לֵיל יָבוֹא.

לֵיל סַגְרִיר שֶׁל טֵבֵת תָּו שִׁין לָמֶד – – –

יִתְכּוֹפֵף הַפַּרְדֵּס תַּחַת רֹב זְהָבוֹ,

יִלְאֲטוּ הָרוּחוֹת לָעַלְוָה שֶׁנִּרְדָּמָה

אַגָּדָה עַל שִׁלְשׁוֹם כֹּה רָחוֹק וּמְעֻרְפָּל,

אַחֲרוֹנֵי הַתַּנִּים עֵת הִרְגִּיזוּ בְּיֶלֶל

אֶת יְרַק הַשְּׁתִילִים עַל אַדְמַת הַשָּׁרוֹן;

תַּחֲלִיק בְּבִטְנָהּ הַמְפֻרְזֶלֶת רַכֶּבֶת חַשְׁמַל,

תַּחֲלֹף כִּבְזִיקָה אֲרֻכָּה מִתְחַלְחֶלֶת

שֶׁל כּוֹכָב הַגּוֹלֵשׁ מִשְּׁחָקִים בַּמִּדְרוֹן,

וְאוֹרוֹת אֶשְׁנַבֶּיהָ יִזְּלוּ מִחֵיפָה תֵּל־אֲבִיבָה

מֻרְעָפִים, מוּאָדִים מִבָּשְׂמֵי הַיּוֹרֶה

הַחוֹפֵף לְמִשְׁעִי אֶת בְּלוֹרִית הַשְּׁדֵמָה שֶׁהֵנִיבָה

וְחוֹדֵר בֵּין סִדְקֵי הָרְגָבִים וּמַפְרֶה.

מְנַסְּרוֹת בַּמֶּרְחָק כְּזִמְזוּם חַרְגֻלִים

מְכוֹנוֹת עַל כַּנָּן בְּבָתֵּי הַחֲרשֶׁת;

פִּזְמוֹנָן הָעַלִּיז הַמְלֻוֶּה בְּאַשְׁדוֹת נְהָרָה

יִשְׁתַּפֵּךְ מְדוּדוֹת בְּקִצְבּוֹ הַלֵּילִי

וְיִבְלשׁ נְתִיבוֹת בֵּין צוּקֵי הַמֶּרְחָק וְהַחשֶׁךְ.

וְהַיָּם הַגּוֹעֵשׁ בְּקִרְבּוֹ עִם רִתְחַת מִשְׁבָּרָיו

יְנֻפַּץ אֶל חֻדֵּי חַרְטֻמִּים בְּגָבְהֵי אֳנִיּוֹת,

שֶׁרָבְצוּ בַטּוּחוֹת מוּל חֻפֵּי יִשְׂרָאֵל תַּחַת נֵטֶל הַשֶּׁפַע,

וְאֶנְקַת אֵימָתוֹ כְּקוֹלוֹת חֲרָדָה שֶׁל אַלְפֵי פִיפִיּוֹת

תִּשְׁתַּבֵּר וְתֹאבַד בֵּין חוֹלוֹת הַשָּׂפָה הַמְגֻלֶּפֶת…

        דָּעֲכוּ הַשְּׁמָשׁוֹת בַּמּוֹשָׁב.

פַּנָסִים שֶׁבֵּין דֶקֶל לְדֶקֶל

זוֹהֲרִים בָּרְאִי הָרָטֹב שֶׁל הַכְּבִישׁ הָרָחָב

בְּעֵינָם הַכְּתֻמָּה הַמְפַקַּחַת בְּשֶׁקֶט.

נִצָּבִים בִּזְקִיפָה וּבְהָדָר בָּתֵּי קוֹמָתַיִם,

מַפְקִירִים אֶת לָבְנָם הַקָּשֶׁה בְּבִטְחָה

לִצְלִיפוֹת הַמָּטָר הָעוֹקֵץ בְּחֵמָה כִבְתַיִל

וּמְסַחֵף זִלּוּפָיו בְּרִתְחָה.

דָּעֲכוּ בַּמּוֹשָׁב הַשְּׁמָשׁוֹת,

נִרְדְּמוּ עֲרוּגוֹת הַיָּרָק וְשׁוֹקַעַת בִּשְׁנָת כְּבָר הָרֶפֶת.

וְאוּלָם אֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה בֵּין חֻרְשׁוֹת

נִבְקְעָה מֵחַלּוֹן הָאוֹרָה הַזּוֹלֶפֶת

אֶל מִתַּחַת לַגֶּשֶׁם הַקַּר הַמַּרְתִּיעַ בְּשׁוֹט.

שַׁל עַכְשָׁו נַעַלְךָ הָרְטֻבָּה שֶׁלָּלֶכֶת הִדְמִימָה

וְדִלְּגָה עַל גַּבֵּי מַדְרֵגוֹת אֶל הַבַּיִת הַלָז.

רֶגַע קַל וְעוֹטֵה סוּת קְסָמִים תַּחֲלִיק אֵלָיו פְּנִימָה

כְּאוֹרֵחַ רָחוֹק לְגַלּוֹת אֶת הָרָז.

שָׁם כִּנּוֹר בְּנַרְתִּיק מְנַמְנֵם בַּמִּקְצוֹע

וּסְפָרִים עַל גַּבֵי אִצְטַבּוֹת;

וִילָאוֹת מַלְמָלָה שֶׁהִצְנִיעוּ לִפְרֹחַ

בְּצִבְעֵי שׁוֹשַׁנִּים בִּקְפָלִים מִתְחַבְּאוֹת.

מֵעַל תֹּכֶל הַקִּיר הַמְרֻכָּך מֵהָאוֹר הַשּׁוֹפֵעַ

תִּתְלַחֵשׁ תְּמוּנַת־נוֹף יְרַקְרַק עִם שְׁכֵנָהּ הַתַּבְלִיט,

וּמִבְּדֹלַח גָּבִיעַ יָצִיצוּ וְרָדִים דַּקֵי־רֵיחַ

וְאוֹרְגִים הֲזָיַת עֶדְנָתָם הַלֵּילִית.

וּבְכֻרְסַת פְּלוּסִין עֲמֻקָּה שָׁמָה גֶבֶר יָנוּחַ

עַל גַּבֵּי הָעִתּוֹן נִים־לֹא־נִים.

מַכְתִּירָה הַכַּסְפִּית בְּרַצִּים אֶת רֹאשׁוֹ הַקָּרוּחַ

וּבְדַקּוּת נִתְגַּלְפוּ חֲרִיצֵי הַפָּנִים.

רַק עֵינָיו עֲצוּמוֹת לְמַחֲצִית וּבְשֶׁקֶט

הוּא מַקְשִׁיב־לֹא־מַקְשִׁיב לְפִטְפּוּט הַיַּלְדָה הַצּוֹהֵל;

הִיא עוֹלָה עַל בִּרְכָּיו, לוֹחֲשָׁה וְצוֹחֶקֶת

וּבְלִי הֶרֶף הַפֶּה הַקָּטָן מְמַלְמֵל.

וּפִתְאֹם נִשְׁתַּתְּקָה וְאַחַר מְהֻרְהֶרֶת

עוֹרְרָה אֶת הַסָּב בְּיָדָהּ הָרַכָּה:

"וְאֶתְמוֹל, סָבָא, שְׁמַע מָה הָיְתָה מְסַפֶּרֶת

מוֹרָתֵנוּ רָחֵל לְרֶגֶל זֹאת־חֲנֻכָּה.

הִיא סִפְּרָה עַל תְּקוּפוֹת הַגְּבוּרָה מִימֵי קֶדֶם,

עַל יְהוּדָה, עַל חַנָּה וְשִׁבְעַת הַבָּנִים,

וְהוֹסִיפָה אַחַר עַל תְּקוּמַת הַמּוֹלֶדֶת

וּגְבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל מִשָּׁנִים לְשָׁנִים.

וְאָמְרָה כִּי חַיִּים עוֹד אִתָּנוּ כָל אֵלֶּה,

שֶׁהִפְלִיאוּ בְאֹמֶץ רוּחָם לַעֲשׂוֹת,

שֶׁכָּבְשׁוּ בִזְרוֹעָם נִפְלָאוֹת מְחוֹלֶלֶת

מִידֵי שֵׁשׁ מַמְלָכוֹת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת.

וַהֲרֵי גַם אַתָּה (כַּךְ סֻפַּר לִי לֹא פַעַם)

הִשְׁתַּתַּפְתָּ אֲזַי בִקְרָבוֹת הַשִּׁחְרוּר!

מִיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, יְמֵי נָקָם, עֹז וְזַעַם,

סָבָא טוֹב יְסַפֵּר לִי הָעֶרֶב סִפּוּר!

מִתְנָעֵר הַמְנַמְנֵם כְּמִדֶּקֶר פָּגוּעַ,

בַּנֶּכְדָה עַל יָדוֹ רֶגַע קַל מִסְתַּכֵּל,

וְאַחַר מְרַחֵף מַבָּטוֹ הַתָּמוּהַּ

לַחַלּוֹן וּפוֹסֵחַ עַל גְּבוּל הָאֲפֵל.

נִפְקָחוֹת מִקִּמְטֵי מִשְׁבָּצוֹת הָעֵינַיִם

וְהַזֹּהַר הַחַד לַמֶּרְחָק יִיָּרֶה –

וְנִשָּׂא כְבָר הָאִישׁ בְּשִׂיחוֹ קַל כְּנָפַיִם

אֶל הָאָז הַמֻּפְלָא, רַב עֲלִיל וּמַרְאֶה.

וּלְשׁוֹנוֹ בְשִׁצְפָּהּ הַדּוֹהֵר מִתְגַּלְגֶּלֶת

בְּסִגְנוֹן מְקֻטָּע וּכְלָל לֹא יַלְדּוּתִי,

כְּאִלּוּ מְכֻוָּן הַסִּפּוּר לֹא לְיֶלֶד,

לְעַצְמוֹ הוּא רוֹקֵם בְּחָפְזָה הַחוּטִים.

כִּי שׁוֹנֶה לְעַצְמוֹ הַמְסַפֵּר וּמְשַׁכְנֵעַ,

שֶׁאָמְנָם כֹּה הָיָה, כֹּה הָיָה הַדָּבָר.

וְיוֹשְׁבָה נֶכְדָתוֹ פְעוּרַת פֶּה גוֹמֵעַ

אֶת שִׂיחַת הַקְּסָמִים עַל פִּלְאֵי הֶעָבָר:

        – – – תָּו שִׁין חֵית…

וַאֲנִי בֶן שְׁלשִׁים אָז

וְחָדָשׁ עוֹד בָּאָרֶץ

בְּמַחֲנֵה הָעוֹלִים עִם הַבַּת הַקְּטַנְטֹנֶת, הִיא אִמָא,

וְרָצוּץ אֶת סִבְלוֹת הַשָּׁנִים מִלָּשֵׂאת;

וְאָכוּל הַלֵּבָב מֵאַלְמוֹן, מִיתוֹם

וְנִרְעָשׁ כִּי הִגִּיעַ הֲלוֹם

וְצָמֵא לְמִקְצָת נֶחָמָה וּמַרְגֹּעַ,

    אַךְ תָּקַע הַשּׁוֹפָר לְחֵרוּת!

וּבְתוֹךְ הַתְּרוּעָה וְהֵדֵי הַשִׁכְּרוּת

מֵאָשְׁרוֹ שֶׁל הָעָם שֶׁקָּדַח אָז קָדֹחַ,

נִשְׁמְעוּ רִאשׁוֹנֵי גִנּוּחִים שֶׁל קוֹרְסֵי־מִכַּדּוּר,

שֶׁמָּסְכוּ אֶת דָּמָם הָרוֹנֵן בְּזִרְמֵי צָהֳלָה

לְתוֹךְ כּוֹס הַקִּדוּשׁ לְרֵאשִׁית הַשִּׁחְרוּר,

לִבְרָכָה עַל שַׁחֲרִית גְּאֻלָּה.

        וַיָּבוֹאוּ יְמֵי צַלָּפִים

        וַיָּבוֹאוּ לֵילוֹת שְׁחוֹר וָזַעַם –

וּפְרִיצֵי הַחַיּוֹת אֲלָפִים

וַאֲנַחְנוּ הַמְּעַט גַּם הַפַּעַם!

אַךְ תָּפַשׂ כָּל אֶחָד אֲזֵנוֹ

וְחִשֵּׁל אֶת הַלֵּב לְלֹא מֹרֶךְ,

וְלִקְרַאת כָּל מוֹקֵשׁ וּמַהְמֹרֶת

צָעֲדוּ לִבְלִי חָת אָב וּבְנוֹ;

צָעֲדוּ הַבָּנוֹת, הַבָּנִים

בְּפִלְדַת הֶחָזֶה הַהַמָּה

מוּל פִּרְאֵי הַמִּדְבָּר הַשְׁכֵנִים

לְהָגֵן עַל כָּל תָּג אֲדָמָה.

וּמִלִּים הִתְלַקְּחוּ בְשַׁלְהֶבֶת

וְהִצִּיתוּ בַלֵּב אֶת הַדָּם:

“כָּל הָאָרֶץ חָזִית וְצָבָא כָל הָעָם!” –

            – וָאֵלֶךְ!

שׁוּב תָּפְסָה אָז הַיָּד הַמְיֻבֶּלֶת,

שֶׁאֻמְּנָה בִשְׂדוֹת קְרָב בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר

וַתַּקְרֵב אֶת אוֹנָהּ לְעָם זָר,

שׁוּב תָּפְסָה אָז הַיָּד קַת רוֹבֶה

לְכוֹנֵן בְּחֵמָה מוּל פְּנֵי צָר –

וַיִּיקְדוּ בְרֹאשִׁי מוֹרָאֵי הֶעָבָר

וַיַּרְתִּיחוּ דָמִי פִרְפּוּרֵי הַהֹוֶה

וְכֻלִּי מְדֻרְבָּן מִתְּשׁוּקָה לַמָּחָר.

– – – וַיְהִי בְּאַחַד הַיָּמִים בִּקְצֵה עֵמֶק בֵּית־שָׁאן,

מִשֶּׁרַד כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ

וְקַוָּיו כְּבָר אָסְפוּ זְהָבָם הַיָּשָׁן

מֵרָאשֵׁי הָרְכָסִים בַּגִּלְבּוֹעַ –

וְצוֹפֵינוּ גִלּוּ אֶת רִכּוּז הָאוֹיֵב

מִסְתַּתֵּר בַּבְּקָעִים שֶׁבֵּין סֶלַע לְסֶלַע,

חֵיל רַגְלִים מְשֻׁרְיָן וְעִם זַחַל אוֹרֵב

הַמַּטֶה חֳטָמִים לַחֻרְשָׁה הַמְתֻלְתֶּלֶת.

וַיִּפְעַם אָז הַלֵּב מֵאֵימָה,

לִפְלְפוּ הָעֵינַיִם מִפַּחַד:

יַחֲלֹף רַק הַלֵּיל וּבְאַשְׁמֹרֶת הַשַׁחַר

מֵאָרְבּוֹ יִתְפָּרֵץ הַטּוֹרֵף בְּעָצְמָה,

אֶת מֵאוֹת כַּפּוֹתָיו יְשַׁלַּח לְקַפֵּד,

לְמַגֵּר עֲצָמוֹת, לְרַטֵּשׁ הַבָּשָׂר,

וַאֲנַחְנוּ מְתֵי מְעָט, אֲנָשִׁים שְׁנֵים־עָשָׂר –

וַאֲנִי הַמְפַקֵּד.

לְהִסּוֹג מִפְּנֵי מָוֶת בָּטוּחַ, לִבְרֹחַ?

כֹּה רָהַט בְּתוֹכִי אָז הַדָּם בְּאַלְפֵי גַלְגַּלִים,

וְאָזְנַיִם חָרְשׁוּ מִלִּשְׁמֹעַ

הֲמוּלַת הִסּוּסַי כַעֲדַת נְמָלִים,

וְעֵינַיִם נֶעֶצְמוּ מִלִּרְאוֹת אֶת מַגַּל הַיָּרֵחַ

הָרוֹמֵז כְּסַכִּין לְטוּשָׁה עַל רֻכְסֵי הֶהָרִים

וְזוֹחֵל וְזוֹחֵל לִקְרַאת בֹּקֶר בַּחשֶׁךְ צוֹמֵחַ

עִם קְצִיר הַקָּמָה הַבָּרִי…

לְהִסּוֹג? לְהֵחָבֵא אוֹ לִבְרֹחַ?

        “לֹא וָלֹא!” רָעֲמוּ אָז פִּתְאֹם

מִכָּל צַד הֲמוֹנֵי פִיפִיוֹת

כְּהֵדִים שֶׁעָלוּ מֵחֲלַל חָבִיוֹת

וַיִפְּלוּ בְאַדִּיר אֶל הַתְּהוֹם:

לֹא וָלֹא!

וָאֶפְקַח אֶת עֵינַי לִפְקֻדָּה אַלְמוֹנִית הַבּוֹקַעַת

וְלִפְנֵי חֵיל שְׁלָדִים, שֶׁהֵקִיצוּ מֵאֹפֶל קִבְרָם:

הֵם קְדוֹשֵׁי תָו שִׁין בֵּית, שֶׁהִגִּיעוּ בְּשַׁעַט

מֵרָחוֹק עֲרֻמִּים בְּלִי תַכְרִיךְ לִבְשָׂרָם.

אֶתְבּוֹנֵן אֲרֻכּוֹת וְאִיגַע לְהַכִּיר:

אֵי מַבָּט הַפְּחָדִים וְשִׁבְרוֹן הַמָּתְנַיִם,

אֵי הַגַּב הַכָּפוּף לְזַוְעוֹת הַמַּכִּים,

אֵי גְוִיעָה לְלֹא רְתֵת וְדוֹמֶמֶת כַּלַּיִל?

וְעַכְשָׁיו יִצְעֲדוּ בְמִצְעָד עֲנָקִים

בְּגַרְמֵי הַפְּלָדָה עַל קַרְקַע הַמּוֹלֶדֶת,

מְפִיחֵי מַשְׂטֵמָה וּצְמֵאֵי הַנָּקָם,

תּוֹבְעִים בְּכָל פֶּה לְקַיֵּם אֶת הַנֶּדֶר,

בְּטוּחִים בְּכֹחוֹת שֶׁכָּמְסוּ וּבְצִדְקָם!

לֹא וָלֹא! –

כֹּה קָרְאוּ בְּאָזְנֵי הָעוֹלָם וַחֲלָלוֹ –

קוּם פַּקֵד,

קוּם הַצְעֵד

לְפָנִים עַל אוֹיֵב שֶׁהֵגִיחַ לִפְלשׁ!

קוּם הַשְׁמֵד

אֶת הַצַּר עַל הָרֶכֶב, מַגֵּר אֶת עֻזּוֹ!

קוּם כְּבשׁ,

כִּי לְךָ כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת!!

        וַתָּבוֹא בִי הָרוּחַ

וָאֶפַּח בְּלִבּוֹת אֲנָשַׁי,

וּדְרוּכִים מוּל הַקְּרָב הַכָּמוּהַּ

הִתְקַדַּמְנוּ לְמִסְתְּרֵי גַי.

לֹא כִתָּה, כִּי מֵאוֹת וּמֵאוֹת

שֶׁל שְׁלָדִים בְּפִקּוּד אַלְמוֹנִי

הֱרִימוּנוּ אִתָּם וַיְנַשְּׂאוּ עַל הָרִים וּגְבָעוֹת

בִּשְׁבִילִים לֹא בֻקְּרוּ מִשָּׁנִים.

וּבְחַשֵּׂף הַמַּבָּט הַצָּמֵא מֵעַל גֶּבַע

מַאֲרַב הָאוֹיֵב הַמְסֻרְבָּל עַל נִשְׁקוֹ –

וַיִּפְרֹץ בֶּאֱיָל אוֹן קְדוּמִים כִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל שַׁלְהֶבֶת

וּמִצְבַּר הָעֱזוּז שֶׁל דּוֹרוֹת הַבְלָגָה

הִתְפּוֹצֵץ בִּשְׁבָרִים וּתְרוּעוֹת תַּחַת לַחַץ הַהֶבֶל

שֶׁל פִּעְפּוּעַ נָקָם בִּשְׁאָגָה.

וּמְדֻרְבֶּנֶת מֵעֹז הַשְּׁלָדִים שֶׁהִמְשִׁיכוּ לִצְעֹד וּלְהַצְעִיד,

כִּתָּתֵנוּ יָרְקָה חֲמָתָהּ הָרוֹתַחַת

בְּדִרְדּוּר שֶׁל רוֹבֶה וְרִמּוֹן וּמִקְלָע

עַל קְהַל הַפּוֹלְשִׁים, שֶׁהָפְתַּע בִּשְׁנָתוֹ שָׁם מִתַּחַת

וַיִּכְרַע עַל נִשְׁקֵהוּ אֲחוּז בֶּהָלָה.

לֹא שָׁמַע אָז אַף אִישׁ מֵאִתָּנוּ יְלֵל הַחַיוֹת,

שֶׁחִפְּשׂוּ מַחֲסֶה לְיַד צֶלַע הַזַּחַל;

לֹא שָׁמַע מִצְלְפֵי יְרִיּוֹת,

כִּי חָזְקָה הַלְמוּת־לֵב נוֹעָזָה שִׁבְעָתַיִם

וַיִגְבַּר בְּכֹחוֹ צַו שְׁלָדִים,

שֶׁכָּפוּל בְּמִקְהֶלֶת הֵדִים

הִתְגַּלְגֵּל בַּמֶּרְחָק עַד אַפְסָיִם:

        לְפָנִים עַל אוֹיֵב שֶׁהֵגִיחַ לִפְלשׁ,

        קוּם נַפֵּץ אֶת עֻזּוֹ,

        קוּם הֲלֹם וְגָרֵשׁ,

        קוּם כְּבשׁ,

        קוּמָה רֵשׁ,

        כִּי לְךָ כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת!

– – – וְלַבֹּקֶר פְּגָרִים הִסְתָּרָחוּ

לְרַגְלֵי הָרְכָסִים הַקֵּרְחִים.

הַשְּׁלָדִים הִסְתַּלְּקוּ וְהָלָכוּ

לִמְנוּחָה אֶל קִבְרוֹת הָאַחִים…

רַק אֲנַחְנוּ – וּשְׁלַל הָאוֹיֵב לְצִדֵּנוּ –

וְלֵאָה מִתְלַבֶּטֶת הַזְּרוֹעַ.

וְאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עֲדֶנָה

מְפַרְכֶּסֶת מֵעַל לַגִּלְבּוֹעַ.