רקע
יהודה ליב גורדון
יַעֲלַת סֶלַע וְהַנֶּשֶׁר
mנחלת הכלל [?]
tשירה

יַעֲלָה הָרָה רָאָתָה

כִּי מָלְאוּ לָלֶדֶת יָמֶיהָ

וּלְרֹאשׁ סֶלַע עָלָתָה,

בַּעֲבוּר עֵת יֵצֵא יַלְדָּהּ מִמֵּעֶיהָ

יִפֹּל מַטָּה כִּנְפֹל אָבֶן מִקָּלַע

וִינֻפַּץ אֶל הַסָּלַע.


וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד

וַתַּשְׁלֵךְ הַיֶּלֶד

אֶל אַחַת הַפְּחָתִים עָמֹק מִתַּחַת,

וַתַּשְפַּל מַבָּטָהּ לִשְׂבֹּעַ נַחַת

לִרְאוֹת בֶּן-בִּטְנָהּ נִבְקָע אֶל עֵינֶיהָ.

וַתִּשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת בַּשֵּׁפֶל

נֶשֶׁר פּוֹרֵשׂ הַכְּנָפָיִם

וַיְקַבֵּל עָלֵימוֹ הַנֵּפֶל

כִּמְיַלֶּדֶת עַל הַבִּרְכָּיִם.

"מַה-לָּךְ פֹּה, עוֹף כָּנָף, שָׁמָּה מִתָּחַת!

– קָרְאָה הָאֵם הָאַכְזְרִיָּה אֶל הַנֶּשֶׁר –

מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיָּדְךָ הַצִּילוֹ מִשָּׁחַת?

הֵן בֶּן-בִּטְנִי הוּא וַאֲנִי אִמּוֹ אָנִי!

הַגְבוּל עוֹלָם תַּסִּיג, אוֹ תִקְשֹׁר קֶשֶׁר

לֵאמֹר כִּי לֹא כָל מַעֲלוֹת רוּחָמוֹ

יוּכְלוּ הוֹרִים לַעֲשׂוֹת בִּילִידֵי בִטְנָמוֹ?!


– אִם אַתְּ לֹא בִקַּשְׁתְּ, הָאֱלֹהִים צִוָּנִי

לָחוּשׁ הֲלֹם אֶל בֶּן-בִּטְנֵךְ לַיֵּשַׁע!

כִּי אִם אַתְּ, אַכְזְרִיָּה, רַחֲמַיִךְ תַּשְׁחִיתִי

וִילָדִים תַּמִּים לֹא יָדְעוּ כָל רֶשַׁע

רֶגַע הִוָּלְדָם מִבְּלִי רַחֵם תָּמִיתִי,

עוֹד יֵשׁ אָב רַחוּם לָהֶם בַּשָּׁמַיִם

לֹא יַחְפֹּץ מוֹת זֵד אַף כִּי תָּם וָיֶלֶד,

הוּא שָׁלַח אוֹתִי לִפְרֹשׂ הַכְּנָפַיִם

בַּעֲבוּר הַצִּילַם הֲקִימֵם בַּחַיִּים –

אוּלַי יִהְיוּ יִלְדֵי חֵפֶץ בֶּחָלֶד!!

                    --------

מִי בִקַּשׁ מִיֶּדְכָם בָּתֵי-סֵפֶר?

– יֹאמְרוּ מוֹרֵי שֶׁקֶר רֹעֵי-אֵפֶר –

הַנִּיחוּ לָנוּ

וּנְגַדֵּל בָּנֵינוּ

כַּאֲשֶׁר אוֹתָנוּ

גִּדְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ!

לָמָּה לָנוּ יוֹגְבִים, אִכָּרִים,

קוֹצְרִים וּמְעַמְּרִים וְדָשִׁים,

לָמָּה לָנוּ חוֹצְבִים בֶּהָרִים,

עוֹרְכֵי-דִין, רוֹפְאִים וְחָרָשִׁים.


לָמָּה לָנוּ פּוֹסְלִים צַיָּרִים

הַמְצַיְּרִים צוּרוֹת אֲנָשִׁים,

מְשׁוֹרְרִים וּמְחַבְּרֵי סְפָרִים

הַמַּטִּילִים זוּהֲמַת נְחָשִׁים

אוֹ מוֹצִיאִים עָלִים נִפְזָרִים

לַשַּׁבָּתוֹת וְלָחֳדָשִׁים??

יָבֹאוּ הַיְלָדִים בַּחֲדָרִים,

הַבַּחוּרִים בְּבָתֵּי-הַמִּדְרָשִׁים;

יִרְבּוּ בָנוּ לַבְּקָרִים

מֻפְלָגִים חַכְמֵי חֲרָשִׁים,

יוֹסִיפוּ חֳמָרִים חֳמָרִים

חוּמְרוֹת וּסְיָגִים חֲדָשִׁים;

יִתְמַנּוּ עַל הַצִּבּוּר גִּזְבָּרִים

בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִין קָשִׁים,

וְלֹא יוֹסִיפוּ מַשְׂכִּילִים נִבְעָרִים,

גְּדָיִם שֶׁנַּעֲשׂוּ תְּיָשִׁים,

לְבַקֵּשׁ חֶשְׁבּוֹן וּסְדָרִים

בְּהוֹצָאַת כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים.

וּבְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הַנְּעָרִים

יִשְּׂאוּ, כְּדִין, לָהֶם נָשִׁים

וְיִהְיוּ רָבִים וּפָרִים

כּשֻׁמְשְׁמִין וְכַעֲדָשִׁים;

וְיִמְכְּרוּ מַשְׁקֶה הַגְּבָרִים,

וְתֵשַׁבְנָה בַּחֲנֻיּוֹת הַנָּשִׁים,

אוֹ יִהְיוּ רוֹכְלִים בַּכְּפָרִים,

שַׁדְכָנִים, קַבְּרָנִים, שַׁמָּשִׁים.

וְאִם נֵרַד כֻּלָּנוּ לַשְּׁעָרִים

דַּלִּים וְרֵקִים וְרָשִׁים,

וְאִם דַּלֹּנוּ וְנִגְזַרְנוּ

וְחַיֵּינוּ תְלוּאִים מִנֶּגֶד,

וְאִם עֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ

מִבְּלִי לֶחֶם וּבְלִי בֶגֶד,

וְאִם הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ,

לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ –

הִנֵּה לְכַךְ נוֹצַרְנוּ,

כִּי כֵן גָּזַר הָאֵל:

“יָאָה עֲנִיּוּתָא לְיִשְׂרָאֵל!” –

כֵּן דֹּבְרִים בָּנוּ הַיְּעֵלִים הָאַכְזָרִים,

אַךְ הָאֵל יִשָּׂאֵנוּ עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים.

אִם אַתֶּם לֹא בקַּשְׁתָּם הָאֱלֹהִים צִוָּנוּ –

הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה מֵעוֹדֵנוּ אוֹתָנוּ;

הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לַאֲבוֹתֵינוּ

כִּי לֹא יִכָּרֵת לָנֶצַח זִכְרֵנוּ וּשְׁמֵנוּ!

הֲלָנֶצַח יֵדְעוּ הַבָּנִים חֹסֶר

יַעַן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם אֹכְלִים בֹּסֶר?

הֲלָעַד יִהְיוּ הַיְּהוּדִים

עֲדַת עֲנִיִּים וּמְרוּדִים,

הָרְחוֹקִים מִטּוֹב וָנַחַת,

נִבְזִים וּשְׂנוּאִים כַּגֵּרִים,

הַקָּשִׁים לַאֲחֵרִים

וּלְעַצְמָם כַּסַּפַּחַת?

עַל אַפְּכֶם וַחֲמַתְכֶם בְּנֵיכֶם יַשְׂכִּילוּ

וּבְאֶזְרָחֵי הָאָרָץ גּוֹרָלָם יַפִּילוּ,

לַאֲחֵרִים תּוֹעֶלָת יָבִיאוּ,

גַּם נַפְשָׁם בַּטּוֹבָה יַשְׂבִּיעוּ.

המלצות קוראים
תגיות