שלש הן הרשויות הכלולות בקולג' חקלאי אשר באוניברסיטות של ארצות הברית: הוראה, חקירה, הדרכה. כל אחת מהן פועלת ויוצרת בתחומיה המסוימים, לפי שטת חלוקת־עבודה קבועה מראש, הולכת בדרכה וסוללת דרכים לפי רוחה; כלן יחד מצעידות, בכחות משותפים וע"פ תכנית מאַחדת, את החקלאות למטרה אחת: להגברת היבולים ולהגדלת ההכנסות.

תחומי חלוקת־העבודה אשר בשלש הרשויות האלה מסתמנים בסדרי ההנהלה. עסקי הקולג' כלו נחתכים ע"פ חבר של שלשה, שכל אחד מהם אוטונומי ברשותו. במדינות שונות אחד מחברי ההנהלה הוא זקן החבר ובמדינות אחרות הם בעלי זכויות שוות. הצד השוה שבכל הקולג’ים הוא: המגע־והמשא המתמיד שבין הרשויות השונות ותכנית־העבודה המאַחדת.

הוראה. חק־הלמוד הרגיל בבתי־הספר החקלאיים הגבוהים הנהו כשלש או ארבע שנים. תכנית־הלמודים דומה פחות או יותר לזו הנהוגה בבתי־ספר מטפוס זה באירופה, אלא שתשומת־לב יתרה נתונה לעבודות המעשיות השונות בכל ענפי החקלאות, כמו כן לשעורים קצרים בעונות־שנה ידועות בשביל אכרים.

החקירה. בארצות־הברית מחזיקים כמעט כל המומחים החקלאים בדעה, שטוב לשחרר את החוקרים מסבל ההוראה. גם הפרופיסורים עוסקים, כמובן, בחקירה, אבל ההוראה היא עיקר אומנותם, ורוב עתותם מקדש לה. על המורה לשלוט בחומר שלפניו ולהיות מחנן בכשרון־ההרצאה ובחוש פדגוגי. אחרות הן סגולות החוקר, בהן העיקר כח החידוש וההמצאה. לא תמיד יכול איש אחד לאחד את סגולות המורה והחוקר. ההוראה גם גוזלת הרבה זמן, והחקירה דורשת את כל האדם ואינה נתנת להתפלג לשעורים. ולפיכך יש צורך בחבר מומחים מיוחדים הפנויים מכל עבודות והמקדישים את כל כחם ועתותיהם לחקירה בלבד.

מכון־החקירה זוהי תחנת־הנסיון המרכזית, המרכבה מחבר מומחים מיוחדי־מקצוע. האמריקנים מרחיקים לכת במדרגת ההתמחות. בהרבה תחנות מתפלג, לדוגמא, גדוּל עצים לשני מקצועות: משירי־העלים ותמידי־הירק; גדול־מקנה יש שנחלק לשלשה מקצועות: גדול־סוסים, גדול־בקר, גדול בהמות דקות. גדול־עופות הנהו בכל תחנה מקצוע מיוחד. במחלקה החימית שוררת חלוקת־עבודה דקה. ההשקאה היא מקצוע בפני עצמו. חקירת הקרקע על סגולותיו המכניות והפיסיקליות מחלקה מיוחדה; הבקטריולוגיה של הקרקע רשות מיוחדת; כלכלת הכפר מחלקת: לכלכלת־המשק, השוקים, החבורות. חבר המומחים אפילו בתחנות קטנות ענֵף הוא מאד, ובתחנות גדולות אין צריך לאמר. אדם המתמסר לחקירת מקצוע אחד, והאמצעים נתונים לו לתכלית זו, בטוח הוא שיחדש חדושים ויגלה תעלומות.

תחנת־הנסיון המרכזית המחוברה לסביבה ידועה והמתנה מתנאי אקלים ומתנאי קרקע ידועים מסדרת לה באזורי הארץ השונים סניפים. תחנות־הסניפים מטפלות בשאלות המקום המיוחדות התלויות בתנאי־הסביבה, שבה הן נמצאות, תנאי הטבע או תנאי הכלכלה המיוחדה שאליה צריכה להסתגל צורת המשק. תחנות־הסניפים אינן מתנהלות כתחנת־המרכז על ידי חבר מומחים מיוחדי־מקצוע, אלא על־ידי מומחה בעל השכלה חקלאית כללית השולט למעשה בכל המקצועות החקלאיים. לו אין לחקור, לגלות ולחדש, אלא להוציא לפועל את התכנית הנמסרת לו מחבר המומחים אשר במרכז. חבר זה מנהל ע"י בא־כחו, בדמות מנהל התחנה הראשית, את כל תחנות־הסניפים. התחנות גופן אינן עסוקות בהדרכה, ואינן יכלות על־פי כל תפקידן להיות עסוקות בכך. תעודתן היחידה: חקירה וחפוש דרכים להרמת החקלאות בכל ענפיה.

ההדרכה. זוהי רשות בפני עצמה, שבראשה עומד מומחה שההדרכה היא אומנותו. ההדרכה גופה היא חכמה ואמנות כאחת, כחנוך ופדגוגיה. מקצוע זה התפתח בארצות הברית וגדל ברוח ובטכניקה באין דומה לו בארצות אחרות. בקולג' יִחדוּ לו קתדרה מיוחדה. מנהל ההדרכה הנהו כאמור, אחד משלשת חברי ההנהלה בקולג'. לפקודתו עומדים “היועצים החקלאים,” שכל אחד מהם הוא בא כח האוניברסיטה במחוז מיוחד.

משרד ההדרכה הראשי אשר ליד הקולג' לחקלאות מרכב משלש מחלקות: מחלקת המדריכים המחוזיים, מחלקת המדריכות לכלכלת הבית ומחלקה מיוחדת להדרכת הנוער החקלאי.

תעודת “היועץ החקלאי” אינה חקירה, כי אם להיות הצנור המעביר את תוצאות החקירות של תחנת־הנסיון למשקים הכלכליים, וגם, להיפך, להעביר את השאלות המטרידות את עובדי־האדמה למכון־החקירה שיבקש להן פתרונים. המדריך הנהו החוליה המאחדת את שרשרת המדע ואת שרשרת המעשה. סופר חקלאי ידוע אומר: תחנת־נסיון משולה לבית־חרשת, שבין כתליו נאצרים הרבה נכסים ומונחים הם כאבן שאין לה הופכים, באין חבור־דרכים להעבירם לידי הצרכנים. המדריך החקלאי הוא המפלס את הנתיבות בין מכון החקירה ובין אנשי־השדה.

המדריך החקלאי אינו צריך להיות ע"פ סגולותיו בעל מלאכה אחת, סגולה המיוחדה לחוקר שעליו לגלות ולחדש. אדרבה. הוא צריך להיות “איש־האשכלות”, השולט למעשה בכל ענפי החקלאות, נוח לבריות ומערב ביניהן, ער לשאלות המעשיות, רב־פעלים, סדרן, מרצה ומסביר. בשאלות ספציאליות מסתיע הוא תמיד במומחי מכון־החקירה; כל הדבר הקשה יביא לפניהם. ע"פ רוב כל מחלה ופגע מתרחשים בבת אחת בהרבה משקים וכאשר טיבם יתברר לו בעזרת המרכז פעם אחת, יוכל להענות בתמידות לכל האכרים הפונים ב"שאלות־חכם" דומות. שני הצדדים מרויחים. המרכז עונה פעם אחת על שאלה אחת לבאי־כחו ואין לו צורך להענות לכל אכר לחוד. והאכרים מרויחים, מפני שהם יכלים לקבל את התשובות מוסברות ומחוורות ביותר מפי המדריך היודע את צרכיהם ונהירים לו כל דרכי הסביבה שבה הם חיים וצרים יחדיו את צורתה.

המקצוע של המדריך החקלאי הנהו איפוא רבוי־המקצועיות ורבוי־הצדדיות. כל תוצאה ותוצאה, שעברה בכור־המבחן המדעי, ונתכשרה למעשה, מובאה אליו ומוצאה על־ידו לפועל במרחבי־השדה. אחרי אשר תחנת־הסניף קבעה את זמני־הזריעה המתאימים ביותר בחבל זה או אחר, צרופי־הזבלים, מהות הזנים, שטות־העבוד, מחזור הזרעים, בא המדריך החקלאי ומשתמש למעשה בתוצאות הללו ומסדר במשקי האכרים שדות־הדרכה. אחרי אשר המחלקות להגנת הצמחים קבעו את אמצעי ההגנה ואמצעי־המלחמה במחלות ובמזיקים בא המדריך ואוסר את המלחמה לעיני האכרים על פני מרחבי־השדה. אחרי אשר המחלקות לכלכלת המשק חקרו את תנאי השוק לתבואות המשק השונות בא המדריך בחברת האכרים ומטכסים עצה על השנויים המוכרחים לבא בצורת המשק, במחזור־הזרעים, בסדור המכירה והקניה; אחרי אשר נתגלו חדושים בצרופי מנות־ההזנה בא הוא בהצעות לעשות גם במשק־המקנה את השנויים הרצויים.

במראות ידבר המדריך החקלאי לקהל הנועדים אתו; במראות ותמונות. עצות סתם, עצות שבפה, אינן מכונות את הרוחות ואינן קולעות אל המטרה. במרחבי השדה ידובב את פי האדמה. על אם הדרך יקהיל קהלות בשבתות ובמועדים, ויראה לכל אחד את ההבדלים השונים בתנובת האדמה, הבדלים הכרוכים בשטה זו או באחרת. אם בא הוא לאסור מלחמה בעכברי השדה, כל כלי זינו גלויים לעיני כל הקהל, וכל אחד יוכל להוכח מי מהם פועל פעולה נמרצה. אם בגזום מתאים השיגו יבולים יותר גדולים מהמקובל, הנה גן־ההדרכה על כל עציו לעיני כל הנאספים, והנה “הגזום הארוך” והנה הגזום הקצר", והנה התוצאות – הענפים הטעונים פירות, והענפים שרזון שולח בהם. לפעמים נמצא במעמד זה גם החוקר, שאת פרי חקירותיו מציגים לראוה. אולם החוקר יכל להיות במקרה “כבד־פה”, ואין לו כח הסברה בכדי להטות את עיני הקהל לפרי גלוייו; לעומתו עומד המדריך שהיה לו לפה ועושה את תורתו לקנין הרבים.

בשדה ידבר המדריך במראות־השדה, ובין כתלי הבית בתמונות בולטות. אחת בשבוע יתאספו אכרי סביבה ידועה בלשכה החקלאית שבמחוזה להועץ על שאלות שונות העומדות על הפרק. המדריך ע"פ רוב כליו ומכשיריו אתו. הבד מדבר: בפנס קסם או בראי־נוע! גדולה האמונה במראה־עינים מאשר במשמע־אזנים. השיחות אינן סתם שיחות מדעיות “על העצים ועל האבנים”, אלא כרוכות תמיד ב"תכלית" ובמעשה. הרבה אכרים עקשים ישנם, שאין להם נטיה להצטרף לחבורה בכדי למכור את תבואות משקם, ורוצים הכל לעשות על דעת עצמם, או עומדים במרדם לבלתי הדרג את פירותיהם לפי השעור הקבוע ומוציאים אותם השוקה בערבוביה. תועים כאלה מלמד הבד בינה בצורת “ספור־המעשה”. קורות משק עוברים על פני היריעה וכל הרפתקאותיו. ותמיד זה לעומת זה: משק המחזיק במנהגי אבות קדומים, שבעלו דופק על פתחי קונים בעצמו או בעזרת אנשי־ביניים, ולסחורתו הגרועה אין קופצים, וגלגול משק שבחר לו בדרך החדשה איך הוא צועד מחיל אל חיל ולובש צורות חדשות, בהיותו דבק בבתי־אריזה מתוקנים. במחלקה החקלאית בושינגטון הייתי נוכח כשהעבירו “בד” כזה לעיני מאות מנהיגי ההדרכה, שעליהם מוטל התפקיד להדריך ולהורות להם את הדרך איך להרביץ תורה בין האכרים.

מקום מושבו של המדריך הנהו במרכז המחוז. במחוזים גדולים יש לו עוזר קבוע. בכל יום יוצא הוא ב"פורד" שלו לאורך רדיוס ידוע – ארבעים מיל ויותר, לבקר את המשקים שפנו אליו לבקרם. כל אחד נוהג בעצמו את ה"מכונה" שלו ומטעינה ב"כלי־מלחמה" ומכשירי־עבודה שונים. כל יום יוצא הוא לרוח אחרת. יש סדר־בקורים קבוע מראש לכל עברי המחוז, וידוע בערך באיזה מקום ימצא המדריך ביום זה או אחר. בלשכה נמצאת מזכירה המטפלת בקורספונדנציה הגדולה, בסדור מגלות עפות, בחלוקת הביולטנים הבאים מהמרכז, בשיח־ושיג טיליפוני עם כל יושבי המחוז הדורשים לעצת המדריך. בין כתלי הלשכה פנימה ובחלון־הראוה מבחוץ מוצגים תמיד הטוב והרע בחקלאות, המתקדם והנחשל, זה לעומת זה. עצים בצורות גזום שונות, לדוגמא; מאוּרות עכברי שדה על קניהן, ותאיהן, ושביליהן המתפתלים, שכל העובר יעמוד, יתבונן ויפיק איזו תועלת. כל שאלה וכל תשובה, בכתב ובע"פ, נרשמות בספר, כל קריאה טיליפונית מהאכרים; ובדין־וחשבון השנתי מוסרים בהקפדה יתרה כמה קריאות טיליפוניות מנו במשך השנה.

המדריך החקלאי עובד עבודה משותפת עם ההסתדרויות החקלאיות אשר במחוזו, שיש להן מטרות חנוכיות וכלכליות, אבל לא בפקודת ההסתדרויות האלה. אחראי הוא רק בפני האוניברסיטה הכוללת את הקולג' החקלאי. אם אין הסתדרויות כאלה, עליו לארגן אותן לעדות, לקהלות ולקבוצות. אינו מקבל על עצמו שום הנהלה ונשאר רק בגבולות יועץ ומדריך. אין צריך הוא לעמוד בקשר עם הסתדרויות כאלה שיש להן תכונה מסחרית טהורה, ואצ"ל שאינו יכול להיות ע"פ תפקידו סוכן או בא־כח של איזו חברה שתהיה.

בשלש מלים רגילים לציין את תפקיד המדריך החקלאי: אינפורמציה, דמונסטרציה, אורגניזציה, ובשלשה מקצועות משתרעת שדה־פעולתו: בחנוך, בטכניקה, בכלכלה. עליו להגשים למעשה את תוצאות החקירות, לארגן חבורות למכירה ולקניה משותפות, לסיע בסדור האשראים, קופות־החסכון, ההבטחה באחריות.

אחת בשנה מתכנסים לועידה כללית כל המדריכים החקלאיים של המדינה לחלופי־דעות. בו בזמן עושים הם סבוב לארכה ולרחבה של כל המדינה, וכל אחד מעביר לעיני חבריו את הפעולות שפעל בשדה־ההדרכה במחוזו ואת מעשי־ידי החקלאים בכלל. בסבוב זה משתתפים מומחים שונים של הקולג' המרצים אגב תיור זה על החי, הצומח והדומם הנפגשים בדרכם בעברם אזורים שונים. הסבוב מסתיים בשעורים קצרים הנתנים מהפרופיסורים להמדריכים כמעט בכל ענפי החקלאות. השעורים האלה נמשכים כשבועים. הנהלת ההדרכה עומדת על המשמר, שחבריה ימצאו תמיד על מרום תעודתם, ולא רק למנוע בעדם שלא יהיו מהמפגרים ושלא ישכחו את משנתם, כי אם להמריצם לקנות תמיד דעת וללכת צעד בצעד עם חדושי המדע והטכניקה בחקלאות.

ככל מפעלי אמריקה גם מפעל זה הנהו בן המדות הרחבות. מ־2,936 גלילים (קונטיות) שארצות־הברית מונות, 2,300 יש להם מדריכים מחוזיים. האכרים שהנהיגו דמונסטרציות בשדותיהם מונים למעלה מחצי מליון. גודל שטח השדות האלה מגיע לחמשה מליון אקר. מספר המיטינגים מתקרב למאה וארבעים אלף, מספר הפרמרים שהשתתפו במיטינגים האלה מגיע לשבעה מליון. מליון ומאתים אלף בקורים עשו המדריכים החקלאים. למעלה מששת אלפים מומחים עסוקים במקצוע ההדרכה למעשה. חמשה עשר מליון דולר מוקצבים לשנה למטרה זו. בקליפורניה בלבד עובדים כארבעים מדריכים מחוזיים ראשיים, מלבד עוזרים, למעלה מחמשה עשר אלף חוות פונות למדריכים בשנה; למעלה מעשרים וששה אלף תיורים נעשו; קרוב לחמשת אלפים אספות נקראו, למעלה ממאתים אלף מבקרים השתתפו בהן. והתוצאות מתבטאות גם כן במדות אמריקה. כמאתים פרמרים הקדישו את כל תשומת־לבם להשבחת־הזרעים; למעלה מחמשים אלף אקר נזרעו בזרעים מובחרים. למעלה מאלף ומאתים פרמרים זרעו 233,641 פפונד תירס מובחר. למעלה מאלפים חוות זרעו יותר ממאה וארבעים אלף בושל חטה מובחרה. בשטת הגזום החדשה הגבירו את יבולי האפרסקים; בשטות ההזנה – את תבואת החלב. כל המספרים הגדולים האלה מצטרפים ממפעלים קטנים, שכל אחד מהם הוא בן מחוזו המגבל; ולא ארצות־הברית כלן בהיקפן הענקי יכלות להיות לנו לקו במפעלינו אנו; אלא מחוזים בודדים, ובמדינות לא עשירות ביותר, יכלים וצריכים להיות לנו לעינים.

כלכלת הבית. ממשלה זו כלה היא ברשות נשים, ומשתרעת מושינגטון הבירה עד לשכה חקלאית בכפר נדח. בלשכה לכלכלת הבית אשר במחלקה החקלאית בושינגטון אפשר לראות את ארג־היום במשכנות־השדה הפזורים במדינות השונות על פני יריעה כוללת ומרוכזת. כל טוּב הבית: פירות־שמורים, בשר־כבוש, משקאות מעודדים, עבודות־יד, מעשי־אפיה, מעשי־מרקחת. הכל ערוך בטעם ובמשטר, הכל מבריק: הקליפה והתוך. הצנצנות, הבקבוקים, הקופסאות, “התנורים נעדרי־האש”, הכלים והמכשירים – תערוכות שלמות. הכל מראה שאין מגמת החקלאות להושיב אנשי־השדה בתענית ולהעבידם בפרך. הכל ערוך אמנם לעבודה מתמידה, אבל גם לחפוש דרכים איך לעשות את העבודה מושכת ונעימה כאחת. המראות העוברים נגד העין נהדרים ונשגבים כאחד בגודל מדותיהם ומהלכים אימים על כל אחד מאנשי־שלומנו. אבל כשעוברים מעיר־כפר לעיר־כפר ומנוה־שדה לנוה־שדה בחברת המדריך החקלאי והמדריכה לכלכלת־הבית. ומשהים עין על התמונות הבודדות, ומתבוננים למלאכות־הבית ותוצרת־הבית בהיותן “על־האבנים”, יפוג הפחד. המדות האלה לא רק שהולמות הן את שעור־קומתנו, כי אם אין לחקלאות שלנו אפשרות־קיום בלעדיהן.

כל המפעלים הנעשים על־ידי המדריך המחוזי בתחומי השדה והמשק הרחב יעשו על־ידי המדריכות הממונות על סדור כלכלת־הבית בחוג המשק הצר. בשמור ירקות, בכבוש פירות ובשר, בעשית חמאה משומרת ומרקחות שונות על־ידי־נשי החיל, עקרות־הבית, ביתרון תוצרת על בתי־החרושת המיוחדים למטרה זו. בימי המלחמה ספקו נשי הכפר את צרכי החילים אשר בחזיות הרבות בקופסאות שמורים האלה; ובימי שלום הפירות הללו, שהנם תוצרת־בית, הם בני־התחרות בשוק. הנשים מאורגנות בשדה עבודתן הן כהגברים בשדה־עבודתם הם, ומטכסות עצה מזמן לזמן בדבר השבחת אמצעי התוצרת: מכשירי מטבח, כלי־עבודה, כאשר יטפלו הגברים בשאלות הצפות ועולות בדבר מחרשות, טרקטורים, מכונות־קצירה ומכונות־דישה. אין מלאכות פשוטות ומלאכות עילאות בתחומי החקלאות. הכל חכמה ואמנות. אפיית הלחם, והתקנת התבשילים, ועריכת מטעמים מפרי האדמה, – כל המלאכות האלה התעלו למדרגת מדע, כאשר עלתה למדרגה עליונה זו המלאכה להוציא במעט עמל ובמעט הוצאות את היבולים היותר גדולים מהאדמה ואת ההכנסות היותר גדולות מהמשק. ואין עמידה וקפאון במקצוע זה, כאשר אינם בחקלאות בכלל. ועקרת־בית הרוצה לעמוד על מרום־תעודתה בחוג־פעולותיה צריכה להוסיף לקנות דעת ולהשתלם, כאשר יעשה בעל המשק בחוג־פעולתו הוא. בכל קולג' חקלאי מיחדים מדור מיוחד, ומדור רחב־ידים מרכב וענף, לכלכלת־הבית. מכון זה מעמיד תלמידות רבות השמות להן לתעודת־חיים לבנות את משק־הבית ולשכללו, והן הן המדריכות והמרביצות את התורה שהביאו מבית־מדרשן בין אוכלסי הכפר.

