¹

מְנִי אֶת הַשְּׁקֵדִים,

מְנִי אֶת הַמַּר, אֶת שֶׁלֹּא נָתַן לָךְ לִישֹׁן,

גַּם אוֹתִי הָבִיאִי בַּמִּנְיָן.

חִפַּשְׂתִּי אֶת עֵינֵךְ כְּשֶׁפָּקַחַתְּ אוֹתָהּ וְאִישׁ לֹא הִבִּיט בָּךְ,

טָוִיתִי אֶת הַחוּט הַסּוֹדִי

שֶׁהַטַּל שֶׁחָשַׁבְתְּ הֶחֱלִיק וְיָרַד לְאָרְכּוֹ

לַכַּדִּים,

שֶׁפָּסוּק, שֶׁלֹּא מָצָא דַּרְכּוֹ לְלֶב אִישׁ, שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם.

רַק שָׁם נִכְנַסְתְּ אֶל הַשֵּׁם שֶׁלָּךְ כֻּלֵּךְ,

פָּסַעַתְּ בְּרֶגֶל בּוֹטַחַת אֵלַיִךְ,

הִכּוּ הַפַּטִּישִׁים חָפְשִׁית בְּכַן פַּעֲמוֹן שְׁתִיקָתֵךְ,

הַמֻּקְשָׁב פִּלֵּס אֵלַיִךְ דֶּרֶךְ,

מַה שֶּׁמֵּת חִבֵּק גַּם אוֹתָךְ בִּזְרוֹעוֹתָיו,

וּבִשְׁלֹשָׁה חֲצִיתֶם אֶת הָעֶרֶב.

מָרְרִי אוֹתִי.

מְנִי אוֹתִי עִם הַשְּׁקֵדִים.

¹

יַחַד עִם אֲבָנַי

שֶׁגָּדְלוּ מִבֶּכִי

מֵאֲחוֹרֵי הַסּוֹרְגִים,

גָּרְרוּ אוֹתִי

לְכִכַּר הַשּׁוּק,

לַמָּקוֹם

בּוֹ מִתְבַּדֵּר הַדֶּגֶל

שֶׁלֹּא נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ אֱמוּנִים.

חָלִיל,

חָלִיל כָּפוּל שֶׁל הַלַּיְלָה,

זְכֹר אֶת תְּאוֹמֵי־הָאַדְמוּמִית

הַחֲשׁוּכִים

שֶׁל וִינָה וּמַדְרִיד.

הוֹרֵד אֶת הַדֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן,

הַזִּכָּרוֹן,

לַחֲצִי הַתֹּרֶן

הַיּוֹם וְתָמִיד.

לֵב,

הוֹפַע גַּם כָּאן,

כָּאן בְּכִכַּר הַשּׁוּק.

צְעַק אוֹתָהּ, אֶת הַשִּׁבֹּלֶת, אֶל

הַמּוֹלֶדֶת שֶׁהָיְתָה לְנֵכָר:

פֶבְּרוּאָר. No pasaran

חַדְקֶרֶן,

יָדַעְתָּ אֶת הָאֲבָנִים,

יָדַעְתָּ אֶת הַמַּיִם,

בּוֹא,

אֶקַּח אוֹתְךָ מִכָּאן

אֶל הַקּוֹלוֹת

שֶׁל אֶסְטְרֶמַדוּרָה.

¹

שַׁעֲוָה,

לַחְתֹּם בָּהּ אֶת שֶׁלֹּא נִכְתַּב,

שֶׁנִּחֵשׁ

אֶת שְׁמֵךְ,

שֶׁצּוֹפֵן

אֶת שְׁמֵךְ.

הֲתָבוֹא, אוֹר נוֹהֵר?

אֶצְבַּע גַּם הִיא עֲשׂוּיָה שַׁעֲוָה,

מֻשְׁחֶלֶת בְּטַבָּעוֹת

זָרוֹת וּמַכְאִיבוֹת.

הַקְּצָווֹת נִתְּכוּ וְנָמוֹגוּ.

הֲתָבוֹא, אוֹר נוֹהֵר?

רֵיקוֹת־זְמַן יַעֲרוֹת הַדְּבַשׁ שֶׁל הַשָּׁעוֹן,

אַלְפֵי הַדְּבוֹרִים כַּלּוֹת בְּחֻפָּתָן,

מוּכָנוֹת לַמַּסָּע.

בּוֹא, בּוֹא, אוֹר נוֹהֵר.

¹

הָאֶבֶן.

הָאֶבֶן בָּאֲוִיר, אַחֲרֶיהָ הָלַכְתִּי.

עֵינֵךְ הָעִוֶּרֶת כָּאֶבֶן.

הָיִינוּ

יָדַיִם,

דָּלִינוּ אֶת הַחֹשֶׁךְ עַד תֹּם, מָצָאנוּ

אֶת הַמִּלָּה שֶׁעָלְתָה בְּמַעֲלֵה הַקַּיִץ:

פֶּרַח.

פֶּרַח – מִלָּה שֶׁל עִוְרִים.

עֵינֵךְ וְעֵינִי:

הֵן מְבִיאוֹת

מַיִם.

צְמִיחָה.

קִיר לֵב עַל קִיר לֵב

מוֹסִיפִים לָהּ עָלִים.

עוֹד מִלָּה אַחַת כָּזֹאת – וּפַטִּישִׁים

יַכּוּ תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם.

¹

שְׁטִיחַ הַקּוֹרָנִית הַשּׁוֹמֵם מֵרֶגֶל,

הֶעָקוּף.

שׁוּרָה רֵיקָה, שֶׁהֻנְּחָה בָּאֲלַכְסוֹן

דֶּרֶךְ שְׂדֵה הַפַּעֲמוֹנִים.

בָּרוּחַ לֹא נִשָּׂא דָּבָר.

וְשׁוּב פְּגִישׁוֹת

עִם מִלִּים בּוֹדְדוֹת, כְּגוֹן

חָצָץ, עֵשֶׂב, זְמַן.

¹

כְּדַבֵּר אֶל הָאֶבֶן, כְּמוֹ

שֶׁאַתְּ,

שֶׁמֶן הַתְּהוֹם, מִ

מּוֹלֶדֶת הָיִית לִי

לְאָחוֹת, שֶׁהוּטַחַתְּ

אֵלַי, אַתְּ,

אַתְּ שֶׁמִּקֶּדֶם,

אַתְּ שֶׁבְּאַיִן הַלַּיְלָה,

בְּשׁוּב וָשׁוּב לַיְלָה נִגְלֵית לִי,

אַתְּ שֶׁשּׁוּב וָשׁוּב

אַתְּ:

אָז, כְּשֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם,

אָז, כְּשֶׁהָלַכְתְּ

לְבַדֵּךְ בַּשָּׂדֶה:

מִי,

מִי זֶה הָיָה, אוֹתוֹ

שֵׁבֶט, הֶהָרוּג,

הַנִּצָּב שָׁחוֹר בַּשָּׁמַיִם –

גִּיד וְאֶשֶׁךְ?

(שֹׁרֶשׁ.

שֹׁרֶשׁ אַבְרָהָם. שֹׁרֶשׁ יִשַׁי. שֹׁרֶשׁ

אַף אֶחָד – הוֹ שָׁרְשֵׁנוּ

אָנוּ.)

כֵּן, כְּדַבֵּר אֶל הָאֶבֶן, כְּמוֹ

שֶׁאַתְּ

בְּיָדַי שֶׁלִּי לְשָׁם

וְלָאַיִן מְגַשֶּׁשֶׁת, הִנֵּה זֶה

מַה שֶּׁכָּאן:

גַּם הָאָסָם

הַזֶּה פּוֹעֵר אֶת פִּיו,

הַלְּמַטָּה

הַזֶּה

הוּא אַחַד הַכְּתָרִים

הַפּוֹרְחִים פֶּרֶא.

¹

הָאֲבָנִים

הַבְּהִירוֹת הוֹלְכוֹת בָּאֲוִיר, הַלְּבָנוֹת

בְּהִירוֹת, הַמְּבִיאוֹת

אוֹר.

מְסָרְבוֹת

לָרֶדֶת, לִפְגֹּעַ,

לִפֹּל. הֵן

נִפְקָחוֹת

כְּוֶרֶד־הַבָּר

הַקָּטָן, כָּכָה הֵן נִפְתָּחוֹת,

מְרַחֲפוֹת

אֵלַיִךְ, חֲרִישִׁית שֶׁלִּי,

אֲמִתִּית שֶׁלִּי:

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ, אַתְּ קוֹטֶפֶת אוֹתָן

בְּיָדֵי הַחֲדָשׁוֹת, יְדֵי כָּל אָדָם

שֶׁלִּי, אַתְּ מַנִּיחָה אוֹתָן

בְּתוֹךְ הַשּׁוּב בָּהִיר, שֶׁאִישׁ לֹא

צָרִיךְ לִבְכּוֹת לוֹ אוֹ לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם.

¹

שִׁמְשׁוֹת חוּט

עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן הָאַפְרוּרִי.

מַחֲשָׁבָה בְּגֹבַהּ

עֵץ

נוֹטֶלֶת לָהּ אֶת צְלִיל הָאוֹר: עוֹד יֵשׁ שִׁירִים לָשִׁיר

מֵעֵבֶר

לָאָדָם.

¹

אַתְּ, אֲחוֹת נֶפֶשׁ, נוֹדֶדֶת עֲרָבוֹת קְרוֹבָה:

גְּדוֹלִים

מִמִּדַּת

הַמָּוֶת אֲנַחְנוּ

מֻטָּלִים יַחַד, הַכַּרְכֹּם שֶׁמֵּעֵבֶר

לַזְּמַן הוֹמֶה

תַּחַת עַפְעַפַּיִךְ הַנּוֹשְׁמִים

צֶמֶד הַשַּׁחְרוּרִים תָּלוּי

עַל־יָדֵינוּ, וּלְמַעְלָה

נוֹסְעוֹת אִתָּנוּ לְבָנוֹת

הַמֶּטַא־

סְטָזוֹת

שֶׁלָּנוּ.

¹

הַנֵּכָר

לָכַד אוֹתָנוּ בְּרִשְׁתּוֹ,

הַחֲלוֹף אוֹחֵז בָּנוּ אוֹבֵד עֵצוֹת

לִפְנַי וְלִפְנִים,

צָרְפִי אֶת הֹלֶם לִבִּי, גַּם אוֹתוֹ,

אֶל תּוֹכֵךְ,

אָז נָקוּם,

נֶגְדֵּךְ, נֶגְדִּי,

מַשֶּׁהוּ מַלְבִּישׁ אוֹתָנוּ

עוֹר יוֹם, עוֹר לַיְלָה,

לַמִּשְׂחָק עִם הָרְצִינוּת

הָאַחֲרוֹנָה, הָאֶפִּילֶפְּטִית.