עם ישראל היה מוחזק כל ימיו לעם נאור ויודע ספר. בורים והדיוטות שאינם יודעים צורת אות היו מיעוט דלא מנכר בקרב העם. כל אדם מישראל חייב היה ללמד את בנו תורה ועל מילוי חובת זו הקפיד במסירות בכל הדורות. אבל התנאים הכלכליים והתרבותיים ההיסטוריים הרסו את המסורת הנהדרה הזאת. בדורות האחרונים גברה עם־הארצות בישראל והתפשטה בו במידה מבהילה. הטיפוס הבלתי רגיל של עם־הארץ הגמור שלא קרא ולא שנה נעשה חזיון נפרץ בחיי עמנו. בצד הצעירים שקבלו השכלה לקויה או בלתי מספיקה, אנו מוצאים אלפי צעירים ובוגרים שלא זכו מטעמים שונים לרכוש בילדותם אפילו ידיעות אלמנטריות בּתרבות העברית. בנידון זה חטאה חטא פלילי התנועה האידישאית־הרדיקלית, שעל ידי יחס־ביטולה אל “לשון הריאקציה” נתנה משום ליגליזציה לבורות ולעם־הארצות היהודית והצדיקה עליהן את הדין. אבל מאידך גיסא לא נִקָה גם הציבור היהודי שהשקיע את כל כוחו ומרצו רק בחינוך התינוקות ומשך לגמרי את ידו מחינוך הגדולים. בו בזמן שאומות העולם מטפלות בהתמדה ובמסירות באנדרוגוגיה (חינוך הגדולים) הדורשת אירגון והכשרה מיוחדים, הזנחנו אנו לגמרי את הענף החשוב הזה של עבודתנו החינוכית, את ההשכלה מחוץ לבית־הספר, שבאה לתקן את הפגימה הגדולה שפגמה הגלות בחינוכנו.

התנועה העברית המשולבת בתנועה הלאומית הָעמדה בתקופה זו של הגשמת רעיוננו הלאומי לפני תעודה חשובה: לכנס אל המחנה העברי את כל הנחשלים השואפים לדעת ולהכיר את לשוננו ותּרבותנו העברית. ואמנם צריך לציין, שלמרות העזובה וחוסר האירגון השולטים במקצוע זה, נעשו כמה מפעלים חשובים בשדה החינוך לגדולים והם: קורסים ללימוד הלשון העברית ושיעורי־ערב לצעירים ובוגרים. בכמה ארצות (פולין, ליטא) נוצרו גם אוניורסיתות עממיות. אין בידנו סטטיסטיקה מדויקת על מספר תלמידי הקורסים, אבל אין ספק שמספרם מגיע לאלפים ורבבות.

המרכז של “תרבות” בפולין הקדיש תשומת לב מיוחדה לשיעורי־הערב לגדולים ובעזרת מחלקת הנוער שנתקיימה על ידו עיבד תכנית מפורטת של השיעורים, שניתנת להתגשם בכל מדינה ומדינה. התכנית עובדה על יסוד של נסיון הוראה בשיעורי־ערב לנוער ולבוגרים במשך שנים רבות.

היסודות של השיעורים הם:

השיעורים אינם מוסד ללימוד השפה העברית בלבד, כי אם מוסד להשתלמות במקצועות העבריים על ידי רכישת ידיעות בכל הנעשה והמתהוה בעולמנו היהודי בגולה ובארץ ישראל.

השיעורים מתחלקים לקבוצות. בכל קבוצה וקבוצה מתקבלים שומעים (לא יותר מ־30) הרוצים להשתלם בגבול התכנית לשיעורי־הערב.

התכנית המקיפה קורס שלם של הלימודים העבריים מתחלקת לשלש שנות לימוד.

לשנת הלימוד הראשונה מתקבלים שומעים מתחילים (בגיל מ־17 שנים ומעלה), שאינם יודעים עברית כלל. במשך השנה הם עוברים על כל הקורס למתחילים לפי התכנית. שנת הלימודים לבוגרים נמשכת רק 7 חדשים, מא' חשון עד א' תמוז. בחודש ניסן אין לימודים.

לשנה השניה מתקבלים שומעים שידיעותיהם בעברית הן בגבול הקורס למתחילים בין אם רכשו אותן בקורסים בין אם השתלמו מחוצה להם.

לשנה השלישית מתקבלים שומעים שידיעותיהם בעברית הן בגבולות הקורס השני והם רוצים להשתלם בעברית לפי התכנית. עם גמר הקורס של שלש שנים מקבלים השומעים תעודות־סיום.

בראש הקורסים עומד מנהל־מורה. המנהל ביחד עם ועדה מיוחדת המורכבת מב“כ כל קבוצה ומוריה, מנהלים את כל עניני השיעורים האדמיניסטרטיבים והלימודיים. הועדה קובעת את עונת הלימוד והשעה, את גובה שכר־הלימוד, מפקחת על הסדר והדיקנות בביקורי השיעורים ע”י התלמידים, דואגת לקרן מיוחדת לשם רכישת ספרים ומכשירי־לימוד, כ"כ לתשלום שכר־לימוד בעד שומעים מחוסרי אמצעים.

תכנית הלימודים לשנה הראשונה היא:

שיחות על נושאים שונים: האדם וחייו. חגים וזמנים. עיר וכפר. שדה וגן. עולם החי והצומח. אדמה, יער, נהר. מוסדות והסתדרויות־תעשיה, חקלאות ומסחר. מאורעות חשובים מדיניים או ציבוריים בגולה ובא“י. העליה לא”י לסוגיה. החלוצים בהכשרה. קק“ל. הקבוצות בארץ. בנין הארץ. אכספורט ואימפורט בא”י. דקדוק. זכר ונקבה, יחיד ורבים, החיבור, מלות־היחס, סימני השאלה והידיעה, הפעל, נטיות חפ“נ, ל”א, ל“ה, ע”ו, נפ"י – בקל.

השם: שמות משתנים ובלתי משתנים. סמיכות.

תנ"ך: בראשית, שמות, דברים, יהושע, שופטים, רות, אסתר.

אגדות נבחרות ע"פ ביאליק ורבניצקי.

חומר לקריאה. יצירות של ש. בן־ציון, א. ז. רבינוביץ, ז. יעבץ, מ. ז. פיירברג, יהודה שטיינברג, י. ל. פרץ, שלום אש, ד. פרישמן, שלום־עליכם, מנדלי, ח. נ. ביאליק, יעקב כהן.

אגדות בפרוזה. עתונות עברית. עתונות א"י. חוזרי הסתדרויות, פקודות, הוראות.

שנה שניה.

חומר לקריאה. יצירות של א. רייזין, י. ל. פרץ, ח. נ. ביאליק, טשרניחובסקי, י. כהן, ד. פרישמן, יהודה שטיינברג, שלום־עליכם, ד. שמעונוביץ, נומברג, ברדצ’בסקי, מנדלי, עגנון, שניאור, פיירברג, ש. אש.

דקדוק: הפעל. כל הבנינים והגזרות. משפט רחב, פשוט ומרכב, ראשי וצדדי, חיובי ושלילי. נטיות פ“נ, נפ”י, חפ“י, ל”א, ל"ה. מלות החיבור והיחס. תואר הפועל, תרגילי הסגנון. סינטכסיס.

תנ"ך: ליקוטי במדבר, דברים, שמואל א' וב‘, מלכים א’ וב'. דניאל, עזרא ונחמיה (רק הפרקים העבריים).

אגדה ע"פ “ספר האגדה”.

עבודות בכתב: מתן תורה, מות משה, שירת דבורה, תפילת חנה, קינת דוד.

שיחות בתנ"ך והיסטוריה: תולדות התרבות האנושית, האבות, ארצות המזרח, ישראל במצרים, כיבוש א"י. כנען. שופטים. מלכים. דוד ושלמה. ראשית הנבואה בישראל. התפלגות ישראל. בית אחאב ויהוא, עמוס והושע. מלחמות בבל. ישעיהו, יחזקאל. חורבן יהודה, ירמיהו, מרד צדקיהו, חורבן ירושלים.

המאורעות החשובים בחיי כל נביא. הנביאים והנבואה.

דימוגרפיה. המצב החברתי, המדיני והכלכלי של היהודים בזמננו. הקונסטיטוציה, הפרלמנט. אוכלסי היהודים ומצבם הכלכלי והרוחני בארצות אירופה. המפעלים היותר חשובים בשדה המדע.

ארץ ישראל. גבולות הארץ. מצבה הגיאוגרפי, האקלים, הצמחים, הישוב הכללי והעברי, התישבות היהודים, מסחר ותעשיה, העם בבנין הארץ. א"י ומקומה בהיסטוריה האנושית.

שנה שלישית.

חומר לקריאה. מיצירות הרצל, מאפו, סמולנסקין, יל"ג, פיירברג, מ. י. לבנזון, ביאליק, שניאור, טשרניחובסקי, שמעונוביץ, ה. צייטלין, ד. פרישמן, ה. ד. נומברג, ברדיצ’בסקי, אחד־העם, א. ד. גרדון, עגנון, שלונסקי, אביגדור המאירי, שופמן. ביאור וניתוח הנקרא, ניתוח העלילה, ניתוח פסיכולוגי של הנפשות. הסגנון. חיבורים על נושאים מפשטים, ספרותיים, היסטוריים וחפשיים.

תורת הספרות. מושגים ספרותיים. אמנות וספרות יפה, תורת הפרוזה והשירה. השירה הלירית והדרמטית, התיאטרון העתיק והחדש. תּולדות הספרות העברית.

דקדוק: חזרה על הקודם.

תנ"ך: קטעים מעמוס, הושע, ישעיהו א־ב, ירמיהו ויחזקאל, תרי עשר, קוהלת, שירה"ש, איוב, תהילים. הנביאים ותקופתם. מהות הנבואה. שיחות על גדולי ישראל

אגדה ומשנה. אגדות נבחרות. מסכת מכל סדר וסדר.

היסטוריה. היהודים בפרס. פרס. יחס כורש אל היהודים, העליה מבבל. עזרא ונחמיה, אנשי כנה"ג. היהודים ביון. יון, אמנותה וחכמתה. אַלכסנדר מוקדון, שלטון הסיליקים. שמעון הצדיק. אנטיוכוס. מתתיהו ובניו. חנוכת הבית. הצדוקים, הפרושים והאסיים.

רומא. פומפיוס ויוליוס קיסר. הורדוס והסנהדרין. הנציבות בישראל, חלוקת הארץ בין יורשי הורדוס. ישו הנוצרי. אגריפס, נירון קיסר, המפלגות, מפלת ממלכת יהודה.

יבנה. יבנה וחכמיה, מרד בר־כוכבא. תוצאות המרד. התנאים והאמוראים. חלוקת רומא.

היהודים בארצות אירופה המערבית. מסעי הצלב. גירוש היהודים מאנגליה, צרפת. הגיטו. היהודים באיטליה, בתורכיה, בהולנדיה, בגרמניה, בפולין ובליטא. מצבם הכלכלי, המדיני והרוחני. התנועות המשיחיות. המהפכה בצרפת. שווי זכויות היהודים בארצות אירופה.

היהודים באירופה המזרחית. היהודים ברוסיה. התנועה הלאומית. המלחמה העולמית.

דימוגרפיה. היהודים בכפרים ובערים. הילודה והתמותה בישראל. המצב הכלכלי והסוציאלי. ההגירה. תפקיד היהודים בחיים הכלכליים, הסוציאליים והרוחניים.

ההשכלה בישראל. מוסדות חינוך והשכלה. ספרות ישראל וסופריו. קהילות. השלטון העצמי אצל בני ישראל. התנועה הלאומית בישראל וזרמיה, המפלגות הציוניות.

ארץ־ישראל. בערים ובמושבות. מסחר ותעשיה, אכספורט ואימפורט. הפועלים והחלוצים בבנין הארץ. החינוך בארץ. הקרנות. אדמת א“י. יבול הארץ, אוכלסי א”י בעיר ובכפר. העליה לארץ ישראל.