אכן, תפסת באופן מקיף את המנגנון המורכב של האמן, כשרונו וסדנת יצירתו. השתדלת להעלות ולהבהיר את סוד האוירה המיוחדת הדרושה לשחקן, לאיש התפקיד הבימתי. בניתוח מעמיק חדרת לשורש המהות של דרך הבימוי ותהליך המשימה התאטרלית, וידעת להציץ לסתרי הקפלים הדקים בסוגיות האמנות בכללה.
ציינת כי “הבקורת כשהיא לעצמה הריהי, במובן מסויים, אף היא יצירה בעלת אופי אוטונומי נכבד” – והוא הדין לגבי מסותיך.
ספרך – תעודת תרבות לך ומכניסנו לספירת־חוויה טובה.
עלי להטעים, שהתרגום עשוי ביד־אמוני
שלך בברכה
אברהם ברוידס
*
פני המבקר המופיע בספר זה “אמנות ותיאטרון”, מר אפרים שרייער, הן פנים חדשות בבקורת־התיאטרון שלנו, בעברית. אולם אין זו הופעת בכורים שלו. הספר שלפנינו אינו אלא שלב נוסף בדרך פעולתו הבקורתית של המחבר… אפרים שריער משתייך אל אלה המבקרים שאינם גורסים חציצה בין האמנות לבין עושיה. היצירה האמנותית והאמן היוצר מהוים חטיבה אחת שגם יסודותיה הנפרדים, כביכול, האסתיטי והפסיכולוגי מתמזגים כאחד. וכיוון שהוא נוטה לבקורת המחקרית,…כך הוא מגיע אל היחוד שבפסיכולוגית האמן, הקרוי בפיו בהדגשה ובתיאבון: פסיכוריתמיקה…. משנת־ראשונים מתקיימת בידי אפרים שרייער, בנוסח שלו, בזכות הרצינות שבאהבתו את האמנות, וביתר שאת, את התיאטרון. זו הרצינות שבאהבה מוליכה אותו לבדיקה־ובחינה של הלכות קבועות ומביאה אותו למסקנות הנובעות מתהליך עצמי זה אל בדיקת הלכה לאור מעשה…
מהמבוא לספר “אמנות ותיאטרון”
ד. ב. מלכין
*
אפרים שרייער מטפל בספרו בבעיות שיש להן נגיעה בפילוסופיה של האמנות ובהבנת דרכי היצירה האמנותית. את היצירה – אומר המחבר – יש לראות כתוצאה של מבנה פסיכי מיוחד במינו….הוא מוסיף ואומר, כשרון זה העניק הטבע לאנושיות כולה. אלא שהטבע אינו מכיר בדמוקרטיה ושוויון"… “הגורם העיקרי – אומר המחבר – בתהליך היצירה האמנותית, היא הפסיכוריתמיקה, וללא אותה פסיכוריתמיקה, אין מקום לא ליצירה אמנותית וגם לא למחשבה פילוסופית. הפסיכוריתמיקה היא תנועה הרמונית ושווי המשקל של היסודות בהתהוות הרגשות, “הביטוי המושלם של הפסיכוריתמיקה בעיצוב האמנותי הוא הסגנון”… אפרים שרייער מגולל בספרו בעיות יסוד ומאיר אותן על־ידי מחשבה דיאלקטית בהירה. זהו ספר רב עניין, שכן הוא מנסה להכניס בהירות בסוגיה מעורפלת למדי שלא רבות נכתב עליה בספרותנו הביקורתית”.
“למרחב”
יעקב אלסטר
*
ספרו של אפרים שרייער, “אמנות ותיאטרון”, הוא תרומה חשובה למדף הספרים שעל מדף זה מרובים מדי. הספר דן בנושאים רבים וחשובים: מהי האמת המציאותית והאמנותית. מהו היחס בין האמוציה האמנותית לבין החמר והדמות הבימתית. מהו תפקידה ואפיה של האמנות… המחבר הוא לא רק תאורטיקן, פילוסוף של אמנות התאטרון. הוא גם מבקר חשוב, ובבקורת שלו הוא דן על היצירה, הלכה למעשה, מצרף פרט לפרט בכנות ובידיעה. העובדות נמסרות באחריות וכמעט בקפדנות. עם זאת מצטינת הבקורת בדינמיות טבעית… המסות שבספר וההדגמות העשירות המובאות בהן מוכיחות כי המחבר יכול להשפיע על תהליך היצירה האמנותית שלנו ולכון את דרכי ההמשך וההתפתחות החפשית של אמנות התיאטרון בישראל.
“אמר”
כרמלה סבחי
“רעיונות מקוריים שקרמו עור ובשר ושופעים רוח אינטלקטואלי, ורגש אמוציונלי… ספרו של שרייער הוא מחקר רציני, אשר ממלא חוסר בולט בשטח המחקר האמנותי בספרותנו. ספר המיועד לקורא האינטלקטואלי”.
“נייוועלט”
י. גאלדקארן
*
עבודה מעניינת – אולם ניסוחה קשה. לעומת זאת – יש פרקים הכתובים בשטף, בבהירות, ואז קריאתם נעימה, לעתים אף מאלפת… ריכוז החומר יש בו משום חזרה מועילה. חבל רק שהפסקנות, שבה לבושים כמה מן הרעיונות האופייניים למחבר, וכן טעמו וגישתו לביקורת־האמנות מכבידים על הקורא… שרייער נוטה לגישה אכספרסיוניסטית לאמנות. בעקבו אחר תהליכים של חוויה אמנותית, ויצירת אמנות… אין ספק, ששרייער עשה כאן מלאכה רבה ויסודית למדי, בין אם נקבל את כל הגדרותיו הבלתי גמישות, בין אם נחלוק על אחדות מהן, או על מרביתן.
“מאזנים”
מ. גיורא
*
ספרו של אפרים שרייער “אמנות ותיאטרון” מעיד ראשית־כל על יכולת היקלטות והשתרשות של עולה חדש בחיי התרבות והאמנות של ישראל. שנית, חשוב הוא מפאת תוכנו המאלף, המתייחס לפילוסופיה של האמנות, לתהליך היצירה האמנותית ולאתיקה של השחקן… עיקרו של הספר מוקדש לביסוס ‘הריאליזם המסוגנן’ באמנות, אף על פי ששתי תיבות אלו אינן נזכרות בו"… “המחבר עוקב בעין פקוחה אחרי תהליך אמנותי זה. נדמה, כי הספר שלפנינו הוא, מבחינה מסויימת, אוסף מצויין של ראשי־פרקים למסה רבת־ממדים”… "אין דברים אלה פוגעים באופי המדעי־המחקרי, ששיווה א. שרייער לספרו… ואף־על־פי־כן ראוי לכל שוחר־אמנות ולכל חובבי־תיאטרון לאזור סבלנות ולעיין בספר. יש בו הרבה רעיונות וגילויים; יש בו גישה רצינית ומעמיקה לנושא; ואחרון־אחרון: יש בו אהבה רבה לאמנות.
“הפועל־הצעיר”
ישראל גור
*
“… א. שרייער שומר בספרו על גישה מדעית קפדנית והוא משתדל להישאר בתוך תחומי תורת־האמנות אשר בה יש לו שיטה פסיכולוגית־פילוסופית משלו”.
“על המשמר”
מ. חלמיש
*
"היצירה היא מלוטשת, כל פרק מסכם ומושלם בפני עצמו.
הבעיות מרוכזות בבהירות, אין בהלך־מחשבותיו של המחבר בטוי מיותר".
“אפריקאנער ייד. צייטונג”
צ. צמרון
*
…אפרים שרייער מנתח באופן מעמיק את הקשר בין תהליך היצירה לבין אישיות האמן, ועומד על ההבדל בין מציאות החיים לבין המציאות באמנות. המחבר מאיר תופעות נעלמות ובלתי מוחשיות באמנות התיאטרון. ביצירתו המקיפה הוא חודר לנבכי ההשפעה המסתורין של האתטרון1…
“היימיש”
יצחק טורקוב
-
כך במקור. צ“ל התיאטרון. הערת פב”י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.