לִידִידַי אֲנִי מְסַפֶּרֶת כִּי
לֹא אוּכַל לְהַגִּיעַ,
אֶת פָּנַי לֹא תִּרְאוּ,
בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אֲנִי,
בְּסֶקְס לֹא מְחַיֵּב,
אֶרוֹס הַמְחַיֵּךְ בַּשָּׂדֶה מֵעוֹרֵר אוֹתִי
וּמְחוֹל הַצְּחוֹק וְהַבְּכִי מְלַטֵּף מְטַלְטֵל אֶת יְצוּרַי
בְּשִׂיא פְּרִיחָתָם מְלַבְלְבִים,
בְּזֵרִים שֶׁל מַרְגָּנִיּוֹת, הָמוֹן שֶׁל קַחְוָנִים, סַבְיוֹנִים וְרַקָּפוֹת
לֹע אֲרִי סִיצִילְיָנִי אֶחָד וְשִׁכָּרוֹן צָהֹב,
נִים לֹא נִים, וְאוּלַי
בִּגְלַל “זֵר קְמָטִים” אֶחָד רָווּי בֹּשֶׂם סִילִיקוֹן,
גָּבְרָה בַּסּוֹף הַגְּבֶרֶת הַחְמָצָה עַל אָדוֹן רֶגַע,
וְהוּא שָׁמַט אוֹתָהּ וְהִיא – אוֹתוֹ.
אוֹתוֹ בֹּקֶר כּוֹכָבִי נִכְנַס בִּגְלִישָׁה מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן שֶׁלִּי
עֶלֶם יְרֹק עֵינַיִם, יְרֹק שְׂפָתַיִם יְרֹק שׁוֹקַים וְחָזֶה
וּמִשְׁקְפֵי אָדוֹן שֶׁל רֶגַע זוֹהֲרִים עַל אַפּוֹ
עַד שֶׁמִּתְבָּרֵר כִּי לְבוּשׁוֹ הוּא עֵירֻמּוֹ וְהַיָּרֹק בְּשָׂרוֹ.
“שָׁלוֹם לְחוּמַת הָעַיִן”, אָמַר הוּא מִתּוֹךְ חֲלִיפָתוֹ,
“בָּאתִי לְהַצִּיעַ לָךְ סִיגָר”, הָאֵפֶר נָשַׁר
וְאֶת פִּיו הַמְעַשֵּׁן כִּבָּה עַל פִּי,
מִיָּד נֶהְפַּכְתִּי עוֹד בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר כּוֹכָבִי, בְּחַדְרֵי חַדָרַי
לְבַת זוּגוֹ שֶׁל עֶלֶם בְּשֵׁם עֶלֶם, אָדוֹן רֶגַע
אָדוֹן, רֶגַע אֲדוֹן־עוֹלָם, חַכֵּה וְאַל תִּבְרַח
הִשָּׁאֵר וּבוֹא נִבְרָא, קוֹרֵאת אֵלָיו, בּוֹא נִבְרָא
זוֹ הַתְּנוּמָה אֶצְלִי לֹא נְצוּרָה,
מִין תְּנוּמָה שֶׁיָּמִים עַל גַּבֵּי יָמִים נֶעֶרְמָה בִּי,
אֵצֵא מִתְּנוּמָתִי, חַכֵּה, כְּמִתּוֹךְ מְזָוֶה
תִּמְשֶׁה אוֹתִי – מְזָוֶה שֶׁל פְּלִיטֵי רָעָב,
תִּמְשֶׁה וּתְגוֹלֵל מֵעָלַי אֶת עַצְבוּתִי,
עַצְבוּת אִשָּׁה שֶׁנֶּעֶזְבָה וְעָזְבָה אֶת בַּעְלָהּ,
פָּנַי כְּבָר נְקִיּוֹת וְגַם נָאוֹת.
"בָּאתִי לְקַחְתֵּךְ,
בִּמְכוֹנִיתֵךְ אֶת תְּנַהֲגִי וְהַדֶּלֶק הוּא שֶׁלִּי"
בֶּאֱמֶת? וּלְפִי
לְפִי הַכְּלָלִים? לְפִי הַחֻקִּים? וּלְאָן נוֹסְעִים?
חֻקִּים חֻקִּים, חָה חָה אֲנַחְנוּ מְדַלְּגִים
עַל גְּבָעוֹת וְחַגִּים כָּעֳפָרִים מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
מֵעַל תַּמְרוּרֵי מַעֲצוֹרִים מַשְׁלִיכִים עַצְמֵנוּ,
נִסַּע לְפִי חֻקֵּי הָאוֹהֲבִים;
רַק אָז, רַק
אָז לָקַחְתִּי אֶת סֵפֶר הַחֻקִּים,
סֵפֶר הַדַּוְשָׁה וְהַדֶּלֶק וּבְקוֹל קָרָאתִי:
בִּנְהִיגָה בִּמְכוֹנִית מַבִּיטִים לְפָנִים בְּעִקָּר וַאֲחוֹרָה לִפְעָמִים,
הַמְּכוֹנִית שׁוֹעֶטֶת קָדִימָה וְיֵשׁ לְכַוְּנָהּ הֵיטֵב,
מְתַוֵּךְ הַלֵּב בֵּין הָעַיִן הַיָּד וְהָרֶגֶל,
תָּרוּץ כְּכַלְבַּת צַיִד רְעֵבָה,
הַשֶּׁמֶשׁ זֶה כְּבָר שָׁקְעָה, וְאֶדֶן הַחַלּוֹן הִתְכַּסָּה בִּרְסִיסִים זוֹהֲרִים
שֶׁל צֵל וְאוֹר יְרַקְרַק.
הַחֲלִיפִי אֶת בְּגָדַיִךְ, בִּקֵּשׁ הָעֶלֶם בְּיָרֹק
וְהוֹשִׁיט לִי אֶת שִׂמְלַת הַמַּסָּע הַמְּרַשְׁרֶשֶׁת
הַשְּׁחוֹרָה כְּתַקְלִיט;
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁתִּנָּעֵץ אֶל תּוֹךְ בִּטְנִי,
כְּבִישׁ שָׁחוֹר רָחָב בִּמְהִירוּת 200 קמ"ש,
יָנוּעַ בְּרוּחַ הַלַּיְלָה וְ־4 גַּלְגַּלֵי הַמְּכוֹנִית
יְצַיְּתוּ לִי – הָאָמְנָם רַק לִי?
אִם רַק לֹא אֶגְלֹשׁ אֶל תּוֹךְ רִגּוּשׁ נוֹרָא,
אֶבְכֶּה אוֹ אֶצְעַק,
אִם רַק לֹא יְרַטְּטוּ קַרְסֻלַּי וּבִרְכַּי הַמְלֻפָּפִים חוּטִים,
גַּרְבֵּי תַּיִל, בְּרַעַד לֹא רָצוּי, לֹא מְבֻקָּר
אָז פָּשַׁטְתִּי אֶת הַלְּבָנָה וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַשְּׁחוֹרָה הַמְרַשְׁרֶשֶׁת,
מְשַּׁיֶּפֶת הֵיטֵב בִּנְיַר זְכוּכִית אֶת כָּל הַחֲלָקִים הַחִיּוּנִיִּים
בִּשְׁעַת נְהִיגָה: יָדַיִם, לְרַבּוֹת עֵינַיִם לְרַבּוֹת בִּרְכַּיִם וְקַרְסֹל
וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ, אֲנִי – אִשָּׁה מִתּוֹךְ תְּנוּמָתָהּ
וְהוּא עֶלֶם מִתּוֹךְ הָעֲלוּמִים.
צְלִילִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל קוֹל – אַלְט כָּפוּל נָשִׁי אֱנוֹשִׁי
(קַתְלִין פְרֵיֶר, מִירָה זַכַּאי) בְּהֹוֶה נָעוּל שִׁקְּעוּ אוֹתִי כָּלִיל
שְׁעוּנָה אֶל דָּפְנוֹת הָרֶכֶב הָרְפוּדִים קְטִיפָה־בֶּז'
מְנַגֶּנֶת, מְקֻשֶּׁטֶת רַק בִּשְׁבִילֵנוּ, רֶקַע בֶּז' בִּתְמוּנוֹת סְפָרִים וְאִיּוּרִים
בְּפִסְלוֹנֵי עֵץ וְקֶרָמִיקָה,
צִבְעוֹנִיִּים מַתַּכְתִּיִּים גּוֹדְשִׁים יֶרֶק, יֹפִי וֶאֱמֶת
רַק אֱמֶת, כִּי אֶת כָּל הַזִּיּוּפִים וְהַעֲמָדוֹת הַפָּנִים דָּחִינוּ,
הִשְׁלַכְנוּ לַאֲחֵרִים וּלְפַעַם אַחֶרֶת, יוֹדְעִים
שֶׁאָסוּר לְזַלְזֵל גַּם בְּצֵידָה מִסּוּג זֶה.
בְּעִלָּפוֹן דְּרוּךְ עַפְעַפַּיִם לַחֲצִי תֹּרֶן מוּרָדִים בַּחֲשָׁד,
מִסְתַּכֶּלֶת בַּעֲדָם בְּעוֹד הַהֶגֶה מַחֲלִיק בֵּין אֶצְבְּעוֹתַי
אֵיךְ הַפָּנִים שֶׁלְּיָדִי קוֹרְנִים כְּקִיר מִזְרָח בַּבֹּקֶר
וְאֵיךְ הָאוֹר מִבַּחוּץ חוֹצֶה אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן הָרָחָב
מִזְּכוּכִית מְשֻׁרְיֶנֶת,
נִשְׁבָּר וּמִתְנַפֵּץ אֶל תּוֹךְ עֵינוֹ וְנוֹבֵעַ מִמֶּנָּה, מַעְיַן צִפֳּרֵי אִזְמָרַגְּדְּ
בְּעָרוּץ חָדָשׁ בְּחֶדֶר צָפוּף וְרָם בְּמַצְנֵחַ פָּתוּחַ,
בְּשִׂמְחָה וַעֲלִיצוּת וְהַדֶּלֶק,
הַדֶּלֶק זוֹרֵם רוֹתֵחַ בַּצִנּוֹרוֹת כַּיַּיִן וַאֲנַחְנוּ בִּמְהִירוּת
מְהִירוּת אַחֶרֶת כִּמְעַט אֶפֶס חִכּוּךְ בְּכָל גּוּף חִיצוֹנִי וְזָר,
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תְּנוּעָה אֵינְסוֹפִית וַחֲלָקָה לְלֹא מַעֲצוֹר
וְנִצְחִית.
חֲנָיָה רִאשׁוֹנָה בִּשְׂדֵה פְּרָגִים, עֲצֵי זַיִת וְדֶשֶׁא.
"שְׁבִי עַל הַמַּרְבָד וְקִרְאִי בְּקוֹל רָם:
מָשְׁכֵנִי וְנָרוּצָה מָשְׁכֵנִי וְנָרוּצָה"
בְּכַרְמֵי הַלָּשׁוֹן נָגַסְנוּ, וְלַהַק רַקָּפוֹת נִסְתָּר מָצָאנוּ,
אֵינֶנּוּ זְקוּקִים כָּעֵת לְשׁוּם סֵפֶר וְאֶת
סִפְרוֹ שֶׁל וִילְיַם א. טֵילוֹר:
פְּשָׁעִים וּסְטִיּוֹת מִין שֶׁל מְלָכִים וּנְגִידִים, בַּמֵּאוֹת הַקּוֹדְמוֹת – דָּחִינוּ.
זֶה לֹא הַשִּׁעוּר שֶׁלָנוּ, הַמַּסְלוּל הוּא אַחֵר;
שֶׁטַח הָעוֹר הַמְצֻלָּק, הַזָּרוּעַ פְּצָעִים מַגְלִידִים
בַּחִוָּרוֹן מֵעוֹרֵר, בִּתְמִיהָה וְסִפּוּק,
אֵיךְ הֵם נֶעְלָמִים אֶחָד אֶחָד לְמַגַּע הַיָּד וְהַפֶּה הַמְּנַשֵּׁק
מְתַקֵּן אֶת כָּל הַבְּקִיעִים וְהַפְּגָמִים,
תּוֹלֵשׁ שְׂעָרוֹת, מְאַפֵּר יָפֶה יָפֶה –
לְאַחַר דַּקָּה שְׁתַּיִם, אֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי וּמַכִּירָה,
וְשׁוֹתָה אֶת כָּל הַמַּשְׁקֶה הַסָּמִיךְ כַּלַּבָּה –
מוֹז וְגוּיָבָה, חָלָב, שְׁקֵדִים וַאֲנָנָס מֶלוֹן וּמַנְגּוֹ, מַה לֹּא
מַה לֹּא הֶעְתִּיר עָלַי כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה מוּכָנָה כַּיָּאוּת לַנְּסִיעָה,
אֲפִלּוּ פִיג’וֹיָה,
וְנַעֲשֵׂיתִי יָפָה שׁוּב וְזוֹהֶרֶת
כְּפָנָסֶיהָ הַקִּדְמִיִּים שֶׁל מְכוֹנִית מֵרוֹץ
בַּלַּיְלָה.
מֻכְרָחִים לָשׁוּב עַל עִקְּבוֹתֵינוּ, רָצִינוּ לִמְצֹא אֶת הַמְּכוֹנִית
לְאַחַר שֶׁכְּמוֹ צוֹלֶלֶת הֵבִיאָה אוֹתָנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ
כַּמָּה גְּבָעוֹת וְגֵיאָיוֹת,
שָׂדֶה לֵילִי עָטוּר פְּרָחִים וְעִשְׂבוֹנִים שֶׁמִּחוּץ לָעוֹנוֹת,
וִילוֹת סְפָר מְבוֹדָדוֹת, בְּאֹפֶן אַמִּיץ,
מִתְגָּרוֹת כְּמִבְצָרִים בּוֹהֲקִים וְקָשִׁים;
הָלַכְנוּ לִרְאוֹת סֶרֶט וְלֹא מָצָאנוּ חֲנָיָה,
שָׂמַחְנוּ כְּשֶׁמָּצָאנוּ אֲדָמָה פְּנוּיָה;
טְרִיקַת הַדְּלָתוֹת כְּבָר מִזְּמַן נֶאֶלְמָה מֵאָחוֹר
כְּשֶׁהָיִינוּ מְדַלְּגִים לְאוֹר יָרֵחַ עַל 10 גְּבָעוֹת
וְ־10 גֵּיאָיוֹת, חוֹלְפִים עַל פְּנֵי שְׁבִילִים וּבָתִּים,
שַׂמְנוּ לֵב לִשְׁנֵי דְּבָרִים:
שֶׁלֹּא זָרַקְנוּ סִימָנֵי דֶּרֶךְ, שֶׁאֵינֶנּוּ לְבוּשִׁים וּבַחוּץ אֲנַחְנוּ.
הַסֶּרֶט כְּבָר מִזְּמַן הִתְחִיל, יָדַעְנוּ זֹאת אֲבָל הִתְחַלְנוּ
בַּמַּסָּע הֶהָפוּךְ אֶל הַמְּכוֹנִית הָרְחוֹקָה;
הֵיכָן אַתְּ נָחָה, אֵי בְּמָקוֹם אָבוּד נִסְתָּר?
כָּרַעְנוּ לְפֶתַע כְּשֶׁמִּתּוֹךְ חֵיק וִילָה בַּחֹשֶׁךְ זִנֵּק לוֹ
כֶּלֶב אַדִּירִים יַבַּשְׁתִּי –
הִצַּלְנוּ אֶת פָּנֵינוּ לִהְיוֹת עַכְשָׁו
שְׁתֵּי אֻמְצוֹת בָּשָׂר נוֹטְפוֹת דָּם
וְיָדוֹ שֶׁל גִּבּוֹרִי בְּיָדִי וְהַחַיָּה חָלְפָה מֵעָלֵינוּ
וְהָיִינוּ בַּשָּׂדֶה מִתְנַשְּׁקִים וּמִתְוַדִּים,
שֶׁאָכֵן אָבְדָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ וְהַמְּכוֹנִית נֶעֶלְמָה מִמְּקוֹמָהּ
וְכָךְ צָרִיךְ הָיָה וְכָךְ הָיָה
זְמַן־מָה,
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַבַּיִת…
קיץ 1989
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות