שמו אותי במאסר, הכניסוני לבית הכלא. שואל אני: מתי גנבתי? אימתי גזלתי דבר מה? איזה פשע מצאה בי ממשלת ארצנו? הנה קצין המשטרה בפתח־תקוה הודיע לי, כי יש נגדי פקודת מאסר? על חוב שלא סולק בזמנו נאסרתי. עוּבדה היא. רשע הנני, שאינו משלם חובותיו. אבל בשביל מי לויתי את הכסף, שמר פסקל תובע ממני ע"י המשרד להוצאה לפועל?
נזכרתי, כן הדבר. בראשית שנת 1926 באו מפולין הקונגרסאית חלוצים צעירים, בחורי חמד, שרצו גם הם להיות בין בוני ארצנו. עבודה לא היתה להם ולאכול הם רוצים. לא יכולתי לראות בהתנונותם של הבחורים הרעננים האלה. באו ימי גשמים, ימי מחלה, חוסר כל. איך אראה ברע להם. השגתי גמ"ח אצל מר פסקל ואצל אחרים… והקבוצה לא יכלה להחזיק מעמד והתפזרה. נשארתי אני הרשע, שאינו משלם חובות, והוטל עלי לשבת בבית־כלא.
אני פונה למצפונם של יוצאי “עובד” ביחוד לחברים שכטמן, פרידנברג, פפרציק ועוד: זכרו על מה אני יושב אסור. הרימו קולכם במוסדות שלנו. אל תנוחו עד שישחררוני.
גם אתם, חברי, אבולניק, בנקובר, אשר ב"הכובש" ואלה שאינם כבר בקיבוץ, דעו כי אני יושב אסור גם עבורכם. “חטאי” הם החטאים שלכם. אייכם? האמנם זה יהיה גמוּלי על עזרתי לכת בעת רעב? האם לא אתם שדחפתם אותי אל פתחי בעלי הכסף? אייכם עתה לפדותני על ידי תשלום חובותיכם?
תרפ"ה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות