ספר זה הוא השני בסידרת “סנונית” ומכנס בתוכו אוסף כתבות מארץ־ישראל שנשלחו בשנים 1906–1913 ע"י דוד סמילנסקי¹

ופורסמו באותה עת בעיתונים רוסיים שונים.

בארכיונו של דוד סמילנסקי הנמצא במוזיאון ההיסטורי של

עירית תל־אביב, נמצא כתב־היד של כתבות אלו, אשר נכתבו במקורן ע"י סמילנסקי

בעברית, תורגמו על ידו לרוסית, נשלחו לרוסיה ושם פורסמו.

בבדיקה השוואתית התברר כי אכן ישנה זהות מוחלטת בין תוכן

הכתבות בכתב־היד בעברית והפרסום ברוסית, וכמעט לכל כתבה שהתפרסמה בעתונות

הרוסית נמצא כתב־היד בעברית. יחד עם זאת יצויין שהבדיקה נערכה רק לגבי

עיתון אחד, “רזסווייט” (“השחר”), שבו התפרסמו רוב הכתבות, וזאת מאחר ששאר

העיתונים, שהיו קטנים ומקומיים אינם נמצאים בארץ.²

סביר להניח, שמה שנמצא לגבי “רזסווייט” נכון גם לגבי שאר העיתונים.

בסה"כ נמצאו בכתב־היד 70 כתבות, מהן כונסו בספר זה 61.

השאר, תוכנן התפרסם במקביל בכמה עיתונים והחלטנו שאין טעם לכנסן. 39

מהכתבות פורסמו ב“רזסווייט” (עיתון התנועה הציונית ברוסיה), ואילו האחרות

בעיתונים מקומיים שיתכן כי חלקם אף לא היו יהודיים, כמו "נובוסטי

יליסבטגרד" (“חדשות יליסבטגרד” – עיר מוצאו של סמילנסקי), "נובוסטי

פרובינציה'" (“חדשות הפרובינציה”), “נולוס ז’יז’ני” (“קול החיים”),

ו“יוז’ינא נובוסטי” (''חדשות הדרום").

חלוקת הכתבות לפי שנים מעלה את הנתונים הבאים:

בשנת 1906 – 9 כתבות

בשנת 1907 – 16 כתבות

בשנת 1908 – 3 כתבות

בשנת 1909 – 8 כתבות

בשנת 1910 – 5 כתבות

בשנת 1911 – 11 כתבות

בשנת 1912 – 6 כתבות

בשנת 1913 – 4 כתבות

ספר זה מצטרף לשני ספרים נוספים אשר נערכו על סמך כתבותיו

הרבות של סמילנסקי בעיתונות. האחד הוא: "עם בני דורי – פרקי זכרונות

ודמויות אישים“, שנערך ע”י דוד סמילנסקי עצמו והופיע בתל־אביב ב־1952,

והשני “עם בני ארצי ועירי – פרשות אישים ופרקי זכרונות”, אשר נערך אף הוא

ע"י סמילנסקי, אך הוא לא הספיק להשלימו. אחר מותו נרתמו ידידיו למשימה,

וב־1958 יצא הספר לאור.

המכתבים הובאו כלשונם וככתבם, ונעשו בהם שינויים מזעריים

רק באותם מקומות שהעברית של תחילת המאה יצרה קשיים לקורא בן־ימינו. הכתיב –

כמו במקור – חסר. כותרות המכתבים והחלוקה לפרקים (בהתאם לשנים – הן מעשה

ידי העורך.

ובן־אחיהם של משה סמילנסקי ומאיר סמילנסקי, עלה ארצה ב־1906 והתיישב

ביפו. על תולדות חייו ראה בהמשך.