סאלים בכה היום. תמיד היה עליז, סקרני, אוהב לדבר הרבה, וכשאין לו על מה לדבר, הוא פונה אל הפועל הנמצא לידו ושואל סתם, בפעם המאה באותו היום:
– כיף חלאק?
הוא שואל מתוך נימוס. כך לימדו אותו בכפרו, במצרים. הוא בא משם עם חבורה של ששה צעירים כמוהו, שהחליטו לצאת לחפש מזלם ביפו ובחיפה. ארבעה מהם הגיעו לכאן והסתדרו במקום אחד – בפינת צריף מרוחק כשעה ויותר מבית־החרושת. שם גרים עשרות פלחים ממצרים, וסאלים, לפי דבריו, המסודר ביניהם. הוא עובד עם יהודים, מקומו מובטח, עבודתו לא קשה ומשכורתו גבוהה מזו של חבריו.
בית־החרושת מיצר מרצפות. ששה או שבעה פועלים עובדים בקבוצה בחלק הבנין, וכשעושים מרצפות יפות, צבעוניות – עובדים בכל הקבוצה אפילו 8 פועלים. בחוץ מכינים ביטון לעבודה, מעבירים ברשת את הזיפזיף, מנפים צבעי־מלט, ואת המרצפות המוכנות מנקים במי־גפרית, שמים בסוארים גבוהים שיתיבשו, ואחר־כך שולחים במכוניות גדולות אל הבנינים. וסאלים עובד בחוץ. הוא יודע כמעט כל עבודה, ורק את שטיפת המרצפות אינו אוהב. צריך לעטוף את היד בכסיות מוזרות, לטבול את המברשת ב"מים של אש" ולהעבירה על־פני המרצפת. כל מי שעובד בשטיפה ידיו תופחות, עור האצבעות נאכל ומתכרסם, עד שמתרגלים…
כל יום מסַפּר סאלים על תוכניותיו. הוא אוסף כסף למוהר. אחת מבנות כפרו מחכה לו, אבל הוא אינו רוצה בה. היא אינה יפה, והוא יצא מן הכפר להביא לו אשה ממרחקים, מארץ־ישראל, מקפריסין או מסוריה – ובלבד שתהיה יפה.
בוקר אחד היתה חדשה בבית־החרושת. אחת הפועלות, שעבדה בחוץ, עמדה ללדת, ושלחה במקומה את חברתה – עולה חדשה, צעירה וחיננית. וסאלים לא מצא מקום לעצמו. כזאת צריכה לעבוד? והן היא צריכה להתהלך בבגדי־זהב, מוקפת משרתות לעשרות! הוא השתדל לעזור לה בכל מה שיכול. אבל היא לא הבינה אותו, והיה רושם שהיא קצת מפחדת מפניו. בצהרים, בשעת ההפסקה, שכב סאלים על שקי המלט ובכה מר. כל הפועלים התרגשו. מה לך, סאלים. האם קרה לך אסון, האם נשרפו חסכונותיך, האם הביאו לך ידיעה קשה מהבית?
כאשר נרגע סאלים הראה על המקום, שבו עמדה קערת־החרס עם מי־הגפרית, שם, ליד החלון, עבדה עד הצהרים הבחורה החדשה, עליזה. וסאלים הוסיף: מי שראה ידים כאלו טובלות במים של אש, איך לא ימרר בבכי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.