רקע
אליעזר יפה
עם נירו הראשון של "ניר"

בחדשים האחרונים זכינו לראות לראשונה את “ניר” נכנס לפעולה התישבותית בעלת ערך, בהלוותו למעלה מארבעת אלפים לירות לבנק־הפועלים לשם סידור האשראי לזמן ארוך סכום 14.500 לירות בערך, לעזרת התישבותן של אחת־עשרה נקודות חדשות. וחבל, חבל מאוד: ראשית כל על זה שפעולתו הראשונה של “ניר” נעכבה במשך שנים מרובות כה; ושנית, חבל על שכוחו של “ניר” גם כיום הוא עדיין דל כה, אפסי כמעט, לעומת צרכינו ההכרחיים הרבים עד למאוד.

והן לוּ מלכתחילה הוגשה בפני ציבורנו התכנית להקמת “ניר” באותה הצורה שהוקמה לבסוף: להיות רק מכשיר להתישבות עובדים, כי אז היתה התכנית מרכזת מסביבה את מאמציהם של כל העובדים העברים – כמו שהתרכז ציבורנו מסביב למוסדותיו האחרים – ואז היה אולי מגיע כיום הונו של “ניר” כדי עשרות אלפים לירות, והיה יכול כבר לשמש מכשיר נאה לפעלנו.

ועולם… ואולם חברינו שטיפלו ביסוד “ניר” לכתחילה שאפו בימים ההם – ימי גודל הלבב בציבורנו – לנפחו בלי שיעור ולעשותו בעיקר מעין שרביט־שלטון על כל ציבור עובדינו החקלאים, ועררו בזה מלחמה על מוסד זה להחלישו ולהמעיטו עד היום הזה.

אמנם כוונתם של חברינו אשר טיפלו אז ביסוד “ניר” היתה בוודאי לטובה, ורק מתוך חרדתם הנאמנה ליסודות תנועתנו ניסו אז לעצב את צורת “ניר” באותו הדפוס שקידשו לה; שהלא באותה התקופה לא האמינו בהסתדרותנו, כי חבריה יאמנו ליסודותיה; ולכן חיבלו תחבולות איך להבטיח בתוקף תקנות מאושרות על ידי ממשלת הוד מלכותו, את נאמנותנו לעצמנו. אך חרדה יתרה זו גרמה בכל אופן בשעתו לפולמוס “ניר” המפורסם, אשר קירר אז את יחס ציבורנו לעצם המוסד, אף־על־פי שאחרי אותו הפולמוס כיונוהו למסילת פעולתו הנכונה, בלי ככל מגמות צדדיות, והוא יכול להיות מוסד של תועלת עצומה וברכה רבה לציבורנו כיתר מוסדותינו הכלכליים: קופת־חולים, בנק־הפועלים, “המשביר” ו“תנובה”.

חבל, חבל איפוא מאד על האיחור הרב בפעולות “ניר”. ואולם, עקב אשר אחרנו כה, חובה עלינו כיום להתמסר למוסד זה בכל מאמצינו, למען הגדל כוחו במהירות רבה. כי הן לא נוכל להשלים עם המצב הזה של חוסר גידול בהתישבות העובדת! ואם נתמסר בכל מאודנו להגדלת ההון של “ניר”, אזי תחת התלם הצר הזה אשר נכנס בו “ניר” בשותפות עם בנק־הפועלים, נגיע במהרה לפעולה ענפה ורחבה מאוד.

הגדלת הונו ואונו של “ניר” הוא כיום מן הצרכים הראשונים של הסתדרותנו, ועל כולנו להירתם לפעולה זו, לפעול ולהפעיל.

טבת, תרצ"ג (1933)

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47289 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!