¹

עמ' 6. הסימן “יוסף הקטן מארדי” מרומז ארבע פעמים ולא שלש כדעת המו"ל, והפעם הרביעית נמצאת בצלע השלישית של כל בית: מיחדת, מועדת, מסלסלת מפארת וכן הלאה. על־ידי תשומת לב לסימן זה יתברר, כי בשורה 7 חסרה מלה המתחלת בפ', ויש להשלימה במלת “פאר” או “פדות”.

עמ' 7. המו"ל התקשה בכוונת הכינוי “קורא הדורות”. לדעתי שיעור הבית הוא כך: מקדשת בבור כליות. קורא הדורות קובע נשיות ורוקע עליות. וכן הוא בבית שאחר זה, ששעורו: מטופפת טפסר להוקיך, ומנזר דבוקיך, טור חשקיך ונעם צדקך.

עמ' 17….ופנים ארבעה להם בראת

כח כרוב ליש ועיט אדם קראת לגעות לשאג לעפף לענות.

המו“ל לא הרגיש שכאן מרומז לארבעה פנים שראה יחזקאל הנביא, והן: אדם אריה שור נשר (שם א, י), או: כרוב אדם אריה נשר (שם י, יד). הפיטן כתב לשם מליצה “כח” במקום “שור” (על־פי משלי יד, ד); “ליש” במקום “אריה”; “עיט” במקום “נשר”. וכנגדם כתב “לגעות” (שור) לשאג (אריה) לעפף (נשר) לענות (אדם) על־פי קהלת א, יג. ולפי זה ברור ש”כרוב" הוא רק שינוי נוסח, כי לא נכנס במספר ארבעה פנים.

עמ' 22 שורה 18. “ציבים יוסערו ויוהדפו”, המו“ל כתב: “ציבים=נציבים=עמודי עולם”. ולדעתי נראה, ש”ציבים" פירושו עצים, והוא מלשון ארמי, “ושבחו רבנן לדציבי” (גיטין נו, א). והכוונה, עוד בטרם שהעצים ינועו מהרוח. וכן צריך לפרש כל חרוז שלישי שבכל בית כאלו חסר המלה “טרם”.