התנועה העברית בגליציה המערבית מתרכזת בעיקר מסביב להסתדרות “תרבות”. לפני חמש שנים נעשה אמנם נסיון לאחד את פעולת הועד הגלילי של “תרבות” בגליציה המזרחית (לבוב) עם פעולת הועה“ג של “תרבות” בגליציה המערבית (קרקוי). עסקני “תרבות” בשני חלקי המדינה הציגו להם למטרה להקים מוסדות מרכזיים משותפים ולפתח עבודת הסברה ותעמולה בקרב הציבור היהודי בגליציה כולה. לשם מטרה זו נתכנסה בפרזַמישל ועידה ארצית, שבה השתתפו מלבד עסקני “תרבות” גם מנהיגי ההסתדרויות הציוניות, ב”כ הקהילות ועוד (סיון תר"ץ). הועידה שמשה הפגנה כבירה לתנועה העברית, אבל לידי תוצאות מעשיות לא הביאה. ההחלטות שנתקבלו בועידה נשארו על גבי הניר, וקרקוי ולבוב המשיכו כבתחילה את עבודתן המובדלת. אמנם העסקנים העבריים – רצונם כביר להוציא את העבודה העברית מן המיצר ולתת לה מעוף של תנועה, אבל כל נסיון בכיוון זה מתנפץ אל סלע המציאות המרה, והיא אדישות הציבור הציוני לגבי עניניה החיוניים של התנועה.
הועידה הגלילית האחרונה של “תרבות” בגליציה המערבית ושלזיה נתקיימה בחשון תרצ“ד, בהשתתפות נ. ביסרטיצקי וד"ר צ. זוהר. הועידה עוררה התענינות מרובה בשאלות התנועה והיתה תקוה, שמעכשיו תתחיל תקופה חדשה בתנועה העברית בגליציה. הועד הגלילי התאמץ בעיקר להגשים את החלטת הועידה בדבר פתיחת בתי ספר עבריים שלמים, שהיו עד כה זרים לגמרי לבני גליציה המערבית. אין לשכוח, שרוב ההורים היהודיים בגליציה שלחו את ילדיהם לבתי הספר של הממשלה, שהיו פתוחים לפניהם לרוחה בשנים שלפני המלחמה. בכדי לצאת ידי חובת חינוך לאומי, נוּסדו בתי ספר עבריים ללימודי היהדות לאחרי הצהרים, שבהם לומדים ילדים בגיל בית הספר וגם בוגרים – עברית, תנ”ך, היסטוריה, וספרות חדשה מ־5 עד 10 שעות בשבוע. בתי ספר כאלה קיימים עד היום ב־20 עיר ועירה בגליציה המערבית ובשלזיה, ובהם קרוב לשלושים מורים ואלף ומאתיים תלמיד ותלמידה. בשנים האחרונות נוסדו גם בתי־ספר דו־לשוניים (פולניים–עבריים). בגליציה ושלזיה קיימים כעת 9 בתי ספר כאלה, עממיים ותיכוניים. אל סוג זה של ביה“ס הדו־לשוני שייכים ג”כ בתי־הספר מיסודו של “המזרחי”, ששפת ההוראה בהם היא אידית. בנין בית הספר העברי השלם נתקל איפא בקשיים אין ערוך. לפי שעה עלה בידי הועד הגלילי להפוך רק במקום אחד בית־ספר דו־לשוני לבית ספר עברי שלם. (נובי־סונץ'). זוהי הפּירצה העברית הראשונה בחומת החינוך היהודי בגליציה. הוכשר הקרקע לחינוך עברי שלם גם בערים אחרות, אבל נחוצים מאמצים כבירים ובלתי־פוסקים כדי להתגבר על תנאי המציאות המיוחדת, שבהם נתון החינוך היהודי בגליציה.
אין ספק שגליציה יכולה לשמש כר נרחב לתנועה העברית. הציבור היהודי – לבו ער לצרכי התנועה. עם התגברות העליה לא"י הקיפה התנועה חוגי נוער רחבים. אבל כמו בכל הארצות נתקלה התנועה גם פה באדישות המנהיגים והעסקנים הציוניים הרשמיים המדברים רמות על התרבות העברית ואינם נוקפים באצבעם לטובתה. אין תקנה לתנועה העברית כל זמן שההסתדרות הציונית לא תשנה את יחסה אל התנועה העברית. שינוי כזה לא יבוא אלא מתוך התקפה נמרצה על פני כל החזית הלאומית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.