בחדשי הסתו מתחלף מזג האויר מיום ליום, “שלהי דקיטא קשה מקיטא” אמרו חז"ל. לעתים פורצת מלחמה בין הקיץ והחורף, בבוקר שורר שרב מחניק ופתאום מתכסים השמים עננים וגשם היורה נתך ארצה. ימי חלופי האויר בימי הסתיו מקשים על החי והצומח. גם הרוחות הבאות, סערות המדבר, מביאות בכנפיהן אבק צורב העוצר את הנשימה, ורבות המחלות בין בני אדם, וקץ בא לפריחה והעלים היבשים נושרים ונשלכים ארצה; לכן נקראים חדשי הסתיו גם תקופת השלכת. בימי השלכת מפיצות הרוחות את העלים שגמרו את עונת הפריחה, והרחובות מתמלאים ערמות של זבל מהעלים הצהובים, וצר לראות את העצים העומדים אבלים ומעורטלים ומתנענעים כאילו היו מתפללים לה' שרחמיו על כל מה שברא, שיחזיר אותם לחיים חדשים, שיספּק להם את מזונותיהם בגשמי ברכה להתחדשות ולפריחה באביב הבא ביתר שאת.
כן עברו ימי הקיץ בארצנו בשקט בפנים ובחוץ וגם בשלום יחסי עם שכנינו. כן עברה השנה הראשונה מהר מאד בבנין וביצירת המדינה, כעם חפשי מכל שעבוד, כן פעל העם להקים את יסודותיה וחוקיה של המדינה, ובראותנו עתה את כל מה שפעלנו ויצרנו נוכל לאמר: אשרי הדור שזכה לראות בעיניו את קיום תקוות ישראל לאחר אלפים שנות סבל ושעבוד. זכינו לחופש וחרות כעם חפשי במדינתנו המסודרת ההולכת ומשתכללת על יסודות הצדק הנבואי והדימוקרטיה העולמית המשוכללת גם יחד. רק עם ישראל שזכה לכח עליון מוכשר לעשות הפלא, ויצר עתה מעשי פלא לתפארת דורות, שיזכרו לנצח את הגבורה והנסים שזיכנו אל הרחמים בעת צרה. הגענו אל בין המצרים הוטלנו למלחמה מול שבעה עמים מוגנים ומאוחדים, עמים שלא סבלו מהמלחמה העולמית ולא מרדיפות אויבים ועוד קבלו עדוד וחסות מעם גדול וחזק צר ואויב נגדנו, הוטלנו למלחמה בלי חיל מסודר ובלי נשק, גם בלי אחדות פנימית כשבטים נפרדים, בחוסר כל עזרה חיצונית נאמנה, ויצאנו מהמלחמה כמנצחים, ברצון ה' נפלו אויבינו כעלי השלכת בסתיו והתפזרו לכל הרוחות ואתנו הישועה. יצאנו מן המלחמה ברכוש גדול, בחיל היבשה, הים והאויר; מאוחדים באחדות שלמה להקמת המדינה ובנהולה, מהעדות המפולגות בישראל נוצרה לעינינו ההתגבשות של מלכות ישראל, וכנסת ישראל כמוסד מחוקק ומנהל את המדינה וצו לצו מצליחה להחזיר את כתר המלכות ליושנו.
ראינו בעינינו את קיום דברי הנביא: “הארץ תצמיח צמחיה והגנה את זרועיה, כן ה' אלקינו יצמיח צדקה, תהלה לעמו נגד כל הגויים”. כן קם עמנו לעיני הגויים ועוד נזכה להשלים את מפעלנו כמובטח לנו.
עתה חובתנו לעודד את העם לפעולת הגאולה להתרוממות על ידי מעשה, חשובה גם השתתפות העם בחגי הנצחונות להעלות את זכר כבוד הגבורים החיים והמתים אלו שזכו ואלו שנפלו במלחמת השחרור. מסירותם וגבורתם לא תשכחנה. גם לא נשכח את אלו שהקריבו את חייהם בתור ראשוני מחוללי ומעוררי תקות מלכות ישראל בפועל, אלו שלא זכו לראות את הגאולה, כי למעלה מיובל שנים ארכה מלחמת הגאולה, גם הם מתחילה עמדו מול אויבים חזקים ועזים, שהתיעצו על ה' ועל משיחו להכשיל את ראשוני צעדי הגאולה, בכל האמצעים שבידם.
אם בהיסטוריה הארוכה עברו על עמנו תקופות קשות הטבולות בדם קדושים, הרי בתקופתנו נשפכו נחלי דם ישראל ויצרו ימים מדמי אם ותינוק, נער וזקן. והדם הזה עוד יינקם בשופכו, כי “השופך דם דמו ישפך”, כי קם אל נקמות, הגיע הזמן לשלומים לרשע כרשעתו ולצדיק כגמולו. עם ישראל זכה עתה לאור הגאולה כפיצוי לאכזריות ולעול שנעשו לו. נוסף לו, לעם ישראל, עוד פרק חי ומזהיר במעשיו ובפעולותיו בהסטוריה הארוכה שלו. לעומת זה נוסף להסטוריה העולמית האכזרית כלפי עמנו, עוד פרק שחור. ובסוף נראה עוד מפלה סופית של עם הרשע, ועם ישראל שמלומד כרגיל לזכור מה שעברו, ימשיך לספר לדורי דורות מחדש את הנצחון המזהיר ממיצר לישועה. עם העולם, שנלחם בגבורה עם שבעים עמים והגיע לנצחון ובידו הוא מחזיק עוד את אבוקת האור שקבל מהאבות והיא שהאירה את דרכו הקשה והיא שהפיצה את אורה מסביבה, כי אורה אור הנצח העובר בירושת הדורות, שבה האמת הנצחית, האמונה ביעודו הנצחי של ישראל, העם היחידי שהתנסה בכל הנסיונות הקשים ולא אמר נואש. האמן האמין ונחשב לו זה לזכות ולצדקה. עתה הגיע זמנו של ישראל בתקופה שאמונת האמת פסה והטכניקה המסוכנת השתלטה בעולם – כל דאלים גבר, קם עם ישראל לתחיה בנצחון ולגאולה למעלה מן הטבע לעיני כל הגויים כפלאי העולם התרחש הנס להראות את ישועת ה' שעולמנו לא הפקר הוא, ושלא בחיל ולא בכח קם הנצחון כי אם ברוחי אמר ה'. ועתה בזכותו של ישראל יזכה העולם לשלום אם יכירו בזכותו זו, ולישראל יגיע השלום כגמול על כל סבל הדורות.
עתה, האם לא נחוש בכל עצמתנו ולא ירעד לבנו משמחת הנצחון בעמדנו בפתח שערי ארצנו ובפתחנו במו ידינו את כל שערי הארץ לקבל אחים הבאים הביתה אחרי אלפים שנה שנדחו משולחן אביהם ומאם אדמתם, נפגשים אנו אתם בהתלהבות באותו מקום שעמדו אויבינו האכזרים מזוינים לא לתת לפליטי חרב להכנס לארץ שנגזלה מאתנו, עתה שזכינו לגאולת אחים שכל כך התגעגענו להם והתפללנו יום יום לקבצם קוממיות לארצנו. אין קץ לשמחתנו בקבלנו אחים ואחיות יקרים שסבלו ענויי גוף ונפש אלפי שנים ועתה ברוכים תהיו בבואכם הביתה, כבני עם חפשי חוזרים אתם לאדמתכם ולצור מחצבתכם וזכותכם לעזור להקים את מדינתנו החפשית. זכות גדולה היא.
האם לא נרגיש עתה התעלות הנפש? וכלום הבטחון והתקוה לאחרית מזהירה לא תמלא לבנו! האם לא נתמלא שמחה וגיל בשמענו בפועל את צירי ישראל כשהם עומדים בראש מורם על במת האומות ומשמיעים בשם עמם וארצם את קולם הנשמע במרחקים? ובתוך הנעימה שבקול נשמע צליל החופש הנבואי, המכוּון אל העמים שעדיין לא חדרו להכיר את עמנו ועודם זרים לנו בדרישה, היוצאת מלב טהור בלי משוא־פנים לשלום וצדק אמתי. הם אינם נבהלים יותר לעמוד נגד אויבים בשער להגן על זכויותיהם ועל זכויות כל בני אדם בלי הבדל העם והגזע האנושי. כי בצלם אלקים נברא האדם, באשר הוא אדם. כקול נביא ה' נשמעים דבריהם באזני כל אחד מישראל בכל קצווי תבל. ברגעים האלה ההרגשה הומה בלב כל יהודי, הרגשת התעלוּת בהרגישו את מלכות ישראל בהגינה עליו, כי בן חורין הוא, שנגאל משעבוד מלכיות ומהלב מתפרצת צהלת שמחה, על שחדלנו להיות בני עם נודד. אינני יותר בן מחוסר מולדת, לא בן הפקר, משועבד, לקבל מכות השוט ללא מגן עצמי.
בהסתכלנו עתה על שטחי ארצנו הקמה לתחיה לארכה ולרחבה, נראה מיד את הבדל ההתפתחות. כל חלק שבא לידים הנאמנות של בני הארץ הופך את האדמה לגן פורח, כאלו חכתה אדמתנו לבניה. קשה לתאר את שמחתנו בראותנו עד כמה זכינו להרחיב את גבולות ארצנו השוממה ולהפכה למעין הישועה לאלפים ורבבות. בזמן קצר התרחבנו והתחזקנו בכל מכל וכל. עוד זוכרים אנו את הפחד של הממשלה המנדטורית: פן ירבו. עתה הכפלנו בזמן קצר את מספר הבנים, הגענו למליון ושערינו פתוחים לעוד מליונים, הרבינו בבניה והשקענו בתעשיה, הרחבנו את תוצרתנו, הקמנו משכנות ישראל לתפארת, העמדנו את היסוד של הגוף הנקרא מדינת ישראל לפעולה אקטיבית, בים, ביבשה ובאויר לעבוד ולעזור להעלאתם ולסדורם של הגולים במולדת גאולתם אשר תשאם כאם הנושאת על זרועותיה את גוזליה. בשירה חדשה שבחו גאולים הבאים עתה לישראל. על כל אחד בכל מקום שהוא להודות לה' שלא הסיר חסדו מאתנו בעת צרה ולא נתננו לנפול, ושהוא זכה להיות בין הגאולים. זכינו ועוד זקוקים אנו לעובדים ולחסד, לשפע הצלחה ממעל בכח וברוח, כדי להתגבר על החולשה נחלת הגלות, שחדרה ללב נדחי ישראל מבפנים ועל המכשולים מבחוץ. עלינו לזכור את תנאי היסוד להצלחתנו, שהועמדו על ידי מחוקקנו בפני עם ישראל עוד לפני שהתנחלנו על אדמתנו: על הקשר בין ישראל וברכת האדמה, תזכרו, ישראל, אלפי עובדי אדמת הקודש היוצאים עתה לחרוש ולזרוע את אדמת ארץ ישראל המקודשת. לא בדמע תזרעו אדמתכם, בעת גאולתכם, אלא בדממת גיל, לא בזמרה רגילה תקצרו יבולכם, אלא בשיר תקוה ותקומה תצאו השדה, ואסמכם יתמלא שפע טוב. אם תזכרו ותמשיכו להיות בנים נאמנים לחזון ישראל, שהעמיד לפניכם נותן התורה בעת שנחלתם את הארץ, שחזר על הצווי כמה פעמים ואמר: “שמע ישראל. והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום וכו' ונתתי מטר ארצכם בעת, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירושך ויצהרך וכו'”. ואם להפך: “פן יפתה לבבכתם וכו' ועצר את השמים, ולא יהיה מטר, והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה”. וכן: “האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי” מפרש רשב"ם להפּרע מישראל אם יחטאו כדכתיב ועצר את השמים וגו'. כן מזהירה התורה, והנביאים מראים את הקשר בין העם הקדוש ובין הארץ הקדושה. וכן נתקיים והיה וחזר כמה פעמים. נוכחנו לדעת בהשגחה הפרטית, למעלה מן הטבע בעם ובארץ, שבעת שהעם שמר את יעודו שררו שקט ושלוה ואושר, וכשהעם התחיל להתבולל וללכת בדרכי הגויים, באו השואה והשבר על ישראל מבפנים ומבחוץ.
עלינו, איפוא, לחזק ולהחזיר בנים נדחים לצור מחצבתם, לקדש את חיי הצבור והמדינה ולחזק בארץ את חיי התורה, שהיא חיינו ואורך ימינו לנצח, ככתוב: “ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום”, “ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צווני ה' לעשות כן בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר שמעו את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה”.
שום אויב לא יצליח להתגבר עלינו, אם נחזור בלב שלם לאמונתנו – לקדושת חיינו, גם במלחמתנו עתה לירושלים, עיר דוד, שעומדים מחדש לגזול אותה מידינו בתואנה שהיא קדושה לכל עמי העולם. בעצם כל קדושתה אינה נובעת מצנורות חייהם אלא מתוך צנורות ישראל, ולנו ירושלים היא מקור חיינו לנצח, עיר בירתנו הנצחית שלא נפרדנו ממנה כל זמן גלותנו, חיינו בירושלים של מעלה, ובכל הזמנים צעדנו לקראת ירושלים של מטה. עתה הגענו למחוז חפצנו לבירת מלכות בית דוד ורק עתה יחד יחזרו לישראל ארצו וכבודו, בלי ירושלים אין גאולה לישראל. בעת שמחתנו אמרנו: נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו. ובעת צרה אמרנו: “ובנחמת ציון וירושלים תנוחמו”. עתה האם לא יראו אלה הקמים עלינו שהתקיימה עתה הנבואה “נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, דברו על לב ירושלים וקראו אליה, כי מלאה צבאה, כי נרצה עונה, כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה. קול קורא: במדבר פנו דרך ה', ישרו בערבה מסלה לאלקינו. כל גיא ינשא, וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה. ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר”. “למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד יצא כנוגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער, וראו גויים צדקך, וכל מלכים כבודך, וקורא לך שם חדש אשר פי ה' דבר”. “וקראו להם עיר הקודש בעולי ה', ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה”.
אלה דברי אלקים חיים מובטחים ומוחלטים וירושלים עיר בירתנו תשאר לנצח עיר הקודש לעם הקודש.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות