׁוֹרֵר מַצְלִיחַ כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב עַל מַה שֶּׁאָהוּב וְיָקָר לוֹ בַּחַיִּים!

בְּאֶחָד מִן הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה הוּא מְסַפֵּר דָּבָר מַצְחִיק וְגַם נִפְלָא עַל הַנְס הַקָּטָן, שֶׁהָיָה כְּבָר תִּינוֹק גָּדוֹל וּלְצַעֲרוֹ הָרַב שֶׁל אָבִיו לֹא יָכֹל עוֹד לָלֶכֶת – יָרֵא לָשֵׂאת אֶת רַגְלָיו וְלִצְעֹד צַעַד. וְהִנֵּה יָשַׁב הֶרְצְל פַּעַם בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ וְהִבִּיט דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן. רוֹאֶה הוּא, שֶׁהַיֶּלֶד יוֹשֵׁב עִם הַמְּטַפֶּלֶת עַל שְׂפַת־הַיָּם, וְאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ. וּפִתְאֹם – בְּלִי שֶׁפִּלֵּל אִישׁ, הוּא קָם וּפוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת, פְּסִיעָה שְׁנִיָּה, שְׁלִישִׁית. כָּךְ הִתְחִיל הַנְס לָלֶכֶת. וְרֶגַע אֶחָד קֹדֶם אִישׁ לֹא צִפָּה לְכָךְ.

הַאִם לֹא כִּרְאוֹת אֶת יַלְדּוֹ הַפָּעוּט רָאָה אַחַר־כָּךְ אֶת עַמּוֹ כָּל יָמָיו? קִוָּה שֶׁיּוֹם אֶחָד יָקוּם, יִצְעַד צַעַד אֶחָד אֶל אַרְצוֹ, וְאַחֲרָיו צַעַד שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְכֹה יִקְרַב הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֶל הַגְּאֻלָּה – גַּם כֵּן בְּלִי שֶׁצִּפָּה אִישׁ לְכָךְ? אָכֵן לְפִי שָׁעָה הוּא עָסוּק בְּשֶׁלּוֹ: כּוֹתֵב סִּפּוּרִים וּמַצִיג מַחֲזוֹת – פַּעַם בְּהַצְלָחָה וּפַעַם גַּם בְּלִי הַצְלָחָה.

זוֹהִי דֶרֶךְ הַסּוֹפֵר. לֹא תָמִיד דַּרְכּוֹ סוּגָה בְּשׁוֹשַׁנִּים.

בַּיָּמִים הָהֵם נִשְׁלַח הֶרְצְל עַל־יְדֵי הָעִתּוֹן שֶׁעָבַד בּוֹ לְבִירַת צָרְפַת, כְּדֵי שֶׁיִכְתֹּב מִשָּׁם עַל חַיֵּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת. שָׁם הוּא מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ רִבְבוֹת אֶחָיו בָּאָרֶץ הַזֹּאת: כִּי אֵין לָשֶׁבֶת לָבֶטַח בֵּין הַגּוֹיִים. כִּי שׂוֹנְאִים אֶת הַיְּהוּדִים לֹא מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָעִים מֵאֲחֵרִים, כִּי אִם דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהֵם מֻכְשָׁרִים יוֹתֵר, חָרוּצִים יוֹתֵר. וְאַף שֶׁהוּא עָסוּק בְּעִסְקֵי הָעִתּוֹן הַמַּטְרִידִים, מַחֲשָׁבָה אַחַת לֹא תַרְפֶּה מִמֶּנּוּ: מַה יִּהְיֶה עַל עַמּוֹ? אֵיךְ נַקְדִּים אֶת פְּנֵי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה בְּעוֹד מוֹעֵד? וְאַף שֶׁלֹּא יָדַע עוֹד אֶת דֶּרֶךְ הַהַצָּלָה, הִכִּיר שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ – שֶׁאֵין לִשְׁקֹט וְלִבְטֹחַ בִּטְחוֹן שָׁוְא. וְהָעֶצֶב בְּעֵינָיו הָלַךְ וְגָדַל.

ז

יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל בְּפָּרִיס הָיְתָה דּוֹמָה לִישִׁיבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִגְדָּל גָּבֹהַ, שֶׁמֵּעָלָיו אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת כָּל רֹחַב הָעוֹלָם. אַרְבַּע שָׁנִים יָשֵַב בְּרֹאשׁ מִגְדָּל זֶה, רָשַׁם מַה שֶּׁרָאָה, וְיוֹתֵר מִשֶׁנִּרְשָׁם עַל הַגִּלָּיוֹן נִרְשַׁם עַל לוּחַ לְבָבוֹ. שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל רַבִּים הִכִּיר עוֹד בְּשִׁבְתּוֹ בְּוִינָה. אֲבָל כְּשֶׁגִּלָּה אוֹתָם גַּם כָּאן, בְּצָרְפַת הַנְּאוֹרָה, הֵבִין שֶׁהַסַּכָּנָה גְדוֹלָה יוֹתֵר, קְרוֹבָה יוֹתֵר מִשֶּׁחָשַׁב קֹדֶם.

כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, כָּל כִּשָׁלוֹן בַּמְּדִינָה, – מִי אָשֵׁם בָּהֶם? הַמַּעֲנֶה הָיָה מוּכָן מֵרֹאשׁ: אֲשֵׁמִים הַיְּהוּדִים. הֵם תָּמִיד הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל. כָּל שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל פּוֹשֵׁעַ יוֹדֵעַ: אִם יְגוֹלֵל אֶת אַשְׁמָתוֹ עַל הַיְּהוּדִים, מִיָּד יַאֲמִינוּ לוֹ, אֲפִלּוּ אִם לֹא תִהְיֶה כָּל רְאָיָה מַמָּשִׁית בְּיָדוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם קָרוּ כַּמָּה שַׁעֲרוּרִיוֹת צִבּוּרִיּוֹת בְּצָרְפַת. הַגְּדוֹלָה בָּהֶן הָיְתָה תְּעָלַת פַּנַמָּה – אוֹתָהּ תְּעָלָה בֵּין הַיָּם הָאַטְלַנְטִי וּבֵין הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, שֶׁאוֹתָהּ חָלַם הֶרְצְל לַחְפֹּר בְּיַלְדוּתוֹ. בַּחֲפִירָתָהּ הִתְחִיל עוֹסֵק אוֹתוֹ לֶסֶפְּס, שֶׁחָפַר אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ וְהִצְלִיחַ. כָּאן נָחַל תְּבוּסָה נוֹרָאָה. הָעִנְיָן נִגְמַר בִּפְשִׁיטַת־רֶגֶל שֶׁל הַחֶבְרָה שֶׁעָסְקָה בְּכָךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעָה לִשְׁלִישׁ הָעֲבוֹדָה. וְאֶת הַכֶּסֶף הִשְׁקִיעוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים מִמָּה שֶּׁחָסְכוּ לְיוֹם רָע.

הָיָה זֶה אָסוֹן לְרַבִּים. אַלְפֵי פּוֹעֲלִים חָלוּ בְּקַדַּחַת וּמֵתוּ חִנָּם. נִתְגַּלּוּ מַעֲשֵׂי רַמָּאוּת מַחְפִּירִים. וְאֶת מִי הֶאֱשִׁימוּ? כַּמּוּבָן, אֶת הַיְּהוּדִים, אַף שֶׁהַחֶבְרָה הָיְתָה שׂוֹנֵאת יִשְׂרָאֵל, וְלִיהוּדִים לֹא הָיָה חֵלֶק כְּלָל בְּכָל הָעִנְיָן. הֶרְצְל סִפֵּר בְּעִתּוֹנוֹ עַל שַׁעֲרוּרִיָּה זוֹ, וּבְסַפְּרוֹ הֶעֱמִיק לִרְאוֹת אֶת גּוֹרַל עַמּוֹ, שֶׁאוֹתוֹ, כְּמוֹ יֶלֶד לֹא־אָהוּב, מַאֲשִׁימִים בְּכָל מִקְרֶה רַע שֶׁיִּקְרֶה בַּבַּיִת.

וְאוּלָם עִנְיַן פָּנַמָּה נִדְחָה מִפְּנֵי הִשְׁתּוֹלְלוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה שֶׁל שִׂנְאַת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְגַלְּתָה בִּמְאֹרָע דְּרֵיפוּס, קָצִין יְהוּדִי גָּבֹהּ, דְרֵיפוּס שְׁמוֹ, נֶאֱשַׁם כִּמְרַגֵּל עַל יְסוֹד תְּעוּדָה כְּתוּבָה כִּבְיָכוֹל בְּיָדָיו. הָיָה זֶה יְסוֹד רָעוּעַ, כִּי גַם הַמֻּמְחִים לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בְּוַדָּאוּת, שֶׁזֶּהוּ כְּתָב יָדוֹ שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם. אַף עַל פִּי כֵן הֶאֱמִינָה כָּל צָרְפַת, כִּי הַקָּצִין הַיְּהוּדִי אָשֵׁם. רַק יִשְׁרֵי־לֵב מְעַטִּים רָאוּ, שֶׁזֹּאת עֲלִילַת־שָׁוְא וְהָפְכוּ בִּזְכוּתוֹ. אַךְ כָּל הַהוֹכָחוֹת לֹא הוֹעִילוּ. בֵּית־הַדִּין הֶחְלִיט פֶּה אֶחָד, שֶׁדְּרֵיפוּס אָשֵׁם. הַנֶּאֶשָׁם חָב חוֹבַת גָּלוּת וְכָל אוֹתוֹת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ יֻקְּחוּ מִמֶּנּוּ. הָיָה זֶה מַחֲזֶה מְזַעְזֵעַ כְּשֶׁדְּרֵיפוּס הֵרִים אֶת יַד יְמִינוֹ וְקָרָא: “אֲנִי נִשְׁבָּע וְאוֹמֵר שֶׁאַתֶּם מַעֲנִישִׁים אָדָם חַף מִפֶּשַׁע!” הֶרְצְל רָאָה אֶת הַמַּחֲזֶה הָאָיֹם, אֵיךְ לְקוֹל חֲצוֹצְרוֹת קָרְעוּ מֵעַל מַדָּיו שֶׁל הַקַפִּיטָן הָאֻמְלָל אֶת הַכַּפְתּוֹרִים וְאֶת הַסְּרָטִים, שָׁמַע אֶת קְרִיאַת הַקְּצִינִים הַצָּרְפַתִּיִּים בְּעָבְרוֹ עַל פְּנֵיהֶם: “יְהוּדָה! בּוֹגֵד!” רשֶׁם עָמֹק עָשְׂתָה עָלָיו גַּעֲרַת הַנֶּאֱשָׁם בַּנִּקְלִים: “אֲנִי אוֹסֵר עֲלֵיכֶם לִפְגֹּעַ בִּכְבוֹדִי!”, אַךְ לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּקִרְבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת אָחִיו הַמְעֻנֶּה וְהַמְבֻזֶּה רַק בִּגְלַל הֱיוֹתוֹ יְהוּדִי. כִּי הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר הָיָה קוֹל הֶהָמוֹן, שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל וְצָעַק: “מָוֶת לַיְּהוּדִים!”. לֹא דְרֵיפוּס בִּלְבַד הָיָה בְּעֵינָיו הַנֶּאֱשָׁם, כִּי אִם כָּל הַיְּהוּדִים. יְהוּדִי אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָאֻמָּה יֵצֵא הַקֶּצֶף.

רָאִינוּ, שֶׁהֶרְצְל הִרְגִישׁ גַּם קֹדֶם, גָּלוּת מַה הִיא. אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיר, כִּי אֵין לִדְחוֹת אֶת מַעֲשֵׂה הַיֵּשַׁע לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ עִם מִשְׁפַּט דְרֵיפוּס. אוֹתָהּ שָׁעָה הֵבִין, כִּי הַשִּׂנְאָה לְיִשְׂרָאֵל כְּאֵשׁ עֲצוּרָה בְּלֵב הָעַמִּים, וְכָל שֶׁנְּאַחֵר לָצֵאת מִתּוֹכָם, תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת הַלַּהַב נוֹרָאָה יוֹתֵר.

הֶרְצְל הֵבִין, כִּי יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָדוֹל, דָּבָר שֶׁלֹא נַעֲשָׂה עַד כֹּה – כִּי הִגִיעָה הַשָּׁעָה לָצֵאת, וְאֵין לְהִתְמַהְמֵהּ.

מַעֲשֵׂה דְרֵיפוּס הָיָה הַטִּפָּה הָאַחֲרוֹנָה. אוֹתָהּ שָׁעָה חָשׁ הֶרְצְל כִּי כָל מַה שֶּׁעָשָׂה עַד עַתָּה, כָּל מַה שֶּׁלָּמַד, שֶׁסָּבַל, לֹא הָיָה אֶלָּא הֲכָנָה לְמַעֲשֵׂה הַצָּלָה גָדוֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַמּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה גָּמָל בְּלִבּוֹ הָרַעְיוֹן עַל יְצִיאַת־מִצְרַיִם חֲדָשָׁה, גָּמַל הָרַעְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַגָּדוֹל עַל מְדִינַת הַיְּהוּדִים.

ח

שׁוּם סֵפֶר אַחֵר לֹא כָּתַב הֶרְצְל בְּלֵב סוֹעֵר, בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּל רִגְשׁוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֶת “מְדִינַת הַיְּהוּדִים”. כְּאִלּוּ פִּתְאֹם זָרְחָה שֶׁמֶשׁ גְּדוֹלָה עַל כָּל חַיָּיו, הֵאִיר אֶת לִבּוֹ הָרַעְיוֹן, שֶׁלְּצָרַת יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תְּרוּפָה אַחַת: לָצֵאת! לִבְלִי הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים, כִּי אִם לְהָקִים לַיְּהוּדִים בַּיִת מִשֶּׁלָּהֶם; לֹא לִהְיוֹת עוֹד דַּיָּרִים אֵצֶל אֲחֵרִים, כִּי אִם לָתֵת אֶת כָּל הַכֹּחַ, אֶת כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת לְבִנְיָן מִשֶּׁלָּנוּ, לִנְטִיעָה מִשֶּׁלָּנוּ; וְכָל זֶה נִכְלַל בִּשְׁתֵּי מִלִּים מְאִירוֹת:

מְדִינַת הַיְּהוּדִים!

הֶרְצְל יָדַע הֵיטֵב, כִּי הוּא אֵינוּ מַמְצִיא כְּלוּם – כִּי אֵין זֶה רַעְיוֹן חָדָשׁ – כִּי כָל יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל בֹּקֶר וָעֶרֶב לָשׁוּב לְצִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם; כִּי כָל יֶלֶד יְהוּדִי חוֹלֵם, כְּשֵׁם שֶׁחָלַם הוּא, עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. אֲבָל הֶרְצְל רָצָה, שֶׁלֹּא נִסְתַּפֵּק בִּתְפִלּוֹת וּבַחֲלוֹמוֹת, כִּי אִם נָקוּם וְנַעֲשֶׂה; רָצָה שֶׁלֹּא נִדְחֶה אֶת דְּבַר הַגְּאֻלָּה מִדּוֹר לְדוֹר, כְּמוֹ עַד כֹּה, כִּי אִם נָקוּם כְּאִישׁ אֶחָד וְנִתֵּן יָד לְרַעְיוֹן אֶחָד: לְכַנֵּס אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה לְשֵׁם הֲקָמַת מְדִינָה, שֶׁשָּׁם יִחְיוּ אֶת חַיֵּיהֶם, יִבְנוּ וְיִטְּעוּ, וְלֹא יִהְיוּ זְקוּקִים לְחֶסֶד אֲחֵרִים וְלֹא יִהְיוּ חוֹשְׁשִׁים לְרֹגֶז אֲחֵרִים.

רַעְיוֹן פָּשׁוּט הָיָה זֶה, וְעִם זֶה נִשְׂגָּב מְאֹד וְ“רָם כַּכּוֹכָבִים” – רַעְיוֹן לַהֲפֹךְ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, אֲשֶׁר אֵין לוֹ בְּכָל הָעוֹלָם צֵל קוֹרָה וּפִנַּת מְנוּחָה, לְאֻמָּה בַּת־חוֹרִין, שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְעַצְמָהּ, שֶׁהִיא אָדוֹן לְעַצְמָהּ.

וְכֹה חָשַׁב הֶרְצְל: אֶת הַגּוֹיִים לֹא נְפַיֵּס לְעוֹלָם. הֵם אֵינָם רוֹצִים בְּשָׁכֵן חָרוּץ, הַמְבַיֵּשׁ אוֹתָם בַּחֲרִיצוּתוֹ. כָּל שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, לֹא יוֹעִיל. הָבָה, אֵפוֹא, וְנַעֲזֹב אוֹתָם לְנַפְשָׁם! עַד עַתָּה הֻכְרַחְנוּ לְהָגֵן עַל עַצְמֵנוּ מִפְּנֵי שׂוֹנְאֵינוּ בַנֵּכָר. וְאֵיזֶה עַם פֶּלֶא אֲנַחְנוּ, אִם בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה הָרְגוּ בָנוּ וְלֹא יָכְלוּ לְכַלּוֹתֵנוּ! – וְאֵיזֶה עַם פֶּלֶא נִהְיֶה אִם אֶת כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁבִּזְבַּזְנוּ לַשָּׁוְא בֵּין הַגּוֹיִים, נַשְׁקִיעַ בְּבִנְיַן אַרְצֵנוּ – בַּהֲקָמַת מְדִינַת הַיְּהוּדִים!

קֹדֶם הָלַךְ הֶרְצְל אֵצֶל עֲשִׁירֵי הַיְּהוּדִים וְקָרָא אוֹתָם לְהַצָּלַת עַמָּם, אַךְ הֵם חָשְׁבוּ: “פֹּה טוֹב לָנוּ. וְאִם יֵשׁ יְהוּדִים עֲנִיִּים, נָבוֹא לְעֶזְרָתָם בַּכֶּסֶף הָרַב שֶׁאָסַפְנוּ”. הֵם לֹא רָאוּ מַה שֶּׁרָאָה הֶרְצְל: כִּי יָבוֹא יוֹם וְגַם בָּהֶם תִּגַּע הָרָעָה! וְזֶה הָעִקָּר: צָרַת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ רַק בָּעֹנִי, כִּי אִם בָּזֶה, שֶׁלֹא נִתַּן לָנוּ בַּנֵּכָר לִחְיוֹת חַיֵּי עָם, חַיִּים שֶׁל כָּבוֹד, חַיִּים שֶׁל יֹפִי – כִּי שָׁם אָנוּ כְּנֶגֶד רְצוֹנֵנוּ פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים כְּעַם וְכִבְנֵי אָדָם גַּם יַחַד. הַגָּלוּת אֵינָהּ רַק קָשָׁה וּמָרָה – הִיא גַם מְכַעֶרֶת.

מָלֵא רַעְיוֹנוֹת אֵלֶּה, שֶׁהִכְבִּידוּ כַּאֲבָנִים עַל לִבּוֹ, הֶחְלִיט הֶרְצְל לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָיו מֵעֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל וְלִפְנוֹת אֶל עַם יִשְׂרָאֵל, אֶל הָעוֹלָם כֻּלוֹ בְּסֵפֶר שֶׁנִּקְרָא לְהַצָּלָה עַל־יְדֵי הָרַעְיוֹן הַגָּדוֹל, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְצָא מַרְגּוֹעַ בַּגּוֹיִים; כִּי יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת לְהַצָּלָה – לָתֵת לַיְּהוּדִים אֶפְשָׁרוּת לִחְיוֹת חַיֵּי עָם בְּבֵית מוֹלַדְתָּם – בִּמְדִינָה שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יְקִימוּהָ וְהָעַמִּים יַבְטִיחוּ אֶת קִיוּמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ מִכָּל הִתְנַקְּשׁוּת מִבַּחוּץ.

כְּתִיבַת סֵפֶר זֶה הֵטִילָה בּוֹ שִׁכָּרוֹן. יָמִים שְׁלֵמִים יָשַׁב בְּחַדְרוֹ בּוֹדֵד. פָּנָיו חָוְרוּ, שְׂעַר רֹאשׁוֹ וּזְקָנוֹ גָּדְלוּ פֶּרַע. אַךְ בְּלִבּוֹ בָּעֲרָה אֵשׁ קֹדֶשׁ. כָּל נַפְשׁוֹ, כָּל חַיָּיו הָיוּ מְלֵאִים אוֹר גָּדוֹל זֶה. “בִּשְׁבִילִי פָּסְקוּ הַחַיִּים”, רָשַׁם לְעַצְמוֹ. אָכֵן מֵאָז הִתְחִילוּ חַיֵּי הַנֵּצַח שֶׁלּוֹ.

הוּא לֹא חָפֵץ בִּמְדִינָה סְתָם, כִּי אִם בְּפִנַּת עוֹלָם מְתֻקֶּנֶת, שֶׁלֹא יִהְיֶה מָקוֹם בָּהּ לְעַבְדוּת וּלְעשֶׁק. "דֶּגֶל עוֹלֶה בְּמַחֲשַׁבְתִּי. אוּלַי דֶּגֶל לָבָן עִם שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי זָהָב. וְהַשָּׂדֶה הַלָּבָן, פֵּרוּשׁוֹ: חַיֵּינוּ הַחֲדָשִׁים, הַטְּהוֹרִים. שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים, פֵּרוּשָׁם: שֶׁבַע שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה. בְּסִמָּן הָעֲבוֹדָה נִכָּנֵס לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.

נִפְעָם וּמְסֹעָר כֻּלּוֹ כָּתַב פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק. הוּא עָמַד עַל כָּל פְּרָט שֶׁל מְדִינַת הַיְּהוּדִים שֶׁלוֹ. בַּחֲזוֹנוֹ רָאָה מְדִינָה, שֶׁנּוֹסְדָה כֻּלָהּ עַל יְסוֹדוֹת הַמַּדָּע וְהַטֶּכְנִיקָה. הַחַשְׁמַל, הַמְּכוֹנָה הַחֲדִישָׁה, הַדְּרָכִים הַמְתֻקָּנוֹת יְקַמְּצוּ הַרְבֵּה אֶת כֹּחַ הָעֲבוֹדָה, יִתְּנוּ לָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁכְלֵל אֶת חַיָּיו, אֶת תַּרְבּוּתוֹ.

כֵּן, לֹא סְתָם מְדִינָה תִּהְיֶה מְדִינַת הַיְּהוּדִים. כִּי אִם אֶרֶץ שֶׁל חֹפֶשׁ, אֶרֶץ שֶׁתְּגַדֵּל אוֹכְלוֹסִים בְּרִיאִים, מֻכְשָׁרִים, שֶׁיִּהְיוּ לְמוֹפֵת בִּיפִי חַיֵּיהֶם, בְּישֶׁר חַיֵּיהֶם.

מַפְלִיא בְּסֵפֶר זֶה, שֶׁהֶרְצְל אֵינוֹ מְדַבֵּר עַל הַמְּדִינָה, כִּי אִם רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּכָל פְּרָטֶיהָ, בְּכָל מַרְאוֹת חַיֶּיהָ. הוּא רוֹאֶה אֶת הָאֳנִיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּבִיאוֹת רִבְבוֹת עוֹלִים מִכָּל קַצְוֵי אָרֶץ. הִנֵּה הֵם נֶאֱסָפִים עַל סִפּוּן הָאֳנִיָה לִשְׁמֹעַ הַרְצָאָה, לָשִׁיר, לִרְקֹד. כֻּלָם פְּנֵיהֶם צוֹהֲלִים. הֵם חֲלוּצֵי הָעָם, הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָזְבוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם חַיִּים לְלֹא בִּטָּחוֹן, לְלֹא חֵן. הֵם בָּאִים לֹא לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל בַּטָּלָה, כִּי אִם לַעֲבֹד, לִבְנוֹת אֶת אַרְצָם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְנֵיהֶם. הֶרְצְל רוֹאֶה אֶת הַבָּתִּים הַנְּקִיִים שֶׁל הָעוֹבְדִים, בַּיִת וְגִנָּה שֶׁלּוֹ, בַּיִת וְאוֹר שֶׁלּוֹ. כִּי לֹא עַל סְתָם חַיִּים חוֹלֵם הֶרְצְל, כִּי אִם עַל חַיִּים שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁנִּגְאַל.

“מְדִינַת הַיְּהוּדִים” הוּא סֵפֶר הַתְּקוּמָה הַיְּהוּדִית: חֲלוֹם שֶׁל חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיֵּי עַם שֶׁסָּבַל הַרְבֵּה, וְסִבְלוֹ הוּא שֶׁהִכְשִׁיר אוֹתוֹ לְחַיִּים שְׁלֵמִים.

(יְמֵי הַיַּלְדוּת וְהַבַּחֲרוּת)

א: בִּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ

בְּעֶצֶם יַלְדוּתִי יְחִידִי הֻצַּגְתִּי

וָאֶשְׁאַף כָּל יָמַי סְתָרִים וּדְמָמָה…

(“זֹהַר”)

הַיֶּלֶד חוֹסֶה עוֹד בְּצֵל בֵּיתָם הַקָּטָן אֲשֶׁר בִּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ רַאדִי. לְתַלְמוּד תּוֹרָה הוּא עֲדַיִן קָטָן בְּיוֹתֵר, וּמִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב הוּא עָזוּב כֻּלּוֹ לְנַפְשׁוֹ. אַבָּא נִמְצָא רֹב יְמֵי הַשָּׁבוּעַ בַּיַּעַר. וְאִמָּא עֲסוּקָה כָּל הַיּוֹם בַּבַּיִת וּבַמִּטְבָּח, בֶּחָצֵר וּבָרֶפֶת. בְּעֶצֶם טוֹב לוֹ, לַפָּעוּט, שֶׁאֵין אִישׁ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ. כְּשֶׁאֵין אִישׁ עִמּוֹ הוּא עָלוּל לִרְאוֹת מַה שֶּׁעֵין הַגְּדוֹלִים אֵינָהּ רוֹאָה לְעוֹלָם. פִּלְאֵי פְלָאִים מְזֻמָּנִים לוֹ אָז בְּכָל פִּנָּה שֶׁהוּא פּוֹנֶה. אָזְנוֹ צָדָה כָּל מִינֵי קוֹלוֹת וּבְנוֹת־קוֹל מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק. קוֹל צִפּוֹר בָּאִילָן, זִמְזוּם חַרְגֹּל בָּעֵשֶׂב, טִקְטוּק הַשָּׁעוֹן בַּחֶדֶר אוֹ חֲרִיקַת הַמַּשּׂוֹר בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה – בְּכָל אֵלֶה הוּא שׁוֹמֵעַ סוֹדֵי־סוֹדוֹת. כָּל צְלִיל מְדַבֵּר לִלְבָבוֹ, כְּאִלּוּ הוּא מְכֻוָּן אֵלָיו. פָּנִים אֲחֵרוֹת לָעוֹלָם בְּהִוָּתֵר הַיֶּלֶד לְבַדּוֹ. עַל כֵּן הוּא נֶעֱלָם לְעִתִּים תְּכוּפוֹת כָּל־כָּךְ מִן הַבַּיִת. מִתְחַבֵּא הוּא בַּגִּנָּה, מִשְׁתַּטֵּחַ בֵּין הָעֲשָׂבִים הַמְגֻדָּלִים וְעֵינָיו דְּבֵקוֹת בִּנְמָלָה זוֹחֶלֶת הָעוֹלָה הָרִים וְיוֹרֶדֶת בְּקָעוֹת וְאֵינָהּ מִתְיַגַּעַת; בְּסוּסוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, מִין רֶמֶשׂ נִפְלָא, שֶׁעוֹרוֹ הָאֲדַמְדָּם נוֹצֵץ וְגַבּוֹ נָקֹד שָׁחוֹר, דּוֹמֶה לְכַפְתּוֹר נָאֶה, וּפִתְאֹם הוּא פוֹרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו וּפוֹרֵחַ לוֹ; אוֹ שׁוֹכֵב לוֹ בַּעֲרֵמַת הַשַּׁחַת הַחַמָּה שֶׁל הָאֻרְוָה וּמִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה נוֹצֶצֶת עֵינוֹ הַחַכְלִילִית שֶׁל הַסּוּס כִּמְכֻוֶּנֶת אֵלָיו. מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד לְהִסְתַּתֵּר מֵעֵין הַגְּדוֹלִים הַקַּפְּדָנִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הוּא עָשׂוּי לִשְׁכַּב חָבוּי בַּמַּרְתֵּף, בָּעֲלִיָּה, בָּאָסָם, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ. רַק בִּידֵי יַבְדוֹחָה, הִיא אוֹמַנְתּוֹ הַזְּקֵנָה וּמְחֻסֶּרֶת־הַשִּׁנַּיִם, יַעֲלֶה לְגַלּוֹת אֶת מַחֲבוֹאָיו. כָּל פַּעַם שֶׁהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ מֵאֵיזוֹ פִּנָּה נִדַּחַת, הִיא טוֹרַחַת שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁהִיא רוֹחֶצֶת אוֹתוֹ מִן הָאָבָק וְהַלִּכְלוּךְ וּמַלְבִּישָׁה אוֹתוֹ כְּתֹנֶת לְבָנָה. אֲבָל הִיא אַךְ גּוֹרַעַת עֵינֶיהָ מִמֶּנּוּ רֶגַע – וְהַבָּחוּר שׁוּב אֵינֶנּוּ…

אֵין לְהַגִּיד, אֵפוֹא, שֶׁהַנַּעַר מִשְׁתַּעֲמֵם, חָלִילָה, וְהוּא זָקוּק לְחֶבְרָה. כְּפִי שֶׁרְאִיתֶם, הוּא מוֹצֵא לוֹ עִנְיָן בַּכֹּל, וְאֵין לְךָ סֶדֶק אוֹ חוֹר, שֶׁאֵינוֹ מְגַלֶּה בּוֹ עוֹלָם מָלֵא. לֹא כָל שֶׁכֵּן – בַּחֲצֵרָם הַמְּלֵאָה בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת, עֲגָלִים וּסְיָחִים, שֶׁהוּא נִטְפָּל אֲלֵיהֶם לַהֲנָאָתוֹ. פְּעָמִים כְּשֶׁאֵין יַבְדוֹחָה הַזְּקֵנָה מַרְגִישָׁה בַּדָּבָר, הוּא מַצְלִיחַ לְהַפְלִיג עַד הַיַּעַר. שָׁם הוּא עוֹמֵד וּמַקְשִׁיב לְהֶמְּיַת הָעֵצִים, מִתְעַכֵּב עַל־יַד כָּל פִּטְרִיָה צוֹמַחַת, עוֹקֵב אַחֲרֵי סְנָאִית מְבַדַּחַת הַמִּשְׁתַּעֲשַׁעַת עַל בַּד, אוֹ תָר וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַגַּמָּדִים הַחֲמוּדִים, שֶׁרָאָה אוֹתָם פַּעַם בְּלֵיל יָרֵחַ יוֹרְדִים בִּרְנָנָה שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת מִן הַגִּבְעָה הַיְרֻקָּה וְנַעֲלָמִים מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְרִקּוּד בֵּין הָאִילָנוֹת… אֶת הַגַּמָּדִים הַנָּאִים הָאֵלֶּה לֹא שָׁכַח עוֹד לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁכַח דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁעֵינָיו רָאוּ בַּיָּמִים הַנִּפְלָאִים הָהֵם.

אַף־עַל־פִּי־כֵן, נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד כָּלָה תָמִיד לְדָבָר, שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִקְרֹא שֵׁם לוֹ. נִפְלָא הָעוֹלָם בְּכָל אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף־רַגְלוֹ הַקְּטַנָּה, אַךְ אֵין זֹאת כִּי אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם מַשֶּׁהוּ נִפְלָא יוֹתֵר וּמוֹשֵׁךְ יוֹתֵר מֵעֵבֶר לַנִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ עוֹד לְגַלּוֹתוֹ. אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ הוּא תוֹעֶה תָמִיד, כְּעֹפֶר צָמֵא בַּשָּׂדֶה, וְעֵינוֹ לְזֹהַר הָעוֹלָם הַנִּסְתָּר? הֲלֹא הוּא מַה שֶּׁהִבִּיעַ הַמְשׁוֹרֵר לְאַחַר יָמִים רַבִּים בַּחֲרוּזָיו הַיְקָרִים:

מִגּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶל אוֹרוֹ עָרַגְתִּי,

דְּבַר־מָה בַּל יְדַעְתִּיו כְּיַיִן בִּי הָמָה.

("זֹהַר״‎)

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם תּוֹקֵף אוֹתוֹ רֶגֶשׁ מְשֻׁנֶּה: אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מְחַכֶּה בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם לְאַבָּא, הַבָּא תָּמִיד לְשַׁבָּת מֵאֲחוֹרֵי הַגְּבָעוֹת הַיְרֻקּוֹת, מִן הַיַּעַר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה פָּקִיד וּמַשְׁגִּיחַ עָלָיו. רַק עִם אַבָּא בָּאָה מְנוּחַת שַׁבָּת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת. הַבַּיִת פּוֹשֵׁט אָז אֶת בִּגְדֵי הַחֹל, וְהַיֶּלֶד מַרְגִּישׁ, שֶׁהָעוֹלָם הָיָה אַחֵר. אַבָּא יוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן הָעוֹטֶה לָבָן, עוֹבֵר עַל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וְקוֹל נִגּוּנוֹ מְמַלֵּא אֶת כָּל הַבַּיִת חֲמִימוּת וָטֹהַר. הָאֵין זֶה הַפֶּלֶא, אֲשֶׁר אֵלָיו כָּלָה הַיֶּלֶד כָּל יְמֵי הַחֹל? גַּם עַל הַנִּגּוּן הַזֶּה הָעוֹטֵף אֶת הַשַּׁבָּת מַחְלְצוֹת קֹדֶשׁ, יִתְגַּעְגַּע הַמְשׁוֹרֵר וְאוֹתוֹ יִשְׁמֹר בְּלִבּוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

הָדוּר נָאֶה יוֹם הַשַּׁבָּת. קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה, יְהוּדִים מְעֻטָּפִים בְּטַלִּיתוֹת עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים בְּקוֹל – כָּל אֵלֶּה סוֹדוֹת מְתוּקִים הֵם לַיֶּלֶד, כַּיַּעַר הָאָפֵל שֶׁבִּקְצֵה הַכְּפָר, כְּעַנְנֵי הַסַּעַר הַמְשׁוֹטְטִים, כְּאַדְמוּמִית הָעֶרֶב בְּשׁוּלֵי הָאֹפֶק הַלּוֹהֵט, הַמְמַלְּאָה אֶת לִבּוֹ תִּמְהוֹן אֱלֹהִים. וּכְשֶׁאַבָּא נוֹסֵעַ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶל הַיַּעַר, הַיֶּלֶד שׁוּב עָזוּב לְנַפְשׁוֹ וְהוּא מִתְחַמֵּק מִן הַבַּיִת, תּוֹעֶה בֵּין בָּתֵּי־הַכְּפָר וְגַנָּיו אוֹ יוֹשֵׁב לוֹ עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ וּמְשַׂחֵק בַּחוֹל הֶחָם. כְּלוּם יֵשׁ בָּעוֹלָם מַשֶּׁהוּ נָעִים יוֹתֵר מִלְּהַבִּיט אֶל קִילוֹנֵי הַבְּאֵרוֹת הַתְּקוּעִים בַּאֲוִיר הַתְּכֵלֶת וּמִמְּנוֹת אֶת טִפּוֹת הַזָּהָב הַקְּטַנּוֹת, הַנּוֹפְלוֹת מִדְּלָיֶיהָ שֶׁל הַבַּחוּרָה מָרוּסִי, שֶׁכָּל צִבְעֵי הָעוֹלָם נִתְכַּנְּסוּ בָּהֶן?

חיים נחמן ביאליק

נִדְמֶה, שֶׁכָּךְ יִמָּשְׁכוּ הַיָּמִים, שַׁאֲנַנִּים וְטוֹבֵי־שֶׁמֶשׁ, לְעוֹלָם. אֲבָל הִנֵּה שָׁב אַבָּא יוֹם אֶחָד מִן הַיְרִיד וּמֵבִיא עִמּוֹ גִּלָּיוֹן אֲדַמְדָּם מְנֻמָּר בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת – מִין אָלֶף־בֵּית לְתִינוֹקוֹת. לְמָחָר מוֹשִׁיב אוֹתוֹ בָּחוּר מְטֻמְטָם אֶחָד, הוּא סְגָן־הַמְלַמֵּד שֶׁל הַכְּפָר, אֵצֶל שֻׁלְחָן אָרֹךְ לִפְנֵי אוֹתוֹ הַגִּלָּיוֹן הַמְנֻמָּר וּמַתְחִיל לְלַמֵּד אוֹתוֹ לְהַבְחִין בָּאוֹתִיּוֹת. דִּמְיוֹן הַיֶּלֶד עֲדַיִן מָלֵא כֻּלוֹ מַרְאוֹת הַכְּפָר הַחֲבִיבִים. כְּשֶׁמַּרְאִים לוֹ אָלֶף, הֲרֵיהוּ מַכִּיר בָּהּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה רַבָּה אֶת הַבַּחוּרָה מָרוּסִי, זוֹ שֶׁנּוֹשֵׂאת בָּאֵסֶל שְׁנֵי דְלָיַיִם עַל כְּתֵפָהּ, וּכְשֶׁמַּרְאִים לוֹ לָמֶד, מַה פֶּלֶא, שֶׁהִיא נִרְאֵית לוֹ כַּחֲסִידָה פּוֹשֶׁטֶת צַוָּאר וְעוֹמֶדֶת עַל רֶגֶל אֶחָת… בְּכָל אוֹת הוּא רוֹאֶה רִמְזֵי־רְמָזִים. אוֹתָהּ שָׁעָה מִתְרַגֶּשֶׁת עַל הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן פֻּרְעָנוּת רִאשׁוֹנָה: הוּא חָפֵץ לְהַכְנִיס אֶל תּוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הַמֵּתוֹת אֶת מַרְאוֹת הָעוֹלָם הַנִּפְלָאִים, וְסוֹפֶג עַל כָּךְ מַלְקוֹת מִסְגָן־הַמְלַמֵּד הַמְטֻמְטָם. אֲבָל כְּשֶׁיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, עָשׂה יַעֲשֶׂה אֶת הַפֶּלֶא הַזֶּה: הוּא יַכְנִיס לְתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הַמֵּתוֹת הָאֵלֶּה אֶת שִׁירֵי הַחַיִּים שֶׁבִּלְבָבוֹ…

כְּשֶׁיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, זָכֹר יִזְכֹּר בְּאַהֲבָה וּבְגַעְגּוּעִים רַבִּים אֶת הַכְּפָר הַנִּדָּח הַזֶּה, נוֹף יַלְדוּתוֹ הֶחָבִיב, כַּפִּנָּה הַיּוֹתֵר יְקָרָה לוֹ בְּתֵבֵל, אֲשֶׁר מִתּוֹכָהּ יָנְקָה נִשְׁמָתוֹ אוֹרוֹת אֱלֹהִים רִאשׁוֹנִים – הוּא הַכְּפָר, אֲשֶׁר עַל קְסָמָיו וּפְלָאָיו לֹא חָדַל לְסַפֵּר כָּל יָמָיו. הַקְרָאתֶם אֶת שִׁירוֹ “וְאִם יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ”?

יֵשׁ בָּעוֹלָם כְּפָר שַׁאֲנָן, מֻקַּף חוֹמַת־יְעָרִים,

וְלַכְּפָר רְקִיעַ תְּכֵלֶת, בְּלִי מְצָרִים רָקִיעַ,

וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת יְחִידָה בְּאֶמְצַע:

עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה.

וּבְצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ בָּדָד שִׂחֵק שָׁם יֶלֶד.

יֶלֶד עָזוּב לְנַפְשׁוֹ, רַךְ וְיָחִיד וְחוֹלֵם –

וַאֲנִי הוּא הַיֶּלֶד, מַלְאָכִי!

ב: מִפַּרְוָר לְפַרְוָר

אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁבּוֹ יָצָא ר' יוֹסֵף, אֲבִי הַמְשׁוֹרֵר, עִם אִשְׁתּוֹ וּשְׁלשֶּׁת יְלָדָיו הַקְּטַנִּים מִן הַכְּפָר רַאדִי, הָיָה יוֹם אָבִיב נָאֶה. הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה, עַרְבַת אוּקְרַיְנָה רַחֲבַת־הַיָּדַיִם עָטְפָה דֶשֶׁא כֻּלָהּ, וּבִפְאַת הַיַּעַר הֵאִירוּ לִבְנִים שְׁקוּפִים וְאֵלוֹת נְמוּכוֹת הֵטִילוּ צְלָלִים כְּחֻלִּים עַל הַקַּרְקַע הָרָטֹב. חוּץ מִיַּבְדוֹחָה הַזְּקֵנָה, שֶׁבָּכְתָה תַמְרוּרִים כָּל הַבֹּקֶר בְּהִפָּרְדָהּ מֵעַל בֶּן־טִפּוּחֶיהָ, וַדַּאי שֶׁאִישׁ מִן הַכְּפָר לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית, שֶׁעָקְרָה אֶת דִּירָתָהּ מִמְּקוֹמָם. אַךְ הַתַּרְנְגוֹלוֹת עִם אֶפְרוֹחֵיהֶן שֶׁשּׁוֹטְטוּ בֵּין חֲרוּלֵי־הַגְּדֵרוֹת, יָצֹא וָשׁוֹב, הָעֲגָלִים וְהַסְּיָחִים בָּאָחוּ שֶׁפָּשְׁטוּ אֶת הַגַּב תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְעָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם מִמְּתִיקוּת הַחֹם, וַדַּאי נֵעוֹרוּ בַּחֲרָדָה לְשִׁקְשׁוּק הָעֲגָלוֹת וְלִוּוּ בְּעֶצֶב אֶת הַנַּעַר הַקָּטָן, הָעוֹזֵב אוֹתָם לְעוֹלָם. וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם הַפְּרָחִים, שֶׁהֵאִירוּ מִתּוֹךְ דִּשְׁאֵי הָעֵמֶק כְּכוֹכָבִים צְהֻבִּים קְטַנִּים, הִבִּיטוּ אַחֲרָיו נֶעֱצָבִים בְּעֵינֵיהֶם הַמְּאִירוֹת, בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ, כִּי אִישׁ לֹא חוֹנֵן אוֹתָם וְלֹא שָׂמַח לִקְרָאתָם מִיָּמִים יָמִימָה, בְּבוֹא הָאָבִיב, כָּמוֹהוּ.

נָאִים הֵם שְׂדֵי הָאָבִיב בְּלִבְלוּבָם הָרִאשׁוֹן, וְלֵב הַנַּעַר נִפְתַּח לְמֶרְחַב־הָעוֹלָם הַיָּרֹק, שֶׁנִּתְגַּלָּה לְפָנָיו. אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת אַבָּא וְאִמָּא, הַיּוֹשְׁבִים שְׁרוּיִים בִּדְאָגָה בְּתוֹךְ כְּלֵי־בַיִת וְכָרִים וּכְסָתוֹת, הַנֶּעֱרָמִים עַל הָעֲגָלוֹת, שָׁב וּמִתְכַּוֵּץ לְבָבוֹ הַקָּטָן. רַק בֶּן חָמֵשׁ הוּא הַנַּעַר כַּיּוֹם, אֲבָל הוּא כְּבָר מַרְגִּישׁ כִּי יְהוּדִים נוֹדְדִים הֵם, הָעוֹבְרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, וְהַשִּׂמְחָה, שֶׁהִשְׁפִּיעוּ זֶה־עַתָּה עַל לִבּוֹ צִבְעֵי שָׂדֶה וְיַעַר, דּוֹעֶכֶת כְּרֶגַע. נוֹסְעִים בִּדְמָמָה, וְרַק הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, הַקְּשׁוּרָה מֵאֲחוֹרֵי עֲגָלָה אַחַת, מַחֲזֶרֶת רֹאשָׁהּ לַאֲחוֹרֶיהָ, לְצַד הַכְּפָר, וְגוֹעָה בְּרַחֲמִים… אוֹתָהּ שָׁעָה גַּם כָּל הַנּוֹסְעִים מַחֲזִירִים רָאשֵׁיהֶם בְּעֶצֶב לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הַכְּפָר שֶׁגָּלוּ מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. בְּיִחוּד מִזְדַּעֲזֵעַ הַנַּעַר לִגְעִיָּה מָרָה זוֹ, וּבְעֵינַיִם מְלֵאוֹת אַהֲבָה הוּא מִסְתַּכֵּל מֵרֹאשׁ אַחַת הַגְּבָעוֹת בִּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ, שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. הוּא לֹא יוֹסִיף לִרְאוֹתוֹ עוֹד לְעוֹלָם. אָכֵן, מֵעַתָּה יִחְיֶה כְּפָר זֶה מִשְׁנֵה־חַיִּים בְּסֵתֶר לְבָבוֹ.

“לְאָן אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים, אִמָּא?” שׁוֹאֵל הַנַּעַר, כְּדֵי לְהַפְסִיק אֶת הַשְּׁתִיקָה הַכְּבֵדָה.

“אֶל הָעִיר, יַלְדִי – אֶל סַבָּא”, עוֹנָה אִמָּא וּמִתְאַנַּחַת.

מֵרֶגַע זֶה, וְיָמִים רַבִּים אַחֲרָיו, סַבָּא זֶה נַעֲשָׂה לַיֶּלֶד דְּמוּת מֶרְכָּזִית, הָעַמּוּד אֲשֶׁר עָלָיו נִשְׁעָן הָעוֹלָם. כָּל הַזְּמָן שֶׁהֵם נוֹסְעִים, עַד בּוֹאָם לְזִ’יטוֹמִיר, מַעֲסִיק אֶת מֹחוֹ בְּלִי הֶרֶף הָאִישׁ, שֶׁאֵלָיו הֵם נוֹסְעִים כֻּלָם – אַבָּא וְאִמָּא, הוּא וַאֲחוֹתוֹ, וְאָחִיו הַפָּעוּט.

וְהִנֵּה הֵם בָּעִיר. לֹא בָּעִיר מַמָּשׁ, כִּי אִם בְּפַרְוַר הָעֵצִים, מְקוֹם הַקַּרְפִּיפִים הַגְּדוֹלִים לְמַעֲשֵׂי־יַעַר וַעֲצֵי־בִנְיָן. עוֹד טוֹב שֶׁאֵין כָּאן מְבוֹאוֹת־עִיר צָרִים וּמְעֻפָּשִׁים. שַׁחַק רָם וְרָחָב תָּלוּי עַל שְׁכוּנָה יְהוּדִית זוֹ, שֶׁרַק גּוֹיָה אַחַת, הַשְּׁקוֹרוֹפִּינְשְׁטְשִׁיכָה הַזּוֹעֶמֶת יוֹשֶׁבֶת בָּהּ – הִיא שְׁקוֹרוֹפִּינְשְׁטְשִׁיכָה, שֶׁנִּתְפַּרְסְמָה בֵּין יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת הַכֶּלֶב הָרַע שֶׁהִיא מְגַדֶּלֶת בְּבֵיתָהּ וְשֶׁכָּל יְהוּדֵי הַשְּׁכוּנָה מְפַחֲדִים מִפָּנָיו פַּחַד מָוֶת. מֵאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים מִשְׁתַּטְּחִים מִגְרָשׁוֹת רַחֲבֵי־יָדַיִם, וְחוּץ מֵאוֹתָהּ שְׁקוֹרוֹפִּינְשְׁטְשִׁיכָה, שֶׁגַּנָּהּ הָאָפֵל מוֹשֵׁךְ אֶת לֵב הַיְלָדִים לְהָצִיץ לְפָחוֹת בְּעַד חֲרַכֵּי גְדֵרוֹ וְלוּלֵא הַפַּחַד מִפְּנֵי הַכֶּלֶב שְׁקוֹרוֹפִּין וַדַּאי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בּוֹ שַׁמּוֹת, נִמְצְאוּ גַם יְהוּדִים מְעַטִּים שֶׁנָּטְעוּ גַנִּים מֵאֲחוֹרֵי בָּתֵּיהֶם. יְהוּדִים אֵלּוּ נַעֲלִים מְאֹד בְּעֵינֵי הַנַּעַר: יְהוּדִים מִמִּין אַחֵר הֵם – יְהוּדִים, שֶׁחוּץ מַחֲנֻיּוֹת וַעֲצֵי־בִנְיָן הֵם מְטַפְּלִים גַּם בַּגַּנִּים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בָּתֵּיהֶם!

אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַסְּבִיבָה הָעִירוֹנִית מְדַכְּאָה בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים אֶת רוּחַ הַנָּעַר. לֹא טוֹב לְאָזְנָיו, שֶׁהִסְכִּינוּ לְהֶמְיַת יַעַר וּלְשֶׁקֶט כְּפָרִים כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁל יְהוּדִים מְקַנְטְרִים וּמִתְקוֹטְטִים, הַבְּהוּלִים עַל פַּרְנָסָתָם. וְלֹא טוֹב בְּעֵינָיו, שֶׁגַּם אַבָּא, כְּכָל הַיְּהוּדִים, פָּתַח חֲנוּת קְטַנָּה, וּבִמְקוֹם לְשׁוֹטֵט בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, הוּא יוֹשֵׁב עַתָּה כָּל הַיּוֹם וּמְצַפֶּה לְקוֹנִים. מַה דַּל וְעֵירֹם הָעוֹלָם כָּאן! כַּמָּה קַר וְעָגוּם בֵּית סַבָּא! לַמְדָּן אָמִיד זֶה, שֶׁבְּקֶרֶב לִבּוֹ הַנַּעַר מְכַבֵּד אוֹתוֹ מְאֹד, בַּאֲשֶׁר אֵין יְהוּדִי נִפְלָא כְּמוֹתוֹ בְּכָל הַשְּׁכוּנָה, מֵטִיל עָלָיו אֵימָה. הוֹי, כְּלַפֵּי זָקֵן מַחְמִיר זֶה אֵין נַעַר קָטָן וְחַלָּשׁ כָּמוֹהוּ יָכוֹל לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ!

גַּם בַּחֶדֶר לֹא נוֹחַ. חֲבֵרָיו, הַתַּלְמִידִים, סוֹנְטִים בַּכַּפְרִי הַקָּטָן, שֶׁהוּא תָמִיד מְכֻנָּס בְּעַצְמוֹ וְדִמְיוֹנוֹ הָעַז מַטְרִידוּ מֵעִנְיָנֵי הַחֶדֶר וּמְבַלְבֵּל עָלָיו אֶת עוֹלָמוֹ. קָשִׁים מֵהֶם הַמְלַמְּדִים הַזּוֹעֲפִים, הַמִּתְאַכְזְרִים לוֹ וְנוֹטְלִים מִמֶּנּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַחֶדְוָה, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִשְּׂדֵי רַאדִי. לוּלֵא סִפּוּרֵי הַחֻמָּשׁ, שֶׁהִתְחִילוּ לוֹמְדִים עַתָּה בְּנִגּוּן מָתוֹק כָּל־כָּךְ, הָיָה קָץ בְּחַיָּיו מַמָּשׁ.

יֵשׁ לְשַׁעֵר, שֶׁעִסְקֵי הַחֲנוּת לֹא הִצְלִיחוּ בְּיוֹתֵר, כִּי מִקֵּץ זְמַן מוּעָט לְשִׁבְתָּם בְּפַרְוַר־הָעֵצִים, עָמַד אָבִיו וּבָנָה לוֹ בַּיִת בְּפַרְוַר הַזַּפָּתִים, שֶׁמְּקוֹמוֹ בִּקְצֵה הָעִיר הַשֵּׁנִי, – אוּלַי שָׁם יַשְׁבִּיחַ מַזָּלוֹ. לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְהַמִּשְׁפָּחָה הַכַּפְרִית הִתְיַשְּׁבָה בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ, רָחוֹק מִ“מִּישׁוֹרֵי הָעֵץ” הַהוֹמִים, מִבֵּית סַבָּא הַשָּׁרוּי תָּמִיד בַּצֵּל, וְרָחוֹק גַּם מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲמִידִים, שֶׁאֲבִי הַמְשׁוֹרֵר, אִישׁ־הַסֵּפֶר וְאִישׁ־הַחֲלוֹמוֹת, שִׁמֵּשׁ אֶצְלָם רֹב יָמָיו פָּקִיד בַּיְּעָרִים וּבְבָתֵּי־רֵיחַיִם, שֶׁהֻחְכְּרוּ עַל־יְדֵיהֶם. לְמִי שֶׁאֵין הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ נוֹחַ יוֹתֵר לָשֶׁבֶת בְּרִחוּק מָקוֹם מִן הַמֻּצְלָחִים. אֲהָהּ! עוֹד בְּרֵאשִׁית יָמָיו יָדַע הַיֶּלֶד אֶת עֶלְבּוֹן הָעֹנִי, הִרְגִּישׁ בְּדָמוֹ הֶחָם אֶת עֶלְבּוֹן אָבִיו מְקֻפַּח־הַמַּזָּל לְעֻמַּת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁעָשׂוּ וְהִצְלִיחוּ וְהָיוּ גֵאִים עַל הַצְלָחָתָם.

הַנַּעַר מְקַוֶּה, שֶׁבְּפַרְוַר־הַזַּפָּתִים יְחֻדַּשׁ גַּם מַזָּלוֹ. הַמָּקוֹם שָׁם שׁוֹקֵט יוֹתֵר סָמוּךְ לַיַּעַר וְסָמוּךְ לַמַּיִם. וּבֵיתָם עוֹמֵד בִּקְצֵה הַפַּרְוָר. עַרְמוֹנִים וְלוּזִים בּוֹדְדִים מַשְׁרִים נֹעַם עַל בָּתֵּי הַחֹמֶר עֲקוּמֵי־הַכְּתָלִים וּנְמוּכֵי־הַגַּגּוֹת שֶׁבַּשְּׁכוּנָה. בְּקִרְבַת בֵּיתָם צוֹמֵחַ אוֹג זָקֵן וְנָבוּב, שֶׁכַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים מְזַמְזֶמֶת שָׁם בְּזִמְזוּם כַּפְרִי. שְׂדוֹת בָּר מִשְׁתַּטְּחִים מִסָּבִיב וְדֶרֶךְ כְּבוּשָׁה מַבְהִיקָה בֵּינֵיהֶם, הַמּוֹלִיכָה לְמֶרְחַקֵּי עוֹלָם מֻפְלָאִים.

אֲבָל גַּם כָּאן מְלַמְּדִים קַפְּדָנִים מְנַוְּלִים עָלָיו אֶת עוֹלָמוֹ, וְהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בְּקִשְׁרֵי מִלְחָמָה עִמָּהֶם, וְגַם כָּאן, בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ, מְאֵרַת הָעֹנִי. בֵּית־הַמַּרְזֵחַ, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְצָא לַחְמָם בְּצִמְצוּם, מָלֵא יוֹמָם וָלַיְלָה רַעַשׁ שִׁכּוֹרִים, נִבּוּל פִּיהֶם וַעֲשַׁן מִקְטְרוֹתֵיהֶם בְּרַחֲמֵי אֵין קֵץ רוֹאֶה הַיֶלֶד אֶת אָבִיו הַלַּמְדָּן, נְקִי־הַדַּעַת וּטְהָר־הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ כִּעוּר זֶה, שֶׁאֵין מִפְלָט מִמֶּנּוּ. לְאַחַר יָמִים רַבִּים הֶעֱלָה הַמְשׁוֹרֵר אֶת דְּמוּת אָבִיו, שֶׁמֵּת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ, וְכָל הֶמְיַת לִבּוֹ נִתְּכָה בְּגַלֵּי רַחֲמִים וְאַהֲבָה בְּשִׁירוֹ “אָבִי”, שֶׁבּוֹ הִצִּיג מַצֵּבָה לֹא רַק לְאָבִיו הָאֻמְלָל, כִּי אִם לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְשָׂרְכִים גַּם הֵם כָּל חַיֵּיהֶם אֶת דַּרְכָּם הָעֲגוּמָה “בֵּין שַׁעֲרֵי הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה” –

וְכֹה סָפַד לוֹ:

בִּמְעָרַת חֲזִירֵי־אָדָם וּבְטֻמְאַת בֵּית־מַרְזֵחַ – –

מֵאֲחוֹרֵי חָבִיּוֹת מֶזֶג, עַל גַּבֵּי סֵפֶר צְהֹב־גְּוִילִים,

נִגְלָה עָלַי רֹאשׁ אָבִי, גֻּלְגֹּלֶת קָדוֹשׁ מְעֻנֶּה,

כַּעֲרוּפָה מֵעַל כְּתֵפֶיהָ, צָפָה בְּעַנְנֵי עָשָׁן,

פָּנִים דָּוִים מִצַּעַר וְעֵינַיִם זוֹלְגוֹת דָּם;

דּוּמָם עָמַדְתִּי בֵּין בִּרְכָּיו וְעֵינַי תְּלוּיוֹת בִּשְׂפָתָיו.

הָמוּ שִׁכּוֹרִים מִסָּבִיב וּסְבוּאִים סָפְקוּ בְקִיאָם,

מִפְלְצוֹת פַּרְצוּפִים נֶאֱלָחִים וְזִרְמַת לְשׁוֹן שִׁקּוּצִים,

נַעֲווּ הַכְּתָלִים מִשְּׁמֹעַ, הַחַלּוֹנוֹת חָפוּ פְּנֵיהֶם,

רַק אֶל אָזְנִי לְבַדָּהּ, אֹזֶן יֶלֶד לֹא מְטֻמָּאָה,

נָזַל וַיְפַכֶּה חֶרֶשׁ לַחַשׁ שְׂפָתַיִם טְהוֹרוֹת,

לַחַשׁ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

אֶת הָרַחֲמִים הַלּוֹהֲטִים הָאֵלֶּה, רַחֲמֵי יֶלֶד חַלָּשׁ עַל אָבִיו הַשּׁוֹקֵעַ בִּסְחִי וּמָאוֹס שֶׁל פַּרְנָסָה בְּזוּיָה וְאֵין כֹּחַ בּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו, הִבִּיעַ בַּחֲרוּזִים הַנּוֹקְבִים עַד תְּהוֹם הַלֵּב:

וּבְשׁוּבוֹ לְעֵת־עֶרֶב הַחֶדְרָה כֻּלּוֹ שׁוֹתֵת קִיקָלוֹן,

נִתְעָב וְנֶאֱלָח עַל נַפְשׁוֹ, כְּמָשׁוּי מִמְּצוּלַת סֶחִי,

שִׁוַּע לִבִּי לֶעֱנוּתוֹ, אֵלֶם יְגוֹנוֹ הִכְרִיעָנִי.

הָהּ, לוּלֵא קָטֹנְתִּי כָּכָה, לוּלֵא רָפִיתִי כֹחַ,

וָאֶתְּנָה כְּתֵפִי עִם כְּתֵפוֹ וְצַוָּארִי עִם צַוָּארוֹ אָשִׂים,

נָשׂא עִמּוֹ בָּעֹל וְעָמֹס אִתּוֹ בַּסֵּבֶל.

חֵלֶק כְּחֵלֶק נִמְשֹׁכָה, אוּלַי יָקֵל־לוֹ בִּגְלָלִי…

אָכֵן, נָאֶה הָעוֹלָם שֶׁמִּחוּץ לַחֶדֶר וּמִחוּץ לַבַּיִת, וּבַשָּׁעוֹת הַמְּעַטּוֹת שֶׁהַנַּעַר נִמְלָט הַחוּצָה, הֲרֵיהוּ חַי בְּכָל יֵשׁוּתוֹ אֶת חַיָּיו הַמְּלֵאִים וְרַבֵּי־הַצְּבָעִים, חַיֵּי יֶלֶד־פַּיְטָן, הַכּוֹנֵס שֶׁלֹא מִדַּעַת אֶת תִּפְאֶרֶת הַחַיִּים בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה. מָה רַבּוּ חֲמוּדוֹת הָעוֹלָם הַמְזֻמָּנוֹת לוֹ מֵעֵבֶר לַפַּרְוָר! תָּר הוּא ביַּעַר וּמוֹצֵא בּוֹ אוֹצְרֵי־אוֹצָרוֹת: גַּרְגְּרֵי־שָׂדֶה וְתַפּוּחֵי־בָר וְאַגָּסֵי “כָּל־נִדְרֵי” וְכָל מִינֵי פִּטְרִיּוֹת, צָד חֲפַרְפָּרוֹת וּנְחָשִׁים וְקִפּוֹדִים וְשׁוֹכֵחַ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ; אוֹ מִתְגּוֹלֵל לַהֲנָאָתוֹ בְּטֵיטֵרוֹב הַנָּהָר, מַשְׁלִיךְ חַכָּה בַּמַּיִם וְאֵין קֵץ לְאָשְׁרוֹ כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה גִּלְדּוֹן קָטָן אוֹ אַבְרוֹמָה גְדוֹלָה כִּזְנַב הַלְּטָאָה. פְּעָמִים הוּא וַחֲבֵרָיו מְקַדְּשִׁים, יַחַד עִם בַּחוּרֵי־הַפַּרְוָר הַגְּדוֹלִים, מִלְחָמָה עַל בְּנֵי הַפַּרְוָר הַסָּמוּךְ, וְהוּא שָׁב אַחַר־כָּךְ הַבַּיְתָה נֶחְבָּל וּמְלֻכְלָךְ וְקָרוּעַ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה וּלְהֵרָאוֹת בְּנַוְלוּתוֹ לִפְנֵי אַבָּא, הַיּוֹשֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן וּמְעַיֵּן בַּגְּמָרָא.

בְּרָם, גַּם בַּחֶדֶר יֶשְׁנָן שָׁעוֹת שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ גְּדוֹלָה. לְכָל שָׁבוּעַ רֵיחַ אַחֵר שֶׁל הַסִּדְרָה, לְכָל עֶרֶב־חַג נִגּוּן שֶׁלּוֹ – אֲפִלּוּ לְכָל יוֹם שֶׁל צוֹם עֶצֶב שֶׁלּוֹ וּמְתִיקוּת שֶׁלּוֹ. וּמִי עוֹד כָּמוֹהוּ מַרְגִישׁ בַּחֲלִיפוֹת הַנִּגּוּנִים שֶׁל הַחַיִּים! פְּעָמִים הוּא נִסְחָף כֻּלוֹ עִם שִׁירַת הַתַּלְמִידִים בְּלָמְדָם “פָּסוּק”, וְהִנֵּה חֲמִימוּת גְּדוֹלָה שׁוֹפַעַת עָלָיו וְאַהֲבַת־הַתּוֹרָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל לִבּוֹ, וְהוּא רוֹחֵץ בְּיָם שֶׁל שִׂמְחָה, כְּמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִסְחָף אַחֲרֵי צִבְעֵי הַשְּׁקִיעָה הַיּוֹקְדִים וְהוּא כֻלּוֹ שִׁכּוֹר מִמַּרְאֵה עֵינָיו. חֵן־הַתּוֹרָה מִצְטָרֵף אֶל חֵן הָעוֹלָם. בְּסוֹף הַקַיִץ, כְּשֶׁהַכִּתָּה הַגְּדוֹלָה לוֹמֶדֶת אֶת בִּרְכַּת משֶׁה רַבֵּנוּ, וְשִׁירַת הַפְּרִידָה “הַאֲזִינוּ” מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַחֶדֶר צְלִילֵי־שַׁלְהֶבֶת, הוּא יוֹשֵׁב מֵרָחוֹק וּבוֹלֵעַ בַּחֲרָדָה אֶת דִּבְרֵי הַקְּדוּמִים הַנִּשְׂגָּבִים, אַף כִּי לֹא אֶת כֻּלָם הוּא עָשׂוּי עוֹד לְהָבִין. כָּל הֶחָזוֹן הָעַתִּיק הַזֶּה נֶחֱרָת עָמֹק בְּלִבּוֹ. וְלִכְשֶׁיִּגְדַּל יֵדַע כַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע אִישׁ זֶה דוֹרוֹת רַבִּים, לְחַדֵּשׁ אֶת עֻזּוֹ וְיָפְיוֹ בַּשִּׁירָה אֲשֶׁר שָׁר לְעַמּוֹ.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לֹא כָל הַמְלַמְּדִים הֶדְיוֹטוֹת וּמָרֵי־נֶפֶשׁ כְּר' גֵּרְשׁוֹן וּכְחַיִּים הָאָרֹךְ, שֶׁיָּרְדוּ לְחַיֵּי הַיֶלֶד. לְאַחַר שֶׁהִתְעַנָּה תַּחַת יְדֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה יָמִים רַבִּים, שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ וְנִתְקַבֵּל לְחֶדְרוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר, מְלַמֵּד אָמָן וּמְשׁוֹרֵר, שֶׁיָּדַע לְשַׁוּוֹת חֵן וָנֹעַם עַל הַחֶדֶר וְעַל לִמּוּדָיו. אֵין כָּאן עוֹד אֲפֵלָה וּמָרָה־שְׁחוֹרָה זוֹ שֶׁבַּחֲדָרִים הַקּוֹדְמִים. כָּאן פָּרְחָה הָאֲדָמָה עַל סַף הַחֶדֶר, וְהַתּוֹרָה – גַּם הִיא פָּרְחָה, כִּפְרֹחַ הַגִּנָּה מִסָּבִיב לַבַּיִת. וְעִם צֵאת הַיּוֹם, כְּשֶׁהַחַמָּה מַאְדִּימָה רָאשֵׁי הָאִילָנוֹת וְהָאֲוִיר מִצְטַנֵּן וּמִתְמַלֵּא רֵיחַ עֲשָׂבִים וְגַנִּים וְהָרַבִּי יוֹשֵׁב עִם תַּלְמִידָיו בַּחוּץ, תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמְלַמְּדָם פִּרְקֵי תְהִלִּים, – הַחֶדֶר נֶהְפָּךְ לְאַרְמוֹן־פְּלָאִים. הַכֹּל מוּבָן וּמוּאָר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲפִלּוּ לִילָדִים קְטַנִּים, וְכֹה מֵיטִיבִים לַלֵּב חֲרוּזֵי תְהִלִּים הַנִּפְלָאִים: “אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים… כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ… וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי־מָיִם…”

הַאֵין הַיֶּלֶד הַמְאֻשֶׁר, הַסּוֹפֵג מְאוֹר הַתּוֹרָה עִם מְאוֹר הָעוֹלָם כְּאֶחָד, דּוֹמֶה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גַּם הוּא לְשִׂיחַ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי־מַיִם בְּרוּכִים?

ג: יַתְמוּת

וְאֵי מִזֶּה תָבֹא אַנְחָתִי יָדַעְתָּ?

אִמִּי נִתְאַלְמְנָה, בָּנֶיהָ נִתְיַתְּמוּ…

(“שִׁירָתִי”)

רַק בֶּן שֶׁבַע אוֹ סָמוּךְ לִשְׁמוֹנֶה הָיָה אָז הַנָּעַר. בְּיָמָיו הַמְּעַטִּים רָאָה מְעַט מְאֹד נַחַת. כָּל־כָּךְ מַהֵר קִדְּמוּהוּ יְמֵי עֹנִי וְעֶלְבּוֹן וּנְדוּדִים. כָּל־כָּךְ מַהֵר פָּגְעוּ בַּנַּעַר הָרַךְ וְהַחוֹלֵם רוּחוֹת הַזַּעַף הַקָּרוֹת. אַף־עַל־פִּי־כֵן, לִבּוֹ נָשָׂא אֶת כָּל פִּגְעֵי־הַחַיִּים וּמְקוֹר שְׁשׂוֹנוֹ לֹא יָבֵשׁ. נֶעֶזָב מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ “תָּעָה בָדָד מִסָּבִיב לְקִנּוֹ”, וְאִישׁ לֹא שָׂם עֵינוֹ עָלָיו, אַךְ מַלְאָכִים טוֹבִים לִוּוּהוּ מֵאָז הַבֹּקֶר, וְכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר מְצָאוּהוּ לֹא עָצְרוּ כֹחַ לְהַקְדִּיר עָלָיו אֶת מִשְׁעוֹלֵי יַלְדוּתוֹ הַמְּאִירִים.

פָּשׁוּט וְצָנוּעַ הָיָה הַנּוֹף אֲשֶׁר גִּדְּלָהוּ – לֹא הַרְרֵי אֵל וְאַרְזֵי לְבָנוֹן וּמִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּירִים. אַךְ לְנַפְשׁוֹ הָיָה דַי בְּזֹהַר הָרָקִיעַ, בְּמֶרְחֲבֵי שָׂדֶה, בְּדִמְמַת חֹרֶשׁ, בְּנָוֶה שַׁאֲנָן, וְהוּא הָיָה “שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט”, אֲשֶׁר שָׁפַר עָלָיו מִכָּל פִּלְאֵי הָעוֹלָם הָרְחוֹקִים. פַּשְׁטוּת־נוֹף זוֹ טָבְעָה אֶת חוֹתָמָהּ עַל כָּל יְצִירַת הַמְשׁוֹרֵר. מִמֶּנָּה לָמַד גַּם הוּא “לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט”, שֶׁלֹּא לִרְדֹּף אַחֲרֵי צִלְלֵי תֹהוּ כִּי אִם לִכְבֹּשׁ כִּבּוּשׁ נֶאֱמָן אֶת הַמְּעַט, אֶת הַקָּרוֹב, אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוּא. סְגֻלָּה זוֹ הִנְחִילוּהוּ פַּרְוְרֵי־הָעֹנִי. בָּזֶה נִבְדַּל לְטוֹבָה מִ“דּוֹרוֹת הַהַפְלָגָה” הָרַבִּים שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, מֵאֵלֶּה שֶׁסְּאַת מְלִיצָתָם הָיְתָה כָּל־כָּךְ גְדוּשָׁה, אַךְ מַה שֶׁפָּרַח בְּד' אַמּוֹתֵיהֶם, נֶעְלָם תָּמִיד מֵעֵינֵיהֶם. בְּיַאלִיק לִמֵּד אֶת עֵינֵינוּ לִרְאוֹת, לִזְכּוֹת בַּ“יֵּשׁ”, לְגַלּוֹת הוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם גַּם בְּמָקוֹם שֶׁלְּמַרְאִית עַיִן אֵין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת. כִּי גַם לוֹ בְּעַצְמוֹ נָחוּץ כָּל־כָּךְ מְעַט, כְּדֵי שֶׁהָעוֹלָם יִצְהַל בְּבַת אַחַת כֻּלּוֹ בְּעֵינָיו וּבְדָמוֹ.

כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה שִׂמְחָה נָשָׂא הַיֶּלֶד בְּקִרְבּוֹ, שֶׁכָּל צָרָה שֶׁהִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה עָלָיו לֹא הִכְרִיעָה אוֹתוֹ עַד עַתָּה. אַךְ כְּשֶׁשָּׁב הַבַּיְתָה מִמִּשְׂחָקָיו הָעַלִּיזִים עִם חֲבֵרָיו אוֹ מִשּׁוּט בָּדָד בַּשָּׂדֶה וּבַחֹרֶשׁ וּמָצָא אֶת אָבִיו, שֶׁהָיָה תָמִיד “בָּרִיא וְחָסוֹן כְּאַלּוֹן”, שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, וְהַמַּחֲלָה נִמְשְׁכָה יָמִים וָחֳדָשִׁים רַבִּים, וְהָעֹנִי הִתְגַּבֵּר וְאָפְסָה כָל תִּקְוָה שֶׁהַחוֹלֶה יָקוּם מֵחָלְיוֹ – נִשְׁבַּר לֵב הַנַּעַר מֵחֶמְלָה עַל אָבִיו הַהוֹלֵךְ לָמוּת וְעַל אִמּוֹ, שֶׁעוֹלָמָהּ חָשַׁךְ עָלֶיהָ בְּעוֹדֶנָּה בִנְעוּרֶיהָ.

כְּצֵל כָּבֵד עָטַף מֵאָז אֶת הַבַּיִת. וּפַעַם הֵקִיץ לְקוֹל צַעֲקוֹתֶיהָ הַמָּרוֹת שֶׁל אִמּוֹ. אוֹתוֹ הֶעֶבִירוּ אֶל בֵּית הַשָּׁכֵן, אַךְ צַלְמֵי הַמָּוֶת רְדָפוּהוּ עַד הַבֹּקֶר. רַק אָז נוֹדַע מַה שֶׁלִּבּוֹ חָזָה לוֹ כָּל הַלַּיְלָה: שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵין לוֹ אָב, אֲשֶׁר יֶחֱסֶה בִּכְנָפוֹ הַחַמָּה, – שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה הִנֵּהוּ יָתוֹם, יָתוֹם נֶעֱזָב בָּעוֹלָם…

יָמִים מְעַטִּים נִשְׁאַר עוֹד עִם אִמּוֹ, שֶׁכָּל מַשָּׂא הַחַיִּים הוּטַל מֵעַתָּה רַק עָלֶיהָ. עִם מוֹת אַבָּא פָּנָה זִיווֹ שֶׁל הָעוֹלָם, פָּנָה זִיווֹ שֶׁל הַבָּיִת:

גַּם קוֹל הָאוֹרְלוֹגִין כְּמוֹ הֻמַּךְ מֵעַתָּה,

גַּם כָּתְלֵי־הַבַּיִת כְּמוֹ בוֹכִים בִּדְמָמָה.

מִשֶּׁבֶר יַלְדוּת זֶה לֹא נִרְפָּא יָמִים רַבִּים. יָמִים רַבִּים מְלַוָּה אוֹתוֹ מֵאָז דְּמוּת אַבָּא, וְהוּא מִתְרַפֵּק עַל צִלּוֹ, לִבּוֹ כָלֶה לְזִכְרוֹ, וּכְכָל אֲשֶׁר יַרְחִיק לָלֶכֶת מִקִּבְרוֹ, כֵּן יִגְבְּרוּ גַעְגּוּעָיו עָלָיו:

לֹא־רַבַּת רָאִיתִי אֶת אָבִי, לֹא אָרְכוּ יָמָיו עִמִּי,

בְּעוֹדֶנִּי רַךְ וְקָטָן וּבְטֶרֶם אֶשְׂבַּע צַלְמוֹ,

בִּקְרֹא עוֹד עֵינַי לְרַחֲמָיו וְרֹאשִׁי לְמַחֲסֵה יָדוֹ,

לְקָחוֹ הַמָּוֶת מֵעָלַי, הִפְרִיד בֵּין שְׁנֵינוּ לָנֶצַח…

עוֹד אִמּוֹ מִתְחַזֶּקֶת לְפַרְנֵס אֶת שְׁלשֶׁת יְתוֹמֶיהָ הַקְּטַנִּים, אֲבָל כֹּחָהּ כָּשַׁל, וְהִיא מוֹסֶרֶת אוֹתוֹ אֶל בֵּית סַבָּא, שֶׁהוּא יְגַדֵּל אוֹתוֹ – הַנַּעַר גּוֹלֶה מִפַּרְוַר־הַזַּפָּתִים שׁוּב לְפַרְוַר־הָעֵצִים.

כְּאֶפְרֹחַ רַךְ שֶׁנִּלְקַח מִתַּחַת כַּנְפֵי אִמּוֹ הִתְהַלֵּךְ הַיֶּלֶד בַּבַּיִת הַיָּשָׁן וְהָרֵיק שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה אָז כְּבָר כְּבֶן שִׁבְעִים וְשָׁלשׁ. אִישׁ לֹא הָיָה זוּלָתָם בַּבַּיִת, חוּץ מֵאִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁשִּׁמְּשָׁה אוֹתָם. לְכַתְּחִלָּה אֵין דַּעַת הַזָּקֵן נוֹחָה מִכָּל הַ“שִּׁדּוּךְ” הַזֶּה, אֲבָל מְעַט מְעַט נַפְשׁוֹ מִתְקַשֶּׁרֶת בְּנֶפֶשׁ נֶכְדּוֹ, אַף כִּי הוּא מְדַקְדֵּק עִמּוֹ בְּיוֹתֵר וּמְיַסֵּר אוֹתוֹ קָשֶׁה עַל כָּל עֲבֵרָה קַלָּה. לֵב הַנַּעַר הַמָּלֵא רֹךְ אֵין קֵץ לִמְרַחֲמָיו, נַעֲשֶׂה קָשֶׁה וּמָלֵא מֶרִי, כְּשֶׁפּוֹגְעִים בְּחֵרוּתוֹ. דַּוְקָא מְשּׁוּם שֶׁכּוֹפִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת שֶׁלֹּא לְהָנִיעַ יָד וָרֶגֶל וְשֶׁלֹּא לְהָרִים קוֹל, שׁוֹבְבוּתוֹ בַּחוּץ פּוֹרֶצֶת וְעוֹבֶרֶת גְּבוּל. עָלוּל הוּא לְטַפֵּס עַל עַמּוּדִי הַטֶּלֶגְרַף, לַעֲלוֹת עַל אֲרֻבַּת הֶעָשָׁן, לְהִתָּלוֹת בְּאִילָן וְלִהְיוֹת צָפוּי לְרִסּוּק־אֲבָרִים, וְהַזָּקֵן הַמְקַוֶּה שֶׁנֶּכְדּוֹ יִהְיֶה גָדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֵינוֹ יָכוֹל, כַּמּוּבָן, לִסְלֹחַ לוֹ פְּשָׁעִים נוֹרָאִים כָּאֵלֶּה, וְהוּא מַעֲנִישׁ אוֹתוֹ בְּכָל חֹמֶר הַדִּין. וְלֹא רַק הוּא בִּלְבָד – גַּם בְּנֵי־הַמִשְׁפָּחָה, דּוֹדִים וּבְנֵי־דּוֹדִים, מִצְטָרְפִים לְמִצְוָה זוֹ וּמְזַכִּים אֶת הַיָּתוֹם בְּלֶקַח פִּיהֶם וּפְעָמִים גַּם בְּמַתְּנוֹת יָדָם…

כֹּה כָבְדָה הַיַּתְמוּת מִיּוֹם אֶל יוֹם עַל הַנַּעַר. עֶלְבּוֹן־יְתוֹמִים זֶה צוֹרֵב אוֹתוֹ תָּמִיד בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל זִכְרוֹ אֶת יְמֵי הַסַּגְרִיר הָהֵם:

יְתוֹמִי, – לָחֲשָׁה לִי – יְתוֹמִי! נִשְׁכָּח בָּעֲלָטָה,

כְּצֶמַח רַךְ בַּקֹּר, בִּדְמִי יְגוֹנְךָ תִּתְיַגֵּעַ – –

מָה רַחֵם אֲרַחֶמְךָ, יֶלֶד אֻמְלָל…

וּבְהִתְעַטֵּף עָלָיו נַפְשׁוֹ, הוּא בּוֹכֶה בְּכִיָּה כְּבוּשָׁה בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָּתוֹ, וְאֵין רוֹאֶה אֶת דִּמְעוֹתָיו, וּפַעַם הוּא מַשְׁכִּים עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, צָר אֶת בְּגָדָיו וּמַחְלִיט לִבְרֹחַ אֶל אִמּוֹ. הוּא רָץ בְּיָרְאוֹ פֶּן יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו, אַךְ הִנֵּה הוּא עוֹבֵר אֶת הָרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים, הִנֵּה נִפְתָּחִים תְּרִיסֵי־הַחֲנֻיּוֹת, הָעִיר מִתְעוֹרֶרֶת, הַחַמָּה זוֹרַחַת… לֹא, אִישׁ לֹא יַשִּׂיגֵהוּ עוֹד! לְבּוֹ טוֹב עָלָיו, וּבְזָכְרוֹ שֶׁעוֹד מְעַט יִהְיֶה בְּבֵית אִמָּא, הוּא שׂוֹחֵק מִתּוֹךְ דְמָעוֹת.

“לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, בַּחוּרִי?” – שׁוֹאֵל אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶחָד הַמַּרְגִּישׁ אֵיזוֹ זָרוּת בַּהֲלִיכַת הַיֶּלֶד הַמֻּשְׁכֶּמֶת וּבִצְרוֹר הַבְּגָדִים שֶׁעַל שִׁכְמוֹ.

“לְבֵית אִמִּי, ר' יְהוּדִי, לְבֵית אִמִּי – הִיא דָרָה הַרְחֵק, הַרְחֵק מְאֹד” – עוֹנֶה הַנַּעַר וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּגִבּוֹר עַז־נֶפֶשׁ, שֶׁאֵין פַּחַד לְפָנָיו.

אַךְ בְּבוֹאוֹ אֶל הָאֵם בָּכְתָה עַל צַוָּארוֹ, הֶאֱכִילָה אוֹתוֹ דַּיְסָה בְּחָלָב, – וְהֶחֱזִירַתּוּ לְבֵית סַבָּא.

ד: עַל הַגְּבוּל

לֹא נוֹחָה הָיְתָה לַנַּעַר, הַצָּמֵא עוֹד לְעֶדְנַת אֵם וְרַחֲמֶיהָ, עֵינוֹ הַקַפְּדָנִית שֶׁל הַזָּקֵן. כְּאוֹתוֹ נָזִיר בִּ“מְגִלַּת הָאֵשׁ”, שֶׁבּוֹ נִרְמְזָה, בְּלִי סָפֵק, דְמוּת אָבִיו הַזָּקֵן שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, הִשִּׁיב עַל נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד אֶת קָרַת תּוֹכַחְתּוֹ, הִזִּיר אוֹתוֹ מֵחֶמְדַּת הָאֲדָמָה “וַיְלַמְּדֵהוּ לְהַבִּיט הַשָּׁמָיְמָה”. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, הָיָה הַזָּקֵן גַּם טוֹב לוֹ כְּאָב וְאָהַב אוֹתוֹ בְּסֵתֶר לִבּוֹ וְדָאַג לוֹ וְנָתַן לֹא מְעַט גַּם לְנַפְשׁוֹ. הוּא, עַל פִּי דַרְכּוֹ, חִנְּכָהוּ לִגְדוֹלוֹת וְהִכְשִׁירָהוּ לִגְדוֹלוֹת. הוּא, שֶׁלֹא הִנִּיחַ לוֹ לְהִמָּשֵׁךְ יוֹתֵר מִדַּי אַחֲרֵי “הָעוֹלָם הַזֶּה”, חִזֵּק בּוֹ אֶת רְצוֹנוֹ לִשְׁלֵמוּת אָדָם, טִפַּח בּוֹ אֶת אַהֲבַת הַתּוֹרָה עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ. שֶׁלֹּא מִדַּעַת נָטַע בּוֹ אֶת הַהַכָּרָה, שֶׁהוּא, נֶכְדּוֹ שֶׁל ר' יַעֲקֹב־מֹשֶׁה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, כִּי אִם שׂוּמָה עָלָיו לִהְיוֹת גָּדוֹל בְּתוֹרָה וְגָדוֹל בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם. תַּלְמִיד־חָכָם זָקֵן זֶה, שֶׁמּוּסָרוֹ נָפַל כִּכְפוֹר עַל מַאֲוַיָּיו הַיּוֹקְדִים שֶׁל הַנַּעַר, מְשָׁכָהוּ בְּכָל זאת אֶל עָל, לֹא נָתַן לוֹ לִשְׁקֹעַ בִּקְטַנּוֹת.

בְּבַיִת זֶה, שֶׁתָּמִיד לוֹמְדִים אוֹ מִתְפַּלְלִים בּוֹ, קוֹנֶה הַנַּעַר עוֹד בְּרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ בְּקִיאוּת עֲצוּמָה בְּסִפְרוּת יִשְׂרָאֵל לְכָל סוּגֶיהָ. קוֹלֵט אֶת רוּחַ הַדּוֹרוֹת. מִטִּבְעוֹ שֶׁל הַנַּעַר שֶׁלֹּא לְהִתְמַכֵּר לְשׁוּם דָּבָר הִתְמַכְּרוּת לַחֲצָאִין. בְּאוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת, שֶׁהוּא מְשַׂחֵק וּמִשְׁתּוֹבֵב, הוּא גַם קוֹרֵא וְלוֹמֵד. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת הוּא עָשׂוּי לָשֶׁבֶת בְּסֵתֶר פִּנָּתוֹ וְלִבְלֹעַ דַּף אַחַר דַּף בְּסֵפֶר דְּרוּשׁ אוֹ קַבָּלָה, בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אוֹ בְּסִפְרֵי מֶחְקָר. הוּא אֵינוֹ מַבְדִּיל בֵּין סֵפֶר לְסֵפֶר. רוּחוֹ הַצְּמֵאָה יוֹנֶקֶת מִכָּל הַמַּעְיָנוֹת, וְאֵינָהּ מְאַבֶּדֶת טִפָּה. כָּל מַה שֶׁנִּקְלַט כָּאן יִצְטָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן הַבָּאוֹת.

קַדְרוּת הַלִּמּוּדִים מֻמְתֶּקֶת מִזְמָן לִזְמָן עַל־יְדֵי סֵפֶר־הַשְׂכָּלָה אֲרָעִי, הַבָּא לְיָדוֹ עַל הָרֹב בְּדֶרֶךְ נֵס. בְּשָׁעָה שֶׁמְּסַיְּדִים אֶת הַחֶדֶר לְפֶסַח, נוֹפֵל מֵעַל הָאָרוֹן סֵפֶר מְאֻבָּק וְנִשְׁכָּח בְּשֵׁם: “עִירָא וּזְבַדְיָה”, סִפּוּר קְדוּמִים כָּתוּב בְּסִגְנוֹן מְלִיצִי נִשְׂגָּב. הַסִּפּוּר כּוֹבֵשׁ אֶת לֵב הַנַּעַר בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהוּא מוֹסִיף לִקְרֹא בוֹ גַּם בַּאֲפֵלַת הָעֶרֶב לְאוֹר הַגַּפְרוּרִים, שֶׁהוּא מַדְלִיק בָּזֶה אַחַר זֶה… אֵין זֶה סֵפֶר מִן הַמְשֻׁבָּחִים, אֲבָל הַנַּעַר מוֹצֵא בּוֹ פִּלְאֵי־פְלָאִים, וּמִלְחֶמֶת־הַבֵּינַיִם בֵּין הָאָב וּבֵין בְּנוֹ נֶחֱרֶתֶת בְּלִבּוֹ כְּרשֶׁם זְוָעָה לְכָל יְמֵי־חַיָּיו.

נִמְצְאוּ מְלַמְּדִים, שֶׁנִּתְפְּסוּ גַם לְהַשְׂכָּלָה בְּמִקְצָת, וּלְעִתִּים מִזֻמָּנוֹת, בְּיִחוּד “בֵּין הַזְּמַנִּים”, הֵם נוֹהֲגִים הַתֵּר לְעַצְמָם וְקוֹרְאִים עִם הַתַּלְמִידִים מַשֶּׁהוּ מִסִּפְרֵי הַמְּלִיצָה. וְאַף כִּי כָל זֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה אֶלָּא לְשֵׁם בְּדִיחוּת הַדַּעַת, בְּכָל זֹאת עוֹבֵר עִם קְרִיאַת “שִׁירֵי תִּפְאֶרֶת” כְּרֶטֶט אֲבִיבִי בַּחֶדֶר חֲמוּדוֹת הַמְּלִיצָה קוֹסְמוֹת לְנֶפֶשׁ הַנַּעַר וּמְעוֹרְרוֹת בּוֹ צִמָּאוֹן מוּזָר לַנִּיב הֶחָדָשׁ. צֵרוּפֵי־הַמִּלִּים הַחֲדָשִׁים קוֹרְאִים לוֹ, חָדִים לְנַפְשׁוֹ חִידַת חַיִּים אֲחֵרִים, כְּנוֹף־שָׂדֶה נָאֶה, כִּנְגִינָה סְתוּמָה הַבָּאָה מֵרָחוֹק.

פְּעָמִים הוּא בְּעַצְמוֹ “מְנַסֶה אֶת הַנּוֹצָה” וְכוֹתֵב דִּבְרֵי מְלִיצָה. הַנְּטְיָּה לִכְתִיבָה טְבוּעָה בוֹ מִיַּנְקוּתוֹ. בֶּן שֶׁבַע הוּא רוֹשֵׁם כְּבָר “מַעֲשֶׂה בְּרַב וְרַבָּנִית”, שֶׁשָּׁמַע מֵחֲבֵרָיו. גַּם לְשֵׁם פֻּלְמוֹס עִם חֲבֵרָיו וְ“אוֹיְבָיו” כְּבָר מְשַׁמֵּשׁ לוֹ הָעֵט כְּלִי־נֶשֶׁק בָּדוּק וּמְנֻסֶּה. אֲבָל מַשְׂכִּיל אֵינֶנּוּ. אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא דַוְקָא כָּרוּךְ אַחֲרֵי סִפְרֵי קַבָּלָה וַחֲסִידוּת, שֶׁמָּצָא בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁל זְקֵנוֹ הֶחָסִיד. גַּם אֵלֶּה מוֹשְׁכִים אֶת הַנַּעַר הַצָּמֵא לִפְלָאוֹת. דּוֹמֶה הוּא בָזֶה לְכַמָּה מִמְּשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מִתְקַדְּשִׁים וּמִטַּהֲרִים כַּמְקֻבָּלִים הַקַּדְמוֹנִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לְ“רוּחַ הַקֹּדֶשׁ”. הוֹי, הַחַיִּים הַנִּגְלִים הֵם דַּלִּים כָּל כָּךְ! הַאֵין לְהַפִּיל בְּכֹחַ אֶת הַמְּחִיצָה וְלַהֲרֹס אֶת גַּנֵּי־הַסּוֹד הַנְּעוּלִים?

מִטִּבְעוֹ בְּיַאלִיק אֵינוֹ אִישׁ־הַמִּסְתּוֹרִין. אוֹהֵב הוּא לַעֲמֹד בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו עַל יְסוֹד נֶאֱמָן, וִיסוֹד נֶאֱמָן הִיא הָאֲדָמָה שֶׁאָנוּ חַיִּים עָלֶיהָ. כִּמְשׁוֹרֵר־אֱמֶת, נִזְהַר תָּמִיד מִכָּל אוֹנָאַת עַצְמוֹ, מִכָּל תּוֹסֶפֶת לְשֵׁם קִשּׁוּט, שֶׁאֵינָהּ מֻכְרַחַת הַמְּצִיאוּת. אֲבָל, כִּמְשׁוֹרֵר, הוּא מַכִּיר גַּם אֶת כֹּחַ הָרוּחַ לְהַרְחִיב, לְהַעֲמִיק אֶת הַנִּרְאֶה לָעָיִן. יוֹדֵעַ הוּא, שֶׁאֵין לְהַעֲמִיד אֶת הָעוֹלָם רַק עַל הַנִּגְלֶה בִּלְבָד. בְּעָסְקוֹ בַּקַּבָּלָה נַעֲנָה לִתְבִיעוֹת נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא מָצְאָה אֶת סִפּוּקָהּ בְּחַיֵּי יוֹם־יוֹם. מִטֶּבַע הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁנִּמְשַׁךְ זְמָן־מָה אַחֲרֵי הַשִּׁירָה שֶׁבַּקַּבָּלָה, אֲבָל אֱמֶת הַמְּצִיאוּת הָיְתָה מַעְיַן יְצִירָתוֹ כָּל יָמָיו.

כָּל מַנְגִּינוֹת הָעוֹלָם כְּבָר פּוֹרְטוֹת עַל לֵב הַנַּעַר. לִכְאוֹרָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר חוּץ מִן הַסְּפָרִים, שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בָּהֶם בְּכָל רֶגַע פָּנוּי מִלִּמּוּדֵי הַחֶדֶר. אַךְ בְּאֵין רוֹאֶה הוּא הוֹלֵךְ וּמִתְבַּגֵר. כִּשְׁרוֹנוֹתָיו מִתְחַזְּקִים, נַעֲשִׂים בּוֹלְטִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוּא נַעֲשֶׂה חָבִיב עַל זְקֵנוֹ הַקַּפְּדָן, הַמִּשְׁתַּבֵּחַ כְּבָר בְּנֶכְדּוֹ הַמְמֻלָּח, וְסָמוּךְ לְבַר־מִצְוָה מְלַמְּדָיו מוֹדִיעִים, שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה עוֹד לְחַיִּים נַחְמָן. אוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלָה עַל לֵב הַזָּקֵן מַחֲשָׁבָה לִשְׁלֹחַ אֶת הַנַּעַר לְלִשְׁטִין, בְּמָקוֹם שֶׁמִּשְׁפַּחַת בְּיַאלִיק יָשְׁבָה בַּאֲחֻזָּה מֻחְכֶּרֶת עַל־יַד הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד שָׁם אֵצֶל מְלַמֵּד־גְמָרָא מְצֻיָּן וְיַשְׁבִּיחַ, אַגַּב, גַּם אֶת בְּרִיאוּתוֹ הַלְּקוּיָה בְּשִׁבְתּוֹ בִּנְאוֹת שָׂדֶה.

לִשְׁטִין זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ הִתְבַּדַּח הַמְשׁוֹרֵר אַחַר־כָּךְ בְּפִזְמוֹנוֹ הַיָּדוּעַ (“מִי יוֹדֵעַ עִיר לִשְׁטִין?”), – דַּוְקָא הִיא הִרְחִיבָה אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַנַּעַר בַּתְּקוּפָה הַקְּצָרָה שֶׁיָּשַׁב בָּהּ, פִּזְּרָה אֶת עַרְפִלֵּי הַיַּתְמוּת. יִתָּכֵן, שֶׁלֹּא הִרְבָּה לִלְמֹד שָׁם גְּמָרָא, כְּמוֹ שֶׁחָפֵץ זְקֵנוֹ, אֲבָל הַשָּׂגָתוֹ נִתְרַחֲבָה בְּבַת אַחַת. כָּאן בָּגַר. וַדַּאי שֶׁגָּרְמוּ לְכָךְ הַחַיִּים הַמְּלֵאִים וְרַבֵּי הַחֲלִיפוֹת בָּאֲחֻזָּה לְאַחַר חַדְגּוֹנוּתוֹ הָעֲגוּמָה שֶׁל בֵּית סַבָּא; גָּרַם הַמָּקוֹם יְפֵה־הַנּוֹף, שִׁפְעַת הַמַּיִם וְשִׁפְעַת הַיְּעָרוֹת, שֶׁהֵטִילוּ אוֹר חָדָשׁ בְּנַפְשׁוֹ, הַמְּלֵאָה צִפִּיָּה. וְאוּלַי חוֹלֵל אֶת הַפֶּלֶא חֲבֵרוֹ יִשְׂרָאֵל, בֶּן־מִשְׁפַּחְתּוֹ, – הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּנָה לוֹ בְּיַאלִיק בְּחַיָּיו. רַק בְּקִרְבַת רֵעַ נֶאֱמָן מִתְגַּלֶּה וּמִתְרַחֵב הָעוֹלָם לְפָנֵינוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ רִאשׁוֹנָה.

זֹאת הָיְתָה רֵעוּת קְצָרָה וְנִפְלָאָה. הַנְּעָרִים, שֶׁעָמְדוּ שְׁנֵיהֶם עַל סַף הַבַּחֲרוּת, הָיוּ מְלֵאֵי אשֶׁר שֶׁמָּצְאוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְלֹא שָׂבְעוּ זֶה אֶת זֶה. יַחַד לָמְדוּ, יַחַד קָרְאוּ סִפְרֵי הַשְׂכָּלָה. אַגַּב טִיּוּל וְדִיּוּג וְשַׁעֲשׁוּעֵי קַיִץ שׁוֹנִים הִמְתִּיקוּ סוֹד עַל הַחַיִּים וְעַל עֲתִידוֹתֵיהֶם. לִפְנֵי חֲבֵרוֹ זֶה קָרָא בְּיַאלִיק אֶת נִסְיוֹנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּשִּׁירָה, וְקִבֵּל חִזּוּק מִמֶּנּוּ. יְמֵי שִׁבְתּוֹ הַמְּעַטִּים בָּאֲחֻזָּה הָיוּ יְמֵי בִּכּוּרִים לְרוּחוֹ. כָּאן חָזַק, הִתְעוֹדֵד. הִרְגִּישׁ שֶׁעָבַר אֶת גְּבוּל הַיַּלְדוּת וְהִנֵּה הַחַיִּים מִשְׂתָּרְעִים לְפָנָיו הַרְחֵק־הַרְחֵק, וְהַלֵּב חָרַד וְהָיָה מָלֵא צִפִּיָּה.

ה: לִמְקוֹם תּוֹרָה

מִלִּשְׁטִין שָׁב בְּיַאלִיק אָדָם אַחֵר, הוּא נַעֲשָׂה בּוֹגֵר. חֲסַל סֵדֶר מְלַמְּדִים וַחֲדָרִים! מֵעַתָּה הוּא לוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁבִּקְצֵה הַשְּׁכוּנָה. אָכֵן אֵין בַּשְּׁכוּנָה, שֶׁרֹב יוֹשְׁבֶיהָ טְרוּדִים בְּפַרְנָסָה, עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֵלָיו. יְחִידִי הוּא יוֹשֵׁב כָּאן כָּל הַיּוֹם. שׁוּב כְּבִימֵי יַלְדוּתוֹ הָרִאשׁוֹנִים, אֵין אִישׁ עִמּוֹ. שׁוּב מַרְנִינָה הַבְּדִידוּת אֶת נַפְשׁוֹ, אֲבָל לֹא שֶׁמֶשׁ וְיַעַר הֵם הַמֵּיטִיבִים לְנַפְשׁוֹ עַתָּה, כִּי אִם קִסְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שׁוֹקֵד בְּכָל חֹם בַּחֲרוּתוֹ עָלֶיהָ. יָמִים שְׁלֵמִים הוּא מִתְבּוֹדֵד כָּאן עִם חֲלוֹמוֹתָיו.

"וּפְעָמִים נִדְמֶה לִי – מְסַפֵּר הַמְשׁוֹרֵר – וְהִנֵּה אֲנִי בֵּן יָחִיד לַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים לִשְׁכִינָתוֹ, וְהִנֵּה אַף הִיא עִמִּי כָּאן, פּוֹרֶשֶׁת עָלַי כְּנָפֶיהָ וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתִי כְּאִישׁוֹן בַּת עֵינָהּ…

וְשָׁם, שָׁם בַּמֶּרְחֲקִּים, אֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן, יֵשׁ עוֹלָם יָפֶה וְנָאֶה, מָלֵא זִיו וְחַיִּים סוֹעֲרִים כַּיָּם, שֶׁאוּלַי עַד עוֹלָם לֹא אֶזְכֶּה לָבוֹא בְּסוֹדָם וּלְהִסָּחֵף בַּהֲמוֹן גַּלֵּיהֶם. עַד עוֹלָם.

מִי שְׁכָחַנִי כָּאן וְלָמָּה?"

כָּל מַה שֶׁמָּצָא נִיב לוֹ אַחַר כָּךְ בְּ“הַמַּתְמִיד” וּבִ“לְבַדִּי” נִרְמָז בְּשׁוּרוֹת אֵלּוּ:

כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר,

שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה;

וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְׁתַּכַּחְתִּי מִלֵּב

תַּחַת כַּנְפֵי הַשְְּׁכִינָה.

(“לְבַדִּי”)

כָּאן סָגַר עָלָיו בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, וְאֵין מוֹצָא. כְּלוּם אֵינוֹ שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו? כְּלוּם אֵינוֹ מוֹקִיר אֶת חֲבֵרוֹ הַיְחִידִי בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אֶת ר' דָּוִדְ’ל הַדָּיָּן, בְּנוֹ שֶׁל סַנְדְּלָר שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מוֹרֵה־הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל, – עֲדִין־נֶפֶשׁ זֶה שֶׁהוּא לוֹמֵד עִמּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בַּיּוֹם בְּתוֹרַת חָבֵר? אָכֵן לִבּוֹ אֵינוֹ עוֹד פֹּה. הַצִּמָּאוֹן לְחַיִּים, כַּצִּמָּאוֹן לְדַעַת, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ לַמֶּרְחַקִּים, עָזוּב וְנִשְׁכָּח בְּד' אַמּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וּבְדִידוּת, הוּא מְחַכֶּה לְאֵיזֶה נֵס שֶׁיִּקְרֶה, לְפֶלֶא שֶׁיַּעֲקֹר אוֹתוֹ מִכָּאן וְיִשָּׂאֵהוּ אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל – אֶל מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה וּמַעְיְנוֹת הַחַיִּים יָחַד.

כֹּה עוֹבְרִים עָלָיו יָמִים רַבִּים. אָבִיב בָּא וְאָבִיב הוֹלֵךְ וְנֵס אֵינוֹ מִתְרַחֵשׁ. כַּמָּה צְעִירִים נָדְדוּ לִמְקוֹמוֹת תּוֹרָה וָדַעַת, וְהוּא צָמוּד עוֹד אֶל הַסַּפְסָל בְּבֵית־מִדְרָשׁוֹ!

כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָם פָּרְחוּ לָהֶם,

וָאִוָּתֵר לְבַדִּי, לְבַדִּי…

חֲלוֹמוֹ הָיָה: בֶּרְלִין, מוֹלֶדֶת הַהַשְׂכָּלָה. בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַגָּבֹהַ שֶׁל הִילְדֶסְהֵימֶר: מִזְרָח וּמַעֲרָב, תּוֹרָה וָדַעַת. אֲבָל גַּם ווֹלוֹזִ’ין שֶׁבְּלִיטָא, קַן־הַתּוֹרָה, הִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת. בְּיִחוּד לְאַחַר שֶׁבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי הוֹדִיעַ בְּ“הַכֶּרֶם” עַל טִיבָהּ. הָיָה בָּרוּר, שֶׁגַּם בִּישִׁיבָה זוֹ, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ עָמְדוּ גְאוֹנֵי הַתּוֹרָה, הִתְחִילוּ מְנַשְּׁבוֹת רוּחוֹת חֲדָשׁוֹת.

הַהַשְׂכָּלָה, שֶׁלָּקְחָה אֶת לֵב בְּיַאלִיק, לֹא הִטְּתָה מֵעוֹלָם אֶת לִבּוֹ מֵאַחֲרֵי תַרְבּוּת יִשְׂרָאֵל. הִפּוּכוֹ שֶׁל דָּבָר, הַהַשְׂכָּלָה יָקְרָה לוֹ רַק בְּמִדָּה שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ הֶעֶמִיק לְהַעֲרִיךְ וּלְהָבִין אֶת תַּרְבּוּת עַמּוֹ, לְבַצְּרָהּ, לְהַשְׁכִּין בָּהּ אוֹר וָסֵדֶר, וּלְחַדֵּשׁ אוֹתָהּ עַל יְסוֹדוֹת הַמַּדָּע. כְּאַחַד הָעָם, שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר־כָּךְ רַבּוֹ וּמַדְרִיכוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו, הָיָה גַם הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַמְבַּ“ם, סַדְרָנָהּ וְאַרְדִּיכַלָּהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת, וְאוּלַי כְּבָר אָז גֻּנַּב רַעְיוֹן אֵלָיו, שֶׁפַּעַם יִתֵּן לְעַמּוֹ אֶת הָאַגָּדָה מְסֻדֶּרֶת וּמוּאֶרֶת, כְּשֵׁם שֶׁהָרַמְבַּ”ם נָתַן לְדוֹרוֹ אֶת הַהֲלָכָה.

עַל־כֵּן נִמְשַׁךְ לְלִיטָא. הַלִּמּוּד בְּאוּקְרַיְנָה, שֶׁקָּלַט אֶת רוּחַ הַחֲסִידוּת, הִיא הַתּוֹרָה שֶׁבַּלֵּב, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה רַעֲנָן וּמָלֵא רֶגֶשׁ יוֹתֵר. אֲבָל בְּלִיטָא הֶחֱמִירוּ יוֹתֵר, שָׁם תָּבְעוּ יוֹתֵר, וּבְיַאלִיק, לֹא רַק בִּיצִירָה, כִּי אִם גַּם בְּלִמּוּד, הָיָה מַחֲמִיר: לֹא הִסְתַּפֵּק מֵעוֹלָם בְּמוּעָט. ווֹלוֹזִ’ין לָקְחָה אֶת לִבּוֹ מִשּׁוּם שֶׁיְּסוֹדָהּ נִרְאָה לוֹ מוּצָק.

אֲבָל אֵיךְ מַשְׁפִּיעִים עַל סַבָּא, שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת לִיטָא, מְקוֹם הַמִּתְנַגְּדִים? מִקְרֶה אֶחָד הָיָה בְּסִיוּעוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם הִתְאָרַח בַּשְּׁכוּנָה מְשֻׁלָּח מִן הַיְשִׁיבָה בְּווֹלוֹזִ’ין. זֶה הָיָה אָדָם נִלְבָּב, יְפֵה־תֹאַר, פֶּה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁיָּדַע בְּסִפּוּרָיו לִשְׁפֹּךְ קֶסֶם עַל הַיְשִׁיבָה הַוּוֹלוֹזִ’ינִית. אֲפִלּוּ הַזָּקֵן לֹא יָכֹל לַעֲמֹד נֶגֶד כֹּחַ פִּיו, וְכֵיוָן שֶׁנֶּכְדּוֹ הָיָה כְּבָר בֵּין כָּךְ וְכָךְ חָשׁוּד עַל הַשְׂכָּלָה, הִסְכִּים בְּלֵב כָּבֵד שֶׁיִּסַּע לִלְמֹד שָׁם – אוּלַי הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה יַחֲזִיר אוֹתוֹ לְמוּטָב. נָתַן לוֹ שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה פְּרוּטוֹת לִפְנֵי צֵאתוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּחַלְּקַן לַעֲנִיֵּי ווֹלוֹזִ’ין, וּבְפֵרוּשׁ הִתְנָה, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שָׁלִיחַ לְדָבָר שֶׁבִּצְדָקָה וּ“ּשְׁלִיחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים”…

כַּמָּה שֶׁהִתְחַזֵּק הַזָּקֵן לֹא יָכֹל שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת בִּשְׁעַת הַפְּרִידָה עִם נֶכְדּוֹ, שֶׁמִּלֵּא צִפְצוּף־נְעוּרִים חַם אֶת בֵּיתוֹ הַשּׁוֹמֵם. אֲבָל בְּיַאלִיק עָזַב אֶת עִיר הַמּוֹלֶדֶת בְּלֵב מָלֵא אשֶׁר. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו יָצָא לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה, עַד אָז לֹא נָסַע עוֹד בָּרַכֶּבֶת, אַף לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּעֵינָיו…

בָּאָבִיב הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר בְּחַיָּיו הָיָה הַדָּבָר. הַדֻּבְדְּבָנִים הָיוּ מְלַבְלָבִים בְּגַנֵּי הָעֲרָבָה הַשְּׁקוּפִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּיַאלִיק נָסַע בַּעֲגָלָה לְבֶּרְדִיטְשֶׁב, כְּדֵי לִנְסֹעַ מִשָּׁם לְלִיטָא הָרְחוֹקָה. רוּחוֹת חַמּוֹת הָיוּ לוֹפְפוֹת אֶת פָּנָיו, וְהָיָה טוֹב, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בְּלֶכְתֵּנוּ לִקְרַאת הַחַיִּים, שֶׁאֲלֵיהֶם צִפִּינוּ יָמִים רַבִּים. רַק מִזְּמָן לִזְמָן הָיָה הַלֵּב פּוֹעֵם בַּחֲרָדָה: הֲרֵי הוּא נוֹסֵעַ לְלִיטָא, הֲמוּכָן הוּא לִמְדִינָה זוֹ שֶׁל לוֹמְדִים, אַנְשֵׁי חֲרִיפוּת וּבְקִיאוּת – הוּא, הַבָּחוּר הָאוּקְרַיְנִי?

יָמִים אֲחָדִים הָלַךְ הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ צָפוֹנָה. הַנּוֹף הָלַךְ וְנִשְׁתַּנָּה. לֹא הָיְתָה עוֹד מִסָּבִיב הָעֲרָבָה רַחֲבַת־הָאוֹר וְיַעֲרֵי הָאַלּוֹן בְּהִירֵי־הֶעָלִים, וּשְׁמֵי הַדָּרוֹם הַגְּבֹהִים וּשְׁקוּפִי־הֶעָבִים לֹא נִמְתְּחוּ עוֹד לְמָעְלָה. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הָרַכֶּבֶת הֶאֱפִילוּ יַעֲרֵי אֳרָנִים אֲפֵלִים, הַשָּׂדוֹת לֹא הָיוּ מְאִירִים כִּשְׂדֵי הַמּוֹלֶדֶת, וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ נְמוּכִים וְכֵהִים יוֹתֵר. הִנֵּה הִיא לִיטָא! – חָשַׁב הַנּוֹסֵעַ – הוֹי, כַּמָּה רְצִינִי הוּא הָעוֹלָם כָּאן!

בַּקָּרוֹן הִתְוַדַּע אֶל בָּחוּר לִיטָאִי, שֶׁהָלַךְ גַּם הוּא לְווֹלוֹזִ’ין. “מָה אַתָּה מֵבִיא בְּיָדֶיךָ?” שָׁאַל אוֹתוֹ הַלָּה כְּלוֹמַר: מַה לָמַדְתָּ? “כִּמְעַט כָּל הַשַּׁ”ס" – עָנָהוּ בְּיַאלִיק, שֶׁעָבַר עָלָיו בֶּאֱמֶת בַּשָּׁנִים שֶׁלָּמַד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. “וַאֲנִי – אָמַר הַבָּחוּר הַלִּיטָאִי – מֵבִיא רַק שְׁתֵּי מַסֶּכְתּוֹת”. אוֹתָהּ שָׁעָה חָלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הָאוּקְרַיְנִי: נִתְחַוֵּר לוֹ מַה טִּיבָהּ שֶׁל יְדִיעַת מַסֵּכֶת אַחַת כָּאן. הַבָּחוּר הָיָה בָּקִי בַּמֶּה שֶׁלָּמַד עַד כְּדֵי יְדִיעַת מִסְפַּר הַדַּף שֶׁל כָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר. “כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּלִיטָה זוֹ” – אָמַר בְּיַאלִיק לְעַצְמוֹ. פְּגִישָׁה זוֹ שֶׁבֵּין לִיטָא וּבֵין אוּקְרַיְנָה הִתְוְתָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְפָנָיו לְכָל יְמֵי לִמּוּדָיו בְּווֹלוֹזִ’ין.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי קַבָּלַת שַׁבָּת עָמְדָה הָעֲגָלָה, שֶׁבָּהּ נָסַע מִתַּחֲנַת מוֹלוֹדֵיטְשְׁנוֹ, בְּמוֹרַד הָרָמָה, שֶׁעָלֶיהָ יוֹשֶׁבֶת ווֹלוֹזִ’ין. בִּמְבוֹא הָעִיר עָמַד בֵּית־הַיִּרְאָה הַקַּתּוֹלִי עִם פְּסִילֵי הַקְּדוֹשִׁים הַכֵּהִים בְּכוּכֵי הַכְּתָלִים, וְגַם הוּא נִרְאָה לוֹ “לִיטָאִי” בְּיוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁעָמַד בֵּין מְאוֹת הַבַּחוּרִים, שֶׁהִתְפַּלְלוּ בַּיְשִׁיבָה, נָגְעָה עַד נַפְשׁוֹ חֲמִימוּת קוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נִּגּוּן הַתְּפִלָּה הַלִּיטָאִי, שֶׁהָיָה יָבֵשׁ יוֹתֵר מִן הַנִּגּוּן הַדְּרוֹמִי, הַשָּׁקוּי כֻּלוֹ לַחְלוּחִית שֶׁל רֶגֶשׁ, הֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ: נִגּוּן זֶה הוֹלֵם אֶת מְקוֹם הַתּוֹרָה הֶחָמוּר. אוֹתָהּ שָׁעָה רָאָה אֶת עַצְמוֹ מְמֻזָּג בְּתוֹךְ מַחֲנֶה עָצוּם זֶה שֶׁל תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה וְהָיָה מִתְגָּאֶה בְּלִבּוֹ, שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת אֶחָד מֵהֶם.

פַּחַד־שָׁוְא פָּחַד בְּיַאלִיק: ווֹלוֹזִ’ין הִסְבִּירָה לוֹ פָּנִים מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. בַּחוּרֵי־הַיְשִׁיבָה, שֶׁהָיוּ מְחוֹנָנִים חוּשׁ מְיֻחָד לְהַבְדִּיל לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה בֵּין הַטִּירוֹנִים, הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָמְדוּ עַל טִיבוֹ שֶׁל “הַבָּחוּר הַזִּ’יטוֹמִירִי”. עוֹף הַשָּׁמַיִם הוֹלִיךְ אֲלֵיהֶם את הַקּוֹל, שֶׁהוּא מֵלִיץ וּמְשׁוֹרֵר, וּמֵימְרָה נִזְרְקָה: “מִיכַ”ל חָדָשׁ"… עוֹד בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְבוֹאוֹ קָנָה לוֹ חֲבֵרִים נֶאֱמָנִים, שֶׁהָיוּ מְסוּרִים לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, וְהֵם שֶׁעָמְדוּ לוֹ, לַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר, שֶׁהָיָה כָּל־כָּךְ נוֹחַ לְהִתְיָאֵשׁ מִכֹּל, וְקֹדֶם כֹּל – מֵעַצְמוֹ…

אֲבָל גַּם עַל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה נִתְקַבֵּל מִיָּד. אֵין זֹאת כִּי אִם הָיָה עָמֵל בַּתּוֹרָה בֶּאֱמוּנָה גַם בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אִם הַמִּבְחָן עָבַר בְּשָׁלוֹם, וּמִיָּד קָצְבוּ לוֹ חֲצִי רֻבָּל לְשָׁבוּעַ, שֶׁנִּצְטָרֵף עִם שְׁלשֶׁת הָרֻבָּלִים שֶׁהֻבְטְחוּ לוֹ מִן הַזָּקֵן מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לִסְכוּם “הָגוּן” שֶׁל חֲמִשָּׁה רֻבָּלִים בְּחֹדֶשׁ. זֶה הָיָה אוֹת לְטוֹבָה, וְהַבָּחוּר הִתְעוֹדֵד מְעַט וְהֶאֱמִין, שֶׁאֱלֹהִים רָצָה אֶת מַעֲשֵׂהוּ.

אָכֵן הָיָה טוֹב לִלְמֹד בַּבַּיִת הַזֶּה וְלָדַעַת, כִּי בְּבַיִת זֶה שִׁמְּשׁוּ כְּרָאשֵׁי־הַיְשִׁיבָה שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַתּוֹרָה: ר' נַפְתָּלִי צְבִי יְהוּדָה בֶּרְלִין (“הַנְּצִי”ב"), הַיְּהוּדִי הֶחָבִיב, קְטַן־הַקּוֹמָה וְהַשְּׁמַנְמָן, בַּעַל הַפָּנִים הַמְּאִירוֹת, הַנּוֹתֵן בְּךָ מֵרָחוֹק אֶת עֵינָיו הַטּוֹבוֹת, וְהַלַּמְדָּן הַגָּדוֹל ר' חַיִּים סוֹלוֹבֵיטְשִׁיק עִם עֵינָיו הַבּוֹלְטוֹת הַיּוֹקְדוֹת, הַמַּקְפִּידוֹת יוֹתֵר, הַבּוֹחֵן אוֹתְךָ בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד וּמוֹצִיא אֶת מִשְׁפָּטוֹ עָלֶיךָ – לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה…

אָמְנָם עוֹד בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יָדַע, כִּי אֵת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ – תּוֹרָה וְהַשְׂכָּלָה יַחַד, לֹא יִמְצָא כָּאן. בְּסֵדֶר לִמּוּדֶיהָ שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָיוּ גַם כָּל “שֶׁבַע הַחָכְמוֹת”, וְעַל צַד הָאֱמֶת לֹא לָמְדוּ דָבָר חוּץ מִגְּמָרָא. אֲבָל הַבַּיִת, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מָלֵא שִׁירַת הַתּוֹרָה, אַרְבַּע מְאוֹת הַבַּחוּרִים, “גּוֹרֵי הָאֲרָיוֹת”, שֶׁשָּׁקְדוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַל לִמּוּדֵיהֶם – כָּל הַהִתְלַהֲבוּת הָעֲצוּמָה שֶׁהִקִּיפָה אֶת הַנִּמְצָאִים כָּאן סָחֲפָה גַּם אֶת הַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר, הַנּוֹחַ לְהִתְרַשֵּׁם. אוֹר־הַתּוֹרָה הִשְׁכִּיחַ לְשָׁעָה אֶת אוֹר־הַחַיִּים, וְ“הַבָּחוּר הַוּוֹהְלִינִי” מַשְׁקִיעַ אֶת כָּל נַפְשׁוֹ, אֶת כָּל תְּשׁוּקוֹת חַיָּיו הַלּוֹהֲטוֹת, בְּלִמּוּדֵי הַיְשִׁיבָה. טִבְעוֹ בְּכָךְ. אֵין הוּא עָשׂוּי לְהִתְמַכֵּר לְשׁוּם דָּבָר, אִם לֹא נָסַךְ עָלָיו שִׁכָּרוֹן. הָאוֹר פָּרוּשׂ עַל יְמֵי ווֹלוֹזִ’ין הָרִאשׁוֹנִים. פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לַכֹּל. הַיָּמִים מִתְגַּלְגְּלִים בִּרְנָנָה זֶה אַחַר זֶה וְהַלֵּילוֹת לְלֹא־שֵׁנָה מַגְבִּירִים אֶת הִתְרוֹמְמוּת־הַנֶּפֶשׁ. שִׁירַת הַ“מַּתְמִיד” אֲשֶׁר עַל גּוֹרָלוֹ שָׁר לְאַחַר זְמָן, בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל זִכְרוֹ אֶת יְמֵי ווֹלוֹזִ’ין, שִׁירַת חַיָּיו הִיא, שִׁירַת בַּחֲרוּתוֹ, אֲשֶׁר אֶת יָמֶיהָ וְלֵילוֹתֶיהָ הַיְקָרִים הִקְרִיב בְּשִׂמְחָה לֵאלֹהִים, וְלִבּוֹ הָיָה מָלֵא כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה אוּלַי גַם בִּימֵי הַזֹּהַר הַגְּדוֹלִים, אֲשֶׁר בָּאוּ אַחַר כָּךְ.

אָכֵן הַשִּׁכָּרוֹן עוֹבֵר מְעַט־מְעָט. הַחַיִּים “מֵעֵבֶר לַחַיִץ” נוֹתְנִים אֶת קוֹלָם בְּכֹחַ, וּבִרְפוֹת חֹם הַהִתְלַהֲבוּת, יוֹדֵעַ הָעֶלֶם עַד מָה אוֹבֵד הוּא בַּחַיִּים, וְלִבּוֹ נוֹפֵל עָלָיו. הָאָבִיב הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר קָפַץ עָלָיו פִּתְאֹם, שָׁב וּמְעוֹרֵר בּוֹ אֶת יֵצֶר הַנֹּעַר הַנִּרְדָּם. מַה יִּתֵּן לוֹ, אִם רָאשֵׁי־הַיְשִׁיבָה שָׂמוּ עָלָיו אֶת עֵינֵיהֶם לְטוֹבָה וּלְאַחַר הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה הִגְדִּילוּ לוֹ אֶת דְּמֵי הַשָּׁבוּעַ וְהִרְבּוּ לְדַבֵּר בְּשִׁבְחוֹ? מִי יְשַׁלֵּם אֶת “גְזֵלַת נְעוּרָיו”? הֲיִרְצֶה אֱלֹהִים אֶת קָרְבָּנוֹ?

הַשְּׁכִינָה תִתְעַנֵּג עַל הֶבֶל פִּי תִינוֹק

אוֹ אוּלַי הִיא תִלְעַג לְקָרְבְּנוֹתֶיהָ,

הַקּוֹבְרִים חַיֵּיהֶם בַּמַּחְשָׁךְ, בַּצִּינוֹק,

הַמּוֹסְרִים בִּגְבוּרָה אֶת נַפְשָׁם עָלֶיהָ?

(“הַמַּתְמִיד”)

בְּיָמִים קָשִׁים אֵלּוּ בָּאוּ לְיָדָיו שִׁירֵי פְרוּג. אֶת הַלָּשׁוֹן הָרוּסִית יָדַע רַק מְעַט, אֲבָל אֶת הָעֶצֶב הָרַעֲנָן, אֶת הַנַּפְשִׁיּוּת הַטִּבְעִית הָעֲצוּרָה בָּהֶם הִרְגִּישׁ בְּכָל חֹם לְבָבוֹ הַכּוֹאֵב. כְּקוֹל מוֹלֶדֶת הָיוּ לוֹ, כִּקְרִיאַת לֵב קָרוֹב, וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבָּה לִקְרֹא אוֹתָם, כֵּן הִתְעוֹרֵר גַּם בְּקִרְבּוֹ הַצִּמָּאוֹן לָשִׁיר, לִשְׁפֹּךְ אֶת לְבָבוֹ הַמָּלֵא בַּחֲרוּזִים נוֹגְנִים. כָּךְ תָּמִיד הִזְדַּמְּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּרוֹב בָּרוּחַ מְעוֹרֶרֶת וּמַפְרָה אֶת הַמַּתְחִיל בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. בִּנְגִינַת פְרוּג הִכִּיר הַמְשׁוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ – הִרְגִּישׁ אֶת יְגוֹן אוּקְרַיְנָה הֶחָם, שָׁמַע אֶת בְּכִי נַפְשׁוֹ לַמֶּרְחָב, לַגְּאֻלָּה, וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד כָּאן, בְּתוֹךְ כָּתְלֵי הַיְשִׁיבָה הַכֵּהִים. עוֹד לֹא יָדַע בָּרוּר, מַה יַּעֲשֶׂה, אַךְ הַמַּחֲשָׁבָה לַעֲזֹב אֶת ווֹלוֹזִ’ין וְלָלֶכֶת לִמְקוֹם־הַשְׂכָּלָה גָּמְלָה בּוֹ מְעַט־מְעָט.

וְהַיָּמִים יְמֵי הִתְעוֹרְרוּת רִאשׁוֹנִים לָאֻמָּה. כְּרוּחַ אֲדָר חַמָּה, הַמַּפְשֶׁרֶת אֶת הַשְּׁלָגִים, הֶעֱבִירָה חִבַּת־צִיּוֹן אֶת בְּשׂרַת הַגְּאֻלָּה, וְגַם בַּחוּרֵי־הַיְשִׁיבָה, יְתוֹמֵי־יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין יָד וְחֵלֶק לָהֶם בַּחַיִּים, חָרְדוּ לִקְרָאתָהּ. שָׁם, עַל “הַר־הַכִּפָּה”, מִחוּץ לָעִיר, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים לְטִיּוּל בַּחֲבוּרָה, הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּהִתְלַהֲבוּת עַל יַעְבֵּץ, זֶה שֶׁהֵרִים אֶת נֵס הַמָּסֹרֶת וְגִלָּה אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, וְעַל אַחַד־הָעָם, שֶׁחָפֵץ לְחַזֵּק אֶת הַיַּהֲדוּת עַל־יְדֵי חִזּוּק יְסוֹדוֹתֶיהָ שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית, עַל־יְדֵי תַּמְצִית הָרוּחַ הַנְּקִיָּה. שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הָיוּ חוֹבְבֵי צִיּוֹן נִלְהָבִים וְהָיוּ קְרוֹבִים לְלִבּוֹת הַבַּחוּרִים, אֲבָל בְּיַאלִיק, שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים, הָיָה נוֹטֶה יוֹתֵר לְאַחַד־הָעָם, שֶׁעוֹרֵר בּוֹ יִרְאַת־הַכָּבוֹד בָּזֶה, שֶׁהוּא בִּיצִירַת עַצְמוֹ כְּבָר יָכֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית הַמְחֻדֶּשֶׁת.

שָׁם, עַל “הַר־הַכִּפָּה” הַיָּרֹק, נִכְתְּבוּ אוֹ צָמְחוּ בַּלֵּב חֲרוּזֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בְּיַאלִיק שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ אַחַר־כָּךְ בְּ“הַפַּרְדֵּס” שֶׁל רַבְנִיצְקִי, בְּשֵׁם “אֶל הַצִּפּוֹר” – חֲרוּזֵי־נֹעַר תְּמִימֵי־רֶגֶשׁ וּתְמִימֵי־נִיב, שֶׁיְּגוֹן הַיָּחִיד מִתְמַזֵּג בָּהֶם עִם יְגוֹן הָאֻמָּה, מַה שֶּׁמְּסַמֵּן אֶת רֹאשׁ סְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל שִׁירַת בְּיַאלִיק:

הַאִם עוֹד לֹא נָבְלוּ הַפְּרָחִים שֶׁתַלְתִּי

כַּאֲשֶׁר נָבַלְתִּי אָנֹכִי?

אֶזְכְּרָה יָמִים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי,

אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סַר כֹּחִי.

ו: לִמְקוֹם הַשְׂכָּלָה

בְּסוֹף הַקַּיִץ עוֹזֵב בְּיַאלִיק סוֹף־סוֹף אֶת ווֹלוֹזִ’ין. “הַבָּחוּר הַזִּ’יטוֹמִירִי”, שֶׁהָיָה לֹא רַק לַמְדָּן וּמֵלִיץ גָּדוֹל, כִּי אִם אִישׁ רֵעִים, הַשּׁוֹפֵעַ חֲמִימוּת לְבָבִית עַל הָאֲנָשִׁים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, כָּל־כָּךְ נִתְחַבֵּב עַל חֲבֵרָיו, שֶׁבְּצֵאתוֹ לִוּוּהוּ יוֹתֵר מִמֵּאָה בַּחוּרִים מִן הַיְשִׁיבָה אֶל מִחוּץ לָעִיר. לֹא כֻלָּם יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד, כִּי חֲבֵרָם הֶחָבִיב הָיָה אָנוּס לִמְכֹּר אֶת סְפָרָיו לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ… וַדַּאי, שֶׁרַבִּים קִנְּאוּ בּוֹ: הֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ לְאוֹדֵיסָה, עִיר הַהַשְׂכָּלָה וְעִיר הַחַיִּים!

וְהוּא נָסַע בְּלֵב כָּבֵד מְאֹד. כְּשֶׁנָּסַע לְווֹלוֹזִ’ין שִׂחֲקוּ כָּל הַתִּקְווֹת לְפָנָיו. עַתָּה קִנֵּן הַסָּפֵק בְּלִבּוֹ. הוּא הִמְעִיט כָּל־כָּךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ! לְווֹלוֹזִ’ין בָּא וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ. זְקֵנוֹ תָּמַךְ בּוֹ, חֲבֵרִים עוֹדְדוּהוּ. לְאוֹדֵיסָה נָסַע כִּמְעַט בְּלִי כָל הַכְשָׁרָה קוֹדֶמֶת, בְּלִי יְדִיעוֹת חֹל, וְשָׁם, בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, הוּא זָר וְנָכְרִי, וְאֵין לוֹ עַל מִי וְעַל מָה לְהִשָּׁעֵן. רַק בְּזָכְרוֹ, כִּי הוּא נוֹסֵעַ לָעִיר, שֶׁשָּׁם יוֹשֵׁב אַחַד־הָעָם, הִתְעוֹדֵד מְעַט. אַחַד־הָעָם הָיָה לוֹ סֶלַע־הַמִּבְטַחִים. מִיוֹם שֶׁקָּרָא אֶת מַאֲמָרָיו הָרִאשׁוֹנִים כְּמוֹ נִתְפַּזֵּר עֲרָפֶל כָּבֵד בְּמֹחוֹ וּבִלְבָבוֹ. מַחֲשַׁבְתּוֹ חִזְּקָה, נִטְעָה אֱמוּנָה, בַּאֲשֶׁר לֹא הִסְתַּפְּקָה בִּקְטַנּוֹת, בַּאֲשֶׁר תָּבְעָה אֶת כָּל הָאָדָם. כְּאָמָן, הֶעֱרִיץ בּוֹ בְּיַאלִיק אֶת כֹּחַ הַפַּשְׁטוּת, אֶת הַצְּלִילוּת שֶׁבְּסִגְנוֹנוֹ; כְּאָדָם, נִשְׁעַן עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הַפּוֹרְיָּה, עַל כְּאֵב הָאָדָם וּכְאֵב הָאֻמָּה שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ. הִיא הָיְתָה לוֹ הַמּוֹצָא הַיְחִידִי מִן הַתֹּהוּ וָבֹהוּ, לָהּ הוּא שׁוֹמֵר אֱמוּנָתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

לֹא נוֹחַ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזוֹ כְּשֶׁהַפְּרוּטָה מְצֻמְצֶמֶת. לְשֵׁם קִמּוּץ בְּהוֹצָאוֹת, נוֹסֵעַ בְּיַאלִיק בְּסוּסִים, וְאַחַר־כָּךְ בָּאֲנִיָּה, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁהוּא בָא לְאוֹדֵיסָה, לְאַחַר נְדוּדִים אֲרֻכִּים, בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, בְּלִי פְּרוּטָה בַּכִּיס וְכָל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ.

הָעִיר הַגְּדוֹלָה גַּם הִיא בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה מֵיטִיבָה פָּנִים לוֹ. שִׂחֲקָה לוֹ הַשָּׁעָה וְהֵבִיא עִמּוֹ מִכְתָּב מֵחֲבֵרוֹ בְּוֹוֹלוֹזִ’ין אֶל אָבִיו, הוּא רַב אַבֶּלְסוֹן, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הִשִּׂיג שִׁעוּר לְעִבְרִית, שֶׁסִּפֵּק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו, אִם גַּם בְּצִמְצוּם. הָרַב, שֶׁנָּתַן לוֹ דִירַת עֲרַאי חִנָּם, הִמְצִיא לוֹ מוֹרֶה מִתְנַדֵּב לְגֶרְמָנִית. אֶת הַלָּשׁוֹן הָרוּסִית וְסִפְרוּתָהּ הוּא מוֹסִיף לִלְמֹד, וּמְעַט־מְעַט הוּא מַגִּיעַ גַּם לִקְרִיאַת פּוּשְׁקִין, שֶׁהָיָה גַם הוּא לוֹ לְמוֹפֵת בַּ“פְּרוֹזָאִיּוּת” הַנִּפְלָאָה שֶׁבְּסִגְנוֹנוֹ – הִיא הַפַּשְׁטוּת, הַמְּעִידָה עַל אֱמֶת וָכֹחַ, שֶׁבָּהּ הוּא דּוֹגֵל כָּל יְמֵי חַיָּיו.

בְּמִדַּת־מַה יֵשׁ לוֹ יְסוֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. לֹא טוֹב, כַּמּוּבָן, שֶׁהַשִּׁעוּר לְעִבְרִית בְּבֵיתוֹ שֶׁל מוֹכֵר־הַסְּפָרִים לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ יוֹם־יוֹם אַרְבַּע שָׁעוֹת חוּץ מִזְּמַן הַהֲלִיכָה, שֶׁהַמְּלָאכָה אֵינָהּ קָלָה וְאֵינָהּ נְעִימָה וְהִיא שׁוֹבֶרֶת אֶת חֲצִי גוּפוֹ וְיוֹתֵר מֵחֲצִי נִשְׁמָתוֹ. לֹא נוֹחַ, שֶׁשְּׂכָרוֹ אֵינוֹ מַסְפִּיק לִקְנִיַּת בְּגָדִים וְהוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַפַּרְוָה הַיְשָׁנָה מִן הַבַּיִת, שֶׁהִיא מַכְבִּידָה עָלָיו וְאֵינָהּ לְפִי טַעֲמָם שֶׁל בְּנֵי־הַכְּרָךְ כָּל־עִקָּר. אֲבָל מִי כָמוֹהוּ יוֹדֵעַ, שֶׁכָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה! לְעֻמַּת זֶה הוּא הוֹלֵךְ וְקוֹנֶה יְדִיעוֹת, הוֹלֵךְ וּמִשְׁתַּלֵּם. הָאַגְרוֹנוֹם קֵיזֶרְמַן, הַמְלַמֵּד אוֹתוֹ גֶרְמָנִית, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רְמִיָּה. הוּא קוֹרֵא עִמּוֹ אֶת הַחִזָיוֹן “נָתָן הֶחָכָם” מֵאֵת לֶסִינְג, מַכְנִיס אוֹתוֹ לְעוֹלָם הַדֵּעוֹת הַהוּמַנִיּוֹת. בְּיַאלִיק מַרְגִּישׁ שֶׁמֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף צְלִילוּת עִם הַקְּרִיאָה, כְּמוֹ עִם קְרִיאַת אַחַד־הָעָם. לוּ רַק לֹא רָצָה הַמּוֹרֶה לְהַקְנוֹת לוֹ כָּל־כָּךְ דִּקְדּוּק בְּבַת־אַחַת – כְּלָלִים מְסֻבָּכִים אֵלֶּה, הַמְּבִיאִים אוֹתוֹ לִידֵי טִמְטוּם מַמָּשׁ!

גַּם חַכְמֵי אוֹדֵיסָה מְחַזְּקִים אֶת יָדָיו. אַחַד־הָעָם, שֶׁאֵלָיו הֵבִיא אֶת שִׁירוֹ “אֶל הַצִּפּוֹר”, מַבְטִיחֵהוּ שֶׁהָיֹה יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר בְּיִשְׂרָאֵל, אִם רַק יְצָרֵף לְכִשְׁרוֹנוֹ גַּם כִּשְׁרוֹן עֲבוֹדָה וְלִמּוּד; וַהֲרֵי אֵין מִטִּבְעוֹ שֶׁל אַחַד־הָעָם לְהַפְרִיז! רַבְנִיצְקִי מְקַבֵּל אֶת שִׁירוֹ לְ“הַפַּרְדֵּס”, שֶׁלֹא הַכֹּל זוֹכִים לְהִכָּנֵס לְתוֹכוֹ, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו. רַבְנִיצְקִי זֶה – הַכּל יוֹדְעִים, שֶׁלֹּא “אִישׁ־דְּבָרִים” הוּא, אֲבָל בַּיְשָׁנוּתוֹ שֶׁל בָּחוּר שַׁתְקָן וְצָנוּעַ זֶה נוֹגַעַת עַד לִבּוֹ וְהוּא נִפְנֶה לוֹ כָּל פַּעַם שֶׁהוּא בָּא אֶל בֵּיתוֹ וּמְחַזֵּק אוֹתוֹ בִּדְבָרִים.

אָכֵן יְמֵי הַשַּׁלְוָה לֹא אָרְכוּ. מִיתָתוֹ שֶׁל אֶחָד מִתַּלְמִידָיו גּוֹרֶמֶת לְבִטּוּל שִׁעוּרוֹ הָעִבְרִי. מִדִּירַת הָרַב יָצָא, וְהָיָה אָנוּס לָדוּר בְּמַרְתֵּף לַח וְאָפֵל. אִישׁ לֹא יָדַע, כִּי הוּא כְּבָר רָעֵב לְלֶחֶם – הוּא הִסְתִּיר אֶת מַחְסוֹרוֹ גַּם מֵרַבְנִיצְקִי וְחָדַל לָבוֹא אֵלָיו. יָמִים שְׁלֵמִים הוּא שׁוֹכֵב בַּמַּרְתֵּף וְקוֹרֵא סְפָרִים כְּדֵי לְהַסִּיחַ דַּעַת מִן הָרָעָב הַמֵּצִיק לו. דַּוְקָא בְּיָמִים קָשִׁים אֵלֶּה נִזְדַּמֵּן לוֹ סִפְרוֹ שֶׁל דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי “הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ”, שֶׁבְּחֶזְיוֹנוֹת־הַבַּלָּהוֹת שֶׁבּוֹ יֵשׁ כְּדֵי לְדַכֵּא גַּם אָדָם שָׂבֵעַ וּמְדֻשַּׁן עֹנֶג קַל וָחֹמֶר – צָעִיר מְיֻאָשׁ וּמְעֻנֶּה כִּבְיַאלִיק. אֲבָל כְּנֶגֶד זֶה הִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת “דּוֹן קִישׁוֹט”, שִׁירָה נִפְלָאָה שְׁקוּיַת־שְׂחוֹק זוֹ, שֶׁקְּרִיאָתָהּ הֵפִיגָה אֶת יְגוֹנוֹ וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הַגֵיהִנֹּם שֶׁבַּמַּרְתֵּף אֶל מִישׁוֹרֵי הַחַיִּים הַפּוֹרְחִים. אֶת שְׁנֵי הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה הָיָה קוֹרֵא לְסֵרוּגִין, וְהָיָה בּוֹכֶה וְשׂוֹחֵק חֲלִיפוֹת – הָיָה נִקְלָע בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שׁוֹנִים כָּל־כָּךְ זֶה מִזֶּה, מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת בַּחַיִּים, גַּם לְאַחַר שֶׁיְּמֵי הָעֶלְבּוֹן וְהָעֹנִי הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מֵאֲחוֹרָיו.

שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים כְּבָר עָבְרוּ מִיּוֹם בּוֹאוֹ לְאוֹדֵיסָה. שׁוּב בָּא אָבִיב חָדָשׁ, אָבִיב דְּרוֹמִי, כֻּלּוֹ שָׁקוּי בָּשְׂמֵי־שֶׁמֶשׁ וְאוֹרוֹת־יָם. אַךְ אָבִיב עָצוּב כָּזֶה לֹא יָדַע עוֹד בְּיַאלִיק בְּחַיָּיו. אֲהָהּ! הָיָה בָּרוּר: גַּם הַנִּסָּיוֹן הַשֵּׁנִי לִקְנוֹת דַּעַת וּלְהַצִּיב לוֹ יָד בַּחַיִּים לֹא הִצְלִיחַ. עוֹלָמוֹ נִתְרוֹקֵן. נִדְמָה לוֹ, כִּי הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הָרְעֵבָה לְחַיִּים, לוֹעֶגֶת לוֹ. אֶל מִי יִפְנֶה פֹּה וּמִי יוֹשִׁיעַ?

וּבְאֶרֶץ מֶרְחַקִּים – גַּם שָּׁם לֹא מָצָאתִי

יַד חֶסֶד שֶׁתִּמַּח מִפָּנַי דִּמְעָתִי…

אוֹתָהּ שָׁעָה כּוֹתֵב לוֹ חֲבֵרוֹ מִזִּ’יטוֹמִיר, כִּי זְקֵנוֹ הוֹלֵךְ לָמוּת וְאִם יִגָּלֶה לוֹ סוֹדוֹ (הַזָּקֵן לֹא יָדַע, כִּי חַיִּים נַחְמָן עָזַב אֶת ווֹלוֹזִ’ין), עָלוּל הַדָּבָר לְקָרֵב מִיתָתוֹ. מִן הַהֶכְרֵחַ, אֵפוֹא, שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד. בְּיַאלִיק זוֹכֵר מַה שֶּׁהָיָה לוֹ הָאִישׁ, זֶה שֶׁגִּדֵּל וְרִחֵם אוֹתוֹ וְהָיָה לוֹ יָמִים רַבִּים כְּאָב, וְהוּא נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לָשׁוּב. וְאַךְ נִמְצְאוּ לוֹ הוֹצָאוֹת־הַדֶּרֶךְ (הוּא מִשְׁכֵּן כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ), הוּא מְמַהֵר וְעוֹזֵב אֶת אוֹדֵיסָה. הוּא כָּל־כָּךְ מָלֵא יֵאוּשׁ, וְכָל־כָּךְ מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ בְּעַצְמוֹ, בְּגוֹרָלוֹ הָרַע, שֶׁאֵינוֹ נִפְרָד מִשּׁוּם אִישׁ. אֲפִלּוּ רַבְנִיצְקִי, מִי שֶׁהָיָה קָרוֹב לוֹ בֶּאֱמֶת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן נֶעֶלַם הַבָּחוּר הַשַּׁתְקָן, שֶׁשִּׁירוֹ בְּ“הַפַּרְדֵּס” קָנָה לוֹ מִיָּד הַרְבֵּה לְבָבוֹת וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ לַמְשׁוֹרֵר הָאַלְמוֹנִי, שֶׁרַבִּים כְּבָר רָאוּ בּוֹ כּוֹכָב דּוֹרֵךְ וְעוֹלֶה.

וְהוּא, הַ“כּוֹכָב” עַצְמוֹ, שָׁב מִן “הָעוֹלָם הַגָּדוֹל” נִכְלָם וַחֲסַר־יֶשַׁע. “וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה, – מְסַפֵּר הַמְשׁוֹרֵר – בְּשָׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן בֵּית אַבָּא־זְקֵנִי, נָעוּר וָרֵיק, בְּלִי צְרוֹר חֲפָצִים, דּוֹפֵק על הַתְּרִיסִים שֶׁיִּפְתְּחוּ לִי – רַק אֱלֹהִים יָדַע אֶת לִבִּי”.

וְהַבַּיִת מִשְׁנֵה קַדְרוּת לָבַשׁ: לֹא רַק סָבוֹ, כִּי אִם גַּם אָחִיו הַגָּדוֹל וְהָאָהוּב – שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ לָמוּת. מֵאָז הָלַךְ לֹא נִשְׁתַּנָּה כָּאן דָּבָר לְטוֹבָה, וְהַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר בְּכֹבֶד יֵאוּשׁוֹ מִתְאַכְזֵר גַּם לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מַאֲמִין עוֹד כִּי יִשְׁתַּנֶּה מַזָּלוֹ לְטוֹבָה.

וְנִדְמֶה הָיָה: הַכֹּל אָבָד!

ז: דֶּרֶךְ הַיְצִירָה

אָכֵן הַמְשׁוֹרֵר לֹא אָבַד. דַּוְקָא עַתָּה, בְּאָמְרוֹ נוֹאָשׁ לְכָל מַה שֶׁנָּשָׂא אֵלָיו אֶת נַפְשׁוֹ זֶה יָמִים רַבִּים, קָמוּ וּבָאוּ “הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר לֹא פִלֵּל”. מַעְיַן שִׁירָתוֹ פָּרַץ בְּבַת אַחַת. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא עֶלְבּוֹן נְעוּרָיו הוּא שֶׁצֵּרַף כָּאֵשׁ אֶת לִבּוֹ, וְאִם לֹא הוּא שֶׁקֵּרְבָהוּ תַּחַת כַּנְפֵי שִׁירָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה. כָּל יִסּוּרֵי יַלְדוּתוֹ – בַּלְהוֹת חַיָּיו שֶׁל אָבִיו הָאֻמְלָל, הִתְיַתְּמוּתוֹ הַמֻּקְדֶּמֶת, נְדוּדֵי הַנֹּעַר, כָּל הָאַכְזָבוֹת שֶׁבָּאוּ עָלָיו כְּתֻמָּן – הִכְשִׁירוּ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַשָּׂגַת חַיִּים נַעֲלָה יוֹתֵר, אֲשֶׁר בָּהּ מִתְמַזֵּג גּוֹרַל הַיָּחִיד עִם גּוֹרַל הָאֻמָּה. גּוֹרַל חַיָּיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר נַעֲשָׂה סֵמֶל לְחַיֵּי הָאֻמָּה, וְאֵין לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. מִכָּאן הַלְּבָבִיּוּת הָעֲמֻקָּה, חֲמִימוּת הַדָּם הַטִּבְעִית שֶׁבְּשִׁירָיו הַלְּאֻמִּיִּים. בְּשׁוֹרְרוֹ עַל עַמּוֹ הוּא שָׁר גַּם עַל נַפְשׁוֹ. הוּא שְׁלִיחָם שֶׁל רִבְבוֹת אֶחָיו, שֶׁל יְהוּדִים אוֹבְדִים כְּאָבִיו, כְּאִמּוֹ, כְּאוֹתָם מְאוֹת בַּחוּרֵי־הַיְשִׁיבָה, שֶׁאֶת מוֹרָאֵי חַיֵּיהֶם הִכִּיר בְּווֹלוֹזִ’ין וַעֲלֵיהֶם שָׁר וְקוֹנֵן בְּשִׁירָתוֹ הַגְּדוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה “הַמַּתְמִיד”.

שִׁירַת הַמְשׁוֹרֵר קוֹבֶלֶת וּמְעוֹדֶדֶת גַּם יָחַד. הוּא קוֹרֵא אֶת הַדּוֹר לָצֵאת מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה, לִפְסֹחַ עַל חַלְלֵי הָעַבְדוּת בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעוֹלָם רְחַב־הַיָּדַיִם, וּלְ“מַצִיבֵי הַדְּלָתוֹת וּבוֹנֵי הַטְפָחוֹת” בַּמּוֹלֶדֶת, שֶׁלֹּא גָרַע מֵהֶם לְעוֹלָם אֶת עֵינָיו הַצְּמֵאוֹת לִתְחִיָּה, הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת בִּרְכַּת לְבָבוֹ. אָכֵן אֶת כָּל כֹּחוֹ לָאֱמֶת, אֶת כָּל הַכְּאֵב וְהָעֶלְבּוֹן אֲשֶׁר אָכְלוּ אֶת לְבָבוֹ הַמִּתְפַּלֵּל לִתְקוּמַת עַמּוֹ גִּלָּה בְּשִׁירֵי הַתּוֹכֵחָה הַמְשֻׁלָּבִים בְּתוֹךְ שִׁירֵי־הַנֶּחָמָה וַעֲרוּכִים כִּמְעַט תָּמִיד אֵלֶּה לְעֻמַת אֵלֶּה. וְהוּא אֲשֶׁר קָרָא מִתּוֹךְ לֵב שָׁבוּר וַאֲכוֹל יֵאוּשׁ:

אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ,

אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ.

אֲשֶׁר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם מִפֹּה, גַּם מִשָּׁם

ולֹא נָע ולֹא זָע וְלֹא חָרַד הָעָם –

הוּא כָּתַב גַּם אֶת הִמְנוֹן הָאֱמוּנָה “בִּרְכַּת־עָם”, שִׁיר מָלֵא בִּרְכַּת לֵב לְבוֹנֵי הַמּוֹלֶדֶת הָרִאשׁוֹנִים – קוֹל מְבַשֵּׂר, מְעוֹדֵד וּמְחַזֵּק וְקוֹרֵא לַעֲלוֹת:

וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל־דִּמְעָה שֶׁצָּלְלָה

בְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם,

כָּל טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלְלָה

דֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחָלָב וָדָם.

“כִּי גַם אֶת זָהֳרֵי הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָם נָשָׂא הָעֶלֶם בִּלְבָבוֹ וְאֶת מַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה וְרָזֵיהֶם – וְאוּלָם צָמֹא לֹא־צָמְאוּ עֵינָיו בִּלְתִּי אִם אֶל הַשַּׁחַר, וַיְהִי נֹגַהּ הַצְּפִירָה חוֹתַם נַפְשׁוֹ וְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר שִׁירַת חַיָּיו…” (“מְגִלַּת הָאֵשׁ”).

א

אַף־עַל־פִּי שֶׁרַבִּים מִכֶּם כּוֹתְבִים שִׁירִים, וְחוֹרְזִים חֲרוּזִים לְשַׁעֲשׁוּעִים, וַדַּאי שֶׁאֵין אַתֶּם חוֹשְׁבִים, כִּי כְתִיבַת שִׁיר הוּא דָבָר פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר פְּעָמִים נִרְאֵית כְּתִיבַת שִׁיר מְלָאכָה קַלָּה מְאֹד. הַחֲרוּזִים שׁוֹטְפִים מֵאֲלֵיהֶם. הַצִּלְצוּל עוֹלֶה כְּפַעֲמוֹן, מְקַשְׁקֵשׁ וְאֵינוֹ פּוֹסֵק. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, – אֵין זֶה עוֹד שִׁיר כָּל עִקָּר. שִׁיר הוּא דָבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאֵלָיו, וְעִם זֶה – גַּם דָּבָר חָמוּר מְאֹד, רְצִינִי מְאֹד. תִּרְאוּ, שֶׁאֲפִלּוּ מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל כִּבְּיַאלִיק יָדַע לְעִתִּים קְרוֹבוֹת חֶבְלֵי־שִׁיר גְּדוֹלִים.

מִבְּחִינָה זוֹ תִּמְצְאוּ עִנְיָן בַּמֶּה שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם עַל אֲחָדִים מִשִּׁירֵי בְּיַאלִיק, שֶׁאֲנִי מַכִּיר – אֵיךְ נִכְתְּבוּ וְהֵיכָן וּמַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם.

כִּמְעַט כָּל שִׁיר שֶׁל בְּיַאלִיק יֵשׁ לוֹ קוֹרוֹת וּמְאֹרָעוֹת מִשֶּׁלּוֹ. סִפַּרְתִּי לָכֶם פַּעַם אֶת תּוֹלְדוֹת “הַבְּרֵכָה”, שִׁיר מְצֻיָּן זֶה שֶׁהַמְשׁוֹרֵר הִתְחִיל בּוֹ בְּתִשְׁרֵי שְׁנַת תרס"ה וְכָתַב אֶת כֻּלּוֹ, בִּצְלֹחַ עָלָיו הָרוּחַ, כִּמְעַט בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אַךְ מִשֶּׁהִגִּיעַ אֶל הַסִּיּוּם נִתְעַקְּשָׁה פִּתְאֹם בַּת־שִׁירָתוֹ וכָל כַּמָּה שֶׁטָּרַח וְיָגַע בְּאוֹתוֹ סְתָו, לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְסַיֵּם אֶת הַשִּׁיר סִיּוּם שֶׁיָּנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ. וְרַק בַּקַּיִץ הַבָּא קָם בְּבֹקֶר סִיוָן אֶחָד, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהַסִּיּוּם נִכְתַּב כְּמוֹ מֵאֵלָיו, בְּלֹא יְגִיעוֹת וּבְלֹא מַאֲמַצִּים.

אֵין כְּמוּבָן, לְהַסִּיק מִזֶּה, שֶׁשִּׁיר טוֹב נִכְתָּב תָּמִיד מֵאֵלָיו, בְּלֹא טֹרַח וִיגִיעָה. הָאֱמֶת הִיא דַוְקָא הַהֵפֶךְ: כִּמְעַט כָּל דָּבָר שֶׁבַּשִּׁיר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַשְּׁלֵמוּת, סִימָן שֶׁמְּחַבְּרוֹ טָרַח וְיָגַע הַרְבֵּה עָלָיו. אֲבָל נִתַּן לָנוּ לִלְמֹד מִתּוֹלְדוֹת “הַבְּרֵכָה”, שֶׁפְּעָמִים כָּל הַמַּאֲמַצִּים אֵינָם מוֹעִילִים בְּשִׁיר שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִכָּתֵב אוֹ לְהִגָּמֵר. כִּפְרִי זֶה שֶׁעַל הָאִילָן שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לִגְמָר בִּשּׁוּלוֹ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁשָּׂבַע מַיִם וְשָׂבַע שֶׁמֶשׁ – כָּךְ שִׁיר אֵינוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יַד הַמְשׁוֹרֵר שָׁלֵם וּמְתֻקָּן אֶלָּא אִם הִבְשִׁיל כֻּלּוֹ בַּלֵּב וּמָלְאוּ יָמָיו לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

*

וְכֵיוָן שֶׁנָּגַעְתִּי בְּ“הַבְּרֵכָה”, כְּדַאי לְסַפֵּר לָכֶם, שֶׁאֵין שִׁיר זֶה מָשָׁל, דָּבָר הַבָּדוּי מִן הַלֵּב. כְּרֹב שִׁירֵי בְּיַאלִיק אַף הוּא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. עַל שְׂפַת אוֹתָהּ בְּרֵכָה שֶׁבַּיַּעַר יָשַׁב בֶּאֱמֶת פַּעַם הַמְשׁוֹרֵר וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַיַּעַר וְאֶת הָרָקִיעַ שֶׁמִּמַּעַל לוֹ כְּמוֹ־שֶׁהֵם, וְאוֹתוֹ יַעַר וְאוֹתוֹ רָקִיעַ כְּשֶּׁהֵם מִשְׁתַּקְּפִים בַּבְּרֵכָה – שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: מִי מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת קוֹדֵם? מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפִים יוֹתֵר? וְאוּלַי מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָדַע מַה לְּהָשִׁיב, הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם נִרְאוּ לוֹ “יָפִים יוֹתֵר”, נִתְעַכֵּב סִיוּם הַשִּׁיר יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁנָה… אֲבָל גַּם אַחַר־כָּךְ לֹא הִכְרִיעַ הַמְשׁוֹרֵר בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אִם רָמַז, שֶׁהַבְּרֵכָה שֶׁרָאָה אוֹתָהּ כְּסֵמֶל הַשִּׁירָה, שֶׁבָּהּ הַכֹּל שָׁקוּף, גַּם הַשֶּׁקֶט, גַּם הַסַּעַר, מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ, שֶׁהָעוֹלָם מִתְגַּלֶּה לַמְשׁוֹרֵר גַּם בִּגְבוּרָה, גַּם בְּחֵן:

הֲלֹא הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב בִּתְהִלִּים: “קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר”]…

ב

אָכֵן כָּל מַה שֶּׁנִּתְגַּלָּה לַמְשׁוֹרֵר בְּזִכְרוֹנוֹת־חַיָּיו הַמֻּקְדָּמִים נִרְאָה לוֹ מָלֵא חֵן וּמָלֵא רֶמֶז. מֵרֹב חִבָּה נִרְאוּ לוֹ גַּם דְּבָרִים שֶׁל מַמָּשׁ כִּדְבָרִים שֶׁבַּחֲלוֹם. בְּכִלְיוֹן־נֶפֶשׁ זָכַר הַמְשׁוֹרֵר אֶת יְמֵי־יַלְדוּתוֹ, אֶת בֹּקֶר חַיָּיו. זָכוֹר זָכַר אֶת הַכְּפָר הַקָּטָן רַאדִי בְּאוּקְרַאִינָה, בּוֹ גָּר עִם הוֹרָיו עַד שְׁנַת חַיָּיו הַשִּׁשִּׁית, כְּפִנַּת־עוֹלָם קְדוֹשָׁה, שַׁאֲנַנָּה, שֶׁאֵין קֵץ לִפְלָאֶיהָ. וְאוּלָם גַּם פַּרְבְּרֵי זִ’יטוֹמִיר, שֶׁבָּהֶם בָּא לָשֶׁבֶת בַּעֲבֹר מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעִירָה, בָּהֶם רָאָה אֶת עֳנִי אָבִיו, בְּשִׁבְתּוֹ מַשְׁמִים בַּחֲנוּת הָרֵיקָה מִקּוֹנִים וְאַחַר־כָּךְ בְּבֵית־הַמַּרְזֵחַ הַמָּלֵא שִׁכּוֹרִים, – פַּרְבָּרִים אֵלֶּה שֶׁבָּהֶם נִתְיַתֵּם וְנִדּוֹן לְיַלְדוּת קָשָׁה בְּבֵית זְקֵנוֹ הַקּוֹדֵר, עָטוּ אוֹר־פְּלָאִים כְּשֶׁהֶעֱלָה אוֹתָם בְּזִכְרוֹנוֹ. יַלְדוּת נוּגָה זוֹ, שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹ גַּעְגּוּעִים רַבִּים, שָׁר בְּשִׁירָיו וְתֵאֵר בְּסִפּוּרָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו.

וְאוּלָם מֻפְלָאִים בְּמִינָם, בְּהֶמְיַת נְגִינָתָם, הָיוּ הַשִּׁירִים שֶׁבָּהֶם הֶעֱלָה אֶת זֵכֶר יַלְדוּתוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים לְחַיָּיו. כְּאִלּוּ נִבָּא לוֹ לִבּוֹ שֶׁעוֹד מְעַט יַעֲזֹב אֶת אַרְצוֹת הַחַיִּים, שָׁב וְזָכַר אֶת אָבִיו הַמִּסְכֵּן, אֶת אִמּוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנָה, וַיִּתְרַפֵּק עַל דְּמֻיּוֹתֵיהֶם הַיְקָרוֹת בְּעַטְּרוֹ אוֹתָן חֶסֶד וּבְשָׁפְכוֹ עֲלֵיהֶם הֲמוֹן רַחֲמִים וְאַהֲבָה.

הֲלֹא הוּא מַחֲזוֹר הַשִּׁירִים “יַתְמוּת”, שֶׁבּוֹ נִכְלְלוּ “אָבִי”, “שִׁבְעָה”, “יַתְמוּת”, “פְּרֵדָה”, – שִׁירִים שֶׁבָּהֶם הִתְלַקַּח נֵר־כִּשְׁרוֹנוֹ כְּהִתְלַקֵּחַ שֶׁמֶשׁ בְּטֶרֶם שְׁקִיעָה.

*

אֲבָל הַשִׁיר הָרִאשׁוֹן “אָבִי”, שֶׁהוּא גֻלַּת־הַכֹּתֶרֶת שֶׁל מַחֲזוֹר הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה, גַּם הוּא כָּמוֹהוּ כַּ“בְּרֵכָה”, לֹא בְּבַת־אַחַת וְלֹא בְּעֵת אַחַת נִכְתַּב. מַה שֶּׁאֵרַע לַ“בְּרֵכָה”, אֵרַע לְ“אָבִי”, – אֵרַע גַּם לְכַמָּה שִׁירִים אֲחֵרִים.

בִּשְׁנַת תרפ"ח פִּרְסֵם בְּיַאלִיק בַּמְאַסֵּף “כְּנֶסֶת”, שֶׁנִּדְפַּס בְּתֵל־אָבִיב, אֶת הַפִּסְקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַשִׁיר “אָבִי”, שִׁשָּׁה־עָשָׂר הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים. מִן הַקֶּטַע שֶׁנִּדְפַּס נִקְבְּעָה בַּלֵּב בְּיִחוּד תְּמוּנַת הַיֶּלֶד הָעוֹמֵד בֵּין בִּרְכֵּי אָבִיו, וּבְעוֹד שֶׁמִּסָּבִיב הוֹמִים הַשִּׁכּוֹרִים בְּעַרְפִלֵּי בֵּית־הַמַּרְזֵחַ, אָזְנוֹ, אֹזֶן “יֶלֶד לֹא מְטֻמָּאָה”, מַקְשִׁיבָה חֶרֶשׁ מִפִּיו “לַחַשׁ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים”.

זֶה הָיָה רֶגַע נִפְלָא מֵחַיֵּי יַלְדוּתוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, רֶגַע שֶׁבּוֹ נִרְמַז לוֹ גּוֹרָלוֹ: נִרְמַז לוֹ כָּל “אֹרַח־חַיָּיו”. דּוֹמֶה, מֵאָז הוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ תּוֹעֶה בַּעֲרָפֶל, בְּתוֹךְ טֻמְאַת חַיֵּי הַגָּלוּת, אֲבָל אָזְנוֹ קוֹלֶטֶת תָּמִיד אוֹתוֹ “לַחַשׁ שְׂפָתַיִם טְהוֹרוֹת” – אוֹתוֹ לַחַשׁ קֹדֶשׁ הָעוֹלֶה בְּאָזְנָיו מִכָּל שִׁירָיו וְקוֹרֵא לָנוּ לְטַהֵר אֶת חַיֵּינוּ מִזֻּהֲמָתָם.

וְאַף שֶׁהַחֲרוּזִים הָהֵם נִתְפַּרְסְמוּ כְּשִׁיר שָׁלֵם, הָיָה בָּרוּר לְכֻלָּנוּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא פֵּתַח־דָּבָר. הַקֶּצֶב הַמְרוֹמָם שֶׁל הַשִׁיר רָמַז, שֶׁהַקֶּטַע אֵינוֹ אֶלָּא פְּתִיחָה לִנְגִינַת־לֵב גְּדוֹלָה, שֶׁהִיא עוֹד עֲתִידָה לָבוֹא.

וְאוּלָם עָבְרוּ שָׁנִים, וְהַהַמְשֵׁךְ לֹא בָא. וְזוֹכֵר אֲנִי, כַּמָּה הֻרְעַשְׁתִּי עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּבֵית־הַמְשׁוֹרֵר, וְהִנֵּה הוּא מַזְמִינֵנִי לַעֲלוֹת עִמּוֹ אֶל חֲדַר־עֲבוֹדָתוֹ. הָלַכְתִּי דוּמָם אַחֲרָיו בַּמַּדְרֵגוֹת הַתְּלוּלוֹת. נִדְמֶה לִי, כִּי הִרְגַּשְׁתִּי אָז, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵי מְאֹרָע גָּדוֹל, לִפְנֵי חֲוָיָה גְדוֹלָה. הַמְשׁוֹרֵר הוֹשִׁיבַנִי עַל־יַדוֹ לִפְנֵי שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָתוֹ, פָּתַח אֶת מִכְרַךְ־הָעוֹר שֶׁבּוֹ הָיוּ מֻנָּחִים כִּתְבֵי־הַיָּד שֶׁלּוֹ, וְאָסַף כַּמָּה גִלְיוֹנוֹת שֶׁהַמָּחוּק בָּהֶם הָיָה מְרֻבֶּה מִן הַכָּתוּב, וְאָמַר לִי:

– זוֹכֵר אַתָּה בְּוַדַּאי אֶת הַשִׁיר “מוּזָר הָיָה אֹרַח חַיַּי” שֶׁפִּרְסַמְתִּי בַּ“כְּנֶסֶת”? וַדַּאי שִׁעַרְתָּ, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא קֶטַע, מָבוֹא לְשִׁיר, וְהִנֵּה נִגְמַר הָעֶרֶב הַשִּׁיר כֻּלּוֹ. הָבָה וְנִקְרָאֵהוּ!

זֶה הָיָה הַשִּׁיר “אָבִי”, שֶׁמֵּרֵאשִׁיתוֹ עַד סִיּוּמוֹ עָבְרוּ שָׁנִים.

לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת קְרִיאַת הַשִׁיר בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. קוֹלוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר רָעַד בְּדַבְּרוֹ. הוּא סִפֵּר עַל עֳנִי אָבִיו, עַל סִבְלוֹ, עַל חַיָּיו הַקָּשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ לִפִי כֹחַ גּוּפוֹ הַחַלָּשׁ, וְעוֹד פָּחוֹת – לְפִי עֲדִינוּת־נַפְשׁוֹ. הֲזוֹכְרִים אַתֶּם תְּמוּנָת הָאָב הַפּוֹסֵעַ “כְּשׁוֹר” יְגִיעַ־כֹּחַ

בְּסַפֵּר הַמְשׁוֹרֵר עַל חַיֵּי אָבִיו, סִפֵּר גַּם עַל חַיֵי עַצְמוֹ, כִּי גַם אֶת עַצְמוֹ רָאָה כָּל יָמָיו כְּ“פּוֹסֵעַ בְּאָרְחוֹת חוֹל” וּמְצַפֶּה לְ“אֶחָד גּוֹאֵל וּמְרַחֵם שֶׁיָּבוֹא מֵאֲשֶׁר יָבוֹא”… וְלֹא אֶת אָבִיו בִּלְבַד רִחֵם בְּשִׁיר זֶה, כִּי אִם אֶת כָּל אֶחָיו הַמְעֻנִּים, הַנּוֹשְׂאִים בְּסֵבֶל לְלֹא כֹּחַ, לְלֹא תִקְוָה וּמְצַפִּים לְ“אֶחָד גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וִירַחֵם”.

אָכֵן רַחֲמָיו בָּעֲרוּ כְּאֵשׁ בְּקִרְבּוֹ בְּזָכְרוֹ אֶת אָבִיו, שֶׁרָבַץ כָּל יָמָיו תַּחַת מַשָׂאוֹ עַד אֲשֶׁר “כָּרַע נָפַל כְּתוֹא מִכְמָר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ – נָפַל וְלֹא הוֹסִיף קוּם”. וְהָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה עֲדַיִן מְשַׁוְּעִים מֵחֲרוּזֵי הַשִּׁיר הַנַּעֲלִים כַּאֲשֶׁר שִׁוְּעוּ בְּלֵב הַיֶּלֶד, שֶׁרָאָה אֶת אָבִיו בְּעֶלְבּוֹנוֹ וְיָדוֹ קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעוֹ:

בְּשִׁירַת־רַחֲמִים גְּדוֹלָה זוֹ הֶעֱלָה הַמְשׁוֹרֵר אֶת דְּמוּת אָבִיו, אֶת נִשְׁמַת אָבִיו, וְלֹא יִפָּלֵא שֶׁבְּקָרְאוֹ לְפָנַי אֶת הַשִּׁיר, רָעַד קוֹלוֹ בְּדַבְּרוֹ וּפָנָיו חָוְרוּ וּבְעֵינָיו נִקְווּ נִטְפֵי דֶמַע.

וְלֹא יִפָּלֵא שֶׁעָבְרוּ יָמִים רַבִּים כָּל־כָּךְ מִן הַזְּמָן שֶׁנִכְתְּבוּ הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל “אָבִי” עַד גְּמָר הַשִּׁיר. גַּם הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים נֶאֱסָפִים עַל קַרְקַע הַלֵּב נְטָפִים־נְטָפִים וְהֵם גְּדֵלִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁהֵם פּוֹרְצִים כַּגַּל וּמִשְׁתַּפְּכִים בְּקִינָה גְדוֹלָה כְּ“אָבִי”, שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ גַּם בְּשִׁירֵי בְּיַאלִיק לְרֹךְ וּלְחֶמְלָה וּלְאַהֲבָה.

אָכֵן כָּךְ נִכְתָּבִים שִׁירֵי־אֱמֶת!

א: עַל הַמְשׁוֹרֵר

אִם רְצוֹנְכֶם לִשְׁמֹעַ, אֲסַפֵּר לָכֶם כַּמָּה סִפּוּרִים עַל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי אֵין זֶה שֵׁם זָר לָכֶם, וְכִי בְּקשִׁי יִמָּצֵא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יֶלֶד אֲשֶׁר לֹא יֵדַע מִי הוּא. וְאֵין פֶּלֶא. שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל, אָדָם נִפְלָא שֶׁהֶעֱנִיק לְעַמּוֹ הַרְבֵּה מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. אַשְׁרֵי הַדּוֹר, שֶׁהֶעֶמִיד אָדָם כָּמוֹהוּ.

כְּדַאי לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּחַיָּיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ מִקָּרוֹב. אַתֶּם יוֹדְעִים כֻּלְּכֶם, כִּי מְשׁוֹרֵר נִקְרָא מִי שֶׁכּוֹתֵב שִׁירִים וְסִפּוּרִים. אֲבָל מְשׁוֹרֵר הוּא לֹא רַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִכְתֹּב שִׁירִים וְסִפּוּרִים, כִּי אִם מִי שֶׁעֵינוֹ וְלִבּוֹ פְּתוּחִים לַהֲמוֹן דְּבָרִים נִפְלָאִים בָּעוֹלָם שֶׁאֲחֵרִים עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם. מְשׁוֹרֵר הוּא אָדָם, שֶׁאַהֲבָתוֹ לַבְּרִיּוֹת וְאַהֲבָתוֹ לַטֶּבַע גְּדוֹלָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהֵם אֵינָם מַסְתִּירִים שׁוּם דָּבָר מִמֶּנּוּ. רָאוּי לָנוּ, אֵפוֹא, לָדַעַת, אֵיךְ חַי הָאִישׁ, מָה אֲרָצוֹת רָאָה, מַה מִּקְרִים קָרוּהוּ, כְּדֵי שֶׁנָּבִין וְנֶאֱהַב יוֹתֵר אֶת שִׁירָיו. טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אָהַב לָשִׁיר עַל יָם וַעֲרָבָה, עַל שָׂדֶה וְיַעַר. וְאָמְנָם, רָאֹה תִּרְאוּ שֶׁנָּדַד הַרְבֵּה בָּעֲרָבָה, הִפְלִיג בָּאֲנִיּוֹת, תָּעָה בְּמַעֲמַקֵּי יְעָרִים. הוּא שָׁר עַל מַה שֶּׁרָאָה וְאָהַב.

הוּא אָהַב טְלָאִים, צִפֳּרִים, פַּרְפָּרִים, פְּרָחִים – כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים וְהַיָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם. לֹא כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁאָהַב יְלָדִים. כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת חֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים, כָּתַב לְמַעֲנָם הַרְבֵּה שִׁירִים יָפִים, סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים מְבַדְחִים מִיַּלְדוּתוֹ. כִּי גַם הוּא, הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל, הָיָה פַּעַם יֶלֶד קָטָן וְאָהַב לְהִתְעַסֵּק עִם כְּלָבִים, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּסְיָחִים וְצִפֳּרִים. תִּרְאוּ, שֶׁהָיָה יֶלֶד שׁוֹבָב, אַף שֶׁלֹּא הָרַס קִנֵּי־צִפֳּרִים וְלֹא רָמַס עֲרוּגוֹת פְּרָחִים. פֶּרֶא־אָדָם לֹא הָיָה – חַס וְשָׁלוֹם.

הִנֵּה אָדָם שֶׁכָּזֶה הָיָה שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. מְשׁוֹרֵר מְצֻיָּן וְאָדָם חָבִיב. רַבִּים מִכֶּם רָאוּ אוֹתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת תֵּל־אָבִיב, הָעִיר שֶׁבָּהּ יָשַׁב בִּשְׁנוֹת חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת. בָּחוּר כַּהֲלָכָה הָיָה. אִישׁ־קוֹמָה וּרְחַב־כְּתֵפַיִם, יְפֵה־רֹאשׁ וִיפֵה־עֵינַיִם. שְׂעָרוֹ הָיָה מְתֻלְתָּל וְנָאֶה, גַּם כְּשֶׁזָּרְקָה בּוֹ שֵׂיבָה. מִשֶּׁנִּכְנַס לָאוֹטוֹ הָאִישׁ הַגָּבֹהּ וַהֲדוּר־הַפָּנִים, הָיוּ הַנּוֹסְעִים מְפַנִּים לוֹ תֵּכֶף מָקוֹם, וְאֵם לִבְנָהּ הַקָּטָן לָחֲשָׁה: “עַכְשָׁו הַס, אֵין לְהִשְׁתּוֹבֵב, יַלְדִּי! יוֹדֵעַ אַתָּה, מִי זֶה? הוּ¹ שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי!”

וּמִיָּד הָיָה הַיֶּלֶד מִשְׁתַּתֵּק.

בַּבַּיִת הָיָה יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב חֲרוּזִים נָאִים. אַךְ מִשֶּׁגָּמַר אֶת הַשִּׁיר, הָיָה מִיָּד יוֹצֵא לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ וְלִקְרַאת רוּחַ. אוֹהֵב הָיָה לְטַיֵל הַרְבֵּה, לְהִסְתַּכֵּל הַרְבֵּה, אָהַב לַעֲקֹב אַחֲרֵי נַחֲלִיאֵלִי, הַמְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ בְּחֵן, אַחֲרֵי יֶלֶד מְשַׂחֵק בְּכַדּוּר, וְאַחֲרֵי תִּינוֹקֶת הַמְזָרֶזֶת אֶת הַבֻּבָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁתֹּאכַל אֶת הַלֶּחֶם בְּחֶמְאָה וְלֹא תַשְׁאִיר כְּלוּם. אֵין פֶּלֶא, שֶׁכָּל יוֹשְׁבֵי תֵל־אָבִיב הִכִּירוּ וְאָהֲבוּ אוֹתוֹ: לְמִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם וּמִסְתַּכֵּל בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים אוֹ בָּעֲנָנִים שֶׁנִּתְלוּ עָלָיו כְּהָרִים מֻפְלָאִים, מִיָּד הִכִּיר, שֶׁהָאִישׁ שׁוֹנֶה מִכָּל הָאֲנָשִׁים, הַמִּתְהַלְּכִים עַל פְּנֵי הַטַּיֶּלֶת. דּוֹמֶה, שֶׁגַּם הַיָּם עַצְמוֹ הִרְגִּישׁ, שֶׁעַיִן שֶׁל מְשׁוֹרֵר מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל אוֹתָהּ שָׁעָה לְהֵרָאוֹת בְּכָל חֲמוּדוֹתָיו.

אֶת שָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הִכִּירוּ לֹא רַק בְּתֵל־אָבִיב, שֶׁבָּהּ בָּדַק כְּרוֹפֵא הַרְבֵּה הַרְבֵּה תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וְרַבִּים מֵהֶם זוֹכְרִים, שֶׁלִּטֵּף אוֹתָם בְּחִבָּה בִּשְׁעַת בְּדִיקָה. הִכִּירוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁאַף בָּהּ הִתְגּוֹרֵר וְעָלֶיהָ כָּתַב אֶת שִׁירוֹ הַנִּפְלָא “יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַגָּזִית”. כְּשֵׁם שֶׁאָהַב בְּתֵל־אָבִיב אֶת הַיָּם הַכָּחֹל וְאֶת שְׂדוֹת הַשָּׁרוֹן אֲשֶׁר בִּגְבוּלוֹתֶיהָ, כָּךְ אָהַב בִּירוּשָׁלַיִם אֶת הֶהָרִים, הַסְּלָעִים, אֶת גִּדְרוֹת הָאֶבֶן, אֲשֶׁר יַקִּיפוּ אֶת גַּנֶּיהָ. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהִזְכִּירוּ לוֹ אֶת אֶחָיו הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהָיוּ עַזֵּי־נֶפֶשׁ כַּסְּלָעִים הָאֵלֶּה וְנִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה עַל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם בָּאוֹיֵב, שֶׁבָּא לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁיהֶם וְלִגְזֹל מֵהֶם אֶת חֵרוּתָם.

אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁאֶת טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי רָאוּ יַלְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל גַּם בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת: בְּחֵיפָה, עִיר הַכַּרְמֶל, וּבִטְבֶרְיָה, עִיר הַכִּנֶּרֶת, בָּעֵמֶק וּבַגָּלִיל, שֶׁשָּׁמָּה הָיָה בָא כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו הָעוֹבְדִים וְאֶת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים. פַּעַם הִגִּיעַ אֲפִלּוּ עַד מְרוֹמֵי דָן לְעֵת גֵּז־הַצֹּאן, וְאַחַד הַטְּלָאִים זָכָה גַּם לְהִצְטַלֵּם עִמּוֹ. כִּי אָהַב הַמְּשׁוֹרֵר לָצֵאת וְלִרְאוֹת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר, בְּגֵז הַצֹּאן וּבִבְצִיר הָעֲנָבִים. יְלִיד כְּפָר הָיָה וְאַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה הָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר.

אָכֵן מִי כָמוֹהוּ אָהַב אֶת הַיְלָדִים! עֲלֵיהֶם כָּתַב בְּאֶחָד מְשִּׁירָיו הַנֶּחְמָדִים, שֶׁאֵין הָעוֹלָם קַיָּם אֶלָּא בִּזְכוּתָם – כְּמוּבָן בִּזְכוּת הַיְלָדִים הַטּוֹבִים, הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה וְאֵינָם מַכִּים כְּלָבִים קְטַנִּים וְאֵינָם מְעַנִּים חֲתוּלוֹת עַזוּבוֹת, – אֵלֶּה שֶׁאוֹהֲבִים לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן וּלְהַגִּישׁ אֹכֶל לַבְּהֵמָה הָרְעֵבָה; אֵלֶּה, שֶׁאוֹהֲבִים פְּרָחִים וְצִפֳּרִים, עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת כְּמוֹ שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָם.

ב: הַמְשׁוֹרֵר וּכְפַר מוֹלַדְתּוֹ

כְּדַאי לָכֶם לָדַעַת קֹדֶם־כֹּל – שֶׁהַמְשׁוֹרֵר נוֹלַד לֹא בָּעִיר, כִּי אִם בַּכְּפָר. רֹב מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁקָדְמוּ לוֹ – מִיכַ"ל, גּוֹרְדוֹן, וַאֲפִלּוּ מַאפּוּ, שֶׁכָּל־כָּךְ אָהַב אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַכְּפָר, הָיוּ בְּנֵי־עִיר, טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, כִּבְיַאלִיק שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, נוֹלַד בַּכְּפָר. זֶה הָיָה מַזָּלוֹ, וְגַם מַזָּלֵנוּ, שֶׁרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת דָּרְכוּ בְּיַלְדוּתוֹ עַל אַדְמַת־דֶּשֶׁא, וְיָדַע שֶׁאֵין בָּעוֹלָם צֶבַע עַלִּיז וְעָנֹג מִן הַצֶּבַע הַיָּרֹק, וְאֵין רַךְ וְנִפְלָא יוֹתֵר מֵעֵשֶׂב אֲבִיבִי, שֶׁרֵיחוֹ מַרְקִיד אֶת הַלֵּב וְאֶת הָרַגְלַיִם גַּם יָחַד. עוֹדֶנּוּ בַּאֲבִיב חַיָּיו וּבַאֲבִיב יְצִירָתוֹ, קָרָא לְכֻלָּנוּ לָצֵאת אֶל הָאָחוּ, אֲשֶׁר עָטָה דֶשֶׁא אֲבִיבִי:

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפוֹר,

כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה בַּגַּנִּים,

בִּנְאוֹת דִּשְׁאֵי עֹנֶג וָאוֹר.

הַדְּשָׁאִים הָאֵלֶּה, שֶׁאֲלֵיהֶם הִזְמִין אוֹתָנוּ הַמְשׁוֹרֵר, הָיוּ דִשְׁאֵי הָאֲפָרִים הַמִּשְׁתַּטְּחִים מִסָּבִיב לְמִיכָאיְלוֹבְקָה, וְהוּא כְּפָר בָּעֲרָבָה הַדְּרוֹמִית שֶׁל אוּקְרָאִינָה שֶׁבִּגְבוּלוֹת חֲצִי־הָאִי קְרִים. חֶבֶל אֶרֶץ זֶה יָפֶה מְאֹד. שָׁם תִּצְמַח הַחִטָּה בְּשָׂדוֹת רְחָבִים וְהָעֵנָב יַזְהִיב בַּכְּרָמִים. מֵעֵבֶר מִזֶּה נוֹשֵׁם הַיָּם וּמֵעֵבֶר מִזֶּה מִשְׁתַּטַּחַת הָעֲרָבָה, שֶׁאַף הִיא גְדוֹלָה וּרְחָבָה כַּיָּם. וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יִוָּלֵד בְּמָקוֹם כָּזֶה, שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם פָּתוּחַ לַשֶּׁמֶשׁ וּפָתוּחַ לַיָּם וְלָרוּחַ, וּבִפְרָט אִם הָאָדָם גַּם מְשׁוֹרֵר, וְהָיָה לִבּוֹ מָלֵא כָּל יָמָיו גַּעְגּוּעִים עַל מֶרְחֲבֵי יָם וַעֲרָבָה, וְלֹא יִמְצָא מְנוּחָה בְּמֵצַר עִיר וּבְמַחֲנַק רָחוֹבוֹתֶיהָ.

וְאָמְנָם, נִפְלָאָה הָיְתָה עֲרָבָה זוֹ. בְּשִׁירִים רַבִּים סִפֵּר עָלֶיהָ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי. הִיא הָיְתָה אַדְמַת מְכוֹרָתוֹ. בְּשִׁירָיו הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים אֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ. אֵין זֹאת כִּי אִם נִקְבַּע נוֹף זֶה בְּלִבּוֹ לְכָל יְמֵי חַיָּיו.

מֶרְחָב בֶּן־חוֹרִין וְאֵין־גְּבוּל וְיִפְעַת פְּרָאִים וְאַדִּירִים מְגַדְּלִים אֲנָשִׁים גִּדְלֵי־קוֹמָה וְקַלֵּי־רָגֶל וְעַזֵּי־שְׁרִירִים. הַמְשׁוֹרֵר אָהַב כָּל יָמָיו לָשִׁיר עַל אַדְמַת אַגָּדָה זוֹ, אֲשֶׁר בּוֹסְסוּהָ סוּסֵי קְרִים, פָּרָשֵׁי הַטַּטָּרִים הַבָּאִים לָבֹז בַּז וְאֹרְחוֹת צ’וּמַקִים מוֹבִילוֹת קְרוֹנוֹת דָּגָן כְּבֵדִים. אָהַב לְסַפֵּר עַל נִשְׁרֵי הַשָּׂדֶה שְׁחֻמֵי־הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר יְטֻלְטְלוּ בְּרוּחוֹתֶיהָ הָעַזּוֹת מִיָּם עַד יָם. כְּנֶשֶׁר רְחַב־כְּנָפַיִם טֻלְטַל גַּם הוּא מֵאֶרֶץ אֶל אֶרֶץ, מִיָּם עַד יָם, עַד שֶׁדָּרְכוּ רַגְלָיו לְבַסּוֹף עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת וּבְשִׁמְשָׂהּ² שָׁר אֶת שִׁירַת נוֹפָהּ וְאֶת שִׁירַת חַיֶּיהָ.

ג: אֵיךְ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר תּוֹרָה

בִּכְפָר מִיכָאיְלוֹבְקָה שֶׁבִּקְצֵה הָעֲרָבָה נוֹלַד הַמְשׁוֹרֵר בְּיוֹם י“ט בְּאָב שְׁנַת תרל”ה. יְמֵי שֶׁמֶשׁ הָיוּ יְמֵי יַלְדוּתוֹ. בֵּית הוֹרָיו הָיָה מֻקָּף גַּן. אִמּוֹ אָהֲבָה פְּרָחִים וְאָהֲבָה לְטַפֵּל בִּפְרָחִים. עוֹדֶנּוּ יֶלֶד, שִׁעְשְׁעוּ אֶת עֵינָיו צִבְעֵיהֶם הָעַלִּיזִים. הוּא אָהַב כָּל חַי וְצוֹמֵחַ, אֲבָל פְּרָחִים וְצִפֳּרִים הָיוּ מְשׂוֹשׂ נַפְשׁוֹ. וְאָמְנָם, עֲלֵיהֶם שָׁר אֶת שִׁירָיו הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל הוּא אָהַב גַּם אֲנָשִׁים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, וְהַסִּפּוּרִים עַל מַעֲשֵׂי־גִבּוֹרִים שֶׁל אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו, שֶׁשָּׁמַע בְּיַלְדוּתוֹ, מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ רִגְשִֵי־גַאֲוָה, כָּךְ צִיֵּר לְעַצְמוֹ הַיֶּלֶד אֶת בְּנֵי־בְנֵיהֶם שֶׁל יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְשִׁמְעוֹן בַּר־כּוֹכְבָא, גִּבּוֹרָיו הַנַּעֲרָצִים בְּכָל יְמֵי חַיָּיו. מִדֵּי הִתְהַלְּכוֹ עִם חֲבֵרָיו הַקְּטַנִּים, וַדַּאי לֹא אַחַת סִפֵּר לָהֶם בְּגָאוֹן עַל אֶחָד מִקְּרוֹבָיו, שֶׁנִּצַּל מֵאַנְשֵׁי גוֹנְטָא הוֹדוֹת לְאֹמֶץ לִבּוֹ, וְעַל סַבָּא שֶׁהִדְבִּיק אוֹתוֹ הַסַּעַר עַל פְּנֵי הַיָּם וְנִלְחַם עִם הַגַּלִִּים כַּמָּה יָמִים רְצוּפִים בְּלִי מָזוֹן וּמַיִם, עַד שֶׁפָּגַע בִּסְפִינָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתוֹ. גַּאֲוָתוֹ הָיְתָה עַל אֲבוֹתָיו, שֶׁבֵּינֵיהֶם הָיוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה שֶׁשֵּׁרְתוּ בַּצָּבָא – אֲנָשִׁים עֲשׂוּיִים לִבְלִי חָת בְּהִתְנַגְּשָׁם עִם הַגּוֹיִים.

בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהָיוּ כִּמְעַט כֻּלָם אַנְשֵׁי־כְפָר בְּרִיאִים, הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְיָדְעוּ לַעֲבֹד, כְּשֵׁם שֶׁיָּדְעוּ גַּם לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַחַיִּים. וְהָיָה לוֹ דּוֹד שֶׁפִּעֲמָה אוֹתוֹ רוּחַ הַשִּׁיר, וְחָרַז חֲרוּזִים לְפִי פִּזְמוֹנֵי־הָעָם הָאוּקְרָאִינִים; וְאֵין זֹאת כִּי אִם מִמֶּנּוּ יָרַשׁ אֶת כִּשְׁרוֹן הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁהִפְלִיא אֶת דּוֹרוֹ לֹא פָחוֹת מִשֶׁהִפְלִיאוּ אֲבוֹת־אֲבוֹתָיו בְּכֹחַ גְּבוּרָתָם.

בִּסְבִיבָה כְּפָרִית בְּרִיאָה כָּזוֹ גָּדַל גַּם שָׁאוּל כְּצֶמַח־שָׂדֶה בָּרִיא. הָיָה יֶלֶד יָפָה, אָהוּב עַל אַבָּא וְאִמָּא וְאָהוּב עַל חֲבֵרָיו. אָהַב לְשַׂחֵק עִם כְּלָבִים, לִרְכֹּב עַל סוּסִים וּלְשׁוֹטֵט עִם חֲבֵרָיו בַּשָּׂדֶה. מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ הָיָה לְגַלּוֹת שִׁלְדֵי עֲצָמוֹת בַּדֶּשֶׁא, לִמְצֹא מְאוּרוֹת־נְחָשִׁים וְכָל מִינֵי בְּרִיוֹת מֻפְלָאוֹת.

אָכֵן, לְפִי שָׁעָה הָיָה יֶלֶד שָׂמֵחַ, פָּטוּר מִדְּאָגָה, וּבְכָל הַיָּמִים סָפַג אֶל קִרְבּוֹ רֵיחוֹת־גַּנִּים, צִבְעֵי אָחוּ, מַרְאוֹת שָׂדֶה. אָהַב לְהִסְתַּכֵּל וְגַם לָקַחַת חֵלֶק בַּעֲבוֹדוֹת הָאִכָּרִים שֶׁבַּכְּפָר. מִקֵּץ יָמִים רַבִּים סִפֵּר לָנוּ, כְּעַל אֶחָד מִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, עַל הַיּוֹם שֶׁשְּׁכֵנָם הָאִכָּר הִתִּיר לוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף עִם הָעוֹבְדִים בְּדַיִשׁ וְלִרְכֹּב עַל סוּס בְּמַעְגַּל הַגֹּרֶן. אָמְנָם, אוֹתוֹ יוֹם חָזַר הַבַּיְתָה בָּעֶרֶב כֻּלּוֹ מְאֻבָּק, מְכֻסֶה בֹּץ וְשָׁחוֹר כְּצוֹעֲנִי, אֲבָל כֻּלוֹ שִׁכּוֹר מֵרֵיחוֹת הַשִּׁבֳּלִים הַיְבֵשׁוֹת וּבֹשֶׂם הַגֹּרֶן. עַל מְאֹרַע חַג זֶה שָׁר בַּחֲרוּזֵי־גִיל, הֲלֹא הֵם חֲרוּזֵי שִׁירָתוֹ “בַּגֹּרֶן”, שֶׁכְּדַאי לָכֶם לִקְרֹא אוֹתָם.

*

כַּמָּה מְאֹרָעוֹת מְבַדְּחִים אֵרְעוּ לוֹ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ. יֶלֶד אַמִּיץ־לֵב הָיָה וְשָׂשׂ לִקְרַאת הַרְפַּתְקָאוֹת וּמַעֲשֵׂי־מְשׁוּבָה, פַּעַם מִתּוֹךְ קַלּוּת־דַּעַת סְתָם וּפַעַם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה לָבוֹא לְעֶזְרָה לְמִי שֶׁנִּמְצָא בְּצָרָה. פַּעַם נָפַל בְּתוֹךְ בְּאֵר, בְּחֶפְצוֹ לְהַצִּיל יֶלֶד עָנִי שֶׁבְּטָעוּת נֶחְשַׁב לְטוֹבֵעַ, וְרַק בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּל הַמְשׁוֹרֵר מִמָּוֶת; וּפַעַם נָפַל בְּנַחַל בְּחֶפְצוֹ לָצוּד רֹאשָׁנִים בַּמַּיִם, כְּשֶׁהוּא נִתְלֶה בִּקְצֵה עָנָף. כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ הוּצָא וְהוּבָא הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ, בִּמְקוֹם בְּגָדָיו הָרְטֻבִּים וְהַמְלֻכְלָכִים, חֻלְצָתָהּ הָאֲדֻמָּה שֶׁל הַמּוֹרָה. פַּעַם קָרָה לוֹ “מַעֲשֶׂה נוֹרָא”. בְּעֶצֶם יָדָיו אִבֵּד שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם: זוּג אֶחָד יָשָׁן וְזוּג אֶחָד חָדָשׁ, שֶׁאַךְ עַתָּה קִבֵּל אוֹתָם לִימֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה: כְּשֶׁנִּשְׁלַח לְבֵית סַבְתָּא לְאַנְצָ’קְרַג לְשֵׁם הַבְרָאָה, הָיָה מִנְהָגָהּ שֶׁל סַבְתָּא לְהַשְׁכִּיבוֹ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם בְּחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ וּתְרִיסָיו נְעוּלִים, לְמַעַן תִּהְיֶה בְּטוּחָה, שֶׁגַּם הוּא יָנוּחַ בַּזְמָן שֶׁהִיא וְסַבָּא יְשֵׁנִים אֶת שְׁנַת־הַצָּהֳרַיִם. הִתְכַּוְּנָה, כַּמוּבָן, לְטוֹבָתוֹ, שְׁיַּבְרִיא וְיֶחֱזַק בְּשִׁבְתּוֹ בְּבֵיתָם. אֲבָל עִנְיַן הַשְּׁכִיבָה בְּחֶדֶר סָגוּר, בְּשָׁעָה שֶׁפִּלְאֵי־פְלָאִים מִתְרַחֲשִׁים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּגַּן שֶׁמֵּעֵבֶר לַתְּרִיס, וְאֶפְשָׁר לְשׁוֹטֵט בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, לֹא נָעַם לַנַּעַר שֶׁלֹּא חָפֵץ כְּלָל לִישֹׁן. מָה עָשָׂה? מָצָא דֶרֶךְ לְסַלֵּק אֶת בְּרִיחַ הַתְּרִיס וְקָפַץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הַגָּן, וּמִשָּׁם אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הַחֹרֶשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְחַבֵּר עִם וַסְקָה, “תַּכְשִׁיט” כְּמוֹתוֹ, וְיַחְדָּו יָצְאוּ לְבַקֵּשׁ קִנֵּי־צִפֳּרִים בָּאִילָנוֹת. וְשָׁם עָשׂוּ מַעֲשִׂים, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא נָעֲמוּ בְּיוֹתֵר לַצִּפֳּרִים. וְרַק לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן יְקִיצָתָם שֶׁל הַזְּקֵנִים, הָיָה שָׁאוּל חוֹזֵר וּמִתְגַּנֵּב דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן אֶל הַחֶדֶר וְשׁוֹכֵב כְּצַדִּיק תָּמִים, שֶׁיָּשַׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים אֶת כָּל שְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם. הָיָה זָרִיז וְדַיְקָן בְּלֶכְתּוֹ וּבְשׁוּבוֹ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהַזְּקֵנִים לֹא הִרְגִּישׁוּ כְּלָל בְּצֵאתוֹ וּבְשׁוּבוֹ. אֲבָל הִנֵּה הִגִּיעַ יוֹם שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, וּבְאוֹתוֹ יוֹם הֵבִיאוּ לוֹ נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת, שֶׁהֻזְמְנוּ לִכְבוֹד הֶחָג. מִיָּד הִשְׁלִיךְ אֶת נְעָלָיו הַיְשָׁנוֹת דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַחַלּוֹן, הֶפְקֵר לַסְּמַרְטוּטָר, שֶׁעָבַר אוֹתָהּ שָׁעָה וּמִהֵר לְאָסְפָן לְשַׂקּוֹ, וּבַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת רָץ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַחֹרֶשׁ, לִפְקֹד אֶת קִנֵּי הַצִּפֳּרִים. מַעֲשֵׂה שָׂטָן, לא מָצָא אוֹתוֹ יוֹם אֶת וַסְקָה בַּחֹרֶשׁ, חָלַץ אֶת נְעָלָיו הַחֲדָשׁוֹת, תָּלָה אוֹתָן עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָעֵצִים וְעָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ בִּיחִידוּת. אַךְ הִנֵּה צָרָה: כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה לֹא מָצָא אֶת הַנַּעֲלַיִם. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׁ אוֹתָן עַד שֶׁהֶחְשִׁיךְ הַיּוֹם, וְהָיָה אָנוּס לָשׁוּב הַבַּיְתָה וּלְסַפֵּר בְּחֶרְפָּה וּבְבוּשָׁה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, בְּעֶרֶב הֶחָג, שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים לְחַפֵּשׂ אֶת הַנַּעֲלַיִם בַּיַּעַר – וְלַשָּׁוְא; שָׁלְחוּ אֶל הַסַּנְדְּלָר וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בְּתַחֲנוּנִים שֶׁיִּתְפֹּר לַיֶּלֶד נַעֲלַיִם אֲחֵרוֹת לֶחָג, וּלְלֹא הוֹעִיל: הַזְמָן הָיָה קָצָר וִידֵי הַסַּנְדְּלָר מְלֵאוֹת עֲבוֹדָה. כָּךְ אָבְדוּ לַפּוֹחֵז שְׁנֵי זוּגוֹת נַעֲלַיִם בְּיוֹם אֶחָד, וְהֻכְרַח לָלֶכֶת בֶּחָג לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁהוּא נָעוּל עַרְדָּלֶיהָ הַמַּצְחִיקִים שֶׁל סַבְתָּא…

מְאֹרָעוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, פְּעָמִים מַצְחִיקִים וּפְעָמִים גַּם עֲצוּבִים קְצָת, זָכַר הַמְשׁוֹרֵר מִימֵי יַלְדוּתוֹ וְאוֹתָם סִפֵּר לָנוּ בְּחָדְשֵׁי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים, וְהוּא יָדַע אָז שֶׁיָּמָיו סְפוּרִים וְחָפֵץ לְהַרְנִין מְעַט אֶת יְגוֹן מַחֲלָתוֹ בְּזִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתוֹ.

אָכֵן, טוֹב לוֹ לָאָדָם כְּשֶׁהוּא מַעֲלֶה בִּימֵי־עֶצֶב זִכְרוֹנוֹת מִימֵי הַיַּלְדוּת, שֶׁשְּׂחוֹק וּדְמָעוֹת יַחַד מְאִירִים מִתּוֹכָם!

שאול טשרניחובסקי

ג: אֵיךְ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר תּוֹרָה

אִלּוּ בָאתִי לְסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַמְשׁוֹרֵר בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה־נַעֲרוּת, לֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק. אֲבָל אַל־נָא תְּדַמּוּ, כִּי שָׁאוּל הַקָּטָן הָיָה כָּל הַיָּמִים מַפְנֶה אֶת לִבּוֹ לְבַטָּלָה וְדִבְרֵי שַׁעֲשׁוּעִים. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד עַל מִשְׂחָקָיו וְלֹא הָיָה עִנְיָן מְבַדֵּחַ שֶׁלֹּא הִתְמַסֵּר לוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כָּךְ הָיָה שׁוֹקֵד גַּם עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. בְּאוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת שֶׁבָּהּ הִתְעַסֵּק עִם כְּלָבִים וְלָמַד לִרְכֹּב עַל סוּסִים, וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ קִנֵי־צִפֳּרִים, נְחָשִׁים וּלְטָאוֹת – הִתְמַסֵּר גַּם לִקְרִיאַת סְפָרִים, לָמַד תְּנַ"ךְ וְכָתַב חִבּוּרִים. שָׁאוּל הַקָטָן הָיָה לֹא רַק שׁוֹבָב גָּדוֹל, כִּי אִם גַּם תַּלְמִיד מְצֻיָּן – הַתַּלְמִיד הַטּוֹב שֶׁבַּכִּתָּה.

לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, הָיָה אָבִיו עָסוּק בְּיוֹתֵר, וְלָכֵן לָמַד הַיֶּלֶד מִפִּי דוֹדָתוֹ אֶת הַקְּרִיאָה בַּלָּשׁוֹן הָרוּסִית בְּטֶרֶם יִלְמַד לִקְרֹא עִבְרִית. וְזֶה בְּוַדַּאי לֹא יִתָּכֵן. חַיָּב אָדָם לָדַעַת קֹדֶם אֶת לְשׁוֹן עַמּוֹ. אֲבָל סוֹף־סוֹף נִפְנָה אָבִיו לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן לִקְרֹא עִבְרִית. שָׁאוּל כְּבָר הָיָה אָז בָּחוּר בֶּן שֶׁבַע וְלָמַד מַהֵר לְהַבְחִין בָּאוֹתִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת. כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם בַּקְּרִיאָה הָיָה לָשׁ מִבָּצֵק, שֶׁהוּכַן בְּעֶרֶב שַׁבָּת לַאֲפִיַּת חַלּוֹת, עֻגוֹת קְטַנּוֹת בְּתַבְנִית הָאוֹתִיּוֹת, וְהָיָה אוֹפֶה אוֹתָן בַּתַּנּוּר הַמֻסָּק. וְאֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֲפוּיוֹת הָאֵלֶּה הָיָה בּוֹלֵעַ לְתֵאָבוֹן. הַמְשׁוֹרֵר סִפֵּר אַחַר־כָּךְ, שֶׁמְּעַטִּים מַעֲשֵׂי־הָאוֹפֶה שֶׁמָּתְקוּ כָּל־כָּךְ לְחִכּוֹ, כָּאוֹתִיּוֹת הָאֲפוּיוֹת הָאֵלֶּה. אֵין פֶּלֶא, שֶׁתּוֹרָה מְתוּקָה זוֹ, שֶׁהַיֶּלֶד בָּלַע בְּחֵשֶׁק כָּזֶה, נִכְנְסָה לְלִבּוֹ וְשֶׁעַד מְהֵרָה לָמַד אֶת חָכְמַת הַקְּרִיאָה עַל בֻּרְיָהּ.

אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁהַמְשׁוֹרֵר יָדַע לַעֲשׂוֹת גַּם אֶת תּוֹרָתוֹ שַׁעֲשׁוּעִים, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְלִמּוּדִים מַמָּשׁ, וְהַנַּעַר לָמַד תּוֹרָה מִפִּי מוֹרֶה, הָיְתָה עוֹד תּוֹרָתוֹ שַׁעֲשׁוּעִים. הַמּוֹרֶה לֹא הָיָה מַחְמִיר וְלֹא דִקְדֵּק בְּיוֹתֵר עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים. פְּעָמִים הָיָה מַפְסִיק אֶת הַשִּׁעוּר בְּאֶמְצַע וְיוֹצֵא עִם תַּלְמִידָיו לִלְמֹד פֶּרֶק בִּרְכִיבָה. אַף־עַל־פִּי־כֵן הִתְקַדֵּם שָׁאוּל בְּמֶשֶׁךְ הַקַּיִץ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהַמּוֹרֶה עָשָׂה אוֹתוֹ לְעוֹזְרוֹ בְּהוֹרָאָה. הָיָה שָׁאוּל יוֹשֵׁב עַל אֶחָד מִשְּׁלַבֵּי הַסֻּלָּם כְּרֹאשׁ וּמַנְהִיג לַחֲבֵרָיו, וְהַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים לְפָנָיו וְהוּא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב כְּמוֹרֶה מַמָּשׁ.

*

מִשֶּׁקָּנָה הַיֶּלֶד יְדִיעָה הֲגוּנָה בְּעִבְרִית וְרָכַשׁ לוֹ מִתּוֹךְ הַמִּקְרָאוֹת הַקְּטַנּוֹת הֲמוֹן מִלִּים וְנִיבִים, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְלִמּוּד רְצִינִי. וְהוּא הִתְחִיל לוֹמֵד חֻמָּשׁ. סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה מָשְׁכוּ אֶת לְבָבוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמִּקְרָאוֹת בְּעִבְרִית וּבְרוּסִית גַם יָחַד. מַה נִּפְלְאוּ בְּעֵינָיו הַסִּפּוּרִים עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם, עַל אָדָם וְחַוָּה בְּגַן־הָעֵדֶן וְעַל נֹחַ הַשָּׁט בַּתֵּבָה וּמַגִּיעַ עַד הָרֵי אֲרָרָט! כָּל סִפּוּר הָיָה נִפְלָא מִקּוֹדְמוֹ, וְהַמּוֹרֶה עִם תַּלְמִידָיו הַקְּטַנִּים הִפְלִיגוּ מִסֵּפֶר לְסֵפֶר בִּקְפִיצוֹת גְּדוֹלוֹת. לֹא תַאֲמִינוּ, שֶׁבְּחֹרֶף אֶחָד לָמַד שָׁאוּל בַּתּוֹרָה אֶת הַסְּפָרִים: “בְּרֵאשִׁית”, “שְׁמוֹת”, “בְּמִדְבַּר”. עַל סֵפֶר “וַיִּקְרָא” דִּלְגוּ לְפִי שָׁעָה. תּוֹרַת־הַכֹּהֲנִים וּמְלֶאכֶת הַקָּרְבָּנוֹת, דִּינֵי הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים וְהַטְּמֵאִים וְכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַסֵּפֶר “וַיִּקְרָא” עוֹסֵק בָּהֶם, אֵינָם עִנְיָן לִילָדִים קְטַנִּים. אָכֵן, אֶת סִפּוּרֵי הַתּוֹרָה אָהַב הַיֶּלֶד, וְגַם כַּאֲשֶׁר גָּדַל וְהִרְבָּה לִקְרֹא בְּסִפְרֵי הָעַמִּים לִלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם, לֹא מָצָא חֲמוּדִים מֵהֶם. אֲפִלּוּ סִפּוּרֵי הַיְּוָנִים, שֶׁאוֹתָם אָהַב בְּיוֹתֵר וְעָמַל הַרְבֵּה לְמָסְרָם לָנוּ בְּעִבְרִית, לֹא שִׁעְשְׁעוּ אוֹתוֹ כַּסִּפּוּרִים עַל מְכִירַת יוֹסֵף, עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל כִּבּוּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְאוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁשָּׁאוּל שֶׁלָּנוּ כְּבָר נַעֲשָׂה תַּלְמִיד־חָכָם, לֹא הָיָה כָּל מַה שֶּׁלָּמַד עַד כֹּה אֶלָּא פְּרוֹזְדוֹר לַתּוֹרָה, שֶׁקִבֵּל אַחַר־כָּךְ מִפִּי הַמּוֹרֶה הַלִיטָאִי, שֶׁבָּא לִכְפַר מִיכָאיְלוֹבְקָה. מוֹרֶה זֶה לֹא דַי שֶׁהָיָה לַמְדָּן, כְּכָל הַלִּיטָאִים, אֶלָּא הָיָה גַם צִיּוֹנִי נִלְהָב, מַשְׂכִּיל וּבַעַל דִּקְדּוּק וּמַכִּיר אֶת סִפְרֵי הַמְּלִיצָה הַחֲדָשִׁים.

זֶה הָיָה הַמּוֹרֶה הַדָּרוּשׁ בְּיוֹתֵר לְמִי שֶׁעָתִיד הָיָה לְהֵעָשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל מְשׁוֹרֵר עִבְרִי. כָּל יְמֵי חַיָּיו לֹא שָׁכַח הַנַּעַר אֶת הַסְּפָרִים שֶׁקָרָא עִמּוֹ מוֹרֶה זֶה, שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַקְּרִיאָה כְּתַלְמִידוֹ הַקָּטָן. הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁקָּרְאוּ יַחַד הָיָה “עֵמֶק־הָאֲרָזִים”, סִפּוּר יָפֶה וּמְלַבֵּב, כָּתוּב בִּמְלִיצָה נִפְלָאָה, אַף כִּי תָּכְנוֹ עָצוּב מְאֹד. בּוֹ יְסֻפַּר עַל הַכְּמָרִים בִּסְפָרַד שֶׁעִנּוּ בְּכָל עִנּוּיִים קָשִׁים אֶת הָ“אֲנוּסִים”, כְּלוֹמַר: אֶת הַיְּהוּדִים, שֶׁנֶּאֶנְסוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם וְחָשְׁדוּ בָהֶם כִּי בַסֵּתֶר הֵם נֶאֱמָנִים לְדַת יִשְׂרָאֵל. גַּם הַמּוֹרֶה גַּם הַתַּלְמִיד – שְׁנֵיהֶם בָּכוּ בְּכִי תַמְרוּרִים עִם קְרִיאַת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא. תַּחַת זֶה הִשְׁרוּ רוּחַ שָׂשׂוֹן עַל הַנַּעַר סִפּוּרֵי אַבְרָהָם מַאפּוּ: “אַהֲבַת צִיּוֹן” וְ“אַשְׁמַת שׁוֹמְרוֹן”. מַה נִּפְלָא הָיָה לִקְרֹא עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ, עַם שֶׁל אִכָּרִים וְכוֹרְמִים וְרוֹעֵי־צֹאן, עַם מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹ וּמֵגֵן עַל אַדְמָתוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. בְּסִפּוּרִים אֵלֶּה נָגֹלּוּ לִפְנֵי הַנַּעַר מַרְאוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ גַּנִים וּכְרָמִים וְאַדְמַת־מִרְעֶה. וַיֶּאֱהַב הַנַּעַר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, וַיִּתֵּן אֶת לִבּוֹ לָשׁוּב אֵלֶיהָ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ כַּאֲשֶׁר יִגְדַּל.

עִם קְרִיאַת הַסְּפָרִים הָאֵלֶּה טָעַם הַמְשׁוֹרֵר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת מְתִיקוּת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וּמְלִיצָתָהּ. וַדַּאי שֶׁהֵם נָטְעוּ בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק, שֶׁיְּנַסֶּה גַם הוּא אֶת כֹּחוֹ בִּכְתִיבַת מְלִיצָה עִבְרִית, מְלִיצָה מִשֶּׁלּוֹ. כְּבָר בַּיָּמִים הָהֵם גִּלָּה הַנַּעַר כִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת לֵב הַמּוֹרֶה, וְהֻכְרַח לְהַמְצִיא בִּשְׁבִילוֹ צִיוּנִי־שֶׁבַח מִיֻחָדִים, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אוֹתוֹ מִבְּנֵי־גִילוֹ.

שָׁאוּל לֹא הִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁלִּמֵד אוֹתוֹ הַמּוֹרֶה בַּכִּתָּה. כָּל סֵפֶר שֶׁמָּצָא בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁל אַבָּא אוֹ שֶׁל סַבָּא מָשַׁךְ אֶת לִבּוֹ. פַּעַם מָצָא סֵפֶר אֶחָד, שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו מְשֻׁנּוֹת. זֶה הָיָה “סֵדֶר הַדּוֹרוֹת”, שֶׁנִּדְפַּס בִּכְתָב רַשִּׁ“י, שֶׁטֶּרֶם לִמְּדוּהוּ לִקְרֹא בּוֹ. סֵפֶר זֶה, הָעוֹסֵק בְּתוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, עִנְיֵן אֶת הַנַּעַר בְּיוֹתֵר. מֶה עָשָׂה? לָמַד בַּחֲשַׁאי בְּלִי עֶזְרַת מוֹרֶה אֶת הַכְּתָב הַזֶּה, כְּתָב רַשִּׁ”י, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִקְרֹא בוֹ. וְהָיָה עוֹד סֵפֶר, סֵפֶר כָּתוּב בַּחֲרוּזִים מְצַלְצְלִים, שֶׁבּוֹ דָּבַק לֵב הַיֶּלֶד בְּיוֹתֵר לֶאֱהֹב אוֹתוֹ. זֶה הָיָה הַסֵּפֶר “שִׁירֵי בַת צִיּוֹן” לַמְשׁוֹרֵר מִיכַ"ל (רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת: מִיכָה יוֹסֵף כֹּהֵן לֶבֶּנְזוֹן). בֶּן עֶשֶׂר הָיָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַמּוֹרֶה בְּמַתָּנָה אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים, שֶׁבָּהֶם שֶָר הַמְשׁוֹרֵר עַל משֶׁה רַבֵּנוּ וְעַל שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר, עַל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְעַל יְהוּדָה הַלֵּוִי. גַּם הַסֵּפֶר הַזֶּה הִדְלִיק בְּלֵב הַיֶּלֶד אַהֲבָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְשָׁפַךְ רוּחַ חֵן וָנֹעַם עַל הַגִּבּוֹרִים, הַנְּבִיאִים וְהַמְשׁוֹרְרִים, אֲשֶׁר הֵקִים עַמּוֹ בִּימֵי קֶדֶם לְתִפְאֶרֶת. הֵם שֶׁעוֹרְרוּ אוֹתוֹ רִאשׁוֹנָה לִכְתֹּב בַּחֲרוּזִים. כְּמִנְהַג הַתַּלְמִידִים, עָרְכוּ גַם יַלְדֵי־הַכִּתָּה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר עִתּוֹן מִשֶּׁלָהֶם. רֹאשׁ סוֹפְרָיו שֶׁל הָעִתּוֹן הַזֶּה הָיָה, כַּמּוּבָן, שָׁאוּל שֶׁלָּנוּ.

בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה כָּתַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי שִׁירָה גְדוֹלָה בְּשֵׁם “אוּרְיָּה הַחִתִּי”. מֵרֹב חִבָּה לִיצִירָתוֹ קִשֵּׁט אוֹתָהּ הַמְחַבֵּר הַצָּעִיר בְּצִיּוּרִים נָאִים, וְאוֹתָהּ זָכַר מִקֵּץ שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר רָשַׁם אֶת הַמְאֹרָעוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בִּימֵי יַלְדוּתוֹ. לֹא שִׁירִים בִּלְבַד כָּתַב, כִּי אִם נִסָּה אֶת כֹּחוֹ בְּכָל מִינֵי דְבָרִים שֶׁבִּכְתָב: כָּתַב סִפּוּרִים גְּדוֹלִים מֵחַיֵּי הֹדּוּ וַעֲרָב; הִתְחִיל לִכְתֹּב תּוֹלְדוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ מִלּוֹן עִבְרִי־רוּסִי אָמַר לְחַבֵּר. יֵשׁ שֶׁנִּסָּה גַּם לְתַרְגֵּם שִׁירִים מֵרוּסִית לְעִבְרִית, כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לְזַמְּרָם עִבְרִית בְּעַל־פֶּה. וְכַאֲשֶׁר לִמֵּד אֶת אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה לִקְרֹא עִבְרִית, חִבֵּר בִּשְׁבִילָהּ סֵפֶר אָלֶף־בֵּית עִם צִיוּרִים, כְּדֵי לְהַמְתִּיק לָהּ אֶת קְשִׁי הַלִּמּוּד.

אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁהַמְחַבֵּר הַצָּעִיר שָׁלַח אֶת יָדוֹ בְּכָל מְלָאכָה, וְלֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר שָׂגַב מִמֶּנּוּ. אָכֵן הַחִבּוּרִים שֶׁבַּעֲדָם קִבֵּל שָׁאוּל הַקָּטָן צִיּוּנִים טוֹבִים אֵלֶּה מִמּוֹרָיו, לֹא הָיוּ אֶלָּא הַתְחָלָה: סִימָן שֶׁהַבָּחוּר מִמִּיכַאיְלוֹבְקָה יִהְיֶה פַּעַם מְשׁוֹרֵר.

עַל־כָּל־פָּנִים כְּבָר הָיָה גַּם אָז נַעַר יְהוּדִי מְצֻיָּן. יָדַע אֶת הַתְּנַ“ךְ, וַאֲפִלּוּ לָמַד כַּמָּה דַפִּים גְּמָרָא מִמַּסֶּכֶת בְּרָכוֹת. עַל מְעַט הַגְּמָרָא שֶׁלָּמַד הָיְתָה גַאֲוָתוֹ תָּמִיד, אֲבָל עַל סִפְרֵי הַתְּנַ”ךְ שָׁקַד בֶּאֱמוּנָה כָּל הַיָּמִים. קָרָא וְחָזַר וְקָרָא בָּהֶם גַּם בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד, וְגַם אַחַר־כָּךְ, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל. הוּא הֶעֱרִיץ אֶת נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. הֶעֱרִיץ אֶת הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ לְחֵרוּת יִשְׂרָאֵל. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, שֶׁבְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד כְּבָר הָיָה צִיּוֹנִי נִלְהָב. וְכַמָּה אָהַב אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ! אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִכְנִיס אֲפִלּוּ לְתוֹךְ מִשְׂחָקָיו. הָיָה אוֹהֵב לָקַחַת עַנְפֵי לוּלָב יְבֵשִׁים, שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בְּבֵיתָם, לָשִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ פַּכִּים רֵיקִים וְלִרְקֹד עִם אֲחוֹתוֹ מִסָּבִיב לָהֶם, כְּשֶׁהוּא שָׁר אֶת הַשִּׁיר הַצִּיוֹנִי, אֲשֶׁר קָרָא וְלָמַד אוֹתוֹ עַל־פֶּה:

“הַיְדַעְתֶּם הָאָרֶץ בָּהּ תָּמָר פּוֹרֵחַ…”

לְמַעֲשֵׂי יַלְדוּת מְבַדְּחִים כָּאֵלֶּה הָיָה מְסֻגָּל הַבָּחוּר, שֶׁהָיָה כְּבָר מְפֻרְסָם בְּכָל מִיכָאיְלוֹבְקָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ בְּחִבּוּרָיו הַמְצֻיָּנִים.

*

מִשֶּׁשָּׂבַע תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְקָנָה בָהּ יְדִיעוֹת מְרֻבּוֹת, הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו לְבֵית־הַסֵּפֶר הָרוּסִי שֶׁבַּכְּפָר, שֶׁיִּלְמַד בּוֹ רוּסִית וְטֶבַע וְחֶשְׁבּוֹן. אַךְ זֹאת הָיְתָה צָרָה: בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה לֹא הָיָה בֵּית־סֵפֶר לִנְעָרִים, כִּי אִם לִנְעָרוֹת. כְּאִלּוּ הָיָה זֶה כְּפָר, שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד אֶלָּא יְלָדוֹת בִּלְבָד!… הַלִּמּוּד בְּבֵית־סֵפֶר זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ אֶלָּא עוֹד נַעַר אֶחָד, חֲבֵרוֹ, לֹא הָיָה נָעִים בְּיוֹתֵר לְשָׁאוּל. מַה יָכְלוּ הַנְּעָרִים הַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹת? וְהֵם הָיוּ כָּאן מִעוּט קָטָן: רַק שְׁנַיִם בְּתוֹךְ חֲבוּרָה עֲצוּמָה כָּזוֹ שֶׁל יְלָדוֹת! הַבַּחוּרוֹת הַקְּטַנּוֹת הָיוּ מִתְגָּרוֹת בַּנְּעָרִים, מְלַגְלְגוֹת עֲלֵיהֶם, וְלִפְעָמִים גַּם “מַרְבִּיצוֹת” בָּהֶם, בִּמְחִילָה.

אַף־עַל־כִּי־כֵן הִתְחַזֵּק שָׁאוּל וְשָׁקַד כִּפְלַיִם עַל לִמּוּדָיו. לָמַד בְּחֵשֶׁק וּבְהִצְטַיְּנוּת טֶבַע, גֵּיאוֹגְרַפְיָה, הִיסְטוֹרִיָּה, גַּם גֶּרְמָנִית לָמַד וְעָשָׂה בָּהּ חַיִל. רַק בְּחֶשְׁבּוֹן הוּרַע כֹּחוֹ. לְעֻמַּת זֶה הִרְבָּה לְצַיֵּר בְּכִשְׁרוֹן. אֶת הַצִּיוּר אָהַב וְהָיָה כָּרוּךְ אַחֲרָיו יָמִים רַבִּים. אָהַב לְקַשֵּׁט בְּצִיּוּרִים כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁכָּתַב. זֶה הָיָה בְּטֶבַע כִּשְׁרוֹנוֹ: לְהַרְאוֹת בְּאֹפֶן חַי וּבוֹלֵט כָּל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר.

מִשֶּׁקָּרָא אֶת רֹב הַסְּפָרִים הָעִבְרִיִּּים הַחֲדָשִׁים, הִתְחִיל קוֹרֵא רוּסִית, וּבִמְיֻחָד סִפְרֵי שִׁירָה שֶׁלָּקְחוּ אֶת לִבּוֹ מֵרֵאשִׁית יַלְדוּתוֹ. הַנַּעַר הִתְרַשֵּׁם מְאֹד מִסִּפּוּרֵי “אִילִיאַס” וְ“אוֹדִיסֵיאָה” שִׁירַת הוֹמֵירוֹס הַיְּוָנִי, שֶׁנִּקְבְּעוּ בִּלְבָבוֹ וּמֵהֶם גַּם לָמַד הַרְבֵּה – וְהֵם הַסְּפָרִים שֶׁאוֹתָם תִּרְגֵּם אַחַר־כָּךְ מִיוָנִית לְעִבְרִית. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה שָׁטוּף בִּקְרִיאַת סִפּוּרֵי מַסָּעוֹת לַאֲרָצוֹת וְאִיִּים רְחוֹקִים. סִפְרֵי שַׁעֲשׁוּעָיו הָיוּ “רוֹבִּנְזוֹן קְרוּזוֹ”, “יַלְדֵי רַב־הַחוֹבֵל גְּרַנְט”, “הַפָּרָשׁ בְּלִי רֹאשׁ”. מוּבָן, שֶׁחָלַם עַל נְסִיעוֹת לְמֶרְחַקִּים, וְהָיָה מְאֻשָּׁר אִלּוּ נִשְׁאַר עַל אִי יְחִידִי כְּרוֹבִּינְזוֹן וְשֵׁשַׁי, שֶׁהָפְכוּ אֶת הָאִי הַשּׁוֹמֵם לְגַן פּוֹרֵחַ. מִכְּפָרוֹ הַקָּטֹן מִיכָאיְלוֹבְקָה נִמְשַׁךְ הַנַּעַר בַּעַל הַדִּמְיוֹן אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שָׁם אֵין מִסְפָּר לִפְלָאָיו.

ד: בִּכְרַךְ הַיָּם

אָכֵן, מִכְּפָרוֹ הַקָּטֹן לֹא הִרְחִיק נְדֹד לְיַעֲרֵי אַפְרִיקָה, אֲשֶׁר עַל עַנְפֵי עֲצֵיהֶם מִתְנַדְנְדִים הַקּוֹפִים הַמַּצְחִיקִים וּמִתּוֹךְ סֵתֶר סִבְכֵיהֶם שׁוֹאֲגִים אֲרָיוֹת נוֹרָאִים; גַם לֹא לִפְּרֵירִיּוֹת אֲמֵרִיקָה, עַרְבוֹת־הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר בָּהֶן דּוֹהֲרִים הַמּוּסְטַנְגִּים קַלֵּי־הַמֵּרוֹץ – כַּאֲשֶׁר חָלַם הַנַּעַר בַּעַל הַדִּמְיוֹן. רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ מִמִּכָאיְלוֹבְקָה הָיְתָה לְאוֹדֵיסָה, עִיר הַיָּם הַגְּדוֹלָה. שָׁמָּה הֵבִיאוּ אוֹתוֹ הוֹרָיו וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בּוֹ אֶת לִמּוּדָיו.

בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הָיָה בְּבוֹאוֹ לַכְּרָךְ, שֶׁחַיָּיו וּמִנְהָגָיו שׁוֹנִים כָּל־כָּךְ מֵחַיֵּי כְּפָר. אֵין סָפֵק שֶׁבְּשִׁבְתּוֹ עַל סַפְסָל בֵּית־הַסֵּפֶר וּבְהִתְהַלְּכוֹ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר הָרוֹעֲשִׁים נָשָׂא בְּלִבּוֹ יָמִים רַבִּים גַּעְגּוּעִים עַל בֵּית אַבָּא הַמְעֻטָּר פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים, עַל “מִיכַאיְלוֹבְקָה הַכְּבֵדָה בְּחִטָּה טוֹבָה”. וַדַּאי שֶׁהָיָה נָעִים יוֹתֵר לְרַגְלָיו שֶׁל יְלִיד־הַכְּפָר לָחוּשׁ אֶת לְטִיפַת הַדֶּשֶׁא הַטָּלוּל, מֵאֲשֶׁר לִדְרֹךְ עַל מִדְרְכוֹת הָאֶבֶן הַקָּשׁוֹת. לֹא נוֹחַ לְנַעַר בְּלִי בֵּית אַבָּא, בְּלִי עֵין אֵם אוֹהֶבֶת. אֲבָל גַּם פֹּה, בַּנֵּכָר, לֹא עֲזָבַתְהוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה. לֹא הָיָה זֶה מִטִּבְעוֹ לְהִתְרַשֵּׁל בְּכָל מְלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה. וְלֹא הָיָה בְּטִבְעוֹ גַם לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּעֶצֶב. רוּחוֹ לֹא נָפַל בּוֹ. הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּדָיו וַיְהִי גַם בְּבֵית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר תַּלְמִיד טוֹב. אֶפְשָׁר לוֹמַר: תַּלְמִיד לְמוֹפֵת.

בְּאוֹדֵיסָה מָצָא גַם כַּמָּה דְבָרִים מְלֵאֵי עִנְיָן, שֶׁשִּׁעְשְׁעוּ אֶת לִבּוֹ. כָּאן הִכִּיר אֶת הַיָּם, אֲשֶׁר שְׁאוֹן גַּלָּיו עָלָה בְּאָזְנָיו כְּמַנְגִּינָה. וּבְשִׁבְתּוֹ עַל הַסְּלָעִים, לְנֹכַח הַמַּיִם הַכְּחֻלִים, כָּתַב אֶת הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁרוּחַ אָבִיב חָדָשׁ מְפַעֶמֶת בְּתוֹכָם:

לֹא רִגְעֵי שְׁנָת, טֶבַע, וַחֲלוֹמוֹת יִמְתָּקוּ,

כִּי רֶגֶשׁ בָּךְ אֶרְאֶה וְסַעֲרוֹת הַקְּרָב…

כִּי תֶאֱבַל נַפְשִׁי, וּפְצָעַי יִזְעָקוּ,

תִּקְווֹתַי תִּבֹּלְנָה כַּשּׁוֹשָׁן בַּסְּתָו –

אָנוּדָה לִמְקוֹם שָׁם מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ,

לִמְקוֹם צוּקָיו יָרִים צוּר אַדִּיר וָשָׂב.

בְּשִׁירָיו קָרָא לָשׁוּב אֶל אֵיתְנֵי הַטֶּבַע, בַּמָּקוֹם בּוֹ תִּגְבַּר רוּחַ הָאָדָם; לָשׁוּב אֶל הַשָּׂדוֹת, אֶל הַגַּנִּים, אֶל הַיְּעָרִים; לָצֵאת מִן הָעִיר הַמְאֻבֶּקֶת, הַמְשַׁעֲמֶמֶת. קָרָא לְחֹפֶשׁ, לַעֲבוֹדָה עַלִּיזָה וּלְחַיִּים עַלִּיזִים. אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁהַמְשׁוֹרֵר אָהַב אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּלֵב וָנֶפֶשׁ וְחָפֵץ שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים יָקוּמוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְיַעֲלוּ אֶל הַמּוֹלֶדֶת הַיְחִידָה, אֲשֶׁר שָׁם מֵעֵבֶר לַיָּם הַגָּדוֹל. אֲבָל אֶת הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק אָהַב בְּכָל מָקוֹם. בְּעוֹדֶנּוּ קָטָן חָשַׁב בְּוַדַּאי, כִּי כָּל מָקוֹם שֶׁעֵצִים פּוֹרְחִים וְשִׁבֳּלִים צוֹמְחוֹת – שָׁם מַתְחִילָה אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל… חָשַׁב, שֶׁיְּהוּדִים לֹא יַעֲלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל פִּנָה בָּהּ מָקוֹם מַצְמִיחַ דֶּשֶׁא וְשִׁבֳּלִים נָאוֹת וְאִילָנוֹת נָאִים.

גַּם בְּשִׁבְתּוֹ בְּאוֹדֵיסָה עָסוּק בְּלִמּוּדִי בֵּית־הַסֵּפֶר, קָרָא סְפָרִים עִבְרִיִּים, הִתְהַלֵּךְ עִם חֲבֵרִים שֶׁדִּבְּרוּ עִבְרִית, שֶׁחָלְמוּ עַל מוֹלֶדֶת עִבְרִית. גַּם בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר עַצְמוֹ עָשָׂה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת פִּרְסוּם לַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, לַשִּׁירָה הָעִבְרִית. בִּמְלֹאת חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְמוֹתוֹ שֶׁל הַמְמַשֵּׁל הָרוּסִי הַגָּדוֹל קְרִילוֹב, הִתְכּוֹנְנוּ בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ לָמַד הַמְשׁוֹרֵר לִקְרֹא בַּחֲגִיגָה אֶת מִשְׁלֵי קְרִילוֹב לֹא רַק בְּרוּסִית. אֶלָּא גַם בְּתַרְגּוּמָם לִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה לְשׁוֹנוֹת. הִצִּיעַ טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי לַמְנַהֵל, אִישׁ רוּסִי, שֶׁיִּקְרְאוּ אֶת מִשְׁלֵי קְרִילוֹב גַּם בְּתַרְגּוּמָם הָעִבְרִי שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר י. ל. גָּרְדּוֹן. הַמְנַהֵל הִסְכִּים לַדָּבָר בְּרָצוֹן, וּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בַּשִּׁירָה כְּתַלְמִידוֹ שֶׁל יְלַ"ג, קָרָא אֶת הַמְּשָׁלִים, שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהַטְעָמָה נָאָה, בַּחֲגִיגַת הַיּוֹבֵל הַגְּדוֹלָה. כָּבוֹד רַב נָחַל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּי לֹא רַק לַגּוֹיִים, אֶלָּא גַם לְרֹב הַתַּלְמִידִים הַיְּהוּדִיִּים נוֹדַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שְׁמוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר הָעִבְרִי הַגָּדוֹל.

*

טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי קָנָה לוֹ זֶה כְּבָר שֵׁם טוֹב בְּבֵית־הַסֵּפֶר. גַּם פֹּה, כְּמוֹ בְּבֵית־הַסֵּפֶר שֶׁבַּכְּפָר, הִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדֵי הַגֵּיאוֹגְרַפְיָה. כְּנַעַר שֶׁקָּרָה³ וְשָׁנָה הַרְבֵּה מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר, יָדַע מִסְתְּרֵי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת; וּבַאֲשֶׁר יָדַע לְצַיֵּר הֵיטֵב, הָיוּ מַפּוֹתָיו, הָרְשׁוּמוֹת בְּיַד אֳמָן, הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּכִּתָּה. הוֹאִיל וְקָרָא הַרְבֵּה בְּסִפְרֵי הִיסְטוֹרִיָּה, יָדַע גַּם בְּלִמּוּד זֶה לְהָשִׁיב לַמּוֹרֶה עַל שְׁאֵלוֹתָיו מִתּוֹךְ בִּטָחוֹן, בְּלִי גִמְגּוּם. אֲפִלּוּ בְּחֶשְׁבּוֹן, לִמּוּד שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּן בּוֹ, בְּיִחוּד בְּאַלְגֶבְּרָה, שֶׁלֹּא תָפַס אוֹתָהּ יָפֶה, הָיוּ צִיּוּנָיו טוֹבִים; שֶׁכֵּן כְּצַיָּר, הַמֵּבִין בְּצוּרוֹת, גִּלָּה כִּשְׁרוֹן בְּהַנְדָּסָה. הַקַּוִּים נֶהֶפְכוּ תַּחַת יָדוֹ לֹא רַק לְצִיּוּרִים נָאִים, כִּי אִם לְבִנְיָנֵי פְּאֵר מַמָּשׁ… וּכְלָל זֶה הָיָה בִּידֵי הַמְשׁוֹרֵר: לֹא לְהִסְתַּפֵּק בַּמֶּה שֶׁהַמּוֹרֶה מְלַמֵּד בַּכִּתָּה. הוּא קָרָא סְפָרִים שֶׁמִּחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְקָנָה יְדִיעוֹת, שֶׁהִפְלִיאוּ אֶת הַמּוֹרִים. אַחַר־כָּךְ הָיָה מַדְהִים אֶת בּוֹחֲנוֹ בִּיכָלְתּוֹ לְהָשִׁיב עַל כָּל שְׁאֵלָה תְּשׁוּבָה כַּהֲלָכָה. כָּךְ הָיָה נוֹהֵג תָּמִיד, וְהַמּוֹרֶה הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם לְלַמְדָּנוּת זוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מִנַּיִן שָׁאַב אוֹתָהּ. אֵין פֶּלֶא, שֶׁלֹא נִבְהַל מֵעוֹלָם בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי בּוֹחֲנָיו; בָּטוּחַ הָיָה שֶׁעָשָׂה מַה שֶּׁדָּרוּשׁ. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “אִם לִבְּךָ שָׁלֵם עִמְּךָ, גַּם עֲבוֹדָתְךָ תְּהֵא שְׁלֵמָה”.

כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ בְּתוֹךְ כָּתְלֵי בֵּית־הַסֵּפֶר. מִחוּצָה לוֹ הָיְתָה גַאֲוָתוֹ דַוְקָא עַל הִתְעַמְּלוּת, עַל מִשְׂחָקִים. כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ חֲרוּזָיו בְּשִׁירָה שְׁקוּלִים וּמְדוּדִים וְטוֹבֵי־צִלְצוּל, כָּךְ הָיוּ גַם תַּרְגִּילָיו בְּהִתְעַמְּלוּת יִשְׁרֵי־תְנוּעָה וְטוֹבֵי־חֵן. לֹא לְחִנָּם חָלַם בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד לִהְיוֹת שַׂר־צָבָא וּמַנְהִיג אִינְדִיָּנִים אֲדֻמֵּי עוֹר, הַיּוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמוֹת. בְּתַרְגִּילֵי־הַצָּבָא, שֶׁהֻנְהֲגוּ בַּיָּמִים הָהֵם בְּבֵית־הַסֵּפֶר, הִתְאַמֵּן בְּעַצְמוֹ יָפֶה, אַף אִמֵּן בְּהַצְלָחָה אֶת חֲבֵרָיו. גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה, נַעֲשָׂה מִיָּד עוֹזְרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה, הִצְלִיחַ בִּמְלַאכְתּוֹ וְעָלָה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, עַד שֶׁזָּכָה לְתֹאַר רֹאשׁ וְקָצִין. וְלָמָּה הִצְלִיחַ? מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, יָפֶה עָשָׂה וְהִתְמַסֵּר לוֹ בְּכָל לִבּוֹ – וַהֲרֵי זֶה סוֹד כָּל הַצְלָחָה.

בִּתְקוּפַת הַקְּצִינוּת הָיָה פַּעַם כִּמְעַט בְּכָל רָע. בְּטִיּוּל גָּדוֹל מִחוּץ לָעִיר הוּטַל עָלָיו, בְּתוֹר קָצִין, לִנְהֹג אֶת כָּל הַמַּחֲנֶה. הַטִּיּוּל הִצְלִיחַ יָפֶה מְאֹד. אַךְ כְּשֶׁשָּׁבוּ עִם דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב בַּדֶּרֶךְ שֶׁעַל שְׂפַת־הַיָּם, פָּקַד הַקָּצִין שֶׁלָּנוּ אֶת חַיָּלָיו וְנוֹכַח לְחֶרְדָּתוֹ לָדַעַת, שֶׁחֲסֵרִים שְׁלשָׁה מֵחַיָּלָיו, וְהֵם הַקְּטַנִּים שֶׁבַּחֲבוּרָה. עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה חִפֵּשׂ אֶת הַיְלָדִים הָאוֹבְדִים. וְכַאֲשֶׁר לֹא מְצָאָם, בִּקֵשׁ מֵהַדַּיָגִים שֶׁיְּחַפְּשׂוּ אוֹתָם וִיבִיאוּם לְבֵית הוֹרֵיהֶם. לֵיל נְדוּדִים עָבַר עַל הַמְפַקֵּד הַמִּסְכֵּן. וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בְּבוֹאוֹ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לְבֵית־הַסֵּפֶר וּבְהִוָּדַע לוֹ כִּי שְׁנַיִם מֵהַיְלָדִים שָׁבוּ בְּעַצְמָם וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי הֵבִיא אַחַד הַדַּיָּגִים לְבֵית הוֹרָיו.

שָׁאוּל הָיָה הָרוּחַ הַחַיָּה בְּמִשְׂחֲקֵי הַתַּלְמִידִים, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אַחַד הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר גַּם בֵּין חֲבֵרָיו הָעִבְרִיִּים מִחוּץ לְבֵית־הַסֵּפֶר. הִשְׁתַּתֵּף הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָה צִיּוֹנִית, בַּאֲגֻדָּה שֶׁל דּוֹבְרֵי עִבְרִית. לֹא מָשַׁךְ יָדוֹ אַף יוֹם אֶחָד מִן הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁמִּלְּאוּ אֶת לִבּוֹ וְשִׁעְשְׁעוּ אֶת נַפְשׁוֹ תָּמִיד.

אָכֵן, בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה אָהַב לִכְתֹּב שִׁירִים, שִׁירִים קְטַנִּים מְצַלְצְלִים, כְּגַלֵּי מַעְיָן מְפַכִּים, שִׁירִים שֶׁהָיוּ אָז חִדּוּשׁ גָּדוֹל בְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל. כְּבָר אָז הָיְתָה הַשִּׁירָה רֹאשׁ עִנְיָנָיו וְרֹאשׁ שַׁעֲשׁוּעָיו. יוֹם חַג הָיָה לוֹ יוֹם, בּוֹ יֻלַּד לוֹ שִׁיר. אֶת בּוֹאוֹ הִרְגִישׁ בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנִּרְאֲתָה צְעִירָה יוֹתֵר, בַּצִּפֳּרִים שֶׁהָיוּ מְטֹרָפוֹת מִשִּׂמְחָה, בְּנִיעַ עֵץ וּבְנִיעַ גַּל, שֶׁהָיוּ נִפְלָאִים יוֹתֵר מִבְּכָל הַיָּמִים וְקָרְאוּ לְלִבּוֹ בְּהַזְמִינָם אוֹתוֹ לָשִׁיר:

יוֹם זֶה – יוֹם יֻלַּד בּוֹ שִׁיר!

הֱקִיצוֹתִי – עַל הַקִּיר.

שֶׁמֶשׁ צְעִירָה, חַמָּה

עָסְקָה בִּכְתִיבָה תַּמָּה, –

כְּתָב שִׁמְשִׁי צוֹחֵק וָחַם:

צֵא הַיַּעֲרָה, נִרְדָּם!…

וְעִם זֶה עָבַר מִכִּתָּה לְכִתָּה בְּהִצְטַיְּנוּת רַבָּה, גָּמַר אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר בִּשְׁנַת 1896, בְּלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כְּתִיבַת הַשִּׁירִים לְמִכְשׁוֹל אַף בִּמְעָט.

ה: אֲבִיב שִׁירָתוֹ

הָיָה זֶה בְּוַדַּאי יוֹם חַג, יוֹם גָּדוֹל לִטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, כְּשֶׁקִבֵּל אֶת תְּעוּדַת־הַגֶּמֶר הַמֻצְיֶנֶת שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר לְמִסְחָר וְיָצָא לַחָפְשִׁי. לָמָּה הֻכְנַס דַּוְקָא לְבֵית־סֵפֶר לְמִסְחָר, וְהוּא גַם לֹא הִתְכּוֹנֵן לִשְׁלֹחַ בְּמִסְחָר יָדוֹ? אַךְ לְבֵית־סֵפֶר תִּיכוֹן אַחֵר לֹא נִתְקַבֵּל בְּרוּסְיָה נַעַר יְהוּדִי עַל נְקַלָּה. וְהָעִקָּר הֲרֵי סוֹף־סוֹף לִלְמֹד, לְהַרְבּוֹת דַּעַת. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַמְשׁוֹרֵר שֶׁלָּנוּ הָיָה שַׁקְדָּן וְהָיָה צָמֵא לְדַעַת מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

אָכֵן, רֹאשׁ עִנְיָנָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו הָיָה הַפִּיּוּט. מְשׁוֹרֵר הָיָה מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה, וַאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים, כִּי גַם בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר חָרַז חֲרוּזִים וְהָיָה מְרַחֵף בְּעוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ דִמְיוֹן; כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו שֶׁהָיָה בֶּן־חוֹרִין וְיָכֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ.

שִׂחֵק לוֹ מַזָלוֹ, שֶׁיְּמֵי בַּחֲרוּתוֹ עָבְרוּ בְּאוֹדֵיסָה. מוּזָר מְאֹד כִּי עִיר זוֹ, שֶׁרֹב יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בָּהּ דִּבְּרוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה, לָמְדוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְכִמְעַט לֹא גֻנָּב לְלִבָּם דָּבָר עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל – דַּוְקָא הִיא הָיְתָה מֶרְכָּז שֶׁל חִבַּת־צִיּוֹן וּמֶרְכָּז שֶׁל סִפְרוּת עִבְרִית. בַּיָּמִים הָהֵם יָשְׁבוּ בְּאוֹדֵיסָה סוֹפְרִים עִבְרִיִּים חֲשׁוּבִים מְאֹד, וְהָיָה לַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר מִמִּי לִלְמֹד פֶּרֶק בַּסִּפְרוּת, בְּמִי לְהִמָּלֵךְ, לִפְנֵי מִי לְהָבִיא אֶת שִׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים.

כָּךְ שָׁר תּוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד וְלָמַד תּוֹךְ כְּדֵי שִׁיר. רָאִינוּ, שֶׁנָּהַג כֹּבֶד־רֹאשׁ בְּלִמּוּדָיו. הָיָה לוֹ כְּלָל אֶחָד בַּחַיִּים: לְהִצְטַיֵּן צָרִיךְ בְּכָל דָּבָר! אָסוּר לִהְיוֹת בֵּין הַמְפַגְּרִים! אֲבָל כְּתִיבַת שִׁירִים הִיא מְלָאכָה עַלִּיזָה, וְיוֹם שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ שִׁיר, הָיָה לוֹ יוֹם רֵיק, יוֹם לְלֹא שִׂמְחָה. כִּמְעַט לֹא הָיָה יוֹם, שֶׁבּוֹ לֹא “יֻלַּד שִׁיר”. כֵּיוָן שֶׁנַּפְשׁוֹ הָיְתָה מְלֵאַת חַיִּים, הָיְתָה מְלֵאָה גַם שִׁירָה. הוּא חַי וְשָׁר כְּצִפּוֹר עַל הָעֵץ. וְגַם בָּזֶה שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ, שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבֵרִים טוֹבִים, שֶׁהָיוּ נֶאֱמָנִים לוֹ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁיִּהְיֶה מְשׁוֹרֵר בְּיִשְׂרָאֵל. אֶחָד מֵהֶם הָיָה יוֹסֵף קְלוֹזְנֶר, שֶׁעִמּוֹ הִתְהַלֵּךְ בְּכָל יְמֵי בַּחֲרוּתוֹ. רֵעַ לְמוֹפֵת הָיָה בִּמְסִירוּתוֹ, וְהוּא שֶׁחִזֵּק אֶת יָדָיו. חֲבֵרוֹ גַּם שָׁלַח אֶת שִׁירָיו לָעִתּוֹנִים, בְּלִי שֶׁיֵּדַע בַּדָּבָר בַּעַל הַשִּׁיר עַצְמוֹ.

כִּמְעַט נַעַר הָיָה, בֶּן שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם בַּדְּפוּס שִׁירוֹ הָרִאשׁוֹן “בַּחֲלוֹמִי”. מוּזָר הַדָּבָר, שֶׁשִּׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים לֹא מָצְאוּ מָקוֹם בָּעִתּוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ בְּרוּסְיָה, אֶלָּא בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת: בָּעִתּוֹן “הַפִּסְגָּה”, שֶׁיָּצָא מֵעֵבֶר לַיָּם בְּאַחַת מֵעָרֵי אֲמֵרִיקָה הָרְחוֹקָה; בְּ“הַשְׁקָפָה” שֶׁל בֶּן־יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִמְאַסְּפִים שֶׁיָּצְאוּ בְּגַאלִיצִיָּה. הַמְשׁוֹרֵר גַּם לֹא יָדַע זְמַן רַב, שֶׁשִּׁירוֹ נִתְפַּרְסֵם בִּדְפוּס. אוֹתוֹ לֹא עִנְיֵן הַרְבֵּה פִּרְסוּם שִׁירָיו הַיְשָׁנִים, כִּי בֵּינְתַיִם כָּתַב הַרְבֵּה שִׁירִים חֲדָשִׁים, וְכָל שִׁיר יָפֶה מִקּוֹדְמוֹ. וְהָיוּ כְּבָר רַבִּים שֶׁיָּדְעוּ, כִּי הַבָּחוּר הַנֶּחְמָד עִם הָרֹאשׁ הַמְתֻלְתָּל, שֶׁהָיָה חָבִיב כָּל־כָּךְ עַל הַבְּרִיּוֹת, הוּא מְשׁוֹרֵר עִבְרִי. וְאָמְנָם, מְשׁוֹרֵר הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מִבֶּטֶן וּמִלֵּדָה. יְפִי הָעוֹלָם שָׁר מִתּוֹךְ לְבָבוֹ כְּמוֹ מִתּוֹךְ מַעְיָן נוֹבֵעַ. בֵּין שֶׁהָיָה עוֹבֵר לְתֻמּוֹ בָּרְחוֹב, בֵּין שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית וּבוֹלֵעַ סְפָרִים בָּזֶה אַחַר זֶה, וּבֵין שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּחֹרֶשׁ־אֲלֶכְּסַנְדֶּר וּמִסְתַּכֵּל בְּפִלְאֵי־הַיָּם – תָּמִיד הָיוּ מְלַוִּים אוֹתוֹ חֲרוּזִים וּצְלִילִים. וְיֵשׁ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ מְהַלֵּךְ בַּחוּץ – פִּעֲמָה אוֹתוֹ רוּחַ־הַשִּׁירָה. מֶה עָשָׂה? הוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ מִכִּיסוֹ וְתוֹךְ כְּדֵי טִיּוּל רָשַׁם אֶת חֲרוּזָיו הָעַלִּיזִים וְהָעֲצוּבִים.

יָפָה הִיא הָעִיר אוֹדֵיסָה. כְּבָר סִפַּרְתִּי בְּשִׁבְחָהּ, וְהַאֲמִינוּ לִי שֶׁלֹּא הִגְזַמְתִּי. גַּם אֲנִי יָשַׁבְתִּי בִּכְרַךְ־יָם גָדוֹל זֶה, בּוֹ הִכַּרְתִּי רִאשׁוֹנָה אֶת מֶנְדֶּלִי, אֶת בְּיַאלִיק, אֶת אַחַד־הָעָם. אֲבָל גַּם אֶת הָעִיר עַצְמָהּ רָאוּי הָיָה לְהַכִּיר. עִיר עַלִּיזָה הִיא, וְהַיָּם צוֹהֵל תָּמִיד לְרַגְלֶיהָ, כְּמוֹ לְרַגְלֵי תֵל־אָבִיב שֶׁלָּנוּ, וּשְׂדוֹת־קָמָה רְחָבִים יַכְתִּירוּהָ וַעֲרָבָה שֶׁאֵין לָהּ סוֹף. וְרַק זֹאת הִיא הַצָּרָה, שֶׁיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל לוֹמְדִים שָׁם בְּלָשׁוֹן זָרָה, מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן זָרָה, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאֵין לָהֶם חֵלֶק בְּחַיֵּי עַמָּם, בְּתִקְוַת עַמָּם, כְּיַלְדֵי זָרִים נֶחֱשָׁבוּ.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא – בְּעִיר זוֹ, הָרֵיקָה מִתּוֹרָה, יָשְׁבוּ יְשִׁיבַת קֶבַע וִישִׁיבַת עֲרַאי סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים עִבְרִיִּים. יָמִים רַבִּים לִפְנֵי בּוֹא טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי כְּתַלְמִיד בְּבֵית־הַסֵּפֶר הַתִּיכוֹן, יָשַׁב בָּהּ פֶּרֶץ סְמוֹלֶנְסְקִין – סוֹפֵר גָּדוֹל וִיהוּדִי גָדוֹל שֶׁקָּרָא אֶת בְּנֵי דוֹרוֹ לָשׁוּב אֶל עַמָּם וּמוֹלַדְתָּם. וּמוּזָר שֶׁכָּאן הָיָה גַם מֶרְכָּז צִיּוֹנִי, כָּאן נִמְצָא וַעַד חוֹבְבֵי־צִיּוֹן – מוֹסָד שֶׁתָּמַךְ בְּכָל מִפְעָל שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת, שֶׁל חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהָעִקָּר: לְעִיר זוֹ נָהֲרוּ בַּיָּמִים הָהֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁבָּאוּ מִן הֶעָרִים וְהָעֲיָרוֹת וְהֵבִיאוּ מִשָּׁם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וַחֲלוֹמוֹת עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לְעִיר זוֹ בָּא בְּעוֹדֶנּוּ עֶלֶם גַּם בְּיַאלִיק, לְאַחַר שֶׁעָזַב אֶת ווֹלוֹזִ’ין – בָּא לִקְנוֹת דָּעַת. שְׁנָתַיִם לִפְנֵי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בָּא. אַךְ לא הֶחֱזִיק מַעֲמָד בְּעִיר־הַיָּם הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה, וְהֻכְרַח לָשׁוּב אֶל פַּרְוַר הָעֵצִים שֶׁעַל שְׂפַת הַטֶּטֶּרוֹב. מִשְּׁנֵי הַצְּעִירִים הַנִּפְלָאִים הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר. הוּא לֹא הָיָה יָתוֹם עָזוּב כִּבְּיַאלִיק, וְיָכֹל לִלְמֹד וּלְהִשְׁתַּלֵּם מִתּוֹךְ רְוָחָה, בְּאֵין מַפְרִיעַ, בְּעוֹד שֶׁבְּיַאלִיק הִתְלַבֵּט יָמִים רַבִּים, לָמַד תּוֹרָה וְשָׁר שִׁירִים מִתּוֹךְ לְבָטִים קָשִׁים. עַל־כֵּן אוּלַי שׁוֹנִים כָּל־כָּךְ שְׁנֵי מְשׁוֹרְרֵינוּ הַגְּדוֹלִים בְּקוֹלָם, בִּתְכוּנָתָם. הָאָחָד – קוֹל אֲרִי שׁוֹאֵג, נַהַם אֲרִי פָּצוּעַ עַד עֹמֶק נַפְשׁוֹ; וְהַשֵּׁנִי – קוֹל זָמִיר, הַמַּנְעִים זְמִירוֹת בְּסֵתֶר גַּנִּים…

מְעַנְיֵן לָדַעַת, אֵיךְ הָיוּ מַשְׁפִּיעִים זֶה עַל זֶה שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה, אִלוּ נִפְגְּשׁוּ בִּתְחִלָּתָם כָּאן בְּאוֹדֵיסָה. הָאֶחָד – בַּיְשָׁן, לֹא בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, לָבוּשׁ כָּל הַיָּמִים מְעִיל־חֹרֶף כָּבֵד וְיָשָׁן, וְהַשֵּׁנִי – נַעַר עַלִּיז, מִשְׁתּוֹבֵב, לָבוּשׁ מַדֵּי תַלְמִיד שֶׁל בֵּית־סֵפֶר תִּיכוֹן עִם כַּפְתּוֹרִים מֻזְהָבִים, כֻּלּוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, בָּטוּחַ בְּהַצְלָחָתוֹ.

אָמְנָם לְיָמִים נִשְׁתַּנָּה בְּיַאלִיק הַרְבֵּה: גַּם הוּא שָׁר עִם שֶׁמֶשׁ, וְרֵיחַ שָׂדוֹת עִם צָהֲלַת מַיִם עָלוּ מֵחֲרוּזָיו. אֲבָל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁלֹּא טָעַם כִּמְעַט טַעַם גָּלוּת, שָׁר אַחֶרֶת. שִׁירָתוֹ הָיְתָה שׁוֹנָה מִכָּל שִׁירָה עִבְרִית שֶׁקָּדְמָה לָהּ. כָּל חָרוּז מֵחֲרוּזָיו הָרִאשׁוֹנִים אוֹמֵר אָבִיב, נֹעַר, תִּקְוָה. כָּל שִׁיר אוֹמֵר: הַחַיִּים עֲתִידִים לִהְיוֹת אֲחֵרִים – יָפִים מִשֶּׁהָיוּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

עַל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים,

עַל הַחַיִּים הַנְּעוֹרִים,

חֻפַּת תְּכֵלֶת תַּרְהִיב עַיִן,

תִּתְפַּזֵּרְנָה קַרְנֵי אוֹרִים,

אוֹר וְחַיִּים, גִיל וָעֹנֶג

בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְרָקִיעַ…

הִנֵּה כָּכָה נִגְלָה עָלָיו הָעוֹלָם, כְּחֻפַּת תְּכֵלֶת נִתְלוּ עַל רֹאשׁוֹ הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֲשֶׁר מִסָּבִיב – “אוֹר וְחַיִּים, גִּיל וָעֹנֶג”.

לְאָדָם חָדָשׁ גַּם הָעוֹלָם נִרְאֶה חָדָשׁ.

נִתְגַּלָּה אָמְנָם מַשֶּׁהוּ מְשֻׁתָּף גַּם אָז בִּשְׁנֵי הַמְשׁוֹרְרִים הַצְּעִירִים, שֶׁהַדּוֹר כֻּלּוֹ תָּלָה בָּהֶם תֵּכֶף אֶת כָּל תִּקְווֹתָיו לְשִׁירָה עִבְרִית חֲדָשָׁה. לְאַחַר מוֹת יְלַ"ג, שֶׁהָיָה רַבָּם בְּשִׁירָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, הִקְדִּישׁוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם שִׁירֵי־אֵבֶל מְלֵאֵי רֶגֶשׁ. שְׁנֵיהֶם בָּכוּ לִמְשׁוֹרֵר הַהַשְׂכָּלָה הַגָּדוֹל שֶׁהָלַךְ, וְלֹא יָדְעוּ כִּי הֵם עֲתִידִים לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמוֹ בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית.

*

מִשֶּׁגָּמַר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר, הָיָה מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לְהִפָּגֵשׁ עִם הַסּוֹפְרִים הַקְּשִׁישִׁים, שֶׁהָיוּ גָרִים בְּאוֹדֵיסָה. אֶת כֻּלָם רָאָה כְּמוֹרָיו וְרַבּוֹתָיו, אֲבָל הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לְלֵב הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁצָּמָא לְמַרְאוֹת, לִצְבָעִים, לְחַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ, הָיָה הַמְסַפֵּר הַגָּדוֹל מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים. דּוֹמֶה, שֶׁאֶת סִפּוּרֵי מֶנְדֶּלִי לֹא קָרָא, כִּי אִם לָמַד. הֵם לִמְּדוּ אוֹתוֹ עִבְרִית גְּדוֹלָה, עִבְרִית עֲשִׁירָה – לֹא מְלִיצָה, כִּי אִם גּוּשֵׁי מְצִיאוּת, בְּלִיטוֹת עוֹלָם, מֵהֶם גַּם לָמַד לְהַכִּיר אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אֶת הַטֶּבַע, אֶת הַשָּׂדֶה וְאֶת הַיַּעַר לָמַד לִרְאוֹת בְּעֵינֵי יְהוּדִי, עֵינַיִם שֶׁלֹּא הִסְכִּינוּ לְצִבְעֵי הָעוֹלָם הַמַּרְנִינִים.

אֶת זֹאת הוֹכִיחַ אַחַר־כָּךְ בְּשִׁירוֹת הָאִידִילִיָּה, שֶׁהָיוּ רֹאשׁ כִּבּוּשָׁיו בַּיְצִירָה.

אֶל מֶנְדֶּלִי הָיָה אוֹהֵב לָבוֹא וְלִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת. בְּזִכְרוֹנוֹתָיו יְסַפֵּר, שֶׁהָיָה נִכְנָס אֶל דִּירָתוֹ כְּהִכָּנֵס אֶל הֵיכָל. הִנֵּה הוּא בָּא דֶּרֶךְ הֶחָצֵר הַצָּרָה וְהָאֲרֻכָּה, עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, נִכְנָס לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ, מַגִּיעַ עַד לְחֶדֶר וּמִשָּׁם שׁוּב לְחֶדֶר, וְהַחֲדָרִים כֻּלָּם גְבֹהִים, מְלֵאִים חֲשִׁיבוּת וּמְטִילִים קְצָת אֵימָה; עַד שֶׁהוּא בָּא סוֹף־סוֹף לַחֶדֶר שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יוֹשֵׁב בּוֹ לְיַד שֻׁלְחַן־עֲבוֹדָה. גַם מִתּוֹךְ יְשִׁיבָתוֹ נִכָּר שִׁעוּר־קוֹמָתוֹ. נִכָּר שֶׁהַזָּקֵן עִם זְקַן־הַשֵּׂיבָה מַתְמִיד גָּדוֹל הוּא, תּוֹבֵעַ גָּדוֹל – מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים, אֲבָל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן בָּאוֹרֵחַ הַצָּעִיר אֶת עֵינָיו הַשּׂוֹחֲקוֹת מִבַּעַד לְמִשְׁקָפָיו הַמַּבְהִיקִים, מִיָּד מִתְמַלֵּא הָאֲוִיר מִסָּבִיב רוּחַ טוֹבָה. הַמְשׁוֹרֵר־הָעֶלֶם אוֹהֵב לָשֶׁבֶת וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַזָּקֵן הַפִּקֵחַ, אֲבָל פְּעָמִים מַטֶּה הָאֳמָן הַזָּקֵן אֶת אָזְנוֹ גַם לָעֶלֶם. בִּמְיֻחָד, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לְפָנָיו פְּרָקִים מִשִּׁירַת הַיְאַוַּתָּה, שֶׁתִּרְגֵּם בַּיָּמִים הָהֵם. עַל שְׁנֵיהֶם חֲבִיבִים בְּיוֹתֵר תֵּאוּרֵי הַטֶּבַע וּבַעֲלֵי־הַחַיִּים שֶׁבְּשִׁירָה זוֹ. וְאָמְנָם, בְּאַהֲבָה לַטֶּבַע וְלַחַי הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי חֲבֵרוֹ שֶׁל מֶנְדֶּלִי; כְּשֵׁם שֶׁהָיָה תַלְמִידוֹ בַּלָּשׁוֹן וּבִידִיעַת הַחַיִּים שֶׁל הָעֲיָרָה הַיְּהוּדִית. מִשֶּׁנִּכְתְּבוּ הָאִידִילִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, הָיָה מֶנְדֶּלִי מִן הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁצִּיֵּן אוֹתָן לְטוֹבָה. בְּיִחוּד אָהַב אֶת “כְּחֹם הַיּוֹם”: בְּוֶלְוֶלֶה חוֹבֵב הַיּוֹנִים הוּצַק מַשֶּׁהוּ מִשְּׁנֵיהֶם.

אָכֵן, בַּיָּמִים הָהֵם אָהַב טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי צִיצִים וּפְרָחִים שֶׁבַּשִּׁירָה. מַחְבְּרוֹתָיו מְלֵאוֹת שִׁירִים שׁוֹנִים, בְּעִקָּר שִׁירֵי טֶבַע וְאַהֲבָה. מִתּוֹכָם עָלוּ קוֹלוֹת־הָאָבִיב, רוּחוֹת גַּנֵּי קְרִים, דִּשְּׁאֵי הָעֲרָבָה, רַעַשׁ הַיָּם הַסּוֹעֵר וּפִלְאֵי הַמִּדְבָּר הָרָחוֹק. וְאֵין זֹאת, כִּי אִם אַהֲבָתוֹ לַטֶּבַע וּלְחַיֵּי הָאִינְדִיָּנִים הַמֻּפְלָאִים הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ גַּם לְתַרְגֵּם אֶת שִׁירַת הַיְאַוַּתָּה. אֵין מְשׁוֹרֵר מְתַרְגֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁקָּרוֹב לְלִבּוֹ בְּיוֹתֵר, מַה שֶּׁהוּא מְסֻגָּל גַם בְּעַצְמוֹ לִכְתֹּב – אִם גַּם עַל־פִּי דַרְכּוֹ.

בַּשָּׁעוֹת שֶׁנִּמְאַס לוֹ לִלְמֹד יְוָנִית וְרוֹמִית, לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיָה חַיָּב לָדַעַת אוֹתָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִכָּנֵס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הוּא יוֹרֵד אֶל הַסִּפְרִיָּה הַנִּשְׁקֶפֶת אֶל הַיָּם וּמֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה מִשִּׁעוּרֵי הַדִּקְדּוּק בְּתִרְגּוּם הַחֲרוּזִים הַיָּפִים שֶׁל הַשִּׁירָה הָאַנְגְּלִית, הַצָּרְפַתִּית, הַגֶּרְמַנִּית וְהָרוּסִית. אֵין סָפֵק שֶׁלָּמַד הַרְבֵּה מִמְּלָאכָה מוֹעִילָה זוֹ. מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל נַעֲשָׂה לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁחוֹנַן בְּכִשְׁרוֹן גָּדוֹל, אֶלָּא גַם מִפְּנֵי שֶׁהִרְבָּה לִלְמֹד, לַעֲבֹד, לִרְאוֹת וְלָדַעַת.

וְהוּא לָמַד לֹא מִתּוֹךְ סְפָרִים בִּלְבָד. אֵין זֶה מַסְפִּיק. מְשׁוֹרֵר צָרִיךְ לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, מִתּוֹךְ מַגָּע עַצְמִי. אַף שֶׁהוּא כְּבָר בָּחוּר גָּדוֹל וּרְצִינִי, הוּא מַרְבֶּה לְטַיֵּל, לָתוּר אַחֲרֵי פִּלְאֵי הַטֶּבַע וְהַחַיִּים. הוּא אוֹהֵב אֶת הַיָּם. הַיָּם מְלַמֵּד אוֹתוֹ לִהְיוֹת חָזָק, לְהִלָּחֵם, לֹא לְהִכָּנֵעַ. הַמְשׁוֹרֵר “מַאֲמִין בַּחֲלוֹמוֹת”, אֲבָל אוֹהֵב גַּם מַעֲשִׂים. מִמֶּנּוּ לָמַד דּוֹר הַחֲלוּצִים לֶאֱחֹז בְּכָל מְלָאכָה, לִחְיוֹת עִם הַטֶּבַע, לְהַאֲמִין בְּבִנְיָן וּבַחֲרִיצוּת יָדַיִם.

*

לְדַאֲבוֹנוֹ הָרַב לֹא הִצְלִיחַ הַמְשׁוֹרֵר לְקַבֵּל תְּעוּדַת־בַּגְרוּת וּלְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה רוּסִית. אוּלַי עֵין הַמּוֹרִים הַנָּכְרִים, שֶׁהָיְתָה רָעָה בִּיהוּדִים, גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁנִּכְשַׁל בַּבְּחִינָה, נִכְשַׁל דַּוְקָא בְּחִבּוּר רוּסִי, אַף שֶׁמְּעַטִּים יָדְעוּ אֶת הַלָּשׁוֹן הָרוּסִית עַל בֻּרְיָהּ כָּמוֹהוּ. קָשֶׁה לְהַאֲמִין, שֶׁנִּכְשַׁל מִפְּנֵי שֶׁהַחִבּוּר הָיָה, לְפִי מְבִינוּת הַמּוֹרִים…. טוֹב וְיָפֶה יוֹתֵר מִדַּי! גַּם זֹאת מִגְרַעַת! אֲבָל מַה שֶּׁהִרְבָּה לִלְמֹד, לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לִבְחִינָה זוֹ, לֹא אָבַד בַּתֹּהוּ. בִּזְכוּת הַיְּוָנִית וְהָרוֹמִית שֶׁלָּמַד בְּבַחֲרוּתוֹ, נַעֲשָׂה אַחַר־כָּךְ מְתַרְגְּמָם הַמְצֻיָּן שֶׁל סוֹפְרֵי־הַמּוֹפֵת הַגְּדוֹלִים שֶׁבִּשְׁתֵּי הַלְּשׁוֹנוֹת הַקְלַאסִיּוֹת.

בַּיָּמִים הָהֵם אָסַף אֶת שִׁירָיו הַנְּפוֹצִים בְּעִתּוֹנִים וּבְמַחְבָּרוֹת וְכִנֵּס אוֹתָם לְסִפְרוֹ “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת” – הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, שֶׁעָשָׂה לוֹ מִיָּד שֵׁם גָּדוֹל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעַ שָׁמָּה נוֹדַע, כִּי קָם מְשׁוֹרֵר עִבְרִי נִפְלָא, מְשׁוֹרֵר חָדָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, חָדָשׁ בְּנַפְשׁוֹ. וְהָיָה זֶה סִימָן טוֹב לַדּוֹר, שֶׁהֵקִים מְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר הֶאֱמִין בִּמְלוֹא לִבּוֹ, שָׁר מִמְּלוֹא לִבּוֹ:

יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי,

וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר,

בַּרְזֶל־כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ,

עַיִן־בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר.

וְהָיָה גַּם שִׁיר אֶחָד בְּ“חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת”, שִׁיר עֶרֶשׂ לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹתוֹ שָׁרוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת שֶׁהִתְכּוֹנְנוּ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלִבָּם, כְּלֵב הַמְשׁוֹרֵר, מָלֵא אֱמוּנָה וְתִקְוָה:

אִם גַּם יְאַחֵר יוֹם הַגְּאֻלָּה,

יִצְעד שַׁעַל־שָׁעַל,

אַל תִּוָּאֵשׁ, אֲסִיר־תִּקְוָה

עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל.

לֹא! לֹא דַי בַּחֲלוֹמוֹת עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל! לֹא עַצְלָנִים וְהוֹלְכִי־בָטֵל יִכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. עַל־כֵּן שָׂם הַמְשׁוֹרֵר בְּפִי הָאֵם, אֲשֶׁר תָּשִׁיר לְיַלְדָּהּ שִׁיר־עֶרֶשׁ אֶת הַחֲרוּזִים הַנָּאִים:

לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה –

וְאַתָּה תְּהִי בַּבּוֹנִים.

כִּי רַק מִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא הַכּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ.

סִפַּרְתִּי לָכֶם, כִּי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הָיָה צִיּוֹנִי נִלְהָב בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד. בְּאוֹדֵיסָה הָיָה עוֹבֵד חָרוּץ וּפָעִיל מְאֹד בַּאֲגֻדַּת הַנֹּעַר “נֵס צִיּוֹנָה”. כְּצִיּוֹנִי אֲמִתִּי הָיָה גֵא בְּיַהֲדוּתוֹ. הוּא לֹא הִתְבַּיֵּשׁ בְּעַמּוֹ – חַס וְחָלִילָה. הִרְגִּישׁ כִּי כָבוֹד גָּדוֹל הוּא לִהְיוֹת בֵּן לָאֻמָּה הָעִבְרִית, שֶׁיָּצְרָה אֶת הַתְּנַ"ךְ, שֶׁנִּלְחֲמָה אַלְפַּיִם שָׁנָה בַּגָּלוּת עַל קִיּוּמָהּ וְלֹא נִכְנְעָה לִבְזוּיֵי גוֹיִים. אֲבָל אֶת תְּכוּנוֹת הַגָּלוּת לֹא אָהַב. חָפֵץ לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו כַּמַּכַּבִּים הַקַּדְמוֹנִים שֶׁהִתְקוֹמְמוּ לִמְשַׁעְבְּדֵיהֶם, וְהִתְפַּלֵּץ לְמַרְאֵה הַפַּחְדָּנִים, הַמִּתְהַלְּכִים כִּצְלָלִים:

הַלְאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יָבֶן,

גּוֹי בַּרְזֶל אַזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ, וּלְאֶבֶן

בּוֹ יַדּוּ כְּבָר הִסְכִּין, וְהוּא שַׁאֲנָן,

גּוֹי, יַד הַמַּכֵּהוּ אִם יִשַּׁק, יִתְחַנָּן!…

אֲבָל הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל בְּסֵפֶר זֶה הָיוּ, כָּאָמוּר, שִׁירֵי הַנּוֹף וְהָאַהֲבָה – רוּחוֹת הַשָּׂדֶה וּצְלִילֵי הַמַּיִם שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת חוֹפָיו כְּגַן אֲבִיבִי צָעִיר.

*

אֵינִי יָכוֹל שֶׁלֹּא לְסַפֵּר לָכֶם עַל הַיָּמִים שֶׁקָּרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת” סָמוּךְ לְצֵאתוֹ. הָיִיתִי עוֹד בָּחוּר צָעִיר, צָמֵא לְחַיִּים וְצָמֵא לְשִׁירָה. אֵינִי זוֹכֵר מָה אָהַבְתִּי יוֹתֵר? אֶת הָאִילָן עַצְמוֹ אוֹ אֶת הַשִּׁיר עַל הָאִילָן. אֶת שְׁנֵיהֶם אָהַבְתִּי יוֹתֵר… אֲבָל כָּל כַּמָּה שֶׁהָאִילָנוֹת הַצּוֹמְחִים בְּעִירֵנוּ לֹא הָיוּ מְרֻבִּים – סִפְרֵי־שִׁירָה הָיוּ מְצוּיִים בְּעִיר זוֹ פָּחוֹת מֵאִילָנוֹת. וְתַאֲרוּ לְעַצְמְכֶם אֶת שִׂמְחָתִי, כְּשֶׁהוּבָא לִי יוֹם אֶחָד סִפְרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בִּידֵי חֲבֵרִי. חָבֵר זֶה הָיָה אַף הוּא לָהוּט אַחֲרֵי שִׁירִים וְגַנִּים כָּמוֹנִי, וּשְׁנֵינוּ מִהַרְנוּ לְהֵחָבֵא עִם הָאוֹצָר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָנוּ בְּאֹסֶם־הַתֶּבֶן שֶׁלָּנוּ. הָיָה זֶה מִין דִּיר קְרָשִׁים גָּדוֹל וְאָפֵל, שֶׁהָאוֹר הִסְתַּנֵּן לְתוֹכוֹ דֶּרֶךְ הַסְּדָקִים שֶׁבֵּין קֶרֶשׁ לְקֶרֶשׁ. אֲבָל עֲרֵמַת הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ נָתְנָה רֵיחַ חָרִיף, וְהָיָה נָעִים לִשְׁכַּב עָלֶיהָ פְּרַקְדָּן וּלְדַקְלֵם בְּקוֹל אֶת הַשִּׁירִים, שֶׁכְּמוֹהֶם לֹא יָדַעְנוּ לְמֶתֶק־נֹעַר וּלְמֶתֶק־נְגִינָה עַד “חֶזְיוֹנוֹת וּמַנְגִּינוֹת”.

ו: בְּשִׁמְשָׁהּ שֶׁל הַיְדֶּלְבֶּרְג

כָּךְ עָבְרוּ עַל הַמְשׁוֹרֵר שָׁלשׁ שָׁנִים. לֹא אוּכַל לְהַגִּיד לָכֶם בְּדִיּוּק מֶה עָשָׂה בְּפֶרֶק־חַיִּים זֶה, כַּמָּה זְמָן עָסַק בִּכְתִיבַת שִׁירִים, בְּלִמּוּדִים, בַּעֲבוֹדָה צִיּוֹנִית, וְכַמָּה – בְּעִסְקֵי מְשׁוּבָה, בְּטִיּוּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם, בִּשְׂדוֹת הָעֲרָבָה, בְּשִׂיחוֹת עִם הַדָּיָּגִים. אֵין סָפֵק, שֶׁשָּׁקַד עַל כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֵלֶּה כְּאֶחָת. אָכֵן, לֹא הָיוּ אֵלֶּה שָׁנִים בְּטֵלוֹת כָּל עִקָּר, אֲבָל שְׁאִיפָתוֹ לְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה לֹא נִתְקַיְּמָה, וְנִמְאֲסָה לוֹ הַיְשִׁיבָה בְּאוֹדֵיסָה. אַחַת הֶחְלִיט: לִלְמֹד רְפוּאָה. עַקְשָׁן הָיָה וְעַז־רָצוֹן, וְאִם אֵין לְהִכָּנֵס לְאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּרוּסְיָה – הֲלֹא יֵשׁ עוֹד עוֹלָם גָדוֹל. שָׁם אֵין מַחְמִירִים כָּל־כָּךְ, וְשָׁם שַׁעֲרֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַגְּבֹהִים פְּתוּחִים לְכָל מִי שֶׁבָּא וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ. לְאָן יֵלֵךְ? – לְהַיְדֶּלְבֶּרְג. הוֹאִיל וַחֲבֵרוֹ יוֹסֵף קְלוֹזְנֶר הִקְדִּים לָבוֹא שָׁמָּה וּלְהִכָּנֵס לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, הָלַךְ גַּם הוּא לִמְקוֹם־תּוֹרָה זֶה, כְּדֵי לִלְמֹד שָׁם יְדִיעוֹת הַטֶּבַע וּרְפוּאָה.

גֶּרְמַנְיָה שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם הָיְתָה אֶרֶץ מְקַבֶּלֶת אֲנָשִׁים זָרִים, וְגַם יְהוּדִים, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, לֹא כְּגֶרְמַנְיָה הַיְרוּדָה שֶׁל יָמֵינוּ, גֶּרְמַנְיָה שֶׁל הִיטְלֶר. אֵין פֶּלֶא, שֶׁהָיָה לָהּ כֹּחַ מוֹשֵׁךְ וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל נָהֲרוּ אֵלֶיהָ מִכָּל הַמְּדִינוֹת.

וְהַיְדֶּלְבֶּרְג עִיר נִפְלָאָה בְּיָפְיָהּ. הָרִים סָבִיב לָהּ, יְעָרִים וְחֹרְשׁוֹת וְגַנִּים, הַנֶּקַר צְלוּל־הַמַּיִם יְסוֹבְבֶנָּה. אַרְמוֹנוֹת נֶהְדָּרִים וּמְצוּדוֹת עַתִּיקוֹת מְשַׁוִּים לַסְּבִיבָה הוֹד קְדוּמִים, וְהַבָּא אֵלֶיהָ מֵרוּסְיָה, שֶׁהָיְתָה אָז אֶרֶץ מְשַׁעְבֶּדֶת אֶת יוֹשְׁבֶיהָ, וּבִפְרָט אֶת הַיְּהוּדִים, מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים נִמְתְּחוּ על רֹאשׁוֹ.

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג הָיָה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי לְאִישׁ אַחֵר. אָמְנָם בָּחוּר עַלִּיז וְטוֹב לֵב הָיָה גַּם בְּרוּסְיָה. גַּם שָׁם שָׁר שִׁירִים, שֶׁרֵיחַ גַּנִּים וְשָׂדוֹת וְצָהֳלַת פְּלָגִים עוֹלִים מִתּוֹכָם. אֲבָל כִּשְׁלוֹנוֹ בַּבְּחִינוֹת הִכְבִּיד כְּעָנָן עַל יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים בְּאוֹדֵיסָה, וְהוּא לֹא הִסְכִּין לְעֶצֶב. הוּא נוֹצַר לְהַצְלִיחַ – לֹא לְהִכָּשֵׁל לְעוֹלָם. בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג כָּל זֶה נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ בְּבַת־אֶחָת. כָּאן חָשׁ, כִּי הוּא נוֹשֵׁם אֲוִיר אַחֵר. כָּאן הִרְגִּישׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ כְּבַת־לְוָיָה בְּדַרְכּוֹ. הִרְגִּישׁ, כִּי טוֹב לִחְיוֹת וְלָשִׁיר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת. שַׁקְדָּן, דַּיְּקָן, לוֹמֵד בְּחֵשֶׁק וּמִתְקַדֵּם גַּם כָּאן, כְּמִנְהָגוֹ. אֲבָל עֵת לִלְמֹד וְעֵת לֵהָנוֹת מִזִּיווֹ שֶׁל עוֹלָם. אַךְ גָּמַר אֶת שִׁעוּרָיו – הוּא מְמַהֵר לָצֵאת מִן הָעִיר, מַפְלִיג אֶל הֶהָרִים הַמִּתְנַשְּׂאִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה – הַר גָּבֹהַ מֵחֲבֵרוֹ, הַר יָפֶה מֵחֲבֵרוֹ. הוּא חָפֵץ לְהַגִּיעַ אֶל הַר זֶה שֶׁ“כֻּלוֹ תְכֵלֶת”, זֶה הַ“מִּתְלַכֵּד עִם עָבִים כְּחֻלִּים” – הוּא הָהָר הַנִּשְׁקָף לוֹ בְּעַד חַלּוֹן חַדְרוֹ וְשָׁאוֹתוֹ חָמַד בְּיוֹתֵר. אַךְ אֵלָיו לֹא יַגִיעַ. בַּדֶּרֶךְ הוּא שׁוֹהֶה בְּמִשְׁעוֹלֵי קָמָה, בְּחֻרְבוֹת מְצוּדוֹת עַתִּיקוֹת. עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת הַצָּרוֹת וְהָעֲקֻמּוֹת אֶל הַצְּרִיחִים הָרָמִים, הַבְּנוּיִים אַבְנֵי גָזִית חֲזָקוֹת. וְרֶגֶשׁ מוּזָר מְעוֹרְרִים בּוֹ מִגְדְּלֵי קְדוּמִים אֵלֶּה. מִתְפָּעֵל הוּא מִן הַכֹּחַ הַכַּבִּיר, שֶׁהִשְׁקִיעוּ הַגִּבּוֹרִים הַקַּדְמוֹנִים בַּבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה – מִן הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר “שָׂם צוּרִים קִנּוֹ וּמְכוֹן־רִבְצוֹ רְכָסִים”. הוּא אוֹהֵב כֹּחַ וּגְבוּרָה, שׂוֹנֵא רִפְיוֹן וְשִׁפְלוּת־יָדַיִם.

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג שָׁר אֶת שִׁירָיו הָרִאשׁוֹנִים עַל אַנְשֵׁי גְבוּרָה, עַל אֵלֶּה, שֶׁבְּכֹחַ יָדָם עָשׂוּ חַיִל וְלֹא סָמְכוּ עַל אֲחֵרִים. מִכָּל שִׁירֵי־הָאָדָם הוּא אוֹהֵב בִּמְיֻחָד אֶת שִׁיר הַנַּפָּח, שִׁיר הַכֹּחַ:

וְיָפֶה פִּי־שִׁבְעָה שִׁיר נַפָּח, שִׁיר גְּבוּרָה,

בְּאֹפֶל בֵּית־חֲרשֶׁת וְעָב־פִיחַ נִצֶּבֶת,

שִׁיר אֵיתָן מֵרִיעַ בְּקוֹל אָיֹם, קוֹל נוֹרָא,

בְּיָם הַנִּיצוֹצוֹת. בִּשְׁאוֹן הַמַּקֶּבֶת.

*

בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג, כְּמוֹ בְּאוֹדֵיסָה, חַי טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי חַיִּים מְלֹא חָפְנַיִם. חַי וְשָׁר, הִשְׁתּוֹבֵב קְצָת, כְּמִנְהָגוֹ, אֲבָל יָדַע לַעֲבֹד וְלִהְיוֹת רְצִינִי וְגַם לְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק: “שְׂמַח, בָּחוּר, בִּימֵי נְעוּרֶיךָ!” – חָשַׁב בְּכָל יְמֵי חַיָּיו, כִּי אֵין דָּבָר אֶחָד סוֹתֵר אֶת מִשְׁנֵהוּ. אָכֵן יָמִים טוֹבִים הָיוּ הַיָּמִים הָהֵם. יְמֵי הַיְדֶּלְבֶּרְג וְלוֹזָנָה. שָׁם נָחָה עָלָיו רוּחַ טוֹבָה, רוּחַ שֶׁקֶט וּבִטְחָה, לֹא יָדַע כָּמוֹהָ בְּרוּסְיָה הַצַּארִית, שִׁלְטוֹן הַזָּדוֹן וְהָרֶשַׁע. כָּאָמוּר, לֹא פָרַק מֵעַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה גַּם כָּאן וְשָׁקַד עַל לִמּוּדָיו בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, בָּהּ הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת רוֹפֵא, מֻמְחֶה לְנִתּוּחִים; שֶׁהֲרֵי לֹא עַל הַשִּׁירָה לְבַד יִחְיֶה גַּם מְשׁוֹרֵר, וְלוּ גַם מְשׁוֹרֵר גָּדוֹל כִּטְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי.

אֲבָל טוֹב שֶׁהָיוּ לוֹ גַּם יָמִים שֶׁל בַּטָּלָה נְעִימָה, יָמִים שֶׁבָּהֶם תָּעָה מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב בִּיעָרִים רַחֲבֵי־יָדַיִם, כְּשֶׁהוּא מַקְשִׁיב לְדִמְמַת הַפְּלָאִים. אֵין קֵץ לְשִׂמְחָתוֹ, אִם יִקָּרֶה לְפָנָיו בְּצֵל הַסְּבָכִים צְבִי אוֹ עֹפֶר הָאַיָּלִים, אוֹ צִפּוֹר צִבְעוֹנִית. לְכָל תְּנוּעָה יַט אֶת אָזְנוֹ בְּהַאֲמִינוֹ, שֶׁהִנֵּה בָּא צַיָּד קַדְמוֹן, אֲשֶׁר הֵקִים מַרִבְצָם פְּרִיצֵי־חַיּוֹת. אֲבָל לְדַאֲבוֹנוֹ לֹא פָגַשׁ בַּיַּעַר בִּלְתִּי אִם סְנָאִית מְקַפֶּצֶת עַל רֹאשׁ אַשּׁוּחַ, שְׁרַקְרַק, נַקְרָן אוֹ חוֹחִית עַלִּיזַת־צְבָעִים. וְאָמְנָם שָׂמַח גַּם עֲלֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי שִׁעְשַׁע אֶת נַפְשׁוֹ תָמִיד כָּל יְצוּר בַּטֶּבַע, אִם גָּדוֹל וְאִם קָטָן הוּא – “בְּרוּכִים נִקְלִים כַּחֲשׁוּבִים”.

וְכֹה הָיָה מְהַלֵּךְ וְשָׁר, עוֹבֵר נַחֲלֵי מַיִם וּכְפָרִים שַׁאֲנַנִּים, וְנָח בְּבֵיתוֹ שֶׁל אִכָּר, אוֹ בַּפֻּנְדָּק שֶׁבִּקְצֵה הַכְּפָר. אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מִסְתַּכֵּל בְּחַיֵּיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים בַּשָּׂדֶה וּבַגָּן. נֶהֶנֶה מִמַּרְאֵה הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת, הַיּוֹצְאִים לְעֵת עֶרֶב בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם. יֵשׁ שֶׁהוּא גַּם מִצְטָרֵף בְּעַצְמוֹ לָרוֹקְדִים, וְהֵם מְצָרְפִים אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה, כִּי הָיָה בָּחוּר נֶחְמָד, זָקוּף וּבַעַל בְּלוֹרִית, שֶׁהָיְתָה מִתְנַפְנֶפֶת בָּרוּחַ, וְהוּא מִתְאַמֵּץ לַשָּׁוְא לְהַחֲזִיקָהּ בְּסֵדֶר… עִתִּים הָיָה יוֹשֵׁב בְּיַרְכְּתֵי הַגַּן, מִסְתַּכֵּל בְּאַנְשֵׁי הַתֹּם וּבְחַיֵּיהֶם הַפְּשׁוּטִים. וַדַּאי הָיָה נִזְכָּר אָז בְּיוֹשְׁבֵי כְּפָרוֹ שָׁם בְּמִיכָאיְלוֹבְקָה, אֲשֶׁר אוֹתָהּ וְאֶת אֲנָשֶׁיהָ לֹא שָׁכַח לְעוֹלָם; כִּי זֹאת סְגֻלַּת הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר כִּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה בְּלִבּוֹ אֶת הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר רָאָה בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

*

רַבִּים הֵם הַשִּׁירִים אֲשֶׁר שָׁר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בַּיָּמִים הָהֵם לֶהָרִים וְלַמַּיִם, לַחֹרֶשׁ וְלַיַּעַר. אֶת כָּל הַשִּׁירִים מְפַעֶמֶת רוּחַ חֲדָשָׁה, רוּחַ עֹז וְחֶדְוַת נְעוּרִים מְחֻדָּשִׁים, הֲלֹא הֵם: “הִרְהוּרֵי עֶרֶב”, “לְנֹכַח הַיָּם”, “בֵּין הָרִים”, “עַל הַמַּיִם”, אֲבָל הַדְּבָרִים הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּתַב בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג וּבְלוֹזַאנוֹ, הֵם הָאִידִילִיּוֹת: “בְּרִית מִילָה”, “לְבִיבוֹת”, “כְּחֹם הַיּוֹם” – שִׁירַת הַשָּׁלוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת. בְּשִׁירָה גְדוֹלָה זוֹ גִּלָּה טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי, מְשׁוֹרֵר הַיֹּפִי הַנֶּאֱצָל, אֶת חִבָּתוֹ הַגְּדוֹלָה גַם לִקְטַנֵּי אֶרֶץ, אֲשֶׁר יִזְרְעוּ חֵן עַל סְבִיבָם בְּעַנְוַת נַפְשָׁם, בְּפַשְׁטוּת חַיֵּיהֶם – לְאֵלֶּה שֶׁבְּיַאלִיק שָׁר עֲלֵיהֶם: “יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם עַנְוֵי עוֹלָם”, “מְמַעֲטֵי דְבָרִים וּמַרְבֵּי תִפְאֶרֶת”. לֹא גִבּוֹרִים וְאַנְשֵׁי שֵׁם הֵם, כִּי אִם טוֹבֵי חֵן וְטוֹבֵי עַיִן. וְכִי יִשְׁתַּקֵּף בָּהֶם הָעוֹלָם וְהָיָה גַם הוּא טָהוֹר כְּמוֹהֶם.

הָרֹשֶׁם שֶׁל הָאִידִילִיּוֹת עַל הַדּוֹר וְעַל סוֹפְרָיו וּמְשׁוֹרְרָיו הָיָה עָמֹק מְאֹד. הָיָה זֶה קֶצֶב חָדָשׁ, “זָוִית־רְאִיָּה” חֲדָשָׁה. הָעוֹלָם הֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ כָּאן מִתּוֹךְ דִּמְמַת לֵב, נִתְגַּלָּה רָחָב כְּמִישׁוֹר יָרֹק. לְלֹא סָפֵק וּלְלֹא לֶבֶט. הִנֵּה מַה שֶׁגִּלָּה הַמְשׁוֹרֵר: כִּי אֶת דְּמוּת הָעוֹלָם יוֹצֶרֶת עֵין הָאָדָם הָרוֹאָה אוֹתוֹ רְאִיָּה תַמָּה, מְמֻשָּׁכָה, בִּלְתִּי פְזִיזָה. הָיְתָה כָּאן מֵעֵין הִתְקוֹמְמוּת לַבְּהוּלִים, לַקּוֹלָנִים; נִרְמַז כָּאן שֶׁהָעוֹלָם אֵינוֹ קַיָּם אֶלָּא בִּזְכוּת הַטֹּהַר שֶׁמַּרְעִיפוֹת עָלָיו לְבָבוֹת כְּגִיטֶל, אַלְמָנַת הָרַב, אֲפִלּוּ כְּדוֹמַאחָה, עֲרֵלִית דַּבְּרָנִית זוֹ שֶׁקָּלְטָה אֶת הַהֲוַי הַיְּהוּדִי עַל טָהֳרָתוֹ וְהִיא מִצְטַעֶרֶת לֹא פָחוֹת מִן הָרַבָּנִית יְדִידָתָהּ, עַל חִלּוּל שַׁבָּת וְעַל שֶׁנִּתְמַעֲטוּ בָּאֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת…

בְּרַם, הַחֲמוּדָה בִּדְמֻיּוֹת־כְּפָר אֵלֶּה הִיא בְּלִי סָפֵק זוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה הַקָּטָן (בָּאִידִילְיָּה “כְּחֹם הַיּוֹם”), נַעַר תָּם וְחוֹלֵם שֶׁהָיָה בְּוַדַּאי דּוֹמֶה הַרְבֵּה לַמְשׁוֹרֵר בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר; שֶׁהֲרֵי כָּמוֹהוּ הָיָה מָלֵא דִמְיוֹנוֹת וְהָיָה נוֹטֶה לֶאֱהֹב דַוְקָא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲחֵרִים לֹא הִשְׁגִּיחוּ בָּהֶם וְלֹא נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם. וֶלְוֶלֶה לֹא הָיָה מְשׁוֹרֵר בְּפֹעַל, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה אֶלָּא נַעַר לוֹמֵד חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י בַּחֶדֶר, אֲבָל רוּחַ שֶׁל מְשׁוֹרֵר הָיְתָה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבּוֹ. אָהַב לְהִתְבּוֹדֵד בַּפִּנָּה וּלְהַרְהֵר אֲרֻכּוֹת הִרְהוּרִים נִפְלָאִים, “חוֹבֵב אֶת הַגַּן בַּלַּיְלָה כְּשֶׁחשֶׁךְ וְנֶאֱלָם עוֹמֵד וּמַבִּיט וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה שֶׁל מִנְחָה; מַשְׁכִּים לְהִסְתַּכֵּל בַּחַמָּה בְּעוֹד בֹּקֶר רָטֹב בִּטְלָלִים, מֵצִיץ בְּלַהֲבוֹת מַעֲרָב וְהַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ”.

הָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת סוֹנְטִים בַּנַּעַר הַתָּמִים וּמְקַנְטְרִים אוֹתוֹ עַל אַהֲבָתוֹ לְעוֹפוֹת וְלִפְרָחִים, לִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם “תַּכְלִית”, לְדַעְתָּם. וְהוּא – מְשׂוֹשׂ לִבּוֹ לָצֵאת בְּהַחָבֵא מִן הַכְּפָר וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּמָה אֶת פִּרְחֵי הַדָּגָן – פְּרָחִים קְטַנִּים וְנָאִים אֵלֶּה שֶׁחַיִּים שֶׁל שָׁעָה לָהֶם, וְאַךְ “זְרִיזִים זוֹכִים לִרְאוֹתָם”. אֱמֶת הִיא, שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה לֹא הָיָה גָדוֹל בַּלִּמּוּדִים. חָכְמַת הַקְּרִיאָה נִתְּנָה לוֹ בְּקשִׁי וּבְקָרְאוֹ בַּסֵּפֶר הָיָה “כִּמְהַלֵּךְ עַל כְּלוֹנְסָאוֹת”, אֲבָל לְעֻמַּת זֹאת הָיָה מִן הַזְּרִיזִים לְגַלּוֹת פְּרָחִים, שֶׁלֹּא רַבִּים זָכוּ לִרְאוֹתָם. הוֹרָיו הִצְטַעֲרוּ שֶׁיַּלְדָּם הַקָּטָן אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאֶחָיו, אֲשֶׁר הָיוּ סוֹחֲרִים וּמוֹכְרִים חָרוּצִים, בְּעוֹד שֶׁעִסּוּקוֹ שֶׁל וֶלְוֶלֶה “בְּיוֹנִים וּבְשׁוֹבָכִים וְדַאֲגָתוֹ לְכָל הַחַי הַמִּתְהַלֵּךְ בֶּחָצֵר”:

וְכַמָּה חָבַב כָּל חָי! דּוֹאֵג לִמְזוֹנוֹת אַנְקוֹרִים!

יוֹם יוֹם עִם הָנֵץ הַחַמָּה נֶאֶסְפוּ עָלָיו הַמוֹנִים,

בָּאִים וְחוֹטְפִים מִתּוֹךְ כַּפָּיו פְּתוֹתִים וְגַרְגְּרִים.

בְּעַצְמוֹ לֹא טָעַם – וּכְבָר נַעֲנָה לְכַלְבֵי הֶחָצֵר,

פָּרַס לֶחָתוּל הַמְנֻמָּר וְנִתְפַּשׂ בִּגְנֵבַת הֶחָלָב:

דּוֹאֵג לְחֻלְדָּה שֶׁשָׁגְרָה וְחִבָּתוֹ הַיְתֵרָה נוֹדַעַת

לְיוֹנִים, וְשׁוֹבָכִים לוֹ עָשָׂה וְסָבַל יִסוּרִים בִּשְׁבִילָם…

לֹא הָיָה וֶלְוֶלֶה יֶלֶד שֶׁחִקָּה מַעֲשֵׂי אֶחָיו, וְזֶהוּ מַה שֶׁמְּחַבְּבוֹ עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר. וֶלְוֶלֶה – לִבּוֹ הַטּוֹב, שֶׁבְּכָל תֻּמּוֹ לֹא סָבַל שׁוּם עָוֶל, שׁוּם רַמָּאוּת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמִישֶׁהוּ, בֵּין לִיהוּדִי וּבֵין לְשֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי. וְהוּא זָהִיר בְּמִצְוָה וּמַתְרִיעַ עַל כָּל אוֹנָאָה בְּמִסְחָרָם שֶׁל אַבָּא וְאֶחָיו.

לֹא יִפָּלֵא, כִּי הָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּ“פֶגַע רַע” וְהָיוּ נִזְהָרִים מִפָּנָיו כְּמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטֵר. וְקוֹרְאִים לוֹ וֶלְוֶלֶה שׁוֹטֶה, לְמַעַן הַרְעִימוֹ; אֲבָל לִבּוֹ הָיָה לֵב זָהָב, קֵן חֲלוֹמוֹת, וּמִשֶּׁהִתְחִיל לִלְמֹד חֻמָּשׁ בַּחֶדֶר –

וְנִכְנַס הַנַּעַר לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ, וְאֵינוֹ

רוֹאֶה אֶלָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ בְּ“חַדְרוֹ”:

צוֹעֲנִים פּוֹשְׁטִים בַּכְּפָר, מַשְׁחִיזֵי־גַרְזִנִּים, נַפָּחִים –

“מִצְרִים” הֵם לְדִידֵיהּ! וַאֲלֻמּוֹת הַשָּׂדֶה בְּעֵינָיו

הֵן אֲלֻמּוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף! וְשׁוֹאֵל לִמְקוֹם גַּן הָעֵדֶן,

וְאֵיפֹה הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים, וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַיֵּהוּ?

אָבִיב – וְעָלוּ הַמַּיִם, וְרָאָה מֵי יַם־סוּף בַּמַּרְאָה,

גִּבְעָה בְּעֵינָיו הַר סִינָי! וְאֵי דֶרֶךְ יְרוּשָׁלַיִם? –

כָּזֶה הָיָה הַנַּעַר – צָמֵא לְסוֹדוֹת אֱלֹהִים וּמְצַפֶּה לִפְלָאוֹת. וּכְשֶׁבָּא פַּעַם מְשֻׁלָּח מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִתְאַכְסֵן בְּבֵיתָם וְהִרְבָּה לְסַפֵּר עַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל צְפָת, עַל קֶבֶר־רָחֵל וְעַל מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה, הִרְעִישׁ אֶת לֵב הַנַּעַר כָּל־כָּךְ, שֶׁבְּצֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ יָצָא הַנַּעַר בְּהֵחָבֵא אַחֲרֵי עֶגְלַת הָאוֹרֵחַ, עַל מְנָת לִנְסֹעַ עִמּוֹ, כִּי לֹא חָפֵץ עוֹד לְהִשָּׁאֵר בַּגָּלוּת אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמַע כִּי הִנֵּה זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ יְסֻפַּר בַּחֻמָּשׁ עוֹד יֶשְׁנָהּ שָׁם הַרְחֵק, מֵעֵבֶר לַיָּם, וְעוֹד אֶפְשָׁר לִדְרֹךְ עַל אַדְמָתָהּ הַיְקָרָה. תָּקְפוּ עָלָיו גַּעְגּוּעָיו, וְאָמַר לָשׁוּב לְאֶרֶץ הַפְּלָאִים – וְיַעֲבֹר עָלָיו מָה…

וְאוּלָם הַמְשֻׁלָּח רַק לָצוֹן חָמַד לוֹ עִם הַנַּעַר – הִסִּיעוֹ כִּבְרַת אֶרֶץ מִן הַכְּפָר וְאַחַר הוֹרִיד אוֹתוֹ מִן הָעֲגָלָה. אַךְ הַנַּעַר הִתְעַקֵּשׁ וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת בְּרֶגֶל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף, יְמֵי שֶׁלֶג וְצִנָּה. הָלַךְ הַנַּעַר עַד שֶׁנִּשְׁאַר בְּלִי כֹחַ, וְכַפְרִי אֶחָד מָצָא אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְהֶחֱזִירוֹ הַבַּיְתָה רוֹעֵד וְקוֹדֵחַ. חָלָה וֶלְוֶלֶה וְלֹא קָם עוֹד מֵחָלְיוֹ…

*

כֹּה עָצוּב הָיָה סוֹפוֹ שֶׁל הַנַּעַר־הֶחָלוּץ הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר כִּכְלוֹת נַפְשׁוֹ לְאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת, אָמַר לְהַעְפִּיל וְלַעֲלוֹת, עַל אַף כָּל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע, עַל אַדְמָתָהּ.

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה סִפֵּר הַמְשׁוֹרֵר עַל הַנַּעַר הַנִּפְלָא, שֶׁהָיָה תַּם־לֵב, חֹטֶר מִגֶּזַע צַדִּיקִים – בַּעַל נְשָׁמָה גְדוֹלָה וּטְהוֹרָה. הָיָה, כַּאֲשֶׁר יָעִיד עָלָיו אָבִיו, נִשְׁמַת הַבַּיִת.

וְנִטְּלָה הִיא מִשֶּׁמֵת, וְנִתְרוֹקֵן הַבַּיִת מִטָּהֲרוֹ…

בַּנַּעַר הַקָּטָן, שֶׁעָלָיו סִפֵּר טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי בְּהוּמוֹר מְזֻקָּק כָּל־כָּךְ, קִנְּנָה אַחַת מֵאוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת, אֲשֶׁר אַךְ הֵרִיחוּ אֶת רֵיחָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּשִׁמְמַת נֵכָר.

א. הַיַּלְדוּת

יְמֵי יַלְדוּתוֹ הָיוּ טוֹבִים. בְּזִכְרוֹנוֹתָיו עַל בֹּקֶר חַיָּיו אֵין צֵל, אֵין אֲבַק מְרִירוּת. הַלִּמּוּדִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר אֵינָם קָשִׁים לוֹ. לֹא דַי שֶׁהַטֶּבַע בֵּרְכָהוּ בְּכִשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, הָיָה מְבֹרָךְ גַּם בְּכֹחַ לָשֵׂאת מִתּוֹךְ קַלּוּת אֶת כָּל מַה שֶׁהוּטַל עָלָיו. הַתּוֹרָה הָיְתָה שַׁעֲשׁוּעָיו, וּמִמֵּילָא לֹא הִכְבִּידָה עָלָיו.

אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו עַל הַיַּלְדוּת כָּתַב בִּימֵי גָלוּתוֹ הָעֲצוּבִים. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אוֹר פָּרוּשׂ עֲלֵיהֶם. בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים הוּא זוֹכֵר תְּקוּפַת חַיִּים זוֹ. שׁוֹהֶה עַל מְאֹרָעוֹת מְבַדְחִים וּמְשַׁעְשֵׁעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַמְדֻכְדֶּכֶת בָּהֶם. חַס לוֹ לְדַלֵּג עַל פְּרָטֵי־פְרָטִים שֶׁבָּהֶם.

מַזָּלוֹ גָרַם לוֹ שֶׁנּוֹלַד (כ“א כִּסְלֵו תקצ”א) בְּבַיִת חָבִיב וּלְאָב חָבִיב (אָשֵׁר בְּרַ' דֹּב), שֶׁמָּשְׁכוּ חוּט שֶׁל נֹעַם מְיֻחָד עַל חַיֵּי הַיֶּלֶד. אָמְנָם אֵם הַמְשׁוֹרֵר הָיְתָה, לְפִי דִּבְרֵי הַבֵּן, “קָשָׁה כְאֶרֶז” לְעֻמַּת הָאָב שֶׁהָיָה “רַךְ כְּקָנֶה וְשׁוֹמֵעַ בְּקוֹלָהּ בְּכָל אֲשֶׁר תַּגִּיד לוֹ”. אַךְ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אָהֲבוּ אֶת יַלְדָּם הַיָּפֶה וְהַמֻּצְלָח.

מִן הָאֵם יָרַשׁ, כַּנִּרְאֶה, עֹז נֶפֶשׁ זֶה, הַמְפַעֵם אֶת שִׁירָתוֹ הַחֲמוּרָה. וְהִיא הָיְתָה, לְפִי דַעַת הַמְשׁוֹרֵר, גַּם “אַחַת מִנְּשֵׁי הַחַיִל אֲשֶׁר בָּהֶן יִתְפָּאֵר יִשְׂרָאֵל”.

אָבִיו, לֹא יֻצְלַח קְצָת בַּעֲסָקִים, הָיָה יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה־רוּחַ, אָדָם שֶׁיָּדַע פֶּרֶק בְּשִׁיר וְלָמַד מֵאֵלָיו לֹא רַק לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת לוֹעֲזִיּוֹת, כִּי אִם גַּם לְנַגֵּן בְּכִנּוֹר. בָּרוּר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָרַשׁ הַבֵּן אֶת הַחֵן וְאֶת הַנֹּעַם שֶׁמְּשׁוֹרֵר לֹא יְצֻיַּר בִּלְעֲדֵיהֶם. וְאֵין פֶּלֶא, שֶׁסְּגֻלּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְנֻגָּדוֹת אֵלֶּה שֶׁבָּאֹפִי נוֹתְנוֹת אֶת אוֹתוֹתֵיהֶן גַּם בְּשִׁירָתוֹ. אָדָם לוֹחֵם וְקַפְּדָן, הוּא גַם חָבֵר טוֹב, שָׂמֵחַ לְהֵיטִיב, וְרַבִּים הֵם שֶׁחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו – בִּפְרָט, בֵּין רֵעֵי נְעוּרָיו – מִיכַ"ל, שׁוּלְמַן, קַפְּלַן.

וּמַזָּלוֹ גָרַם לוֹ, שֶׁנּוֹלַד בְּוִילְנָה, עִיר שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁל סוֹפְרִים וּמְשׁוֹרְרִים. וִילְנָה הָיְתָה מֶרְכָּז גָּדוֹל לְתוֹרָה וּמֶרְכָּז גָּדוֹל לְהַשְׂכָּלָה. לִבְרָכָה הָיָה לוֹ הַדָּבָר, שֶׁבִּימֵי נַעֲרוּתוֹ, לִפְנֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עוֹד הָיוּ תּוֹרָה וְהַשְׂכָּלָה בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַעְלָה אֶחָת. מִי שֶׁהָיָה גָדוֹל בַּתּוֹרָה, הָיָה עַל הָרֹב גָּדוֹל גַּם בְּהַשְׂכָּלָה. זֶהוּ מַה שֶּׁעָשָׂה אֶת יְלַ"ג מְיֻחָד בִּסְגֻלּוֹתָיו גַּם בְּדוֹרוֹ. יְדִיעָתוֹ הַמֻּפְלָגָה בַּתּוֹרָה הִיא שֶׁמָּשְׁכָה גַּם עַל שִׁירָתוֹ חוּט שֶׁל עַמְקוּת וְכֹבֶד־רֹאשׁ.

מְחוֹנָן מִן הַטֶּבַע, הָיָה גַם בַּר־מַזָּל. בְּיִחוּד שִׂחֲקָה לוֹ הַהַצְלָחָה, שֶׁחִנּוּכוֹ עָלָה יָפֶה כָּל־כָּךְ. בְּזִכְרוֹנוֹתָיו הוּא מְסַפֵּר מִתּוֹךְ קוֹרַת־רוּחַ כִּמְעַט עַל כָּל מְלַמְּדָיו – עַל מַעֲלוֹתֵיהֶם וְחֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם. אִם הָיוּ רְגָעִים, שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי רָשְׁמוֹ בַּמַּחְבֶּרֶת אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו הִצְהִילָה בַּת־צְחוֹק טוֹבָה אֶת פָּנָיו הַכּוֹאֲבִים וַעֲנַן הַתּוּגָה סָר מֵהֶם לְרֶגַע, אֵין סָפֵק שֶׁאֵלֶּה הָיוּ הָרְגָעִים שֶׁבָּהֶם זָכַר אֶת רַבּוֹ רַ' לִיפָּא, שֶׁבְּחַדְרוֹ לָמַד עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בְּחַיָּיו וְהוּא שְׁזָּרַע עַל לִבּוֹ אֶת הַזְּרָעִים הַבְּרִיאִים בְּיוֹתֵר שֶׁמֵּהֶם צָמְחָה יְצִירָתוֹ הָעֲשִׁירָה.

כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים לְסַפֵּר בְּתוֹדָה עַל הַטּוֹב, שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ גוֹרָלֵנוּ בָּזֶה שֶׁהִקְרָה לְפָנֵינוּ בְּיַלְדוּתֵנוּ מוֹרֶה וּמְחַנֵּךְ, שֶׁיָּדַע לִמְצֹא מַהְלְכִים אֶל נַפְשֵׁנוּ וּלְהַעֲשִׁירָהּ בְּמַתְּנוֹת הָרוּחַ הַיְקָרוֹת. כִּמְעַט כָּל מְשׁוֹרְרֵינוּ (מֶנְדֶּלִי, בְּיַאלִיק וְעוֹד) מְסַפְּרִים לָנוּ עַל מְלַמְּדֵי־הַפְּלָאִים הָאֵלֶּה, שֶׁהָיוּ בְּעַצְמָם אֳמָנִים וּפַיְטָנִים נִסְתָּרִים, וְעַל כֵּן יָדְעוּ לֹא רַק לְנַהֵל אֶת חֲנִיכֵיהֶם עַל מַעְיְנוֹת הַדַּעַת, כִּי אִם גַּם לְהַנְחִילָם מִדּוֹת־חַיִּים טוֹבוֹת. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בְּעַצְמָם בַּעֲלֵי־מִדּוֹת, יָכְלוּ לְשַׁמֵּשׁ לָהֶם “בְּעֶצֶם הֱיוֹתָם” מוֹפֶת בְּתוֹרָתָם וּבְהַנְהָגָתָם.

מִדֵּי דַבְּרוֹ בְּרַ' לִיפָּא כּוֹתֵב הַמְשׁוֹרֵר בְּזִכְרוֹנוֹתָיו: “הָאוֹת הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר עָשְׂתָה הַהַצְלָחָה עִמִּי לְטוֹבָה הוּא בְּבוֹא עִתִּי, עֵת הַלִּמּוּדִים, נָפַלְתִּי בִּידֵי אָדָם כְּרַ' לִיפָּא, מְלַמְּדִי הָרִאשׁוֹן.” הוּא מְצַיֵּן אוֹתוֹ לְשֶׁבַח לֹא כִּ“מְלַמֵּד טוֹב” בִּלְבַד, כִּי אִם בְּעִקָּר כְּ“פֶדָּגּוֹג אֳמָן בְּדוֹרוֹתָיו”. בִּפְרָטוּת מְיֻחָדָה הוּא מְסַפֵּר עַל שִׁטָּתוֹ בַּלִמּוּדִים, עַל כִּשְׁרוֹנוֹ לְהַקְנוֹת גַּם לִמּוּדִים יְבֵשִׁים בִּכְלָלֵי הַדִּקְדּוּק דֶּרֶךְ מִשְׂחָק וְשַׁעֲשׁוּעִים. וַדַּאי שֶׁאִם הַמְשׁוֹרֵר הֵיטִיב כָּל־כָּךְ לְתַקֵּן בְּעוֹדֶנּוּ עֶלֶם רַךְ אֶת שִׁירֵי מִיכַ"ל שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ לְהַעְתָּקָה, וְשֶׁאָדָם הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְשׁוֹרֵר כְּבַד־דִּקְדּוּק בָּא לִידֵי הִתְפָּעֲלוּת מִמְּלַאכְתּוֹ, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַדִּקְדּוּק שֶׁלִּמֵּד אוֹתוֹ רַ' לִיפָּא הָיָה כָּתוּב מְגִלּוֹת־קְלָף מְאִירוֹת, וְעַל כָּל מְגִלָּה כְּלָל בַּדִּקְדּוּק. בְּרַם, לֹא דִקְדּוּק בִּלְבַד לִמֵּד אוֹתוֹ, כִּי אִם תּוֹרָה וּנְבִיאִים. וְדָבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר – גְּמָרָא, שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם רֹאשׁ לִמּוּדֵי הַחֶדֶר.

מִשֶּׁמָּלְאוּ לַמְשׁוֹרֵר שֶׁבַע שָׁנִים סִיֵּם בְּחַדְרוֹ שֶׁל רַ' לִיפָּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁיָּדַע אוֹתָם עַל בֻּרְיָם עִם פֵּרוּשׁ רַשִּׁ“י וְתַרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס. לִכְבוֹד הַסִּיוּם עָשׂוּ הוֹרֵי הַתַּלְמִידִים מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּבֵית אָבִיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, הַמְסֻבִּים בָּחֲנוּ אֶת הַתַּלְמִידִים וְהִצִּיעוּ לִפְנֵיהֶם שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת, כְּדֵי לִבְחֹן אֶת יְדִיעוֹתֵיהֶם וַחֲרִיפוֹת שִׂכְלָם. הִצְטַיֵּן בְּיוֹתֵר יְהוּדָה הַקָּטָן, שֶׁאָמַר בְּעַל פֶּה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה שֶׁל בִּרְכַּת יַעֲקֹב יַחַד עִם הַתַּרְגּוּם, וְהַמְשׁוֹרֵר מַזְכִּיר אַגַּב סִפּוּרוֹ מִקְרֶה מְבַדֵּחַ שֶׁקָּרָה בִּשְׁעַת בְּחִינָתוֹ. בְּבַאֲרוֹ פָּסוּק אֶחָד בַּתּוֹרָה לְפִי פֵּרוּשׁ רַשִּׁ”י, נִשְׁמַט הַקֻּרְקְבָן הַצָּלוּי שֶׁהִגִּישׁוּ לוֹ, וְהוּא בְּחֶרְדָּתוֹ לִמְנָתוֹ צָנַח אֶל תַּחַת הַשֻּׁלְחָן וְתוֹךְ כְּדֵי בַקְּשׁוֹ אֶת הַקֻּרְקְבָן הִמְשִׁיךְ אֶת דִּבְרֵי רַשִּ"י מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן… הַדָּבָר בִּדַּח אֶת הַמְסֻבִּים בְּיוֹתֵר, וְנִכָּר שֶׁבִּדַּח גַּם אֶת הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ מִדֵּי רָשְׁמוֹ אוֹתוֹ בְּמַחְבֶּרֶת לְזִכָּרוֹן.

וְעוֹד עַל מִקְרֶה גָדוֹל מְסַפֵּר הַמְשׁוֹרֵר מִקּוֹרוֹת יַלְדוּתוֹ הַמֻּקְדָּמָה, וְנִכָּר שֶׁהוּא מְיַחֵד לְעֻבְדָּה זוֹ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, קָנָה לוֹ אָבִיו סֵפֶר תַּנַּ“ךְ בְּכֶרֶךְ אֶחָד. הַנַּעַר שָׂמַח עַל הַמַּתָּנָה הַזֹּאת שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְהָיָה הוֹגֶה בַּסֵּפֶר בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת, מִדֵּי שׁוּבוֹ מִן הַחֶדֶר הַבַּיְתָה. קְרִיאָה מַתְמֶדֶת זוֹ בַּתַּנַּ”ךְ, בְּיִחוּד בַּסְּפָרִים שֶׁלֹא לָמַד אוֹתָם בַּחֶדֶר, הִשְׁפִּיעָה עָלָיו הַשְׁפָּעָה מְבֹרֶכֶת. אוּלַי בַּיָּמִים הָהֵם נִקְלְטָה כְּבָר בְּלִבּוֹ הָרַךְ שִׁירַת הַתַּנַּ"ךְ שֶׁאֶת לְשׁוֹנָהּ יָדַע יְדִיעָה עֲמֻקָּה כָּל כָּךְ, וּמַרְאוֹתֶיהָ שִׁעְשְׁעוּ אוֹתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.

וְהַתַּנַּ"ךְ הֲרֵי הָיָה אָז יְסוֹד הַהַשְׂכָּלָה הָעִבְרִית לַמְחוֹנָנִים שֶׁבִּצְעִירֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹר חָדָשׁ נָפַל מִדַּפִּים קְדוּמִים אֵלֶּה.

בְּוִילְנָה יָשְׁבוּ אָז עוֹד נְעָרִים עִבְרִיִּים, שֶׁהַתַּנַ“ךְ הִרְנִין אֶת יַלְדוּתָם וְעוֹרְרָם לְשִׁירָה וּלְחָזוֹן: הֲלֹא הֵם מִיכַ”ל, קַלְמָן שׁוּלְמַן, זְאֵב קַפְּלַן, שֶׁהָיוּ אַחַר כָּךְ רֵעָיו הַנֶּאֱמָנִים. אַהֲבַת הַתַּנַ"ךְ הָיְתָה הַקֶּסֶם שֶׁחִבֵּר אֶת כֻּלָם, שֶׁנָּטַע אֶת הָרוּחַ הַחֲדָשָׁה בְּאֵלֶּה, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִהְיוֹת מְשׁוֹרְרִים וְאַנְשֵׁי חָזוֹן בַּיָּמִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ.

טִבְעִי הוּא לְאָדָם כִּיל“ג, שֶׁהַחִנּוּךְ, חִנּוּךְ הַיֶּלֶד וְחִנּוּךְ הָאֻמָּה, הָיוּ רֹאשׁ עִנְיָנָיו בַּחַיִּים וּבַיְצִירָה, שֶׁבְּזִכְרוֹנוֹתָיו הוּא מַרְבֶּה לְסַפֵּר עַל מְלַמְּדָיו. אָמְנָם לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם אַף אֶחָד שֶׁיִּדְמֶה בְּמַעֲלוֹת הָרוּחַ וּבְכִשְׁרוֹן הַהוֹרָאָה לְרַבּוֹ הָרִאשׁוֹן. “בְּצֵאתִי מֵחַדְרוֹ שֶׁל רַ' לִיפָּא – יְצַיֵּן בְּסִפְרוֹ “עַל נְהַר כְּבָר” – הַחִלּוֹתִי לְהִתְהַלֵּךְ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִמְּלַמֵּד אֶל רַב אַחֵר; וְאֶזְכֹּר כִּי בְּכָל הַחֲדָרִים אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי שָׁם לֹא מָצָאתִי קוֹרַת רוּחַ כְּמוֹ מֵרַבִּי הָרִאשׁוֹן”. מֵהֶם אֶחָד אֵימְתָן וְקַפְּדָן, אֲשֶׁר מִדֵּי גָעֲרוֹ בְּתַלְמִידָיו, “לֹא נוֹתְרָה בָּהֶם נְשָׁמָה”. וְלֹא מִפָּנָיו בִּלְבַד יָרְאוּ כְּמִפְּנֵי הָאֲרִי, כִּי אִם גַּם מִפְּנֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁ”גַּם יָדָהּ נִחֲתָה בָּהֶם לֹא פַּעַם וּפַעֲמַיִם…" צָרָה כְּפוּלָה! וְנָקֵל לְשַׁעֵר כַּמָּה שָׂמַח הַנַּעַר כְּשֶׁנִּגְאַל מִידֵי הָרַב וְהָרַבָּנִית יָחַד!

מֵרַבּוֹתָיו יַזְכִּיר בְּתוֹדָה רַק עוֹד אֶחָד – אֶת אַהֲרֹן יוֹנַתְזוֹן, שֶׁהָיָה מֵלִיץ וּמְשׁוֹרֵר וְשֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לַעֲרֹךְ לִפְנֵי תַלְמִידוֹ תָּמִיד מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו הָ“עֲרוּכִים עַל טָהֳרַת הַלָּשׁוֹן”. רוֹאִים אָנוּ שֶׁעוֹד בְּשִׁבְתּוֹ עַל סַפְסַל הַחֶדֶר זִמֵּן לוֹ הַגּוֹרָל אֲנָשִׁים שֶׁהוֹעִילוּ לְעוֹרֵר בּוֹ אֶת רוּחַ הַשָּׂפָה וְשֶׁהִכְשִׁירוּ אוֹתוֹ לְתַפְקִיד חַיָּיו הַגָּדוֹל, כְּסוֹפֵר וְכִמְשׁוֹרֵר.

ב. הַבַּחֲרוּת

בְּפֶרֶק זְמַן זֶה צָמְחוּ בְּלֵב הַנַּעַר רְגָשׁוֹת לֹא יְדָעָם קֹדֶם. הַאִם הִכִּיר כְּבָר, שֶׁלֹּא נוֹצַר לִהְיוֹת מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ כִּי אִם לִהְיוֹת מוֹרֶה וְלוֹחֵם, אוֹר לְדוֹרוֹ וּמוֹכִיחַ לִבְנֵי עַמּוֹ? בְּטִבְעוֹ הָיָה גּוֹרְדוֹן מָתוּן. לֹא רוּחַ לוֹהֶטֶת־סוֹעֶרֶת כְּמִיכַ“ל חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיָה בּוֹ מַשֶּׁהוּ גְאוֹנִי וְחוֹלָנִי כְּאֶחָד. הוּא צָמַח לְאַט, חָזַק לְאַט. לָמַד הַרְבֵּה גְמָרָא. אָכֵן סֵפֶר שַׁעֲשׁוּעָיו הָיָה הַתַּנַ”ךְ בְּכֶרֶךְ אֶחָד שֶׁקָּנָה לוֹ אָבִיו, וּמִי שֶׁרָאָה אֶת הַנַּעַר יְפֵה־הַתֹּאַר הוֹלֵךְ תָּפוּשׂ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, לֹא יָכֹל שֶׁלֹּא לְהַכִּיר בּוֹ, כִּי שׁוֹנֶה הוּא מֵחֲבֵרָיו – כִּי אָמְנָם לִגְדוֹלוֹת נוֹצַר.

הַהַשְׁפָּעָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הִשְׁפִּיעַ עָלָיו בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר גִיסוֹ, לוֹקֵחַ אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה – מִיכַל גּוֹרְדוֹן, שֶׁיָּשַׁב שֶׁבַע שָׁנִים בְּבֵית אָבִיו. מִיכַל הָיָה מַשְׂכִּיל וּמְשׁוֹרֵר, הִתְהַלֵּךְ עִם גְּדוֹלֵי הַסּוֹפְרִים שֶׁבְּוִילְנָה, רַ' מָרְדְּכַי אַהֲרֹן גִינְצְבּוּרְג וְאָדָם הַכֹּהֵן, וְשִׁבְתּוֹ עם יל“ג בְּבַיִת אֶחָד לֹא יָכְלָה שֶׁלֹּא לְהָבִיא בְּמַגָּע אֶת הַנַּעַר עִם הַהַשְׂכָּלָה וְסוֹפְרֶיהָ. מִיכַל זֶה לֹא יָכֹל לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה לַמְשׁוֹרֵר. הוּא הָיָה בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, אַךְ בְּטִבְעוֹ קַל־דַּעַת, לֵיצָן, מְפֻזָּר. אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא הוּא שֶׁעָקַר אֶת גּוֹרְדוֹן מֵחוּגוֹ הַצַּר, קֵרֵב אוֹתוֹ אֶל מִיכַ”ל אַחֵר – הוּא הַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר מִיכָה יוֹסֵף לֶבֶּנְזוֹן, שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּשָׁלשׁ שָׁנִים וְשֶׁמַּגָּעוֹ עִמּוֹ הָיָה לִבְרָכָה גְדוֹלָה בְּחַיָּיו. בְּבֵית אָבִיו, אָדָ"ם הַכֹּהֵן, הֵרִיחַ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת רֵיחַ הַשִִּׁירָה, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ לְמוֹפֵת בַּאֲבִיב יְצִירָתוֹ, בְּטֶרֶם חָזַק כִּמְשׁוֹרֵר וְנַעֲשָׂה בְּעַצְמוֹ מוֹפֵת לְרַבִּים.

בַּיָּמִים הָהֵם יָרַד אָבִיו מִנְּכָסָיו. לַנַּעַר מָלְאוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהוּא מַתְחִיל לִלְמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת. הוּא שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדָיו, כְּמִנְהָגוֹ. כְּמִנְהָגוֹ – אֵינוֹ מִתְפָּרֵץ. אֲבָל הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת מֵעֵבֶר לְכָתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ מוֹשְׁכוֹת אוֹתוֹ לִתְחוּמֵי לִמּוּדִים וְלִתְחוּמֵי חַיִּים אֲחֵרִים. שָׁם, בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּשַׁעַר־הַמַּיִם, שֶׁהָיָה לוֹמֵד בּוֹ בַּחֹרֶף וּבְבֵית־הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים שָׁהָיָה לוֹמֵד בּוֹ בַּקַּיִץ, הוּא חוֹלֵם אֶת חֲלוֹמוֹת בַּחֲרוּתוֹ. אָכֵן, דּוֹמֶה, שֶׁגַּם בְּכָתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ לֹא יָדַע שִׁעְמוּם. מִטִּבְעוֹ הָיָה שַׁקְדָן, סַבְלָן. סָפַג מִתּוֹךְ שִׂמְחָה קֹדֶשׁ וְחֹל שֶׁבַּלִּמּוּדִים, כְּאִלּוּ הִרְגִישׁ שְׁשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד יְשַׁמְּשׁוּ חֹמֶר טוֹב לְבִנְיַן יְצִירָתוֹ בֶּעָתִיד. וְאָמְנָם מִי עוֹד כָּמוֹהוּ יָדַע לְחַזֵּק אֶת שִׁירָתוֹ בְּקֶסֶם הַמִּקְרָא וּבַחֲרִיפוּת הַגְּמָרָא גַּם יָחַד!

בְּכָל זֹאת נִמְשַׁךְ לִבּוֹ לַהֲוָיָה אַחֶרֶת. בְּעוֹדֶנּוּ נַעַר בָּא בְּמַגָּע קָרוֹב עִם מַשְׂכִּילֵי וִילְנָה וְסוֹפְרֶיהָ. בְּשׁוּלֵי הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁל זִכְרוֹנוֹתָיו רָשׁוּם, שֶׁפָּגַשׁ פַּעַם אֶת מ“א גִינְצְבּוּרְג בְּמָלוֹן בָּעִיר הַקְּטַנָּה פּוֹדְבְּרוֹדְז, וְשֶׁזֶּה צָבַט לוֹ בְּחִבָּה אֶת לֶחְיוֹ… אֵין זֶה כִּי אִם הָיָה אוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן נַעַר רַךְ. אָכֵן רַק בִּשְׁנַת תר”ח (1848), וְהוּא אָז עֶלֶם בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, הוּא מִתְרָעֶה עִם הַמַּשְׂכִּילִים הַצְּעִירִים, שֶָמֶּרְכָּזָם הָיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָ“ם הַכֹּהֵן, הֲלֹא הֵם: מִיכַ”ל, זְאֵב קַפְּלַן, קַלְמָן שׁוּלְמַן, א. מ. דִּיק, מָרְדְּכַי פְּלוּנְגִיאָן. כְּנִיסָתוֹ לְבֵית אָדָ“ם הַכֹּהֵן, שֶׁהָיָה נַעֲרָץ עָלָיו מֵאָז כִּמְשׁוֹרֵר, הִיא הַמְאֹרָע הָחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּבַחֲרוּתוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן. גַּם בָּזֶה שִׂחֵק לוֹ מַזָּלוֹ, שֶׁהִקְרָה לְפָנָיו חֲבֵרִים, שֶׁלָמַד מֵהֶם לֹא פָחוֹת מִשֶּׁלָּמַד מֵרַבּוֹתָיו. אֶת הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת זָכַר כָּל יְמֵי חַיָּיו. בְּיִחוּד יָקַר לוֹ זֵכֶר מִיכַ”ל, לוֹ הִקְדִּישׁ שִׁירִים וּמְשָׁלִים וְכָל פַּעַם שֶׁדִּבֶּר בּוֹ, לִבּוֹ חַם בְּקִרְבּוֹ מֵרַחֲמִים וְאַהֲבָה. בּוֹ רָאָה אֶת סֵמֶל הַשִּׁירָה, אֶת סֵמֶל הַטֹּהַר. מִשִּׁירָיו לָמַד. אַף דְּמוּתוֹ, דְּמוּת חוֹזֶה וּמְעֻנֶּה, הֵאִירָה לוֹ בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְהִיא שֶׁהִשְׁפִּיעָה עָלָיו שֶׁפַע קֹדֶשׁ. עָלָיו שָׁר:

    בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלְךְ חָבֵר לְךְ שַׁתַּנִי

    וּבְמוֹתְךָ אָרְחוֹת אַלְמָוֶת לִמַּדְתַּנִי

יָמִים רַבִּים אַחַר מוֹתוֹ זָכַר אֵת אֲשֶׁר הָיָה לוֹ וְכָתַב עַל יְמֵי וִילְנָה וְקִרְבַת מִיכַ"ל: “הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי הָאֶפְרוֹחַ הַיּוֹצֵא מִקְּלִפָּתוֹ, קַו אוֹר נִבְקַע לִי, וַאֲנִי עוֹד לֹא הֶעֱלֵיתִי נוֹצָה וְלֹא שַׁנּוֹתִי אֶת חַרְטוֹמִי. כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הֵחֵלּוּ לִפֹּל וַאֲנִי עוֹמֵד רַגְלִי הָאַחַת בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, וּבַהֲחִלִּי לְהִתְהַלֵּךְ בְּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת לִלְקֹט אוֹרוֹת, וְאִתִּי אֵין אִישׁ וְאֵין סוֹמֵךְ, פָּגַעְתִּי עַל דַּרְכִּי אֶת שָׂשׂ וְעוֹשֵׂה צֶדֶק זֶה, וְגַם הוּא אֶפְרוֹחַ כָּמוֹנִי וּכְבָר רוּחוֹ נְכוֹנָה וְנוֹצָתָהּ צִמֵּחָה, וַיְהִי לִי לְעֵינַיִם לְהוֹרוֹת לִי אֵיזֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר. צְעָדִים אֲחָדִים עָלִינוּ יַחְדָּו, הוּא עוֹבֵר לְפָנַי וַאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרָיו, הוֹלֵךְ וְשׁוֹמֵר עֲקֵבָיו. אֶפֶס כִּי לֹא אָרְכוּ יְמֵי לֶכְתֵּנוּ יַחְדָּו”.

בִּשְׁנַת 1848, כְּשֶׁנִּשְׁלַח מִיכַ“ל מִטַּעַם הָרוֹפְאִים לְגֶרְמַנְיָה, הִתְקָרֵב גּוֹרְדוֹן גַּם אֶל אָדָ”ם הַכֹּהֵן, שֶׁקֹּדֶם “לֹא הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לָשֵׂאת פָּנָיו אֵלָיו וּלְדַבֵּר אִתּוֹ”: כָּל־כָּךְ “הָיָה מוֹרָאוֹ עָלָיו”. בְּשֶׁבֶת מִיכַ“ל בְּבֶּרְלִין אָמַר אָבִיו לְהַפְתִּיעוֹ בְּפִרְסוּם סֵפֶר שִׁירָיו. הַשִּׁירִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּידֵי הַמְשׁוֹרֵר הַחוֹלֶה הָיוּ כְּתוּבִים כְּתָב מְטֻשְׁטָשׁ וְהָיָה צֹרֶךְ לְהַעְתִּיקָם בִּכְתָב נָקִי. הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נֶעֶשְׂתָה לְבַקָּשַׁת אָדָ”ם בִּידֵי גוֹרְדוֹן, שֶׁהָיָה לוֹ כְּתָב יָפֶה לְהַפְלִיא. אֲבָל תּוֹךְ כְּדֵי הַעְתָּקָה הִשְׂכִּיל הַמַּעְתִּיק גַּם לְתַקֵּן אֶת הַשִּׁירִים עַצְמָם, מִצַּד הַנִּקּוּד וְהֶחָרוּז, מַה שֶּׁעוֹרֵר אֶת הִתְפָּעֲלוּתוֹ שֶׁל אָדָ"ם, שֶׁהָיָה מְדַקְדֵּק מֻמְחֶה, מַחְמִיר וּמַקְפִּיד עַל צוּרַת הַשִּׁיר וְהֶחָרוּז הַקְפָּדָה גְדוֹלָה. מֵאָז נָתַן בּוֹ עֵינָיו לְטוֹבָה וְהִרְבָּה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ וּלְעוֹדְדוֹ בְּטֶרֶם נִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ לִתְהִלָּה כִּמְשׁוֹרֵר.

בַּבַּיִת הַזֶּה הָיוּ אֵפוֹא קְשׁוּרִים הַזִּכְרוֹנוֹת הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר מִימֵי הַנֹּעַר. הִשְׁפִּיעַ עָלָיו גַּם הָאָב, שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּהֵיכַל הַשִּׁירָה, וְלוֹ הִקְדִּישׁ אֶת בִּכּוּרֵי שִׁירָתוֹ “אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל”. אַךְ נַפְשׁוֹ וְכָל בַּת־שִׁירָתוֹ הֻרְעֲשׁוּ מִשִּׁירַת הַבֵּן וּפְעֻלָּתָם עָלָיו לֹא פָּסְקָה כָּל יְמֵי נְעוּרָיו.

הָאָב וְהַבֵּן יַחַד עִצְּבוּ אֶת גּוֹרְדוֹן הַצָּעִיר: הָאֶחָד בְּכֹחוֹ הַמְרַסֵּן, בְּדִקְדּוּקֵי הַלָּשׁוֹן וְהַצּוּרָה וְהַמַּחֲשָׁבָה, וְהַשֵּׁנִי – בִּמְעוּף דִּמְיוֹנוֹ, בְּלַהַט יְגוֹנוֹ וּבְחִנּוֹ הָאֲבִיבִי.

ג. דֶּרֶךְ הַמּוֹרֶה

כָּכָה עָבְרוּ יְמֵי הַבַּחֲרוּת. מְעַט שַׁעֲשׁוּעִים וְהַרְבֵּה תּוֹרָה. יִתָּכֵן, שֶׁאַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן הָיָה מִשְׁתַּעֲמֵם מְעָט. יִתָּכֵן, שֶׁגַּם בּוֹ פָּגְעוּ קַנָּאִים בְּעָבְרוֹ מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ לְבֵית הַהַשְׂכָּלָה שֶׁל אָדָ"ם הַכֹּהֵן. אֲבָל הוּא לֹא נִפְגַּע. גַּם כְּעֶלֶם הָיָה עָשׂוּי לִבְלִי חָת. אָהַב לִלְמֹד, וְלֹא הִתְפַּנֵּק. מַה שֶּׁאָבִיו יָרַד מִנְּכָסָיו הָיָה בְּלִי סָפֵק לְטוֹבָתוֹ. יָדַע, שֶּׁאֵין לוֹ מֵעַתָּה לִסְמֹךְ עַל כִּתְפֵי אֲחֵרִים. וְאָדָם, שֶׁלּוֹמֵד לִסְמֹךְ רַק עַל עַצְמוֹ, פְּסִיעָתוֹ מְאֻשֶּׁשֶׁת. הַטֶּבַע עָשָׂה אוֹתוֹ יָשָׁר וְהוּא גָדַל כְּאִילָן בָּרִיא, אֲשֶׁר יִשְׂחַק לַסַּעַר. שִׂגְשֵׂג לְאִטּוֹ, אֲבָל בְּלֹא זַעֲזוּעִים.

לֹא, אֵין בְּשׁוּם פָּנִים לְהַגִּיד, שֶׁבַּחֲרוּתוֹ שֶׁל יל“ג הָיְתָה עֲגוּמָה. רַק מְאֹרָע עָגוּם אֶחָד הֵטִיל אֶת צִלּוֹ עַל נֶפֶשׁ הָעֶלֶם לְיָמִים רַבִּים – מוֹתוֹ הַמֻּקְדָּם שֶׁל מִיכַ”ל חֲבֵרוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ לְמוֹפֶת כְּאָדָם וְכִמְשׁוֹרֵר כָּל יְמֵי חַיָּיו. דְּמוּת הַמְשׁוֹרֵר הַחוֹלֶה לִוְּתָה אוֹתוֹ בְּטֹהַר יְגוֹנָהּ, וְשִׁירָיו שֶׁנֶּחְרְתוּ עָמֹק בְּלִבּוֹ הִתְווּ גַם אֶת דֶּרֶךְ שִׁירָתוֹ יָמִים רַבִּים. כָּל כַּמָּה שֶׁהִשְׁפִּיעַ עָלָיו אָדָ“ם הַכֹּהֵן, שֶׁהָיָה קָרוֹב לוֹ בְּרוּחַ – “סֵמֶל וְצֶלֶם” הָיָה לוֹ לֹא הוּא כִּי אִם מִיכַ”ל. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בֶּן דּוֹרוֹ וּבֶן גִּילוֹ, וּמְקוֹר שִׁירָתָם וִינִיקָתָהּ הָיָה אֶחָד.

אָכֵן עִתִּים הָיְתָה פּוֹקֶדֶת גַּם אוֹתוֹ רוּחַ רָעָה, וְנַפְשׁוֹ קָבְלָה בַּמִּסְתָּרִים. אָמְנָם לָמַד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, אֲבָל לֹא יָדַע עוֹד מַה יִהְיֶה תַפְקִידוֹ בַּחַיִּים, וְלֹא הָיָה אִישׁ אֲשֶׁר יַדְרִיכֵהוּ. עַל הַיָּמִים הַקָּשִׁים הָהֵם סִפֵּר אַחַר־כָּךְ בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו: “וַאֲנִי לְבַדִּי וְאִישׁ אֵין אִתִּי, אֵין מוֹרֶה וְאֵין מְנַהֵל וְאֵין מוֹדִיעַ דָּבָר, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ כְּצִפּוֹר נוֹדֵד מִסֵּפֶר לְסֵפֶר כְּכָל אֲשֶׁר אִנָּה הַמִּקְרֶה לְיָדִי, וָאֶלְמַד הַרְבֵּה, וָאֶחְכַּם מְעָט…”

עַל צַד הָאֱמֶת – גַּם חָכַם הַרְבֵּה. רָאִינוּ, שֶׁעוֹד בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה כְּבָר יָדַע לַעֲרֹךְ בְּטַעַם אֶת שִׁירֵי מִיכַ“ל, שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּיָמִים, וְאֵין זֹאת כִּי אִם נִסָּה כְּבָר בַּיָּמִים הָהֵם בְּעַצְמוֹ לְעִתִּים אֶת כֹּחוֹ בְּשִׁיר. אֲבָל הוּא הָיָה מִן הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵינָם אוֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ בַּעֲרָפֶל. מֵעוֹדוֹ לֹא הִסְתַּפֵּק בִּידִיעוֹת שִׁטְחִיּוֹת וּמְקֻטָּעוֹת. הוּא הִרְגִישׁ צֹרֶךְ לְהִזְדַּיֵּן גַּם בַּ”יְדִיעוֹת הַנִּצְרָכוֹת לָאָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם". עִם כָּל מַה שֶּׁהָיָה מְשׁוֹרֵר אֲמִתִּי חָפֵץ לָדַעַת גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בַּחַיִּים, וְחָפֵץ לִהְיוֹת מוּכָן לְמַעֲשֶׂה זֶה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב.

בִּשְׁנַת 1850, וְהוּא אָז בֶּן עֶשְׂרִים, אֵרַע מְאֹרָע חָשׁוּב בְּחַיֵּי הַמְשׁוֹרֵר: הוּא יָצָא מִוִּילְנָה בִּשְׁלִיחוּת אָבִיו לְעִיר פִּינְסְק, כְּדֵי לִגְבּוֹת שָׁם חוֹב אֶחָד, וּנְסִיעָה זוֹ, שֶׁנִּמְשְׁכָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁשִּׁעֲרוּ, הָיְתָה גוֹרֵם לְמִפְנֶה גָדוֹל בְּחַיָּיו וּבְלִמּוּדָיו. עַל עֶצֶם הַנְּסִיעָה, שֶׁהָיְתָה מְיַגַּעַת בָּהּ בַּמִּדָּה שֶׁהָיְתָה גַם מְשַׁעֲשַׁעַת, סִפֶּר לָנוּ לְאַחַר יָמִים רַבִּים בִּ“קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ”, וְהוּא אֶחָד מִסִּפּוּרָיו הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר. מְאֹרְעוֹת מַסָּע אֵלֶּה בַּעֲגָלָה מְלֵאָה נוֹסְעִים מִפֶּה אֶל פֶּה, בְּדֶרֶךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת בְּבֹץ, בְּאַכְסַנְיוֹת צָרוֹת וּמְלֻכְלָכוֹת – הַכֹּל כָּאן מְסֻפָּר מִתּוֹךְ רֹגֶז וּמִתּוֹךְ בְּדִיחוּת־הַדַּעַת כְּאֶחָד – עַל בְּנֵי־הַלְּוָיָה הַטַּרְחָנִים וְהָעַנְוְתָנִים, עַל הַדִּשְׁדּוּשׁ בְּטִיט־דְּרָכִים, שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם בַּעַל־הָעֲגָלָה – עַל הַ“קּוֹרְדְיָקִין הַחֲדָשִׁים” שֶׁנָּעַל הַבָּחוּר בְּצֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ וְעַל מַה שֶּׁעָלְתָה לָהֶם בְּשָׁקְעָם בָּרֶפֶשׁ… אֲבָל הַצָּרָה הָיְתָה, שֶׁגַּם בְּהַגִּיעוֹ לִמְקוֹם חֶפְצוֹ, נִמְשַׁךְ הָעִנְיָן שֶׁל גְּבִיּת הַחוֹב יָמִים מְרֻבִּים, בְּעוֹד שֶׁכִּיסוֹ רֵיק וְהוּא בְּעִיר נָכְרִיָּה. כָּאן עָמְדוּ לוֹ אֹמֶץ לִבּוֹ וְשִׂכְלוֹ הַמַּעֲשִׂי. הוּא מִתְוַדֵּעַ לְמַשְׂכִּילֵי הָעִיר, מַשִּׂיג שִׁעוּרִים וּמִתְפַּרְנֵס מִמְּלָאכָה זוֹ כָּל יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְּפִּינְסְק.

נִרְאֶה, שֶׁעוֹד אָז נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לְהוֹרָאָה, כִּי בְּשׁוּבוֹ לְוִילְנָה וְגַם בִּימֵי מַסְעוֹתָיו הָאֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לָמַד לְפִי שִׁעוּר הַיְדִיעוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל תְּעוּדַת־מוֹרֶה, וּבִשְׁנַת 1852 עָמַד בַּבְּחִינוֹת בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ לְרַבָּנִים בְּוִילְנָה וְנִסְמַךְ לְהוֹרָאָה בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר לַמֶּמְשָׁלָה.

בִּבְחִינוֹת אֵלֶּה מִסְתַּיֶּמֶת תְּקוּפַת חַיָּיו הָרִאשׁוֹנָה, הִיא תְּקוּפַת הַהַכְשָׁרָה. הַמְשׁוֹרֵר נִכְנַס לַחַיִּים מָלֵא וְגָדוּשׁ יְדִיעוֹת – בָּקִי בְּחַדְרֵי תּוֹרָה וּבְמַדָּעֵי־חֹל. וְהוּא אִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְרַפֶּה וְאֵינוֹ פּוֹסֵק גַּם אַחַר־כָּךְ לְהִשְׁתַּלֵּם, אִישׁ כָּזֶה הַצְלָחָתוֹ מֻבְטַחַת בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה.

וְהוּא אָמְנָם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ.

ד. פְּרִיחָה רִאשׁוֹנָה

גּוֹרְדוֹן הָיָה לְאִישׁ. בָּאוּ יְמֵי הֶעָמָל כְּמוֹרֶה, וְעִמָּהֶם יְמֵי הָעֲלִיָּה הָרִאשׁוֹנִים כְּיוֹצֵר. מְשׁוֹרֵר הָיָה בְּנוֹחַ עָלָיו הָרוּחַ, וְאוּלָם בְּהוֹרָאָה הָיָה עָמֵל, כְּשֵׁם שֶׁהָיָה עָמֵל בַּתּוֹרָה תָּמִיד. לֹא “פְּסַק פֻּמֵּיהּ מִגִּרְסָא” כָּל יָמָיו. עִם זֶה עָסַק בְּצָרְכֵי הַצִּבּוּר. לֹא מָצָאנוּ בְּדוֹרוֹ, פְּרַט לִסְמוֹלֶנְסְקִין, אָדָם שֶׁעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ קֶבַע וְשֶׁשָּׂנָא אֶת הַבַּטָּלָה כָּמוֹהוּ.

בַּיָּמִים הָרַבִּים שֶׁעָסַק בְּהוֹרָאָה בְּעָרִים קְטַנּוֹת (פּוֹנִיבֶז', שַׁאוְל, וְאַחַר־כָּךְ בְּטֶלְז) חָלָה עֵת הַפְּרִיחָה הַגְּדוֹלָה בְּשִׁירָתוֹ. יוֹם־יוֹם הוּא מַשְׁכִּים לָקוּם בָּעֵת אֲשֶׁר “בְּעַד אֶשְׁנַבּוֹ נִשְׁקָף הַשַּׁחַר הַפָּרוּשׂ עַל רָאשֵׁי הָעַרְמוֹנִים, הָעוֹמְדִים צְפוּפִים סְבִיב בֵּיתוֹ” וְהוּא מִתְיַחֵד עִם בַּת־שִׁירָתוֹ, לוֹמֵד וְעוֹבֵד. בַּפִּנּוֹת הַנִּדָּחוֹת אֲשֶׁר נִדַּח שָׁמָּה עַד שְׁנַת הָאַרְבָּעִים וְשָׁלשׁ בְּחַיָּיו הוּא הוֹלֵךְ וְקוֹנֶה שְׁלֵמוּת, הוֹלֵךְ וְגָדֵל כִּמְשׁוֹרֵר, אֲשֶׁר רוּחַ הַתְּקוּפָה תְּפַעֲמֵהוּ. עַד מְהֵרָה מַכִּיר בּוֹ הַדּוֹר אֶת רַבּוֹ וּמוֹרוֹ – אֶת אַחַד הָרִאשׁוֹנִים בְּמַלְכוּת הַשִּׁירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה הָעִבְרִית.

טוֹב לָאָדָם כִּי יַגִּיעַ אֶל חוֹפוֹ בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר וּמְלֵא אוֹנִים – בְּטֶרֶם עָיַף. יְמֵי נְדוּדָיו שֶׁל גּוֹרְדוֹן הָיוּ מְעַטִּים. בִּשְׁנַת הָעֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ לְחַיָּיו נִסְמַךְ לְהוֹרָאָה וְנִתְמַנָּה מוֹרֶה. עַד מְהֵרָה הוֹכִיחַ שֶׁהֻכְשַׁר לִמְלַאכְתּוֹ, וְהָלַךְ מֵחַיִל אֶל חַיִל גַּם כְּמוֹרֶה, גַּם כְּסוֹפֵר. חַיָּיו הָיוּ מְסֻדָּרִים וְחַסְרֵי־דְאָגָה. אֲבָל הַקַּתֶּדְרָה שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר לֹא הָיְתָה חוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן, כִּי אִם בָּסִיס לִקְפִיצָה נוֹעֶזֶת יוֹתֵר: לִמְרוֹמֵי הַשִּׁירָה.

כְּשֶׁחָלָה פַּעַם בְּמַחֲלָה מִסֻכֶּנֶת וְעָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן חַיָּיו, שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי אָדָ"ם הַכֹּהֵן בְּזָכְרוֹ, שֶׁעוֹד לֹא עָשָׂה דָבָר לְחַיֵּי הַנֵּצַח וְכָתַב לוֹ: “כִּי הִנֵּה טְפָחוֹת הָיוּ יָמַי וְלֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה… וְאִם בִּדְמִי יָמַי אֵלְכָה בְּשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל וְאָבַד זֵכֶר לִי בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים…”

כָּאן גִּילָה אֶת סֵתֶר נַפְשׁוֹ, סוֹד חֲלוֹמוֹ בַּחַיִּים: הַחַיִּים לֹא הָיוּ כְּדָאִים לוֹ בְּלִי מַתְּנַת יְצִירָה. וְאָמְנָם מֵעֶצֶם יַלְדוּתוֹ גָּדַל עַל פַּלְגֵי שִׁירָה. כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה אֲשֶׁר אִתָּם הִתְהַלֵּךְ מֵאָז עָמַד עַל דַּעְתּוֹ הָיוּ מְשׁוֹרְרִים. אֵין פֶּלֶא שֶׁגַּם חֲלוֹם חַיָּיו הָיָה לְהָבִיא אֶת חֶלְקוֹ כִּמְשׁוֹרֵר. עוֹד בְּחַיֵּי מִיכַ“ל רָשַׁם אֶת הַחֲרוּזִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל “דָּוִד וּבַרְזִילַי”, שִׁיר־חֲמוּדוֹת זֶה, שֶׁהוּא גַם כַּיּוֹם אַחַד הַדְּבָרִים הַמְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר בְּשִׁירָתֵנוּ. כְּמִיכַ”ל וּכְרֹב מְשׁוֹרְרֵי הַהַשְׂכָּלָה בִּתְקוּפָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, נִתְפַּס גַּם הוּא תְּחִלָּה לְנוֹשְׂאִים מִן הַתַּנַּ"ךְ. אֲבָל רוּחוֹ נְשָׂאָהוּ לִגְדוֹלוֹת: לְשִׁירָה אֶפִּית רַבַּת־מִדּוֹת דֻּגְמַת “שִׁירֵי תִּפְאֶרֶת” לְוַיְזֶל אוֹ “נִיר דָּוִד” לְשָׁלוֹם הַכֹּהֵן. וְעַל כֵּן הִנִּיחַ אֶת כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו וְנִתְרַכֵּז כֻּלּוֹ בַּשִּׁיר הַסִּפּוּרִי הַגָּדוֹל “אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל”, הִיא הַיְצִירָה שֶׁפִּרְסְמָה אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר, וְהוּא אָז בֶּן עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע.

בְּלֵב חָרֵד יָצָא הָאֲרִי שֶׁבִּמְשׁוֹרְרֵי הַהַשְׂכָּלָה לְזִירַת הַשִּׁירָה. כִּבְּיַאלִיק, שֶׁיָּרַשׁ אֶת כִּסְאוֹ, לֹא הֶאֱמִין אַף הוּא יָמִים רַבִּים בְּכֹחוֹ, וּבִקֵּשׁ חָסוּתוֹ שֶׁל הָרַב, שֶׁל אָדָ"ם הַכֹּהֵן, שֶׁלּוֹ הִקְדִּישׁ בִּכּוּרֵי שִׁירָתוֹ, בְּהִתְחַטְּאוֹ לְפָנָיו כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו:

    אֶת קִירוֹת בֵּיתִי אֶעֶזְבָה הַפָּעם,

    עַל אַדְמַת נֵכָר כַּף רַגְלִי הֻצָּגָה;

    וּכְיֶלֶד עָנֹג יֵחַת מִקּוֹל רָעַם,

    כֵּן תִּפְחַד נַפְשִׁי, אַף רוּחִי בִּי פָגָה;

    עַל אֶרֶץ הַסּוֹפְרִים עוֹד גֵּר הִנֵּנִי,

    אֵין מַכִּיר לִי שָׁם וּמִי יַאַסְפֵנִי?

    – – – – – – – – – – – –

    עַל כֵּן, אָדָם אֶחָד! לְךָ אֶשָּׂא עָיִן:

    אָסְפֵנִי נָא עַתָּה – מַכִּיר לִי אָיִן!

אָכֵן גַּם מִי שֶׁקּוֹרֵא חֲרוּזֵי הַקְדָּשָׁה מְצֻיָּנִים אֵלֶּה בִּלְבַד, רוֹאֶה שֶׁאֵין מְחַבְּרָם זָקוּק כָּל עִקָּר לְפַטְרוֹן, שֶׁ“יִּפְרֹשׂ כָּנָף עָלָיו”. הֵם בְּעַצְמָם, בְּחֵן סִגְנוֹנָם וּבְעֹקֶץ חֲרִיפוּתָם, מְעִידִים עַל בַּעֲלֵיהֶם. לֹא כְּטִירוֹן לְשִׁירָה עָלָה גוֹרְדוֹן עַל הַבָּמָה, כִּי אִם כִּמְשׁוֹרֵר רַב־הַבְחָנָה וְרַב־כֹּחַ.

בַּשִּׁיר “אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכָל” יְסֻפַּר בַּחֲרוּזִים עַזֵּי־בִּטּוּי עַל גּוֹרָלָהּ הֶעָצוּב שֶׁל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר דָּוִד הַצָּעִיר, הָרוֹעֶה וְהַגִּבּוֹר, אֲהֵבָהּ מֵישָׁרִים, וּבְרֹב הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָיָה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, רָחַק לִבּוֹ מִמֶּנָּה. הִיא זָכְרָה אֶת הַנַּעַר הָאַדְמוֹנִי וִיפֵה־הָעֵינַיִם, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ נִגְּנָה מִתּוֹךְ כִּנּוֹרוֹ, וְכִנּוֹרוֹ הֵקֵר אַהֲבָה, בְּעוֹד שֶׁדַּאֲגוֹת עַמּוֹ, דַּאֲגוֹת הַמְלוּכָה, הִכְבִּידוּ עַתָּה עַל לִבּוֹ וְהִיא נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ עִם אַהֲבָתָהּ וְעִם חֲלוֹמוֹתֶיהָ.

הָרַעְיוֹן הַמְפַעֵם אֶת כָּל הַשִּׁירָה הַזֹּאת הִיא: “כִּי יֵשׁ דָּבָר נָחוּץ תַּחַת שָׁמַיִם / הַקָּדוֹשׁ לַלֵּב מִתַּאֲוָה וָחֵשֶׁק” – וְהִיא הַחוֹבָה, חוֹבַת מֶלֶךְ לְעַמּוֹ, חוֹבַת אָח לְאֶחָיו. לְמִיכַל הַחוֹלֶמֶת לֹא הָיָה דָבָר בַּחַיִּים בִּלְתִּי אִם הָאַהֲבָה. לְדָוִד הָיוּ הַחַיִּים זִירַת קְרָב, שְׂדֵה־מִלְחָמָה לַהֲגַנַּת עַמּוֹ מִפְּנֵי אוֹיְבָיו הַמִּתְנַכְּלִים לוֹ מִכָּל עֵבֶר.

וְאַף שֶׁשִּׁיר זֶה יָבֵשׁ קְצָת וְכָבֵד בִּמְלִיצָה וּבְהִתְפַּלְסְפוּת כְּרֹב שִׁירֵי הַתְּקוּפָה הַהִיא – הָיְתָה זאת יְצִירָה גּוֹרְדוֹנִית גְּמוּרָה; וְאַף מוּסַר הַהַשְׂכֵּל שֶׁבְּשִׁירָה זוֹ גוֹרְדוֹנִי כֻּלּוֹ: לֹא נוֹצַר אָדָם לְשַׁעֲשׁוּעִים בִּלְבַד, כִּי אִם קֹדֶם כֹּל – כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת חוֹבָתוֹ.

רַכָּה יוֹתֵר וּמְלֵאָה קֶצֶב נְעוּרִים יוֹתֵר הִיא הַשִּׁירָה שֶׁגַּם בָּהּ תַּפְקִיד לַמֶּלֶךְ דָּוִד, אַךְ הָרַעְיוֹן אֲשֶׁר יָאִיר אֶת חֲרוּזָיו הוּא אַחֵר כֻּלּוֹ. לְעֻמַּת הַמֶּלֶךְ הַשָּׁב זֶה עַתָּה מִמִּלְחַמְתּוֹ עִם אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, וְלִבּוֹ מַר וְכָבֵד, אַף כִּי הַנִּצָּחוֹן עִמּוֹ, – הֻצַּג הָרוֹעֶה הַתָּמִים, זַךְ־הָרוּחַ, אִישׁ־הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר כִּסְאוֹ תֵּל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק וּגְדֶרֶת הַצֹּאן מִבְצַר מִשְׂגַּבּוֹ. לֹא. הוּא לֹא יֵלֵךְ יְרוּשָׁלַיְמָה, לֹא יִנְוֶה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר רוּחוֹת אֵיבָה אוֹרְבוֹת מְמַלְּאוֹת אֶת כָּל חֲדָרָיו. לְחִנָּם מַבְטִיחַ לוֹ הַמֶּלֶךְ:

    תַּחַת שָׂדְךָ זֶה תַּחַז גִּנַּת חֶמֶד

    וּדְבִיר הַמְּלוּכָה תַּחַת רֶפֶת עֵדֶר –

לֵב בַּרְזִלַּי לֹא נִפְתָּה עַל חֲמוּדוֹת־שָׁוְא אֵלֶּה. וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ בְּחָכְמָתוֹ:

    וַאֲנִי לֹא אֶחְפֹּץ הוֹד, לא שֹׁד וָפֶגַע,

    לא אוּכל עוֹד שְׂאֵת הַשֵּׁאת גַּם הַשֶּׁבֶר:

    הֲלֹא טוֹב מִסְכֵּנוּת וּמְנוּחָה רֶגַע

    מֵאוֹצָרוֹת עַם צָרוֹת מִכָּל עֵבֶר.

הֵד “אַהֲבַת צִיּוֹן” עוֹלֶה מִשִּׁירַת “דָּוִד וּבַרְזִלַּי”, נֶחְמָדָה הִיא בְּמַרְאוֹתֶיהָ וּבְרַעְיוֹנוֹתֶיהָ. רֵיחַ הַשָּׂדֶה עוֹלֶה מִתּוֹכָהּ וּמְצִלּוֹת צֹאן וְשֶׁקֶט אֹהֶל. שִׁירָה זוֹ בְּכָל חִנָּהּ מִצְטָרֶפֶת לִנְגִינַת הַתְּקוּפָה: לְשִׁירַת שָׁלוֹם הַכֹּהֵן (שֶׁאַף הוּא כָּתַב שִׁיר עַל נוֹשֵׂא זֶה), לְסִפּוּרֵי מַאפּוּ, לִמְלִיצַת קַלְמָן שׁוּלְמַן.

בְּעוֹדֶנּוּ רַךְ וְחוֹלֵם וְטַל הָעֲלוּמִים עַל רֹאשׁוֹ, שָׁר גַּם גּוֹרְדוֹן אֶת שִׁירַת הָאָבִיב וְהַשָּׁלוֹם אָכֵן, הוּא לֹא הָיָה אִישׁ הָאִידִילִיָּה כָּל עִקָּר. אֶת עַצְמוֹ גִּלָּה כַּאֲשֶׁר דָּרַךְ כְּאִישׁ־קְרָבוֹת עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.

טִבְעִי הוּא לְאָדָם פָּעִיל כְּגוֹרְדוֹן, שֶׁבָּא לְחַזֵּק אֶת הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית וְלִהְיוֹת מִשְׁעָן לַחִנּוּךְ, וְשֶׁמִּצַד שֵׁנִי, הָיָה הַיְסוֹד הַדִּידַקְטִי, הַמְלַמֵּד לְהוֹעִיל, רַב גַּם בְּשִׁירָתוֹ, – כִּי נִזְקַק לַמָּשָׁל, צוּרָה שֶׁטִּפַּח אוֹתָהּ רֹב יְמֵי חַיָּיו בִּיצִירָתוֹ. כְּמוֹרֶה הִרְגִישׁ בְּחֶסְרוֹנוֹ שֶׁל הַמָּשָׁל הַמּוֹדֶרְנִי, וְתִרְגֵּם הַרְבֵּה מִמִּשְׁלֵי קְרִילוֹב, לַאפוֹנְטֵין, וְעוֹד. אַף הוֹסִיף עֲלֵיהֶם מְשָׁלִים מְקוֹרִיִּים מִשֶּׁלּוֹ, וּבִשְׁנַת תר“ח פִּרְסֵם אֶת סִפְרוֹ “מִשְׁלֵי יְהוּדָה”. מְשָׁלִים אֵלֶּה, שֶׁלֹּא תֻרְגְּמוּ, כִּי אִם נֻסְחוּ נֹסַח עִבְרִי, מִצְטָרְפִים גַּם בַּתַּרְגּוּמִים לִיצִירָתוֹ הַמְּקוֹרִית. בַּמַּהֲדוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל “מִשְׁלֵי יְהוּדָה” אָמַר גַּם לִקְרֹא לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים בְּכִנּוּיִים עִבְרִיִּים־עֲמָמִיִּים לְפִי הַתַּלְמוּד (“נַבְחָן” לַכֶּלֶב, “תַּרְתַּק” לַחֲמוֹר, “נֵרְגַל” לַתַּרְנְגֹל וְעוֹד), אֲבָל בְּ”כָל שִׁירָיו" חָזַר בּוֹ מֵרַעְיוֹן זֶה, בִּהְיוֹתוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁלֹּא יִתְקַבְּלוּ עַל דַּעַת יְלָדֵינוּ. בְּרַם, נֹסַח עִבְרִי טָבַע בִּמְשָׁלָיו בְּלִי סָפֵק. סֵפֶר־הַמְּשָׁלִים נִתְקַבֵּל בִּזְכוּת נְסּוּחַ עִבְרִי זֶה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת עַל־יְדֵי הַבִּקֹּרֶת, וְנִתְקַבֵּל כְּסֵפֶר־לִמִוּד – אָמְנָם בְּעִקָּר עַל־יְדֵי הַקָּרָאִים.

י.ל. גורדון

בִּשְׁנַת תרכ"א הָעֲבַר גּוֹרְדוֹן מִפּוֹנִיבֶז' לְשַׁאוְל, עִיר מָחוֹז, וְהָיָה בְּהַעֲבָרָה זוֹ מִשׁוּם עֲלִיָּה מְסֻיֶּמֶת לַמְשׁוֹרֵר, שֶׁמַּחֲנַק הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה הִכְבִּיד עָלָיו בְּיוֹתֵר, גַּם מַצָּבוֹ הַחָמְרִי הוּטַב עַל־יְדֵי שִׁעוּרִים וַעֲבוֹדַת קֶבַע בְּעִתּוֹנִים. הָיָה זֶה מִטִּבְעוֹ לְהַרְחִיב אֶת שְׂדֵה פְּעֻלָּתוֹ, וְהָיוּ אֵלֶּה יָמִים שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בְּרוּסְיָה וְגַם בַּיַּהֲדוּת הָרוּסִית, שֶׁנָּשְׂאָה אֶת נַפְשָׁהּ לְתִקּוּנִים, וְגוֹרְדוֹן הָיָה, כָּאָמוּר, עֵר לְחַיֵּי הַצִּבּוּר וְנַעֲנָה כִּמְשׁוֹרֵר, וְנַעֲנָה כְּפּוּבְּלִיצִיסְטָן וְעִתּוֹנָאי. וּכְכָל שֶׁהִרְבָּה לַעֲבֹד כֵּן הוֹסִיף כֹּחַ.

אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם שַׁאוְל, כַּנִּרְאֶה, לֹא הֵבִיאָה לוֹ רְוָחָה ("הָעִיר אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בָּהּ – קְטַנָּה וְדַלָּה וַאֲנָשֶׁיהָ רֻבָּם מִתְפַּרְנְסִים זֶה מִזֶּה וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מִחֻלְיָתוֹ… וְאִלְמָלֵא בְּכָל יוֹם אִתְרְחֵשׁ נִסָּא, כִּי אָז אָבַדְתִּ בְּעָנְיִי…) וּכְדַרְכּוֹ שֶׁל גּוֹרְדוֹן לְהִתְלוֹצֵץ בְּלָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, אָמַר פַּעַם עַל יְשִׁיבָתוֹ בְּשַׁאוְל: “יָרַדְתִּי חַיִּים שָׁאוְלָה…”

אָכֵן אֵין גְּבוּל לַמֶּרֶץ שֶׁהוּא מַשְׁקִיעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ. כְּשֶׁנּוֹסְדָה “חֶבְרַת מְפִיצֵי הַהַשְׂכָּלָה” הוּא נַעֲשָׂה אֶחָד מֵחֲבֵרֶיהָ הַפְּעִילִים בְּיוֹתֵר; כְּשֶׁהֶאֱשִׁימוּ אֶת יְהוּדֵי שַׁאוְלָאנִי בַּעֲלִילַת־דָּם, לְאַחַר שֶׁאָבְדָה שָׁם יַלְדָּה נוֹצְרִית, הוּא נִכְנַס בָּעֲבִי הַקּוֹרָה, מְפַרְסֵם מְחָאָה נִמְרֶצֶת בָּעִתּוֹן הָרוּסִי־הָעִבְרִי “הַשַּׁחַר”, שֶׁמִּשָּׁם חָזְרָה וְנִתְפַּרְסְמָה בָּעִתּוֹנִים הָרוּסִיִּים הַגְּדוֹלִים. גַּם בְּ“הַמֵּלִיץ” וּבְ“אַלְגֶעמַיינֶע צַייטוּנג דֶעס יוּדֶענְטוּמס” הוּא מַתְרִיעַ עַל כָּךְ, וְהַמֶּמְשָׁלָה עַצְמָהּ שָׂמָה קֵץ לָעֲלִילָה הַבְּזוּיָה.

בְּאֹמֶץ־לֵב וּבְאֹמֶן־לֵב כָּאֵלֶּה נִלְחַם גּוֹרְדוֹן כָּל יָמָיו אֶת מִלְחֶמֶת עַמּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְלָה לִפְעָמִים בְּמִלְחַמְתּוֹ לְהַשְׂכָּלָה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינוֹ לְפִי רוּחֵנוּ כַּיּוֹם, הִנֵּה הָיָה הָאִישׁ כִּיהוּדִי, כְּעִבְרִי גָבֹהּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה מֵרֹב הַמַּשְׂכִּילִים בְּדוֹרוֹ, וְאֵין בְּשׁוּם פָּנִים לְהָקִישׁ מֵאֲחֵרִים עָלָיו.

ה. יְמֵי הָעֲלִיָּה

גַּם מִן הָעִיר טֶלְז, שֶׁאֵלֶיהָ הָעֳבַר יל“ג בִּשְׁנַת תרכ”ו וְנִתְמַנָּה שָׁם מוֹרֶה וְגַם מְנַהֵל בֵּית־סֵפֶר, לֹא נָחָה דַעְתּוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר. “כָּל הָעִיר הִיא”, לְפִי אֶחָד מִמִּכְתָּבָיו, “כַּעֲרֵמַת זֶבֶל גְּדוֹלָה… זֶה שִׁבְתִּי בָעִיר הַזֹּאת כְּאַרְבָּעָה יְרָחִים וְעוֹד לֹא הִסְכַּנְתִּי לִשְׁאֹף אֲוִירָהּ הַמְקֻלְקָל וְלִשְׁתּוֹת מֵימֶיהָ”. עוֹד פָּחוֹת מֵאֲוִירָהּ יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁמָּצָא בָּהֶם הֶדְיוֹטִים לְמִינֵיהֶם: הֶדְיוֹטִים לוֹמְדִים, הֶדְיוֹטִים יְרֵאִים, הֶדְיוֹטִים מַשְׂכִּילִים וְהֶדְיוֹטִים גְּמוּרִים… אֲבָל יֵשׁ שֶׁהוּא כּוֹתֵב: “שִׁבְתִּי בְּעִיר טֶלְז טוֹב, לַחְמִי נִתָּן, מֵימַי נֶאֱמָנִים; יוֹשֵׁב אֲנִי בָזֶה בִּמְנוּחָה גְמוּרָה וּבְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט”. וְהוּא רַק מִתְאוֹנֵן, כִּי “הַמָּקוֹם רָחוֹק מִמְּקוֹר הַחַיִּים הַמְפַכִּים כָּעֵת בַּמְקוֹמוֹת הַגְּדוֹלִים… וְהַמָּקוֹם צַר וְאַנְשֵׁי דַעַת בּוֹ אָיִן; עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה מִלִּבִּי יוֹם יוֹם וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֲחוֹרַנִּית…”

וְאוּלָם הוּא חַי אֶת חַיֵּי הַזְּמָן בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ. מִלְחַמְתּוֹ לְהַשְׂכָּלָה וּלְתִקּוּנִים בַּדָּת תּוֹפֶסֶת בִּיצִירָתוֹ מָקוֹם בְּרֹאשׁ. אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מְפַרְסֵם בְּ“הַכַּרְמֶל” אֶת הַ“מְּשָׁלִים הַקְּטַנִּים לִילָדִים גְדּוֹלִים”: “עַמּוּד־הָאֵשׁ וְעַמּוּד־הֶעָנָן”, “הַמּוּשָׁק וְהַשָּׁפָן”; “הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים” וְעוֹד. בְּ“הַכַּרְמֶל” הוּא מְפַרְסֵם גַּם אֶת הַמַּאֲמָר הַנִּלְהָב “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה”, קְרִיאָה לַדּוֹר לֹא רַק לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל, כִּי אִם גַּם לְחַדֵּשׁ אֶת חַיָּיו, לְכַבֵּד אֶת הַמְּלָאכָה וְלִיצֹר מַעֲמָד שֶׁל עוֹבְדֵי אֲדָמָה. מַה שֶׁשָּׁר בַּחֲרוּזִים (“הָקִיצָה עַמִּי!” וְ“דֶרֶךְ בַּת עַמִּי”) נִתַּן כָּאן בִּפְרוֹזָה, כְּעֵין תּוֹרָה קוֹנְקְרֶטִית, תּוֹרַת הַחַיִּים הַמְתֻקָּנִים.

בִּתְקוּפָה זֹאת עָלָה גוֹרְדוֹן עַד מְאֹד בְּעִקָּר כִּמְשׁוֹרֵר. סִפְרוֹ “שִׁירֵי יְהוּדָה” שֶׁנִּמְסַר לִדְפוּס בִּשְׁנַת תרכ“ח עִם הַסְכָּמַת ריב”ל בְּרֹאשׁוֹ, לְאַחַר “אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל” וּ“מִשְׁלֵי יְהוּדָה”, הֶרְאָה אֶת הַמְשׁוֹרֵר לֹא בְּכֹחַ כִּשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל בִּלְבַד, כִּי אִם בְּכֹחוֹ לַהֲגוֹת בְּרַעְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים שֶׁחוֹלְלוּ מַהְפֵּכָה, – שֶׁהַשְׁפָּעָתָם לֹא הִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ אֶלָּא בְּדוֹרֵנוּ. עַד כְּדֵי כָךְ הִקְדִּים לִרְאוֹת, הִקְדִּים לְהַכִּיר אֶת סְבַּת יְרִידָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה.

בְּרֹאשׁ שִׁירָיו בָּאָה הַפּוֹאֶמָה “בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת”, פְּאֵר יְצִירוֹתָיו, בָּהּ הֻבְלְטָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה דְּמוּת הַקַנָּאִים, הַלּוֹחֲמִים לִכְבוֹד הָאֻמָּה וְחֵרוּתָהּ, בְּנִגוּד לַיַּהֲדוּת הָרִשְׁמִית, שֶׁוִּתְּרָה בִּמְחִיר הַדָּת עַל חֹפֶשׁ הָאֻמָּה. לְפִי תָכְנָהּ וּמַהוּתָהּ שִׁירָה צִיּוֹנִית הִיא, וּמַרְאָה אֶת יל“ג הַלְּאֻמִּי בְּעוֹדֶנּוּ תָּפוּס לִכְאוֹרָה כֻּלּוֹ לְדֵעוֹת הַהַשְׂכָּלָה. הַכֹּל כָּאן חָדָשׁ וְצוֹפֶה אֶת פְּנֵי הֶעָתִיד. חֲדָשָׁה כָּל הַתְּפִיסָה, הָרוֹאָה בְּצִמְצוּמָהּ שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַהֲלָכִית אֶת סִבַּת חֻרְבָּנָהּ; וְחָדָשׁ גַּם הַסִּגְנוֹן הַנִּמְרָץ, כֹּחַ הַתֵּאוּר וְכֹחַ הַמְּחָאָה. מִי עוֹד כָּתַב עִבְרִית כָּזֹאת לִפְנֵי יל”ג?

בְּסֵפֶר זֶה בָּאָה גַם הַשִּׁירָה הַנִּפְלָאָה “בִּמְצוּלוֹת יָם”, קִינַת הַיַּהֲדוּת הַגּוֹלָה מִסְּפָרַד, שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ בְּבִטּוּי הַכְּאֵב שֶׁבַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן וּבַסִּיּוּם הַלִּירִי – דִּמְמַת הַלֵּב וְאֵלֶם הַטֶּבַע מִתּוֹךְ הַהַכָּרָה שֶׁאֵין רוֹאֶה אֶת “דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים” בְּעוֹלָם אַכְזָרִי זֶה.

אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בְּ“אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל” יוּשַׁר כָּאן בַּפּוֹאֶמָה “אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע” – הֶחָרוּז, הַלָּשׁוֹן כֻּלָּהּ, גְּמִישִׁים יוֹתֵר. הַלִּירִיזְם מִתְלַכֵּד עִם הַיְסוֹד הַסִּפּוּרִי הִתְלַכְּדוּת מַנְגִּינָתִית. עַד הַיּוֹם הִיא אַחַת הַיְצִירוֹת הַשְּׁלֵמוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל נוֹשֵׂא תַּנַּ"כִי.

עִם פִּרְסוּם “שִׁירֵי יְהוּדָה” נִתְבַּצֵּר לְדוֹרוֹת מָקוֹם רִאשׁוֹן לִיל"ג בְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל.

ו. הַלּוֹחֵם

עִם סֵפֶר זֶה נִגְמֶרֶת תְּקוּפַת הָרוֹמַנְטִיקָה. רוּחַ עַזָּה יוֹתֵר מַתְחִילָה לִנְשֹׁב בַּמַּחֲנֶה. אֶת מְשׁוֹרְרֵי יִשְׂרָאֵל הִסְעִירוּ רַעְיוֹנוֹת הַתְּקוּפָה. הַתְּבִיעוֹת נַעֲשׂוּ קִיצוֹנִיּוֹת בְּיוֹתֵר. הַבִּקֹּרֶת הָרוּסִית (פִּיסָארְיוֹב, צֶ’רְנִישֶׁבְסְקִי) וְהַבִּקֹּרֶת הַהִיסְטוֹרִית הָעִבְרִית הַחֲרִיפָה וּשְׁאֵלַת הַתִּקּוּנִים בַּדָּת, שֶׁעוֹרֵר לִילְיֶנְבְּלוּם בְּ“אָרְחוֹת הַתַּלְמוּד” – כָּל זֶה עָקַר אֶת גּוֹרְדוֹן מִגַּנֵּי הַקְּדוּמִים וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי שְׁאֵלוֹת הַדָּת וְהַחַיִּים, שֶׁתָּבְעוּ בְּחָזְקָה אֶת פִּתְרוֹנָן.

הַסַּטִּירָה “בִּזְכוּתָם שֶׁל הָרַבָּנִים” הָיְתָה הַהִתְגָּרוּת הָרִאשׁוֹנָה בַּשַּׁמְרָנִים. בְּסִגְנוֹנוֹ הָעוֹקְצָנִי הוּא מַזְכִּיר קְצָת אֶת אֶרְטֶר. הַכּוֹתֵב כְּאִלּוּ בָּא לְדַבֵּר בִּזְכוּתָם שֶׁל הָרַבָּנִים, בְּעוֹד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת יָדָם הַמַּכְבִּידָה עַל הַחַיִּים בְּחֻמְרוֹת נְטוּלוֹת־טַעַם, בִּפְעֻלּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִטְּמְטוּם־הַלֵּב. הַדְּבָרִים לֹא הָיוּ מֻפְשָׁטִים, כִּי אִם מֻדְגָּמִים בְּמַעֲשִׂים שֶׁהָיוּ, שֶׁסִּכְלוּתָם בּוֹלֶטֶת בְּיוֹתֵר.

בְּמַאֲמָר זֶה הוּא מְדַבֵּר מִשְׁפָּטִים עִם מִתְנַגְּדָיו, וּדְבָרָיו מְלֵאִים כְּאֵב גָּדוֹל וְקִנְאָה גְדוֹלָה לַיַהֲדוּת, לִכְבוֹדָהּ, לַעֲתִידוֹתֶיהָ. בְּהִגָּיוֹן חוֹתֵךְ וּבְדִבְרֵי לֵב כְּאֶחָד הוּא מוֹכִיחַ, שֶׁהַקַּנָּאִים הַפְּרָאִים הֵם הֵם קַבְּרָנֶיהָ שֶׁל הַיַּהֲדוּת. לֹא, דַּת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ דְּבָרִים טְפֵלִים אֵלֶּה, שֶׁעֲלֵיהֶם הֵם נִלְחָמִים, כִּי אִם עִקָּרֶיהָ הַגְּדוֹלִים, הַנִּצְחִיִּים, שֶׁנִּתָּן “לַהֲבִיאָם בְּהֶסְכֵּם הַדַּעַת וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה וּבֵין צָרְכֵי הַחַיִּים”. הוּא מִתְנַעֵר בְּכָל עֹז מֵאֵלֶּה “הַנְּסוֹגִים אָחוֹר מֵאַחֲרֵינוּ וּמִתְבַּיְּשִׁים בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל…” אֵין לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּהֶם וּכְמוֹהֶם כָּמוֹנוּ נִקְרָא לָהֶם תּוֹעִים, וְאֵין לָכֶם לְהָקִישׁ מִפְּרָטִים כָּאֵלֶּה עַל הַדָּת כֻּלָּהּ.

מִכָּל דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר הַזֶּה אַתָּה מַכִּיר אֶת יל"ג הַמְחַנֵּךְ וְהָאָדָם הָרְצִינִי הַדּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וּלְעֶרְכֵי רוּחוֹ – רָצוֹן גָּדוֹל זֶה לְהַעֲלוֹת אֶת הַיַּהֲדוּת, לְחַדֵּשׁ אֶת לֵב הָאֻמָּה וְחַיֶּיהָ. הֲטָבַת מַעֲמָדֵנוּ – הוּא מַטְעִים וְחוֹזֵר וּמַטְעִים – “לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה בִּלְתִּי אִם עַל־יְדֵי תִקּוּן שָׁרְשִׁיִּי וְשִׁנּוּי גָּמוּר בְּדַרְכֵי חַיֵּּינוּ”, וּבְיִחוּד בְּדַרְכֵי הַחִנּוּךְ, עַל־יְדֵי שִׁיבָה אֶל חַיִּים בְּרִיאִים וְנוֹרְמָלִיִּים, שֶׁדַּת יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּית מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה מִתְנַגֶּדֶת לָהֶם. כָּל פִּסְקָה שֶׁל מַאֲמָר מַזְהִיר זֶה מְאִירָה בְּאוֹר הִגָּיוֹן, וְכָאָמוּר – גַּם בְּאוֹר לֵב, אֶת הַסִּבּוֹת, שֶׁגָּרְמוּ לִירִידַת הַיַּהֲדוּת, לְהִתְרַחֲקוּתֵנוּ מִן הַחַיִּים, מִן הַטֶּבַע – גַּם מִן הַדָּת הָאֲמִתִּית!

בְּמַאֲמָר נִמְרָץ זֶה הֻשְׁמַט (מִפְּנֵי פַּחַד הַצֶּנְזוּרָה וּפַחַד הַמַּלְשִׁינִים) קֶטַע חָשׁוּב מְאֹד עַל חִזּוּק עֲתִידוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֻמָּה – דְּבָרִים, הַמַּרְאִים בְּאוֹר אַחֵר לְגַמְרֵי אֶת יל“ג הַמַּשְׂכִּיל, שֶׁבִּרְגָעִים מְסֻיָּמִים הֶאֱמִין שֶׁאוֹכְלוֹסֵי־יִשְׂרָאֵל בְּרוּסְיָה קְשׁוּרִים לְעוֹלָם בַּלָּשׁוֹן הָרוּסִית, שֶׁהִיא לְשׁוֹן הַחַיִּים וּבְכֹחָהּ לְהָסִיר אֶת הַמְּחִיצָה הַמַּפְסֶקֶת בֵּינָם וּבֵין הַשִּׁלְטוֹן, בֵּינָם וּבֵין הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, שֶׁהִיא גַם אַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ. כָּאן רוֹאִים, שֶׁבְּעֹמֶק לִבּוֹ פָּעֲמָה תָמִיד הָאֱמוּנָה, שֶׁתִּקְוַת הָאֻמָּה קְשׁוּרָה בְּאַדְמַת הָאֻמָּה, וּבְעֶצֶם הַיָּמִים, שֶׁהַהַשְׂכָּלָה הָיְתָה מְכֻוֶּנֶת לְצַד אַחֵר כֻּלָּהּ, הוּא כּוֹתֵב (בַּקֶּטַע שֶׁהֻשְׁמַט וְשֶׁנִּתְפַּרְסֵם בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּ“הַשַּׁחַר” תרל"א) בַּהֲגִיבוֹ עַל מַאֲמָרוֹ שֶׁל דָּוִד גּוֹרְדוֹן “דָּבָר בְּעִתּוֹ” – “עַל הַיִּעוּד הַלְּאֻמִּי שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית”: דְּבָרִים מְלֵאִים עֹז וּמְפִיקִים נֹגַהּ – וּרְאוּיִים הֵם שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יְשׂוּמֵם בְּפִיו וּבִלְבָבוֹ וְקָרָא בָּם כָּל יְמֵי חַיָּיו וְשִׁנֵּן אוֹתָם לְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד בּוֹא מוֹעֵד אֲשֶׁר יְחוֹנֵן ה' אֶת עַמּוֹ…” בִּדְבָרִים מְפֹרָשִׁים וּמֻטְעָמִים כָּאֵלֶּה הִבִּיעַ עוֹד אָז אֶת זִקָּתוֹ הַנֶּאֱמָנָה לְתִקְוַת הָאֻמָּה הַמְּשִׁיחִית!

עֶצֶם הָרַעְיוֹנוֹת הֵם מַה שֶּׁהִבִּיעַ לְאַחַר זְמָן בְּמַאֲמָרָיו הַקְּלַסִּיִּים “גְּאֻלָּתֵנוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ”, “עֶזְרָא וְעֶזְרָה” – הַדֵּעָה עַ"דְּ הַכְשָׁרַת הָאֻמָּה (“אִם נִהְיֶה מוּכָנִים וּרְאוּיִים לָזֶה”), שֶׁהִיא מְכֻוֶּנֶת לֹא לְהַכְשָׁרַת הָרוּחַ בִּלְבַד, כִּי אִם גַּם לִצְרָכִים מַמְלַכְתִּיִּים. בְּדַבְּרוֹ עַל הָאֲדוּקִים הַדּוֹרְשִׁים כִּי נְחַכֶּה בְּחִבּוּק יָדַיִם לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ הוּא שׁוֹאֵל: “כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם רְאוּיִים לִהְיוֹת שָׂרֵי־אוֹצָרוֹת, יוֹדְעֵי תַכְסִיסֵי מִלְחָמָה, חֲכָמִים מְדִינִיִּים לַעֲמֹד בְּהֵיכְלֵי הַמְּלָכִים הָאֲחֵרִים, חַכְמֵי הַבִּנְיָן וּמְדִידַת הַיַּבָּשָׁה וְהַנְּהָרוֹת, לִבְנוֹת שְׁוָקִים וּדְרָכִים וּגְשָׁרִים וּמַעְבָּרוֹת – אַנְשֵׁי־דַעַת יוֹדְעֵי לָשׁוֹן לִהְיוֹת מְלִיצִים וּמְתֻרְגְּמָנִים – חוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּכָל חֲרשֶׁת־יָד וּבְכָל הַמְצָאָה חֲדָשָׁה, אִכָּרִים עוֹבְדֵי אֲדָמָה”. הִנֵּה כַּמָּה רְחָבָה, מַקִּיפָה הָיְתָה הַשְׁקָפַת “הַמִּתְנַגֵד לְצִיּוֹן” עוֹד אָז עַל צָרְכֵי הַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר תָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל!

וְעַל עֶצֶם הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל פֶּלֶא זֶה כִּי יִתְחוֹלֵל, הוּא כּוֹתֵב: “אִם יֵשׁ תִּקְוָה, כִּי יָבוֹא הַיּוֹם וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יָעִיר ה' אֶת רוּחָם בְּרוּחַ כֹּרֶשׁ”, יִוָּכְחוּ כִּי הִנְנוּ עַם “אוֹהֵב אֶת הַמְּלָאכָה וְשׂוֹנֵא אֶת הַבַּטָּלָה, עַם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת לְבַעֲלֵי דָתוֹת אֲחֵרוֹת – וְחַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְשַׁלֵּם לוֹ פְּעָלָיו הַטּוֹבִים תַּחַת הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר הִשְׂבַּעְנוּהוּ בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנָה – – אָז אוּלַי יָבוֹא הַיּוֹם הַטּוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ מְצַפִּים – – בְּתֵת לָנוּ הַחֹפֶשׁ לִחְיוֹת חַיִּים טִבְעִיִּים עַל פִּי תְכוּנָתֵנוּ וְטֶּבַע נַפְשֵׁנוּ וְלִדְלוֹת מִמַּעֲמַקֵֵּי לְבָבֵנוּ אֶת הַמַּטְמוֹנִים אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶת אוֹצְרוֹת הַדַּעַת וְהַתְּבוּנָה וּלְהַעֲשִׁיר בָּמוֹ אֶת מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה…”

דְּבָרִים כָּאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם נִרְמְזוּ רַעְיוֹנוֹת צִיּוֹנִיִּים מֻבְהָקִים בְּסִגְנוֹן כָּזֶה, אֵינָם בְּשׁוּם פָּנִים פְּלִיטוֹת־עֵט בִּלְבָד. אֲנַחְנוּ שׁוּב נוֹכָחִים, כִּי בְּלֵב הַהַשְׂכָּלָה כְּבָר צָמְחוּ רַעְיוֹנוֹת הַתְּחִיָּה. וּכְלוּם יָכְלָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת לְגַבֵּי עִבְרִי גָדוֹל וְנֶאֱמָן כִּיל"ג? רַעְיוֹן גָּדוֹל אֵינוֹ בָּא בְּבַת אַחַת, כִּי אִם עוֹלֶה וּמְשַׂגְשֵׂג בַּמִּסְתָּרִים, עַד שֶׁהוּא מִתְגַלֶה בִּמְלוֹא אוֹרוֹ.

ז. פִּסְגַת חַיָּיו

בֶּן אַרְבָּעִים הוּא עֲדַיִן יוֹשֵׁב “בֶּעָרִים הַנִּדָּחוֹת” וְנַפְשׁוֹ מָרָה עָלָיו, שֶׁלֹּא זָכָה לָדוּר בְּעִיר שֶׁל חֲכָמִים וְסוֹפְרִים, הַמַּרְחִיבָה אֶת הַדַּעַת. וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא עוֹלֶה כִּמְשׁוֹרֵר וּכְמוֹכִיחַ עַד מְאֹד. “בְּעָרִים נִדָּחוֹת” אֵלֶּה נִכְתְּבוּ מֵיטַב יְצִירוֹתָיו, כָּאן גַּם מַתְחִילָה תְּקוּפַת הָרֵיאַלִיזְם שֶׁלּוֹ בַּשִּׁירָה, שֶׁהִשְׁפִּיעָה בְּלִי סָפֵק עַל הִתְפַּתְּחוּת הַפְּרוֹזָה הַחֲדָשָׁה. כָּאן כָּתַב אֶת רֹב הַפּוֹאֵימוֹת, הַסַּטִּירוֹת, וְהוּחַל בִּכְתִיבַת הַטּוֹבָה שֶׁבְּשִׁירוֹתָיו מִסּוּג זֶה “קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד”, שִׁירָה שֶׁהַמְחַבֵּר עַצְמוֹ מְיַחֵס לָהּ בְּאִגְרוֹתָיו חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת וּמֵעִיד עָלֶיהָ בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו, שֶׁנִּכְתְּבָה ב“בְּדָם וּבְדֶמַע”; וּבָהּ גַּם אָמַר “לַחְתֹּם חָזוֹן” (בְּמִכְתָּבוֹ מִכ“ז תַּמּוּז לִשְׁנַת תרל”ו לְמִיכַל גּוֹרְדוֹן: “בְּ”הַשַּׁחַר" הַחוֹבֶרֶת הָעֲשִׂירִית יָבוֹא שִׁיר גָּדוֹל מִמֶּנִּי, נָקוּב ‘קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד’ וּכְפִי הַנִּרְאֶה יִהְיֶה בֶּן־זְקוּנִים לִי, כִּי מִצְוַת הָרוֹפְאִים חֲזָקָה עָלַי שֶׁלֹּא אֲיַגַּע אֶת נַפְשִׁי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ").

אֲנַחְנוּ מְבִיאִים פִּסְקָה זוֹ שֶׁל מִכְתָּבוֹ, הַמּוֹכִיחָה עַד כַּמָּה הִקְדִּים הָאִישׁ בְּעֶצֶם פְּעֻלָּתוֹ הָרוֹתַחַת לְהִתְכּוֹנֵן לִ“נְעִילָה” – מַה שֶּׁלֹּא קִיֵּם עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן. צִיַּנְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר אֶת הַדִּמְיוֹן בְּנִדּוֹן זֶה שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין בְּיַאלִיק, שֶׁאַף הוּא בְּעֶצֶם כֹּחוֹ לִיצִירָה נִבָּא לְקֵץ חֲזוֹנוֹ, שֶׁלְּאָשְׁרֵנוּ לֹא נִתְקַיֵּם אַף הוּא עִם כָּל הַכְרָזוֹתָיו עַל “סִלּוּק שְׁכִינָה”.

הַיּוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו נָשָׂא הַמְשׁוֹרֵר אֶת נַפְשׁוֹ, יוֹם שֶׁיִּגָּאֵל מִן הַיְשִׁיבָה בָּעֲיָרוֹת, הָרְחוֹקוֹת מִן הַיִּשּׁוּב, סוֹף־סוֹף בָּא. בְּקַיִץ שְׁנַת תרל“ב נִתְמַנָּה הַמְשׁוֹרֵר מַזְכִּיר לְ”חֶבְרַת מְפִיצֵי הַשְׂכָּלָה" (סָמוּךְ לְכָךְ – גַם כְּמַזְכִּיר הַקְּהִלָּה בְּעִיר הַבִּירָה), וְעָבַר לְפֶּטֶרְבּוּרְג, בָּהּ יָשַׁב מֵעַתָּה יְשִׁיבַת קֶבַע עֶשְׂרִים שָׁנָה – עַד יוֹם מוֹתוֹ.

בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת, הוּא עוֹמֵד עֲדַיִן בְּכָל חֻמּוֹ כִּמְשׁוֹרֵר וּכְעַסְקָן, וְשִׁבְתּוֹ בְּטַבּוּר הָאָרֶץ מַעֲמִידָה אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ הַסִּפְרוּת וְעִסְקֵי הַחִנּוּךְ וּמַרְחִיבָה אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ עַל הַדּוֹר, שֶׁהָיְתָה מְרֻבָּה גַּם קֹדֶם לָכֵן. הִנֵּה הִגִּיעַ אֶל הַחוֹף, אֲשֶׁר אֵלָיו חָתַר. וְהוּא נִגַּשׁ בִּמְלוֹא כֹּחוֹ לַתַּפְקִידִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֻטְּלוּ עָלָיו מִטַּעַם הַחֶבְרָה וְגַם מִטַּעַם הַקְּהִלָּה. מוּבָן, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה עַד מְהֵרָה הָרוּחַ הַחַיָּה בְּמוֹסָדוֹת אֵלֶּה, וְהוּא שׁוֹקֵד עַל חוֹבָתוֹ לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן, דּוֹאֵג לַמִּתְלַמְּדִים בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר הַגְּבֹהִים (וְגַם מִחוּצָה לָהֶם), לְסוֹפְרִים עִבְרִיִּים הַזְּקוּקִים לִתְמִיכָה בַּעֲבוֹדָתָם, וְנוֹתֵן אֶת דַּעְתּוֹ גַּם עַל הַסְבָּרַת־הַיַּהֲדוּת לִיהוּדִים וּלְשֶׁאֵינָם יְהוּדִים. כָּךְ חֻבַּר עַל־יָדוֹ הַסֵּפֶר הַגָּדוֹל בְּרוּסִית “הַשְׁקָפַת הָעוֹלָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתַּלְמוּד”, תֻּרְגְּמוּ וְנִתְפַּרְסְמוּ כַּמָּה מִסִּפְרֵי הַתַּנַּ“ךְ בְּדוֹמֶה לְתַרְגּוּם מֶנְדֶלְסְזוֹן, וְגַם לְתַכְלִית דּוֹמָה לְזוֹ, אַף שֶׁכָּאן הַמְכֻוָּן הָיָה בְּעִקָּר לְבָתֵּי־הַסֵּפֶר, שֶׁבָּהֶם לָמְדוּ תַּנַּ”ךְ בְּתַרְגּוּם רוּסִי. וּמִי יִמְנֶה מִסְפָּר לַחִבּוּרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל־יָדוֹ רוּסִית (כַּסְּקִירוֹת עַל הַסִּפְרוּת הָעִבְרִית, הַמַּאֲמָר עַל אָדָ"ם הַכֹּהֵן לֶבֶּנְזוֹן, הַמָּבוֹא לַסֵּפֶר “מַאַמְרֵי הַמּוּסָר לְיִשְׂרָאֵל” וְעוֹד). וְאוֹתָהּ שָׁנָה לֹא הִנִּיחַ יָדוֹ, כַּמּוּבָן, מִן הַיְצִירָה הַשִּׁירִית. פִּרְסֵם שְׁנֵי סִפּוּרִים – בְּשֵׁם “עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ”. הָאֶחָד מְחֻדָּשׁ: “שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד”, בְּצֵרוּף “מִכְתָּב מֵאֵת הַמְחַבֵּר אֶל הַמּוֹ”ל", וְהַשֵּׁנִי: “אַחֲרִית שִׂמְחָה תּוּגָה”; כָּתַב אֶת הַפְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל “שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן” – פּוֹאֶמָה גְדוֹלָה זוֹ, שֶׁבָּהּ נֶחְתָּם חֲזוֹן הַהַשְׂכָּלָה. וּבְעָמְדוֹ עַל פִּסְגַּת חַיָּיו וְאָשְׁרוֹ בָּא הָאָסוֹן, אֲשֶׁר נָטַל מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם אֶת בִּטְחוֹנוֹ וְאֶת שְׂשׂוֹנוֹ – אֲשֶׁר שָׁבַר אֶת לִבּוֹ לִרְסִיסִים.

ח. בַּמַּאֲסָר וּבַגּוֹלָה

נַעֲמֹד נָא בִּפְרָטוּת יוֹתֵר קְצָת עַל מְאֹרָע זֶה בְּחַיָּיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר.

בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הָאָבִיב שְׁנַת תרל"ט, כַּאֲשֶׁר שָׁב גּוֹרְדוֹן בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת הַבַּיְתָה מִבִּקּוּר בְּבֵית יְדִידִים, רָאָה לְתִמְהוֹנוֹ, כִּי חַלּוֹנוֹת מְעוֹנוֹ מוּאָרִים אוֹר גָּדוֹל. אוֹר מוּזָר זֶה הִכָּהוּ בְּתִמָּהוֹן וְלִבּוֹ נִבָּא לוֹ מִיָּד לֹא־טוֹבוֹת. שִׁעֵר, שֶׁבְּוַדַּאי תָּקְפָה אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מֵחוּשִׁים, מַחֲלָה קָשָׁה וְהָיָה הֶכְרֵחַ לְהַבְהִיל אֶת הָרוֹפֵא אֵלֶיהָ. אַךְ מִשֶּׁקָּרַב אֶל הַבַּיִת וְרָאָה מֶרְכָּבָה וְכִרְכָּרוֹת רֵיקוֹת מִנּוֹסְעֵיהֶן, נִתְמַלֵּא חֲרָדָה. נִחֵשׁ כִּי קָרָה מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מִגֶּדֶר הָרָגִיל. אֲבָל לְאָסוֹן לֹא חָשַׁשׁ גַּם אָז. עַז וּבָטוּחַ הָיָה הָאִישׁ מִנְּעוּרָיו. מֵאָז צֵאתוֹ לִקְרָב וְלִנְדוּדִים, הָיְתָה הַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ תָמִיד. עַל־כֵּן לֹא נָפְלָה עָלָיו רוּחוֹ. אוֹתָהּ שָׁעָה וַדַּאי לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁבְּלֵיל אָבִיב זֶה צָנַח כּוֹכָבוֹ הַטּוֹב מִמַּסְלוּלוֹ וְכִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יְשֻׁנֶּה מַזָּלוֹ וְתָחֵל תְּקוּפַת הַשְּׁקִיעָה בְּחַיָּיו הַצּוֹלְחִים.

אַךְ מִשֶּׁנִּכְנַס הַבַּיְתָה וּמָצָא אֶת שׁוֹטְרֵי־הַבּוֹלֶשֶׁת עוֹרְכִים חִפּוּשׂ בְּדִירָתוֹ, נִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ. לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַהַרְגָּשָׁה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה: אֵין זֹאת כִּי אִם טָעוּת נָפְלָה כָּאן – כִּי מִתְכַּוְּנִים לְאַחֵר וְלֹא לוֹ. וְאֵיךְ יָכֹל לַחְשֹׁב אַחֶרֶת? סֵדֶר וְחֹק וּמִשְׁמַעַת הָיוּ נֵר לְכָל חַיָּיו, לְכָל מַעֲשָׂיו, מֵאָז צֵאתוֹ לִפְעֹל כְּסוֹפֵר, כְּמוֹרֶה וּכְאִישׁ מַעֲשֶׂה קִנְּנָה בּוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁאֵין תַּקָּנָה מַמָּשִׁית לְלִקּוּי הַחַיִּים אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה, בַּהַשְׂכָּלָה, בִּמְלֶאכֶת בִּנְיָן מְתוּנָה. וְהִנֵּה הֻגַּד לוֹ, כִּי הַבּוֹלֶשֶׁת מְבַקֶּשֶׁת הוֹכָחוֹת, שֶׁיָּדוֹ תִכּוֹן עִם מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת, וְהִיא בּוֹדֶקֶת מִתּוֹךְ חֻמְרָה אֶת סְפָרָיו, אֶת כִּתְבֵי יָדוֹ, אֶת חֲלִיפַת־הַמִּכְתָּבִים הַגְּדוֹלָה שָׁלּוֹ. כַּחֲלוֹם אֵימִים נִרְאָה לוֹ כָּל הַדָּבָר.

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִכִּיר לְחֶרְדָּתוֹ, שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם וְכִי שׁוּם טָעוּת לֹא נָפְלָה: שֶׁאָמְנָם הַבּוֹלֶשֶׁת נִשְׁלְחָה אֵלָיו וְלֹא לְאַחֵר. צְלִילוּתוֹ הָרְגִילָה שָׁבָה אֵלָיו, וְעַד חָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר עָזַר יַחַד עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וּבְנוֹ הַנַּעַר לַבּוֹלְשִׁים בִּבְדִיקָתָם. שׁוּם דָּבָר חָשׁוּד לֹא נִמְצָא, כַּמּוּבָן. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, נֶאֱסַר הוּא וְאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְכֻלָּם הוּבְאוּ לִ“מְצוּדַת לִיטָא”, בֵּית־סֹהַר יָדוּעַ לְאַסִּירֵי מַלְכוּת, בְּלִי שֶׁחָקְרוּ אֶת אַשְׁמָתוֹ, בְּלִי שֶׁמָּצְאוּ לָהּ יְסוֹד כָּלְשֶׁהוּ מִלְבַד מַה שֶּׁלְּאֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, מַרְק גּוֹרְדוֹן, הָיְתָה יָד בַּפְּעֻלָּה הַמַּהְפְּכָנִית שֶׁל הַיָּמִים הָהֵם.

מְהֻמָּם וּמְדֻכָּא דָּרַשׁ מִשְׁפָּט, בִּקֵּשׁ בֵּרוּר, וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב לִתְלוּנוֹתָיו. אַךְ גַּם לְאַחַר שֶׁהִלְבִּישׁוּהוּ בִּגְדֵי אַסִּירִים, עוֹד לֹא הִשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן, שֶׁאָמְנָם נִתְפַּס לַמַּלְכוּת וְהָשְׁלַךְ אֶל הַבּוֹר. בְּכָל רֶגַע צִפָּה שֶׁתִּתְבָּרֵר הַטָּעוּת הָאֲיֻמָּה וִישַׁלְּחוּהוּ לַחָפְשִׁי. בְּכָל רֶגַע צִפָּה, שֶׁיָּבוֹא מִישֶׁהוּ מִנְשִׂיאֵי הָעֵדָה שֶׁבְּעִיר הַבִּירָה – אֵלֶּה שֶׁהִכִּירוּהוּ, הוֹקִירוּהוּ לֹא רַק כַּמְשׁוֹרֵר הָעִבְרִי הַמְהֻלָל בְּיוֹתֵר בְּדוֹרוֹ, כִּי אִם גַּם כְּעַסְקָן נֶאֱמָן בְּחַיֵּי הַקְּהִלָּה, שֶׁהָיָה מַזְכִּירָהּ, וּבְחֶבְרַת מְפִיצֵי הַשְׂכָּלָה, שֶׁהָיָה בֶּן־בַּיִת בָּהּ וּבְכָל פְּעֻלּוֹתֶיהָ. הַאֻמְנָם לֹא יִמָּצֵא בֵּינֵיהֶם אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲמֹד לִימִינוֹ וְיָחוּשׁ לְרַוְחָתוֹ?

נִדְהָם כֻּלּוֹ, נוֹכַח שֶׁנִּשְׁכַּח מִכָּל טוֹבֵי הַקְהִלָּה כַּמֵּת מִלֵּב, וְנִתְיָאֵשׁ מֵהַצָּלָה. לֹא יָשָׁן וְלֹא אָכַל. וְהָרַעְיוֹן שֶׁלֹא הוּא בִּלְבַד, כִּי אִם גַּם אִשְׁתּוֹ רְפַת־הַכֹּחַ וּבִתּוֹ הָעֲדִינָה כְּלוּאוֹת בִּמְצוּדָה נוֹרָאָה זוֹ, דִּכְּאוּ אֶת רוּחוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁהָאִישׁ עַז־הַנֶּפֶשׁ הַזֶּה בָּכָה כְּיֶלֶד וְלֹא אָבָה לְהִתְנַחֵם.

לֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם לְהַשְׁלָיוֹת. מְעַט־מְעַט נִתְגַּלָּה לוֹ, כִּי לַמַּאֲסָר גָּרְמָה מַלְשִׁינוּת בְּזוּיָה שֶׁל מִתְנַגְדָיו בְּעִסְקֵי הַצִּבּוּר. וְשׁוּב שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: הֵיכָן הֵם גְּדוֹלֵי הָעֵדָה וּמַשְׂכִּילֶיהָ? מִלְבַד אָחִיו אַבְרָהָם וַחֲתָנוֹ קַפְּלַן, לוֹקֵחַ בִּתּוֹ הַבְּכִירָה, אִישׁ לֹא עָשָׂה קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה לְהַצָּלָתוֹ. אַרְבָּעִים יוֹם יָשַׁב הוּא וְאִשְׁתּוֹ בַּמְּצוּדָה וּלְבַסּוֹף נִתְחַיֵּב חוֹבַת גָּלוּת לְפֶלֶךְ אוֹלוֹנֶצְק – רָחוֹק מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, רָחוֹק מִמְּקוֹם פְּעֻלָתוֹ, בְּלִי דַעַת מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ וּמָתַי יִרְצֶה אֶת “עֲוֹנוֹ”.

בִּימֵי נְדוּדִים אֵלֶּה וּבִישִׁיבַת גָּלוּת זוֹ נִפְנָה הַמְשׁוֹרֵר לַעֲשׂוֹת אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְחֶשְׁבּוֹן חַיָּיו. הִבִּיט אֲרֻכּוֹת לַאֲחוֹרָיו וְהִצִּיג צִיּוּנִים לְחַיָּיו. כְּבֶן חֲמִשִּׁים הָיָה בַּשָּׁעָה שֶׁנָּפַל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה צֵל כָּבֵד עַל דַּרְכּוֹ, וְלִבּוֹ חָשׁ, כִּי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו עַתָּה יַרְאֶה אֶת פְּעֻלָּתוֹ עַל כָּל חַיָּיו הַבָּאִים. עַל כֵּן אָמַר לִרְשֹׁם בְּמַחְבֶּרֶת אֶת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אָמַר לִשְׁפֹּךְ אֶת כָּל מְרִי־לִבּוֹ, לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים הַחַטָּאִים שֶׁהֱֵבִיאוּהוּ עַד שַׁעֲרֵי בּוֹר וַאֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה, שֶׁעָמְדוּ מִנֶּגֶד בְּיוֹם אֵידוֹ, וְלֹא נִמְצָא בָּהֶם אִישׁ פּוֹצֶה פֶּה וְדוֹבֵר דָּבָר לִזְכוּתוֹ וּלְשִׁחְרוּרוֹ.

אָכֵן הָאָסוֹן, אֲשֶׁר פָּגַע קָשֶׁה בְּרוּחַ הַמְשׁוֹרֵר, גַּם הֶעֱשִׁיר אֶת לִבּוֹ, יָצַק בּוֹ רֹךְ עָמֹק לֹא יְדָעוֹ קֹדֶם. הַחַיִּים, כָּל כַּמָּה שֶׁלֹּא הָיוּ חַיֵּי בַּטָּלָה וְתַעֲנוּגוֹת, פִּנְקוּ אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר, וּבְעַצְמוֹ הוֹדָה (בְּסִפְרוֹ “עַל נְהַר כְּבָר”): “בִּמְרוּצַת יְמֵי חַיַּי אֵין לִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל פִּתְחוֹן־פֶּה לְהִתְאוֹנֵן רַע עַל הַהַשְׁגָּחָה וְעַל הַהַצְלָחָה, כִּי עַל פִּי רֹב הִסְבִּירָה פָּנִים אֵלַי וְלֹא חָדְלָה מֵהָגֵן עָלַי גָּנוֹן וְהַצֵּל”. אוּלָם עַכְשָׁו, כְּשֶׁהִתְרַגְּשׁוּ עָלָיו הַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים, הֻכְשַׁר לִרְאוֹת אֶת הַחַיִּים רְאִיָּה אִישִׁית יוֹתֵר, שִׁירִית יוֹתֵר, – לֹא רַק כְּמַשְׂכִּיל וְאִישׁ מִלְחָמָה, כִּי אִם גַּם כִּמְשׁוֹרֵר.

וּמִדֵּי צָלְלוֹ בְּזִכְרוֹנוֹת עֲבָרוֹ, הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ. בְּפָקְדוֹ אֶת אֲבִיב חַיָּיו, כְּאִלּוּ הָיְתָה הָרְוָחָה גַּם לְנַפְשׁוֹ הַמְדֻכָּאָה. הַמַּרְאוֹת אֲשֶׁר נִרְאוּ לוֹ בְּחָזוֹן פִּזְּרוּ מְעַט אֶת עַנְנֵי הַיָּגוֹן שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ עָלָיו וְהִצְהִילוּ אֶת רוּחוֹ אֲשֶׁר חֻבָּלָה. שָׁכוֹחַ שָׁכַח אֵת אֲשֶׁר הָיָה לוֹ, כְּאִלּוּ נִמְלָא לִבּוֹ הוֹדָיָה וְלֹא זָכַר בִּלְתִּי אִם אֲשֶׁר הֵיטִיב עִמּוֹ גּוֹרָלוֹ עַד כֹּה.

רְחָבָה הָיְתָה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָמַר לִרְקֹם אֶת קוֹרוֹת־חַיָּיו – מִימֵי “הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת” עַד “יְמֵי הָרָעָה, יָמִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם חֵפֶץ”, אֲבָל עַד מְהֵרָה נִפְסְקָה הַמְּלָאכָה עִם הַפְסָקָתָהּ שֶׁל בַּטָּלָה מֵאֹנֶס זוֹ אֲשֶׁר מִלְּאָה עִנְיָן אֶת חַיָּיו בְּ“גָלוּת פּוּדַשׁ” (מְקוֹם גָּלוּתוֹ). כַּאֲשֶׁר קֹרָא דְרוֹר לוֹ, סָחוֹף סְחָפוּהוּ גַּלֵּי־הַחַיִּים וְטִרְחוֹתֵיהֶם, וַאֲשֶׁר הוֹסִיף לִכְתֹּב בְּמַחְבְּרוֹת “עַל נְהַר כְּבָר” לְאַחַר פֶּרֶק “הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת”, אֵינָם אֶלָּא קִטְעֵי חַיִּים וּמְאֹרָעוֹת בּוֹדְדִים. אָכֵן רִשּׁוּמֵי־חַיָּיו נִשְׁאֲרוּ לֹא בְּזִכְרוֹנוֹתָיו בִּלְבַד, כִּי אִם בְּכָל מַה שֶּׁכָּתַב וְיָצַר אַחַר־כָּךְ: בְּשִׁירָיו, בְּסִפּוּרָיו, בְּמַאֲמָרָיו וּבְמִכְתָּבָיו. בִּסְקִירָתִי הַמְפֹרֶטֶת עַל דֶּרֶךְ יְצִירָתוֹ עָמַדְתִּי עַל פֶּרֶק חַיִּים דְּרַמַּטִּי זֶה. כִּי גַּם בְּשׁוּבוֹ מִן הַגּוֹלָה, לֹא הוּשַׁב עַל כַּנּוֹ. מֵאָז הוּטַל עָלָיו לַעֲבֹד בְּצַוְתָּא עִם אָדָם שֶׁלֹּא כְּרוּחוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה כְּעוֹרֵךְ “הַמֵּלִיץ”, עֲבוֹדָה שֶׁהִשְׂבִּיעַתּוּ תַמְרוּרִים, כְּז’וּרְנַלִּיסְטָן, כְּעוֹזֵר בָּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה הָרוּסִית שֶׁל בְּרוֹקְהוֹז־עֶפְרוֹן; וְרַק שָׁעָה אַחַת גְּדוֹלָה שֶׁל קֹרַת־רוּחַ נִתְּנָה לוֹ, כְּשֶׁחָגְגוּ אֶת חַג חֲצִי יוֹבְלָהּ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנָה גְּדוֹלָה: אֶת אַרְבַּעַת הַסְּפָרִים שֶׁל “כָּל שִׁירָיו”.

ט. הַהִתְקַדְּשׁוּת מִבִּפְנִים

אֶת הַתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בְּחַיֵּי הַמְשׁוֹרֵר מֵעֵת שׁוּבוֹ מִגָּלוּתוֹ וְעַד יוֹם מוֹתוֹ אָנוּ רְגִילִים לִקְרֹא, לְפִי שִׁגְרָה, תְּקוּפַת הַשְּׁקִיעָה. זֶה נָכוֹן וְלֹא נָכוֹן. נָכוֹן, מִשּׁוּם שֶׁבִּתְקוּפָה זוֹ, חוּץ מִ“צִּדְקִיָּהוּ בְּבֵית הַפְּקֻדּוֹת” וְהַפְּרָקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל “שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן”, לֹא כָּתַב עוֹד דְּבָרִים כְּ“בֵין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת”, “בִּמְצוּלוֹת יָם” אוֹ “קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד”. וְלֹא נָכוֹן, מִשּׁוּם שֶׁגַּם זוֹ הָיְתָה תְקוּפָה רַבַּת־פְּעָלִים. גָּדַל קֹדֶם־כֹּל הַפּוּבְּלִיצִיסְטָן שֶׁבּוֹ, וְאִלּוּ קִיֵּם וַעַד־הַיּוֹבֵל מַה שֶּׁהִבְטִיחַ, וּמַאֲמָרָיו הָיוּ מִתְפַּרְסְמִים כְּחֵלֶק מִכְּתָבָיו בְּצוּרַת סֵפֶר, לֹא דַי שֶׁהָיָה בּוֹלֵט בְּיוֹתֵר מַה חֶלְקוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל אַחַד־הָעָם, – הָיוּ אוּלַי לְכָל חִבַּת־צִיּוֹן פָּנִים אֲחֵרוֹת. כִּי אִם הָיָה אָדָם שֶׁתָּפַס אֶת רַעְיוֹן הַתְּחִיָּה בִּמְמַדִּים מַמְלַכְתִּיִּים, הֲרֵי זֶה הוּא וְלֹא אַחֵר. וְהוּא הֲרֵי יָצַר עִם זֶה אֶת הַפֶלְיֵטוֹן, שֶׁאַף בּוֹ הָיָה מִן “הָרִאשׁוֹנוּת” בְּעִתּוֹנוּתֵנוּ. הַהַפְסָקָה בַּיְצִירָה הַשִּׁירִית הַגְּדוֹלָה הִגְבִּירָה פְּעֻלָּה פּוֹרְיָּה זוֹ בִּפְרוֹזָה, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּכָל צוּרוֹתֶיהָ.

בְּרַם, הוּא עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא פָּסַק לְהַכְרִיז עַל סִלּוּק שְׁכִינָתוֹ בְּשִׁירָיו, בְּמִכְתָּבָיו, גָּרַם לְכָךְ, שֶׁרָאוּהוּ שׁוֹקֵעַ. אוֹתָהּ הָרוּחַ הַקָּשָׁה שֶׁהָיְתָה עָלָיו בְּכָל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, אַף שֶׁחִדּוּדוֹ לֹא קָהָה בְּפֶלְיֵטוֹנָיו וְאַף בְּרַבִּים מִמִּכְתָּבָיו – כָּמוֹהָ כְּמַחֲלָה, כָּמוֹהָ כִּשְׁקִיעָה. אֵין רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עַל אָדָם בְּלֹא שִׂמְחָה, נֶפֶשׁ הַמְשׁוֹרֵר הָיְתָה עֲגוּמָה כָּל־כָּךְ, וְרַבִּים מִידִידָיו – וְדַוְקָא מִבֵּין אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְּנֵי־טִפּוּחָיו – רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ וַיַּדּוּ אֶבֶן בּוֹ. מִתּוֹךְ הַרְגָּשָׁה כְּבֵדָה הוּא כּוֹתֵב לְוַיְסְבֶּרְג: “אִישׁ אֲשֶׁר עָמַד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה יָמִים רַבִּים עַד כִּי נִלְאֲתָה יָדוֹ, וְהַפָּרָשִׁים וּבַעֲלֵי־הָרֶכֶב הִדְבִּיקוּהוּ וַיּוֹרוּ בּוֹ חִצֵּיהֶם וְעָשׂוּ אֶת בְּשָׂרוֹ כִּכְבָרָה, כִּי גַם חֲנִיכָיו בַּעֲלֵי־בְּרִיתוֹ בָּגְדוּ בּוֹ – – וְאִם אִישׁ כָּזֶה נוֹפֵל שָׁדוּד וּמִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה וּבָא אֶחָד מִן הַשְּׂרִידִים הַנִּשְׁאָרִים וְאָמַר לוֹ: מַה לְךָ נִרְדָּם? חֲגֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ וְשׁוּב אֶסֹר הַמִּלְחָמָה! – הַאִם לֹא אַכְזָר הָאִישׁ הַהוּא כִּי יְעִירֶנּוּ?” וְשׁוּב הוּא חוֹזֵר עַל מַה שֶׁכָּתַב פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר לִידִידוֹ: “וְעַתָּה מָה אֶעֱשֶׂה כִּי שָׁקְעָה הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה עַל הַמִּזְבֵּחַ וַה' סָר מֵעָלַי וְרוּחַ קָדְשׁוֹ לָקַח מִמֶּנִּי?” וְהוּא מִתְאַכְזָר לְעַצְמוֹ וְכוֹתֵב: “לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל: יל”ג הַמְשׁוֹרֵר מֵת וְעָבַר מִן הָעוֹלָם. וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: אֵיכָה הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה לְפֶתַע פִּתְאֹם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: הָנְהוֹ בַּרְיוֹנֵי דִירוּשָׁלַיִם דַּהֲווֹ בְּשֵׁבְבוּתֵיהּ אֶת רַבָּן דָּקָרוּ…"

עַד כְּדֵי־כָךְ הִכְאִיבוּ לוֹ פְּגִיעוֹתָיו שֶׁל לִילְיֶנְבְּלוּם, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר פְּגִיעוֹתָיו שֶׁל פְרִישְׁמַן, שֶׁעַל וִדּוּיֵי לִבּוֹ הַכּוֹאֲבִים “סִלּוּק הַשְּׁכִינָה” וְ“שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי” עָנָה בְּדִבְרֵי הֲתֻלִים גַּסִּים וְלֹא זָכַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אָדָם גָּדוֹל זֶה לָעָם הָעִבְרִי, לַשִּׁירָה הָעִבְרִית!

בְּרַם, נָכוֹן הוּא, שֶׁעִם כָּל הַשִּׁירִים הַקְּטַנִּים כַּ“אֲחוֹתִי רֻחָמָה”, הַיָּחִיד בְּמִינוֹ, כְּקִטְעֵי הַלִּירִיקָה הַנִּפְלָאִים “הִנֵּה אָנֹכִי מֵת” – הָיָה חָסֵר עַתָּה, עִם הָרוּחוֹת הַמְנַשְּׁבוֹת הַחֲדָשׁוֹת, אֶת הַנּוֹשֵׂא הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁירָתוֹ, שִׁירַת הַהַשְׂכָּלָה, וְעִם כָּל מָה שֶׁבְּאֶלֶף צוּרוֹת בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי זִיקָתוֹ הַחִיּוּבִית לְחִבַּת־צִיּוֹן – הֲרֵי גַם הָיְתָה הֶמְשֵׁךְ הַהַשְׂכָּלָה, וְלֹא בְּנִגּוּד לָהּ. וְהוּא לֹא נַעֲנָה לָהּ בְּשִׁיר – לֹא יָכֹל בְּישֶׁר לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת. שִׁירָה אֵינָהּ פְּרִי אִידֵיאוֹלוֹגִיָּה, פְּרִי הַכָּרָה בִּלְבַד: שִׁיר צוֹמֵחַ מִמַּעֲמַקִים אֲחֵרִים, צוֹמֵחַ שֶׁלֹּא מִדַּעַת מִזֶּרַע יַלְדוּת וּנְעוּרִים. וּנְעוּרֵי יל"ג זָרְעוּ בּוֹ רְנָנָה אַחֶרֶת. וְהוּא לֹא הָיָה מִטִּבְעוֹ “בַּעַל תְּשׁוּבָה” – אִישׁ אֲשֶׁר יִתְכַּחֵשׁ לַחֲלוֹם נְעוּרָיו. כָּאָמוּר, גַּם אֶת חִבַּת־צִיּוֹן רָאָה בְּעִקָּר כְּדֶרֶךְ לְתִקּוּנִים, כְּאֶמְצָעִי לְתַרְבּוּת יִשְׂרָאֵל מְחֻדֶּשֶׁת. אֲבָל הַשָּׂגַת חִבַּת־צִיּוֹן הָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם מְכֻוֶּצֶת בְּיוֹתֵר, וּפַחַד הָרֵיאַקְצִיָּה נָפַל עָלָיו, וּבְכָל מַה שֶּׁנִּתְלַהֵב לַגִּלּוּיִים הַצִּיּוֹנִיִּים הַגְּדוֹלִים (לְמַחְבַּרְתּוֹ שֶׁל פִּינְסְקֶר, לַחֲזוֹן “דָּנִיֵּאל דֵּירוֹנְדָה”) – לֹא נִצְטָרֵף; הִרְגִּישׁ בְּעֹמֶק לִבּוֹ, כִּי הוּא אַחֵר.

הַאִם לֹא הָיָה נֶאֱמָן לְחִבַּת־צִיּוֹן? הַאִם זֹאת הָיְתָה הַסִּבָּה לְהִתְנַכְּרוּת הַדּוֹר לִמְשׁוֹרְרוֹ? בְּעַשְׂרוֹת מַאֲמָרִים וּמִכְתָּבִים בָּאָה לִידֵי גִלּוּי זִיקָתוֹ הָעֲמֻקָּה לְשִׁיבַת צִיּוֹן. אֲבָל חִבַּת־צִיּוֹן לֹא הָיְתָה בְּעֵינָיו, כְּמוֹ לְלִילְיֶנְבְּלוּם, נִגּוּד לְהַשְׂכָּלָה (“אָנֹכִי לֹא אֶקְרָא לְאַחַי לְנַעֵר חָצְנָם מִן הַהַשְׂכָּלָה וּלְהִסָּגֵר בְּתוֹךְ הַגֶּטוֹ, כְּמוֹ שֶׁלִּילְיֶנְבְּלוּם עוֹשֶׂה” – בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו), כִּי אִם, כָּאָמוּר, דֶּרֶךְ לְהַשְׂכָּלָה גְדוֹלָה יְהוּדִית; וְאוֹתָהּ שָׁעָה גַּם דֶּרֶךְ לְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, לִתְקוּמַת הָאֻמָּה, וְלֹא בְּרִיחָה שֶׁל פְּלִיטֵי סַעַר. עַל־כֵּן לֹא הִנִּיחַ יָדוֹ מִן הַהֲגִירָה לַאֲמֵרִיקָה וְשָׁר (בַּ“אֲחוֹתִי רֻחָמָה”): כָּל עוֹד “בֵּית אֵם אוֹהֶבֶת / לֹא אוּכַל אֲבִיאֵךְ בֶּטַח לָשֶׁבֶת / לִמְלוֹן אוֹרְחִים אַחֵר לוּן נָסוּרָה…”

אָכֵן נֶאֶמְנֵי צִיּוֹן, אֵלֶּה שֶׁאֶת נַפְשָׁם הֵאִיר בְּאוֹר גָּדוֹל חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה, אַף אִם לֹא תָפְסוּ בַּיָּמִים הָהֵם אֶת הָרַעְיוֹן עַד הַסּוֹף (רַעְיוֹן גָּדוֹל אַף הוּא אֵינוֹ אֶלָּא פְּרִי צְמִיחָה וְהִתְפַּתְּחוּת) – הִרְגִּישׁוּ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כִּי יֵשׁ דֶּרֶךְ הַצָּלָה אַחַת לָאֻמָּה, וּמִמֶּנָּה אֵין לִנְטוֹת לְשׁוּם “מְלוֹן אוֹרְחִים אַחֵר…”

וְזֹאת הָיְתָה הַטְּרַגֶּדִיָּה שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר, שֶׁחָלַם כִּירִיבָיו עַל הַמּוֹלֶדֶת הָאַחַת, אֲשֶׁר בָּהּ “נִרְאֶה חַיִּים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כְּחַיֵּי עַם וָעָם” – וְרָאָה יוֹתֵר מִדַּי אֶת הַמַּעֲצוֹרִים, לוּ גַם כִּזְמַנִּיִּים, וְלֹא יָדַע, כִּי מִשֶּׁבָּאָה הַהַכָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּלֵב אֻמָּה, אֵין הִיא יְכוֹלָה וְאֵינָהּ רַשָּׁאִית לִדְחוֹת אֶת “יוֹם הַגְּאֻלָּה”, – כִּי כָּל דְּחִיָּה, כָּל פְּסִיחָה עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים כָּמוֹהָ כִּתְבוּסָה.

י. עֶרֶב

הִנֵּה כָּזֹאת הָיְתָה שְׁקִיעַת הַמְשׁוֹרֵר – בְּלִי צְלִילוּת, בְּלִי שְׁלוֹם־עֶרֶב זֶה, שֶׁעָלָיו שָׁר בְּסוֹנֵיטַת־הַנְּעוּרִים:

    מַה נָּעִים הָעֶרֶב לִלְבַב כָּל גֶּבֶר,

    אִם מַר נֶפֶשׁ הוּא, אִם גֶּבֶר צוֹלֵחַ…

אִי־הֲבָנָה כְּבֵדָה נָפְלָה בֵּינוֹ וּבֵין הַדּוֹר. קְרוֹבִים נַעֲשׂוּ רְחוֹקִים, וְנִבְצַר מִמֶּנּוּ לְהָבִין עַל מָה וְלָמָּה. הָיָה בָּרוּר, שֶׁעִם כָּל הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הָאֲנָשִׁים הַחֲדָשִׁים (אוֹ הַיְשָׁנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ חֲדָשִׁים), הָיָה בְּעִקַּר הַדְּבָרִים עִמָּהֶם – עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיָה כְּנֶגְדָּם: וְהִנֵּה הָיְתָה הַמִּלְחָמָה לוֹ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר: גַּם מֵאֵלֶּה שֶׁהֵרִימוּ אֶת הַדֶּגֶל צִיּוֹנָה, וְגַם מֵאֵלֶּה שֶׁהוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם לְרַעְיוֹנוֹת הַהַשְׂכָּלָה, כְּאַנְשֵׁי “הַיּוֹם” שֶׁלֹּא חָפְצוּ לִרְאוֹת אֶת ישֶׁר־לִבּוֹ וְישֶׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וּנְתָנוּהוּ כְּנוֹטֶה לְכָאן וּלְכָאן – מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, וְלֹא כָּל שֶׁכֵּן בּוֹגֵד בַּמַּחֲנֶה שֶׁעָמַד קֹדֶם בְּרֹאשׁוֹ.

הַפַּעַם לֹא יָכֹל וְגַם – לֹא חָפֵץ – לְהָשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה, כְּבִימֵי הַהַשְׂכָּלָה. אַנְשֵׁי רִיבוֹ הָיוּ הַפַּעַם אֲחֵרִים – קְרוֹבִים לוֹ בְּעֶצֶם, וְרַק לֹא אָבוּ לִרְאוֹת לִלְבָבוֹ. לִבּוֹ הָיָה פָּצוּעַ, וְגַם רֹב הָאֶפִּיגְרַמוֹת, שֶׁהֵשִׁיב בָּהֶן לִירִיבָיו, הִנִּיחַ בְּמַחְבְּרוֹתָיו, וְהֵן לֹא נִתְפַּרְסְמוּ אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ.

יָמִים שֶׁל קֹרַת־רוּחַ הָיוּ, כָּאָמוּר, לַמְשׁוֹרֵר כְּשֶׁעָסַק בְּהוֹצָאַת כָּל שִׁירָיו, אַף אִם הִֻשְׁבְּתָה קְצָת עַל־יְדֵי כָךְ, שֶׁהַהַחְלָטָה הָרִאשׁוֹנָה לְהוֹצִיא אֶת כָּל כְּתָבָיו לֹא נִתְקַיְּמָה. עִם כִּנּוּס הַשִּׁירָה תִּקֵּן, נִסַּח מֵחָדָשׁ כַּמָּה מִיצִירוֹתָיו הַקוֹדְמוֹת (בְּיִחוּד אֶת “אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל”, שִׁירַת נְעוּרִים זוֹ, שֶׁכֹּחַ הַמְשׁוֹרֵר וְרִפְיוֹן הַטִּירוֹן, שֶׁטֶּרֶם עָמַד עַל רַגְלֵי עַצְמוֹ, בָּאִים בּוֹ לִידֵי גִלּוּי כְּאֶחָד). הוֹצָאַת “כָּל שִׁירָיו” (בִּשְׁנַת 1884) עַל־יְדֵי וַעַד הַיּוֹבֵל, שֶׁחָלָה בְּרֵאשִׁית תְּקוּפָה, שֶׁהִתְחִילָה מִתְנַכֶּרֶת לַמְשׁוֹרֵר, פִּרְסְמָה הַרְבֵּה אֶת שְׁמוֹ וִיצִירָתוֹ, שֶׁהִשְׁפִּיעָה עוֹד עַל גְּדוֹלֵי מְשׁוֹרְרֵינוּ הַחֲדָשִׁים.

אוֹתָהּ שָׁעָה נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ גַּם עַל כִּנּוּס הַפְּרוֹזָה שֶׁלּוֹ, וְהִצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הַסִּפּוּרִים (כָּל כִּתְבֵי יְהוּדָה לֵיבּ גּוֹרְדוֹן. חֵלֶק רִאשׁוֹן: סִפּוּרִים 1889 – הוֹצָאַת רַבְנִיצְקִי וְהוֹרְנְשְׁטֵיין), אֲבָל לֹא הָיה עוֹד סִפֵּק בְּיָדוֹ לְהוֹצִיא אֶת שְׁאָר חֶלְקִי הַ“כְּתָבִים”, לֹא אֶת הַמַּאֲמָרִים, וְאַף לֹא הַפֶלְיֵטוֹנִים (הַמַּאֲמָרִים לֹא כֻּנְּסוּ עַד הַיּוֹם). כְּמִלּוּאִים לְשִׁירָתוֹ הָעִבְרִית, הוֹצִיא אֶת שִׁירָיו בְּאִידִישׁ (“שִׂיחַת חֻלִּין – לִידֶער אִין דֶער פָאלְקְסְשְׁפְּרָאכֶע”, וַרְשָׁה תרמ"ו), שִׁירִים וּמְשָׁלִים, שֶׁבָּהֶם בָּא לִידֵי בִּטּוּי הַהוּמוֹר הָעֲמָמִי שֶׁל יל"ג בְּלָשׁוֹן זוֹ, שֶׁמִּבְּחִינָה אִידֵאוֹלוֹגִית “מַשְׂכִּילִית” הִתְנַגֵּד לָהּ, וּבְכָל זֹאת נִזְקַק לָהּ – מִתּוֹךְ אוֹתוֹ צִמָּאוֹן לְנִיב עֲמָמִי־טִבְעִי, שֶׁנִּזְקַק לָהּ מֶנְדֶּלִי כָּל עוֹד לֹא נִגְלוּ לוֹ בְּעִבְרִית עַצְמָהּ אוֹתָם הַיְסוֹדוֹת הָעֲמָמִיִּים שֶׁהִיא אוֹצֶרֶת בְּתוֹכָהּ.

אַךְ הִנֵּה בָּאוּ יָמִים אַחֲרוֹנִים. נָטוּ צִלְלֵי־עֶרֶב מַמָּשׁ. חוֹלֶה בְּמַחֲלַת הַסַּרְטָן יָדַע כִּי יָמָיו סְפוּרִים, וְהוּא שֶׁלֹּא הָיָה מִטִּבְעוֹ לְהִתְעַלֵּם גַּם מִן הַמַּר בְּיוֹתֵר, – רָאָה עַיִן־בְּעַיִן שֶׁהַסּוֹף הוֹלֵךְ וְקָרֵב. לְאַחַר הַנִּתּוּחַ שֶׁעָשׂוּ לוֹ הָרוֹפְאִים בְּבֶּרְלִין, הוּקַל לוֹ בְּמִקְצָת, אֲבָל הַמַּחֲלָה הַמַּמְאֶרֶת לֹא פָּסְקָה אָכֵן, לְנֹכַח הַמָּוֶת נַפְשׁוֹ שָׁקְטָה עָלָיו – כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁקְטָה אוּלַי מֵעוֹלָם וְהוּא הִתְכּוֹנֵן “לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה” בְּעוֹד שֶׁעֵינָיו הַצְּלוּלוֹת בּוֹחֲנוֹת עֲדַיִן אֶת “הַמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם” כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין בְּכָל יְמֵי חַיָּיו.

הוּא יָדַע, כִּי יָמָיו סְפוּרִים, וְלֹא הָיְתָה עוֹד נַפְשׁוֹ לְחִבּוּרִים נוֹסָפִים. אַךְ הָיָה לוֹ גַּם אָז צֹרֶךְ לִחְיוֹת אֶת חַיָּיו וּלְהָאִיר אֶת חַיָּיו לְעַצְמוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַקֻּלְמוֹס; וְאָז בָּחַר לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה לְחֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ בְּרָשְׁמוֹ קְצָרוֹת “דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ” אֶת מַה שֶּׁהִתְרַחֵשׁ בְּקִרְבּוֹ וּמַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ מִסָּבִיב – דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי מַחֲשָׁבָה. וְכָל כַּמָּה שֶׁהַדְּבָרִים רְהוּטִים וְנִכְתְּבוּ בִּידֵי אָדָם, שֶׁעֵינָיו כְּבָר מְכֻוָּנוֹת אֶל מֵעֵבֶר לַחַיִּים, הֵן מְעִידוֹת עַל חִיּוּת נַפְשִׁית שֶׁלֹּא פָּסְקָה, עַל הִשְׁתַּתְּפוּת שֶׁלֹא פָּסְקָה – עַל רוּחַ גְדוֹלָה בִּלְתִּי מְצוּיָה, שֶׁנֵּרָהּ לֹא כָּבָה בְּמִעוּט פְּתִילָתָהּ מִיּוֹם לְיוֹם, מֵרֶגַע לְרֶגַע. וְכַמָּה מִתְגַּלָּה אַהֲבַת הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בָּרָצוֹן שֶׁנִּתְעוֹרֵר בּוֹ לַחֲזֹר עַל הַתַּלְמוּד וְהַמִּדְרָשִׁים וכו' – כָּל זֶה יְרָחִים מִסְפָּר לִפְנֵי רִדְתּוֹ קָבֶר.

קִטְעֵי דְבָרִים אֵלֶּה שֶׁל “דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ”, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה יל"ג בְּתִפְאֶרֶת אָדָם בְּשׁוּם דָּבָר כְּמוֹ בְּרִשּׁוּמִים אֵלֶּה, שֶׁכָּתַב אוֹתָם לְעַצְמוֹ. לְאוֹר רוֹעֵד זֶה שֶׁל שׁוּרוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת, אָנוּ מַכִּירִים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל אֲצִילוּתָהּ הַיְּהוּדִית, בְּכָל נִקְיוֹנָהּ הָאֱנוֹשִׁי.

עַד ר“ח אֱלוּל תרנ”ב, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ, רָשַׁם קִטְעֵי דְבָרִים מְפַרְפְּרִים אֵלֶּה, שֶׁבָּהֶם חַי אֶת חַיֵּי הַכְּלָל, מִתּוֹךְ אוֹתָהּ זִיקָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁאֵין לְהַכִּיר בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי נִכְתְּבוּ עִם הַפְּרֵדָה הַגְּדוֹלָה מִן הָעוֹלָם.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת כ“ד בֶּאֱלוּל מֵת פִּתְאֹם וּבְכ”ו הוּבָא לִקְבָרוֹת. בְּפֶטֶרְבּוּרְג הַמִּתְבּוֹלֶלֶת לֹא נָהֲרוּ הֲמוֹנֵי אָדָם אַחַר מִטָּתוֹ, אֲבָל בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל רַב הָאֵבֶל עַל הַמְשׁוֹרֵר הָעִבְרִי, שֶׁהָיָה גָדוֹל בְּדוֹרוֹ וּמְאוּם לֹא נִגְרַע מִקּוֹמָתוֹ גַּם בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

א. יַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ

שָׁלוֹם יַעֲקֹב אַבְּרָמוֹבִיץ, הַיָּדוּעַ בְּכִנּוּיוֹ הַסִּפְרוּתִי: “מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים”, נוֹלַד בְּעֶרֶךְ בִּשְׁנַת תקצ"ו (1836) בָּעִיר הַקְּטַנָּה קָאפּוּלֵי, מְחוֹז סְלוּצְק, אֲשֶׁר בְּפֶלֶךְ מִינְסְק.

ר' חַיִּים משֶׁה, אָדָם יָשָׁר וִירֵא־שָׁמַיִם, תַּלְמִיד־חָכָם וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, הָיָה אָהוּב וּמְכֻבָּד עַל בְּנֵי עִירוֹ. אֶת מִחְיָתוֹ מָצָא מֵחֲכִירַת מֶכֶס הַבָּשָׂר בִּמְקוֹמוֹ, וּכְשֶׁנִּפְנָה מֵעֲסָקָיו הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, דּוֹרֵשׁ דְּרָשׁוֹת בָּרַבִּים וְקוֹרֵא לִפְנֵי בַּחוּרֵי הָעֲיָרָה שִׁעוּר בְּתַלְמוּד וּבְפוֹסְקִים. ר' חַיִּים משֶׁה הָיָה בָּקִי בַּשַּׁ“ס וּבַסִּפְרוּת הָרַבָּנִית. וּמַה שֶּׁהִבְדִּיל אוֹתוֹ מִלַּמְדָּנִים אֲחֵרִים – שֶׁהָיָה גַם בַּעַל־תַּנַּ”ךְ, בָּקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, וְכָל הַדָּבָר הַקָּשֶׁה הָיוּ בְּנֵי הָעִיר מְבִיאִים אֵלָיו. אִמּוֹ, שָׂרָה־נֶסִּי, אִשָּׁה עֲדִינָה, חִוֶּרֶת־פָּנִים וְעַנְוַת־לֵב, הָיְתָה גַם הִיא מְלֻמֶּדֶת עַל פִּי דַרְכָּהּ – יוֹדַעַת כָּל מִינֵי תְחִנּוֹת, בְּקִיאָה גְדוֹלָה בְּסִפְרֵי־הָעָם “צְאֶינָה וּרְאֶינָה”, “מְנוֹרַת הַמָּאוֹר” וְ“קַב הַיָּשָׁר” וְקוֹרֵאת לִפְנֵי הַנָּשִׁים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת תְּפִלּוֹת וּמִזְמוֹרִים בְּרֶגֶשׁ וּבִנְעִימָה.

שָׁלוֹם־יַעֲקֹב הָיָה יֶלֶד בִּלְתִּי רָגִיל – טוֹב־שֵׂכֶל וַחֲרִיף־תְּפִיסָה. בְּשָׁנָה אַחַת לָמַד אֶת הַקְּרִיאָה וְנִכְנַס לְלִמּוּד הַחֻמָּשׁ, וְכָל אֲשֶׁר לָמַד, נִתְרַשֵּׁם מִיָּד בְּזִכְרוֹנוֹ וְנָשָׂא פְּרִי. חוּץ מִזֶּה, הָיָה הַיֶּלֶד מְהִיר־הִתְרַשְּׁמוּת וְכָל מַה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו וְשֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָיו בִּסְבִיבָתוֹ, כָּל תְּנוּעָה אָפְיָנִית וְאֹפֶן דִּבּוּר מְשֻׁנֶּה, יָדַע לְחַקּוֹת חִקּוּי־אֳמָן. כָּל בָּאֵי בֵּית אָבִיו הִבְדִּילוּ לְטוֹבָה אֶת הַיֶּלֶד הַפִּקֵּחַ מִבְּנֵי גִילוֹ, וּבִפְרָט אָבִיו, שֶׁהִכִּיר בִּבְנוֹ הַקָּטָן שֶׁלִּגְדוֹלוֹת נוֹצַר וְשָׁקַד עַל חִנּוּכוֹ כְּכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדוֹ. לֹא חָס עַל כָּל עָמָל וּבִזְבּוּז מָמוֹן וּמָצָא לַנַּעַר מְלַמְּדִים טוֹבִים, שֶׁהוֹרוּהוּ לֹא רַק גְּמָרָא וּפוֹסְקִים, כִּי אִם גַּם אֶת כִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ עִם פֵּרוּשׁ “מְצוּדוֹת”, וּבְמִדָּה יְדוּעָה – אֲפִלוּ דִּקְדּוּק, מַה שֶּׁהָיָה חִדּוּשׁ גָּמוּר בַּיָּמִים הָהֵם.

מַזָּלוֹ שֶׁל הַנַּעַר גָרַם לוֹ, שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקוֹ מְלַמֵּד אֶחָד, לִיפָא הָרְאוּבֵנִי – שֶׁהָיָה בּוֹ גַּם כֵּן מִנִּיצוֹצוֹ שֶׁל אֳמָן. זֶה הָיָה טִפּוּס מְיֻחָד בְּמִינוֹ, – פַּיְטָן וְצַיָּר, בַּעַל כְּתָב נָאֶה לְהַפְלִיא, שֶׁיָדַע כָּל מְלֶאכֶת־מַחֲשֶׁבֶת וְהָיָה חָבִיב עַל תַּלְמִידָיו בְּיוֹתֵר. אֵין סָפֵק, שֶׁמְּלַמֵּד־אֳמָן זֶה טִפַּח בְּתַלְמִידוֹ בָּרִאשׁוֹנָה אֶת חוּשׁ הַיֹּפִי וְהַשְּׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת בְּכָל מְלָאכָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַד עוֹד בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד לִלְטשׁ וְלִלְטשׁ עַד שֶׁיּוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ דָּבָר מְתֻקָּן.

קַבָּלַת תּוֹרָה זוֹ מִפִּי לִיפָּא הָרְאוּבֵנִי גִּלְּתָה לִפְנֵי הַנַּעַר אֶת הַמָּאוֹר וְהַשִּׁירָה שֶׁבְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל. וְאוּלָם הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה וְהַהִתְמַסְרוּת הַגְּדוֹלָה לְתוֹרָה לִשְׁמָהּ נִתְגַּלּוּ כְּשֶׁהִתְחִיל בַּשָּׁנָה הָאַחַת־עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו לִלְמֹד מִפִּי אָבִיו, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְלַמֵּד בְּעַצְמוֹ אֶת בָּנָיו הַגְּדוֹלִים. הַנַּעַר הֶחָבִיב עָלָיו הָיָה כְּבָר בְּעֵינָיו בְּחִינַת גָּדוֹל. מֵעַתָּה אֵין לִמּוּד הַתּוֹרָה חוֹבָה בְּעֵינָיו, כִּי אִם מֵעֵין פֻּלְחָן מֵאַהֲבָה, מְלֵאָה אֵשׁ־דָּת וְשִׁירָה. כְּשֶׁהוּא מַשְׁכִּים קֹדֶם שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר וּמְהַלֵךְ עִם אַבָּא לִלְמֹד תּוֹרָה, הוּא מַרְגִישׁ בְּסוֹד הַלַּיְלָה, בְּשִׁירַת הַלַּיְלָה. “הַלַּיְלָה שִׁירָה עִמּוֹ”, חוּט שֶׁל יֹפִי מִסְתּוֹרִי נִמְשָׁךְ עָלָיו.

מנדלי מוכר־ספרים

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַדְרַת הַתּוֹרָה, “רוּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְרַגֵּשׁ, לִבּוֹ מָלֵא שִׁירָה וְגַעְגּוּעֵי־קֹדֶשׁ, וְהוּא מִתְעוֹרֵר וְלוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בְּנַחַת־רוּחַ וּבִנְעִימָה” (“בַּיָּמִים הָהֵם”).

לֹא מָצָאנוּ בְּסִפְרוּתֵנוּ הַחֲדָשָׁה אֶלָּא בְּשִׁירַת בְּיַאלִיק שִׁירָה נִשְׂגָּבָה כָּזוֹ שֶׁמְּקוֹרָהּ לִמּוּד הַתּוֹרָה.

*

מֻפְלָאָה וּמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ הָיְתָה יַלְדוּת זוֹ. עַד שֶׁלֹא נִתְיַתֵּם הַנַּעַר מֵאָבִיו (וְהוּא אָז בֶּן שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה), הָיְתָה הָאָרֶץ מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל מֶתֶק־צְבָעֶיהָ. לְבַיִת זֶה שֶׁבּוֹ גָדַל, בַּיִת שֶׁל לַמְדָּן, שֶׁל אָדָם מְכֻבָּד וְאָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת, הָיוּ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ שְׁכֵנִים טוֹבִים, שֶׁאוֹתָם זָכַר הָאֳמָן הַזָּקֵן בְּלֵב מָלֵא הוֹדָיָה וְלָהֶם הִקְדִּישׁ אוּלַי אֶת הַפְּרָקִים הַפַּיְטָנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּשִׁירַת חַיָּיו “בַּיָּמִים הָהֵם”.

שְׁנֵי אֵלֶּה הָיוּ יְהוּדִים בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, וְלֹא בַּעֲלֵי־מְלָאכָה גַסִּים, פְּחוּתֵי דַרְגָּה, כִּי אִם בַּעֲלֵי־בָּתִּים, בְּנֵי אָבוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רֵיחַ תּוֹרָה. אַיְזִיק נַפָּחָא וְהֶרְצְל הַנַּגָּר הָיוּ הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים, שֶׁהִזְמִין הַגּוֹרָל בְּיַלְדוּתוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מְזֻמָּן מִקֵּץ יָמִים מְעַטִּים לְיַתְמוּת עֲגוּמָה וּלְחַיֵּי נְדוּדִים קָשִׁים. בְּאַיְזִיק נִתְגַּלְּמָה שִׂמְחַת הַמְּלָאכָה, הַהוּמוֹר הַטּוֹב שֶׁבָּא עִם עֲמַל כַּפַּיִם. הַמְּלָאכָה כָּאן אֵינָהּ זוֹ שֶׁל הַמַּשְׂכִּילִים, מְלָאכָה שֶׁל חוֹבָה, שֶׁהִטִּיפוּ לָהּ מִבְּחִינַת הַמּוּסָר וְהַכַּלְכָּלָה, כִּי אִם הַמְּלָאכָה כִּמְקוֹר אשֶׁר, – הַמְּלָאכָה בְּמֻשָּׂגֵנוּ אָנוּ, זוֹ שֶׁשִּׁירָה עִמָּהּ. מַה נִּפְלָאָה הַחֲוָיָה שֶׁל שְׁלֹמֹה’לִי, הַנֶּחְבָּא אֶל בֵּית־מְלַאכְתּוֹ שֶׁל אַיְזִיק בַּיּוֹם הַמְעֻנָּן שֶׁל סְתָיו, עֵת “רוּחַ לַח וְקַר נוֹשֵׁב, הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים, מִתְעַטְּפִים בְּעָבִים כִּבְשִׂמְלָה בָּלָה וּמְטֻלָּאָה וּפְנֵיהֶם זוֹעֲפִים וְזוֹרְקִים מָרָה שְׁחוֹרָה…” אוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלָט הַנַּעַר מִפְּנֵי יְגוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְבֵי־נַפָּחָא, יוֹשֵׁב וּמִסְתַּכֵּל – “נוֹשֵׁם הַמַּפּוּחַ, מִתְלַהֵט בְּיָם הַפֶּחָמִים, הַבַּרְזֶל מִתְלַבֵּן וְנִיצוֹצוֹת נִתָּזִים”, וְהַנַּעַר “אָסוּר בְּחַבְלֵי קֶסֶם, רוּחוֹ טָס לְעוֹלָמוֹת מֻפְלָאִים… הוּא כָּאן, בְּבֵי־נַפָּחָא, וְנִשְׁמָתוֹ שָׁם בְּעַרְבוֹת־עֵדֶן וּבְמִשְׁכְּנוֹת־שָׁלוֹם”…

אַיְזִיק זֶה הוּא חַקְרָן, וְרַק שֶׁקּוֹל פַּטִּישׁוֹ מַחֲרִישׁ אֶת חַקְרָנוּתוֹ. הַקֶּסֶם הוּא בְּבֵית־מְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּוִכּוּחָיו עִם חֲבֵרוֹ, הַחַקְרָן כְּמוֹתוֹ.

אַחֵר הוּא הֶרְצְל הַנַּגָּר, יְהוּדִי שֶׁגַּן שֶׁל יְרָקוֹת וַעֲצֵי־פְּרִי לְיַד בֵּיתוֹ, “מַטַּע יָדָיו לְהִתְפָּאֵר”, וּבַחֲצֵרוֹ פָּרוֹת חוֹלְבוֹת, צֶמֶד בָּקָר וְסוּס לְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, שֶׁהוּא נַחֲלַת אֲבוֹתָיו, וּמַשֶׁהוּ לְגַמְרֵי לֹא יְהוּדִי – הוּא מְגַדֵּל כֶּלֶב בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא “כֶּלֶב יִשְׂרָאֵל הַיְחִידִי בְּכָל הָעִיר”. מִלְּבַד כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה, יוֹדֵעַ הֶרְצְל גַּם לְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, וַאֲפִלּוּ מְלֶאכֶת נַגָּר, שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ, אֵינָהּ לְשֵׁם פַּרְנָסָה בִּלְבַד, אֶלָּא יוֹתֵר לְשֵׁם תַּעֲנוּג, שֶׁהָיָה לוֹ בָּהּ – “בַּעֲשִׂיַּת הַחֹמֶר לִכְלִי”. לְפִיכָךְ הוּא טוֹרֵחַ לְפָאֵר מַעֲשֶׂה יָדָיו בְּצַעֲצוּעִים וּבְפִתּוּחִים נָאִים, מַה שֶׁלֹּא הָיוּ דוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ, וְכָל זֶה – רַק “כְּדֵי לְהוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ כְּלִי יָפֶה וּמְתֻקָּן”. אֶת הֶרְצְל לִבְּבָה מִלֵּדָה הַמְּלָאכָה כָּאֳמָנוּת – לֹא כְּמַעֲשֵׂה מוּכָנִי כִּי אִם כְּדָבָר, שֶׁעוֹשֵׂהוּ מַשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ. מוּזָר הוּא נַגָּר זֶה לִסְבִיבָתוֹ, וְהִיא אֵינָהּ רוֹאָה בּוֹ אֶלָּא יְהוּדִי מְשֻׁנֶּה שֶׁבְּשִׁגָּעוֹן יִנְהַג, אֲבָל הַנַּעַר מַכִּיר בּוֹ אֶת חֲבֵרוֹ וְאִישׁ בְּרִיתוֹ, וּבְסִפְרוֹ “בַּיָּמִים הָהֵם” לֹא הִסֵּס לְצַיֵּן אוֹתוֹ כְּרִאשׁוֹן לַ“פַּיְטָנִים אַנְשֵׁי הָרוּחַ” שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לוֹ בַּחַיִּים, פַּיְטָן שֶׁלֹּא מִדַּעַת; כְּאָדָם “שֶׁרוּחַ אֳמָן מְקַשְׁקֵשׁ בּוֹ, מְבַקֵּשׁ לָצֵאת מֵחַדְרֵי לִבּוֹ, שֶׁהוּא כָּלוּא שָׁם, לְפֹעַל כַּפָּיו – לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְיוֹצֵר”.

הֶרְצְל זֶה הָיָה לַנַּעַר הַמְשׁוֹרֵר “כַּטַּל הַמִּתְבַּקֵּשׁ לָעוֹלָם”. בּוֹ הִכִּיר אָדָם קָרוֹב לוֹ, “אֶחָד שֶׁאֵין דֻּגְמָתוֹ בְּכָל הַיְּהוּדִים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים שֶׁצַּר לוֹ הַמָּקוֹם בֵּינֵיהֶם”. וְלָכֵן דָּבַק בּוֹ לְאַהֲבָה אוֹתוֹ. וְהוּא שֶׁרָמַז לוֹ עַל מַה שֶּׁהָיָה תּוֹסֵס בְּלִבּוֹ וּמוֹשְׁכוֹ, “שֶׁלֹּא מִדַּעַת מַה הוּא וּמַה כַּוָּנָתוֹ וּלְאָן הוּא מוֹשְׁכוֹ”. מִמֶּנּוּ לָמַד לֹא רַק לִהְיוֹת שׁוֹקֵד עַל עֲבוֹדָתוֹ בְּגַן יָרָק, שֶׁשָּׁתַל בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתָם, לִהְיוֹת רוֹבֵץ בֵּין הַתְּלָמִים וְלַעְדֹּר וּלְנַכֵּשׁ בַּצְּנוֹן וּבַגֶּזֶר וּבַבְּצָלִים, לְהִתְעַסֵּק בְּגִדּוּל יוֹנִים וּלְהַדְגִּיר תַּרְנְגוֹלוֹת וּבַרְבּוּרוֹת, כִּי אִם – לִמֵּד אוֹתוֹ לִהְיוֹת יֶלֶד עִם יְלָדִים, שֶׁלֹּא לֵהָפֵךְ (מַה שֶּׁעוֹרֵר בּוֹ זְוָעָה) “תִּינוֹק שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקַצְּרִים יְמֵי יַלְדוּתוֹ וְעוֹשִׁים אוֹתוֹ לִיהוּדִי קָטָן קֹדֶם זְמַנּוֹ” – מֵצֵר וְדוֹאֵג, מְעַקֵּם וּמִתְחַכֵּם כְּרֹב בְּנֵי גִילוֹ.

אַיְזִיק הַנַּפָּח וְהֶרְצְל הַנַּגָּר הָיוּ הַיְּהוּדִים הָאֲחֵרִים שֶׁרָאָה מֶנְדֶּלִי בָּרִאשׁוֹנָה. זֶה בְּדִבְרֵי חַקְרָנוּתוֹ הַתְּמִימִים, “שֶׁהָיוּ עֲרֵבִים עָלָיו כְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה הַבָּאִים בַּגְּמָרָא לְאַחַר דִּבְרֵי הֲלָכָה חֲמוּרָה”; וְזֶה בִּדְבָרָיו הַמְקֻטָּעִים וּבְכָל הֲלִיכוֹתָיו שֶׁרָמְזוּ לְצַד אַחֵר, שֶׁלֹא הָיוּ דוֹמוֹת לַיְּהוּדִים “שֶׁמְּטִילִים אֵימָה וְזוֹרְקִים מָרָה בְּדִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, בְּמוּסָר וְתוֹכָחוֹת”. הֵם הָיוּ בְּעַצְמָם תִּינוֹקוֹת בְּכָל דַּרְכֵיהֶם, וּשְׁנֵיהֶם הִשְׁפִּיעוּ מֵרוּחָם עַל הַנַּעַר “לִהְיוֹת לוֹ חַיֵּי יַלְדוּת אֲרֻכִּים”.

*

יַלְדוּת זוֹ הָיְתָה אֲרֻכָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה יַלְדוּתוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר וְנִמְשְׁכָה עַד יְמֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה. אֲבָל אוֹתָם הַיָּמִים, נְטוּלֵי הַדְּאָגוֹת, נְטוּלֵי זַעְפָּם שֶׁל הַחַיִּים, יָמִים שֶׁשִּׁירַת הַתּוֹרָה וְשִׁירַת הַיַּעַר הָיוּ מַרְעִיפִים אֶל לִבּוֹ שַׁלְוָה, נִפְסְקוּ מַהֵר, מַהֵר: “שָׁלֵו יָשַׁבְתִּי בְּקִנִּי – מְסַפֵּר מֶנְדֶּלִי בִּ”רְשִׁימוֹת לְתוֹלְדוֹתַי" – עַד מְלֹאת לִי שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה". וְאָמַרְתִּי: "עִם קִנִּי אֶגְוַע וּבְעִיר מוֹלַדְתִּי אֶחְיֶה כָּל הַיָּמִים. אֲבָל פְּגָעִים מִפְּגָעִים רָעִים בָּאוּ עַל הָעִיר. פַּרְנָסַת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהָיְתָה עַל מִינֵי צְעִיפִים לְנָשִׁים, שֶׁהָיוּ לָהֶם מַהְלְכִים בְּכָל הַחֶבֶל, לָקְתָה וּבְנֵי־קָאפּוּלֵי, שֶׁלֹּא יָדְעוּ עשֶׁר גַּם בִּימֵי הַטּוֹבָה, יָדְעוּ עַתָּה אֶת הָעֹנִי בְּכָל מוֹרָאֵי נַוְלוּתוֹ. אַבָּא יָרַד מִנְּכָסָיו, וְלֹא בָּאוּ יָמִים מְעַטִּים וְנָפַל לַמִּטָּה שֶׁלֹּא יָרַד עוֹד מֵעָלֶיהָ.

זִיווֹ שֶׁל בֹּקֶר הִתְחִיל שׁוֹקֵעַ.

ב. יַתְמוּת וּנְדוּדִים

בֵּיתוֹ שֶׁל חַיִּים־משֶׁה, בַּיִת יְהוּדִי טִפּוּסִי, הָעוֹמֵד לְמַרְאִית־עַיִן עַל תִּלּוֹ, וְשֶׁרוּחַ מְצוּיָה אַחַת דַּיָּהּ כְּדֵי שֶׁיִּתְעַרְעֶר כֻּלּוֹ, עַצְבוּת כְּבֵדָה יָרְדָה לַחֲדָרָיו עוֹד בְּחַיָּיו שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת. שָׁעָה שֶׁשָּׁלוֹם־יַעֲקֹב הָיָה עֲדַיִן מַפְלִיג עִם חֲבֵרוֹ לְעִבּוּרָהּ שֶׁל הָעִיר וּמְהַלֵּךְ לוֹ שַׁאֲנָן וּמְדֻשַּׁן־אשֶׁר בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, הָיָה כְּבָר תָּלוּי בַּחֲלַל־הַבַּיִת אֵד כָּבֵד, אֲנָחוֹת שֶׁל אָחוֹת דְּווּיָה, שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִבַּעֲלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה חָשׁוּד עַל הַשְׂכָּלָה, וְעוֹלָמָהּ חָשַׁךְ בַּעֲדָהּ; שֶׁל אָב חוֹלֶה שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְרָאָה עוֹלָמוֹ נֶחֱרָב וְהוֹלֵךְ. לֹא כָל שֶׁכֵּן – בְּמוֹת הָאָב וּבְהִשָּׁבֵר פִּתְאֹם מַטֵּה לַחְמָהּ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. בְּבַת אַחַת נִטַּל בִּטְחוֹנוֹ שֶׁל הַנַּעַר, שֶׁזֶּה עַתָּה הָיָה הָעוֹלָם כְּבֵי־הִלּוּלָא לְפָנָיו. בֶּן שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה נַעֲשָׂה יָתוֹם וְאוֹר יַלְדוּתוֹ לָקָה בְּבַת־אַחַת. מַר מְאֹד הָיָה לוֹ לִהְיוֹת סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן אִמּוֹ הָאַלְמָנָה, שֶׁהֻטַּל עָלֶיהָ לְפַרְנֵס אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיְתָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ הַצָּלָה אַחֶרֶת בִּלְתִּי אִם לָלֶכֶת לְאַחַת הַיְשִׁיבוֹת וְלִהְיוֹת “בָּחוּר עָנִי”, שֶׁיְּהוּדִים – עַל הָרֹב גַם הֵם עֲנִיִּים מְרוּדִים – חוֹלְקִים עִמּוֹ, מֵאַהֲבַת הַתּוֹרָה, אֶת סְעֻדָּתָם הַדָּלָּה. בְּלֹא שִׂמְחָה הוּא שָׂם אֶת פְּעָמָיו לָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה טִימְקוֹבִיץ‘, אַף שֶׁאֵינָהּ מְקוֹם תּוֹרָה. עֲצַת אִמּוֹ הָיְתָה זֹאת – שֶׁיֵּלֵךְ לַעֲיָרָה, שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ מַכִּירִים אוֹתוֹ, אֶת בְּנוֹ שֶׁל רַ’ חַיִּים משֶׁה, בְּתִקְוָה שֶׁשָּׁם יְקָרְבוּהוּ.

מַר כְּלַעֲנָה הָיָה הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכִילוּ אֶת הַיָּתוֹם יְהוּדֵי טִימְקוֹבִיץ'. וְאוּלַי מַר מִזֶּה הָיָה הַשִּׁמָּמוֹן שֶׁמִּלְּאָה אֶת נַפְשׁוֹ יְשִׁיבַת יָמִים שְׁלֵמִים בְּבֵית־מִדְרָשׁ רֵיק. לִמּוּד הַגְּמָרָא, שֶׁהָיָה כֹּה מָתוֹק וּשְׁקוּי שִׁירָה בְּחֶבְרַת אַבָּא, כָּאן נִטַּל טַעְמוֹ, נָמַר רֵיחוֹ. “הַגְּמָרָא פְּתוּחָה לְפָנָיו עַל הָעַמוּד וְהוּא מִתְנַעֲנֵעַ וְלוֹמֵד” וְלִבּוֹ אֵין עִמּוֹ. הָעוֹלָם נִתְרוֹקֵן מִשִּׂמְחָה, – וְגַם מִשִּׂמְחַת הַתּוֹרָה. יָבְשָׁה כָּל לַחְלוּחִית שֶׁל יֹפִי גַּם בַּטֶּבַע, שֶׁהָיָה תָּמִיד נֶחָמָתוֹ בִּיגוֹנוֹ. דָּעֲכוּ צִבְעֵי שָׂדֶה וְיַעַר וְסָר חִנָּם שֶׁל בְּהֵמָה וָעוֹף, שֶׁהֵטִילוּ קֹדֶם גַּלֵי שַׁעֲשׁוּעִים בְּנַפְשׁוֹ. לֵב הַנַּעַר הִתְעַטֵּף בַּהֲוָיָה שׁוֹמְמָה זוֹ וְצָמֵא לְשֶׁפַע עֶלְיוֹן שֶׁיַּחֲזִיר לָעוֹלָם, שֶׁהֻטַּל כְּפֶגֶר מֵת לְפָנָיו, אֶת נִשְׁמָתוֹ הַחַיָּה.

וְשֶׁפַע עֶלְיוֹן זֶה בָּא לוֹ מִן הַתְּפִלָּה. קָאפּוּלֵי, עִיר מוֹלַדְתּוֹ, הָיְתָה עִיר שֶׁל “מִתְנַגְּדִים אֲדוּקִים”. שָׁם הָיְתָה הַתּוֹרָה עִקָּר, וְהַתְּפִלָּה – טָפֵל. בְּטִימְקוֹבִיץ' הִכִּיר אֶת הָאוֹר וְהַשִּׂמְחָה שֶׁבִּתְפִלַּת חֲסִידִים וְהִיא שֶׁהִלְהִיבָה גַּם אֶת רוּחוֹ. הָעוֹלָם שֶׁנִּתְדַּלְדֵּל כָּל־כָּךְ מִבַּחוּץ נִתְחַדֵּשׁ עָלָיו מִבִּפְנִים, וּבְצַר לוֹ מְאֹד כָּבַשׁ אֶת פָּנָיו בְּחֵיק אֱלֹהִים, שֶׁנִּרְאָה לוֹ עַתָּה קָרוֹב, “רַחֲמָן וִידִיד נֶפֶשׁ”. לְפִי טִבְעוֹ וְחִנּוּכוֹ מִתְנַגֵּד, גִּלָּה כְּפַיְטָן אֶת הַשִּׁירָה שֶׁבַּחֲסִידוּת, שֶׁבְּנֵי עִירוֹ צְרָרוּהָ כָּל־כָּךְ. הַתְּפִלָּה, שֶׁעַד עַתָּה הָיְתָה לוֹ עֲבוֹדָה שֶׁבַּפֶּה, עַכְשָׁו הָיְתָה לוֹ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. אָמְנָם חָסִיד לֹא נַעֲשָׂה. לְטִבְעוֹ זָרוּ כָּל יָמָיו הֲזָיוֹת שֶׁבְּבַטְלָנוּת, וּבָהֶן גַּם נִלְחַם תָּמִיד בְּשִׁירָתוֹ. אַךְ כַּאֲשֶׁר רָפְתָה רוּחַ הַנַּעַר, הָלַךְ שְׁבִי אַחַר הַשֶּׁפַע הַנַּפְשִׁי שֶׁבַּחֲסִידוּת. לִבְּבַתְהוּ יְכָלְתָּהּ לְבַטֵּל אֶת הַקַּטְנוּת, אֶת הַחֻלִּין, לִשְׂרֹף בְּאֵשׁ הָאַהֲבָה לֵאלֹהִים אֶת הֶעָכוּר שֶׁבַּחֹמֶר. גַּם מִי שֶׁמִּתְנַגֵּד לַחֲסִידוּת, יֵשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא נֵאוֹת לְאוֹרָהּ, נֵאוֹת לְחֻמָּהּ. וַהֲרֵי מֶנְדֶּלִי הָיָה פַּיְטָן וְהַדְּבָרִים שֶׁ“אֵינָם מֵעִנְיָנוֹ” יָקְרוּ לוֹ לִפְעָמִים גַּם מִמָּה שֶּׁ“הָיָה מֵעִנְיָנוֹ”.

וְאַף־עַל־כִּי־כֵן הָיְתָה הַיְשִׁיבָה בַּעֲיָרָה עֲלוּבָה זוֹ קָשָׁה לוֹ מְאֹד. נֶפֶשׁ הַנַּעַר לָהֲטָה מִגַּעְגּוּעִים עַל קִרְבַת אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו הַקְּטַנִּים וְעַל עִיר הַמּוֹלֶדֶת בִּכְלָל. כָּאן, בַּנֵֵּכָר, נִרְאֲתָה לוֹ קָאפּוּלֵי מְעֻלֶּפֶת זֹהַר כֻּלָהּ: בָּתֶּיהָ וּשְׁוָקֶיהָ, מִגְרָשֶׁיהָ וְגַנֶּיהָ, אֲפִלּוּ “פְּרַגְמַטּוּטֶיהָ וְתַגָּרֶיהָ וְחֶנְוָנֶיהָ” נָשְׂאוּ חֵן לְפָנָיו כְּשֶׁעָלָה זִכְרָם לְפָנָיו; קַל־וָחֹמֶר אַיְזִיק הַנַּפָּח וְהֶרְצְל הַנַּגָּר, אֵלֶּה שֶׁהִרְנִינוּ אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ, וְהַטּוֹב שֶׁבַּחֲבֵרָיו בֶּן־צִיּוֹן, שֶׁעִמּוֹ הָיָה יוֹצֵא אַחַר הַלִּמּוּד אֶת מֵצַר הָעִיר וּמְטַּיֵּל בָּעֲרָבָה וּבַאֲגַמִּים וּמִתְעַנֵּג עַל “מִרְעֶה עֲדָרִים”. מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָשֵׂאת אֶת הַגַּעְגּוּעִים, הוּא קוֹפֵץ פַּעַם בְּפַעַם מִמְּקוֹמוֹ, יוֹצֵא מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ עַל מְנָת לַחֲזֹר לְעִיר מוֹלַדְתּוֹ. אַךְ מִדֵּי לֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ זוֹכֵר הוּא אֶת הָעֹנִי בַּבַּיִת, זוֹכֵר אֶת אִמּוֹ הָעֲלוּבָה, אֲשֶׁר בְּנַפְשָׁהּ תָּבִיא לַחְמָהּ, וּבִדְמָעוֹת רוֹתְחוֹת הוּא חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ.

אָנוּ נִזְכָּרִים בִּבְרִיחָתוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק מִבֵּית אָבִיו זְקֵנוֹ וַחֲזִירָתוֹ לְבֵית אִמָּא.

    וּנְעַל בְּפָנֶיהָ אֶת שַׁעַר הַגָּן,

    כָּל עֵץ בַּסֵּתֶר יָנוּב זוֹלְלָה,

    וְלֵב הָעוֹלָם לֹא יִרְחַב בִּגְבוּלָהּ.

כַּמָּה זֶה מַזְכִּיר אֶת בְּרִיחָתוֹ שֶׁל בְּיַאלִיק מִבֵּית אָבִיו זְקֵנוֹ!

*

אַךְ פַּעַם, בִּימֵי סְלִיחוֹת, גָּבַר בּוֹ כֹּחַ הַדִּמְיוֹן, שֶׁהֶעֱלָה לְפָנָיו בִּלְהָטָיו אֶת הָאוֹר וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל “אוֹתָם הַחַגִּים מִלְּשֶׁעָבַר כְּשֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּשַׁלְוָה בְּבֵית אַבָּא”, וְלֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל הֲמוֹן לִבּוֹ, וּכְנִשָּׂא עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים רָץ, מָלֵא רַחֲשֵי אשֶׁר, הַבָּיְתָה. אָכֵן נִסָּיוֹן קָשֶׁה נִתְנַסָּה הַיָּתוֹם, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בֵּית־אַבָּא, שֶׁפָּנָה זִיווֹ, וּבְהַרְגִּישׁוֹ עַד מָה יַכְבִּיד עַל אִמּוֹ הָאֻמְלָלָה. בְּבַת אַחַת בָּטְלוּ כָּל חֲלוֹמוֹתָיו עַל הַחַיִּים בְּקַאפּוּלֵי. אֲהָהּ! הָאוֹר שְׁבַּיַּלְדוּת לֹא חָזַר. גַּלְמוּד וּבוֹדֵד כִּפְלַיִם רָאָה אֶת עַצְמוֹ בַּבַּיִת, שֶׁטָּעַם בּוֹ לְשֶׁעָבַר מְתִיקוּת שֶׁל חַיִּים וְחֹסֶר־דְּאָגָה. עַכְשָׁו גָּלָה כָּבוֹד וְגָלְתָה הַשִּׂמְחָה מִבַּיִת זֶה. הַדַּלוּת, שֶׁנִּתְגַּלְּתָה לְפָנָיו בְּכָל אַכְזְרִיּוּתָהּ, הִכְאִיבָה כָּאן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּנֵּכָר, וְהִכְאִיבָה שִׁבְעָתַיִם הַהִתְנַכְּרוּת מִצַּד אֵלֶּה, שֶׁקֹּדֶם, בִּימֵי הַשַּׁלְוָה, הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים וְעַכְשָׁו רָאוּהוּ כְּזָר, וּכְשֶׁהָיוּ מְקָרְבִים אוֹתוֹ לֹא עָשׂוּ זֹאת, אֶלָּא “מִשּׁוּם מִצְוָה לְרַחֵם עַל יָתוֹם”. וְהוּא, בְּנוֹ שֶׁל חַיִּים־משֶׁה, הָיָה גֵא. בִּזְיוֹנוֹת קְטַנִּים אֵלֶּה שֶׁנִּצְטָרְפוּ לַהַרְגָּשָׁה שֶׁל עֲמִידָה מֻשְׁפֶּלֶת זוֹ, הַכְּלוּלָה בַּיַּתְמוּת, בָּעֹנִי, בַּהַכָּרָה שֶׁכְּבוֹד בֵּית אָבִיו יָרַד לְאֵין תַּקָּנָה, עִנּוּ אֶת נֶפֶשׁ הַנַּעַר וְשׁוּב הֶגְלוּהוּ מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ לָעוֹלָם הַקַּר וְהָרָחוֹק שֶׁל יְשִׁיבוֹת, שֶׁל שֵׁפֶל־חַיִּים זֶה, שֶׁבֶּן־טוֹבִים לֹא יַשְׁלִים עִמּוֹ עַל נְקַלָּה.

כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה עוֹד נַעַר וָרַךְ, שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ? וְכֵיוָן שֶׁהָיְתָה “תַּכְלִית” אַחַת בַּיָּמִים הָהֵם: לְהְיוֹת יְהוּדִי תַּלְמִיד־חָכָם, הוּא גּוֹלֶה וְנוֹדֵד שׁוּב לִמְקוֹם תּוֹרָה. הַפַּעַם הוּא הוֹלֵךְ לַיְשִׁיבָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁבָּעִיר סְלוּצְק. שָׁם מַכִּירִים בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו, מַעֲלִים אוֹתוֹ לַכִּתָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁרֹאשׁ־הַיְשִׁיבָה הֶחָרִיף רַ' מִיכַל מַ“ס מַרְבִּיץ בָּהּ תּוֹרָה. מִן הַיְשִׁיבָה הוּא עוֹבֵר לְ”בֵית־הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַגְּבִיר", שֶׁהָרַב הַמְפֻרְסָם רַ' אַבְרָהָם’ל קוֹרֵא בּוֹ אֶת שִׁעוּרָיו לִבְחִירֵי הַתַּלְמִידִים. אֲבָל גַּם פֹּה לֹא מָצְאָה נַפְשׁוֹ אֵת אֲשֶׁר בִּקְשָׁה. הַחַיִּים, שֶׁמַּעֲבִיר לְפָנֵינוּ מֶנְדֶּלִי (בְּפִרְקֵי “בַּיָּמִים הָהֵם”, חֵלֶק ב'), הַטִּפּוּסִים שֶׁל בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה, שֶׁהָיוּ חֲבֵרָיו הַקְּרוֹבִים, מְזַעְזְעִים בְּרֵיקָנוּתָם, בַּחֻלִּין שֶׁבָּהֶם. נֶפֶשׁ כֻּלָּם מְרֻכֶּזֶת לֹא בַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּטִים מִמֶּנָּה בְּכָל מִינֵי עַרְמוּמִיּוּת, כִּי אִם בְּטוֹבַת־הֲנָאָה – בִּלְהִיטוּת אַחֲרֵי יָמִים טוֹבִים בְּבָתֵּי עֲשִׁירִים וְכַדּוֹמֶה. כָּל כַּמָּה שֶׁהַנַּעַר, שֶׁנַּפְשׁוֹ יָצְאָה לַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, מִתְגַּבֵּר עַל יְצָרָיו וְרוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כָּל כַּמָּה שֶׁחָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֶל הַבַּחוּרִים מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים טְהוֹרִים עַל חַיִּים שֶׁל חִבָּה וִידִידוּת – בּוֹלַעַת אוֹתוֹ הַבִּצָּה שֶׁל הַיְשִׁיבָה מְעַט־מְעַט לְתוֹכָהּ “עַד בִּלְבּוּל דַּעְתּוֹ וּבִטּוּל תְּשׁוּקָתוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה”. לְמְגִנַּת לִבּוֹ הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרָיו, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק מִן הָאוֹר, שֶׁאֵלָיו נִמְשַׁךְ, וְלֹא דַי שֶׁהוּא מִתְרַשֵּׁל בְּלִמּוּדוֹ אֶלָּא מִתְבַּהֵם וְהוֹלֵךְ כִּשְׁאָר בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה, שׁוֹקֵעַ בְּתַאֲוַת אֲכִילָה, בְּבַטָּלָה לְתֵאָבוֹן – בְּחַיִּים לְלֹא טָהֳרָה, לְלֹא קְדֻשָּׁה.

תֵּאוּר זֶה שֶׁל חַיֵּי הַיְשִׁיבָה בִּסְלוּצְק (בַּפְּרָקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל “בַּיָּמִים הָהֵם”), בּוֹ הוּא מַרְאֶה גַּם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁקִיעָתוֹ הַמּוּסָרִית, הוּא לֹא רַק מְיֻחָד בַּאֲמִתּוֹ הַצִּיּוּרִית, כִּי אִם נִקְרָא כְּוִדּוּי־לֵב מְאֻחָר, שֶׁמְשׁוֹרֵר מִתְוַדֶּה עַל חַטַּאת נְעוּרִים, בְּכָאֲבוֹ עַל רוּחַ הָאָדָם הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה, בְּאֵין מִשְׁעֶנֶת, בִּהְיוֹת יַד הָעֲנִיּוּת הַמְנַוֶּלֶת עַל הָעֶלְיוֹנָה.

נִרְדָּף מֵאַכְזָבוֹת, מֵאִי־מְנוּחָה, הוּא עוֹזֵב אֶת סְלוּצְק, שֶׁשָּׁהָה בָּהּ כִּשְׁנָתַיִם יָמִים, נוֹדֵד בְּעָרֵי לִיטָא מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִישִׁיבָה לִישִׁיבָה, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מָנוֹחַ. גַּם וִילְנָה, שֶׁאֵלֶיהָ בָּא בִּדְבַר קְרוֹבוֹ הֶעָשִׁיר, נַחוּם חַיִּים בְּרוֹיְדָא, “אֲשֶׁר הִבְטִיחָהוּ לִהְיוֹת כְּאָב לוֹ וְכָל מַחְסוֹרוֹ עָלָיו”, לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲנִיָה קְצָרָה. זֶה הָיָה הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן לְהִתְמַכֵּר בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לַתּוֹרָה. בְּבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הִתְמִיד בְּלִמּוּדָיו “וְעַל מִשְׁמַרְתּוֹ לָמַד כָּל הַלֵּילוֹת”. אֲבָל אֵרַע לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לְאַחַר זְמָן לִבְּיַאלִיק: רוּחוֹ הַסּוֹעֶרֶת עֲקָרַתּוּ מִשָּׁם וְשׁוּב הוּא חוֹזֵר לְעִיר מוֹלַדְתּוֹ מְאֻכְזָב וּמְיֹאָשׁ בְּלִי לָדַעַת מַה יְּהֵא עָלָיו.

*

בֵּינְתַיִם קָרָה דָבָר, אֲשֶׁר גָּרַם לְשִׁנּוּי גָּדוֹל בְּחַיֵּי נַפְשׁוֹ שֶׁל הָעֶלֶם. אִמּוֹ נִשְּׂאָה לְחוֹכֵר הַטַּחֲנָה בְּמֶלְנִיקִי, כְּפָר סָמוּךְ לְקַאפּוּלֵי. אִמּוֹ וּבָנֶיהָ הַצְּעִירִים בָּאוּ לָשֶׁבֶת בְּבֵית־הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עִם הַטַּחֲנָה, וְשָׁלוֹם־יַעֲקֹב נִשְׁאַר בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בְּלִי כָּל מָקוֹר לְמִחְיָה בָּעִיר. אוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעַ, לְפִי דִּבְרֵי עַצְמוֹ, לִקְצֵה גְבוּל הַיֵּאוּשׁ. “קַצְתִּי בְּחַיַּי מִכְּאֵב־לֵב” – רָשַׁם אַחַר־כָּךְ בָּ“רְשִׁימוֹת לְתוֹלְדוֹתַי” – “יְמֵי חַיַּי עוֹד מְעַטִּים וְצָרוֹתַי רַבּוֹת עַד מְאֹד”. בִּימֵי מַשְׁבֵּר אֵלֶּה אֵרַע לוֹ מֵעֵין נֵס. אָבִיו חוֹרְגוֹ קָרָא לוֹ לָבוֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלָשֶׁבֶת עִמּוֹ. מוּבָן שֶׁשָּׁלוֹם־יַעֲקֹב נַעֲנָה לַהַזְמָנָה בְּשִׂמְחָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל לֶחֶם חֶסֶד הָיָה מְלַמֵּד אֶת הַבָּנִים הַקְּטַנִּים מִסְפַּר שָׁעוֹת בַּיּוֹם.

לְאַחַר שְׁנוֹת נְדוּדִים קָשִׁים הָיָה לוֹ נָוֶה שַׁאֲנָן זֶה, הַמֻּקָּף שָׂדֶה וְיַעַר, פִּנַּת הַהַצָּלָה, שֶׁשָּׁם טָעַם שׁוּב טַעַם יַלְדוּת. הָיָה זֶה מְקוֹם־יְעָרִים נִשְׁכַּח מִנִּי רֶגֶל – “שָׁם תִּרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר, הַזְּאֵבִים שׁוֹאֲגִים בַּלַּיְלָה לְטֶרֶף, וְאַף הַדֹּב יִרְבַּץ בָּם לִפְעָמִים. אַוַּז־הַבָּר וְכָל עוֹף הַמַּיִם מִתּוֹךְ הַגֹּמֶא בַּבִּצָּה יִצְוָחוּ וִיאוֹר גָּדוֹל יִלְפֹּת אָרְחוֹת דַּרְכּוֹ וְחָלַף בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר, שָׁטוֹף וְעָבוֹר עַד בֵּית הָרֵחַיִם וּמִקּוֹל הַטַּחֲנָה וּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים תִּצַּלְנָה הָאָזְנַיִם”. בִּצְבָעִים אַגָּדִיִּים אֵלֶּה תֵּאֵר מִקֵּץ יָמִים רַבִּים אֶת הַמָּקוֹם הַבּוֹדֵד וְהַנֶּעֱזָב, בּוֹ נִתְחַדֵּשׁ עָלָיו הָעוֹלָם. שָׁם “הוֹפִיעָה לוֹ בַּת שִׁירָתוֹ, אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ בְּיַלְדוּתוֹ, אֲשֶׁר עֲזָבַתּוּ כָּל יְמֵי שִׁבְתּוֹ בְּבָתֵּי הַיְשִׁיבוֹת עִם הַבַּחוּרִים הַדַּלִים, וּרְאוֹת פָּנֶיהָ לֹא פִּלֵּל”. בַּת־הַשִּׁירָה הָיְתָה לוֹ רוּחַ הָעוֹלָם הַטּוֹבָה, זוֹ שֶׁ“פִּתְּתָה אוֹתוֹ בְּעָצְמַת כְּשָׁפֶיהָ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ וַתִּכְרֹת לוֹ בְּרִית עִם עֲצֵי הַשָּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וַתְּלַמְּדֵהוּ לָדַעַת אֶת לְשׁוֹנָם וּלְהִתְבּוֹנֵן דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶם”.

בְּפִנַּת חֶמְדָּה זוֹ לֹא רַק חָלָה הַהַתְחָלָה. כָּאן רֶמֶז בָּרוּר לְסוֹד שִׁירָתוֹ שֶׁל מֶנְדֶּלִי – לִמְקוֹרָהּ הָרִאשׁוֹן. “זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה – יְסַפֵּר לָנוּ – אָחֲזָה בָּעֵט יָדִי לִשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי וּבִמְגִלַּת סֵפֶר הִנֵּה בָּאתִי וְשַׁרְתִּי לָהֶם שִׁירָה חֲדָשָׁה “הַלְלוּיָהּ”. תּכֶן שִׁירָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיָה בִּרְכַּת הוֹדָיָה לְעשֶׁר אֱלֹהִים, מִין “בָּרְכִי נַפְשִׁי”, אוֹ כִּדְבָרָיו: “אַךְ הַחִלּוֹתִי לְדַבֵּר שִׁיר וְרֵאשִׁית פְּרִי עֵטִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַד'”. אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְגַּלְּתָה גַּם הַשְּׁנִיּוּת הַטְּבוּעָה בְּרוּחוֹ. יַחַד עִם הִמְנוֹנֵי הַתֹּם לַשָּׂדֶה, לַיַּעַר וְלַמַּיִם “בָּא הַשָּׂטָן, הוּא מַלְאַךְ הַהִתּוּלִים, הָרוֹדֶה עַתָּה בִּי בִּדְמוּת מֶנְדֶּלִי מוֹכֵר סְפָרִים, וַיְפַתֵּנִי לְהָתֵל בִּבְנֵי־אָדָם וּלְבַלַּע פְּנֵי הַלּוֹט וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עֲלֵיהֶם”. הַמְכֻוָּן לְמִין שִׁיר הִתּוּלִי דְּרַמַּטִּי בַּחֲרוּזִים שֶׁכָּתַב אָז עַל דֶּרֶךְ “לַיְשָׁרִים תְּהִלָּה” לְרַמְחַ”ל. כְּעֵין הִתְנַצְּלוּת עוֹלָה מִדְּבָרָיו אֵלֶּה, שֶׁנִּכְתְּבוּ כְּבָר בִּימֵי הַבַּגְרוּת. הַלִּגְלוּג נִרְמַז בָּהֶם כְּ“הִתּוּלֵי הַשָּׂטָן” לְעֻמַּת הַהוּמוֹר הַטּוֹב הַמְפַעֵם אֶת שִׁירָתוֹ הַמְאֻחֶרֶת.

אָכֵן הַיָּמִים שֶׁיָּשַׁב בַּכְּפָר הֵיטִיבוּ לְרוּחוֹ. כָּאן נִצְנֵץ אוֹר כִּשְׁרוֹנוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כָּאן הֻטְבְּעוּ בְּנַפְשׁוֹ מַרְאוֹת־הַנּוֹף הַשַּׁאֲנַנִּים, שֶׁבָּהֶם רָאָה עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה מִפְלָט וְהַצָּלָה מִכָּל מְבוּכָה בַּחַיִּים. נִרְאֶה, שֶׁכָּאן גַּם שָׁקַד בְּיוֹתֵר עַל הַתַּנַּ“ךְ וְעַל סִפְרֵי הַשְׂכָּלָה. בְּמִשְׁעוֹלֵי יַעַר אֵלֶּה, שֶׁתָּעָה בָּהֶם אֲרֻכּוֹת, הִקְשִׁיב לְנִשְׁמַת הָעוֹלָם וְנַעֲנָה לָהּ בְּשִׁירָה וּתְפִלָּה. אָמְנָם הַשִּׁירִים הָיוּ, לְפִי עֵדוּת עַצְמוֹ, עֲדַיִן בֹּסֶר כְּ”תַפּוּחֵי־יַעַר", אֲבָל אֵלֶּה הָיוּ נְבָטִים רִאשׁוֹנִים. עָבְרוּ עוֹד יָמִים רַבִּים עַד שֶׁהִשִּׂיג אֶת הַשְּׁלֵמוּת בְּדִבְרֵי שִׁירָה. גִּדּוּלוֹ הָיָה בִּכְלָל מָתוּן־מָתוּן. אַךְ בְּפִנַּת אֶרֶץ מְלַבְלֶבֶת זוֹ נִתְלַבְלֵב גַּם לִבּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, וּמִדֵּי דַבְּרוֹ בָּהּ הָמָה תָּמִיד לְבָבוֹ מִגַּעְגּוּעִים וְהוֹדָיָה.

לֹא אָרְכוּ יְמֵי הַשַּׁלְוָה גַּם עַל מֵי הַמְּנוּחוֹת שֶׁל הַכְּפָר מֵלְנִיקִי, “כְּפִי הַנִּרְאֶה – כּוֹתֵב מֶנְדֶּלִי בָּ”רְשִׁימוֹת לְתוֹלְדוֹתַי" – בַּשָּׁמַיִם נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת סוֹפֵר לְעַמִּי – וַד' חָפֵץ, כִּי אֶלְמַד דַּרְכֵי עַמִּי מִקָּצֶה וְאֶתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂיהֶם". בִּמְאֻחָר הֶחֱזִיק טוֹבָה לְגוֹרָלוֹ, כִּי נָשָׂא עֹל וְיָדַע מְרִי נְדוּדִים בִּנְעוּרָיו. הֵבִין, כִּי זֹאת הָיְתָה מַתְּנַת הָעֹנִי לַמְשׁוֹרֵר, כִּי “יִהְיֶה אֻמְלַל הָאֻמְלָלִים וִיהוּדִי הַיְּהוּדִים”, לְמַעַן דַּעַת מְנָת גּוֹרָלוֹ שֶׁל עַמּוֹ; הִכִּיר, כִּי רַק זֶה רָאוּי לַעֲטֶרֶת מְשׁוֹרֵר יְהוּדִי, אִם יָרַד אֶל אֶחָיו הַמְּרוּדִים בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה לִחְיוֹת אִתָּם חַיֵי צַעַר וְלָחוּשׁ אֶת מַכְאוֹבֵיהֶם.

*

בַּיָּמִים הָהֵם, כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ יְחִידִי בְּמִשְׁעוֹלֵי הַיַּעַר, עָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן נַפְשׁוֹ וְחֶשְׁבּוֹן חַיָּיו וּבָא לִכְלָל מַסְקָנָה, כִּי אֵין זֹאת דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים וְכִי לֹא¹ טוֹב לוֹ לְהַאֲרִיךְ שֶׁבֶת כָּאן, לִהְיוֹת מְלַמֵּד בַּכְּפָר. יוֹם אֶחָד קָם וְחָזַר שׁוּב לְאוֹתָהּ קַאפּוּלֵי, שֶׁהִכְזִיבָה כְּבָר פְּעָמִים רַבּוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לָהּ עֲדַיִן כֹּחַ מְשִׁיכָה. בָּעִיר הוּא שׁוּב שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ. הַסְּפָרִים, שֶׁהֶעֱסִיקוּהוּ בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק־זְמַן, הָיוּ בְּעִקָּר סִפְרֵי מֶחְקָר: “מוֹרֵה נְבוּכִים”, “הַכּוּזָרִי”, “חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת” וְסִפְרֵי הִיסְטוֹרִיָּה מֵעֵין “סֵדֶר הַדּוֹרוֹת”, “צֶמַח דָּוִד” וְ“שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה”. הַמֹּחַ שֶׁבָּגַר בִּקֵּשׁ מַעֲנֶה עַל שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת שֶׁהֱצִיקוּהוּ, אֲבָל מְבוּכַת נַפְשׁוֹ הָלְכָה וְגָדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם וְהַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה: “מַה יְּהֵא עָלַי” הָיְתָה מְנַקֶּרֶת בְּמֹחוֹ וְלֹא נָתְנָה דֳּמִי לוֹ.

לְאַחַר כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַמָּרִים שֶׁנִּתְנַסָּה בְּעָרֵי לִיטָא הַמְדֻלְדָּלוֹת, שׁוּב לֹא הָיְתָה עוֹד מַחֲשַׁבְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת אֲלֵיהֶן, כִּי אִם לְאֵילוּ מֶרְחַקִּים נֶעְלָמִים, שֶׁשָּׁם הָעוֹלָם אַחֵר וְשָׁם יִמְצָא תִקּוּן לְחַיָּיו.

וְהִנֵּה דַּוְקָא בַּיָּמִים הָהֵם חָזַר לְקַאפּוּלֵי מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁבַּדָּרוֹם אֶחָד מִתּוֹשָׁבֶיהָ, אַבְרָהָם’ל הַחִגֵּר, וּפִיו מָלֵא סִפּוּרֵי אַגָּדָה עַל מַה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו בְּווֹהְלִין, בְּפֶלֶךְ חֶרְסוֹן, שֶׁשָּׁם הָאֲדָמָה דְשֵׁנָה יוֹתֵר וְהַשֶּׁפַע מָצוּי וְהַזּוֹל גָּדוֹל – מְדִינָה מְבֹרֶכֶת בְּטַל שָׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי אֶרֶץ, שֶׁעֲנִיֶּיהָ נֶהֶנִים מִן הַחַיִּים יוֹתֵר מִשֶּׁנֶּהֶנִים בְּלִיטָא גְּבִירֶיהָ. יוֹשְׁבֵי קַאפּוּלֵי שֶׁפַּרְנָסָתָם לָקְתָה בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת נִתְלַהֲבוּ לַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת, שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הָאִישׁ, וְכַמָּה מֵהֶם נִזְדָּרְזוּ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת. אַבְרָהָם’ל נָתַן אֶת עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת, דּוֹדָתוֹ שֶׁל שָׁלוֹם־יַעֲקֹב, שֶׁבַּעְלָהּ בָּרַח מִפְּנֵי נוֹשָׁיו וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיֵּהוּ. סִפֵּר לָהּ, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם וְדִבֶּר עַל לִבָּהּ שֶׁתִּסַּע עִמּוֹ וְעִם תִּינוֹקָהּ לְבַקֵּשׁ אֶת בַּעְלָהּ. הִזְמִין גַּם אֶת שָׁלוֹם־יַעֲקֹב שֶׁנִּתְלַהֵב לְסִפּוּרָיו, שֶׁיִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בַּנְּסִיעָה, בְּהַבְטִיחוֹ לוֹ שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם בָּחוּר בֶּן־תּוֹרָה וּבֶן־טוֹבִים כָּמוֹהוּ לֹא יְסֻלָּא בַּפָּז, וְהוּא מְזֻמָּן שָׁם לְשִׁדּוּךְ טוֹב וּלְחַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוֹד.

שָׁלוֹם־יַעֲקֹב, שֶׁהָיָה אוֹבֵד עֵצוֹת וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה, שָׂמַח לְהִזְדַּמְּנוּת זוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהֵעָקֵר מְקַּאפּוּלֵי שׁוֹמְמָה זוֹ וּלְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בְּאַרְצוֹת הָאַגָּדָה הָהֵן; וּמִיָּד אַחַר הַפֶּסַח יָשַׁב תַּחַת כִּלַּת הָעֲגָלָה שֶׁל אַבְרָהָם’ל, הוּא וְדוֹדָתוֹ הָעֲגוּנָה עִם תִּינוֹקָהּ, וְהִפְלִיגוּ לַמֶּרְחַקִּים.

מַתְחִילָה פָּרָשַׁת הַנְּדוּדִים הַגְּדוֹלָה וְהַמָּרָה בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָעֶלֶם. אַבְרָהָם’ל לֹא נִתְכַּוֵּן כָּל עִקָּר לְטוֹבָתָם שֶׁל הָעֲגוּנָה וּבֶן אֲחוֹתָהּ, כִּי אִם לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בִּשְׁנֵיהֶם. הָעֲגוּנָה שִׁמְּשָׁה לוֹ אֶמְצָעִי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי נְדִיבִים וְלֶאֱסֹף כֶּסֶף לְטוֹבָתָהּ, וְהַבָּחוּר הַמֻּשְׁלָם – עֵסֶק שֶׁל שִׁדּוּךְ עִם בִּתּוֹ שֶׁל אַחַד הַגְּבִירִים בְּווֹהְלִין, שֶׁיַּכְנִיס לוֹ דְּמֵי שַׁדְכָנוּת. בְּרַם אִם הָעֲגוּנָה לֹא יָכְלָה לְהִתְנַגֵּד לוֹ, עָמַד הַבָּחוּר בְּמִרְדּוֹ. כַּאֲשֶׁר חָפֵץ “בַּעַל־הַטּוֹבָה” שֶׁלּוֹ לְשַׁדְּכוֹ בְּלוּצְק עִם בְּתוּלָה בַּת אֲמִידִים, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֵסֶק בּוֹ, הִתְעַקֵּשׁ וְלֹא הִסְכִּים לַשִּׁדּוּךְ. מֵאָז נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לַעֲזֹב אֶת הַשְּׁנוֹרֵר מִקַאפּוּלֵי וּבִקֵּשׁ הִזְדַּמְּנוּת לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ.

הִזְדַּמְּנוּת זוֹ לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא, בְּלֵיל סַעַר וָגֶשֶׁם אָבְדָה לְסוּסוֹ שֶׁל אַבְרָהָם’ל פַּרְסַת־הַבַּרְזֶל שֶׁלְּרַגְלוֹ. שָׁלוֹם־יַעֲקֹב נִשְׁלַח לְחַפְּשָׂהּ בְּטִיט הַדְּרָכִים. עַד שֶׁהוּא מְחַטֵּט בָּרֶפֶשׁ לְחִנָּם, בָּאָה עֶגְלַת־נוֹסְעִים, וְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו, בָּחוּר שֶׁהָיָה מְשׁוֹרֵר־עוֹזֵר לַחַזָּן שֶׁבָּעִיר, הִכִּיר אֶת שָׁלוֹם־יַעֲקֹב. הַחַזָּן עִם מְשׁוֹרְרָיו חָלְצוּ אֶת הָעֶלֶם הָאֻמְלָל מִידֵי “מֵיטִיבוֹ” וְלָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם לְקַמֶּנִיץ־פּוֹדוֹלְסְק.

זֶה הָיָה הַנֵּס הַגָּדוֹל, שֶׁאֵרַע לְמֶנְדֶּלִי בְּחַיָּיו. יַד הַהַשְׁגָּחָה הוֹבִילַתְהוּ לַמָּקוֹם, שֶׁשָּׁם הִתְחִילָה תְּקוּפַת הַהַכְשָׁרָה לִשְׁלִיחוּת חַיָּיו.

בְּקַמֶּנִיץ־פּוֹדוֹלְסְק יָשַׁב בַּיָּמִים הָהֵם הַסּוֹפֵר א. ב. גוֹטלוֹבֶּר, הָאִישׁ שֶׁנַּעֲשָׂה מַדְרִיכוֹ שֶׁל מֶנְדֶּלִי וַיְהִי רַבּוֹ בְּהַשְׂכָּלָה וְרַבּוֹ בְּסִפְרוּת. הָעִיר הַקְּטַנָּה וְהַשְּׁקֵטָה הַזֹּאת, הַיּוֹשֶׁבֶת בְּצִדֵּי דְרָכִים, נֶעֶשְׂתָה הַחֲנָיָה הַגְּדוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה בִּנְדוּדֵי חַיָּיו שֶׁל סוֹפְרֵנוּ הַגָּדוֹל. בָּהּ נִתְגַּלָּה כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁהָלַךְ הָלוֹךְ וְחָזָק מִיצִירָה לִיצִירָה, – וְהוּא שֶׁהֶעֱנִיק לְסִפְרוּתֵנוּ אֶת “סוּסָתִי”, “סֵפֶר הַקַּבְּצָנִים”, “בְּעֵמֶק הַבָּכָא”, “בַּיָּמִים הָהֵם” – סְפָרִים שֶׁבָּהֶם קִפֵּל אֶת חַיֵּי עַמֵּנוּ בַּתְּפוּצוֹת וַיְתָאֲרֵם בְּעֵט אֳמָן.

הֲלֹא הוּא מֶנְדֶּלִי, אֲבִי הַפְּרוֹזָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה!

(לְיוֹם הֻלֶּדֶת הַשְּׁמוֹנִים שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם)

לִפְנֵי שְׁמוֹנִים שָׁנָה נוֹלַד נַעַר בַּעֲיָרָה אוּקְרָאִינִית, בְּבֵית יְהוּדִי, וְהַנַּעַר לָמַד בַּחֶדֶר וְגִלָּה כִּשְׁרוֹנוֹת וְלָמַד בְּבֵית־סֵפֶר שֶל גּוֹיִים, וְשׁוּב גִּלָּה כִּשְׁרוֹנוֹת; הַנַעַר נִתְיַתֵּם מֵאִמּוֹ וְעָזַב אֶת בֵּית־אַבָּא וְטָעַם טַעַם נְדוּדִים וְטַעַם הוֹרָאָה בָּעִיר וּבַכְּפָר, וְלֹא מָצָא נַחַת בְּכָל אֵלֶּה. מַה יְּהֵא עָלָיו? מַה יִתְּנוּ וּמַה יּוֹסִיפוּ לוֹ כִּשְׁרוֹנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים, וְהוּא לֹא יָדַע אֵיךְ וּלְשֵׁם מָה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם?

אָכֵן, הַנַּעַר הָיָה טוֹב־עַיִן וְעַלִּיז־דָּם, וּבְהִתְהַלְּכוֹ בָּעִיר וּבְהִתְהַלְּכוֹ בַּכְּפָר רָאָה אֶת חַיֵּי אֶחָיו וְהִנֵּה הֵם מַצְחִיקִים מְאֹד וַעֲגוּמִים מְאֹד – שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. כֹּה נֶחְתְּמוּ יַחַד בִּלְבָבוּ, וְלֹא יָדַע אִישׁ לִשְׂחֹק יוֹתֵר וּלְהִתְעַצֵּב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאִישׁ אֲשֶׁר עֵינָיו תִּרְאֶינָה אֶת הַנִּלְעָג וְלִבּוֹ יָחוּשׁ אֶת הַמַּעֲצִיב בְּאוֹתוֹ חִזָּיוֹן עַצְמוֹ, הָאִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע לִשְׂחֹק וְיֵדַע לֶאֱהֹב – הוּא יִהְיֶה לִמְשׁוֹרֵר.

וְאָמְנָם, אַךְ כָּתַב אֶת סִפּוּרָיו הָרִאשׁוֹנִים, מִיָּד הִכִּירוּ, כִּי קָם מְשׁוֹרֵר חָדָשׁ לְיִשְׂרָאֵל – מְשׁוֹרֵר מְיֻחָד בְּטִבְעוֹ, בְּכִשְׁרוֹנוֹ, בְּכָל סְגֻלּוֹת עֵטוֹ הַנִּפְלָא. הוּא שֶׁהִרְנִין בִּשְׂחוֹקוֹ דּוֹר עָצוּב, לִמֵּד אוֹתוֹ שָׂחוֹק וְהִתְמַרְמֵר, לָעוֹג וְרַחֵם כְּאֶחָד. לֹא הָיָה דוֹמֶה לוֹ בִּיכֹלֶת זוֹ לְהוֹכִיחַ וְלִסְלֹחַ, לְבַיֵּשׁ וְלֶאֱהֹב, – לִהְיוֹת רַב וּמוֹרֶה לְאֶחָיו וְלִהְיוֹת גַּם אֶחָד מֵהֶם. בִּסְגֻלּוֹתָיו אֵלֶּה נַעֲשָׂה מְשׁוֹרֵר־עַם, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: לֹא רַק לִרְאוֹת וּלְסַפֵּר, כִּי אִם גַּם לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי הָעָם, חַיֵּי אִישָׁיו הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים.

עַל הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁהָיָה אֶחָד בְּדוֹרוֹ, אֶחָד בְּדוֹרוֹת רַבִּים, הָיִיתִי חָפֵץ לְסַפֵּר לָכֶם הַרְבֵּה. וּכְדַאי הָיָה לְהַאֲרִיךְ, כִּי בִּשְׁמוֹ וּבִיצִירוֹתָיו קְשׁוּרִים לִבְנֵי דוֹרִי זִכְרוֹנוֹת יְקָרִים מְאֹד וּמְאַלְּפִים מְאֹד. כִּי גָדוֹל הָיָה הָאִישׁ וְאֵין קֵץ לַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִם עַמּוֹ, בְּשׁוּבוֹ וּבְלַמְּדוֹ אוֹתוֹ לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ – לְהַכִּיר אֶת כָּל הַמַּצְחִיק וְהַמְבַדֵּחַ בְּחַיָּיו, בִּלְשׁוֹנוֹ, בְּמִדּוֹתָיו. אַךְ פָּרָשָׁה אֲרֻכָּה וַחֲשׁוּבָה הִיא, וְאָנוּס אֲנִי לְהִסְתַּפֵּק הַפַּעַם בִּקְצָרוֹת. בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת אֲנִי מְקַוֶּה לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתִי לָכֶם וְלוֹ, לָאִישׁ שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְשׁוֹרֵר, כֻּלּוֹ טוֹב וּמֵיטִיב, שֶׁהָיָה יָדִיד נֶאֱמָן לְכֻלָּנוּ, – הָאִישׁ אֲשֶׁר מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, לִבִּי יֶהֱמֶה בִּי מֵרֹב אַהֲבָה וְהוֹדָיָה.

*

לְאָשְׁרִי, יְדַעְתִּיו עוֹד בְּעוֹדֶנִּי צָעִיר מְאֹד. כְּמִנְהָגִי, קָרָאתִי גַּם אֶת סִיפּוּרָיו בְּאֵין אִישׁ עִמִּי; שָׁם בְּמַטְמֹרֶת־הֶחָצִיר שֶׁל בֵּית אַבָּא נִתְיַחַדְתִּי עִם סְפָרָיו. וְכַאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק עִם הַקְּרִיאָה וְנָתַתִּי אֶת קוֹלִי בִּצְחוֹק גָּדוֹל אֲשֶׁר הִתְגַּלְגֵּל מִקְצֵה הַמַּטְמֹרֶת וְעַד קָצֶהָ, הִזְדַּעְזְעוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהָאֶפְרוֹחִים וְהָאַוָּזִים וּבְנֵי הָאַוָּזִים וְהָעֵגֶל הִתְחִיל מְקַפֵּץ כִּמְטֹרָף, וְאַף הַסּוּס הַזָּקֵן וְקַר־הַמֶּזֶג שֶלָּעַס אֶת הַתֶּבֶן הַקָּצוּץ בְּלֹא תֵאָבוֹן, הֵרִים אֶת רֹאשוֹ כְּשוֹאֵל: “לִצְחוֹק מַה זֶּה עוֹשֶׂה?” וְכֵן גַּם אַנְשֵׁי הַבַּיִת, שֶׁרָאוּ אוֹתִי שׂוֹחֵק עַד שֶׁעֵינַי מָלְאוּ דְמָעוֹת, לֹא יָדְעוּ אֶת פֵּשֶׁר הַשְּׂחוֹק שֶהִתְפָּרֵץ מִפִּי מִדֵּי קָרְאִי אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה.

שלום־עליכם

אָכֵן, הַסִּפּוּרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, שֶׁקְּרָאתִים בְּחֶרְדַּת־לֵב בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד רַךְ, לֹא הָיוּ דְבָרִים “מַצְחִיקִים” כָּל עִקָּר. אֵלֶּה הָיוּ הַסִּפּוּרִים “סְטֶמְפֶּנְיוּ”, וְ“יוֹסֶלִי הַזָּמִיר”. שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם עַצְמוֹ הָיָה עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלִבּוֹ הָיָה, כַּנִּרְאֶה, כָּבֵד מְאֹד. אֲבָל גַּם בָּהֶם סִפֵּר עַל מַה שֶׁלָּקַח תָּמִיד אֶת לִבּוֹ בְּיוֹתֵר: עַל אֲנָשִׁים, שֶׁלִּבָּם לֵב יְלָדִים, לֵב מְשׁוֹרְרִים וְזַמָּרִים וְתוֹפְשֵׁי כִּנּוֹר, אֲשֶׁר יְנַחֲמוּנוּ מִכֹּבֶד הַחַיִּים וּמֵעִצְּבוֹנָם.

אֶת הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה קָרָאתִי בְּרֵאשִׁית אָבִיב – כְּשֶׁאִמָּא וְסַבְתָּא הָיוּ מְטַיְּחוֹת אֶת הַבַּיִת לִכְבוֹד פֶּסַח וְהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה שׁוֹקֶדֶת לְיַבֵּשׁ אֶת הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ וַאֲנִי עִם כַּלְבֵּנוּ הַמְדֻלְדָּל מָצָאנוּ לְעַצְמֵנוּ מָקוֹם נוֹחַ עַל קִלְחֵי־הַתִּירָס הַיְבֵשִׁים שֶׁנֶּעֶרְמוּ בַּעֲגָלָה יְשָנָה, שֶׁאוֹפַנֶּיהָ הָיוּ שְׁקוּעִים עַד טַבּוּרָם בְּזֶבֶל. חַיֵּיכֶם, זֶה הָיָה מָקוֹם נִפְלָא לְהִתְחַמֵּם בְּשֶׁמֶשׁ נִיסָן וְלִקְרֹא אֶת סִפּוּרָיו שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, שֶׁזָּכִיתִי בָּהֶם לְאַחַר שֶׁהוֹצֵאתִי מִידֵי אִמָּא וּמִידֵי הַדּוֹד מֵאִיר הַטּוֹב מַתְּנוֹת־יָד קְטַנּוֹת. שְׁנֵיהֶם – אִמָּא וְהַדּוֹד מֵאִיר אֲהֵבוּנִי וְהֶאֱמִינוּ בִּי, וְהֵם, יַחַד עִם הַמְלַמֵּד שֶׁלִי רַ' טוֹבִיָּה הַלִּיטָאִי, שֶׁהָיָה תָמִיד מְסַפֵּר בְּשִׁבְחִי, הָיוּ “הַמְבַקְּרִים” הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּבְּאוּ עֲתִידוֹת לִי. אִלּוּ יָדְעוּ שֶׁבַּמַּטְבְּעוֹת שֶׁהֶעֱנִיקוּ לִי אֶשְׁתַּתֵּף בִּקְנִיַּת מְאַסְּפָיו שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, אֶפְשָׁר שֶׁדַּעְתָּם לֹא הָיְתָה נוֹחָה מִ“נַּעַר־הַגְּמָרָא”, שֶׁלִּבּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת. שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְרִימִים אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם מִיָּמִים יָמִימָה לַצַּדִּיק הָרַשְׁקוֹבִי. אֲבָל אֵין לְהַאֲשִׁים אוֹתָם, אִם לֹא יָדְעוּ שֶׁזֶּה הָאִישׁ שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, שֶׁלֹּא כָּתַב אֶלָּא סִפּוּרֵי־מַעֲשִׂיּוֹת לָעָם, הָיָה גַם כֵּן בִּבְחִינַת “צַדִּיק”, שֶׁהָיָה דוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְהָיָה מֵלִיץ־ישֶׁר לְרֹב אֶחָיו. הֵם הֶאֱמִינוּ, שֶׁמִּי שֶׁפּוֹרֵשׁ לְשָׁעָה קַלָּה מִן הַגְּמָרָא, מַחְמִיץ אֶת יֵינוֹ וּמְקַפֵּחַ אֶת עֲתִידוֹתָיו.

אָז הִשְׁתּוֹמַמְתִּי, שֶׁהַמְחַבֵּר בָּחַר לוֹ בִּשְׁנֵי הָרוֹמָנִים (שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ בָּזֶה אַחַר זֶה) אֲנָשִׁים “יוֹדְעֵי נַגֵּן”: הָאֶחָד כַּנָּר וְהַשֵּׁנִי זַמָּר, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה. רַק בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הֲבִינוֹתִי, שֶׁאֵלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אֶת לִבּוֹ תָמִיד, וּכְפֶשַׂע בֵּין שְׁנֵי הַסִּפּוּרִים הָעֲצוּבִים הָהֵם וּבֵין סִפּוּרֵי “מוֹטֶל בֶּן פֶּסַח הַחַזָּן”, שֶׁהַשִּׂמְחָה פּוֹרֶצֶת בָּהֶם כְּמַעְיָן. שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם יָדַַע, שֶׁרַק בְּכֹחָם שֶׁל יְלָדִים וּמְשׁוֹרְרִים לְהָפִיג כָּל יָגוֹן וְכָל מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁבַּחַיִּים. וְאַף זֹאת הֵבִין, שֶׁאֵין בֵּין יְלָדִים וּבֵין מְשׁוֹרְרִים וְלֹא כְלוּם: שֶׁכָּל יֶלֶד הוּא בִּבְחִינַת מְשׁוֹרֵר, כְּשֵׁם שֶׁכָּל מְשׁוֹרֵר מֻבְהָק נִכָּר בָּזֶה, שֶׁבְּדָמוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת מְשׁוּבַת יַלְדוּת עַד יְמֵי זִקְנָה וְשֵּׂיבָה.

שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם יָדַע, שֶׁחַיָּיו שֶׁל יְהוּדִי רָעִים וּמָרִים, שֶׁהַגְּזֵרוֹת וְהַפֻּרְעָנִיּוֹת מִתְרַגְּשׁוֹת עָלָיו כָּל הַיָּמִים וְשֶׁפַּרְנָסָתוֹ קָשָׁה כִּקְרִיעַת יַם־סוּף, וְרַק יְלָדִים וּמְשׁוֹרְרִים הֵם, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל פַּרְנָסָה וְצָרוֹת וּגְזֵרוֹת רָעוֹת. עַל כֵּן הֶרְאָה לָנוּ בְּסִפּוּרֵי “מוֹטֶל בֶּן פֶּסַח הַחַזָּן” יֶלֶד שֶׁהוּא גַּם מְשׁוֹרֵר וָאֳמָן – וּבְכֹחוֹ זֶה הוּא מְבַטֵּל אֶת הַדַּלּוּת וְשָׂם לְאַל כָּל עֶלְבּוֹן וְדַחֲקוּת, וְהוּא הָאֶחָד הַמַּצְהִיל אֶת הַבַּיִת שֶׁנִּתְאַלְמֵן, אֶת הָעֲיָרָה חַסְרַת הַפַּרְנָסָה, אֶת כָּל הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי הַמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִין, הַנֶּעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ וְעוֹזֵב אֶת קְבָרָיו הַחֲבִיבִים בְּלֶכְתּוֹ אֶל הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה לִקְרַאת חַיִּים חֲדָשִׁים.

*

אִלּוּ הָיִינוּ זוֹכִים וְשָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם הָיָה מַאֲרִיךְ יָמִים וְחַי אִתָּנוּ כַּיּוֹם, וַדַּאי שֶׁהָיָה יוֹשֵב כָּאן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ כָּלְתָה נַפְשׁוֹ מִנְּעוּרָיו, וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל קַצְוֵי הַמּוֹלֶדֶת הָיוּ בָּאִים לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, – אֶת מְשׁוֹרְרָם, אֶת חֲבֵרָם הַטּוֹב, אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדַע לְסַפֵּר עַל צָרוֹתֵיהֶם וְשִׂמְחוֹתֵיהֶם שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע לְסַפֵּר שוּם מְשׁוֹרֵר בְּיִשְׂרָאֵל. הֵם הָיוּ מוֹדִים לַסַּבָּא הָאָהוּב, שֶׁהִשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם הֲמוֹן שִׂמְחָה, הֲמוֹן אַהֲבָה – שֶׁהֶרְאָה אֶת כָּל הַחֵן שֶׁהָיָה בְּיַלְדוּתֵנוּ עַל אַף כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהָעֹנִי, שֶׁמָּתְחוּ חוּט שֶׁל יָגוֹן כָּבֵד עַל מִשְׁכְּנוֹת־יִשְׂרָאֵל.

וְאַחֲרֵי הַיְלָדִים הָיוּ בָּאִים גַּם הָאָבוֹת, שֶׁכֵּן גַּם אוֹתָם רָאָה כִּרְאוֹת אָב אֶת יְלָדָיו, וְגַם עֲלֵיהֶם יָדַע לְהַשְׁפִּיעַ הֲמוֹן שִׂמְחָה, הֲמוֹן אַהֲבָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נֶעֱלַם מֵעֵינָיו הָרוֹאוֹת כָּל מַה שֶׁקִּלְקְלוּ, כָּל מַה שֶּׁחָטְאוּ וְהֶעֱווּ בְּאַשְׁמָתָם וְשֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָם. כִּי שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם הָיָה מְשׁוֹרֵר וְהָיָה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָז עַד שֶׁמָּצָא צַד זְכוּת לְאֶחָיו, כִּי רָאָה בְּעָנְיָם וּבְסִבְלוֹתֵיהֶם, וְלֹא קָם בּוֹ רוּחַ לְדַבֵּר בִּגְנוּתָם וּלְהוֹצִיא אֶת דִּבָּתָם רָעָה.

אֲבָל בְּיִחוּד אָהַב אֶת אֶחָיו הַקְּטַנִּים, אֶת תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, אֶת יְתוֹמֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ לֹא רָאָה לְלִבָּם שֶׁל יְלָדִים חוֹלְמִים, יְלָדִים צְמֵאִים לְשִׂמְחָה, לְיֹפִי, לְשִׁירָה, כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינוֹ הַטּוֹבָה וְהָרַחֲמָנִית שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם. כִּי נִשְׁמָתוֹ נֶחְצְבָה כֻּלָּהּ מִמַּחְצֵב הָרַחֲמִים, וְאַף כִּשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל לְבַדֵּחַ, לְשַׂמֵּחַ, יָנַק מִמְּקוֹר הַחֶמְלָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. הוּא יָדַע, כַּמָּה קְצָרָה וּמְעַטַּת־יָמִים הִיא יַלְדוּת יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה חָפֵץ כִּי שׁוּם תַּקָּלָה לֹא תֶאֱרַע לַיְלָדִים, כִּי יִהְיוּ לָהֶם חַגִּים הַרְבֵּה וּמְלֵאִים שִׂמְחָה וְשֶׁלֹּא יִשְׁבְּתוּ לְעוֹלָם שַׁבְּתוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲדֵיהֶם. וְעַל־כֵּן הִתְעוֹרֵר כֻּלּוֹ וְרָגַז כֻּלּוֹ תַּחְתָּיו בְּסַפְּרוֹ עַל אֲנָשִׁים רָעִים וֶאֱוִילִים, אֲשֶׁר לֹא חָסוּ עַל שִׂמְחַת יְלָדִים, עַל חַגֵּי יְלָדִים – אֲשֶׁר זָרְקוּ טִפָּה מָרָה בְּכוֹסָם הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה. עַל כָּל חַטֹּאוֹת יִשְׂרָאֵל יָדַע לְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל לֹא סָלַח לְעוֹלָם לַמִּתְאַכְזְרִים לַתִּינוֹקוֹת, לְצוֹרְרֵי הַיַּלְדוּת, אֲשֶׁר רַק בָּהּ יִפְרַח הַלֵּב וְיִתְכַּשֵּׁר וְיִתְחַזֵּק לַחַיִּים הַבָּאִים.

*

גַּם אֶת חַגֵּי יִשְׂרָאֵל אָהַב עַל הֳיוֹתָם בְּעִקָּר חַגֵּי יְלָדִים. יָדוֹעַ יָדַע, כִּי זֶה חֶלְקָם בָּעוֹלָם וְכִי בִּלְעֲדֵי הַחַגִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם הֵם חוֹלְמִים בְּהִתְעַנּוֹתָם בַּחֶדֶר הַצַּר תַּחַת יְדֵי מְלַמְּדִים קָשִׁים מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, הָיוּ נוֹפְלִים לְתוֹךְ עַצְבוּת וְחַיֵּיהֶם לֹא הָיוּ חַיִּים. הַחַגִּים וְהַצִּפִּיָּה לַחַגִּים הֵם שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם כֹּחַ לָשֵׂאת אֶת שִׁעְבּוּד הַחֶדֶר, הָיוּ מַשְׁכִּיחִים אֶת צָרוֹתֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת.

שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם הָיָה אוֹהֵב לְסַפֵּר עַל תַּנְחוּמֵיהֶם שֶׁל חַגֵּי יִשְׂרָאֵל. בְּחַגֵּי יִשְׂרָאֵל רָאָה מֵעֵין הַפְסָקוֹת שֶׁל הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁל הָעַצְבוּת, שֶׁל חַיֵּי הַדִּכָּאוֹן! הַפֶּסַח הָיָה עִנְיָן רַב וּמָלֵא הֲמוֹן שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת. פִּלְאֵי־פְּלָאִים הָיוּ בַּאֲפִיַּת הַמַּצּוֹת, בַּהֲלִיכָה אֶל הַנָּהָר לִטְבֹּל אֶת הַכֵּלִים, בְּבִעוּר הֶחָמֵץ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר – בַּעֲרִיכַת הַ“סֵּדֶר”. לַ“ג בָּעֹמֶר – הָיָה יוֹם גָּדוֹל וְנִכְבָּד, יוֹם שֶׁצִּפּוּ לוֹ בְּכִלְיוֹן־נֶפֶשׁ מֵאַחַר הַפֶּסַח. הֲרֵי זֶה יוֹם מָלֵא קְסָמִים, שֶׁהָרַבִּי מִתְפַּיֵּס עִם תַּלְמִידָיו, גּוֹלֵשׁ אִתָּם אֶל הָאֲפָר הַיָּרֹק, עוֹרֵךְ אִתָּם “סְעֻדָּה” – וּכְטוֹב עָלָיו לִבּוֹ, הוּא נֶהְפַּךְ בְּעַצְמוֹ לְ”קֻנְדֵּס", מִשְתּוֹבֵב עִם הַקְּטַנִּים, וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ… וְכַמָה חֵן הָיָה בְּחַג הַשָׁבוּעוֹת, חַג נְתִינַת הַתּוֹרָה – יוֹם טוֹב שֶׁכֻּלּוּ יָרֹק, כֻּלּוּ עֲנָפִים נוֹתְנֵי רֵיחַ, צִיצִים וּדְשָׁאִים וִירָקוֹת, שֶׁבָּהֶם מְקַשְּׁטִים לֹא רַק אֶת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל הָעֵירֻמִּים, כִּי אִם גַּם בָּתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת; בְּיָמִים אֵלֶּה הַתּוֹרָה עַצְמָהּ עוֹטָה מַעֲטֶה יָרֹק, לְבוּש שָׂדֶה וְגַן, וְהִיא מִתְחַבֶּבֶת חִבָּה נוֹסֶפֶת עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל.

*

הִנֵּה עוֹמְדִים אָנוּ בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְטוֹב שֶׁבְּיָמִים אֵלֶּה אָנוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַשְּׁמוֹנִים שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם. הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה חַג גָּדוֹל לְעַמּוֹ, חַג יָרֹק, חַג שֶׁל שִׂמְחָה וְאַהֲבָה. הוּא הָיָה חָפֵץ, שֶׁחַיֵּיהֶם שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ חַג – שֶׁבּוֹ יִשְׁכְּחוּ הָאָבוֹת וְהַבָּנִים אֶת כָּל צָרוֹתֵיהֶם וְיִמָּלְאוּ תִקְוָה וְיִתְחַזְּקוּ לִקְרַאת הַפֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְּרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עָלֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

בְּחַג הַתּוֹרָה נִזְכֹּר גַּם אֶת תּוֹרָתוֹ הַיְקָרָה שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבַּמִּצְווֹת הִיא שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ וּמְשַׂמֵּחַ אֶת חֲבֵרָיו, שֶׁמִּפְּנֵי הַשְּׂחוֹק הַיּוֹצֵא מִלֵּב מָלֵא בּוֹרְחוֹת כָּל הָרוּחוֹת הָרָעוֹת – שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח הַשְּׂחוֹק מִיִּשְׂרָאֵל לֹא יוּכְלוּ לָנוּ כָּל שׂוֹנְאֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ.

יְלָדִים, נָשׁוּב וְנִקְרָא אֶת סְפָרָיו שֶׁל שָׁלוֹם־עֲלֵיכֶם!

זֶה הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, וְשִׁבְתִּי בְּוַרְשָׁה זֶה מְעַט, וַאֲנִי עוֹד צָעִיר לְיָמִים, טִירוֹן לְסִפְרוּת, וּבַיְשָׁן נוֹרָא. היִיתִי מְהַסֵּס הַרְבֵּה וְלֹא הָלַכְתִּי לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. מַה יֵשׁ כָּאן לִתְמֹהַּ? אִישׁ כְּפֶרֶץ הָיָה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱ‏לֹהִים. אֵיךְ אָבוֹא פִּתְאֹם לְפָנָיו וְאַפְרִיעַ אוֹתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ אוֹ מִמְּנוּחָתוֹ? וּבַמָּה אָבוֹא לְפָנָיו – וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדִי נִרְאָה לִי כָּל־כָּךְ מְעוּט־עֵרֶךְ וּמְעוּט־דְּמוּת, כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי פַּיְטָן זֶה, שֶׁאֵשׁ נִדְלְקָה בְּנִיבוֹ וִיצִירָתוֹ כֻּלָּהּ עוֹטָה מַעֲטֵה־חָג?

י. ל. פרץ

אַף־עַל־פִּי־כֵן, סוֹפִי שֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ, רָאִיתִי אוֹתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲבָל זְכוּרָה בְּיִחוּד פְּגִישָׁה קְצָרָה אַחַת עִמּוֹ. כָּל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל פְּגִישָׁה זוֹ, שֶׁהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה. פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה הִיא עַל הָרֹב הַמַּכְרַעַת בְּיַחֲסֵי אָדָם. מַה שֶּׁאָנוּ מְתַקְּנִים בָּהּ, מְתֻקָּן לְיָמִים רַבִּים, וּמַה שֶּׁאָנוּ מְקַלְקְלִים בָּהּ – פְּעָמִים אֵין לוֹ תַקָּנָה. לְפִיכָךְ הָיִיתִי חוֹכֵךְ בַּדָּבָר וּמְהַסֵּס וּמְחַכֶּה לְהִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה. אֶל הַצְּעִירִים כְּבָר קָרַבְתִּי, וְכַמָּה מֵהֶם הָיוּ גַם חֲבֵרָי. הִתְהַלַּכְתִּי עִם נוֹמְבֶּרְג, עִם שָׁלוֹם אַשׁ, וּבְיִחוּד עִם יַעֲקֹב שְׁטֵינְבֶּרְג וְז. שְׁנֵיאוּר. פְּעָמִים הָיוּ בָּאִים אֵלֵינוּ מִלּודְזְ' הַקְּרוֹבָה גַּם י.ד. בֶֶֶּרְקוֹבִיץ וְיִצְחָק קַצְנֶלְסוֹן. וַאֲנִי לֹא מָנִיתִי כָּאן אֶלָּא אֶת מִקְצָתָם. אַף בַּצְּעִירִים יֵשׁ לִנְהֹג זְהִירוּת, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה לִבָּם פָּתוּחַ לְפָנֵינוּ, אַךְ כֻּלָּנוּ הָיִינוּ אָז מַתְחִילִים, וְכֻלָּנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמִים. רַק הַכִּשְׁרוֹן עָלוּל הָיָה לְהַצִּיל אוֹתָנוּ. אֲבָל גַּם מַתְּנוֹת הַכִּשְׁרוֹן לֹא תָמִיד בָּאוֹת בַּשָּׁעָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לָהֶן, בַּשָּׁעָה שֶׁכָּל חַיֵּינוּ תְּלוּיִים בָּהֶן. אַל נָא תַאֲמִינוּ, שֶׁקַּל לִהְיוֹת מַתְחִיל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאָדָם מְשׁוֹרֵר. פַּחַד הַיְצִירָה הוּא אוּלַי הַגָדוֹל שֶׁבְּכָל הַפְּחָדִים.

יָדַעְתִּי, שֶׁפֶּרֶץ נוֹחַ לַמַּתְחִילִים. זֶה הָיָה טִבְעוֹ הַמְבֹרָךְ, שֶׁהֶאֱמִין בְּנִסִּים, כְּגִבּוֹרֵי מַעֲשִׂיּוֹתָיו. הֶאֱמִין שֶׁכָּל אָדָם עָלוּל לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, אִם רַק לִבּוֹ תָמִים עִם הָאֱלֹהִים וְעִם הַטֶּבַע. בֵּיתוֹ שֶׁל פֶּרֶץ הָיָה פָּתוּחַ לִפְנֵי כָל אָדָם צָעִיר, שֶׁבָּא לְבִירַת פּוֹלִין – בֵּין שֶׁהָיָה סוֹפֵר וּבֵין שֶׁאָהַב אֶת הַסִּפְרוּת. יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם מְפִיצִים עַל סְבִיבוֹתֵיהֶם חֹם וֶאֱמוּנָה, וְאִישׁ כָּזֶה הָיָה פֶּרֶץ. הוּא הָיָה נוֹחַ לְהִתְלַהֵב, מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱשִׁיב אֶת הַהִתְלַהֲבוּת. אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ נִכְשַׁל לִפְעָמִים. לֹא הָיְתָה בּוֹ הַצְּלִילוּת שֶׁל מֶנְדֶּלִי, לֹא הָיְתָה מְתִינוּת הָרוּחַ שֶׁל אַחַד־הָעָם, – רוּחוֹ הָיְתָה אֵשׁ אוֹכֶלֶת. אֲבָל זֶה גַּם הֶעֱלָה אוֹתוֹ מְאֹד. הוּא הֶאֱמִין, שֶׁרַק בְּשָׁעָה שֶׁנַּפְשֵׁנוּ עוֹלָה בְּאֵשׁ, הִיא זוֹכָה לְגִלּוּי־יְצִירָה. מִשּׁוּם כָּךְ בְּוַדַּאי אָהַב לְהַקְהִיל חֲבוּרוֹת שֶׁל צְעִירִים, שֶׁבָּהֶם הָאֵשׁ מְצוּיָה וְשֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לֶאֱמוּנָה. זֹאת הָיְתָה תַּמְצִיתָהּ שֶׁל תּוֹרַת פֶּרֶץ, שֶׁשָּׁאַב אוֹתָהּ מִן הַחֲסִידוּת: שֶׁאֱמוּנָה כְשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ הִיא כִּשְׁרוֹן – הַגָּדוֹל שֶׁבְּכִשְׁרוֹנוֹת־הַנֶּפֶשׁ.

מִשֶּׁזָּכַרְתִּי פֶּרֶץ זֶה, נִתְמַלֵּאתִי עֹז, וּבְיוֹם סְתָו מְעֻנָּן אֶחָד, כַּאֲשֶׁר לִבִּי הָיָה כָּבֵד עָלַי מְאֹד וְהָיָה זָקוּק לִמְעַט שֶׁמֶשׁ, קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי אֵלָיו. בְּלִי שִׁיר, בְּלִי סִפּוּר בְּיָדִי הָלַכְתִּי. לֹא לִשְׁמֹעַ מִפִּיו אֶת דַּעְתּוֹ עַל כִּשְׁרוֹנִי הָלַכְתִּי, כִּי אִם לִרְאוֹתוֹ סְתָם, לִהְיוֹת עִמּוֹ, לְהִתְחַזֵּק בְּקִרְבָתוֹ.

פְּעָמִים רַבּוֹת אַחַר־כָּךְ נִזְדַּמַּנְתִּי עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ וּבְבָתֵּי אֲחֵרִים. פְּעָמִים רַבּוֹת שׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ וְנֶהֱנֵיתִי מִזִּיו חָכְמָתוֹ, מֵחֲרִיפוּתוֹ. אַךְ פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה זוֹ נִשְׁתַּמְּרָה בְּזִכְרוֹנִי בְּכָל פְּרָטֶיהָ. אוֹתָהּ שָׁעָה אֵרַע לִי גַּם מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי נָעִים, וְאוּלָם דַּוְקָא מְאֹרָע זֶה גָּרַם לְכָךְ, שֶׁפֶּרֶץ נַעֲשָׂה לִי עִם הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה קָרוֹב מְאֹד.

אֲבָל אֲסַפֵּר הַכֹּל עַל הַסֵּדֶר.

זֶה הָיָה, כָּאָמוּר, בְּיוֹם סְתָו, בְּאֶחָד מִימֵי מַרְחֶשְׁוָן הָרִאשׁוֹנִים, כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר בּוֹאִי לְוַרְשָׁה. בְּאוֹתוֹ יוֹם עָשִׂיתִי אֶת מְלַאכְתִּי בְּבֵית־הַהוֹצָאָה מִתּוֹךְ הִתְרוֹמְמוּת־נֶפֶשׁ כָּזוֹ, שֶׁהַכֹּל הִצְלִיחַ בְּיָדִי. הֲרֵי אַתֶּם יוֹדְעִים זֹאת – שֶׁרַק מִתּוֹךְ הִתְרוֹמְמוּת־נֶפֶשׁ אָנוּ מַצְלִיחִים בְּכָל מְלָאכָה. הִצְלַחְתִּי לִגְמֹר הַכֹּל בְּהֶקְדֵּם, וְהִתְכּוֹנַנְתִּי לָלֶכֶת.

מִשֶּׁיָּצָאתִי הַחוּצָה קִדְּמַנִי רְחוֹב דְּלוּגָה בַּעֲרָפֶל סְתָוִי כָּבֵד. רְחוֹבוֹת וַרְשָׁה הָיוּ מְשֻׁבָּשִׁים בְּרֶפֶשׁ לַח, וַאֲנִי רַצְתִּי מִתּוֹךְ עַגְמוּמִית זוֹ שֶׁל רַעַשׁ־עֲגָלוֹת וּקְרוֹנוֹת־טְרַאם וְצִוְחוֹת־רוֹכְלִים, בְּתִקְוָה שֶׁשָּׁם, רָחוֹק, בִּרְחוֹב צֶגְלְיַנָה, שֶׁשָּׁם מְעוֹנוֹ שֶׁל פֶּרֶץ – תְּהִי הָרְוָחָה. וְאָמְנָם, מִשֶּׁעָבַרְתִּי אֶּת רְחוֹב גְּרַאנִיצְ’נָה וְאֶת רְחוֹב טְבַרְדָּה, שֶׁבָּהֶם כְּאִלּוּ נִתְכַּנֵּס כָּל הָעֲרָפֶל, אוֹרוּ עֵינַי לַמִּגְרָשִׁים הַפְּתוּחִים וּלְמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל רֹאשִׁי עִם כְּנִיסָתִי לִרְחוֹב צֶגְלְיַנָה, שֶהָיָה בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁקֶט שֶׁל פַּרְוָרִים, שֶׁל קַצְוֵי־כְּרָךְ.

בֵּיתוֹ שֶׁל פֶּרֶץ, כְּפִי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, הָיָה הָרִאשׁוֹן, אוֹ אַחַד הָרִאשׁוֹנִים בָּרְחוֹב, וְלֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לְהִתְרַכֵּז מְעַט וּלְהִתְכַּשֵּׁר בְּטֶרֶם אֶרְאֶה אֶת הַמְשׁוֹרֵר פָּנִים אֶל פָּנִים. עָלִיתִי בַּמַּדְרֵגוֹת וְנִתְקַלְתִּי מִיָּד בְּלוּחַ הַנְּחשֶׁת, שֶׁעָלָיו הָיָה חָרוּת שְׁמוֹ. הַאֻמְנָם כְּבָר בָּאתִי? – יָצָא לִבִּי מִפַּחַד. נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי נְשִׁימָה וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי. הַיָָָָּּד לָחֲצָה מֵאֵלֶיהָ עַל הַפַּעֲמוֹן, מִקֹּדֶם בְּהִסּוּס יוֹתֵר מִדַּי וְאַחַר־כָּךְ – בְּכֹחַ יוֹתֵר מִדַּי, כְּמוֹ תָמִיד בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה… מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַצִּלְצוּל הָעַז, חָלְשָׁה עָלַי דַּעְתִּי לְגַמְרֵי. הִבְחַנְתִּי קוֹל פְּסִיעוֹת מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, וְתַאֲמִינוּ לִי – הִרְגַּשְׁתִּי כִּי הַפְּסִיעוֹת אֵינָן טוֹבוֹת, אֵינָן מְבַשְּׂרוֹת טוֹבוֹת. רֶגַע אֶחָד חָשַׁבְתִּי: שֶׁמָּא כְּדַאי לְהִסְתַּלֵּק? אֲבָל כְּבָר נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת, וּבִמְקוֹם פֶּרֶץ עִם הַפָּנִים הַשּׂוֹחֲקוֹת וְהַשָּׂפָם הַמּוּרָד, שֶׁהָיָה בּוֹ כְּדֵי לְהַרְגִּיעַ, נִנְעַץ בִּי מַבָּט שֶׁל פְּנֵי אִשָּׁה צְנוּמוֹת וְקוֹל קַר שׁוֹאֵל אוֹתִי:

– מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַ“פַּאן”?

לִכְאוֹרָה שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה, הֶגְיוֹנִית. אֲבָל תּוֹדוּ בְּעַצְמְכֶם, שֶׁהָיְתָה זֹאת שְׁאֵלָה מְיֻתֶּרֶת לְגַמְרֵי. אָדָם שֶׁמַּשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁל בַּיִת זֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא חָפֵץ לִרְאוֹת אֶת פֶּרֶץ. מַה יֵּשׁ בְּבַיִת זֶה חוּץ מִמֶּנּוּ?

אַף־עַל־פִּי־כֵן עָנִיתִי בְּנִמּוּס וְכַהֲלָכָה:

– אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת – חָפַצְתִּי לִרְאוֹת אֶת פֶּרֶץ.

לֹא הֵשִׁיבָה דָבָר, וְחָזְרָה אֶל הַבַּיִת, כְּשֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה אַחֲרֶיהָ. סִימָן, שֶׁרַשַּׁאי אֲנִי לְהַמְתִּין לְפִי שָׁעָה. אֲבָל תְּנוּעָה זוֹ, בְּלִי מִלִּים שׁוּב הֶחֱלִישָׁה אֶת דַּעְתִּי, וְשׁוּב חָלַף רַעְיוֹן בְּלִבִּי: שֶׁמָּא כְּדַאי לַחֲזֹר? אֲבָל לֹא עָבַר רֶגַע, וְהָאִשָּׁה פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת כֻּלָּהּ לְפָנַי וּמַכְנִיסָה אוֹתִי, לְחֶרְדָּתִי, יָשָׁר לְחַדְרוֹ שֶׁל פֶּרֶץ.

יִתָּכֵן, שֶׁאִשָּׁה זוֹ לֹא הָיְתָה רָעַת־לֵב כְּלָל, אֲבָל טוֹבָה לֹא הָיְתָה בְּשׁוּם פָּנִים. כָּל מַגָּע עִם אֲנָשִׁים טוֹבִים מִיָּד נוֹטֵעַ בִּטָּחוֹן בַּלֵּב, וַאֲנִי עִם כְּנִיסָתִי, נִתְבַּלְבַּלְתִּי, וְיָדֹעַ תֵּדְעוּ: כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מִתְבַּלְבֵּל, לֹא תִצְמַח עוֹד טוֹבָה מִזֶּה. וְכָךְ הֲוָה: צַיְּרוּ לְעַצְמְכֶם, שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְחַדְרוֹ שֶׁל פֶּרֶץ, זֶה שֶׁהָיָה מְכֻבָּד עָלַי כְּמַלְאַךְ־אֱלֹהִים – וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ לַחֲלֹץ אֶת עַרְדָּלַי. וְעַרְדָּלַיִם אֵלֶּה הָיוּ כְּבֵדִים מְאֹד וּמְשֻׁפָּעִים בְּרֶפֶשׁ מְאֹד. הֲרֵי זֶה נִמּוּס רִאשׁוֹן – מִשֶּׁנִּכְנָס אָדָם לְבֵית חֲבֵרוֹ, הוּא חוֹלֵץ אֶת עַרְדָּלָיו, שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ אֶת הָרִצְפָּה; קַל וָחֹמֶר – כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְחַדְרוֹ שֶׁל פֶּרֶץ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי אֶת פֶּרֶץ קָם לִקְרָאתִי מֵאֵצֶל הַשֻּׁלְחָן, פֶּרֶץ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, – שָׁכַחְתִּי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ וּמִהַרְתִּי לִלְחֹץ אֶת יָדוֹ. וַדַּאי שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ מִתְעַצֶּלֶת וְתוֹךְ כְּדֵי הִתְלַהֲבוּתִי וְאָשְׁרִי שֶׁזָּכִיתִי לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי פֶּרֶץ, אֲנִי שׁוֹמֵעַ שׁוּב אֶת קוֹלָהּ הַקַּר: יֵיטִיב־נָא, הָאַבְרֵךְ, וְיַחֲלֹץ קֹדֶם אֶת הָעַרְדָּלַיִם! אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבַּיַּשְׁתִּי בּוּשָׁה גְדוֹלָה. דְּמָעוֹת עָמְדוּ בְּעֵינַי מֵרֹב צַעַר. מִהַרְתִּי לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. הֶעֱמַדְתִּי אֶת הָעַרְדָּלַיִם מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְנִתְעַכַּבְתִּי שָׁם, בַּפִּנָּה הָאֲפֵלָה, בְּלִי לָדַעַת אֵיךְ אֶשָּׂא אֶת פָּנַי לְבַעַל־הַבַּיִת לְאַחַר שֵׁקָּרָה מַה שֶּׁקָּרָה.

אֲבָל קָרָה מַשֶּׁהוּ, שֶׁעָקַר כְּרֶגַע כָּל חֲשָׁשׁ וְכָל פַּחַד מִלִּבִּי. אַךְ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי אֶל פֶּרֶץ, וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ עוֹמֵד וּמְחַיֵּךְ, מַבִּיט אֵלַי בְּפָנִים עַרְמוּמִיִּים וּמַכְוִין בְּיָדוֹ לְצַד הָאִשָּׁה שֶׁעָזְבָה אֶת הַחֶדֶר:

– עַכְשָׁו, חֲבִיבִי, – מִכֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ עוֹד, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. שֶׁמָּא חָפֵץ אַתָּה לַעֲלוֹת בָּעַרְדָּלַיִם עַל סַפָּה זוֹ – בְּעַרְדָּלַיִם וּבְלֹא עַרְדָּלַיִם, כְּפִי שֶׁנּוֹחַ לְךָ יוֹתֵר?…

הַעֲמָדַת פָּנִים קֻנְדֵּסִית זוֹ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן בָּהּ אֶלָּא לְהָפִיג אֶת פַּחְדִּי, בִּטְּלָה מִיָּד אֶת כָּל הַכֹּבֶד. שָׁכַחְתִּי אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא זָכַרְתִּי עוֹד אֶת הָעַרְדָּלַיִם שֶׁהִכְשִׁילוּנִי. מֵעַתָּה הָיִיתִי שָׁרוּי בְּאוֹרוֹ שֶׁל פֶּרֶץ. לִבִּי שָׁקַט כֻּלּוֹ.

זֶה הָיָה אַחַת־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לִפְנֵי מוֹתוֹ. פֶּרֶץ הָיָה כְּבָר בֶּן חֲמִשִּׁים וָמַעְלָה, אֲבָל עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת מָלְאוּ זֹהַר נְעוּרִים. בְּקוֹלוֹ, כִּבְשִׁירָתוֹ, הָיְתָה חֲמִימוּת. הֻרְגַּשׁ מַה שֶּׁהַחֲסִידִים קוֹרְאִים שֶׁפַע. בְּדִבּוּרָיו הָיָה מַשֶּׁהוּ מִגְּבִישֵׁי הַבְּדֹלַח – לֹא מְהֻקְצָעִים, אֲבָל מְלֻטָּשִׁים, וְהֵם הֵטִילוּ בְּבַת אַחַת צְבָעִים רַבִּים, – צֶבַע בְּתוֹךְ צֶבַע, כְּמוֹ שֶׁיְּצִירָתוֹ הָיְתָה “אוֹפַן בְּתוֹךְ אוֹפַן”, כַּוָּנָה בְּתוֹךְ כַּוָּנָה.

אִישׁ זֶה הָיָה כַּטַּל לְדוֹרוֹ, כַּטַּל לָעוֹלָם. סִפּוּרָיו מְלֵאִים פְּלָאִים רַבִּים. אַךְ הַפֶּלֶא הַיּוֹתֵר גָדוֹל הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ. וּמֻתָּר לֵאמֹר: אֶפְשָׁר שֶׁכָּאן הָיָה הַיּוֹצֵר גָּדוֹל מִיצִירָתוֹ.

(תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה לְהֻלַּדְתּוֹ שֶׁל רַשִׁ"י)

יְלָדִים קְטַנִים הָיִינוּ כְּשֶׁהִכַּרְנוּ בּוֹ. לֹא יֵאָמֵן, כִּי רַק בְּנֵי שֵׁש הָיִינוּ כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ לִלְמֹד רַשִׁ“י. הָיָה זֶה יוֹם גָּדוֹל לְכֻלָּנוּ, כְּשֶׁהוֹדִיעַ לָנוּ הָרַבִּי, שֶׁבְּחֹרֶף זֶה אָנוּ נַעֲשִׂים בְּנֵי רַשִׁ”י. עַד עַתָּה הָיוּ שׁוּלֵי הַדַּפִּים שֶׁל הַחֻמָּשׁ עִם הָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת כִּמְקַנְטְרִים אוֹתָנוּ: עוֹדְכֶם פְּעוּטוֹת, בְּנֵי דַרְדַּקֵּי, וְלֹא לָכֶם עוֹד לִקְרֹא מַה שֶּׁכָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת זְעִירוֹת אֵלֶּה! וְהָיוּ לָנוּ שׁוּלַיִם כֵּהִים אֵלֶּה שֶׁבְּצִדֵּי הַשּׁוּרוֹת הַמְּאִירוֹת שֶׁל הַחֻמָּשׁ כְּחֻרְשׁוֹת־סוֹד הַמַּקִּיפוֹת מִישׁוֹרִים רְחָבִים וּגְלוּיִים. וְכַמָּה שֶׁהַחֻמָּשׁ הָיָה מָלֵא נֹעַם, הָיָה נִרְאֶה חָסֵר מַשֶּׁהוּ בְּלִי פֵּרוּשׁ מִסְתּוֹרִי זֶה. וַעֲרוּגוֹת רַשִׁ"י הָיוּ מוֹשְׁכוֹת אוֹתָנוּ וּמְגָרוֹת אוֹתָנוּ כְּגַן נָעוּל.

– “רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מָתַי נִזְכֶּה גַם אָנוּ לְתַבֵּל אֶת הַחֻמָּשׁ בַּחֲתִיכַת רַשִׁ”י"?

וְהִנֵּה זָכִינוּ לְכָךְ. וְטוֹב שֶׁהִתְחִיל מְלַמֵּד אוֹתָנוּ רַשִׁ“י אוֹתוֹ רַבִּי שֶׁהָיָה חָבִיב עָלֵינוּ – שֶׁהָיָה גַּם בּוֹ מַשֶּׁהוּ מֵחִנּוֹ שֶׁל רַשִׁ”י. ר' יַעֲקֹב יוֹסֵי הָיָה יְהוּדִי זָקֵן, נְמוּךְ־קוֹמָה, שֶׁעֵינָיו הָיוּ מְאִירוֹת כְּלִבּוֹ הַטּוֹב. לֹא זֶה שֶׁלֹּא הָיָה מַקְפִּיד בְּלִמּוּדִים חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁהַלִּמּוּדִים עַצְמָם נַעֲשׂוּ מְתוּקִים בְּפִיו. כֹּה הֵיטִיב לְבָאֵר וּלְהָאִיר אוֹתָם, שֶׁרַק מֹחַ מְטֻמְטָם לְגַמְרֵי הָיָה מִתְקַשֶּׁה בָּהֶם. לְאַחַר זְמָן, כְּשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי בֶּן־בַּיִת בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ“י בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁלִּפְעָמִים הֶאֱמַנְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ הַחַי שֶׁל רַשִׁ”י עַצְמוֹ, הָיָה מִצְטַיֵּר בְּדִמְיוֹנִי כְּרַבִּי יַעֲקֹב־יוֹסֵי: כָּמוֹהוּ הָיָה חוֹבֵב עִסְקֵי גַן וָכֶרֶם, וְעוֹסֵק בָּהֶם בֵּין שִׁעוּר לְשִׁעוּר; כָּמוֹהוּ וַדַּאי הָיָה יְהוּדִי נֶחְמָד, טוֹב־קוֹל וְטוֹב־לֵב וְטוֹב־עַיִן, שֶׁכֵּן בְּלִי סְגֻלּוֹת נַעֲלוֹת אֵלֶּה הֲרֵי אֵין אָדָם נַעֲשֶׂה מַסְבִּיר וּפַרְשָׁן מֻבְהָק לַתּוֹרָה לְעוֹלָם.

כִּי מִי הוּא מַסְבִּיר אֲמִתִּי – וּמוֹרֶה אֲמִתִּי בִּכְלָל – אִם לֹא אָדָם נְדִיב־לֵב – אִם לֹא מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ כָּל עוֹד לֹא חִלֵּק מִתּוֹרָה זוֹ שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ גַּם לַאֲחֵרִים? מָשָׁל לְמִי שֶׁמָּצָא אוֹצָר מָלֵא חֶמְדָּה וְאֵין שִׂמְחָתוֹ שְׁלֵמָה כָּל עוֹד לֹא חִלֵּק מִטּוּבוֹ לְמִי שֶׁזָּקוּק לוֹ.

פַּרְשָׁן כָּזֶה הָיָה רַשִׁ“י, מִימֵי יַלְדוּתוֹ צָמֵא לְדַעַת, לְלִמּוּד תּוֹרָה, וְגָלָה מִמְּקוֹם מוֹלַדְתּוֹ טְרוֹיְשׁ אֲשֶׁר בְּצָרְפַת אֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּוֶרְמַיְזָה שֶׁל אַשְׁכְּנַז לָקַחַת תּוֹרָה מִפִּי רַ' יַעֲקֹב בֶּן יְקָר וְרַ' יִצְחָק הַלֵּוִי. שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם. שָׁם לָמַד וְאָסַף תּוֹרָה וְחָכְמָה הַרְבֵּה, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁעָבַר אֶל הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה בְּמַגֶּנְצָא, זוֹ שֶׁיִסֵּד רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם, כִּי גַם שָׁם שִׁמֵּשׁ רֹאשׁ־הַיְשִׁיבָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם מְאוֹר הַגּוֹלָה – רַ' יִצְחָק בְּרַ' יְהוּדָה; וְרַשִׁ”י הִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת כָּל מַה שֶׁשָּׁנוּ מוֹרֵי הַדּוֹר.

שָׁנִים רַבּוֹת רָשַׁם בְּקֻנְטְרֵס כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי רַבּוֹתָיו, וְרַק בִּהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁב אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ וְרָאָה אֶת עַצְמוֹ כָּשֵׁר וְרָאוּי לְלַמֵּד אֶת הָאֲחֵרִים. וּכְשֵׁם שֶׁשָּׁקַד עַד עַתָּה עַל לִמּוּדָיו וְשָׂמַח לִלְמֹד, לִקְנוֹת תּוֹרָה, כָּךְ שָׁקַד עַתָּה לְהַקְנוֹת אֶת תּוֹרָתוֹ לְתַלְמִידָיו הָרַבִּים.

מַשֶּׁהוּ מִמִּדָּה גְדוֹלָה זוֹ הָיָה בְּוַדַּאי בְּרַבִּי שֶׁלִי, יַעֲקֹב־יוֹסֵי, כִּי קִטְעֵי רַשִׁ"י קְטַנִּים אֵלֶּה שֶׁלָּמַדְתִּי אוֹתוֹ חֹרֶף בְּחַדְרוֹ הֵאִירוּ אֶת הַחֻמָּשׁ וְהִמְתִּיקוּ אוֹתוֹ לְאֵין שִעוּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּקְבְּעוּ בְּזִכְרוֹנִי וְהֵם שְׁגוּרִים עַל פִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. סִימָן, שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּמְקוֹמָם וְנֶאֶמְרוּ בִּזְמַנָּם – לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹלְעִים כָּל כָּךְ, וּלְפִיכָךְ הֵם שְׁמוּרִים בַּלֵב וּשְׁגוּרִים עַל פֶּה יָמִים רַבִּים כָּל כָּךְ.

הוֹי, זֶה הָיָה רֶגֶשׁ מֻפְלָא מֵאֵין כָּמוֹהוּ – לְהוֹסִיף עַל סִפּוּרֵי הַחֻמָּשׁ פְּרָטִים חֲרִיפִים, שֶׁמִּלְאוּ וְהִשְׁלִימוּ אֶת הַצִּיוּרִים שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁל מִקְרָא.

דֻּגְמָה קְטַנָּה אַחַת: כְּלוּם יֵשׁ סִפּוּר נָאֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו הָרָשָׁע, וּבַדֶּרֶךְ, עִם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, לָקַח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְשָׂם אוֹתָן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, בְּאָמְרוֹ לָלוּן בַּמָּקוֹם הַהוּא? אֲבָל רַשִׁ“י מוֹסִיף, שֶׁהָאֲבָנִים” הִתְחִילוּ מְרִיבוֹת זוֹ עִם זוֹ. זֹאת אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִיחַ צַדִּיק רֹאשׁוֹ, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: עָלַי יַנִּיחַ – מִיָּד עֲשָׂאָן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶבֶן אַחַת“; וּפְרָט קָטָן זֶה הֵאִיר אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנִּרְדַּף מֵאָחִיו וְרֻחַם עַל־יְדֵי “אַבְנֵי הַמָּקוֹם”, שֶׁרָאוּ זְכוּת לְעַצְמָן כִּי צַדִּיק זֶה יַנִיחַ רֹאשׁוֹ עֲלֵיהֶן”…

אוֹ עוֹד תּוֹסֶפֶת־חֶמֶד לְאוֹתוֹ סִפּוּר, הַמַּתְחִיל: “וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאַר־שֶׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה”. רַשִׁ"י מֵעִיר בְּדִין, שֶׁלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶלָּא “וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה”. “וְלָמָּה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשָׂה רשֶׁם: שֶׁבִּזְמָן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר הוּא הוֹדָהּ, הוּא זִיוָהּ, הוּא הֲדָרָהּ; יָצָא מִשָּׁם – פָּנָה הוֹדָהּ, פָּנָה זִיוָהּ, פָּנָה הֲדָרָהּ”.

מִי מִבֵּינֵינוּ שָׁכַח צִיּוּרִים וּבִטּוּיִים אֵלֶּה, שֶׁזָרַע בְּלִבֵּנוּ רַשִׁ“י בָּרִאשׁוֹנָה? דֶּרֶךְ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ”י שִׁלְּחוּ שָׁרָשִׁים בְּקִרְבֵּנוּ אַגָּדוֹת וּפִתְגָּמִים וּמַאֲמָרִים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא הִגִּישָׁם לָנוּ בְּצוּרָה מְאִירָה, שִׁבֵּץ אוֹתָם כַּאֲבָנִים יְקָרוֹת בְּמִשְׁבְּצוֹת הַפָּסוּק. פְּעָמִים – כְּמוֹ שֶׁהֵם; פְּעָמִים – בְּהַשְׁמָטָה קְטַנָּה אוֹ בְּתוֹסֶפֶת קְטַנָּה, וּשְׁתֵּיהֶן, גַּם הַהַשְׁמָטָה גַּם הַהוֹסָפָה, הִרְבּוּ חֵן, הוֹסִיפוּ פַּשְׁטוּת. כֹּה תְּסַפֵּר אֵם לַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ אֶת סִפּוּרֶיהָ: פַּעַם תּוֹסִיף וּפַעַם תִּגְרַע – וְכֹה הִיא מְקָרֶבֶת וּמַמְתֶּקֶת לוֹ אֶת הַדְּבָרִים.

*

הַאִם יֵשׁ זִכְרוֹנוֹת מְאִירִים יוֹתֵר מִן הָרְגָעִים הָהֵם, כְּשֶׁהָיִינוּ יוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר וְלוֹמְדִים רַשִׁ"י – לֹא רַק לוֹמְדִים, כִּי אִם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם דֶּרֶךְ אַסְפַּקְלַרְיָה טְהוֹרָה זוֹ? מַה קֵּרַב אוֹתָנוּ יוֹתֵר אֶל הַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה מִפֵּרוּשׁ זֶה? מַה הִכְנִיס אוֹתָנוּ יוֹתֵר תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה הָעִבְרִית?

וְזוֹכֵר אֲנִי מְאֹרָע אֶחָד מֵחַיַּי, שֶׁכְּדַאי לְסַפֵּר עָלָיו. אֵינֶנִּי עוֹד תִּינוֹק עִם תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית־רַבָּן. בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה אֲנִי, בְּאוֹתָהּ אַשְׁכְּנַז, שֶׁבְּרוּחָהּ נוֹצַר פֵּרוּשׁ זֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹצְרוֹ הָיָה “צָרְפָתִי”. מְסִבּוֹת חַיִּים הֱבִיאוּנִי לִפְנֵי יָמִים רַבִּים לְעִיר וִיסְבַּדֶּן אֲשֶׁר בְּגֶרְמַנְיָה, וַאֲנִי רוֹחֵץ בְּמַעְיְנוֹתֶיהָ וּמְשׁוֹטֵט בְּגַנֶּיהָ. וְהַיָּמִים יְמֵי סְתָו, סְתָו דְּרוֹמִי שֶׁבִּסְבִיבֵי הָרֵינוּס, הָעוֹטֶה זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ צַחִים, וַאֲוִירוֹ מָלֵא עֶדְנָה וּדְמָמָה וְסָפוּג רֵיחוֹת־כְּרָמִים דַּקִים, כִּסְתָו הַיַּלְדוּת בֵּין כַּרְמֵי בֶּסַרַבִּיָּה שֶׁלִּי. וְכֵיוָן שֶׁהָיְתָה זֹאת שְׁעַת הַפְסָקָה וּבַטָּלָה וְהָיִיתִי נָתוּן כֻּלִּי לְנַפְשִׁי, הָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ כְּחוֹלֵם בָּעִיר הַזָּרָה. וְהִנֵּה זָכַרְתִּי יוֹם אֶחָד, שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב זֶה שְׁבוּעַיִם בְּמָקוֹם סָמוּךְ לְרֵינוּס וְסָמוּךְ לְוֶרְמַיְזָה, עִירוֹ שֶׁל רַשִׁ"י, וְאֶת שְׁנֵיהֶם טֶרֶם רָאִיתִי. וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁזֶּה כְּבָר נִשְׁתַּתֵּק בּוֹ קוֹלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אַךְ עוֹמֵד עוֹד עַל תִּלוֹ בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, הַקָּשׁוּר בְּזִכְרוֹ שֶׁל הַפַּרְשָׁן הַגָּדוֹל.

יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי, שֶׁצָּפוּי אֲנִי בְּבִקּוּר זֶה לְאַכְזָבוֹת רַבּוֹת. הָרֵינוּס וַדַּאי שֶׁלֹא יַכְזִיב. כְּנֶגֶד הַטֶּבַע תִּקְצַר יַד הָרִשְׁעוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר. אֲבָל מַה נִשְׁאַר, לְאַחַר דּוֹרוֹת שֶׁל שְׁמָד מִבַּחוּץ וְדוֹרוֹת שֶׁל הִתְנַכְּרוּת מִבִּפְנִים, מֵאוֹתָהּ אַכְסַנְיָה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁבָּהּ הִתְכַּשֵּׁר לִשְׁלִיחוּתוֹ הַגְּדוֹלָה הַגָּדוֹל שֶׁבְּפַרְשָׁנֵי יִשְׂרָאֵל? אֲבָל לְהִמָּצֵא בִּשְׁתֵּי פְּסִיעוֹת מִקַּן נְעוּרָיו שֶׁל רַשִׁ"י וְשֶׁלֹא לִרְאוֹתוֹ – לֹא יָכֹלְתִּי. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: בְּצַדִּיק זֶה קְשׁוּרִים זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּת יְקָרִים כָּל כָּךְ וְאֵיךְ אֶהְיֶה פֹּה וְלֹא אֶפְקֹד צִיּוּן־קְדוּמִים זֶה? וּבַהֲגוֹתִי בּוֹ נִדְמָה לִי, שֶׁלֹא הָיָה זֶה מְחַבְּרוֹ שֶׁל פֵּרוּשׁ בִּלְבָד, כִּי אִם סָבָא חָבִיב יָשַׁב עִמִּי פַּעַם בְּעַרְבֵי־חֹרֶף אֲרֻכִּים וּמִפִּיו שָׁמַעְתִּי אֶת אַגָּדוֹת־יִשְׂרָאֵל. וְלִבִּי, מָלֵא הוֹדָיָה, הָמָה לְזִכְרוֹ.

וְכָךְ אֵרַע הַדָּבָר, שֶׁבְּלֶכְתִּי פַּעַם לְתֻמִּי בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר וּבְקָרְאִי עַל הַחַשְׁמַלִּית אֶת הַמִּלִים: וִיסְבַּדֶּן־ווֹרְמְס, – הִיא וֶרְמַיְזָה – לֹא הָיִיתִי מְהַסֵּס אַף רֶגַע וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַקָּרוֹן.

מִקֵץ חֲצִי שָׁעָה נִצְנְצוּ לִי בַּמּוֹרָד בַּהֲרוֹת־הַתְּכֵלֶת שֶׁל הָרֵינוּס. הַחַשְׁמַלִּית עָמְדָה, וְרַגְלַי עָמְדוּ עַל אַדְמַת וֶרְמַיְזָה.

אוּלַי טוֹב שֶׁהִגַּעְתִּי לְוֶרְמַיְזָה עִם דִּמְדּוּמִי־עֶרֶב, לְאוֹר אַחֲרוֹן זֶה שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ יָפֶה לִרְאִיָּה שֶׁבַּלֵּב. כֵּיוָן שֶׁלֹא קַל הָיָה לִי לְהַבְחִין בֵּין יְהוּדִים וּבֵין לֹא יְהוּדִים, וְכֵיוָן שֶׁגַּם לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ לְנַסֵּחַ אֶת הַשְּׁאֵלָה בִּדְבַר מְקוֹם בֵּית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַשִׁ"י, הָיִיתִי מְשׁוֹטֵט שָׁעָה קַלָּה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר עַד שֶׁרַגְלַי הוֹלִיכוּנִי מֵאֲלֵיהֶן אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁהָיָה תַּכְלִית בִּקּוּרִי. לְפֶתַע־פִּתְאֹם נִזְדַּקֵּר לְפָנַי מִתּוֹךְ רֶשֶׁת הַדִּמְדּוּמִים בַּיִת, כֻּלּוֹ בָּנוּי אֲבָנִים כֵּהוֹת, כֻּלּוֹ טָבוּעַ בְּצִבְיוֹן עַתִּיק. וּבְטֶרֶם הֻגַּד לִי, יָדַעְתִּי בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה, שֶׁזֶּהוּ הַבַּיִת שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ.

לֹא הִבְחַנְתִּי הַרְבֵּה בְּקַוֵּי הַבִּנְיָן וְלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִקְבֹּעַ אֶת סִגְנוֹנוֹ. וְרַק שֶׁצּוּרַת הַבַּיִת הָיְתָה הוֹלֶמֶת אֶת הָאַגָּדָה, שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה בּוֹ, בְּמִדָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. בַּיִת זֶה לֹא הָיָה דוֹמֶה אַף בְּמַשֶּׁהוּ אֶל בָּתֵּי הָעִיר שֶׁבִּשְׁכֵנוּתוֹ, בָּתִּים גְּבֹהִים וּמַבְהִיקִים בְּאוֹרוֹתֵיהֶם הַדּוֹקְרִים. כָּל כָּךְ יְהוּדִי הָיָה בַּיִת זֶה כֻּלוֹ, יְהוּדִי־אַגָּדִי, בְּלִי נוֹי חִיצוֹנִי, בְּלִי הַבְלָטָה חִיצוֹנִית. וְעִם זֶה – כָּל קַו בּוֹ הִבְלִיט נֹסַח: נֹסַח אַשְׁכְּנַז. נֹסַח זֶה, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ נַפְשִׁיּוּת יְהוּדִית, עֲנָוָה יְהוּדִית, הִתְכַּנְּסוּת כְּלַפֵּי פְּנִים. אוֹתוֹ קֶצֶב צָרְפָתִי־אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁדְּמוּתוֹ שֶׁל רַשִׁ"י מַעֲלָה בְּקֶרֶב מִי שֶׁלָּמַד בְּיַלְדוּתוֹ חֻמָּשׁ אוֹ גְמָרָא בְּפֵרוּשׁוֹ הַמָּתוֹק.

*

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַדְתִּי בְּדִמְדּוּמִי־עֶרֶב לִפְנֵי הַבַּיִת, שֶׁהָלַךְ וְשָׁקַע בִּצְלָלִים חֲמִימִים. לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁיַּכְנִיסֵנִי, לֹא חָקַרְתִּי עַל אוֹתוֹ כֹּתֶל אַגָּדִי, שֶׁלְפִי הָאַגָּדָה נֶחְקַק בּוֹ מִשְׁקָע לְאִמּוֹ הֶהָרָה שֶׁל רַשִׁ“י, כְּדֵי שֶׁהַפָּרָשִׁים שֶׁדָּחֲקוּ אוֹתָהּ אֶל הַכֹּתֶל לֹא יִרְמְסוּהָ. גַּם בְּלֹא זֶה נִרְאָה לִי חֲלַל הַמָּקוֹם שָׁקוּי כֻּלּוֹ אַגָּדָה. לֹא הָיִיתִי זָקוּק לְאַגָּדוֹת נוֹסָפוֹת. אֶת דִּמְיוֹנִי הֶעֱסִיק בִּנְיָן נָמוּךְ זֶה, שֶׁהָיָה כְּבָר שָׁקוּעַ חֶצְיוֹ בַּחֲשֵׁכָה. בַּיִת זֶה – הָאַגָּדָה הֵקִימָה אוֹתוֹ וְקָשְׁרָה אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁל רַשִׁ”י. וְאָמְנָם נִשְׁתַּמֵּר בּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁהֶעֱלָה חֵן שֶׁל רַשִׁ“י, כְּפִי שֶׁנִּצְטַיֵּר בְּדִמְיוֹנֵנוּ: מַשֶּׁהוּ יָשָׁר, פָּשׁוּט, צָנוּעַ. מִי הָיָה רַשִׁ”י? גָּאוֹן יְהוּדִי הַמִּתְבַּיֵּשׁ בִּגְאוֹנִיּוּתוֹ, הַמְכַסֶּה עַל גְּאוֹנִיוּתוֹ; בַּעַל שִׁעוּר־קוֹמָה, הַמַּנְמִיךְ אֶת עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת רַגְלֵי הָרַבִּים, כְּדֵי לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְכָל אִישׁ יְהוּדִי. הַאִם לֹא עַנְוַת־רוּחוֹ זוֹ הִיא שֶׁבְּכֹחָהּ הֻשַּׂג ישֶׁר הַהַסְבָּרָה וְישֶׁר הַבִּטּוּי שֶׁבְּפֵרוּשׁ רַשִׁ“י? רַק מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ, כְּרַשִׁ”י, אֶחָד מֵרַבִּים, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר אֶל לֵב תִּינוֹקוֹת, לְשַׁדֵּל אוֹתָם בִּדְבָרָיו; יוֹדֵעַ לְיַשֵּׁר כָּל עַקְמוּמִית בִּפְנֵי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתָיו, כִּי אִם מֵצֵר שֶׁיְּדִיעוֹת אֵלֶּה אֵינָן אֶלָּא קִנְיָנוֹ שֶׁלּוֹ בִּלְבָד – זוֹכֶה לִהְיוֹת, כָּמוֹהוּ, הַפֶּה וְהַמֵּלִיץ וְהַדּוֹרֵשׁ טוֹב לְרֹב אֶחָיו.

*

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַדְתִּי לִפְנֵי הַבַּיִת עַד שֶׁנִּבְלַע כֻּלּוֹ בְּדִמְדּוּמֵי־הָעֶרֶב – שָׁעָה גְדוֹלָה, מְלֵאַת־קֹדֶשׁ.

לֹא אֶשְׁכָּחֶנָּה כָּל יְמֵי חַיָּי.

א

הַחֲמוֹר הַצָּחֹר וְדַק־הָרַגְלַיִם, שֶׁנָּשָׂא עַל גַּבּוֹ אֶת רוֹכְבוֹ הַצָּעִיר בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר, הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין הָרֵי־יְהוּדָה, בַּדֶּרֶךְ מִירוּשָׁלַיִם לְמוֹדִיעִין, נִזְדַּעְזַע פַּעַם בְּפַעַם מִדְּפִיקוֹת בְּעָלָיו הַתְּכוּפוֹת, וְקָפַץ נְמוּךְ־רוּחַ וּמְקֻטַּף אָזְנַיִם מִתֵּל אֶל תֵּל וּמִסֶּלַע אֶל סֶלַע, כְּשֶׁהוּא מְהֻמָּם כֻּלּוֹ מֵרֹגֶז אֲדֹנָיו וּמֵחֹם הַיּוֹם. הוּא לֹא הִסְכִּין, שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִים בּוֹ מִנְהַג גַּסּוּת וְלֹא הֵבִין מַה זֶּה הָיָה לוֹ לְנַעַר־חֲמוּדוֹת זֶה, שֶׁרַק שִׁלְשׁוֹם, בַּעֲלוֹתָם אֶל עִיר־הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה הַיּוֹשֶׁבֶת בֶּהָרִים, הָיְתָה רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, וְהָיָה לוֹטֵף אֶת צַוָּארוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחִבָּה, בְּעוֹד שֶׁפִּיו אֵינוֹ פוֹסֵק מֵרַנֵּן בַּקוֹל; וְהַיּוֹם הִרְגִּיז עִם שַׁחַר אֶת מְנוּחָתוֹ בָּאֻרְוָה, שֶׁאֲבוּסָהּ עוֹד הָיָה מָלֵא מִסְפּוֹא דָשֵׁן, וְטֶרֶם יִתְּנֵהוּ לֶאֱכֹל פַּת־שַׁחֲרִית, יָצָא לְבַדּוֹ מִן הָעִיר הַהוֹמָה מֵאָדָם רַב וּבְהֵמָה רַבָּה, וּמֵאָז הַבֹּקֶר הוּא דוֹפֵק וּמֵאִיץ בּוֹ בַּמַּעֲלוֹת כְּבַמּוֹרָדוֹת, בְּלִי שֶׁיִּתְּנֵהוּ לְהָשִׁיב אֶת רוּחוֹ מְעַט בְּדֶרֶךְ הֶהָרִים הַמְיַגַּעַת.

אָכֵן רוּחַ אַחֶרֶת הָיְתָה עִם הָרוֹכֵב הַצָּעִיר, שֶׁיָּצָא שִׁלְשׁוֹם עִם בְּנֵי עִירוֹ מֵהַר־מוֹדִיעִין, כְּדֵי לִרְאוֹת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת יְהוּדָה. פָּנָיו הַשְּׁזוּפִים, הַמְּפִיקִים תָּמִיד נְדִיבוּת וְעֹז, הָיוּ הַפַּעַם חִוְרִים וּמְרֻכָּזִים וְעֵינָיו הִבִּיעוּ עֶלְבּוֹן עָמֹק, צוֹרֵב, שֶׁלֹא יָכֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ אַף רֶגַע.

– הֲזֹאת יְרוּשָׁלַיִם? – הֲזֹאת הִיא עִיר־אֱלֹהִים, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסַף מֵעִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה כָּל הַיָּמִים?

בְּעַרְבֵי הַחֹרֶף, כְּשֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִם אָבִיו מַתִּתְיָהוּ הַזָּקֵן, הוּא וְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, לִפְנֵי הָאָח הַמְבֹעֶרֶת, וְהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת אָבִיו מְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל בִּירַת יִשְׂרָאֵל, נוֹצְצוּ עֵינָיו מִגִּיל, וּבְלִבּוֹ רֻקַּם חֲלוֹם נִפְלָא עַל עִיר דָּוִד הַנֶּהְדָּרָה. בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָיָה כְּבָר וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָצָא מִמּוֹדִיעִין, עִיר מוֹלַדְתּוֹ הַקְּטַנָּה, וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתוֹ בְּהַבְטִיחַ לוֹ אָבִיו לִשְׁלֹחַ אוֹתוֹ בְּאָבִיב זֶה יְרוּשָׁלַיְמָה! מֵאָז הָיוּ יוֹם וָלַיְלָה כָּל מַעְיָנָיו רַק בְּעִיר ה‘, הַיּוֹשֶׁבֶת מֵעֵבֶר לֶהָרִים עוֹטֵי הַתְּכֵלֶת – הָעִיר אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת אֱלֹהִים וְתִפְאֶרֶת אָדָם חֻבְּרוּ בָהּ יַחְדָּיו. הוּא יָדַע אָמְנָם, כִּי הַסּוּרִים, בְּנֵי עַם זָר, מוֹשְׁלִים עַתָּה בָּאָרֶץ, אֲבָל אוֹתָם הֵן יְגָרְשׁוּ יוֹם אֶחָד כִּכְלָבִים רָעִים מֵהַר צִיּוֹן. הַנַּעַר הַתָּמִים לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין, כִּי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר מֶלֶךְ, אֲשֶׁר בָּהּ מִקְדַּשׁ ה’, הָיְתָה כִּמְעַט לְעִיר יְוָנִית, וְכִי גַּם קְרוֹבָיו, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, מְדַבְּרִים בְּלָשׁוֹן יְוָנִית וּמְחַקִּים אֶת מִנְהֲגֵי מְשַׁעְבְּדֵיהֶם לֹא רַק מֵאֹנֶס, כִּי אִם גַּם מֵרָצוֹן – רַק כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינִי הַשַּׁלִּיטִים הַנָּכְרִים. כְּהוֹלֵךְ לִקְרַאת אשֶׁר, אֲשֶׁר אֵין נִיב לוֹ, הָלַךְ יְרוּשָׁלַיְמָה יְהוּדָה בֶּן מַתִּתְיָּהוּ הַכֹּהֵן. רַבּוֹת שָׁמַע הַנַּעַר מִפִּי אָבִיו וְאֶחָיו הַגְּדוֹלִים עַל הַיְוָנִים הַמִּתְעַלְּלִים בְּעַם יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו, אֲבָל רַק עַתָּה, בִּרְאוֹתוֹ בְּעֵינָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם הַמֻּשְׁפֶּלֶת, הַמְחֻלֶּלֶת, חָשׁ אֶת חֶרְפַּת עַמּוֹ כְּמִכְוַת אֵשׁ צָרֶבֶת בְּלִבּוֹ. רַק יוֹם אֶחָד שָׁהָה בִּירוּשָׁלַיִם. גַּם רָאֹה לֹא רָאָה אֶת כָּל חֲמוּדוֹתֶיהָ, – לֹא חָפֵץ לִרְאוֹתָן. בְּעִיר זוֹ, אֲשֶׁר גַּם יַלְדֵי הַכֹּהֲנִים פִּטְפְּטוּ בְּלָשׁוֹן זָרָה וְנִקְרְאוּ בְּשֵׁמוֹת זָרִים, רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּגֵר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה. לְחִנָּם רָב אֶת רִיב עַמּוֹ וֵאלֹהָיו עִם יַלְדֵי הַכֹּהֵן הֶעָשִׁיר מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁבְּבֵיתוֹ הִתְאַכְסֵן: הֵם גַּם אֶת שְׂפָתוֹ לֹא הֵבִינוּ וְלָעוֹג לָעֲגוּ לְמַלְבּוּשָׁיו הַפְּשׁוּטִים וּלְמִנְהֲגֵי עִירוֹ הַקְּטַנָּה.

לֹא, לֹא זֹאת הִיא הָעִיר אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ יָמִים וְלֵילוֹת רַבִּים. הִיא הָיְתָה פַּעַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, פִּנַּת הֶחָזוֹן, וְאוּלַי עוֹד תִּהְיֶה פַּעַם גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל. אֲבָל עַתָּה אֵין זֹאת כִּי אִם חֶרְפַּת עַם, עִיר חֲנֵפִים וּבוֹגְדִים, אֲשֶׁר אוֹתָם תִּעֵב יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׂנָא אֶת הַיְּוָנִים הֶעָרִיצִים. כָּל הַלַּיְלָה לֹא נָתַן הַנַּעַר שְׁנָת לְעֵינָיו. כָּל הַלַּיְלָה הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנֶאֱנַק מִכְּאֵב וּמֵחֶרְפָּה. וּבַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם קָם וְעָלָה לְבַדּוֹ עַל הַר הַבָּיִת. שָׁם עָמַד בִּתְפִלָּה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשָׁפַךְ בִּדְמָעוֹת חַמּוֹת אֶת יְגוֹנוֹ וְאֶת עֶלְבּוֹנוֹ. אַחַר קָם וְעָזַב בְּלֵב מַר אֶת הָעִיר, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ חָרְדָה נַפְשׁוֹ בְּחֶדְוָה וְתִקְוָה לִפְנֵי יוֹמָיִם.

ב

מָה רָוַח לְלִבּוֹ בְּרִדְתּוֹ מֵהָרֵי־יְהוּדָה וּבְנָשְׁמוֹ אֶת אֲוִירָם שֶׁל שְׂדוֹת מוֹדִיעִין! כְּכָל אֲשֶׁר קָרַב אֶל עִירוֹ הַקְּטַנָּה, כֵּן אוֹרוּ עֵינָיו. לֹא, לֹא שָׁם, בְּקִרְיַת־מֶלֶךְ רָב, כִּי אִם פֹּה, בָּעִיר הַקְּטַנָּה וְהָעֲנָוָה, עוֹד שָׁמוּר הָאֵמוּן בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּבְקָדָשָׁיו. מִכָּאן, רַק מִכָּאן, מֵאַדְמַת יְשָׁרִים זוֹ, תִּצְמַח הָרוּחַ אֲשֶׁר תֹּאכַל כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת אֶת הָעַבְדוּת, אֲשֶׁר בָּהּ שָׁקְעוּ עַד צַוָּאר הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׂרִים בְּעִיר הַבִּירָה.

יָדוֹ רָפְתָה עַתָּה מִן הַחֲמוֹר, אֲשֶׁר עָלָה לְאִטּוֹ אֶל הַר מוֹדִיעִין. בָּאֲוִיר כְּבָר הֻרְגְּשָׁה לַחְלוּחִית־יָם רַעֲנַנָּה. שְׂדֵי־קָמָה הִתְנוֹפְפוּ מִימִין הַדֶּרֶךְ וּמִשְּׂמֹאלָהּ, וְכַרְמֵי זַיִת וָגֶפֶן לִבְלְבוּ עַל כָּל הַמִּדְרוֹנוֹת. הַלֵּב שָׁקַט פִּתְאֹם וְהַכְּאֵב כְּמוֹ חָדַל. הִנֵּה כֵן – זֹאת הָיְתָה הַמּוֹלֶדֶת.

כְּשֶׁעָלָה עַל הָהָר, אֲשֶׁר עָלָיו יוֹשֶׁבֶת מוֹדִיעִין, הִבְהִיק בְּעֵינָיו הַיָּם עִם גַּלָּיו הַמַּקְצִיפִים. רוּחַ עַזָּה טִלְטְלָה אֶת עֲצֵי הַגַּנִּים טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז. וְגַם הוּא, כְּאִילָן רַךְ, טֻלְטַל רֶגַע אֶחָד טִלְטוּל אֲבִיבִי עַלִּיז זֶה. הוּא חָשׁ תַּחַת כַּף רַגְלוֹ אֶת אַדְמַת־ עִירוֹ, אַדְמַת סְלָעִים עַזָּה וִיקָרָה מִפָּז. מֵרָחוֹק הִשְׂתָּרְעָה הַשְּׁפֵלָה בְּאוֹר הָעַרְבַּיִם הָאֲדַמְדָּם. אֲנָשִׁים שְׁזוּפֵי־שֶׁמֶשׁ שָׁבוּ מִן הַשָּׂדֶה עֲיֵפִים וְשׁוֹקְטֵי־עָיִן. וְהָיָה נוֹחַ כָּאן לְאַחַר הָרַעַשׁ שֶׁל הַמֶּטְרוֹפּוֹלִין, וְקַל הָיָה לִנְשֹׁם אֲוִיר־יָם זֶה, שֶׁעוֹדֵד אֶת הַלֵּב וְהִרְגִּיעוֹ.

ג

אָכֵן לְיָמִים רַבִּים נֶחֱרַת זֵכֶר יְרוּשָׁלַיִם הַמְיֻוֶּנֶת בְּלֵב הַנָּעַר. שִׁבְעָתַיִם יָקַר לוֹ מֵאָז בֵּית אָבִיו בְּאָרְחוֹת חַיָּיו הַפְּשׁוּטִים וְהַצְּנוּעִים. וְשִׁבְעָתַיִם יָקְרוּ לוֹ אִמְרוֹת־יָהּ, אֲשֶׁר הוֹרָהוּ אָבִיו הַכֹּהֵן. כְּכָל אֲשֶׁר בָּגַר הַנַּעַר, כֵּן לָמַד יוֹתֵר לְהוֹקִיר אֶת תּוֹרַת יִשְׁרָאֵל, אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ בְּעַנְוַת־לֵב, בִּישֶׁר־אָדָם וּבְרַחֲמֵי־אָדָם, לְעֻמַּת תּוֹרַת הַיְּוָנִים הַמַּעְדֶּפֶת אֶת הַכֹּחַ וְהֶחָרִיצוּת עַל מִדּוֹת הָאָדָם הַטוֹבוֹת. כְּכָל אֲשֶׁר רָחַק מִלִּבּוֹ הַיֹּפִי הַיְּוָנִי שֶׁכֹּחוֹ בַּשִּׁכְלוּל מִבַּחוּץ, כֵּן לָמַד לְהַכִּיר אֶת מַעֲלוֹת הַחֵן הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא צָנוּעַ יוֹתֵר וְעָמֹק וְנַפְשִׁי יוֹתֵר. עוֹדֶנּוּ עֶלֶם רַךְ, כְּבָר הֵבִין יְהוּדָה מַה קָּשָׁה תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה עִם תַּרְבּוּת זָרָה זוֹ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ וְלָקַחַת שְׁבִי בִּבְרַק תִּפְאַרְתָּהּ אֶת הַבְּרִיוֹת, אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַעֲמִיקִים רְאוֹת וְאֵינָם יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין הָעֲנָוָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַנַּעֲלָה וּבֵין קִסְמֵי הָאֳמָנוּת הַזָּרָה.

וְאָמְנָם נוֹכַח יְהוּדָה מִיּוֹם לְיוֹם, כַּמָּה מוֹשְׁכִים אֶת אֶחָיו קִסְמֵי נֵכָר אֵלֶּה. לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁשָּׁם פָּשָׂה הַנֶּגַע הַיְּוָנִי מִיּוֹם לְיוֹם, וְהַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה נִמְכְּרָה לְמִי שֶׁהָיָה בּוֹגֵד וּמְנֻוָּל יוֹתֵר, כִּי אִם גַּם בְּעִירוֹ הַקְּטַנָּה הִדְבִּיקָה הָרָעָה רַבִּים מִיוֹשְׁבֵיהָ. אֲהָהּ! זֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד מוֹדִיעִין צְנוּעָה זוֹ, שֶׁבָּהּ נִשְׁתַּמְּרָה רוּחַ יִשְׂרָאֵל בְּטָהֲרָתָהּ. גַּם בְּפִנָּה רְחוֹקָה זוֹ נָגַע כְּבָר הָרָקָב, וּבַיִת אַחַר בַּיִת, מִשְׁפָּחָה אַחַר מִשְׁפָּחָה, הִתְכַּחֲשׁוּ לְעַמָּם וְלֵאלֹהֵיהֶם.

רַק זֹאת הָיְתָה נֶחָמַת הַנֶּאֱמָנִים לָעָם, כִּי כְּנֶגֶד אֵלֶּה שֶׁהֵפֵרוּ בְּרִית וְהִשְׁפִּילוּ אֶת כְּבוֹדָם וְאֶת כְּבוֹד עַמָּם, רַבּוּ מִיּוֹם לְיוֹם גַּם אֵלֶּה שֶׁאַהֲבַת עַמָּם וְתוֹרָתוֹ הָלְכָה בְּצוֹק הָעִתִּים הָאֵלֶּה הָלוֹךְ וְגָבוֹר. בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ הֵגֵנּוּ שְׂרִידֵי־עַם אֵלֶּה עַל קִיוּם הָאֻמָּה, וּמַה שֶׁנִּקְנָה בִּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ נַעֲשֶׂה לֹא רַק יָקָר יוֹתֵר, כִּי אִם גַּם נִקְבָּע עָמֹק יוֹתֵר בַּלֵּב. בִּימֵי הַמְּצוּקָה הָהֵם, בִּלְחֹם עַם לְנַפְשׁוֹ, לְנִשְׁמַת קִיּוּמוֹ, שָׁפְרוּ עָלָיו רַעְיוֹנוֹת הַיַּהֲדוּת וְנִתְעַמְּקוּ בְּהַכָּרָתוֹ. וּמִי יוֹדֵעַ? אֶפְשָׁר, שֶׁרַק הִתְנַגְּשׁוּת זוֹ שֶׁל תַּרְבּוּת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹיַבְתָּהּ הֵבִיאָה אֶת הָעָם לִידֵי הַכָּרָה רִאשׁוֹנָה בְּטִיב תַּרְבּוּתוֹ, בְּאֵיכוּתָהּ הַנַּעֲלָה.

ד

אָכֵן בֵּין הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, שֶׁנּוֹדְעוּ בְּשֵׁם חֲסִידִים, מָעֲטוּ מְאֹד אַנְשֵׁי־הַמַּעֲשֶׂה – זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנָשִׁים, שֶׁאֵינָם אוֹמְרִים דַּי בָּזֶה, שֶׁהֵם חוֹבְבִים אֶת הַיַּהֲדוּת, וַאֲפִלּוּ בָּזֶה שֶׁהֵם מוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עָלֶיהָ, כִּי אִם שֶׁהֵם מוּכָנִים לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת לַהֲגַנָּתָהּ. מִבֵּין אֵלֶּה מָצָא לוֹ יְהוּדָה חֲבֵרִים מְעַטִּים, בַּחוּרִים עַזֵּי־נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר חִכּוּ לְעֵת מְצוֹא כָּמוֹהוּ לְהִתְקוֹמֵם לְשִׁעְבּוּד הַזָּרִים וְלִשְׁבֹּר אֶת עֻלָּם מֵעַל צַוַּאר הָעָם. זֶה הָיָה הַגַּרְעִין הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ צָמַח אַחַר־כָּךְ הַצָּבָא הַלְּאֻמִּי, מְשַׁחְרֵר הָאֻמָּה מִנּוֹגְשֶׂיהָ, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ עָמַד יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי.

זֶה לֹא הָיָה עוֹד הַנַּעַר הֶעָנֹג וְחִוֵּר־הַפָּנִים אֲשֶׁר שָׁב מִירוּשָׁלַיִם בְּשִׁבְרוֹן־לֵב, כִּי אִם בָּחוּר הֲדוּר־קוֹמָה וְרַב־כֹּחַ, אֲשֶׁר לָקַח אֶת לֵב כָּל רוֹאָיו בִּיפִי מַרְאֵהוּ וּבְאֹמֶץ לִבּוֹ וְישֶׁר נַפְשׁוֹ. נֶאֱמָן בַּכֹּל: כְּבֵן מַקְשִׁיב, כְּאָח, כְּרֵעַ, מוּכָן תָּמִיד לָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ עַל הַיָּקָר לוֹ, הָיָה לְכָל יוֹדְעָיו סֵמֶל הַמְּסִירוּת וְיָדַע לִמְשֹׁךְ בְּקֶסֶם קוֹלוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים לָלֶכֶת אַחֲרָיו וּלְחָרֵף אֶת נַפְשָׁם בְּשִׂמְחָה עַל קִדּוּשׁ הָרַעְיוֹן. עוֹדֶנּוּ עֶלֶם כְּבָר נִכַּר בִּתְכוּנָתוֹ הַנִּפְלָאָה, אֲשֶׁר עֹז וָרֹךְ, חֵן וּגְבוּרָה בָּהּ נִפְגָּשׁוּ. וּבְכָל בֵּית אָבִיו יָדְעוּ כִּי לִגְדוֹלוֹת נוֹצָר. הַכֹּחַ וְהַנְּדִיבוּת – בִּשְׁנֵיהֶם חוֹנַן בְּמִדָּה שָׁוָה, וּשְׁנֵי אֵלֶּה מַעֲנִיק הַטֶּבַע תָּמִיד לִבְחִיר הָאֻמָּה, לָזֶה אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תִוָּשֵׁעַ.

בִּמְעָרוֹת וּבְחַגְוֵי־הַסְּלָעִים הָיוּ מִתְאַסְּפִים הַבַּחוּרִים הָאֵלֶּה וְשָׁם לִמְּדוּ אֶת יְדֵיהֶם לַקְּרָב, שָׁם טִכְּסוּ עֵצָה, אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת עַמָּם מִסַכָּנַת הַכִּלָּיוֹן הַמְרַחֶפֶת עָלָיו. יָדוֹעַ יָדְעוּ מַה דַּל כֹּחָם לְעֻמַת כֹּחַ הָאוֹיֵב הָרַב, הֶחָזָק, אַךְ זֶה לֹא רִפָּה אֶת יְדֵיהֶם. וַיְהִי לְהֵפֶךְ: דַּוְקָא הַכָּרָה זוֹ שֶׁעֲלֵיהֶם, הַמְּעַטִּים, הֻטַּל הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁל שִׁחְרוּר הָעָם, נָטְעָה בְּלִבָּם אֹמֶץ וּבִטָּחוֹן. כְּלוּם אֶפְשָׁר, כִּי הַזָּדוֹן יַחֲזִיק מַעֲמָד תָּמִיד? כִּי הַצֶּדֶק לֹא יִנְחַל סוֹף־סוֹף אֶת הַנִּצָּחוֹן?

ה

בָּא יוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ נוֹכַח יְהוּדָה, כִּי מָלְאָה הַסְּאָה וְכִי עֵת לִפְעֹל, פֶּן יְאַחֵר אֶת הַמּוֹעֵד. הַמִּקְרֶה גָרַם, כִּי הוּא וּמְתֵי מִסְפָּר מֵחֲבֵרָיו הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בַּשָּׁעָה אֲשֶׁר שַׂר־צְבָא אַנְטִיּוֹכוֹס הַצָּעִיר, אַפּוֹלוֹנִיוֹס, הִתְנַפֵּל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת עַל יוֹשְׁבִי הָעִיר הַשּׁוֹקְטִים וְהַבּוֹטְחִים וַיַּעַשׂ בָּהֶם הֶרֶג רַב וַיָּבֹז אֶת רְכוּשָׁם, וַיִּקַּח בַּשֶּׁבִי אֶת נְשֵׁיהֶם וְאֶת טַפָּם, וְאֶת בָּתֵּיהֶם הָפַךְ לִמְעִי מַפָּלָה. בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דְּמָעוֹת וְדָם רָאָה יְהוּדָה אֶת הַיְּוָנִים הָאַכְזָרִים הַמִּתְעַלְּלִים בְּאֶחָיו, וְיָדוֹ קָצְרָה מֵהוֹשִׁיעַ. לַשָּׁוְא חִכָּה, כִּי יוֹשְׁבֵי הָעִיר יָקוּמוּ כְּאִישׁ אֶחָד כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב, כִּי יַעַקְּרוּ אֶת הָאֲבָנִים מִן הָרְחוֹב וְיָשִׁיבוּ נָקָם לְצָרֵיהֶם. לַשָּׁוְא נִסָּה לְעוֹרֵר אוֹתָם לִפְעֻלּוֹת־הֲגַנָּה, בְּגָלוּי אוֹ בְּמַחְתֶּרֶת, וּלְבִלְתִּי פְּשֹׁט אֶת צַוָּארָם לַטֶּבַח כְּעֵדֶר צֹאן. אִישׁ לֹא הִתְעוֹרֵר. אָז רָאָה יְהוּדָה, כִּי מִירוּשָׁלַיִם לֹא תִצְמַח הַיְשׁוּעָה. וַיֵּצֵא הוּא וַחֲבֵרָיו בְּהֵחָבֵא מִן הָעִיר. אַךְ גַּם לְמוֹדִיעִין לֹא שָׁב הַפַּעַם, כִּי אִם שָׂם אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. בַּמִּדְבָּר נָשָׁם לִרְוָחָה. בַּמִּדְבָּר יָקוּם עַם אֲשֶׁר יִשְׂנָא כִּשְׁנֹא מָוֶת אֶת הָעַבְדוּת. מֵאָז הָיָה הַמִּדְבָּר לְיָמִים רַבִּים סֶלַע מִשְׂגַּבּוֹ. בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים עָבְרוּ אֲנָשָׁיו חֶרֶשׁ בֶּהָרִים מִכְּפָר לִכְפָר וַיַּצִּיתוּ בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ אֶת בְּעֵרַת הַמֶּרֶד. לֹא אֶל יוֹשְׁבֵי הָעִיר קָרְאוּ, כִּי אִם אֶל אַנְשֵׁי הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ עוֹד הִכָּנֵעַ. וַיֵּאָסְפוּ אֶל יְהוּדָה מִכָּל פִּנּוֹת הָעָם אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר כְּבוֹד עַמּוֹ וְחֵרוּתוֹ יָקְרוּ לָהֶם מֵחַיֵּיהֶם. וּמַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת קְטַנּוֹת סִדְּרָם הַגִּבּוֹר הַצָּעִיר, קַלּוֹת כְּנִמְרֵי יַעַר וְנַעֲלָמוֹת כְּחֶזְיוֹנוֹת־לַיִל מֵעַיִן רוֹאָה, אֲשֶׁר אָרְבוּ מֵעֵבֶר כָּל סֶלַע כָּבֵד וּמִתּוֹךְ כָּל מְעָרָה נִסְתָּרָה לִצְבָא הָאוֹיֵב, וַיַּעֲשׂוּ בּוֹ שַׁמּוֹת, וְאִישׁ לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיגָם וּלְגַלּוֹת אֶת מְקוֹמָם.

זֹאת הָיְתָה רֵאשִׁית פְּעֻלַּת הַמַּצְבִּיא הַגְּאוֹנִי אֲשֶׁר יָדַע תָּמִיד לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה וְלִנְחֹל נִצְחוֹנוֹת בְּכֹחוֹתָיו הַמְּעַטִּים נֶגֶד הָאוֹיְבִים הָרַבִּים. מֵרֵאשִׁית צְעָדָיו הֵקִים חֲרָדָה בְּמַחֲנֵה הָאוֹיֵב הַבּוֹטֵחַ וְהֵטִיל מְבוּכָה בְּמַצְבִּיאָיו. מֵרֵאשִׁית צְעָדָיו הֶרְאָה לָדַעַת אֵת הָאוֹיֵב, כִּי מִלְחָמָה לוֹ עִם עָם, אֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אֱלֹהָיו וְאֶת נִקְמַת כְּבוֹדוֹ הַמְחֻלָּל. אַנְטִיּוֹכִיָּה הִתְחַלְחֲלָה מִפְּנֵי הַמַּצְבִּיא הָעִבְרִי, אֲשֶׁר תַּכְסִיסֵי מִלְחַמְתּוֹ הַנִּפְלָאִים שָׂמוּ לְאַל אֶת כָּל מַאֲמַצֶּיהָ. אָכֵן זֶה הָיָה לֹא רַק מַצְבִּיא נַעֲלֶה, כִּי אִם גַּם בְּחִיר־הָעָם. קֶסֶם הָיָה בַּשֵּׁם יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי, אֲשֶׁר עוֹדֵד אֶת רוּחַ הָעָם וַאֲשֶׁר נָטַע אֱמוּנָה בְּכָל הַלְּבָבוֹת, כִּי הִנֵּה קָם גּוֹאֲלוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ.