זֶה שֶׁיְסֻפָּר לְהַלָן קָרָה זְמַן־מַה טֶרֶם שׁוּב יְדִידִי וְרֵעִי, מ־ר שֵׁרְלָק הוֹלְמְס לְאֵיתָנוֹ, אַחֲרֵי מַחֲלַת הָעֲצַבִּים אֲשֶׁר תְּקָפַתְהוּ בְּסִבַּת עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָּה וְהַגְדוֹלָה, אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו לַעֲבוֹד, לְמַעַן חֲקוֹר אֶת הָעִנְיָן הַמְסֻבָּךְ שֶׁל הַחֶבְרָה הַסוּמַטְרָה–הַהוֹלַנְדִית.

בְּיוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אַפְּרִיל קִבַּלְתִּי טֵלֵגְרַמָה מֵהָעִיר לִיוֹן הַמוֹדִיעָה אוֹתִי, כִּי הוֹלְמְס נִמְצָא בָּעִיר הַהִיא, בְּבֵית הַמָלוֹן Hôtel Dulong וְהוּא חוֹלֶה מְאֹד. כַּעֲבוֹר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת כְּבָר עָמַדְתִּי בַּחֲדַר הַחוֹלֶה וּלְשִׂמְחָתִי הַגְדוֹלָה נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי מַחֲלָתוֹ אֵינֶנָה מְסֻכָּנָה. מָצָא מָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמַצַּב שֶׁל דִּכּוּי הַנֶפֶשׁ. אֲפִילוּ הַהַכָּרָה שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בְּעִנְיָן, אֲשֶׁר הַפּוֹלִיצִיָה שֶׁל שָׁלֹשׁ מַמְלָכוֹת עָמְלָה לַשָׁוְא לָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ, וְשֶׁהוּא עָבַר בְּעָרְמָתוֹ אֶת הַנוֹכְלִים וְהַגַנָבִים הַיוֹתֵר חָרוּצִים וְהַיוֹתֵר עֲרוּמִים אֲשֶׁר בְּאֵירוֹפָּה, – אֲפִילוּ הַכָּרָה זוּ לֹא יָכְלָה לִפְעֹל לְטוֹבָה עָלָיו וּלְהָשִׁיב לוֹ אֶת מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וְאֶת שְׂשׂוֹן חַיָּיו.

כַּעֲבוֹר שְׁלֹשָׁה יָמִים שַׁבְנוּ שְׁנֵינוּ לוֹנְדוֹנָה, אַךְ רָאֹה רָאִיתִי, כִּי נָחוּץ הַדָבָר, כִּי יְדִידִי וְרֵעִי יַחֲלִיף לִזְמַן־מָה אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ וְאֶת אֹפֶן חַיָיו הָרְגִילִים; וַאֲשֶׁר לִי, אֲנִי עַבְדְכֶם, הִנֵה גַם אֲנִי חָפַצְתִּי לְבַלוֹת כְּשָׁבוּעַ מִימֵי הָאָבִיב בְּחֵיק הַטֶבַע, הַרְחֵק מִשְׁאוֹן הָעִיר הַגְדוֹלָה וּמֵהַמוֹנָהּ. אֶחָד מִידִידַי¹ הַיְשָׁנִים, שַׂר־הַגְדוּד הֵיטֶר, אֲשֶׁר יְדַעְתִּיו עוֹד מִימֵי מִלְחֶמֶת אַפְגַנִיסְתַּן, אֲשֶׁר אָז נִמְצָא בְּתוֹר פָּצוּעַ תַּחַת הַשְׁגָחָתִי² הַמֵידִיצִינִית וַאֲשֶׁר קָנָה לוֹ בַּיָמִים הָאֵלֶה אֲחוּזַת־נַחֲלָה בְּקִרְבַת רַיְגֵיט, אֲשֶׁר בְּסֵירֵי, בִּקְשַׁנִי לֹא אַחַת כִּי אָבוֹא אֵלָיו לְבַקְרוֹ וּלְהִתְאַרֵחַ בְּבֵיתוֹ. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אָמַר לִי, כִּי אִם חֲבֵרִי וְרֵעִי יַחְפֹּץ לָבוֹא אֶל בֵּיתוֹ גַם הוּא, אָז יִמָצֵא מָקוֹם בְּבֵיתוֹ גַם לוֹ וִיקֻבַּל בַּכָּבוֹד הָרָאוּי. הַרְבֵּה כִּרְכּוּרִים הָיָה עָלַי לְכַרְכֵּר³ וְהַרְבֵּה הַעֲרָמוֹת הָיָה עָלַי לְהַעֲרִים עַל הוֹלְמְס, עַד אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדִי לִפְעֹל עָלָיו לְקַבֵּל אֶת הַזְמָנָתוֹ שֶׁל הֵיטֶר, וּכַעֲבֹר שָׁבוּעַ יָמִים הָיִינוּ כְּבָר בַּכְּפָר. הֵיטֶר, חַיָל זָקֵן אֲשֶׁר רָאָה הַרְבֵּה בִּימֵי חַיָיו, מָצָא בְּקָרוֹב – כַּאֲשֶׁר⁴ הָיִיתִי, אָמְנָם, בָּטוּחַ בָּזֶה, – כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְבָרִים מְשֻׁתָּפִים לוֹ וּלְהוֹלְמְס רֵעִי.

בְּעֶרֶב יוֹם בּוֹאֵנוּ הַכְּפָרָה יָשַׁבְנוּ בַּחֲדַר הַנֶשֶׁק. הוֹלְמְס הִשְׁתַּטֵחַ לוֹ בָּרְחָבָה עַל גַבֵּי הַסַפָּה וְשַׂר־הַגְדוּד הֶעֱבִיר עַל פָּנֵינוּ אֶת אֹסֶף כְּלֵי הַנֶשֶׁק אֲשֶׁר לוֹ.

– דֶרֶך אֲגָב, – אָמַר פִּתְאֹם שַׂר הַגְדוּד: – אֲנִי אֶקַח אִתִּי לְמַעְלָה אֶל חֶדְרִי אֶת אַחַד הָאֶקְדָחִים⁵ הָאֵלֶה, לְמַעַן הֱיוֹתוֹ נָכוֹן וּמְזוּמָן תַּחַת יָדִי לְמִקְרֵה מְהוּמָה.

– מְהוּמָה? – שָׁאַלְתִּי.

– כֵּן הַדָבָר, – עָנָה הֵיטֶר, – בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים אֵין אֶצְלֵנוּ הַכֹּל כַּשׁוּרָה. בַּיוֹם הַשֵׁנִי לַשָׁבוּעַ הֶעָבָר הִתְפָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַקְטוֹן הַזָקֵן, אֶחָד מֵעֲשִׁירֵי הַסְבִיבָה. נֶזֶק אָמְנָם, לֹא הֵסֵבוּ לוֹ, אַךְ גַּם הִתָּפֵשׂ לֹא נִתְפָשׂוּ.

– וְדָבָר לֹא נוֹדַע עַל אוֹדוֹתָם? – שָׁאַל הוֹלְמְס בַּהֲרִימוֹ אֶת עֵינָיו אֶל שַׂר הַגְדוּד.

– לֹא דָבָר וְלֹא חֲצִי דָבָר. וְהָעִנְיָן כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ אֵינֶנוּ חָשׁוּב בְּיוֹתֵר; אֶחָד מֵהַפְּשָׁעִים הַקְטַנִים, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ דָשִׁים פֹּה בְּעִקְבוֹתֵינוּ וַאֲשֶׁר אֵינֶנוּ כַּדָאִי שֶׁתָּשִׂים לֵב אֵלָיו.

– וְכִי לֹא הָיוּ אֵיזוּ פְּרָטִים מְעַנְיְנִים בָּעִנְיָן הַזֶה? – שָׁאַל הוֹלְמְס וּבַת צְחוֹק שֶׁל הֲנָאָה וְקוֹרַת־רוּחַ נִרְאֲתָה עַל פָּנָיו.

– אֵינֶנוּ⁶ חוֹשֵׁב כִּי כִּדְבָרְךָ כֵּן הוּא. הַגַנָבִים בָּדְקוּ וְחָפְשׂוּ בַּחֲדַר הַסְפָרִים, אַךְ שָׂכָר הַרְבֵּה לֹא הָיָה לָהֶם בַּעֲמָלָם. הֵם הָפְכוּ אֶת כָּל חֲדַר הַסְפָרִים עַל פָּנָיו, פָּתְחוּ אֶת כָּל הָאֲרוֹנוֹת וְאֶת כָּל הָאַרְגָזִים, הִשְׁלִיכוּ אֶת כָּל הַסְפָרִים מִמְקוֹם עָמְדָם וְסוֹף סוֹף לָקְחוּ אִתָּם רַק כֶּרֶךְ אֶחָד מִשִׁירֵי הוֹמִירוּס, זוּג מְנוֹרוֹת כֶּסֶף, מֹאזְנַיִם שֶׁל שֵׁן לְמִשְׁקַל הַמִכְתָּבִים, בַּרוֹמֶטֶר קָטָן בְּמִסְגֶרֶת עֵץ אַלוֹן וּפְקַעַת שֶׁל חֲבָלִים דַקִים.

– מַה נִפְלָאָה אֲסֵפַת חֲפָצִים זוּ! – קָרָאתִי.

– נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי הֵם לָקְחוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּא לְיָדָם רִאשׁוֹנָה.

– הַפּוֹלִיצִיָה הַמְקוֹמִית הָיְתָה צְרִיכָה לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּדָבָר־זֶה, – רָטַן הוֹלְמְס מִבֵּין שְׂפָתָיו: – נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי…

אַךְ אֲנִי הֲרִימוֹתִי אֶת אֶצְבָּעִי לְמַעְלָה, לְאוֹת מַחֲאָה נֶגֶד מַסְקְנוֹתָיו שֶׁל רֵעִי.

– אַתָּה, בָּאתָ הֵנָה בִּשְׁבִיל לְהִנָפֵשׁ וְלָנוּחַ כִּמְעָט, יְדִידִי; בְּשֵׁם ד', אַל נָא תַעֲמִיס עָלֶיךָ כָּעֵת כָּל עֲבוֹדָה עִיוּנִית, בְּשָׁעָה שֶׁעֲצָבֶיךָ הִנָם נִרְגָזִים וְנִסְעָרִים כָּכָה.

הוֹלְמְס מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו, הִבִּיט עָלַי בְּמַבַּט קוֹמִי שֶׁל הַכְנָעָה וְשִׂיחָתֵנוּ קִבְּלָה תְכוּנָה פָּחוֹת מְסֻכָּנָה מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה.

אַךְ סוֹף כָּל סוֹף עָלוּ כָּל אַזְהָרוֹתַי בַּתּוֹהוּ, יַעַן כִּי בַּיוֹם הַשֵׁנִי בַּבֹּקֶר נָגַע בָּנוּ אוֹתוֹ הָ“עִנְיָן” בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁלֹא יָכֹלְנוּ לִבְּלִי שִׂים לֵב אֵלָיו, וּנְסִיעָתֵנוּ הַכְּפָרָה נִגְמְרָה בְּאֹפֶן אֲשֶׁר לֹא פִּלַלְנוּ כְּלָל וּכְלָל. יָשֹּׁב יָשַׁבְנוּ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁפְּקִיד בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר־הַגְדוּד הִתְפָּרֵץ פִּתְאֹם הַבָּיְתָה, בְּשָׁכְחוֹ אֶת כָּל הַנִמוּסִיוּת שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהּ בְּתוֹר רֹאשׁ הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר בְּבֵית אֲצִילִים הָגוּן.

– הַשָׁמַעְתָּ, אֲדוֹנִי, – פָּתַח הַפָּקִיד מִתּוֹךְ קֹצֶר‏־רוּחַ, – שֶקָרָה בְּבֵית הַקוֹנִינְגַמִים?

– עוֹד הַפַּעַם הִתְנַפְּלוּת שֶׁל שׁוֹד? – קָרָא שַׂר‏־הַגְדוּד בְּהָפְכוֹ מִתּוֹךְ הִתְרַגְשׁוּת כּוֹס שֶׁל קָפֶה עַל פָּנֶיהָ.

– רֶצַח!

– הִנֵה כִּי כֵן הַדָבָר! – אָמַר שַׂר הַגְדוּד. – וּמִי זֶה נִרְצָח? הַאִם הָאָדוֹן שוֹפֵט הַשָׁלוֹם עַצְמוֹ אוֹ בְּנוֹ?

– לֹא הָאֶחָד אַף לֹא הַשֵׁנִי, אֲדוֹנִי. וִילְיַם, רַכָּבָם, הוּא אֲשֶׁר נִרְצָח עַל יְדֵי יְרִיָה יָשָׁר אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ.

– וּמִי זֶה יָרָה בּוֹ?

– אֶחָד הַשׁוֹדְדִים, אֲדוֹנִי; אַחֲרֵי הָרֶצַח מִהֵר לִבְרֹחַ כְּחֵץ מִקֶשֶׁת. הוּא חָדַר דֶרֶךְ הַחַלוֹן אֶל תּוֹךְ הָאֹסֶם, בַּמָקוֹם אֲשֶׁר פָּגַשׁ בְּוִילְיַם אֲשֶׁר הֵגִין עַל רְכוּשׁ אֲדוֹנָיו וַיָקָם עָלָיו וַיְרַצְחֵהוּ נָפֶשׁ.

– וּמָתַי זֶה קָרָה הַדָבָר?

– בְּלֵיל יוֹם אֶתְמוֹל, אֲדוֹנִי, בְּעֶרֶךְ הַשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּלַיְלָה.

– אִם כֵּן, הָבָה נָקוּם וְנֵלֵךְ שָׁמָה תֵּכֶּף וּמִיָד. – אָמַר שַׂר הַגְדוּד. – אָכֵן מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ הוֹלְכִים וְנַעֲשִׂים פֹּה בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים, – הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלֵינוּ בַּעֲזֹב פְּקִיד הַבַּיִת אֶת הַחֶדֶר. – קוֹנִינְגַם הוּא שׁוֹפֵט הַשָׁלוֹם בִּסְבִיבָה זוּ וְאָדָם הָגוּן וּמְכֻבָּד מְאֹד. בְּוַדָאִי שֶׁנִצְטָעֵר מְאֹד לְמִקְרֵה הָאָסוֹן הַזֶה, יַעַן כִּי רַכָּב זֶה שֵׁרֵת בְּבֵיתוֹ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת וְאֶת מְלַאכְתּוֹ יָדַע הֵיטֵב. נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי גַם מַעֲשֵׂה־רֶצַח זֶה יֵשׁ לִזְקוֹף עַל חֶשְׁבּוֹנָם שֶׁל אוֹתָם הַנְבָלִים אֲשֶׁר הִתְפָּרְצוּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אַקְטוֹן.

– וְגָנְבוּ שָׁם קוֹלֵיקְצִיָה נִפְלָאָה כָּזוּ, – הוֹסִיף הוֹלְמְס מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה.

– אָמְנָם. כֵּן.

–הְמְ!… אֶפְשָׁר, כִּי יִגָלֶה הַדָבָר כִּי אֵין כַּאן כָּל דָבָר הַיוֹצֵא מִגֶדֶר הַמִקְרִים הָרְגִילִים, אַךְ לְפִי הַהַשְׁקָפָה הָרִאשׁוֹנָה מוּפְלָא הוּא הָעִנְיָן מִכַּמָה צְדָדִים, וְכִי לֹא כֵן הַדָבָר? חֲבוּרָה שֶׁל שׁוֹדְדִים הַפּוֹעֶלֶת בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת, הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת יוֹתֵר זְהִירָה בְּמַעֲשֶׂיהְ וְלֹא לְהִתְנֲפֵּל בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים עַל שְׁנֵי בָּתִּים סְמוּכִים זֶה לָזֶה בְּאַחַד הַמְקוֹמוֹת. זְכוֹרַנִי, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֲחִלוֹתָ אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב לְדַבֵּר עַל דְבַר אֶמְצָעֵי זְהִירוּת, חָלְפָה בְּמֹחִי מַחֲשָׁבָה, כִּי סָפֵק גָדוֹל בַּדָבָר אִם יִמָצֵא גַנָב אוֹ שׁוֹדֵד בְּאַנְגְלִיָה אֲשֶׁר יָשִׂים לֵב לְפִנָה שׁוֹקֵטָה זוּ. אַךְ, נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי עָלַי עוֹד לִלְמוֹד הַרְבֵּה וּלְהִשְתַּלֵם בְּאֻמָנוּתִי.

– וְלִי נִדְמֶה, כִּי זֶהוּ מַעֲשֵׂי יְדֵי אֶחָד הַמוּמְחִים הַמְקוֹמִיִים, – אָמַר שַׂר הַגְדוּד, – וְלָכֵן מוּבָן הַדָבָר, כִּי פָּנָה רֵאשִׁית כֹּל אֶל אֵיקְטוֹן וְאֶל קֵינִינְגַם, אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֲחוּזוֹתֵיהֶם הֵן הַגְדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר בְּכָל הַסְבִיבָה הַזֹאת.

– וְגַם הָעֲשִׁירוֹת בְּיוֹתֵר?

– יֵשׁ לַחֲשׁוֹב כִּי כֵן הַדָבָר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעָלֵיהֶם נִשְׁפָּטִים זֶה עִם זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת, מַה שֶׁגָרַם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה לִשְׁנֵיהֶם גַם יָחַד, לְפִי דַעְתִּי. לְאֵיקְטוֹן הַזָקֵן יֵשׁ זְכוּת הַקִנְיָן עַל מַחֲצִית אַדְמָתוֹ שֶׁל קוֹנִינְגַם, וּבָא כֹּחוֹ מִשְׁתַּדֵל בְּכָל הָאֶמְצָעִים לְהוֹצִיא אֶת הָאֲדָמָה מִיָדוֹ וּלְהַעֲבִירָהּ דֶרֶךְ הַמִשְׁפָּט אֶל יַד אַקְטוֹן.

– אִם יַד אֶחָד מֵהַגַנָבִים הַמְקוֹמִיִים בְּאֶמְצַע, אָז לֹא יִכְבַּד הַדָבָר לְגַלוֹת אֶת עִקְבוֹתָיו וּלְתָפְשׂוֹ⁷. – אָמַר הוֹלְמְס מִתּוֹךְ פֵּהוּק קַל. – הֵרָגַע, וַטְסוֹן, אֵין בִּרְצוֹנִי כְּלָל לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָן זֶה.

– הָאָדוֹן הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר פּוֹרֵיסְטֵיר, אֲדוֹנִי. – הוֹדִיעַ פְּקִיד הַבַּיִת בְּפָתְחוֹ אֶת הַדֶלֶת.

אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר בָּא בָּא־כֹּחָה שֶׁל הָרָשׁוּת הַמְקוֹמִית, צָעִיר חָרוּץ וְזָרִיז וּפָנָיו פְּנֵי אִישׁ אִינְטֵילִיגֵנְטִי. –

– שָׁלוֹם לְךָ, אֲדוֹנִי שַׂר הַגְדוּד. – אָמַר הָאִינְסְפֵּקְטוֹר. – מְקַוֶה אֲנִי, כִּי לֹא הִפְרַעְתִּיךָ מִמְנוּחָתְךָ בְּבוֹאִי. שָׁמַעְתִּי כִּי הָאָדוֹן מ־ר הוֹלְמְס נִמְצָא בְּבֵיתְךָ.

שַׂר הַגְדוּד הוֹרָה בְּיָדוֹ אֶל עֵבֶר הוֹלְמְס, הָאִינְסְפֵּקְטוֹר הִשְׁתַּחֲוָה לְעוּמָתוֹ.

– חָפֵץ הָיִיתִי לְהִוָדַע אִם יוֹאִיל מַר הוֹלְמְס לָקַחַת חֵלֶק בְּגִלוּי מַעֲשֵׂה הָרֶצַח?

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, וַטְסוֹן אֲדוֹנִי? הַהַשְׁגָחָה עַצְמָהּ הִיא כְּנֶגְדֶךָ, – פָּנָה הוֹלְמְס אֵלַי בִּשְׂחוֹק. – זֶה עַתָּה דִבַּרְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ בָּעִנְיָן הַזֶה, אֲדוֹנִי הָאִינְסְפֵּקְטוֹר, אוּלַי תּוֹאִיל וּתְסַפֵּר לָנוּ אֵיזוּ פְּרָטִים הַשַׁיָכִים לָעִנְיָן.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, הִתְיַשֵׁב לוֹ עַל גַבֵּי הַכִּסֵא בְּהִשָׁעֲנוֹ עַל גַבֵּי מִשְׁעָנוֹ כְּהֶרְגֵלוֹ תָּמִיד בִּרְגָעִים כָּאֵלֶה וַאֲנִי רָאִיתִי וָאִוָכַח, כִּי כָל מַחָאוֹתַי וּדְבָרַי לֹא יוֹעִילוּ הַפָּעַם כְּלוּם.

– עִנְיַן הַגְנֵבָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מ־ר אַקְטוֹן נִשְׁאַר לָנוּ כְּחִידָה סְתוּמָה, – הֵחֵל הָאִינְסְפֵּקְטוֹר: – אַךְ בַּמִקְרֶה הַשֵׁנִי יֵשׁ לָנוּ נְקוּדַת מִשְׁעָן, לְהִשָׁעֵן עָלֶיהָ, וְאֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי בְּנֵי חֲבוּרָה אַחַת הֵם, אֲשֶׁר חוֹלְלוּ אֶת שְׁנֵי הַמִקְרִים הָאֵלֶה, אֶת הָאֶחָד מֵהֶם רָאוּ.

– הַאֻמְנָם?

– כֵּן, אֲדוֹנִי. אַךְ, אַחֲרֵי רָצְחוֹ אֶת וִילְיַם קִירְוַן הָאוּמְלָל מִהֵר לְהִמָלֵט כַּצְבִי מִיָד. מ־ר קֵינִינְגַם הָאָב רָאָהוּ מֵחַלוֹן חֲדַר־הַמִטוֹת וּמ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם רָאָהוּ בְּהִמָצְאוֹ בְּתוֹךְ הַמַעֲבָר הַצְדָדִי. זֶה הָיָה בְּשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה חָסֵר רֶבַע, בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה הַמְהוּמָה. מ־ר קֵינִינְגַם שָׁכַב זֶה עַתָּה לִישׁוֹן וּמ־ר אָלֵיק עִשֵׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ בְחַדְרוֹ. שְׁנֵיהֶם⁸ שָׁמְעוּ בִּקְרוֹא וִילְיַם לְעֶזְרָה וּמ־ר אָלֵיק מִהֵר לָרֶדֶת וְלִרְאוֹת מַה נִהְיָתָה. דֶלֶת הַבַּיִת הָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה פְּתוּחָה, בְּאֹפֶן שֶׁכַּאֲשֶׁר יָרַד בִּמְרוּצָה מֵעַל הַמַדְרֵגוֹת רָאָה וְהִנֵה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עוֹמְדִים וְנֶאֱבָקִים בְּחָזְקָה. הָאֶחָד מֵהֶם יָרָה וְהַשֵׁנִי נָפַל לָאָרֶץ וְאָז מִהֵר הָרוֹצֵחַ אֶל תּוֹךְ הַגָן וּבִקְפִיצָה עָבַר מֵעַל לַגָדֵר. מ־ר קוֹנִינְגַם הִשְׁקִיף מֵחַלוֹן חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ וַיַרְא אֶת הַבּוֹרֵחַ בְּהַגִיעוֹ אֶל הַדֶרֶךְ וְאָז נֶעֱלַם מֵעֵינָיו. הָאָדוֹן אָלֵיק נִתְעַכֵּב עַל יַד הֶחָלָל בְּתִקְוָתוֹ לְהָחִישׁ לוֹ עֶזְרָה וּבְאֹפֶן זֶה עָלָה בִּידֵי הָרוֹצֵחַ לְהִמָלֵט. חוּץ מִזֶה שֶׁהוּא בַּעַל קוֹמָה מְמוּצַעַת וְלָבוּשׁ בְּגָדִים שְׁחוֹרִים אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל אוֹדוֹתָיו דָבָר, אַךְ אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ בְּכָל תֹּקֶף וְאִם רַק אֵינֶנוּ מִתּוֹשְׁבֵי הַמָקוֹם הַזֶה אָז בְּוַדָאִי שֶׁיִצְלַח בְּיָדֵינוּ לְתָפְשׂוֹ³.

– וּמַה הָיָה לְוִילְיַם? הַדִבֵּר דְבַר־מָה טֶרֶם נָפַח נַפְשׁוֹ?

– אַף לֹא מִלָה אַחַת. הוּא הִתְגוֹרֵר יַחַד עִם אִמוֹ, וְיַעַן כִּי הָיָה עֶבֶד נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו לָכֵן אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים, כִּי הוּא סָר אֶל בֵּית אֲדוֹנָיו לִרְאוֹת וּלְהִתְבּוֹנֵן אִם הַכֹּל שָׁם כַּשׁוּרָה. אוֹתוֹ הַמִקְרֶה בְּבֵית אַקְטוֹן הֵעִיר אֶת כָּל תּוֹשְׁבֵי הַסְבִיבָה לָשִׂים לֵב אֶל רְכוּשָׁם וּלְהִשָׁמֵר מִפְּנֵי הַגַנָבִים. הַגַנָב פָּתַח, כַּנִרְאֶה, זֶה עַתָּה אֶת הַדֶלֶת – מַנְעוּלָהּ נִמְצָא שָׁבוּר – בְּשָׁעָה שֶׁנִפְגַשׁ בְּוִילְיַם.

– הַדִבֵּר וִלְיַם דְבַר־מָה לְאִמוֹ טֶרֶם צֵאתוֹ מִבֵּיתוֹ?

– הִיא זְקֵנָה בְּיוֹתֵר וְחוּץ מִזֶה חֵרְשָׁה הִיא, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לְהַצִיל מִפִּיהָ דָבָר. אֲסוֹנָה הַגָדוֹל שָׁלַל מִמֶנָה אֶת מַחֲצִית שִׂכְלָהּ. אָמְנָם מִדָה מְרֻבָּה שֶׁל שֵׂכֶל לֹא הָיָה לָהּ, לְדַעְתִּי, מֵעוֹלָם. בְּכָל אֹפֶן יֵשׁ לָנוּ הוֹכָחָה נִכְבָּדָה אַחַת. הַבֵּט נָא עַל זֶה.

וַיוֹצִיא מִתּוֹךְ סֵפֶר־זִכְרוֹנוֹ פִּסַת נְיָר וַיִשְׁטְחֶנָה לְפָנֵינוּ עַל בִּרְכּוֹ.

– זֶהוּ הַדָבָר אֲשֶׁר נִמְצָא בְּיַד הַנִרְצָח. נִכָּר הַדָבָר כִּי זֶהוּ חֵלֶק קָטֹן אֲשֶׁר נִקְרַע מִנְיָר יוֹתֵר גָדוֹל. הִתְבּוֹנֵן־נָא וְרָאִיתָ, כִּי הַזְמָן הַנוֹעַד בְּקֶטַע זֶה הוּא מַתְאִים בְּדִיוּק אֶל אוֹתוֹ הַזְמָן, אֲשֶׁר בּוֹ נֶהֱרַג הַמְשָׁרֵת הַמִסְכֵּן. אַחַת מִשְׁתֵּי אֵלֶה: אוֹ שֶׁהָרוֹצֵחַ הוֹצִיא אֶת הַקֶטַע מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל הַנִרְצָח אֶת יֶתֶר הַנְיָר, אוֹ לְהֶפֶךְ, וִילְיַם הוֹצִיא אֶת הַקֶטַע הַזֶה מִידֵי הַגַנָב הָרוֹצֵחַ. נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי פֹה מְדֻבָּר עַל דְבַר רֵאָיוֹן.

הוֹלְמְס לָקַח בְּיָדוֹ אֶת קֶטַע הַנְיָר אֲשֶׁר אֶת תַּבְנִיתוֹ אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים בָּזֶה:

– אִם נַחֲלִיט כִּי קֶטַע זֶה הוּא חֵלֶק מִמִכְתַּב קְרִיאָה וְהַזְמָנָה, – הוֹסִיף הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר, – כִּי אָז, – מוּבָן הַדָבָר – שֶׁיֵשׁ לְהָנִיחַ, כִּי וִילְיַם קִירְוַן זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁנֶחְשַׁב לְאָדָם יָשָׁר וּתְמִים‏־דֶרֶךְ, הָיָה בְּעֵצָה אַחַת עִם הַגַנָב. הוּא הָיָה יָכֹל לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ, עָזַר לוֹ אֲפִילוּ לְשַׁבֵּר אֶת מַנְעוּל הַדֶלֶת, אַךְ אַחֲרֵי־כֵן אֶפְשָׁר הַדָבָר, שֶׁפָּרְצָה מְרִיבָה בֵּין שְׁנֵיהֶם.

– זֶהוּ קֶטַע מְעַנְיֵן עַד מְאֹד, – אָמַר הוֹלְמְס בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֵלָיו בְּעִיוּן רָב. – הָעִנְיָן הַזֶה נִרְאָה לִי מְסֻבָּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי מֵרֹאשׁ, – הוֹסִיף לְדַבֵּר, בְּהוֹרִידוֹ אֶת רֹאשׁוֹ עַל כַּף יָדוֹ. הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר הִתְבּוֹנֵן אֶל הָרֹשֶׁם הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִנְיָן זֶה עַל הַבַּלָשׁ הַמְפֹרְסָם, וּבַת צְחוֹק קַלָה נִרְאֲתָה עַל שְׂפָתָיו.

– הַשְׁעָרָתְךָ הָאַחֲרוֹנָה עַל דְבַר אַפְשָׁרוּת שֶׁל הַסְכָּמָה הֲדָדִית בֵּין הַנִרְצָח וּבֵין הַגַנָב, וְכִי קֶטַע זֶה הוּא חֵלֶק מִמִכְתַּב הַזְמָנָה שֶׁשָׁלַח הָאֶחָד מֵהֶם אֶל חֲבֵרוֹ, אֵינֶנָה מְשׁוֹלֶלֶת הָאַפְשָׁרוּת לְגַמְרִי, – פָּתַח הוֹלְמְס לִבְּסוֹף וְאָמַר. – פִּתְקָא זוֹ פּוֹתַחַת לָנוּ…

וְעוֹד הַפַּעַם הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ עַל כַּפּוֹת יָדָיו וּרְגָעִים אֲחָדִים יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּמַחְשָׁבוֹת עֲמוּקוֹת; כַּאֲשֶׁר הֵרִים סוֹף סוֹף אֶת רֹאשׁוֹ רָאִיתִי, וְהִנֵה שָׁבָה הָאַדְמִימוּת לְשַׂחֵק בְּפָנָיו וְעֵינָיו הִתְנוֹצְצוּ כְּמוֹ שֶׁהִתְנוֹצְצוּ לִפְנֵי מַחֲלָתוֹ. הוּא נִזְדַקֵר מִמְקוֹמוֹ וַיִקְפֹּץ וַיַעֲמֹד עַל רַגְלָיו בְּאוֹתוֹ הַמֶרֶץ אֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה.

– הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַה! – פָּנָה אֵלֵינוּ. – חָפֵץ הָיִיתִי לְהִתְעַסֵק כִּמְעָט בִּמְתִינוּת וּבְיִשׁוּב הַדַעַת בִּפְרָטָיו שֶׁל עִנְיָן זֶה. יֵשׁ בּוֹ דְבַר־מָה הַמוֹשֵׁךְ אוֹתִי אֵלָיו וְהַמְגָרֶה אֶת סַקְרָנוּתִי עַד לִמְאֹד. אִם טוֹב הַדָבָר בְּעֵינֶיךָ, אֲדוֹנִי שַׂר־הַגְדוּד, וַעֲזַבְתִּיךָ בְּחֶבְרַת וַטְסוֹן רֵעִי, וַאֲנִי אֵלֵך לִי עִם הָאָדוֹן הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר לְמַעַן הִוָכֵחַ עַד כַּמָה נְכוֹנָה וַאֲמִתִּית הִיא הַהַשְׁעָרָה אֲשֶׁר נוֹלְדָה זֶה עַתָּה בְּמֹחִי. בְעוֹד חֲצִי הַשָׁעָה אָשׁוּבָה הֵנָה.

עָבְרָה כְּשָׁעָה וָחֵצִי עַד אֲשֶׁר שָׁב הָאִינְסְפֵּקְטוֹר לְבַדוֹ.

– הָאָדוֹן הוֹלְמְס מִתְהַלֵךְ לוֹ עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה הֵנָה וָהֵנָה, – הוֹדִיעַ לָנוּ הַבָּא, – הוּא מְבַקֵשׁ אֶתְכֶם כִּי תוֹאִילוּ לָקוּם וְלָלֶכֶת אֶל הַבָּיִת…

– אֶל בֵּית הָאָדוֹן קֵינִינְגַם?

– כֵּן, אֲדוֹנִי.

– לָמָה זֶה?

הַפָּקִיד מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו דֶרֶךְ תִּמָהוֹן.

– בֶּאֱמֶת אֹמַר, כִּי אֵינֶנִי יוֹדֵעַ. בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ, אֹמַר לָכֶם, כִּי כַּאֲשֶׁר אֶחֱזֶה לִי אָנִי, עוֹד לֹא שָׁב מ־ר הוֹלְמְס לְאֵיתָנוֹ אַחֲרֵי מַחֲלָתוֹ. הִתְנַהֲגוּתוֹ הִיא מוּזָרָה בְּיוֹתֵר, הוּא מְרוּגָז וְנִרְגָז כָּל־כַּךְ.

– דוֹמֶה אֲנִי, כִּי רַק לַשָׁוְא תֶּחֱרַד עָלָיו אֶת הַחֲרָדָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת, – עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי. – כְּבָר בָּאתִי לִידֵי הַכָּרָה, כִּי בְשִׁגְעוֹנוֹ וּבְהַנְהָגָתוֹ הַמוּזָרָה שֶׁל רֵעִי יֵשׁ תָּמִיד שִׁיטָה וְתָכְנִית קְבוּעָה.

– אוֹ אוּלַי לְהֶפֶךְ; בְּשִׁיטָתוֹ וּבְתָכְנִית עֲבוֹדָתוֹ יִגָלֶה לְעִתִּים הַשִׁגָעוֹן, – רָטַן הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. – אַךְ הִנֵה הוּא מִשְׁתּוֹקֵק⁹ עַד מְאֹד לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַקֵינִינְגַמִים, וְלָכֵן אִם תּוֹאִיל, אֲדוֹנִי שַׂר־הַגְדוּד, לָלֶכֶת נָקוּם וְנֵלֵךְ אֵלָיו.

מָצֹא מָצָאנוּ אֶת הוֹלְמְס כְּשֶׁהוּא מִתְהַלֵךְ לוֹ עַל פְּנֵי הַשָׂדֶה הֵנָה וָהֵנָה, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ מוּרָד לוֹ עַל חָזֵהוּ וְיָדָיו תְּחוּבוֹת לוֹ בְכִיסֵי מִכְנָסָיו.

– הָעִנְיָן נַעֲשֶׂה מְעַנְיֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר, – פָּנָה הוֹלְמְס אֵלֵינוּ. – נְסִיעָתֵנוּ, וַטְסוֹן, לְהִנָפֵשׁ קְצָת בְּחֵיק הַטֶבַע, הִצְלִיחָה עַד מְאֹד. הַבֹּקֶר עָבַר עָלַי בְּאֹפֶן מְצוּיָן.

– כַּנִרְאֶה, הָיִיתָ בִמְקוֹם מַעֲשֵׂה הָרֶצַח? – שָׁאַל שַׂר הַגְדוּד.

– כֵּן הַדָבָר, אֲנִי וְהָאִינְסְפֵּקְטוֹר עָשִׂינוּ לָנוּ טִיוּל שֶׁל רִגוּל קָטָן.

– וּבְהַצְלָחָה?

– כֵּן; רָאֹה רָאִינוּ דְבָרִים אֲחָדִים מְלֵאֵי עִנְיָן. הָבָה נֵלֵכָה, וּבְלֶכְתֵּנוּ אֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל. רֵאשִׁית כֹּל רָאִינוּ אֶת גְוִיָתוֹ שֶׁל הַנִרְצָח. וְאַף אָמְנָם, אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר, כִּי הוּא מֵת עַל יְדֵי יְרִיַת אֶקְדָח, כַּאֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָנוּ.

– הַאֻמְנָם הִטַלְתָּ סָפֵק בַּדָבָר הַזֶה?

– בְּכָל זֹאת הָיָה מִן הַצֹרֶךְ לְהִוָכֵחַ בָּזֶה. חֲקִירָתֵנוּ בְּנִדוֹן זֶה לֹא הָיְתָה יְתֵרָה לְגַמְרִי. אַחֲרֵי כֵן דִבַּרְנוּ עִם מ־ר קֵינִינְגַם וְעִם בְּנוֹ, אֲשֶׁר הֶרְאוּ לָנוּ בְּדִיוּק אֶת הַמָקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם קָפַץ הַגַנָב וְעָבַר דֶרֶךְ הַגָדֵר. דָבָר זֶה הָיָה מְעַנְיֵן בְּיוֹתֵר.

– מוּבָן הַדָבָר.

– אַחַר בִּקַרְנוּ אֶת אֵם הַנִרְצָח, אַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לְהַצִיל מִפִּיהָ דָבָר, יַעַן כִּי זְקֵנָה הִיא וְחוֹלָה בְיוֹתֵר.

– וְתוֹצָאוֹת כָּל הַחֲקִירוֹת הֲלָלוּ מַה הֵן?

– הַדַעַת וְהַהַכָּרָה, כִּי עִנְיָן זֶה הוּא מוּפְלָא בְּמִינוֹ. אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי בִּקוּרֵנוּ זֶה יָפִיץ עָלָיו אוֹר כִּמְעָט, אֲנִי וְהָאִינְסְפֵּיקְטוֹר, כִּמְדוּמַנִי, שֶׁשְׁנֵינוּ מַסְכִּימִים אֲנַחְנוּ, כִּי קֶטַע הַנְיָר שֶׁנִשְׁאַר בְּכַף יָדוֹ הַקְמוּצָה שֶׁל הַנִרְצָח הִיא תְּעוּדָה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד.

– קֶטַע זֶה צָרִיךְ לְשַׁמֵשׁ לָנוּ נְקוּדַת־מוֹצָא, מ־ר הוֹלְמְס.

וְהוּא אָמְנָם מְשַׁמֵשׁ לָנוּ נְקוּדָה כָּזוּ. מְחַבֵּר תְּעוּדָה זוּ הִכְרִיחַ אֶת וִילְיַם קִירְוַן לָקוּם בְּשָׁעָה מְאוּחָרָה כָזוּ מִשְׁנָתוֹ. אַךְ אֵיפֹה הוּא אוֹתוֹ הַמִכְתָב, אֲשֶׁר מִמֶנוּ נִקְרַע קֶטַע זֶה?

– אֲנִי חִפַשְׂתִּי הֵיטֵב בְּכָל סְבִיבוֹת מְקוֹם הָרֶצַח, בְּתִקְוָתִי לְמָצְאוֹ, – אָמַר הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר.

– הוּא הוּצָא בְחָזְקָה מִידֵי הַנִרְצָח. מִי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה זָקוּק כָּל־כַּךְ לְמִכְתָּב זֶה? הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמִכְתָּב הַזֶה הָיָה יָכֹל לְהוֹכִיחַ אֶת אַשְׁמָתוֹ. וְכִי מַה זֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאֹוֹ? קָרוֹב הַדָבָר לְוַדָאִי, כִּי שָׂמָהוּ בְּכִיס בִּגְדוֹ מִבְּלִי הִתְבּוֹנֵן, כִּי חֵלֶק אֶחָד נִשְׁאַר בְּיַד הַנִרְצָח. לוּ עָלָה בְיָדֵנוּ לִמְצוֹא אֶת חֵלֶק הַמִכְתָּב הַשֵׁנִי, כִּי אָז – מוּבָן הַדָבָר, – הָיִינוּ מִתְקָרְבִים אֶל פִּתְרוֹן הַחִידָה הַסְתוּמָה הַזֹאת.

– כֵּן הַדָבָר; אַךְ אֵיכָכָה זֶה נַגִיעַ וְנָבוֹא אֶל כִּיסוֹ שֶׁל הָרוֹצֵחַ, וַאֲנַחְנוּ עוֹד טֶרֶם תְּפַשְׂנוּהוּ וְטֶרֶם נֵדַע מִי הוּא?

– כֵּן, כֵּן; וְאַף אָמְנָם יֵשׁ לַחֲשוֹב כִּמְעָט בְּנִדוֹן זֶה. עוֹד שְׁאֵלָה אַחַת: הַמִכְתָּב הֲרֵי נִשְׁלָח לְוִילְיַם, הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּתַב אוֹתוֹ הֲלֹא לֹא הִמְצִיאָהוּ הוּא עַצְמוֹ אֵלָיו, שֶׁאִם כֵּן הֲלֹא הָיָה יָכֹל לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה בְּעַל פֶּה וְלֹא בִּכְתָב. וּבְכֵן, מִי הִמְצִיא לוֹ אֶת הַמִכְתָּב הַזֶה? וְאוּלַי נִשְׁלַח אֵלָיו עַל יְדֵי הַפּוֹסְטָה?

– חָקַרְתִּי וְדָרַשְׁתִּי בְּנִדוֹן זֶה, – עָנָה הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. – הַמִכְתָּב נִתְקַבֵּל אֶל יָדוֹ אֶתְמוֹל אַחֲרֵי הַצָהֳרָיִם עַל יְדֵי הַפּוֹסְטָה. מַעֲטֶפֶת הַמִכְתָּב לֹא נִשְׁתַּמְרָה.

– מְצוּיָן הַדָבָר! – קָרָא הוֹלְמְס בְּטָפְחוֹ דֶרֶךְ חִבָּה לְהָאִינְסְפֵּיקְטוֹר עַל שִׁכְמוֹ. – אַתָּה רָאִיתָ אֶת נוֹשֵׂא הַמִכְתָּבִים. בֶּאֱמֶת אֹמַר לְךָ, כִּי עֹנֶג וְנַחַת־רוּחַ יֶשׁ לוֹ לְאָדָם בְּעָבְדוֹ אִתְּךָ יָחַד. אַךְ הִנֵה הַדֶרֶך אֶל בֵּית הַקֵינִינְגַמִים; אִם תֵּלֵךְ אִתִּי, אֲדוֹנִי שַׂר־הַגְדוּד וְהֶרְאֵיתִי לְךָ אֶת מְקוֹם הָרֶצַח.

עָבַרְנוּ עַל יַד בַּיִת קָטֹן וְיָפֶה, אֲשֶׁר בּוֹ גָר הַנִרְצָח וְדֶרֶךְ שְׂדֵרַת אַלוֹנִים חֲסוּנִים הִגַעְנוּ עַד בַּיִת עַתִּיק וְנֶהְדָר הַבָּנוּי בְּטַעַם דוֹרָהּ שֶׁל הַמַלְכָּה חַנָּה. מִמַעַל לִמְבוֹא הַכָּבוֹד הָיְתָה חֲרוּתָה שְׁנַת הַמִלְחָמָה עַל יַד מַלְפְּלַקֶה.¹⁰ הוֹלְמְס וְהָאִינְסְפֵּיקְטוֹר הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ אֶל מְבוֹא הַבַּיִת הַשֵׁנִי, הַנִשְׁקָף אֶל הַגָן, אֲשֶׁר הִבְדִיל בֵּינוֹ וּבֵין הַגָדֵר אֲשֶׁר נִמְשְׁכָה לְיַד הַדֶרֶךְ. עַל יַד הַמָבוֹא הַזֶה עָמַד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ אַחַד הַשׁוֹטְרִים.

– פְּתַח נָא אֶת הַדֶלֶת, – אָמַר הוֹלְמְס, – עַתָּה נִתְבּוֹנֵן נָא; הִנֵה עַל הַמַדְרֵגָה הַזֹאת עָמַד מ־ר קֵינִינְגַם הַצָעִיר וְרָאָה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנֶאֱבָקִים בַּמָקוֹם הַזֶה, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עָלָיו כָּעֵת. מ־ר קֵינִינְגַם הַזָקֵן עָמַד עַל יַד הַחַלוֹן הַשֵׁנִי מִצַד שְׂמֹאל, וַיַרְא אֶת הָרוֹצֵחַ בְּבָרְחוֹ מִשְׂמֹאל לַשִׂיחַ הַזֶה. גַם מ־ר קֵינִינְגַם הַבֵּן רָאָה אֶת זֹאת. בְּנוֹגֵעַ לַשִׂיחַ הַזֶה דִבְרֵי שְׁנֵיהֶם מְכֻוָנִים הֵמָה. אָז מִהֵר מ־ר אָלֵיק וַיֵצֵא מִן הַבַּיִת וַיִכְרַע עַל בִּרְכָּיו עַל יַד הַנִרְצָח. אַדְמַת הַמָקוֹם הִיא קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְכַּאֲשֶׁר תִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם, לֹא נִשְׁתַּמְרוּ כָּל עֲקֵבוֹת וְכָל סִימָנִים, אֲשֶׁר הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲזוֹר לָנוּ כִּמְעָט.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע יָצְאוּ מֵעֵבֶר לְקֶרֶן הַבַּיִת שְׁנֵי אֲנָשִׁים; אֶחָד מֵהֶם הָיָה כְּבָר בָּא בַּשָׁנִים, וְתָוֵי פָּנָיו עַזִים וַחֲזָקִים וּמַבַּט עֵינָיו עַז וְקָשֶׁה בְּיוֹתֵר. הַשֵנִי הָיָה אָדָם צָעִיר מְהוּדָר. פָּנָיו הַמְאִירִים וְהַמִצְטַחֲקִים, וּבִגְדֵי הַתִּפְאֶרֶת אֲשֶׁר עָלָיו לֹא הִתְאִימוּ כְּלָל אֶל אוֹתוֹ הַמִקְרֶה הַנוֹרָא אֲשֶׁר הֱבִיאָנוּ עַד הַמָקוֹם הַזֶה.

– הַעֲדַיִן הִנְךָ מִתְעַסֵק בְּעִנְיָן זֶה? – פָּנָה וְאָמַר אֶל הוֹלְמְס. – וַאֲנִי אָמַרְתִּי, כִּי אַתֶּם, בְּנֵי לוֹנְדוֹן הַמְפוֹרְסָמִים, תַּעַמְדוּ תֵּכֶּף עַל טִיב הָעִנְיָן. אַךְ נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי טָעִיתִי.

– הוֹי, הוֹי, הֲלֹא תִתְּנוּ לָנוּ זְמָן כִּמְעָט, – עָנָה הוֹלְמְס בִּתְמִימוּת.

– כֵּן הַדָבָר, הַרְבֵּה זְמָן יִדָרֵשׁ לָכֶם, – אָמַר מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם, – לְפִי דַעְתִּי אֵין כָּל הוֹכָחוֹת וְסִימָנִים.

– יֵשׁ רַק הוֹכָחָה אַחַת, – עָנָה הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. – חוֹשְׁבִים אֲנַחְנוּ, כִּי אִם יִצְלַח בְּיָדֵנוּ לִמְצוֹא… הָהּ, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַיִם! וְכִי מַה זֶה הָיָה לְךָ, מ־ר הוֹלְמְס?

פְּנֵי רֵעִי שִׁנוּי כְּרֶגַע וַיִהְיוּ נוֹרָאִים עַד מְאֹד. עֵינָיו שָׁקְעוּ בְּחוֹרֵיהֶן וְתָוֵי פָּנָיו הִתְעַוְתוּ עַד מְאֹד, וּמִתּוֹךְ אֲנָחָה כְּבוּשָׁה צָנַח וַיִפּוֹל אָרְצָה. נִבְהַלְנוּ וְנִרְעַשְׁנוּ כֻּלָנוּ מֵהִתְפָּרְצוּת עַזָה וּפִתְאוֹמִית זוּ שֶׁל מַחֲלָתוֹ, וַנְמַהֵר לַהֲרִימוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וּלְהַבִיאֵהוּ אֶל בֵּית הַמְבַשְׁלִים. רְגָעִים אֲחָדִים שָׁכַב בְּלִי נֹעַ בְּתוֹךְ הַכּוּרְסָה הַגְדוֹלָה אֲשֶׁר הִשְׁכַּבְנוּהוּ בָּהּ, וַיְנַשֵם בִּכְבֵדוּת. אַחֲרֵי כֵּן קָם מְבוּיָשׁ קְצָת וַיְבַקֵשׁ אֶת סְלִיחָתֵנוּ עַל הַבְעִיתוֹ אוֹתָנוּ כָּכָה וְעַל הַפַּחַד אֲשֶׁר גָרַם לָנוּ.

– וַטְסוֹן רֵעִי יָכֹל לְהָעִיד לִפְנֵיכֶם, כִּי זֶה לֹא כְּבָר עָבְרָה עָלַי מַחֲלָה קָשָׁה, – אָמַר אֶל הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ. – עֲדַיִן לֹא נִרְפֵּאתִי כָּלִיל וְהַמַחֲלָה תּוֹקֶפֶת אוֹתִי עוֹד לִפְרָקִים.

– אוּלַי אֲצַוֶה לְהַמְצִיא אוֹתָךְ¹¹ הַבַּיְתָה בְּמֶרְכַּבְתִּי. – שָׁאַל קֵינִינְגַם הַזָקֵן.

– הֱיוֹת, כִּי הִנְנִי כְּבָר פֹּה הָיִיתִי חָפֵץ לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּדָבָר הַזֶה לְמַעַן הִוָכֵחַ בְּנוֹגֵעַ לִפְרָט אֶחָד קָטָן, דָבָר זֶה נָקֵל מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ.

– וּמַה הוּא הַדָבָר?

– רוֹאִים אַתֶּם, הָעִנְיָן הוּא כַּךְ; אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי מְאֹד מְאֹד אֶפְשָׁר לְשָׁעֵר, כִּי וִילְיַם הָאוּמְלָל בָּא אֶל מְקוֹם הָרֶצַח לֹא טֶרֶם בּוֹא הָרוֹצֵחַ אֵלָיו, כִּי אִם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָרוֹצֵחַ חָדַר כְּבָר אֶל הַבָּיִת. בְּעֵינֵיכֶם אֵין, כַּנִרְאֶה, כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמַנְעוּל הַדֶלֶת נִשְׁבָּר, אַךְ הָרוֹצֵחַ לֹא בָּא אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת.

– לִי נִרְאֶה לְוַדָאִי, כִּי אָמְנָם כֵּן הָיָה הַדָבָר, – אָמַר מ־ר קֵינִינְגַם בִּרְצִינוּת. – הֵן אָלֵיק בְּנִי הָיָה עֲדַיִן עֵר וּבְוַדָאִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ לוּ נִכְנַס אִישׁ אֶל הַבַּיִת מִתָּחַת.

– וְאֵיפֹה זֶה יָשַׁב?

– אֲנִי יָשַׁבְתִּי וְעִשַׁנְתִּי בַּחֲדַר־תִּלְבָּשְׁתִּי.

– אֵיפֹה הוּא חַלוֹנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַחֶדֶר?

– הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר מִצַד שְׂמֹאל, בְּשׁוּרָה אַחַת עִם חַלוֹנוֹ שֶׁל חֲדַר אָבִי.

– מוּבָן הַדָבָר, כִּי בִּשְׁנֵי הַחֲדָרִים הָאֵלֶה דָלְקוּ עוֹד הַמְנוֹרוֹת?

– מוּבָן הַדָבָר שֶׁכֵּן הוּא.

– נִפְלָא הַדָבָר, – הֵעִיר הוֹלְמְס מִתּוֹךְ בַּת‏־צְחוֹק קַלָה. – וְכִי לֹא יִפָּלֵא הַדָבָר, כִּי גַנָב – וְכַנִרְאֶה, גַנָב בָּקִי וְרָגִיל בִּמְלַאכְתּוֹ, – יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לָבוֹא אֶל תּוֹךְ בַּיִת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה עַל יְדֵי הָאוֹר שֶׁבְּחַלוֹנוֹתָיו, כִּי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבָיו אֵינָם יְשֵׁנִים עוֹד?

– אֵין זֹאת, כִּי אִישׁ אַמִיץ־לֵב וְעַז־נֶפֶשׁ הוּא הָאִישׁ הַזֶה.

– לוּלֵא הָיָה כָּל דְבַר פֶּלֶא בָּעִנְיָן הַזֶה, כִּי אָז לֹא הָיָה לָנוּ כָּל צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֵלֶיךָ כִּי תִפְתְּרֶנוּ, – אָמַר מ־ר אָלֵיק. – וּמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְהַשְׁעָרָתְךָ, כִּי הַגַנָב חָדַר אֶל הַבַּיִת עוֹד טֶרֶם בּוֹא וִילְיַם, הִנֵה אֲנִי חוֹשֵׁב הַשְׁעָרָה כָּזוּ לְהֶבֶל וּרְעוּת־רוּחַ. וְכִי לֹא הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים אֶל אִי־הַסְדָרִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְלֹא הָיִינוּ מַרְגִישִׁים בַּחֲפֵצִים הָאֲבוּדִים?

– דָבָר זֶה תָּלוּי בְּאֵיכוּתָם שֶׁל הַחֲפֵצִים הָאֲבוּדִים, – אָמַר הוֹלְמְס. – הֲלֹא תִּזְכְּרוּ, מִסְתָּמָא, אֲדוֹנִי, וְתִתְּנוּ אֶל לִבְּכֶם, כִּי יֵשׁ לָנוּ בָּזֶה עֵסֶק עִם גַנָב וְשׁוֹדֵד מוּפְלָא שֶׁל מ־ר אֵיקְטוֹן?… פְּקַעַת שֶׁל חֲבָלִים, מַכְבֵּשׁ־נְיָרוֹת וְעוֹד דִבְרֵי הֶבֶל כָּאֵלֶה.

– אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים אֶת הַכֹּל בִּרְשׁוּתְךָ, מ־ר הוֹלְמְס, – אָמַר קֵינִינְגַם הַזָקֵן. – כָּל מַה שֶׁתְּצַוֶה אַתָּה אוֹ הָאָדוֹן הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר יֵעָשֶׂה תֵּכֶּף וּמִיָד.

– רֵאשִׁית, – עָנָה הוֹלְמְס, – חָפַצְתִּי מְאֹד כִּי אַתָּה אֲדוֹנִי תּוֹעִיד פְּרָס בְּעַד תְּפִישַׂת הָרוֹצֵחַ, – הֲלֹא הָרָשׁוּת לֹא תְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָבָר הַזֶה! – וּדְבָרִים כָּאֵלֶה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בְּהֶקְדֵם הָאֶפְשָׁרִי. הִנֵה כָּתַבְתִּי דְבָרִים אֲחָדִים עַל הַגִלָיוֹן; אוּלַי יִהְיֶה מִטוּבְךָ לַחֲתוֹם אֶת שִׁמְךָ תַּחְתֵּיהֶם. אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי חֲמִשִּׁים לִטְרָאוֹת הֵם פְּרָס מַסְפִּיק.

– בְּחֵפֶץ לֵב הָיִיתִי נוֹתֵן גַם חֲמֵשׁ מֵאוֹת, – אָמַר קֵינִינְגַם, בְּקַחְתּוֹ מִידֵי הוֹלְמְס אֶת הַנְיָר וְאֶת הָעִפָּרוֹן שֶׁהִגִישׁ לוֹ. – אַךְ פֹּה יֵשׁ אִי־דַיְקָנוּת, – הוֹסִיף בְּהִתְבּוֹנְנוֹ הֵיטֵב אֶל הַכָּתוּב בַּנְיָר.

– אֶפְשָׁר מְאֹד, יַעַן כִּי מִהַרְתִּי מְאֹד לִכְתּוֹב.

– הִתְבּוֹנֵן נָא; הִנְךָ כּוֹתֵב: “הֱיוֹת כִּי בַּיוֹם הָרְבִיעִי לְשָׁבוּעַ זֶה, בְּעֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַיְלָה, נַעֲשָׂה נִסָיוֹן שֶׁל שׁוֹד…” וְכֵן הָלְאָה. וּבֶאֱמֶת הֲלֹא הָיְתָה הַהִתְנַפְּלוּת בִּשְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה.

שְׁגִיאָה קְטַנָה זוּ הֶעֱצִיבַתְנִי מְאֹד, בְּדַעְתִּי כִּי הוֹלְמְס יִצְטָעֵר עָלֶיהָ. הוּא הִצְטַיֵן תָּמִיד בְּדַיְקָנוּת יְתֵרָה בְּנוֹגֵעַ לְהַרְצָאַת הַמִקְרִים שֶׁקָרוּ, אַךְ הַמַחֲלָה הָעַזָה שֶׁעָבְרָה עָלָיו בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים הִכְשִׁילָה, כַּנִרְאֶה, אֶת כֹּחוֹ, וּמִקְרֶה קָטֹן זֶה הוֹכִיחַ לִי בַּעֲלִיל, כִּי עֲדַיִן לֹא שָׁב רֵעִי לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן. הוּא עַצְמוֹ הִתְבַּיֵשׁ קְצָת, הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר הֵרִים אֶת גַבּוֹת עֵינָיו דֶרֶךְ תִּמָהוֹן, וּמִפִּי אָלֵיק קֵינִינְגַם פָּרַץ צְחוֹק גָדוֹל; אַךְ הַדְזֵ’נְטִילְמֵן הַזָקֵן תִּקֵן אֶת הַשְׁגִיאָה וַיָשֶׁב אֶת הַנְיָר לְהוֹלְמְס.

– מַהֲרָה אֵפוֹא וּשְׁלַח הוֹדָעָה זוּ אֶל הָעִתּוֹנִים לְהַדְפָּסָה, – אָמַר אֵלָיו. – סְבוּרַנִי כִּי זוֹהִי הַמְצָאָה יָפָה.

הוֹלְמְס קִפֵּל אֶת הַנְיָר בְּדַיְקָנוּת כְּדַרְכּוֹ וַיְשִׂימֶנוּ אֶל תּוֹךְ סֵפֶר רְשִׁימוֹתָיו.

– וְעַתָּה, – אָמַר, – הָיִינוּ מֵטִיבִים לַעֲשׂוֹת, לוּ עָבַרְנוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת אִם לֹא לָקַח אוֹתוֹ הַגַנָב הַמוּזָר דְבַר־מָה מִכְּלֵי הַבַּיִת וַחֲפָצָיו.

בְּטֶרֶם הִכָּנְסוֹ אֶל תּוֹך הַבַּיִת הִתְבּוֹנֵן הוֹלְמְס הֵיטֵב אֶל הַדֶלֶת הַשְׁבוּרָה. נִרְאֶה הָיָה, כִּי הַגַנָב הִשְׁתַּמֵשׁ בְּמַפְסֶלֶת אוֹ בְּסַכִּין חֲזָקָה לְמַעַן הַעְתִּיק אֶת לְשׁוֹן הַמַנְעוּל מִמְקוֹמוֹ.

– מַשְׁמַע, כִּי בְבֵיתְכֶם אֵין מַבְרִיחִים אֶת הַדְלָתוֹת בִּבְרִיחִים? – שָׁאַל הוֹלְמְס.

– אֵין אָנוּ רוֹאִים צֹרֶךְ בָּזֶה.

– וְכֶלֶב אֵינְכֶם מַחֲזִיקִים בְּבֵיתְכֶם?

– יֵשׁ לָנוּ כֶּלֶב בְּבֵיתֵנוּ, אַךְ הוּא קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת מֵעֵבֶר הַבַּיִת הַשֵׁנִי.

– מָתַי הוֹלְכִים מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת לִישׁוֹן?

– בְּעֶרֶךְ הַשָׁעָה הָעֲשִׂירִית בָּעֶרֶב.

– אֶל נָכוֹן הָיָה גַּם וִילְיַם הוֹלֵךְ לִישׁוֹן בְּשָׁעָה זוּ.

– כֵּן הַדָבָר.

– נִפְלָא הַדָבָר, כִּי הוּא הָיָה עֵר בְּשָׁעָה מְאוּחֶרֶת כָּזוּ דַוְקָא בַּלַיְלָה הַזֶה. כָּעֵת הָיִיתִי שְׂבַע־רָצוֹן מְאֹד לוּ הוֹאַלְתָּ לְלַוֹת אוֹתָנוּ בְּחַדְרֵי בֵיתֶךָ, מ־ר קֵינִינְגַם.

מִסְדְרוֹן הַבַּיִת הָרָצוּף רִצְפַּת אַבְנֵי גָזִית הוֹבִיל אֶל מַדְרֵגָה שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר דַרְכָּהּ מִתְרוֹמְמִים וְעוֹלִים אֶל הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. דֶרֶךְ אוֹתוֹ מִסְדְרוֹן הָיוּ בָּאִים גַם אֶל כִּיכָּר אַחַת קְטַנָה, אֲשֶׁר מִמֶנָה הִתְחִילָה עוֹד מַדְרֵגָה אַחַת, וֹתֵר יָפָה וְיוֹתֵר נֶהְדָרָה מֵהָרִאשׁוֹנָה, מַדְרֵגַת מַעֲלַת הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר הוֹבִילָה אֶל חֲדַר־הַבִּיאָה הַנֶהְדָר. אֶל כִּכָּר קְטַנָה זוּ הָיוּ פּוֹנוֹת דַלְתוֹת חֲדַר הָאוֹרְחִים וְחַדְרֵי מִשְׁכָּב אֲחָדִים, וּבֵינֵיהֵם חַדְרֵי מִשְׁכָּבָם שֶׁל מ־ר קֵינִינְגַם וּבְנוֹ. הוֹלְמְס הִתְנַהֵל לוֹ לְאִטוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוֹ בְּשִׂים־לֵב אֶל סִגְנוֹן הַגִזְרָה וְהַבִּנְיָה שֶׁל הַבָּיִת. מִתּוֹךְ מַרְאֵה פָּנָיו הִכַּרְתִּי, כִּי גִלָה עִקְבוֹת חֲדָשִׁים, אַךְ עֲדַיִין אֵינֶנוּ יוֹדֵעַ לְהַחֲלִיט לְאָן יוֹבִילוּהוּ עִקְבוֹת חֲדָשִׁים אֵלֶה.

– אֲדוֹנִי הַמְכֻבָּד וְהֶחָבִיב, – פָּנָה מ־ר קֵינִינְגַם הַזָקֵן אֶל רֵעִי וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמַע קֹצֶר־רוּחַ, – הֲלֹא כָּל זֶה הוּא, עַל דִבְרָתִי, לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל. הִנֵה חַדְרִי, פֹּה עַל יַד קְצֵה הַמַדְרֵגָה, וְאַחֲרָיו חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל בְּנִי. הֲלֹא מִדַעְתְּךָ תָּבִין, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לַגַנָב לַחֲדוֹר וְלָבוֹא עַד הַמָקוֹם הַזֶה מִבְּלִי שֶׁנַרְגִישׁ בִּמְצִיאוּתוֹ, אֲנִי אוֹ בְּנִי.

– כִּמְדוּמַנִי, כִּי אֶצְטָרֵךְ לָשׁוּב וּלְבַקֵשׁ עִקְבוֹת חֲדָשִׁים – הֵעִיר הוֹלְמְס בְּבַת צְחוֹק וּבִדְבָרָיו נִשְׁמַע כְּעֵין רֹגֶז עָצוּר. – אֲבַקְשְׁכֶם, אֲדוֹנַי, לִהְיוֹת סַבְלָנִים עוֹד זְמַן־מָה. הִנֵה חָפַצְתִּי לְמָשָׁל, לָדַעַת, מַה הוּא הַמֶרְחָק אֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְאָדָם הַמַבִּיט דֶרֶךְ חַלוֹנוֹת חַדְרֵי הַמִשְׁכָּב לִרְאוֹת אוֹתוֹ. חֶדֶר זֶה, הוּא – עַד כַּמָה שֶׁאֲנִי מֵבִין – חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל בִּנְךָ, – הוֹסִיף הוֹלְמְס בְּפָתְחוֹ אֶת דֶלֶת הַחֶדֶר, – וְזֶהוּ חֲדַר תִּלְבָּשְׁתּוֹ, הוּא הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ יָשַׁב בִּנְךָ וְעִשֵׁן בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִילָה הַמְהוּמָה. לְאָן זֶה פּוֹנֶה וְיוֹצֵא חַלוֹנוֹ שֶׁל חֶדֶר זֶה?

הוּא עָבַר דֶרֶךְ חֲדַר־הַמִשְׁכָּב, פָּתַח אֶת דַלְתּוֹ הַשְׁנִיָה וַיִתְבּוֹנֵן אֶל הַחֶדֶר הַשֵׁנִי.

– מְקַוֶה אֲנִי, כִּי כָּעֵת הִנְךָ כְּבָר שְׂבַע־רָצוֹן? – שָאַל מ־ר קֵינִינְגַם הַזָקֵן בְּכַעַס.

– תּוֹדָה לְךָ אֲדוֹנִי; כִּמְדוּמַנִי, שֶׁרָאִיתִי כְּבָר אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה נָחוּץ לִי לִרְאוֹת.

– כִּי אָז, אִם הַדָבָר נָחוּץ, נַעֲבוֹר וְנָבוֹא גַם אֶל חֶדְרִי.

– אִם רַק אֵין כָּל מַעֲצוֹר מִצִדְךָ בַּדָבָר.

הַזָקֵן מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וַיְנַהֲגֵנוּ אֶל חֶדְרוֹ, חֶדֶר פָּשׁוּט וּמְרוּהָט רְהִיטִים פְּשׁוּטִים, בְּלִי כָּל פְּאֵר וְיוֹפִי מְיוּחָדִים.

בְּשָׁעָה שֶׁהַנִכְנָסִים נִגְשׁוּ אֶל הַחַלוֹן הִתְעַכֵּב הוֹלְמְס קְצָת, בְּאֹפֶן שֶׁאֲנִי וְהוּא הָיִינוּ הָאַחֲרוֹנִים בִּקְבוּצַת הַהוֹלְכִים. עַל יַד מַרְגְלוֹת מִטָתוֹ שֶׁל הַזָקֵן עָמַד שֻׁלְחָן קָטֹן וְעָלָיו קְעָרָה וּבָהּ תַּפּוּחֵי־זָהָב אֲחָדִים, וּבַקְבּוּק רָחָב לַמָיִם. כַּאֲשֶׁר עָבַרְנוּ עַל יַד שֻׁלְחָן קָטֹן זֶה, גָחַן הוֹלְמְס קְצַת וּלְתִמְהוֹנִי הַגָדוֹל אָחַז בְּרַגְלָיו, וַיְהַפְּכֵהוּ עַל פָּנָיו. הַבַּקְבּוּק נָפַל לָאָרֶץ בְּקוֹל רַעַשׁ גָדוֹל וַיְנֻפַּץ לָרְסִיסִים, הַקְעָרָה נִשְׁבְּרָה אַף הִיא וְהַתַּפּוּחִים הִתְגַלְגְלוּ עַל פְּנֵי רִצְפַּת הַחֶדֶר אֶל כָּל הָעֲבָרִים.

– הוֹי, וַטְסוֹן, מַה זֹאת עָשִׂיתָ? – קָרָא הוֹלְמְס אֵלַי: – הַבֵּט־נָא, מַה הָיָה לַשָׁטִיחַ שֶׁתַּחַת הַשֻׁלְחָן.

נָבוּךְ וּמִבְּלִי דַעַת מַה לַעֲנוֹת עַל דְבָרָיו גָחַנְתִּי עַל הָאָרֶץ וָאָחֵל לְלַקֵט אֶת הַתַּפּוּחִים הַמְפוּזָרִים, בַּהֲבִינִי, כִּי מִסִבָּה יְדוּעָה רַק לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ חָפֵץ רֵעִי כִּי אֶקַח אֶת הָאַשְמָה, אַשְׁמַת הַנֶזֶק, עָלַי וְעַל צַוָארִי. גַם יֶתֶר הַנֶאֱסָפִים מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשַׂי וַיָרִימוּ אֶת הַשֻׁלְחָן וַיַעֲמִידוּהוּ עַל מְקוֹמוֹ.

– הוֹי, – קָרָא הָאִינְסְפֵּקְטוֹר. – אַיֵה אֵיפֹה הוּא?

הוֹלְמְס נֶעְלַם וְאֵינֶנוּ.

– חַכּוּ־נָא כִּמְעָט, – אָמַר מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם. – כְּפִי אֲשֶׁר אֶחֱזֶה לִי יָצָא קְצַת מִדַעְתּוֹ. הָבָה, אַבָּא, נֵלְכָה־נָא וְרָאִינוּ אֵיפֹה הוּא.

שְׁנֵיהֶם מִהֲרוּ וַיֵצְאוּ בִּמְרוּצָה מִן הַחֶדֶר. הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר, שַׂר־הָאֶלֶף וְאָנֹכִי נִשְׁאַרְנוּ עוֹמְדִים תְּמֵהִים וּמִתְפַּלְאִים וּמַבִּיטִים זֶה עַל זֶה מִבְּלִי הָבִין דָבָר.

– חֵי נַפְשִׁי, כִּי נָכוֹן גַם אֲנִי לְהַחֲזִיק בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מ־ר אָלֵיק, – אָמַר הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. – אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּעֵקֶב הַמַחֲלָה שֶׁעָבְרָה עָלָיו, אַךְ לִי נִדְמֶה כִּי…

קוֹל קוֹרֵא לְעֶזְרָה: “הוֹשִׁיעוּ! הַצִילוּ! מְמִיתִים אוֹתִי!” הִפְסִיק אֶת דִבְרֵי הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. לְחֶרְדָתִי הַגְדוֹלָה הִכַּרְתִּי בְּקוֹל הַקוֹרֵא אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רֵעִי וְכִמְשׁוּגָע הִתְפָּרַצְתִּי מִן הַחֶדֶר אֶל הַכִּכָּר אֲשֶׁר לְפָנָיו. הַקוֹלוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁתַּנוּ וַיִהְיוּ לְקוֹל נַחֲרָה, לְאֶנְקַת הוֹלֵךְ לָמוּת, נִשְׂאוּ וּבָאוּ מִן אוֹתוֹ הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ הָיִינוּ קֹדֶם שֶׁנִכְנַסְנוּ לְחֶדֶר זֶה. כְּחֵץ מִקֶשֶׁת מִהַרְתִּי אֶל הַחֶדֶר הַזֶה וּמִמֶנוּ אֶל חֲדַר הַתִּלְבֹּשֶׁת הַסָמוּךְ. שְׁנֵי הַקֵינִינְגַמִים, הָאָב וְהַבֵּן, הִתְנַפְּלוּ עַל הוֹלְמְס, הִטִילוּהוּ עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר וַיִתְאַמְצוּ לַהֲמִיתוֹ. הַצָעִיר חִנֵק אוֹתוֹ, בְּאָחֲזוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו בְּצַוָארוֹ, וְהַזָקֵן, דוֹמֶה הָיָה, כְּאִלוּ הוּא חָפֵץ לְפָרֵק אֶת כַּף יָדוֹ מִמִסְגַרְתָּהּ. בְּרֶגַע אֶחָד הִתְנַפַּלְנוּ שְׁלָשְׁתֵּנוּ עֲלֵיהֶם וּבְחֶזְקַת הַיָד חִלַצְנוּ אֶת הוֹלְמְס מִידֵיהֶם. הוּא קָם בִּכְבֵדוּת מֵעַל הָאָרֶץ, חִוֵר עַד מְאֹד וְנוֹשֵׁם בִּכְבֵדוּת.

– הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר, אֱסוֹר אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה! – קָרָא מִתּוֹךְ נְשִׁימָה כְּבֵדָה.

– בַּמֶה הֵם נֶאֱשָׁמִים?

– בְּרֶצַח הָרַכָּב וִילְיַם קִירְוַן.

הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר הִבִּיט עַל סְבִיבוֹ מִתּוֹךְ תִּמָהוֹן וּמְבוּכָה.

– הוֹי, אֲדוֹנִי מ־ר הוֹלְמְס! – הִתְעוֹרֵר לִבְסוֹף מִתּוֹךְ תִּמְהוֹנוֹ הַגָדוֹל, – בָּטוּחַ אֲנִי, כִּי אַתָּה לֹא…

– אַל תּוֹסֶף דַבֵּר, הִתְבּוֹנֵן־נָא אֶל פְּנֵיהֶם! – עָנָה הוֹלְמְס קְטוּעוֹת.

מֵעוֹדִי וְעַד הַיוֹם הַהוּא לֹא אֵירַע לִי לִרְאוֹת בִּפְנֵי אָדָם הַבָּעָה שֶׁל הַכָּרַת הַחֵטְא וְהַפֶּשַׁע, כָּזוּ שֶׁרָאִיתִי לְפָנַי כָּעֵת. הַזָקֵן הָיָה מְדֻכֶּה לְגַמְרִי; פָּנָיו, בַּעֲלֵי הַשַׁרְטוּטִים הַגַסִים, קִבְּלוּ מִין הַבָּעָה כְּבֵדָה וּזְעוּמָה, כְּאִלוּ הִתְיָאֵשׁ כְּבָר מִכֹּל וְאַחַת הִיא לוֹ מַה שֶׁיִהְיֶה בְּעוֹד רָגַע. לְעוּמַת זֶה אָבַד לִבְנוֹ כָּל הַפְאֵר וְהֶהָדָר אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ בָּרִאשׁוֹנָה; קֶצֶף וְזַעַם נוֹרָא עִווּ אֶת פָּנָיו הַיָפִים וַיִבְרְקוּ כִּבְרָקִים בְּתוֹךְ עֵינָיו שֶׁהוּעָמוּ. הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר לֹא אָמַר כְּלוּם, הוּא נִגַשׁ אֶל הַדֶלֶת וַיִשְׁרֹק בְּמַשְׁרוֹקִיתוֹ. לְקוֹל שְׁרִיקָתוֹ מִהֲרוּ וּבָאוּ שְׁנֵי שׁוֹטְרִים.

– אֵינֶנִי יָכֹל לַעֲשׂוֹת אֲחֶרֶת, מ־ר קֵינִינְגַם, – פָנָה הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר אֶל הַזָקֵן. – אֲנִי מְקַוֶה, כִּי כָּל זֶה הוּא רַק טָעוּת¹², אֲשֶׁר תִּגָלֶה עַד מְהֵרָה. הוֹי, הוֹי! מַה זֶה! חֲדָל!

הוּא הֵנִיעַ בְּיָדוֹ וּמִידֵי קֵינִינְגַם הַצָעִיר נָפַל הָאֶקְדָח אֲשֶׁר בּוֹ חָפֵץ לָשׂוּם קֵץ לְחַיָיו.

– שְׁמוֹר לְךָ אֶת הַדָבָר הַזֶה, – אָמַר הוֹלְמְס בְּדָרְכוֹ בְּרַגְלוֹ עַל הָאֶקְדָח. – הוּא יִהְיִה נִצְרָךְ לְךָ בִּשְׁעַת חֲקִירַת בֵּית־דִין; אַךְ הִתְבּוֹנֵן־נָא וּרְאֵה, הִנֵה הַדָבָר שֶׁהָיָה נָחוּץ לָנוּ.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹשִׁיט לוֹ פִּסַת נְיָר קְטַנָה.

– הַקֶטַע הַשֵׁנִי שֶׁל הַמִכְתָּב? – שָׁאַל הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר.

– כֵּן הַדָבָר.

– וְאֵיפֹה זֶה הָיָה?

– שָׁם, בְּאוֹתוֹ הַמָקוֹם, אֲשֶׁר שָׁמָה הָיָה אֶפְשָׁר לְקַוֹת לִמְצוֹא אוֹתוֹ. תֵּכֶּף אֲבָאֵר לְךָ אֶת הַכֹּל. דוֹמֶה אֲנִי, כִּי אַתָּה, אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, תּוּכַל כָּעֵת לָשׁוּב לְבֵיתְךָ יַחַד עִם מ־ר וַטְסוֹן; וַאֲנִי שּׁוֹב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שָׁעָה לְכָל הַיוֹתֵר. עָלֵינוּ עוֹד לְדַבֵּר דְבָרִים אֲחָדִים עִם הַנֶאֱסָרִים וְלַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר בְּוַדָאִי שֶׁאָשׁוּב.

הוֹלְמְס עָמַד בְּדִבּוּרוֹ וְכַעֲבוֹר שָׁעָה אַחַת נִכְנַס כְּבָר אֶל חֲדַר הָעִשׁוּן שֶׁל שַׂר־הָאֶלֶף בְּלִוְיַת אָדוֹן אֶחָד בָּא בַּשָׁנִים וּבַעַל קוֹמָה מְמוּצַעַת; הוּא הִצִיג אֶת בֶּן־לִוְיָתוֹ לְפָנַי בְּתוֹר מ־ר אֵיקְטוֹן; הוּא אֵיקְטוֹן אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ הָיָה דְבַר הַגְנֵבָה הָרִאשׁוֹנָה.

– חָפֵץ חָפַצְתִּי, כִּי מ־ר אֵיקְטוֹן יִהְיֶה גַם הוּא בְּשָׁעָה שֶׁאָקוּם לְבָאֵר אֶת כָּל פִּרְטֵי הַדָבָר הַזֶה, – אָמַר הוֹלְמְס, – יַעַן כִּי טֶבַע הָעִנְיָן מְחַיֵב שֶׁעָלָיו לְהִתְעַנְיֵן בְּעִנְיָן זֶה לְכָל פִּרְטֵי פְּרָטָיו. יָרֵא אָנֹכִי, אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף, כִּי הִתְחָרֵט תִּתְחָרֵט עַל הַכְנִיסְךָ אֶל תּוֹך בֵּיתְךָ אוֹרֵחַ מַפְרִיעַ־שָׁלוֹם כָּמוֹנִי.

– לְהֶפֶךְ, – עָנָה שַׂר הָאֶלֶף בְּרֶגֶשׁ, – חוֹשֵׁב אֲנִי, כִּי הִצְלַחְתִּי בָּזֶה מְאֹד, שֶׁאוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן וְלִלְמוֹד אֶת אֹפֶן חֲקִירוֹתֶיךָ. הִנְנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶה לְפָנֶיךָ, כִּי תּוֹצְאוֹת חֲקִירָתְךָ בְּעִנְיָן רַע זֶה עָלוּ הַרְבֵּה עַל כָּל מַה שֶׁקִוִיתִי. אַךְ בְּכָל זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי מֵבִין מַה הֵנָה הָרְאָיוֹת וְהַהוֹכָחוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדֶיךָ לְמַעַן בָּרֵר עִנְיָן זֶה.

– יָרֵא אֲנִי כִּי בֵאוּרַי בְּנִדוֹן זֶה יָסִירוּ אֶת כָּל הַקֶסֶם מֵעַל כָּל הָעִנְיָן וְיִגְרְמוּ לְךָ רַק מַפַּח־נֶפֶשׁ, אַךְ רָגִיל אֲנִי לִבְלִי לְהַעֲלִים אֶת אֹפֶן עֲבוֹדָתִי לֹא מֵאֵת וַטְסוֹן רֵעִי וְלֹא מֵאֵת כָּל הָאֲנָשִׁים הַמַשְׂכִּילִים הַמִתְעַנְיְנִים בְּאֹפֶן עֲבוֹדָתִי וּבְתַכְנִיתָהּ. אַךְ רֵאשִׁית כֹּל, הֱיוֹת כִּי סָבַלְתִּי כִּמְעָט מִידֵי הָאֲדוֹנִים הַנִכְבָּדִים הָהֵם בַּחֲדַר מִשְׁכָּבָם, לָכֵן הִנְנִי אוֹמֵר לְחַזֵק אֶת כֹּחִי כִּמְעָט בִּלְגִימַת יַיִן־שָׂרוּף מִיֵינְךָ, אֲדוֹנִי שַׂר־הָאֶלֶף. בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים הִנְנִי מַרְגִישׁ אֶת עַצְמִי חָלָשׁ כִּמְעָט.

– מְקַוֶה אֲנִי כִּי מַחֲלָתְךָ לֹא תוֹסִיף לִתְקוֹף אוֹתְךָ, וַעֲצַבֶּיךָ יִשְׁקֹטוּ.

– הוֹלְמְס פָּרַץ בִּצְחוֹק גָדוֹל.

– עוֹד מְעַט וְנַגִיעַ גַם לְמַחֲלַת עֲצַבַּי, – אָמַר אֵלֵינוּ. – אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל עַל הַסֵדֶר וְאַרְאֶה לָכֶם, אֵיךְ בָּאתִי לִידֵי מַסְקְנוֹתָי, וְאַתֶּם, בְּמָטוּתָא מִכֶּם, הַפְסִיקוּנִי־נָא אִם אֵיזֶה דָבָר לֹא יִהְיֶה מוּבָן לָכֶם כָּל צָרְכּוֹ.

"עִיקַר הָעִיקָרִים בְּעִנְיַן חֲקִירוֹת מַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע הוּא לָדַעַת לְהַבְדִיל בֵּין הַפְּרָטִים הַיְסוֹדִיִים, הַחֲשׁוּבִים, וּבֵין הֲמוֹן הַפְּרָטִים הַתְּפֵלִים הַמִצְטַבְּרִים וְנֶעֶרָמִים עַל יָדָם, שֶׁאִם לֹא כֵּן תִּתְפּוֹרֵר שִׂימַת־הַלֵב וְתִפְנֶה לִצְדָדִים שׁוֹנִים, תַּחַת אֲשֶׁר עָלֶיהָ לְהִתְרַכֵּז לִנְקוּדָה אַחַת. בְּנִידוֹן שֶׁלָנוּ לֹא הָיָה כָּל סָפֵק בְּעֵינִי לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן, כִּי אֶת הַמִפְתֵּחַ לְכָל מַעֲשֵׂה הַפֶּשַׁע הַזֶה יֵש לְחַפֵּשׂ¹³ בְּקֶטַע הַנְיָר, אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּיַד הַנִרְצָח.

"וְטֶרֶם שֶאוֹסִיף לְבָאֵר לָכֶם אֶת כָּל מַהֲלַךְ חֲקִירָתִי, הָיִיתִי חָפֵץ לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת־לִבְּכֶם אֶל דָבָר זֶה: לוּ הָיְתָה הוֹדָעָתוֹ שֶׁל מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם, כִּי הָרוֹצֵחַ בָּרַח תֵּכֶּף וּמִיָד אַחֲרֵי יְרוֹתוֹ בָּרַכָּב הָאוּמְלָל – אֲמִתִּית, – כִּי אָז הֲלֹא הַדָבָר בָּרוּר וְנִרְאָה לָעַיִן, כִּי לֹא הוּא הָאִישׁ אֲשֶר הוֹצִיא אֶת הַנְיָר מִידֵי הַנִרְצָח. וְאִם לֹא הוּא עָשָׂה אֶת הַדָבָר הַזֶה, כִּי אָז עָשָׂה זֹאת מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם עַצְמוֹ; הַצָעִיר וְלֹא הַזָקֵן, יַעַן כִּי בְּשָׁעָה שֶׁהַזָקֵן יָרַד אֶל מְקוֹם הַמַעֲשֶׂה נִמְצְאוּ שָׁמָה כְּבָר אֲחָדִים מִמְשָׁרְתֵי הַבָּיִת. דָבָר זֶה הוּא פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר וְנִרְאָה מַמָשׁ לָעֵינָיִם, אַךְ הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר לֹא שָׂם לִבּוֹ לָזֶה, יַעַן כִּי מִנְקוּדַת הַשְׁקָפָתוֹ אִי־אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִילוּ לַחֲשׁוֹד בְּבַעֲלֵי הָאֲחוּזָה, כִּי יֵשׁ לָהֶם שַׁיָכוּת כָּל שֶׁהִיא אֶל מַעֲשֵׂי הָרֶצַח. וּבְנוֹגֵעַ אֵלַי, הִנֵה חָפְשִׁי אֲנִי מִכָּל דֵעָה קְדוּמָה וְהִנְנִי הוֹלֵךְ תָּמִיד אֶל כָּל הַמָקוֹם אֲשֶׁר הָעִקְבוֹת וְהַסִמָנִים הַמוֹבִילִים אֵלָיו נִרְאִים לִי גְלוּיִים וּבְהִירִים בְּיוֹתֵר, וּבְאֹפֶן כָּזֶה, כְּבָר בְּרֵאשִׁית הַחֲקִירָה הִתְיַחַסְתִּי בְּחֶשֶׁד וּבְאִי־אֵמוּן אֶל תַּפְקִידוֹ שֶׁל מ־ר קֵינִינְגַם הַצָעִיר בְּכָל הָעִנְיָן הָרַע הַזֶה.

“בְּעִיוּן וּבְכַוָנָה וּבְשִׂימַת־לֵב מְרֻבָּה הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל פִּסַת הַנְיָר אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה בִידֵי הַנִרְצָח, אֲשֶׁר נִמְסְרָה לִי עַל יְדֵי הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר. תֵּכֶּף עָמַדְתִּי עַל זֶה, כִּי קֶטַע זֶה הוּא חֵלֶק מִתְּעוּדָה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד. הִנֵה הַקֶטַע לִפְנֵיכֶם, וְכִי אֵינְכֶם מַרְגִישִׁים בּוֹ אֵיזֶה דָבָר יוֹצֵא מִגֶדֶר הָרָגִיל הָרָאוּי לְהִתְעַכֵּב עָלָיו?”

– הַכְּתָב אֵינֶנוּ יָשָׁר, – אָמַר שַׂר־הָאֶלֶף.

– אֲדוֹנִי הַיָקָר! – קָרָא הוֹלְמְס, – הִתְבּוֹנֵן־נָא הֵיטֵב וְרָאִיתָ, כִּי אֵין כָּל סָפֵק בַּדָבָר, כִּי הַמִכְתָּב נִכְתָּב בִּידֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְסֵרוּגִין, שִׂים־נָא לִבְּךָ אֶל הָאוֹת “שׁ” הַכְּתוּבָה בִּכְתָב בָרוּר וּמְפֻתָּח בְּהַמִלִים “בִּשְׁלֹשֶׁת” “הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה”, וְהַשְׁוֵה אוֹתָהּ עִם הַ“שׁ” שֶׁבְּהַמִלָּה “אֶפְשָׁר”, הַכְּתוּבָה בִּכְתָב רָפֶה וּבִלְתִּי מְפֻתָּח כָּל־כַּךְ. דַיָה לִבְדִיקָה כָּל־שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל לְהִוָכַח, כִּי הַמִלִים “בִּשְׁלֹשֶׁת” “הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה” כְּתוּבוֹת בְּיָד חֲזָקָה וַאֲמִיצָה יוֹתֵר וְהַמִלָה “אֶפְשָׁר” – בְּיָד יוֹתֵר חֲלָשָׁה.

– בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי אָמְנָם אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר כִּנְכוֹן הַיוֹם! – קָרָא שַׂר־הָאֶלֶף.

נִרְאִים הַדְבָרִים, כִּי שְׁנֵי אֲנָשִׁים הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת דְבַר־רֶצַח, אַךְ הָאֶחָד לֹא נָתַן אֵמוּן בֵּהַשֵׁנִי וְלָכֵן הָחְלַט הַדָבָר, כִּי כָּל הַמַעֲשֶׂה יֵעָשֶׂה עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם יַחְדָו. הַמַתְחִיל בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶה הָיָה בְּוַדָאִי זֶה שֶׁכָּתַב אֶת הַמִלִים “בִּשְׁלֹשֶׁת”, “הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה”.

– וְכִי מֵאַיִן הִנְךָ מוֹצִיא מַסְקָנָה זוּ?

– אֶת זֶה אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא גַם מֵהַשְׁוָאַת שְׁנֵי הַכְּתָבִים זֶה אֶל זֶה. אַךְ לִי יֵשׁ בָּזֶה הוֹכָחוֹת אֲחֵרוֹת, יוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת, אִם תִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אֶל קֶטַע זֶה אָז תָּבוֹא לִידֵי הַחְלָטָה, כִּי הָאִישׁ בַּעַל הַיָד הַחֲזָקָה יוֹתֵר הוּא אֲשֶׁר כָּתַב רִאשׁוֹנָה אֶת הַמִלִים אֲשֶׁר עָלוּ בְּחֶלְקוֹ לִכְתּוֹב, בְּהַשְׁאִירוֹ מְקוֹמוֹת חֲלָקִים לְרֵעֵהוּ לְמַעַן יְמַלֵא אוֹתָם בְּהַמִלִים אֲשֶׁר עָלָיו לְכָתְבָן. הַמְקוֹמוֹת הַחֲלָקִים בֵּין הַמִלִים – יֵשׁ שֶׁהָיוּ קְטַנִים בְּיוֹתֵר, וְעַל הַשֵׁנִי הָיָה אֵפוֹא לְצַמְצֵם וְלִדְחוֹק אֶת הָאוֹתִיוֹת לְמַעַן אֲשֶׁר יוּכַל לְהַכְנִיס בַּמָקוֹם הַפָּנוּי אֶת הַמִלָה הַנְחוּצָה. וַהֲרֵי בָּרוּר הַדָבָר וּבָרוּר כַּשֶׁמֶשׁ, כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּתַב אֶת דְבָרָיו רִאשׁוֹנָה, הוּא הָרֹאשׁ וְהָרִאשׁוֹן בְּכָל הַמַעֲשֶׂה הַזֶה.

– מְצוּיָן הַדָבָר! – קָרָא מ־ר אֵיקְטוֹן.

– אֲבָל גַם פָּשׁוּט וְשִׁטְחִי בְּיוֹתֵר, – אָמַר הוֹלְמְס, – אַךְ כָּעֵת הִנְנוּ נִגָשִׁים אֶל נְקוּדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד. אֶפְשָׁר הַדָבָר כִּי אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, כִּי הַכָּרַת גִיל הָאָדָם וִימֵי שְׁנוֹת חַיָיו עַל יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּכְתַב־יָדוֹ הִגִיעָה כָּעֵת עַל יְדֵי הַמוּמְחִים לַדָבָר לְמַדְרֵגָה גְבוֹהָה וְלִידֵי דִיוּק גָדוֹל מְאֹד. בְּמִקְרִים נוֹרְמַלִים אֶפְשָׁר כִּמְעַט תָּמִיד לְהַכִּיר אֶת גִיל הָאָדָם עַל פִּי כְּתָבוֹ. הִנְנִי אוֹמֵר: בְּמִקְרִים נוֹרְמַלִים, יַעַן כִּי הַמַחֲלוֹת וְחוּלְשַׁת הַגוּף נוֹתְנוֹת לִכְתַב־הַיָד צִבְיוֹן שֶׁל זִקְנָה, אַף עַל פִֹּי שֶׁהַכּוֹתֵב הוּא עוֹדֶנוּ צָעִיר לְיָמִים. בְּנִידוֹן שֶׁלָנוּ, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים אֶל הַיָד הַכּוֹתֶבֶת שֶׁל הָאֶחָד וְהִנֵה הִיא אַמִיצָה וַחֲזָקָה בְּשָׁעָה שֶׁיָדוֹ שֶׁל הַשֵׁנִי הִיא בִלְתִּי בְּטוּחָה כִּמְעָט, אַף עַל פִּי שֶׁגַם כְּתָבָהּ הוּא נָאֶה וּמְדוּיָק, – יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְהַחֲלִיט אֶל נָכוֹן, כִּי הַכּוֹתֵב הָרִאשׁוֹן הוּא צָעִיר לְיָמִים וְהַשֵׁנִי – אִישׁ בָּא בַּיָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁלִכְלַל זִקְנָה מוּפְלֶגֶת לֹא הִגִיעַ עֲדַיִן.

– מְצוּיָן הַדָבָר! – שָׁנָה מ־ר אֵיקְטוֹן אֶת קְרִיאָתוֹ.

– אַךְ אִם נוֹסִיף לָלֶכֶת הָלְאָה וּבָאנוּ אֶל עוֹד נְקוּדָה אַחַת, וְהִיא דַקָה וּמוּפְלָאָה מֵהָרִאשׁוֹנָה. בִּשְׁנֵי הַכְּתָבִים גַם יַחַד יֵשׁ דְבַר מָה הַמְיוּחָד לַאֲנָשִׁים קְרוֹבִים זֶה לָזֶה קִרְבַת מִשְׁפָּחָה. לָכֶם יִהְיֶה דָבָר זֶה נִרְאֶה מִתּוֹךְ אוֹתִיוֹת אֲחָדוֹת הַדוֹמוֹת בִּכְתִיבָתָן גַם בִּכְתָבוֹ שֶׁל הָאֶחָד וְגַם בִּכְתָבוֹ שֶׁל הַשֵׁנִי, וְלִי אֲנִי יֵשׁ סִמָנִים רַבִּים וְדִיוּקִים קְטַנִים שֶׁעַל יָדָם בָּאתִי לִידֵי הַחְלָטָתִי זוּ, אֵינֶנִי מְסֻפָּק כִּי מִתּוֹךְ מִכְתָּב זֶה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר אֶת אֹפֶן כְּתִיבָתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה הַזֹאת. מוּבָן הַדָבָר, כִּי אֲנִי מַרְצֶה בָּזֶה לִפְנֵיכֶם רַק אֶת הַמַסְקָנוֹת הָעִקְרִיוֹת שֶׁל חֲקִירוֹתָי. כָּל הַנוֹתָר הוּא עִנְיָן רַק לְמוּמְחִים. אֲבָל אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה הַדָבָר, וְכָל חֲקִירוֹתַי רַק חַזֵק חִזְקוּ בְּקִרְבִּי אֶת הַהַנָחָה כִּי רַק הַקֵינִינְגַמִים, הָאָב וְהַבֵּן, הֵם הֵם אֲשֶׁר כָּתְבוּ אֶת הַמִכְתָּב הַזֶה.

"כַּאֲשֶׁר הִגַעְתִּי לִידֵי הַנָחָה זוּ, שַׂמְתִּי, כְּמוּבָן, אֶת לִבִּי לַחֲדוֹר אֶל כָּל פִּרְטֵי הָעִנְיָן וְלִרְאוֹת אָנָה יוֹבִילוּ פְּרָטִים אֵלֶה. הָלַכְתִּי עִם הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר עַד בֵּית הַקֵינִינְגַמִים וְהִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל כָּל מָה שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְבּוֹנֵן שָׁמָה. כַּאֲשֶׁר נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, יָרוּ אֶל הַנִרְצַח מִמֶרְחָק שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רֶגֶל וְיוֹתֵר. בִּגְדוֹ שֶׁל הֶהָרוּג שָׁחַר מֵאֲבַק־הַשְׂרֵפָה שֶׁל הַיְרִיָה. הַיוצֵא מִזֶה, כִּי מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם שִקֵר בְּאָמְרוֹ, כִּי הַשׁוֹדֵד יָרָה בְוִילְיַם בִּשְׁעַת הֵאָבְקוֹ אִתּוֹ. נֵלֵךְ הָלְאָה; בְּנוֹגֵעַ לְאוֹתוֹ הַמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ עָבַר הַשׁוֹדֵד אֶת הַגָדֵר וַיִמָלֵט אֶל הַדֶרֶךְ, כִּוְנוּ הָאָב וְהַבֵּן אֶת דִבְרֵי עֵדוּתָם. אַךְ דַוְקָא בַּמָקוֹם זֶה יֵשׁ עַל יַד הַגָדֵר מָקוֹם שָׁפָל וְקַרְקָעוֹ לַח. וְיַעַן כִּי בְּאוֹתָהּ הַשְׁפֵלָה לֹא מָצָאתִי כָּל עִקְבוֹת אָדָם, בָּאתִי לִידֵי הַהוֹכָחָה, כִּי לֹא רַק שֶׁהַקֵינִינְגַמִים שִׁקְרוּ עוֹד הַפַּעַם, אֶלָא שֶׁכָּל אָדָם מִן הַחוּץ לֹא לָקַח כָּל חֶבֶל בְּעִנְיָן זֶה.

“עַתָּה הָיָה עָלַי לְחַפֵּשׂ וְלִמְצוֹא אֶת סִבּוֹת הָרֶצַח; לְמַעַן פְּתוֹר חִידָה סְתוּמָה זוּ נִסִיתִי לִמְצוֹא אֶת פֶּשֶׁר דְבַר הַגְנֵבָה הַמוּזָרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מ־ר אֵיקְטוֹן. מֵהַדְבָרִים הָאֲחָדִים שֶׁנִפְלְטוּ מִפִּי שַׂר־הָאֶלֶף הֲבִינוֹתִי כִּי בֵּינְךָ, מ־ר אֵיקְטוֹן, וּבֵין הַקֵינִינְגַמִים יֵשׁ אֵיזֶה דִין וּדְבָרִים שֶׁהִגִיעוּ עַד בֵּית הַמִשְׁפָּט. מוּבָן הַדָבָר, כִּי בְּקִרְבִּי נוֹלְדָה הַהַשְׁעָרָה, כִּי הֵם הֵם אֲשֶׁר חָתְרוּ וַיָבוֹאוּ כַּגַנָבִים אֶל חֲדַר־הַסְפָרִים אֲשֶׁר בְּבֵיתְךָ, בְּקַוֹתָם לִמְצוֹא שָׁמָה תְּעוּדוֹת וּכְתָבִים אֲשֶׁר הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכְרִיעַ אֶת כַּף מֹאזְנֵי הַמִשְׁפָּט לְטוֹבָתְךָ”.

– אֱמֶת וְנָכוֹן הַדָבָר, – אָמַר אֵיקְטוֹן, – אֵין אַף סָפֵק כָּל שֶׁהוּא בַּדָבָר. תַּחַת יָדִי נִמְצֵאת תְּעוּדָה הַמוֹכִיחָה בְּאֹפֶן בָּרוּר שֶׁאֵין לְהַכְּחִישׁוֹ, כִּי מַחֲצִית אַדְמַת־אֲחוּזָתָם שַׁיֶכֶת לִי, וְלוּ עָלָה הַדָבָר בְּיָדָם לִמְצוֹא תְּעוּדָה זוּ, – לְאָשְׁרִי הֲרֵי הִיא שְׁמוּרָה בַּאֲרוֹנוֹ הַבָּטוּחַ־מִדְלֵקָה שֶׁל פְּרַקְלִיטִי, – בְּוַדָאִי שֶׁהָיוּ זוֹכִים בְּדִינָם אִתִּי.

– וּבְכֵן הֲלֹא תִרְאֶה, כִּי כִדְבָרַי כֵּן הוּא! – אָמַר הוֹלְמְס וּבַת־צְחוֹק קַלָה נִרְאֲתָה עַל שְׂפָתָיו. – זֶה הָיָה נִסָיוֹן עַז וְנוֹאָשׁ, וּבוֹ אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל מ־ר אָלֵיק קֵינִינְגַם. כַּאֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ אֶת אֲשֶׁר בִּקֵשׁוּ הִשְׁתַּדְלוּ לָתֵת לְכָל הַדָבָר צוּרָה שֶׁל גְנֵבָה פְּשׁוּטָה, וְלָכֵן לָקְחוּ אִתָּם דְבָרִים אֲחָדִים מִכָּל אֲשֶׁר בָּא לְיָדָם בָּרִאשׁוֹנָה; כָּל זֶה הָיָה בָרוּר לְמַדַי, אַךְ דְבָרִים רַבִּים נִשְׁאֲרוּ עוֹד בִּלְתִּי מוּבָנִים לִי. הָעִקָר הָיָה לִמְצוֹא אֶת חֵלֶק הַמִכְתָּב הֶחָסֵר. בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי אָלֵיק הוֹצִיא אוֹתוֹ מִידֵי הַנִרְצָח וְכִמְעָט שֶׁהָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁשָׂם אוֹתוֹ בְּכִיס מְעִיל־הַלַיְלָה שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בּוֹ בִּשְׁעַת הַמַּעֲשֶׂה. וְכִי אֵיפֹה זֶה יְשִׂימוֹ אִם לֹא שָׁמָה? הַשְׁאֵלָה הָיְתָה רַק בָּזֶה, אִם הוּא נִמְצָא שָׁמָה גַם כָּעֵת, עָלַי הָיָה לֶאֱזוֹר אֶת כָּל כֹּחוֹתַי לְמַעַן בָּרֵר אֶת הַשְׁאֵלָה הַזֹאת וּבִשְׁבִיל זֶה נִכְנַסְתִּי אֶל בֵּיתָם.

הַקֵינִינְגַמִים קָרְבוּ אֵלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר תִּזְכְּרוּ מִסְתָּמָא, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַדְנוּ עַל יַד הַדֶלֶת הַמוֹבִילָה אֶל בֵּית־הַמְבַשְׁלִים. מוּבָן הַדָבָר מֵאֵלָיו, כִּי עָלַי הָיָה לְהִזָהֵר וְלִבְלִי לְהַזְכִּיר בְּאָזְנֵיהֶם עַל דְבַר הַמִכְתָּב הַמְבוּקָשׁ, שֶׁאִם לֹא כֵּן הֲלֹא יְמַהֲרוּ לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם. הָאִינְסְפֵּיקְטוֹר הִתְכּוֹנֵן כְּבָר לְדַבֵּר אִתָּם בָּזֶה וּלְהוֹכִיחַ לָהֶם עַד כַּמָה גָדוֹל הוּא הָעֶרֶךְ שֶׁיֵשׁ לַמִכְתָּב הַמְבוּקָשׁ בְּעֵינָי, אַךְ בָּרֶגַע הַזֶה תָּקְפָה אוֹתִי מַחֲלָתִי הָעַזָה וְהַשִׂיחָה קִבְּלָה עַל יְדֵי זֶה מַהֲלַךְ אַחֵר".

– הוֹי, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַיִם! – קָרָא שַׂר־הָאֶלֶף בִּשְׂחוֹק. – הֲכִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים הָיָה הַדָבָר הַזֶה, כִּי הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְּצַעַרְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁצַעַרְךָ זֶה הָיָה רַק צַעַר מְעוּשֶׂה וְלֹא יוֹתֵר?

– מִנְקוּדַת הַהַשְׁקָפָה הַפְּרוֹפֵיסִיוֹנַלִית נַעֲשָׂה הַדָבָר בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לְמַעֲלָה הֵימֶנוּ. – עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי אַף אֲנִי חֶלְקִי, בְּהַבִּיטִי בְּתִמָהוֹן עַל הָאִישׁ הַמַפְלִיא אוֹתִי בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּהַמְצָאוֹתָיו הַנִפְלָאוֹת.

– יֵשׁ אֲשֶׁר אֳמָנוּת זוּ הִיא נְחוּצָה וּמוֹעִילָה מְאֹד לִבְעָלֶיהָ, – הֵעִיר הוֹלְמְס. – כַּאֲשֶׁר שָׁב רוּחִי אֶל קִרְבִּי הֶעֱרַמְתִּי – כִּמְדוּמַנִי, בְּאֹפֶן לֹא רַע – עַל קֵינִינְגַם הַזָקֵן וְהִכְרַחְתִּיו לִכְתּוֹב בִּכְתַב־יָדוֹ אֶת הַמִלִים “שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה”, לְמַעַן אֲשֶׁר אוּכַל לְהַשְׁוֹת אֶת כְּתַב־יָדוֹ זֶה עִם הַכְּתָב אֲשֶׁר בְּתוֹךְ קֶטַע הַמִכְתָּב.

– הוֹי, עַד כַּמָה נִבְעַרְתִּי מִדָעַת! – קָרָאתִי.

– רָאֹה רָאִיתִי כִּי הִנְךָ מֵצֵר וְדוֹאֵג עַד מְאֹד בִּרְאוֹתְךָ עַד כַּמָה גָּבְרָה עָלַי חוּלְשָׁתִי, – אָמַר הוֹלְמְס מִתּוֹךְ שְׂחוֹק. – וְצַר הָיָה לִי, אָמְנָם, לְצָעֵר אוֹתְךָ. אַחַר־כַּךְ עָלִינוּ כֻּלָנוּ לְמַעֲלָה. כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל חֲדַר־הַתִּלְבֹּשֶׁת רָאִיתִי וְהִנֵה מְעִיל־הַלַיְלָה שֶׁל מ־ר אָלֵיק תָּלוּי עַל הַקִיר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת; אָז הָפַכְתִּי אֶת הַשֻׁלְחָן הַקָטָן אֲשֶׁר בַּחֲדַר הַמִשְׁכָּב עַל פָּנָיו לְמַעַן הַפְנוֹת אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם אֶל הַדָבָר הַזֶה, וְאָז הִתְגַנַבְתִּי בַּחֲשָׁאִי אֶל חֲדַר הַתִּלְבֹּשֶׁת לְמַעַן חַפֵּשׂ¹⁴ בְּתוֹךְ כִּיסֵי הַמְעִיל. אֲנִי רַק הִסְפַּקְתִּי לִמְצוֹא (כַּאֲשֶׁר קִוִיתִי אָמְנָם מֵרֹאשׁ) אֶת הַמִכְתָּב בְּתוֹךְ אַחַד הַכִּיסִים, וְהִנֵה הִתְנַפְּלוּ עָלַי שְׁנֵי הַקֵינִינְגַמִים וּבְוַדָאִי שֶׁהָיוּ מְמִיתִים אוֹתִי אִלְמָלֵא מִהַרְתֶּם אֵלַי לְעֶזְרָה. גַם עַתָּה הִנְנִי מַרְגִיש בִּתְפוֹשׂ קֵינִינְגַם הַצָעִיר בְּצַוָארִי לְמַעַן חַנְקֵנִי, וּבְהִתְאַמֵץ הַזָקֵן לִפְרוֹק אֶת כַּף יָדִי מִמִסְגְרוֹתֶיהָ לְמַעַן הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֶת הַמִכְתָּב. הֵם עָמְדוּ סוֹף סוֹף עַל כַּוָנָתִי וַיָבִינוּ כִּי גִלִיתִי אֶת כָּל מִסְתְּרֵיהֶם וְהַמַעֲבָר הַפִּתְאֹמִי מִן הַבִּטָחוֹן וְהַשַׁלְוָה אֶל הַיֵאוּשׁ הַגָמוּר הֶעֱבִיר אוֹתָם עַל דַעְתָּם לְגַמְרִי וַיַכְרִיחֵם לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ.

“עִם הַזָקֵן שַׂחְתִּי שִׂיחָה קְצָרָה בִּדְבַר סִבַּת הָרֶצַח. אִתּוֹ אֶפְשָׁר עוֹד לְדַבֵּר. אַךְ בְּנוֹ הוּא שֵׁד מִשַׁחַת, הַנָכוֹן לַהֲרוֹג אוֹ לִטְרוֹף נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ לוּ רַק הָיְתָה לוֹ הַיְכֹלֶת לָזֶה. הַזָקֵן בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִבְעוּ מַצְפּוּנָיו לֹא עָמַד עוֹד רוּחוֹ בְּקִרְבּוֹ וַיוֹדֶה לְפָנַי עַל הַכֹּל. נִתְגַלֶה הַדָבָר, כִּי הָרַכָּב הַנִרְצָח הָלַךְ לוֹ חֶרֶשׁ בְּעִקְבוֹת אֲדוֹנָיו בְּבוֹאָם כַּגַנָבִים לְבֵיתוֹ שֶׁל מ־ר אֵיקְטוֹן וּבְאֹפֶן כָּזֶה בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל כַּפּוֹ, וְהוּא אָמַר לְהוֹצִיא תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ מֵהַדָבָר הַזֶה, בְּאַיְמוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁיְגַלֶה אֶת דְבַר עֲוֹנָם בַּקָהָל אִם לֹא יְשַׁלְמוּ לוֹ שְׂכַר שְׁתִיקָה. אַךְ מ־ר אָלֵיק הוּא אָדָם קָשֶׁה בְּיוֹתֵר מִכְדֵי לְהִתְנַהֵג אִתּוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה. וְאָמְנָם הַמְצָאָה מְצוּיָנָה הָיְתָה זֹאת מִצַד הַקֵינִינְגַמִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמִקְרֵה הַגְנֵבָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מ־ר אֵיקְטוֹן בִּשְׁבִיל לְהִפָּטֵר מֵאֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר יָרְאוּ מִפָּנָיו, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאוּ בְּכַפּוֹ. הֵם פֵּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְרַגְלֵי רַכָּבָם וּבְרֶשֶׁת זוּ נִלְכַּד וְהוּמַת. לוּ עָלָה בְּיָדָם לְהוֹצִיא מִיַד הַנִרְצָח אֶת כָּל הַמִכְתָּב וְלוּ שָׂמוּ לֵב לִפְרָטִים קְטַנִים אֲחָדִים, כִּי אָז, אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי כָּל חֶשֶׁד לֹא הָיָה מִתְעוֹרֵר בְּלֵב מִי שֶׁהוּא עֲלֵיהֶם, כִּי הֵם אֲשֵׁמִים בְּרֶצַח זֶה”.

– וְהַמִכְתָּב מַה הוּא? – שָׁאַלְתִּי.

הוֹלְמְס הִנִיחַ לְפָנַי אֶת הַמִכְתָּב הַקָטֹן הַזֶה:

אִם בּוֹא תָבוֹא בִּשְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה

אֶל הַפִּשְׁפָּשׁ אֲשֶׁר לְבֵיתֵינוּ, אָז תִּוָדַע דְבַר־מָה

אֲשֶׁר יַפְלִיאֲךָ מְאֹד, וַאֲשֶׁר, אֶפְשָׁר הַדָבָר,

כִּי יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת גְדוֹלָה לְךָ וּלְחַנָה מוֹרִיסוֹן.

אַךְ אַל נָא תְּגַלֶה אֶת הַדָבָר לְאִישׁ.

– וַאֲנִי אָמְנָם בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי מָצֹא אֶמְצָא דָבָר כָּזֶה אוֹ בְּדוֹמֶה לָזֶה. – הוֹסִיף רֵעִי וְאָמַר. – מוּבָן הַדָבָר, כִּי אֵין אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת הַיִחוּסִים הַהֲדָדִיִים שֶָהָיוּ בֵּין אָלֵיק קֵינִינְגַם וּבֵין הָרַכָּב הַנִרְצָח וּבֵין חַנָה מוֹרִיסוֹן. אַךְ, אֵיךְ שֶׁיִהְיֶה הַדָבָר, וְתוֹצְאוֹת הַדָבָר הֶרְאוּ כִּי הָרֶשֶׁת פֹּרְשָׂה כָּרָאוּי. חוֹשֵׁב אֲנִי וַטְסוֹן רֵעִי, כִּי מְנוּחָתֵנוּ בְּחֵיק הַטֶבַע עָלְתָה לָנוּ בְּאֹפֶן מְצוּיָן וּמָחָר אֲנַחְנוּ שָׁבִים לוֹנְדוֹנָה אֶל מְעוֹנֵנוּ אֲשֶׁר בָּרְחוֹב בֶּקֶר בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִים.