הפיוט לפורים המתחיל: “ליל שימורים הוא זה הלילה”, ומיוחס למנחם בר' אהרן¹ הוא חקוי לפיוט של פסח: “ליל שמורים הוא זה הלילה”².

לפי הערבוביה שבאכרוסטיק אפשר להכיר, שהפיוט לקה בחסר של כמה טורים, ולפי דעתי אין כאן השמטות בטעות המעתיק, אלא השמטות בכוונה, כיון שהכניסו פיוט פורימי זה למחזור ויטרי בתור “מעריב לפורים”, היה הכרח להשמיט את אותם הטורים שהיה בהם מדה גדולה של ליצנות, ואף שגם בנשאר יש די ליצנות. וקשה להבין איך נתגלגל פיוט פורימי טפוסי כזה למחזור ויטרי, אך הדבר תלוי בטעם, ודור דור וטעמו, ויש לשער, שגם הטורים הנשארים תוקנו לשם הכשר.

ובתור דוגמא לעבודת תיקון בפיוט זה, יש לציין את הטור: “פורים במה יזכה איש³ זכותו, שבע ילין בל יפקד עונו”. נוסח זה אינו מקורי, כי הרי חסר החרוז, כי “עונו” אינו חרוז ל“זכותו” והטור בלתי מובן, ובכלל אין רוח טור זה מתאים לרוח הכללי של הפיוט. לדעתי במקום “זכותו” צ“ל “וביתו” ובמקום “עונו” צ”ל “עונתו”, ונוסח המקורי היה:

פורים במה יזכה איש וביתו

שבע ילין בל יפקד עונתו.

וכמובן שחרוז כזה אי אפשר להכניס למחזור ויטרי, ותוקן על חשבון החרוז.