אוהב אני את המנהג להגיש מתנות לידידים ומכירים בעתות שמחה. אולם לא כל מתנה היא באמת מתנה. יש מתנה רצויה ומועילה ויש מתנה – צרה, והמתרחק ממנה תבואהו ברכה.
באתי לחתונת זוג צעיר וראיתי מתנות שנתנו להם מכּרים ורעים: מזלגות, כפות, צלחות, גביעים ולבסוף היו להם מכל מין שנים שלושה מספּרים. והנה למז"ט – לידה ושוב אותן המתנות בתוספת חליפות וכותנות לילד, מינים ממינים שונים. הלכתי לחנוכת הבית ושוב אותן המתנות.
שאלתי את עצמי: למה לו לזוּג צעיר זה כל כך הרבה כלי זכוכית שאין בהם צורך והן על פי רוב מתוצרת חוץ. ולמה לו לרך הנולד כל כך הרבה כוּתנות וחליפות שיספיקו לו ולבניו אחריו; ולמה לו לבעל דירה חדשה כלים ורהיטים שכבר רכש לעצמו כמותן?
ואילו היו מגישים לזוג הצעיר ספרים עברים במתנה היו גורמים לו בזה תענוּג ודרך אגב מסייעים בידי הסופרים והמדפיסים ומרימים את כבוד הספר העברי; ואילו היו נוטעים על שם הרך הנולד עץ באדמת הקרן הקיימת – היו מביאים בזה ברכה לקרן הגאולה שלנו, ואילו היו מגישים לבעל הדירה החדשה תמונות מעשי ידי הציירים הארצישראליים הזקוקים לתמיכה ועידוד – הרי זו היא ברכה וכבוד.
מתנות כאלו אני אוהב לתת ולקבל, כי יש בהן כבוד לנותן, שמחה למקבל ותועלת לכלל.
חש"ד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות