הַמַּיִם – פְּאֵר־הַבְּרִיאָה. חַיִּים הֵם, נָעִים־נִשָּׂאִים, וְיִחַיּוּ אֶת־סְבִיבָם. אַךְ לֹא תִּפְאַרְתָּם כָּל־עִקָּרָם: בִּלְעֲדֵיהֶם אֵין צֶמַח וּבַעַל־חַי יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. יֶחֶרְבוּ הַמַּיִם – וְנָבְלוּ הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת, וְשָׁמְמוּ הַכָּרִים וְהַשָּׂדוֹת. כָּל הַחַיִּים יִתָּמּוּ.

יֵשׁ אֲשֶׁר גַּם בְּגוּפִים, הַנִּרְאִים לָנוּ יְבֵשִׁים, יִמָּצְאוּ מָיִם. שִׂימוּ בְּמַבְחֵנָה נְסֹרֶת־עֵץ, אוֹ גֶפֶס מְעַט, וּקְלוּם בָּאֵשׁ. מִכָּל אֶחָד מֵהֶם מִתְרוֹמְמִים אֵדֵי־מַיִם הַשּׁוֹקְעִים רְסִיסִים רְסִיסִים עַל דָּפְנֵי־הַמַּבְחֵנָה.

כָּל בַּעַל־חַי שֶׁבָּעוֹלָם מֵכִיל בְּגוּפוֹ מָיִם. מוּבָן, כִּי גַם בְּגוּפֵנוּ אָנוּ יִמָּצְאוּ מָיִם. אֲנַחְנוּ מַפְרִישִׁים אוֹתָם מִקִּרְבֵּנוּ בְּצוּרַת זֵעָה וְעַל כָּרְחֵנוּ נְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנָם וְנִשְׁתֶּה מָיִם.

אִם לֹא יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתִיָּה בְּמֶשֶׁךְ 12־10 יוֹם יִסְבֹּל עִנּוּיֵי־צָמָא נוֹרָאִים, רוּחוֹ תִּתְבַּלָּע, וָמֵת.

רַבִּים הַמַּיִם: מְכַסִּים הֵם כִּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִשֶּׁטַח כַּדּוּר הָאָרֶץ. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל אַדְמַת־נִיר – יַרְטִיבֶנָּה, יַחְדֹּר וְיִשְׁקַע בָּהּ עָמֹק עָמֹק. גֶּשֶׁם נִתָּךְ עַל סִבְכַי־יַעַר – וְנֶאֶחְזוּ אֶגְלֵי־הַמַּיִם בֶּעָלִים, בַּדְּשָׁאִים, וְיִתְרָם גַם הֵם שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה.

פֹּה וְשָׁם בָּאֲדָמָה תִּמָּצֶאנָה שְׁכָבוֹת קָשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא יַעַבְרוּ הַמַּיִם בָּהֶן. הַמַּיִם מְחַלְחֲלִים וְנֶעֱצָרִים עַל פְּנֵי הַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה. יֵשׁ שֶׁהַשְּׁכָבוֹת הָאֵלֶּה מִשְׂתָּרְעוֹת עַל מֶרְחַקִּים רַבִּים וְהַמַּיִם מִצְטַבְּרִים וְעוֹמְדִים. כֹּה תִּוָּצֵר הַבִּצָּה.

אִם תֵּרֵד הַשְּׁכָבָה בַּאֲלַכְסוֹן יָעִיקוּ הַמַּיִם עַד מָצְאָם לָהֶם מוֹצָא לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה. מַעְיָן יִוָּלֵד שָׁם (רְאֵה צִיּוּר 39)

[צִיּוּר 39 – קובץ 102]

פֶּלֶג־הַמַּיִם יִקַּח אֶת לִבֵּנוּ וִישַׁעַשְׁעֵנוּ. עַל דִּשְׁאֵי־גְדוֹתָיו נִשְׂתָּרֵעַ, נַבִּיט בְּשֶׁטֶף הַגַלִּים וְנַקְשִׁיב לְהֶמְיָתָם, נַשְׁלִיךְ בָּהֶם שִׁבְרֵי־עֵץ וּנְשִׁיטֵם בַּזֶּרֶם.

 

הַמַּיִם בָּאֲדָמָה    🔗

הַגְּשָׁמִים הַדּוֹלְפִים – קְצָתָם מִתְאַדִּים בָּאֲוִיר, קְצָתָם נִבְלָעִים בָּאֲדָמָה וּקְצָתָם יִקָּוּוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, לִהְיוֹתָם תּוֹצָאוֹת מַעְיָן וְנַחַל, גַּם יְמַלְּאוּ אֶת־הַנְּהָרוֹת הַשּׁוֹטְפִים אֶל הַיָּם. בְּעָבְרָם בָּאֲדָמָה יִפְגְּשׁוּ הַמַּיִם חֳמָרִים מִינֶּרַלִּיִים שׁוֹנִים, אֲשֶׁר יַמְסוּם וַיִּשָּׂאוּם אִתָּם. אִם תִּקְּחוּ צַלַּחַת־מַיִם וּתְשִׂימוּהָ בַּשֶּׁמֶשׁ עֵד שֶׁיִּתְאַדּוּ מֵאֲלֵיהֶם, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַצַּלַּחַת נִשְׁאֲרוּ כְּתָמִים כֵּהִים: חֳמָרִים מִינֶרַלִּיִים הֵם שֶׁהָיוּ נְמַסִּים בַּמָּיִם. יֵשׁ שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם בְּשִׁכְבָה, שֶׁהַמִּינֶרַלִּים מְצוּיִים בָּהּ בְּמִסְפָּר רָב. כֵּן יָקוּמוּ הַמַּעְיָנוֹת הַמִּינֶרַלִּיִים.

רַבִּים מֵהַנְּחָלִים תּוֹלַדְתָּם בַּבִּצּוֹת, אֲחֵרִים יְפַכּוּ מִתּוֹךְ אֲגַמִּים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה הַמִּתְגַּלְגְּלִים וְיוֹרְדִים מֵרָאשֵׁי־הֶהָרִים. הֲלָלוּ זוֹרְמִים וְיוֹרְדִים בְּחָזְקָה, גּוֹרְפִים אֶת־אֲשֶׁר יִמְצְאוּ בְּדַרְכָּם, נוֹפְלִים גַּם מֵעַל סְלָעִים זְקוּפִים. הֵם הֵם הָאֲשָׁדוֹת.

סִפַּרְנוּ כְּבָר אֵיךְ יִתְהַוּוּ הַמַּעְיָן וְהַבִּצָּה. יֶשְׁנָם מַעְיָנוֹת הַנִּזְרָקִים עָל. כְּדֵי שֶׁנָּבִין אֵיךְ יִזָרְקוּ הַמַּיִם הָאֵלֶּה מֵאֲלֵיהֶם לַגֹּבַהּ נַעֲרֹךְ נִסְיוֹנוֹת אֲחָדִים.

נִקַּח מַשְׁפֵּךְ־זְכוּכִית וּנְשִׂימוֹ בְּצִנּוֹר־גּוּמִי. נִיצַק בַּמַּשְׁפֵּךְ מַיִם וְאֶת קְצֵה־הַצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי נָרִים לְמַעְלָה – הַמַּיִם יַעַמְדוּ בַּצִּנּוֹר וּבַמַּשְׁפֵּךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד (רְאֵה צִיּוּר 40).

[ציוּר 40 – קובץ 103]

כִּי זֶה הַכְּלָל: בְּכֵלִים שְׁלוּבִים יַעַמְדוּ הַמַּיִם בְּגֹבַהּ אֶחָד.

נָרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְאֵת הַצִּנּוֹר נַשְׁאִיר כְּשֶׁהָיָה: הַמַּיִם יִשָּׁפְכוּ וְיִזָּרְקוּ מִן הַצִּנּוֹר, כִּי יִשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַהּ־הַמַּיִם שֶׁבַּמַּשְׁפֵּךְ.

כֵּן יִהְיֶה גַּם בַּטֶּבַע.

[ציור 41 – קובץ 104]

בְּאֵר

[ציור 42 – קובץ 104]

דּוּגְמָא שֶׁל בְּאֵר אַרְטֶזִיאַנִּית

יֵשׁ שֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם בֵּין הַשְּׁכָבוֹת וְיִפְרְצוּ לָהֶם מוֹצָא שֶׁהוּא נָמוּךְ מִמְּקוֹם הִקָּווֹתָם. מֵי־הַמַּעְיָן הַזֶּה יִזָּרְקוּ אָז לְמַעְלָה, בְּשָׁאֳפָם לְהַגִּיעַ אֶל גֹּבַה־הַמַּיִם שֶׁבֵּין שִׁכְבוֹת־הָאֲדָמָה. מְקוֹמוֹת יֵשׁ, שֶׁאֵין

נָהָר קָרוֹב אֲלֵיהֶם אוֹ מַעְיָן לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ מָיִם. יוֹשְׁבַי־הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מֻכְרָחִים לִמְצֹא לָהֶם דֶּרֶךְ אֶל הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָאֲדָמָה – הִיא הִיא בְּאֵר. אֶת כָּתְלֵי־הַבְּאֵר יְצַפּוּ אֶבֶן אוֹ עֵץ. מוּבָן, כִּי גֹבַהּ הַמַּיִם בַּבְּאֵר הוּא כְּגֹבַהּ הַמַּיִם בַּשְּׁכָבָה. (רְאֵה צִיּוּר 41).

אָמַרְנוּ כְּבָר, כִּי אִם מִקְוֵה־הַמַּיִם שֶׁבָּאֲדָמָה יִגְבַּהּ מִן הַבְּאֵר שֶׁנֶּחְפְּרָה – וְעָלוּ הַמַּיִם וְנִזְרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם לְמָעְלָה.

[ציור 43 – קובץ 105]

בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית    🔗

בְּאֵר כָּזֹאת נֶחְפְּרָה רִאשׁוֹנָה בְּאַרְטוּאַ, בְּאֶרֶץ צָרְפָת, וְזֶה שְׁמָהּ: בְּאֵר אַרְטֶזִּיאַנִּית. יֵשׁ שֶׁיֵּאָסְפוּ הַמַּיִם מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהָיוּ לְנָהָר גָּדוֹל אֶחָד. בִּרְבּוֹת הַיָּמִים יָקוּם לָהֶם מוֹצָא וְהַבְּרֵכָה תִּתְרוֹקֵן. כֵּן יִיצְרוּ הַמַּיִם מְעָרוֹת בָּאֲדָמָה.

 

הַמַּיִם בָּאֲוִיר    🔗

מֶלַח כִּי יִמַּס בַּמַּיִם וְשֻׁנָּה וְהָיָה מִגּוּף מוּצָק לְגוּף נוֹזֵל. מַיִם שֶׁהִתְאַדּוּ יֶחְדְּלוּ מִהְיוֹת גּוּף נוֹזֵל וְהָיוּ לְגוּף אֲוִירִיִי.

מֶלַח נָמֵס לֹא יֵרָאֶה בַּמָּיִם. מַיִּם שֶׁהִתְאַדּוּ לֹא יֵרָאוּ בָּאֲוִיר.

הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר מֵיטִיבִים לְהִמַּס. הַסִּיד נָמֵס בְּקֹשִׁי. גַּם הַגּוּפִים הַנּוֹזְלִים יֵשׁ בָּהֶם הַמְמַהֲרִים לְהִתְאַדּוֹת וְיֵשׁ שֶׁמִּתְאַדִּים לְאַט לְאָט.

כְּשֶׁהַגּוּף הַמּוּצָק חָדֵל לְהִמַּס וְהָיְתָה אָז תְּמִסָּה מְרֻוָּה. גַּם אֵדֵי־הַמַּיִם אַחֲרֵי רַוּוֹתָם אֶת הָאֲוִיר יִשְׁתַּנּוּ וְיִהְיוּ לַהֲמוֹן רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים נִרְאִים לָעָיִן.

מַיִם חַמִּים מַמְסִים בְּתוֹכָם גּוּף מוּצָק בְּשֵׁעוּר רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מַיִם קָרִים. גַּם אֲוִיר חַם מַרְבֶּה לִקְלוֹט אֶת אֵדֵי־הַמַּיִם מֵאֲשֶׁר אֲוִיר קָר.

אִם נִקַּח תְּמִסָּה חַמָּה וּנְשִׂימֶנָּה עַל הַקֶּרַח לְהִצְטַנֵּן יוֹפִיעַ חֵלֶק הַחֹמֶר הַנָּמֵס בָּהּ בְּהֶוְיַת מוּצָק.

אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל שֶׁפַע אֵדִים, יַהַפְכֵם בְּהִצְטַנְּנוֹ לְמַיִם נוֹזְלִים.

בַּטֶּבַע רוֹאִים אָנוּ כַּדָּבָר הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת.

יוֹמָם תְּחַמֵּם הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הַנְּהָרוֹת, הַנְּחָלִים, הַבִּצּוֹת. אֵדֵי־מַיִם רַבִּים מִצְטַבְּרִים אָז וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר.

בָּעֶרֶב תְּמַהֵר הַיַּבָּשָׁה לְהִצְטַנֵּן מֵאֲשֶׁר הַמָּיִם. אֲוִיר קָרִיר זוֹרֵם אָז מֵעָלֶיהָ אֶל פְּנֵי הַמָּיִם. זֶרֶם זֶה מְצַנֵּן אֶת הָאֲוִיר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים, וְהָאֵדִים נֶהְפָּכִים לְאַט לְאַט לַעֲרָפֶל.

הָעֲרָפֶל יִתְהַוֶּה כְּהִפָּגֵשׁ זֶרֶם אֲוִיר קַר עִם זֶרֶם אֲוִיר חַם, הַמֵּכִיל אֵדֵי־מָיִם.

קְחוּ כּוֹס קֶרַח מְכֻסָּה מֶלַח וְנִשְׁפוּ בָּהּ. הֶבֶל פִּיכֶם יִצְטַנֵּן וְיֵרָאֶה לְעֵינֵיכֶם. זֶהוּ עֲרָפֶל מְלָאכוּתִי

[ציור 44 – קובץ 106]

הָאֲוִיר הַחַם יִצְטַנֵּן תָּמִיד בְּנָגְעוֹ בְּגוּפִים קָרִים. אִם תָּשִׂימוּ כּוֹס מַיִם קָרִים בְּחֶדֶר חַם וּרְאִיתֶם כַּעֲבוֹר זְמָן וְהִנֵּה הַכּוֹס מְכֻסָּה מִבַּחוּץ רְסִיסֵי־מַיִם זְעִירִים.

לִרְסִיסֵי־הַמַּיִם הַשּׁוֹקְעִים מִן הָאֲוִיר עַל גּוּפִים קָרִים יִקָּרֵא טָל.

הַיַּבָּשָׁה תְּמַהֵר לְהִצְטַנֵּן בַּלַּיְלָה וְהָאֵדִים שֶׁבָּאֲוִיר נוֹגְעִים בָּהּ וְנֶהְפָּכִים לְטָל.

בְּיוֹם מְעֻנָּן לֹא יֵרֵד הַטַּל: הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים אֵת הַיַּבָּשָׁה יִשְׁמְרוּ עָלֶיהָ מֵהִתְקָרֵר. הָאֲוִיר כְּכֹל שֶׁיַּרֹם יִמְעַט חֻמּוֹ. הָאֲוִיר שֶׁעַל הַבִּצָּה אוֹ הָאֲגָם יִצְטַנֵּן בַּעֲלוֹתוֹ וְהָאֵדִים שֶׁבּוֹ יִהְיוּ לַעֲרָפֶל.

לַעֲרָפֶל הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר יִקָּרֵא עָנָן.

נוּכַל לְהָכִין עַל נְקַלָּה עָנָן מְלָאכוּתִי: נִיצַק מְעַט כֹּהַל בְּכוֹס גְּדוֹלָה, נָשִׂים עָלֶיהָ מוֹטוֹת אֲרֻכִּים וַאֲלֵיהֶם נִקְשֹׁר סֵפֶל קָטֹן וְקֶרַח בּוֹ. נְחַמֵּם אֶת הַכֹּהַל לְאַט לְאָט. הוּא יָחֵל לַהִתְאַדּוֹת וּבְפָגְעוֹ בָּאֲוִיר הַקַּר שֶׁמִּסְּבִיב הַסֵּפֶל יִצְטַנֵּן וְהָיָה לְעָנָן קָטָן. נוֹסִיף לְחַמֵּם וְאֵדֵי־הַכֹּהַל יִצְטַבְּרוּ וִימַלְּאוּ אֶת הַכּוֹס כֻּלָּהּ. עַל תַּחְתִּית הַסֵּפֶל הַקַּר מַבְהִיקִים אֶגְלֵי כֹּהַל עָבִים וְהֵם הוֹלְכִים וְנוֹפְלִים מָטָּה. הִנֵּה עָשִׂינוּ גֶּשֶׁם מְלָאכוּתִי! (רְאֵה צִיּוּר 45).

[צִיּוּר 45 – קובץ 107]

עַנְנֵי־הַשָּׁמַיִם – לֹא צוּרָה אַחַת לָהֶם וְלֹא בְּגֹבַהּ אֶחָד יַעֲמֹדוּ. יֵשׁ מֵהֶם הַמַּשְׁפִּילִים רַחֵף וְיֵשׁ הַמַּגְבִּיהִים שׁוּט עַד שִׁשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים וְיוֹתֵר. בִּימֵי־הַחֹרֶף יִשְׁפְּלוּ הָעֲנָנִים וּבַקַּיִץ יִגְבָּהוּ. גַּם עָבְיָם שׁוֹנֶה. יֵשׁ עֲנָנִים דַּקִּים מְאֹד אֲשֶׁר דֶּרֶךְ בָּם יִזְרְחוּ הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, וְיֵשׁ עֲנָנִים מְעֻבִּים־קוֹדְרִים. לִפְעָמִים עֲרוּכִים הָעֲנָנִים אֶחָד עַל גַּבֵּי הַשֵּׁנִי וּרְחוֹקִים זֶה מִזֶּה מֶרְחָק רָב.

יֵשׁ שֶׁנִּרְאֶה אֶת הָעֲנָנִים שָׁטִים לִצְדָדִים שׁוֹנִים: שָׁטִים הֵם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאֵם הָרוּחַ.

בִּמְרוֹמֵי־הָאֲוִיר מִתְחַבְּרִים רְסִיסֵי־הַמַּיִם וְהָיוּ גְּדוֹלִים וְעָבִים, אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר תְּלוּיִים, וְהֵם נוֹפְלִים וְיוֹרְדִים מָטָּה. הוּא הַגֶּשֶׁם.

בְּמִדְבַּר צִיָּה לֹא יֵרֵד גֶּשֶׁם גַּם אִם יִפְקְדוּהוּ עֲנָנִים: רְסִיסֵי־הַמַּיִם הַדַּקִּים הַמִּצְטַנְּנִים בַּמְּרוֹמִים יִתְאַדּוּ אַגַּב־נְפִילָתָם בָּאֲוִיר הַיָּבֵשׁ וְהַחַם, אֲוִיר הַצִּיָּה.

אִם יִתְרוֹמֵם מְאֹד הֶעָנָן אוֹ בִּגְבֹר הַקָּרָה בַּחֹרֶף וְקָפְאוּ הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת, טִפּוֹת־הָעֲנָנִים, וְתַחַת הַגֶּשֶׁם יִפֹּל שֶׁלֶג. פִּתֵּי־הַשֶּׁלֶג הֵם רְסִיסֵי־קֶרַח דַּקִּים וְיָפִים. לִפְעָמִים תֵּרַדְנָה טִפּוֹת־הָעֲנָנִים גְּדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת. הוּא הַבָּרָד.