רקע
אברהם לוינסון
עבודת ההכנה לכינוס הקונגרס העברי

ראובן בריינין, יחד עם חבורת עסקנים צעירים בברלין (ד"ר יעקב הלמן, יוסף ליאון ובן ציון ידידיה) שנתמלאו רוח קנאה לרעיון הקונגרס העברי פנו בקול־קורא אל העסקנים והסופרים העברים ואת הציבור העברי בגולה בדבר הגשמת הרעיון של כינוס הקונגרס העברי. הראשונים שנענו לקריאת הצעירים היו א.ל. מוצקין, מ. בובר וש. איש הורויץ. בשנת 1908 נאספו סופרים ועסקנים לאומיים בביתו של ש. איש הורויץ למועצה, שארכה יום ולילה. השתתפו בה: אחד העם, א.ל. מוצקין, פרופ. א. מיטווך, פרופ. יחזקאל בנט, מ. בובר, ד:ר היינריך לֶוֶה, ד"ר י. הלמן, יוסף לאון ואחרים. במועצה זו דנו במשך כל הלילה בכוד ראש על האפשרות לכנס את הקונגרס העברי. אחד־העם הזהיר והדגיש, כי הקונגרס כשהוא לעצמו – אין בכוחו ליצור ערכים תרבותיים חדשים אם אינם קיימים גם בלעדיו. מטרתו של הקונגרס היא – לקבץ ולארגן את כל הגורמים התרבּותיים המפוזרים להיותם בסיס לפעולה תרבותית שיטתית בעתיד. כנגד הצעת חבורת הצעירים שדיברה על הכרחיות הקונגרס, דרש אחד־העם בכל תוקף להצהיר, שהקונגרס העברי העולמי אינו הכרחי, אלא רצוי. בועידה זו נבחר “ועד מכין לקריאת הקונגרס”. הלשכה לקריאת הקונגרס עבדה תחת הנהלתו של א. ל. מוצקין. המזכיר היה הסופר הצעיר ד"ר ש. ל. פּרלמן. אחרי שקבע הועד את תכנית הקונגרס, פירסם קול־קורא, שמפאת ערכו ההיסטורי וחיוניותו גם עכשיו, הננו מביאים אותו בשלמותו:

“קונגרס לשפה ולקולטורה העברית”.

"אחרי תסיסה וירידה בחיינו הרוחניים־לאומיים, נתגלו שוב באומתנו כוחות חיוניים עצמיים ומקוריים, שהם הולכים עכשיו ומתכנסים. תחת ערמות החרבות מציצים שוב פה ושם ניצני תחיה מרובי גונים, המחכים לטיפוח והפראה. פה ושם הולכות ומתגלות שאיפות לחיים עבריים חדשים – – – מתגלה התעוררות לקיבוץ גלויות רוחני, להתרכזות נפש ישראל הכללית. הרצון העליון של הקיום הלאומי הולך וכובש לו לבבות ומשפיע על רצון האנשים הפרטיים מבני אומתנו לקומם את הנהרסות ולהפרות ולשגשג את ניצני התחיה הרכים.

ואולם כל כוחות התחיה הללו עובדים את עבודתם בלי תכלית קבועה ומסוימת, בלי פרוגרמה מקיפה ואחדותית. נוסדו אמנם בזמן האחרון אגודות שונות ומוסדים שונים להטבת החינוך העברי, להרחבת השפה והספרות העברית, ליצירת ערכים קולטריים עבריים מקוריים, אבל כל המוסדות והאגודות הללו, לפי שאין לכולם תכנית אחת מוצקה ולפי שלרוב הם תלויים ועומדים בחסד יחידים ומאורעות, הרי כוחותיהם הולכים ומתפוצצים, הולכים ונפרדים זה מזה. כל אחד עובד על דעת עצמו ועל אחריות עצמו. ולפיכך אין עבודתם של אלו שלמה, מקיפה, אחדותית וראויה לשם של עבודה לאומית אלא שהיא לקויה ופגומה, רצוצה ומרוסקה.

ולפי שאין כל תקוה גם לעתיד להקולטורה העברית לתפוס את מקומה הראוי לה בעולמנו ולהיות לנשמת חיים לשאיפותיה המקוריות של אומתנו, כל זמן שתהא עבודה זו מחולקת ומרוסקת ע"י איניציאטיבות שונות והשפעות שונות, שהן לפעמים סותרות ומבטלות זו את זו, לכן עלינו לברוא הסתדרות כוללת אחת, שתחבר את כל כוחות התחיה והיצירה העברית הנפוצים באומתנו ולהביאם לידי ביטוי וגילוי בתוך השקפה של עבודה מאורגנת.

כדי לברוא את ההסתדרות הזאת אנו קוראים את כל המכירים בנחיצותה אל קונגרס לשפה ולקולטורה עברית שיהיה בברלין בחודש אב שנה זו.

על הקונגרס יהיה:

א) לעבד את התכנית להסתדרות כללית בשביל עבודה מקיפה ומאורגנת לצרכי תרבותנו, להרחבת השפה והספרות העברית, לחינוך עברי מתוקן ומסודר ולהפצת הדיבור העברי החי.

ב) למצוא בסיס ריאלי בטוח – כמו ייסוד קרן־קיימת מיוחדה, – שיפרנס את כל סניפי אותה העבודה, למען שלא תהא זו מקרית וארעית, אלא קבועה ותמידית. כל אחד מישראל המודה שהשפה העברית היא לשונו הלאומית והוא חפץ להשתתף בעבודה מאורגנת לתחיתה ולהתקדמותה, יכול לקחת חלק בקונגרס זה.

עלינו להקדיש את כל כוחותינו לא רק לקיומה המדיני והחמרי של אומתנו, כי אם גם לקיום נשמתה במקוריותה ושלמותה. אי אפשר לה לאומה העברית בלי קולטורה עברית, ההולכת וממשיכה ואורגת את חוטי המחשבה העברית ובלי הסתדרות קולטורית לאומית, המקשרת את החוטים האלה עם חיי העם".

על החתום באו: אחד העם, מ. אוסישקין, ח.נ. ביאליק, א. בן־יהודה, ש. בן־ציון, בן־אביגדור, ד“ר ח. זיטלובסקי, ד”ר יהושע טהון, פּרופ. צ. חיות, דויד ילין, יעקב כהן, מרדכי בן הלל הכהן, אל. לוינסקי, מ.ל. לילינבלום, מנדלי מוכר ספרים, ד“ר י. מגנס, הרב י. מזא”ה, ד“ר מ. נורדוי, ד”ר נמירובר, נ. סוקולוב, ד“ר מ. ערנפרייז, ד. פרישמן, ד”ר י. צ’לנוב, ד“ר י. ל. קצנלסון, ד”ר י. קלויזנר, פרופ. קלנר, רבניצקי, שלום עליכם, ז. שניאור, פרופ. ב. שץ, שלמה שילר, כמו כן מרכז “עבריה” והסתדרויות המורים בארץ־ישראל, ברוסיה, באוסטריה ו“הזמיר” בורשה. את חיבתם לרעיון הקונגרס הביאו רבים מחכמי ישראל וביניהם פּרופ. י. בכר, פרופ. הרמן כהן, פּרופ. דויד היינריך מילר, פּרופ. שמואל קרויס, הרב ד“ר ש. פוזננסקי, פּרופ. שורץ ופּרופ. מרגלית. ראשי המטפלים בדבר אירגון הקונגרס היו מ. בובר, ש”י איש הורויץ ול. מוצקין. אף אחד־העם השתתף באופן פעיל בעבדות הועד המכין הברלינאי, אף על פי שישב ישיבת קבע בלונדון. בהזדמנות זו כדאי להזכיר, שאף על פי שאחד העם היה מן הזהירים והמחמירים בשאלה זו ודרש עד כמה שאפשר לדחות את זמן כינוסו של הקונגרס והזהיר שלא לכנס בזמנו ובמקומו של קונגרס ציוני, לא נמנע מלהקדיש זמנו וכוחו לעבודת האירגון של התנועה העברית. השפעתו של אחד־העם והתעמולה הבלתי־מספיקה לרעיון הקונגרס, שטרם נקלט בציבור העברי גרמו, ששאלת הקונגרס הוסרה לפי שעה מן הפרק. דוקא מפני האחריות הרבה אשר תלה הועד המכין בקונגרס, החלט לדחות את כינוסו לזמן מה ולקרא לועידה מכוננת לשפה ולתרבות העברית. ועידה עולמית זו, שהיתה הראשונה בתולדות התנועה העברית, נתכנסה בברלין בימי ז’–ט' טבת תר"ע (19–21 לדצמבר 1909).1



  1. מארגני הכינוס הברלינאי קראו לו בשם “קונפרנציה” או – ועידה, אבל לאמיתו של דבר, היה לפי תכנו ואופן כינוסו – מועצה ולא ועידה.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 56940 יצירות מאת 3611 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!