14
על־פי הייגע.
בְּהַגָּדוֹת עֲרָב, שִׂיחוֹת מִנִּי־קֶדֶם
יְסֻפַּר עַל־אֹדוֹת בֶּן־מֶלֶךְ נָעַר
אֵיךְ קִלְלַת קֹסֵם חֹבֵר חֲבָרִים
הָפְכָה צַלְמוֹ לִדְמוּת חַיְתוֹ־יָעַר.
אַךְ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וּלְמוֹעֲדִים
הַקֶּסֶם יִתְעוֹפֵף יַחֲלֹף כָּלִיל,
וּבֶן־הַמֶּלֶךְ בִּיקַר תִּפְאַרְתּוֹ
יָשִׁיר אֲהָבִים וִיחַלֵּל בֶּחָלִיל.
אֶפֶס כִּמְעַט יַעֲבֹר יוֹם הַכֶּסֶא
לְמַשְׁחִית יֵהָפֵךְ עָלָיו הוֹדֵהוּ,
גְּוֹיָּתוֹ כֻלָּהּ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר
כִּפְרִיץ חַיּוֹת גַּם־חָזוּת פָּנֵיהוּ.
לְבֶן־מֶלֶךְ כָּזֶה אָשִׁיר הַפָּעַם
יִשְׂרָאֵל מִימֵי עוֹלָם שֵׁם כְּבוֹדוֹ,
בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא גַּם־הוּא
לְכֶלֶב שֻׁנּוּ פָנָיו, סָר זִיו הוֹדוֹ.
כְּכֶלֶב עַז־נֶפֶשׁ לֹא־יֵדַע שָׂבְעָה
שֵׁשֶׁת יָמִים יָתוּר אֹכֶל בֶּעָרִים,
בְּכָל־מְלָאכָה נְמִבְזָה כַּפָּיו נְגֹאָלוּ,
יִתְעַלְּלוּ אַף־יִתְקַלְּסוּ בוֹ נְעָרִים.
אַךְ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בַּשָּׁבוּעַ
תָּמִיד כִּנְטוֹת צִלֲלֵי עַרְבָּיִם,
אָז יָשׁוּב לִהְיוֹת כְּאַחַד הָאָדָם –
אֲסוּרֵי־קֶסֶם יִמַּסּוּ כְמוֹ־מָיִם.
כְּאָדָם בִּיקָר יָחוּשׁ יִרְגַּשׁ לִבּוֹ
יָרִים רֹאשׁ, יִרְאֶה אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ,
לָבוּשׁ בִּגְדֵי מִכְלוֹל וּמַחֲלָצוֹת
בְּרֶגֶשׁ וְשָׂשׂוֹן יְהַלֵּךְ אֶל־בֵּית אֱלוֹהַּ.
"אָבִי מַלְכִּי! מַה־טּוֹבוּ אֹהָלֶיךָ
מִשְׁכְּנֹתֶיךָ בְּיוֹם שַׁבָּת וָחֹדֶשׁ,
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה בְּגִילָה וּרְעָדָה
אֶשֳּׁקָה־נָּא מְזוּזֹת הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ!"
בְּהֵיכַל הַתְּפִלָה וּבְכָל־חַצְרוֹתָיו
כְּמוֹ יִשָּׁמַע קוֹל דְּמָמָה דַקָּה,
כְּמוֹ יְרַחֵף רוּחַ־אֵל עַל־סְבִיבֹתָיו
בְּבֹאוֹ לִשְׁכּוֹן אֶת־שְׁפַל־רוּחַ וְדַכָּא.
הַשְׁקֵט וְדוּמִיָּה! רַק הַשַּׁמָּשׁ לְבַד
מְשָׁרֵת בֵּית־אֵל עֹבֵר בֵּין הַשְּׁדֵרוֹת,
יַחְפֹּז אַף־יָרוּץ הֵנָּה וָהֵנָּה
לְהַעֲלוֹת וּלְהַדְלִיק אֶת־כָּל־הַנֵּרוֹת.
מַה־נֶּחְמָד מַה־נָעִים אוֹר יְקָרוֹת זֶה
מַה־מָּתוֹק הָאוֹר מְבַשֵּׂר נֶחָמָה!
אֵיךְ מִתְנוֹסְסוֹת הַמְּנֹרוֹת הַטְּהֹרוֹת
בְּכָל־פִּנּוֹת הַהֵיכָל וְעַל־הַבָּמָה!
כְּכוֹכְבֵי־לַיִל יַבְרִיקוּ קַרְנֵיהֶן
נִכְחָן תִּתְנוֹצֵץ פָּרֹכֶת תְּכֵלֶת,
רֻקְּמָה בַּזָּהָב, מְשֻׁבָּצָה פְנִינִים
כְּמַעֲשֵׂה פֶרַח, שׁוֹשָׁן וַחֲבַצֶּלֶת.
לִפְנֵי הַתֵּבָה נִצָּב הַחַזָּן.
אִישׁ רַךְ גְּבַהּ הַקּוֹמָה וִיפֵה־תֹאַר
וּבְטַלִּיתוֹ עַל־שִׁכְמוֹ יִתְיַפֶּה
יַעֲטָף־שִׁית לוֹ כְּשִׂמְלַת־בּוּץ לָטֹהַר.
לְהַרְאוֹת כַּף־יָדוֹ צְחֹרָה כַשֶּׁלֶג
עַל־חֶלְקַת טוּב צַוָּארוֹ יְנִיפֶנָּה,
יְמַשֵּׁשׁ כֹּה וָכֹה מִצְחוֹ רַקָתוֹ
וְאֶצְבָּעוֹ תַּחַת לֶחְיוֹ יְשִׂימֶנָּה.
קוֹל זִמְרָה יָחֵל בַּלָּט וּבְנָחַת
חִישׁ יַרְחִיב צַעַד כְּאַיָּלָה קַלָּה,
עַד־כִּי יִפְרֹץ בְּרַעַשׁ וָכֹחַ
וִישׁוֹרֵר: “לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה!”
"לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה רַבַּת־חֵן
מַהֲרָה חוּשָׁה, לְךָ כָלוֹת עֵינֶיהָ,
בַּת־מֶלֶךְ בְּיָפְיָהּ וּבְעַנְוַת רוּחָהּ
הֵסִירָה צְעִיפָהּ מֵעַל־פָּנֶיהָ!"
שִׁירַת דּוֹדִים זֹאת חֻבְּרָה הוּשָׁרָה
מֵאֵת מְשׁוֹרֵר נַעֲלֶה, זִכְרוֹ אֵין נֹשֶה
לִוְיַת־חֵן נְתָנָהּ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי
וִיכֻנֶּה אַלְקַבֶּץ – שְׁלֹמה בֶּן־מֹשֶה
לְיוֹם חֲתֻנַּת יִשְׂרָאֵל בְּחִיר שַׁדָּי
עִם־בַּת־גִּילוֹ, מֵאָז לוֹ יְעוּדָה,
בַּת־מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הִיא
וְשַׁבַּת הַמַּלְכָּה – זֶה שְׁמָּהּ בִּיהוּדָה.
וּכְלִילַת־יֹפִי הִיא, הֲדַר תִּפְאֶרֶת
עַל־כָּל־בְּנוֹת חֶמְדָּה לָהּ שְׂאֵת וָיֶתֶר,
וַתִּיף וַתִּגְדַּל גַּם מִמַּלְכַּת־שְׁבָא
יְדִידַת שְׁלֹמה, מֶלֶךְ נֹשֵׂא כֶתֶר!
אֶל־בֶּן־דָּוִד בָּאָה הַמִּתְחַכֶּמֶת
הִתְהַלֵּל הִתְפָּאֵר בַּאֲשֶׁר חָקָרָה,
לְנַסֹּתוֹ לְהַלְאוֹתוֹ בְּחִידוֹת וּמְשָׁלִים,
וְלוּ אָרְכָה שֶׁבֶת הָיְתָה־לּוֹ לְזָרָא…
אַךְ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה מְנוּחָה אֹהֶבֶת
כָּל־מְגַמָּתָהּ לְהִנָּפֵשׁ וְלָנוּחַ,
עַל־כֵּן תְּתַעֵב כָּל־רִיב שְׂפָתַיִם
כָּל־עֲבוֹדַת הַגֵּו וַעֲמַל הָרוּחַ.
וְנְשׂא לֹא־תוּכַל סָאוֹן וַהֲמֻלָּה
לֹא־תֶהֱמֶה, לֹא־תַצְרִיחַ וְתָרִיעַ;
בְּשֵׂעָר רֹאשׁ פָּרוּעַ לֹא־תֵצֵא חוּץ
וּבִרְחֹבוֹת קוֹלָהּ לֹא־תַשְׁמִיעַ.
מַחְלְפוֹת רֹאשָׁהּ תַּסְתִּיר תַּחַת שְׁבִיסָהּ
כָּל־כְּבוֹדָהּ פְּנִימָה, תַּצְנִיעַ לֶכֶת,
כְּיַעֲלַת־סֶלַע תַּבִּיט בְּעֵינֵי חֶסֶד
אַךְ כַּתָּמָר קוֹמְמִיּוּת דֹּרֶכֶת.
כָּל־חֵשֶׁק לִבּוֹ תִּתֵּן לַאֲהוּבָהּ,
רַק קַטֵּר מְרוֹרִים אֹתוֹ תַפְרִיעַ:
"שַׁבָּת קֹדֶשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ
לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בּוֹ, צִוָּה בְמַפְגִּיעַ.
"הֵן תַּחַת קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הַזֹּאת
מַאֲכַל תַּאֲוָה לְךָ שָׁמוּר בַּצָּהֳרָיִם,
כַּצַפִּיחִת בִּדְבַשׁ יֶעֱרַב לְחִכֶּךָ
כִּלְשַׁד הַשֶּׁמֶן וְכִדְגַן שָׁמָיִם.
"מַלְאָךְ יְבַשְּׁלוֹ, יֹאפֵהוּ וְיִצְלֵהוּ
גַּם־תַּבְלִין בּוֹ שַׂמְתִּי לְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ;
אַמְבְּרוֹסְיָה מַעֲדַנֵּי אֱלִילֵי יָוָן
לְעֻמַּת שַׁלֶט – קִיא צֹאָה וָרֶפֶשׁ!"
כִּמְעַט יִשְׂבַּע דֶּשֶׁן בֶּן־הַמֶּלֶךְ
קָרַן עוֹר פָּנָיו, וְעַל־כִּסְאוֹ סָרוּחַ
יַחֲלֹם חֲלוֹם צִיּוֹן עֶרֶשׂ יַלְדּוּתוֹ
הֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא, יְמַלֵּל בָּרוּחַ:
"הֶאָח! הַאִם לֹא תִשְׁמַעְנָה אָזְנַי
שְׁאוֹן הַיַּרְדֵּן, סֹאֵן בַּהֲמוֹן גַּלִּים
וּמַשַּׁק גֵּבִים בְּעֵמֶק הַתְּמָרִים
שָׁם תִּרְבַּץ תָּנוּחַ אֹרְחַת גְּמַלִּים?
"הַאִם לֹא אַקְשִׁיב צְלִיל הַפַּעֲמֹנִים
לְצַוְּארֵי־צֹאן מֵהַר־גִּלְעָד גָּלָשׁוּ,
מֵרֵיחַ צֳרִי הַנֹּדֵף מִמֶּרְחָק
יְזוֹרְרוּ הָעִזִּים אַף־יִתְעַטָּשׁוּ?"
אָכֵן מַהֵר יָעוּף יוֹם הַמְּנוּחָה
כְּמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה, כְּצֵל בֹּרֵחַ
עֵת הַמְּאֵרָה הֹלֶכֶת וְקָרֵבָה –
בֶּן־הַמֶּלֶךְ יִרְגַּז יֵאָנֵחַ…
וְכְמוֹ צִפָּרְנֵי מְכַשֵּׁפָה אֲרוּרָה
לַחְדֹר תּוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ יִשְׁאָפוּ,
וּבְעֹרְקָיו כְּמוֹ יִזְּלוּ כְבָר דְּמֵי כֶלֶב
כָּל־בַּדֵּי עוֹרוֹ יִרְעֲדוּ יִרְחָפוּ.
אָז תּוֹשִׁיט בְּחֶמְלָה שַׁבָּת הַמַּלְכָּה
לַאֲהוּבָה הֶעָיֵף וּרְפֵה־כֹחַ
הֲדָס מָלֵא בְשָׂמִים, כְּפָרִים עִם־נְרָדִים
לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ בְּרֵיחַ הַנִּיחֹחַ.
גַּם־כּוֹס יַיִן תִּתֵּן עַל־כַּף יְדִידָהּ
טֶרֶם תִּפָּרֵד, תַּעַזְבֵהוּ כָלָה,
בְּחָפְזָה יְגַמֵּא יְבַלַּע אֶת־הַיַּיִן,
נִטְפֵי מִסְפָּר יַשְׁאִיר בְּכוֹס הַהַבְדָּלָה.
זֶה הַנּוֹתָר יָרִיק עַל־הַשֻּׁלְחָן
וְנֵר דֹּנָג בֹּעֵר יַגַּע אֵלֵיהוּ,
הַנֵּר יַז קֶצֶף גַּם־יִדְעַךְ וְיִכְבֶּה –
וְאֹשֶׁר בֶּן־מֶלֶךְ גָּז חִישׁ וְאֵינֵהוּ!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות