אָז בּוֹאִי וְנֵלֵךְ אֲנִי וְאַתְּ,
כְּשֶׁעֶרֶב עַל שָׁמַיִם כְּבָר פָּשַׁט
כְּמוֹ חוֹלֶה בְּאֶתֶר עַל שֻׁלְחָן.
בּוֹאִי נֵלֵךְ שָׁם בָּרְחוֹבוֹת הַנִּנְטָשִׁים,
בֵּין הַכּוּכִים שֶׁלּוֹחֲשִׁים
עַל מְלוֹנוֹת גְּרוּעִים שֶׁבָּם לִינוֹת טְרוּפוֹת
וּמִסְעָדוֹת שֶׁרִצְפָּתָּן נְסֹרֶת וּשְׁיָרֵי צְדָפוֹת:
רְחוֹבוֹת הַנִּמְשָׁכִים כְּדִיּוּן בְּלִי תּוֹחֶלֶת
בְּכַוָּנָה נִפְתֶּלֶת
לַהֲבִיאֵךְ בִּפְנֵי הַשְּׁאֵלָה הַמַּכְרַעַת…
וְאַל נָא תִּשְׁאֲלִי, “מָה הַדָּבָר?”
בּוֹאִי נֵלֵךְ וּנְבַקֵּר כְּבָר.
הַחֶדֶר הוֹמֶה נָשִׁים כֻּלּוֹ
מְדַבְּרוֹת עַל מִיכָאֵל אַנְגֶ’לוֹ.
וַעֲרָפֶל צָהֹב שֶׁמְּחַכֵּךְ גַּבּוֹ עַל זְגוּגִיּוֹת חַלּוֹן,
עָשָׁן צָהֹב שֶׁמְּחַכֵּךְ לֹעוֹ בִּזְגוּגִיּוֹת חַלּוֹן
הֶחְדִּיר אֶת לְשׁוֹנוֹ אֶל תּוֹךְ פִּנּוֹת הָעֶרֶב,
שָׁהָה עַל שְׁלוּלִיּוֹת עוֹמְדוֹת בְּצַד רְחוֹב.
וְעַל גַּבּוֹ נוֹפֵל פִּיחַ שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד מֵאֲרֻבּוֹת,
חָמַק לְיַד גְּזוּזְטְרָה, זִנֵּק בְּבַת אַחַת,
וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לֵיל אוֹקְטוֹבֶּר רַךְ,
נִצְנַף סָבִיב לַבַּיִת פַּעַם, וְנִרְדַּם.
וְאָכֵן יִהְיֶה עוֹד זְמַן
גַּם לְעָשָׁן צָהֹב שֶׁבְּמוֹרַד רְחוֹב יִגְלֹשׁ,
חוֹכֵךְ גַּבּוֹ עַל זְגוּגִיּוֹת חַלּוֹן;
יִהְיֶה עוֹד זְמַן, יִהְיֶה עוֹד זְמַן
כְּדֵי לְהַצִּיג פָּנִים לִפְנֵי פָּנִים אֲשֶׁר תִּפְגֹּשׁ;
יִהְיֶה עוֹד זְמַן לִבְרֹא וּלְהַשְׁמִיד,
זְמַן לַעֲשִׂיּוֹת וּזְמַן לְיוֹם בּוֹ יָד
אֶת הַשְּׁאֵלָה תִּשְׁלֹף וּבְפָנֶיךָ תַּעֲמִיד;
זְמַן לָךְ וּזְמַן גַּם לִי,
וּזְמַן גַּם לְמֵאָה חִלּוּפֵי דֵּעוֹת,
וּלְמֵאָה מַרְאוֹת וְגִרְסָאוֹת,
לִפְנֵי הַתֵּה וְהַקָּלִי.
הַחֶדֶר הוֹמֶה נָשִׁים כֻּלּוֹ,
מְדַבְּרוֹת עַל מִיכָאֵל אַנְגֶּ’לוֹ.
וְאָכֵן יִהְיֶה עוֹד זְמַן
לִשְׁאֹל, “הַאִם אָעֵז?”, “הַאִם אָעֵז?”
זְמַן לִפְנוֹת וְלָרֶדֶת מַדְרֵגוֹת מִסְפָּר,
עִם קָרַחַת קְטַנָּה בָּעֳבִי הַשֵּׂעָר
(הֵם יַגִּידוּ: אֵיךְ הַשֵּׂעָר שֶׁלּוֹ נָשַׁר!") –
לָבוּשׁ בְּזִיג רִשְׁמִי, הַצַּוָּארוֹן רָם וְנֻקְשֶׁה עַד לַלְּסָתוֹת,
הָעֲנִיבָה צְנוּעָה וּמְשֻׁבַּחַת אַךְ מֻטְעֶמֶת בְּסִכַּת פְּרוּטוֹת
(הֵם יַגִּידוּ: “אֵיךְ שֶׁרָזוּ אֶצְלוֹ יָדַיִם וּזְרוֹעוֹת!”) –
הַאִם אָעֵז
לְהַטְרִיד אֶת הַיְקוּם?
כִּי כָּל רֶגַע יֵשׁ עוֹד זְמַן
לִקְבִיעוֹת וְגִרְסָאוֹת שֶׁבִּן רֶגַע יֵהָפְכוּ.
כִּי הִכַּרְתִּי אֶת כֻּלָּם כְּבָר, הִכַּרְתִּי אֶת כֻּלָּם: –
הִכַּרְתִּי עֶרֶב, בֹּקֶר, יוֹם פּוֹנֶה,
אֶת חַיַּי בְּכַפִּיּוֹת קָפֶה אֲנִי מוֹנֶה.
אֲנִי מַכִּיר אֶת הַקּוֹלוֹת נֶעְלָמִים מִן הָעוֹלָם
מִבַּעַד לַנְּגִינָה שֶׁמִּן הַחֶדֶר הָאַחֵר.
וְאֵיךְ זֶה אֶתְיַמֵּר?
וְהִכַּרְתִּי כְּבָר עֵינַיִם, הִכַּרְתִּי אֶת כֻּלָּן –
עֵינַיִם הַנִּנְעֲצוֹת בְּךָ בְּהַגְדָּרוֹת קוֹלְעוֹת,
וּכְשֶׁאֲנִי מֻגְדָּר, בִּקְצֵה סִכָּה נִשְׁטָח,
וּכְשֶׁאֲנִי נָעוּץ וּמְפַרְפֵּר עַל פְּנֵי כָּתְלָם,
אֵיךְ זֶה אֵפוֹא אֶפְתַּח,
אֵיךְ אֶת הַבְּדָלִים שֶׁל כָּל יָמַי וּנְהָלַי אֶפְלֹט?
וְאֵיךְ זֶה אֶתְיַמֵּר?
וְהִכַּרְתִּי כְּבָר יָדַיִם, הִכַּרְתִּי אֶת כֻּלָּן –
יָדַיִם עֲדוּיוֹת וּלְבָנוֹת וּמְגֻלּוֹת
(אַךְ בָּאוֹר נוּרָה פְּלוּמָה חוּמָה הֵן מַעֲלוֹת!),
הַבֹּשֶׂם שֶׁל שִׂמְלָה, רֵיחָנִי,
הוּא שֶׁהֵסִיט אוֹתִי מֵעִנְיָנִי?
יָדַיִם מֻנָּחוֹת בִּפְאַת שֻׁלְחָן, יָדַיִם שֶׁצָּעִיף חוֹתְלָן,
וְאֵיךְ זֶה אֶתְיַמֵּר?
אֵיךְ זֶה אֵפוֹא אֶפְתַּח?
….
הַאִם אַגִּיד, עָבַרְתִּי בֵּין שְׁמָשׁוֹת בִּרְחוֹבוֹת צָרִים
רוֹאֶה אֶת הֶעָשָׁן עוֹלֶה מִמִּקְטָרוֹת
שֶׁל אֲנָשִׁים בְּכֻתֳּנוֹת בִּלְבַד, אֶחָד אֶחָד בַּחַלּוֹנוֹת?…
אִלּוּ הָיִיתִי זוּג צְבָתוֹת שְׁחוּקוֹת
הָרוֹחֲשׁוֹת בְּתַחְתִּיּוֹת יָם חֲרִישִׁי.
….
וְאַחַר הַצָּהֳרַיִם, הָעֶרֶב, יָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים.
בְּאֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת לוֹטֵף,
נִרְדָּם… אוֹ הֶעֱמִיד פָּנִים… עָיֵף,
פְּרַקְדָּן עַל הָרִצְפָּה פֹּה לְיָדֵךְ וּלְיָדִי.
אַחֲרֵי תֵּה וּגְלִידָה וְעוּגוֹת, הַאֶתְגַּבֵּר
וְאָבִיא אֶת הָעִנְיָן עַד מַשְׁבֵּר?
וְאַף כִּי צַמְתִּי וּבָכִיתִי וּבִתְפִלָּה עָמַדְתִּי,
אַף כִּי רָאִיתִי אֶת רֹאשִׁי (קֵרֵחַ פֹּה וָשָׁם) עַל טַס מֻנָּח,
אֵינִי נָבִיא – וְזֶה עִנְיָן שֶׁל מָה בְּכָךְ;
רָאִיתִי אֵיךְ שְׁעָתִי הַגְּדוֹלָה חָשְׁכָה בַּעֲדִי,
וְאֵיךְ הַשּׁוֹעֵר הַנִּצְחִי מוֹשִׁיט אֶת הַמְּעִיל, וְשָׂמֵחַ לְאֵידִי,
וּבְקִצּוּר, פָּחַדְתִּי.
וִהַאִם הָיָה זֶה כְּדַאי, לַמְרוֹת הַכֹּל,
אַחֲרֵי סְפָלִים וּמִרְקָחוֹת וְתֵה מָתוֹק,
בֵּין כְּלֵי חַרְסִינָה וְדִבּוּרִים עָלַיִךְ וְעָלַי,
הַאִם הָיָה זֶה בִּכְלָל כְּדַאי
לִבְלֹעַ אֶת הָעִנְיָן פִּתְאֹם וּבְבַת צְחוֹק,
לְהַדֵּק יְקוּם כֻּלּוֹ לִכְדֵי כַּדּוּר עָגֹל,
וּלְגַלְגְּלוֹ אֶל אֵיזוֹ שְׁאֵלָה מַכְרַעַת,
לוֹמַר: "אֲנִי הוּא אֶלְעָזָר, שֶׁשָּׁב מִן הַמֵּתִים,
שֶׁשָּׁב כְּדֵי לוֹמַר הַכֹּל, אוֹמֵר לָכֶם הַכֹּל" –
אִם מִישֶׁהִי, בְּהֵיטִיבָהּ כַּר לְיַד הָרֹאשׁ, תַּטְעִים:
"לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי כְּלָל.
זֶה לֹא זֶה, בִּכְלָל."
וְהַאִם הָיָה זֶה כְּדַאי, לַמְרוֹת הַכֹּל,
הַאִם הָיָה זֶה כְּדַאי בַּטֹּרַח,
אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעוֹת, אַחֲרֵי הַמְּבוֹאוֹת, אַחֲרֵי הָרְחוֹבוֹת הַלַּחִים,
אַחֲרֵי הַסְּפָרִים, אַחֲרֵי הַסְּפָלִים, אַחֲרֵי שֹׁבֶל הַחֲצָאִית הַנִּסְרָח –
אַחֲרֵי כָּל זֶה וְעוֹד הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ? –
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַה בְּדִיּוּק אֲנִי שָׂח!
אַךְ כְּאִלּוּ הֵטִיל פָּנָס שֶׁל קֶסֶם צוּרוֹת שֶׁל עֲצַבִּים עַל הַמָּסָךְ:
הַאִם הָיָה זֶה בֶּאֱמֶת כְּדַאי
אִם מִישֶׁהִי תֵּיטִיב כַּר אוֹ תָּסִיר רְדִיד,
וּכְשֶׁתָּסֹב אֶל הַחַלּוֹן, תַּגִּיד:
"זֶה לֹא זֶה בִּכְלָל,
לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי כְּלָל."
….
לֹא! אֲנִי לֹא הַמְלֶט, וְזֶה לֹא בִּשְׁבִילִי;
רַק לוֹרְד בֶּן לְוָיָה, נוֹצַר בְּכַוָּנָה
כְּדֵי לְהָאִיץ בַּמִּתְרַחֵשׁ, לִפְתֹּחַ בּוֹ תְּמוּנָה,
לָעוּץ לוֹ, לַנָּסִיךְ; כֵּן, לְשִׁמּוּשׁ יוֹמִי נוֹעַד,
אָדִיב הִנּוֹ, שָׂשׂ לְהָבִיא תּוֹעֶלֶת,
רַב מְזִמּוֹת, זָהִיר וְקַפְדָנִי,
דּוֹבֵר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה אַךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ נוֹאֶלֶת,
עִתִּים אֲפִלּוּ מְגֻחָךְ הוּא בְּעֵינִי,
הוּא הַלֵּיצָן, כִּמְעַט.
אֲנִי נַעֲשֶׂה זָקֵן… נַעֲשֶׂה זָקֵן…
אֶת שׁוּלֵי מִכְנָסַי אַפְשִׁיל עַל כֵּן.
הַאֶפְסֹק שְׂעָרִי מֵאָחוֹר? הַאָעֵז אֲפַרְסֵק לֶאֱכֹל?
אֶלְבַּשׁ מִכְנְסֵי פְלָנֶל צְחוֹרִים וְאֵלֵךְ לְטַיֵּל עַל הַחוֹל.
שָׁמַעְתִּי אֶת בְּנוֹת הַיָּם שָׁרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּקוֹל.
אֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵן יָשִׁירוּ בִּשְׁבִילִי.
רָאִיתִי אוֹתָן רוֹכְבוֹת לְקַצְוֵי יָם עַל הַגַּלִּים
סוֹרְקוֹת שְׂעַר הַגַּלִּים שֶׁרוּחַ תְּבַדְּרוֹ
כְּשֶׁרוּחַ מַלְבִּין יָם וְשָׁב וּמַשְׁחִירוֹ.
שָׁעָה רַבָּה עָבְרָה עָלֵינוּ בִּמְדוֹרִים שֶׁל יָם
אֶל נַעֲרוֹת יָם בְּאַצּוֹת חוּם וְאַרְגָּמָן הִגַּעְנוּ
עַד שֶׁנֵּעוֹר לְקוֹלוֹת אָדָם, וְטָבַעְנוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות