שַׂמְתָּ אֶת זְרוֹעֲךָ עַל כְּתֵפִי
וְאָמַרְתָּ אַל תִּפְחַד.
הַלַּיְלָה חַם וְרוּחַ אֵין בּוֹ. שְׁנֵינוּ עָצַרְנוּ
מוּל תִּגְרָה בְּאֶחָד מֵרְחוֹבוֹת מָרַקֶשׁ,
וְאַתָּה הַצָּעִיר, נַעַר פַּרְוָרִים, חִיַּכְתָּ אֵלַי
(מִי שִׁעֵר שֶׁאַתָּה בֶּן עֶשְׂרִים
כְּשֶנִּרְאֵיתָ בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּלְבַד)
חוֹשֵׂף שְׁתֵּי שִׁנַּיִם שְׁבוּרוֹת.
שָׁתִינוּ תֵּה בְּפִנַּת הָרְחוֹב
בָּהּ לִמַּדְתָּ אוֹתִי אוֹתִיּוֹת עַרְבִיּוֹת,
וְהִתְגַּלְגַּלְנוּ אֵיכְשֶׁהוּ לַחַמַאם
שָׁם עִסִּיתָ אוֹתִי וְזִיַּנְתָּ אוֹתִי.
וְאָז סִפַּרְתָּ אֶת סִפּוּרְךָ –
עַל כְּפַר הֶהָרִים מִמֶּנּוּ בָּאתָ
וְכֵיצַד הָיִיתָ פַּעַם תַּלְמִיד
אַךְ הִסְתַּכְסַכְתָּ עִם מוֹרֶה וְעָזַבְתָּ
וְהָיִיתָ לְמִשְׁפַּחְתְּךָ תִּקְוָה שֶׁנִּכְזְבָה
וְהֻחְרַמְתָּ עַל יְדֵיהֶם וְכָעֵת
אַתָּה יָשֵׁן בַּלֵּילוֹת בְּבָתֵּי הַקָּפֶה
וּמְעַשֵּׁן כֵּיף בַּיָּמִים הַחַמִים
וְסוֹרֵק אֶת הָעִיר לִמְצֹא תַּיָּרִים.
וְהָלַכְתִּי אִתְּךָ לִכְפָרְךָ
לַכְּפָר שֶׁבֶּהָרִים לְיַד מָרַקֶשׁ –
שְָם רָאִיתִי אֶת הַגְּבָעוֹת הַצְּחִיחוֹת
שֶׁבְּעֵינֶיךָ הָיוּ כְּפוֹרְחוֹת
שָׁם רָאִיתִי אֶת בֵּית מְגוּרֶיךָ
הַנִּצָּב עַל אֻרְוָה בָּהּ רָבְצוּ גְּמַלִּים וַחֲמוֹרִים
בֵּין כְּבָשִׂים, עִזִּים וְתַרְנְגוֹלֵי־הֹדּוּ,
שָׁם פָּגַשְׁתִּי אֶת אָבִיךָ הַקּוֹדֵר וְהֶחָמוּר
זָקוּף בִּגְלִימָתוֹ הַכְּחֻלָּה,
שָׁם שָׁתִיתִי תֵּה וְעִשַּׁנְתִּי כֵּיף.
וּפָגַשְׁתִּי אֶת אִמְּךָ הָאַחֶרֶת
(כָּךְ קָרָאתָ לְאִשְׁתּוֹ הַחֲדָשָׁה שֶׁל אָבִיךָ)
וְרָחַצְתָּ אֶת יָדַי בְּמַיִם
שֶׁנִּמְזְגוּ מִקַּנְקַן עָשׂוּי כֶּסֶף
(זֶה מִנְהַג הַמָּקוֹם, אָמַרְתָּ)
וְיָשַׁנּוּ עַל שְׁטִיחִים בֶּרְבֶּרִיִּים
שֶּׁנֶּאֶרְגוּ בִּידֵי אַחְיוֹתֶיךָ.
וְכָךְ נִרְקַם בִּי אֵמוּן
וְיָצָאנוּ יַחַד לְמַסְעוֹתֶיךָ
וְאָז נֶאֱסַרְנוּ וְהוּשַׂמְנוּ בַּכֶּלֶא
וְאָמַרְתָּ לִי, “אַל תִּפְחַד”,
מֻכַּתּוּבּ, הַכֹּל כָּתוּב בַּשָּׁמַיִם,
אֲבָל אִינְשָׁאַלְלָה, נֵצֵא מִכָּאן,
אַף שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ פָּחַדְתָּ.
מֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִם אֲרֻכִּים נִרְקַבְנוּ
בַּכֶּלֶא הַסָּמוּךְ לַיָּם –
שָׁם שְׁחָפִים צָחֲקוּ בַּבְּקָרִים
וְהַמּוּאַזִּין יִלֵּל בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר
כְּשֶׁהַמַּפְתֵחַ חָרַק בְּדֶלֶת הַבַּרְזֶל,
וּפִשְׁפְּשִׁים וּפַרְעוֹשִׁים אֲכָלוּנוּ
וְחָיִינוּ עַל שְׁעוּעִית וַעֲדָשִׁים
וּמָכַרְתָּ אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁקָנִיתִי לְךָ
וְאֶת הַחֻלְצָה הַכְּחֻלָּה שֶׁלָבַשְׁתָּ
כְּדֵי לְקַבֵּל מֵהַמִּטְבָּח יוֹתֵר מָזוֹן
כְּדֵי שֶׁאֹכַל כְּאֵירוֹפֵּאִי.
וּבַלַּילָה יָשַׁנְתָּ לְצִדִּי
(עַל הָרִצְפָּה הַקָּרָה, בִּשְׂמִיכוֹת צֶמֶר גַּסּוֹת)
וְכָרַכְתָּ זְרוֹעוֹתֶיךָ סְבִיבִי
כְּדֵי לְגוֹנֵן עָלַי מֵהָאֲחֵרִים
(וְהָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים אֲחֵרִים).
יָמִים, צָעַדְנוּ סָבִיב בְּמַעְגָּלִים
בֶּחָצֵר שֶׁגִּדְלָה שְׁמוֹנָה זֵיתִים
יָד בְּיָד, כְּכָל הָאֲחֵרִים
(זֶה מִנְהַג הַמָּקוֹם, אָמַרְתָּ),
וְיָשַׁבְנוּ וְהִקְשַׁבְנוּ לִדְרָשׁוֹת הָאִימַאמִים
(אַף שֶׁכַּמּוּבָן לֹא הֵבַנְתִּי דָּבָר)
שְָעָה שֶׁהַשּׁוֹמְרִים הַחֲמוּשִׁים סִיְּרוּ עַל הַגַּגּוֹת.
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה רָאִיתִי אוֹתְךָ
כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית הַסֹּהַר
וְנָשַׁקְנוּ זֶה לָזֶה עַל הַלְּחָיַיִם
(זֶה מִנְהַג הַמָּקוֹם, אָמַרְתָּ),
בְּעוֹד הַשּׁוֹטֵר הַמְלַוֶּה מִתְבּוֹנֵן בָּנוּ
וְהֶחֱזַקְתָּ בְּיָדִי וְאָמַרְתָּ לִי
זְכֹר, אֲנִי אָחִיךָ,
וְיָצָאתִי אֶת הַשַּׁעַר
כִּי הֶחֱזִירוּ אוֹתִי לְאַרְצִי.
כָּעֵת, כְּשֶׁשַּׁבְתָּ לִכְפָרְךָ,
אַתָּה מְשַׁגֵּר לִי בְּרָכוֹת לְחַג הַמּוֹלָד וּמִכְתָּבִים קְטַנִּים
הַמְקֻשָּׁטִים בַּעֲרַבֶּסְקוֹת וּפְרָחִים
וְכָתוּב בָּהֶם בְּצָרְפָתִית מַצְחִיקָה
דְּבָרִים כָּאֵלֶּה:
אָחִי הַיָּקָר, אִם רְצוֹנְךָ לַעֲזֹר לִי עֲזֹר לִי
כָּעֵת, לֹא חָשׁוּב בְּמַה,
בְּכֶסֶף, אִם אַתָּה יָכוֹל, אוֹ בְּגָדִים
יְשָׁנִים, אוֹ קֻפְסַת סִיגָרִיּוֹת.
וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ כֶּסֶף לְעִתִּים
וּמְקַוֶּה שֶׁהוּא מֵבִיא לְךָ מְעַט שִׂמְחָה
כִּי לְשָׁם לֹא אֶחֱזֹר עוֹד.
וַאֲנִי נוֹדֵד מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, לְתַכְלִית כָּלְשֶׁהִי וּלְלֹא תַּכְלִית,
אַךְ לְעִתִּים, אֲפִלּוּ כָּעֵת,
בַּלַּיְלָה
בִּמְלוֹן הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר לִי
אֲנִי שׁוֹמֵעַ בַּחֲשֵׁכָה “אַל תִּפְחַד”
מַרְגִּישׁ
בַּגּוּף הַקָּטָן וְהַמְגוֹנֵן כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ אֶל גּוּפִי,
זְרוֹעוֹת חַמּוֹת סְבִיב מָתְנַי, נְשִׁימָה שְׁקֵטָה וּמְהִירָה,
פְּעִימַת זַכְרוּת קָשָׁה הַמְּבַקֶּשֶׁת “תֵּן לְהִכָּנֵס”,
עֲוִית־הָאִחוּד הַקְּצָרָה וְהַפְּרֵדָה;
עַבְּד אַל פַתַּח2
עֶבֶד
הַפֶּתַח הַפָּתוּחַ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות