חֹם אוֹר חֹם וָאוֹר חֹם אוֹר וַיַּעַל הָעֲרָפֶל מֵעַל לָאָרֶץ וְהִנֵּה הִיא חֲמִימָה וּבְהִירָה וּבְרוּרָה, וְכָל פְּרָט בָּהּ בּוֹהֵק לְעַצְמוֹ, וּמוּאָר מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ, וְעַל פָּנָיו נְסוּכָה הַמִּלָּה שֶׁהִיא שְׁמוֹ, כֹּה בְּהִירָה הָאָרֶץ וְכָל כָּךְ מַצִּיעָה עַצְמָהּ לַהֲבָנָה. עַל פְּנֵי הַמַּיִם שֶׁאֵין הֵם קַלִּים וְאֵינָם כְּבֵדִים, אֵין הֵם גּוֹעֲשִׁים וְאֵינָם דּוֹמְמִים, אֵין הֵם צְלוּלִים וְאֵינָם עֲמוּמִים, הִנֵּה נִרְאִים סְנַפִּיר וְזָנָב, קִלּוּחַ וְרֹב אֲדָווֹת, וּמִתַּחַת לַמַּיִם – רוַּח אֱלוֹהִים מְרֻמֶּזֶת כְּמִין לִוְיָתָן מְנֻמָּר וְעָיֵף, שֶׁאֵין לוֹ עוֹד אֶלָּא הַמְתָּנָה וְזִכָּרוֹן לְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת יָמָיו, שֶׁכְּכָל שֶׁהֵם נֶחֱוִים כִּסְפוּרִים הֲרֵי הֵם אַל־כִּלָּיוֹן, אֲבָל כְּבָר עֵינָיו רוֹאוֹת רַק פְּנִימָה, וְדָמוֹ שֶׁבְּעוֹרְקָיו שׁוּב אֵינֶנּוּ נִלְחָם כְּאָז בְּקֹר הַמַּיִם מִבַּעַד לְבֵית־הַחֵלֶב הַגָּדוֹל שֶׁהוּא עוֹרוֹ. בְּנֵי דָּגִיג, שֶׁהֵם הַבְלָחָה שֶׁל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁלּוֹ, הִנֵּה זָעִים, לִגְיוֹן עָצוּם שֶׁל מַלְבְּנִים זְעִירִים וּמְהִירִים, לְמַעְלָה לְמַעְלָה, לְמָקוֹם שֶׁשָּׁם הַשֵּׁמוֹת מְפֹרָשִׁים וְיוֹם מַחֲלִיף לַיְלָה וְלַיְלָה – יוֹם.

יֶלֶד קָטָן, זָהֹב, שֶׁמִּשְׁקָפָיו שְׂרוּטִים כָּל כָּךְ, וַאֲגוּדָלָיו רָצוֹן כַּבִּיר שֶׁסֻּכְסַךְ וְהוּבַס, יָשֵׁן עַל הַחוֹף, מְנַחֵשׁ בַּחֲלוֹמוֹ לִוְיָתָן, וְהִנֵּה יִתְעוֹרֵר וְיִשְׁכַּח. עַל סֶלַע כֵּהֶה לְיָדוֹ – הַמִּלָּה “סֶלַע” בּוֹהֶקֶת עָלָיו כְּאַזְהָרָה שֶׁל נֵאוֹן – מֻנָּח חֵפֶץ אָהוּב: מַלְבֵּן מְעֻגָּל וּבְתוֹכוֹ חַלּוֹן, שֶׁבּוֹ מְרַצְּדִים צְבָעִים וְצוּרוֹת. זֶהוּ מִשְׂחָק אֶלֶקְטְרוֹנִי הַמְּגַיֵּס מִמְּךָ פֶּרֶא לוֹהֵט. הַמִּלָּה gameboy מֻנַּחַת עָלָיו בְּהִסּוּס וּבִשְׁאֵלָה. לַיֶּלֶד כַּפּוֹת רַגְלַיִם כְּשֶׁל גּוּרִים, כַּדּוּרִיּוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהֵן מָאֳרָכוֹת, אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מִתְכַּנְּסוֹת פְּנִימָה, מַדְאִיגוֹת כָּל כָּךְ. אוּלַי הַיֶּלֶד חוֹלֶה. אִם יִפְקַח אֶת עֵינָיו, תִּרְאֶה וְהִנֵּה עֵינָיו עֵינֵי עִנְבָּר־כָּחֹל־אָפֹר־יָרֹק עָמוּם, וְלָהֶן רִיסִים שְׁחֹרִים מַפְתִּיעִים, וּמִבַּעֲדָן מַפְצִיעָה, זוֹהֶרֶת כְּאֶקְדָּח, הַמִּלָּה “עַיִן”.

הָעֶרֶב יוֹרֵד וְאַחֲרָיו הַלַּיְלָה, הַיֶּלֶד יָשֵׁן וְיָשֵׁן, רוֹעֲדִים עַפְעַפָּיו בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַחֲלוֹם צוֹבֵט אֶת לִבּוֹ אוֹ מַבְהִילוֹ. הוּא מִתְכַּנֵּס וְנֶאֱסָף לְמָה שֶׁעָלָיו נִכְתָּבוֹת הַמִּלִּים הַנָּכְרִיּוֹת “תְּנוּחָה עֻבָּרִית” שֶׁנִּרְאוֹת בְּקשִׁי בַּחשֶׁךְ, וְיֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם הֶמְיָה וְשִׁכְשׁוּךְ. אַף שֶׁ“תְּנוּחָה” כְּעוּרָה כָּל כָּךְ בְּחַדְשָׁנוּתָהּ הַחֵרֶשֶׁת, בְּהַחְלָפַת סְבִילוּת בִּפְעִילוּת שֶׁהִיא טוֹעָה בָּהֶן, בְּכָל זֹאת הִיא כְּתוּבָה כָּךְ מֵעָלָיו, בְּכָל רַעֲשָׁנוּתָהּ, שָׁם בַּחשֶׁךְ הַשָּׁקֵט, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהָבִין מַהוּ הָאֹפֶן שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיל אֶת הַטּוֹנוּס הַמְּסֻיָּם הַזֶּה, שֶׁל אָדָם הַיָּשֵׁן וּבְכָל הֲוָיָתוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִתְכַּנֵּס לִנְקֻדָּה אַחַת. אוּלַי לְהִתְאַיֵּן, אוֹ אַחֶרֶת – לְהִדָּחֵס לִכְלַל כּוֹחַ קְפִיצִי, שֶׁאוֹתוֹ הוּא אוֹזֵר לַבֹּקֶר שֶׁיָּבוֹא.

אַךְ לֹא כָּך הַיֶּלֶד. הוּא מִתְכַּנֵּס לִכְלַל “תְּנוּחָה עֻבָּרִית” מִשּׁוּם הָאֵימָה, שֶׁמַּבְרִיחָה אוֹתו לִמְקוֹרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁקַּר בַּלַּיְלָה, וְהַדְּבָרִים מוֹשִׁיטִים אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם רַק לְמֶחֱצָה, וְלִפְעָמִים רַק מֵאָחוֹר, בְּמֵעֵין חֲצֵרָם הָאֲחוֹרִית שֶׁל הַדְּבָרִים, שֶׁהִיא מְפֻקְפֶּקֶת וְאוֹרֶבֶת. הוּא רוֹצֶה לָנוּחַ מִשְּׁמוֹ, שֵׁם שֶׁמּוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, יוֹתֵר מִדַּי דּוֹרוֹת נוֹקְבִים דֶּרֶךְ הַחשֶׁךְ עַד אֵלָיו וּמַפְרִיעִים לוֹ לִהְיוֹת יֶלֶד. יֶלֶד: אָדָם קָטָן שֶׁשּׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא. עַל יַלְדוּת כְּתוּבָה הַמִּלָּה “יַעַר”, כְּלוֹמַר הַיַּעַר זֶה דָּבָר שֶׁהוּא אוֹתוֹ־דָּבָר. שָׁם, בְּגִיל שְׁלוֹשׁ־עֶשְׂרֵה, נִמְחֶקֶת וְהוֹלֶכֶת הַמִּלָּה יַעַר בְּעוֹדָהּ מַכְפִּילָה עַצְמָהּ עוֹד וָעוֹד, הִנֵּה הִיא “יַעַר שֶׁל יַעַר” וְאָז “יַעַר שֶׁל יַעֲרוֹת יַעַר” וְאָז “שֵׁם הַיַּעַר שֶׁבּוֹ יַעֲרוֹת יַעַר מְיֹעָרִים” עַד שֶׁלְּפֶתַע מְבַצְבֶּצֶת הַמִּלָּה “אֲנִי”, וְהַיַּלְדוּת אָזְלָה. הִנֵּה הִיא בְּדִיעֲבַד נִזְכֶּרֶת כְּאשֶׁר אָבוּד, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָכוֹל הָיָה אָז לְהֵחָווֹת.

זֶה הַיֶּלֶד הַיָּשֵׁן פּוֹחֵד בַּיַּעַר. הַיַּעַר רוֹצֶה מִמֶּנּוּ דְּבַר־מָה. מַהוּ שֶׁרוֹצֶה הַיַּעַר. הַיַּעַר אוֹמֵר: רוֹצֶה מִמְּךָ דְּבַר־מָה. הַיֶּלֶד אוֹמֵר: מַהוּ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה? הַיַּעַר אוֹמֵר: הַכֹּל. הַיֶּלֶד אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי עָיֵף. אֲנִי עָיֵף. הַיַּעַר אוֹמֵר: אֲנִי רוֹצֶה וְתוֹבֵעַ. הַיֶּלֶד אוֹמֵר: אֲבָל אֲנִי יָשֵׁן, תִּרְאֶה, אֲנִי יָשֵׁן. כִּמְעַט וְאֵינִי. אִי־אֶפְשָׁר שֶׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי דָּבָר, שֶׁאֲנִי יָשֵׁן. הִנֵּה הַמִּלָּה “נִרְדָּם” כְּמוֹ עָנָן חוֹפָה עָלָיו. הַיַּעַר אוֹמֵר: תּוֹבֵעַ וְעוֹמֵד. הַכֹּל. מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְעַד עֶרֶב. עוֹד וָעוֹד. הַרְבֵּה. בָּזֶה אַחַר זֶה. הַיֶּלֶד אוֹמֵר: אֲנִי לֹא יָכוֹל. אֲנִי רוֹצֶה לִישֹׁן. הִנֵּה אֲנִי יָשֵׁן. הַיַּעַר אוֹמֵר: אַתָּה חוֹלֵם. אַתָּה עוֹרֵק. עֲשֵׂה דְּבַר־מָה. שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה עוֹשֶׂה. הַיֶּלֶד אוֹמֵר: לִישֹׁן. זֶה פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל “תְּנוּחָה עֻבָּרִית” לַיֶּלֶד הַיָּשֵׁן עַל הַחוֹל.

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַקְרָב הַמְּהַלֵּךְ הַצִּדָּה. כָּל אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵך וְהוֹלֵך לְהִתְבּוֹנֵן בַּיֶּלֶד. מוֹשִׁיט צְבָתוֹת. הַיֶּלֶד קוֹפֵץ בִּשְׁנָתוֹ וּבוֹכֶה. וּשְׁנֵי מִינֵי עַקְרָב מִתְרַחֲקִים. תַּחְתָּם בָּא צַבּוֹן מַיִם קָטָן, נָעִים, וְקָרוֹב קָרוב לַיֶּלֶד הוּא מַחֲלִיק, וְשָׁם, לֶחִי אֶל לֶחִי, הֵם יְשֵׁנִים.