בצד הרובוטים התעשייתיים וה’חלליים' הנסקרים במדור ‘עתידעת’, מצויים כבר בשוק מזה זמן רובוטים לימודיים, שהינם בעצם צעצועים חינוכיים שהשימוש בהם הולך ומתרחב. לדוגמה, XL–2 הינו רובוט־צעצוע מתוצרת חברת ‘מגו’, המוזן באמצעות קסטות־הקלטה מוכנות מראש, ובאמצעותן הוא מסוגל ‘לשוחח’ עם הילד על נושאים מגוונים החל מספורט וכלה במדע־בדיוני. בצד יכולתו לבחון את הידע של התלמיד ולהרחיב את אופקיו, ניחן XL–2 בתכונות אופי ‘אנושיות’ המתבטאות בהלצות, קריאות התפעלות וכו' (אם אתה נכשל בתשובתך לשאלה פשוטה, נוהג הרובוט לכנותך ‘יחידה ביולוגית נחותה…’)

מלבד זאת, מדובר רבות על רובוטים לשימוש ביתי, שאחד מהם, מתוצרת חברת ‘קואזאר’ אף ביקר בשנה שעברה בישראל במסגרת תערוכה של חידושים טכנולוגיים, ולא הוכיח יכולת מרשימה במיוחד… למרות זאת מכריזה החברה על ייצור המוני של רובוטים לשימוש ביתי בתוך שנה־שנתיים מהיום. מה שנראה סביר יותר הוא הכנסתם לשימוש, בעתיד הלא רחוק, של מיני־מחשבים לניהול משק־הבית. אחד כזה הוא 80–TRS המפותח ע"י חברת האלקטרוניקה האמריקנית ‘רדיו שאק’, ושמחירו המשוער יהיה כ־600 דולר.

*

לאספני המד“ב ה’שרופים’ – הנה הצעה שבוודאי לא יוכלו להתעלם ממנה: בארה”ב מוצע למכירה תקליט כפול ובו ההקלטה המקורית של תסכית הרדיו המפורסם על פי ‘מלחמת העולמות’ של ה.ג‘. וולס, כפי ששודר ברשת הרדיו סי.בי.אס ביום א’, ה־30 לאוקטובר 1938. כידוע בויים התסכית על ידי הבמאי הנודע אורסון וולס, וגרם לבהלה רבתי בקרב תושבי ניו־יורק, שנמלטו לרחובות מאימת הפולשים מהמאדים…

מחיר שני התקליטים 15$ וניתן להזמינם לפי הכתובת:

*

סרט בעל סממנים מד“ביים מובהקים אשר כבר קוצר הצלחה על מסך הקולנוע גם אצלנו הוא הסרט האחרון בסדרת ג’יימס בונד – ‘המשימה: מונרייקר’ (שבהסרטתו נעזרו יוצריו בייעוצם של אנשי מדע וביניהם מומחה החלל אריק בורג’ס שהתארח ב’עתידעת' גליון מס' 3). בעקבותיו תחל גם הקרנתו של שובר הקופות האמריקאי התורן הלא הוא סרטו של הבימאי רידלי סקוט ‘הנוסע השמיני’ (במקור – ALIEN), שכבר הוכתר על ידי מבקרי הקולנוע וחובבי המד”ב בתארים כמו ‘הצד האפל של מפגשים מן הסוג השלישי’, או ‘מלתעות נוסח החלל החיצון’ וזאת בשל היותו למעשה סרט אימים אלא שעלילתו ממוקמת בחלל.

*

מאמרו של אסימוב (‘תגלית הנצנוץ’), המופיע בגליון זה, נכתב לפני כשנתיים. מאז נתגלו מספר עובדות חדשות בנוגע ל’גיבורי' המאמר, הלא הם כוכבי הלכת נפטון, פלוטו ואוראנוס. ובכן, למי שאינו יודע, בשנת 1978 נתגלה ירח קטנטן המקיף את פלוטו. תגלית זו אפשרה לקבוע את מסתו של פלוטו –1/8 ממסת הירח שלנו, כלומר הרבה פחות ממה ששיערו קודם. כמו כן הסתבר שמשקלו הסגולי נמוך יחסית (בערך 0.7 גר' לסמ"ק), מה שמלמד שרובו מורכב מחומרים המצויים אצלנו בצורה נוזלית וגאזית – ואילו על פלוטו הינם קפואים.

אגב, מינואר השנה ועד מרץ 1999 נמצא פלוטו קרוב יותר אל השמש מאשר נפטון, ולכן במשך 20 השנים הקרובות דווקא נפטון הוא ‘כוכב הלכת התשיעי’.

ולבסוף, גם אוראנוס ה’וותיק' צופן בחובו הפתעות. לאחרונה נתגלו סביבו טבעות (המזכירות את אלו של שבתאי), וכן נצפו שינויים מסתוריים באטמוספרה שלו, שהתבטאו בהגדלת העוצמה של גלי הרדיו הנפלטים ממנה בשעור של 30% במשך עשרת השנים האחרונות.

*

כשדיווחנו בזמנו במדור זה על צאתם לאור של ספרי מד“ב חדשים בעברית, היו קוראים שהביעו ספקות באשר לסיכוי שדיווחים אלה יתמידו, פשוט לאור הכמות המצומצמת של ספרי מד”ב שהופיעו בארץ עד לשנה האחרונה. לשמחתנו, המצב בתחום זה הולך ומשתפר עד כי הצטברה כבר רשימה נכבדה של ספרים שטרם הזכרנו אותם. הנה הם:

‘קץ כלזמן’ מאת איזאק אסימוב, ‘אל המאה ה־21’ מאת רוברט היינלין (בהוצאת ‘מסדה’), ‘רשימות מן המאדים’ מאת ריי ברדבורי ו־’מלחמה לנצח' מאת ג’ו הולדמן (בהוצאת ‘עם עובד’), ‘קו החרום של אופיוקי’ מאת ג’ון וורליי (בהוצאת זמורה־ביתן־מודן, שהצטרפה בשעה טובה ל’מרוץ'), ‘מסע אל בין הכוכבים’ ו’עולמות חדשים' מאת רוברט היינלין (בהוצאת ‘רמדור’), וכן שני ספרים נוספים בסדרת ‘מסע בין כוכבים’ מאת ג’יימס בליש: ‘מכונת יום הדין’ ו’כוכב גן העדן'. (כל הנ"ל כלולים אגב, במסגרת ‘מועדון קוראי פנטסיה 2000’).

כמו כן צפויה בעתיד הקרוב הופעתו, סוף סוף, של הספר ‘יומני כוכבים’ מאת הסופר הפולני המצויין סטניסלב לם (בהוצאת ‘שוקן’). כן ירבו!

*

בחודש שעבר היינו עדים להיסטריית ה’סקיילאב' שאחזה בעולם כולו, ושהתרחשה בדיוק במלאת עשור לנחיתה המאויישת הראשונה על הירח. הדבר עורר הרהורים בקרב רבים אודות ההמשך הצפוי של חקר החלל. רבים נזכרו בנוסטלגיה באותם שיגורים דרמטיים של שנות ה־60, כשמרבית אוכלוסיית העולם היתה מרותקת לשידורי ‘הספירה לאחור’ במרכז הבקרה ביוסטון. מהם שורשיה של אותה ‘ספירה לאחור’? מי שיחקור בדבר יגיע אל סרטו של הבמאי הגרמני הנודע פריץ לאנג, ‘אישה על הירח’ שהוסרט בשנת 1930. לפני השיגור שבסרט הופיעו על המסך המילים ‘עשר שניות לשיגור’ ואחר '6–5–4–3–2–1–0– אש! כאשר נשאל אחר כך פריץ לאנג אם דבר זה נבע מנסיונו הצבאי (ממלחמת העולם הראשונה, אולי), השיב: “מה פתאום? רציתי פשוט להגביר את המתח!”

*

חדשות טריות בקשר לסרטו החדש של רוברט אלטמן ‘קווינטט’ (‘מבזקים קוסמיים’ גליון מספר 7)? בבקשה – בחודש שעבר דיווחנו בנימה רווית צער כי אנו מסופקים אם נזכה לראות סרט זה על מסכי הקולנוע אצלנו, זאת לנוכח העדר כל התייחסות מצד מפיצים מקומיים לסרט זה. והנה מסתבר שרק מחציתה של תחזית קודרת זו עומדת להתממש. שלא כפי שסברנו, דווקא התכוון המפיץ א.ד. מטלון להביא סרט זה אל אולמות ההקרנה, אלא שכוונה טובה זו עלולה להיות מוכשלת על ידי המועצה לביקורת סרטים (הלא היא הצנזורה) שחבריה הזדעזעו מסצינות האלימות שבסרט. מר מטלון, לעומת זאת, הצהיר מפורשות שאין בכוונתו להעלות את הסרט על המסכים באם תקוצץ ממנו ולו גם תמונה אחת.

כאמור, מחציתה האחרת של תחזיתנו הנ"ל בעינה עומדת שכן עדיין ספק אם נוכל לצפות בסרט זה.

*

אם אזרחות המדינה, או אפילו אזרחות העולם אינה מספיקה לכם, ואתם מרגישים את עצמכם כאזרחי הגלקסיה, הרי שלמענכם הוקם בארה"ב גוף המכנה את עצמו ‘וועד האזרחות הגלקטית’ המספק לכל דורש דרכונים ותעודות זהות של גלקסיית שביל החלב. לא ברור עדיין אם הרשויות של גלקסיות אחרות מכירות בתעודות אלה, אבל לנסות אפשר. הכתובת למעוניינים:

*

לאחרונה התקיים באוניברסיטת תל אביב חידון לאסטרונומיה לנוער שוחר מדע, שנערך בחסות האוניברסיטה ובשיתוף עם משרד החינוך. יו“ר חבר השופטים בחידון היה פרופ' גיורא שביב מהחוג לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת”א, ולבני הנוער המאושרים שהגיעו לשלב הגמר של החידון ציפה פרס שבוודאי שימח את ליבם – מינוי שנתי על ‘פנטסיה 2000’.