* * * * *

ההדרכה כפי שהיא מסודרה אצלנו אינה יכולה לכון את הרוחות למטרה מסוימה. אף לא תוכל להעביר לרחבי־השדה את תוצאות תחנת־הנסיון, גם כשהיא תהיה מלאה וגדושה בפרי חקירה. זוהי טעות גדולה מאד לחשוב, כי חברי התחנה יכולים בזמן אחד לחקור ולהדריך. אלו הן שתי רשויות מיוחדות. הנודד אינו פנוי לחקירה, והחוקר אינו פנוי לנדידה. המדריכים מיוחדי־המקצוע אינם מספיקים בשום אפן לסובב את כל הארץ אחת בחודש. אם ביום אחד מקבל הפטלוג או האנטומולוג ידיעות מרוחמה, מהעמק, מגליל העליון ע"ד מחלה שפרצה בטבק או מזיקים שפשטו עליהם אינו יכל לתת שום הדרכה. כמו כן אין אפשרות לאיש אחד לסדר הגנת הצמחים ולסדר שדות־הדרכה.

שטת־הדרכה העומדת על חבר מומחים מיוחדי־מקצוע אינה יכולה להוביל לתכלית הנרצה. אם נקבע לכל הארץ מגדל טבק אחד, מומחה אחד לגדול־מקנה, אחד לגדוּל עופות, אחד לפלחה, אחד למטעים, אחד לכלכלת־המשק וכיוצא לא נספיק. הנסיעות התכופות מיגעות את המדריכים, ואין להם אפילו שהות לעין בספר, להביא סדר בהלך־מחשבתם, לעבד במוחם את חומר ההסתכלות. ואנשי־השדה אינם מפיקים תועלת מבקורים קצרים ומשיחות־חולין חטופות. ואם לקבוע לכל מחוז חבר מומחים, הלא אין לנו אפילו האמצעים לסדור חבר מדריכים אחד לכל הארץ.

כל מוסדי־ההדרכה בארצות־הברית ובארצות מתוקנות באירופה, “המורים הנודדים” בגרמניה, “הקתדרות הנודדות” באיטליה, ה"זמסטוה" ברוסיה, הם מוסדים מחוזיים. אין כאן המקום לעמוד על ההבדלים הדקים בשטות־ההדרכה אשר בין ארץ וארץ, הצד השוה שבכלן הוא כי המדריכים אינם מיוחדי־מקצוע וכי שדה פעולתם משתרעת בתוך תחומי מחוז ידוע. ואין לראות את כל הארץ כמחוז בארצות אחרות. ארצנו אמנם קטנה היא וחקלאינו מעטים הם, אבל מחולקה היא לאזורים טבעיים שונים, ואנשי־השדה שלנו אינם אכרים־מלידה כי אם יוצאי־ערים. והנסיון מראה לנו כי מדריך לכל הארץ אינו שולט בחומר שלפניו. לכל מדריך בארצות הברית יש 12–10 מרכזים מקומיים, ומבקר הוא כל מרכז אחת לחודש; מקובל כי יותר מ־13 מרכזים אי־אפשר למסור לאיש. כי באופן זה צריך המדריך לבלות בדרך 13 יום במשך החודש. ע"פ סדר־ידוע שקבע כותב הטורים האלה למדריכים אחדים יוצא שכל אחד צריך לבלות בדרך 24 יום, וגליל התחתון אינו נכנס בחוג־עבודתו.

הצעתי היא אפוא פשוטה. לחלק את הארץ, לפי שעה, לארבעה גלילים חקלאיים: יהודה ומקום מושבו של המדריך – יפו, שומרון ומקום מושבו של המדריך – חיפה, העמק ומרכז ההדרכה – נצרת. גליל התחתון והעליון ומרכז ההדרכה לפי שעה – טבריה, וכאשר יתרחב גבולנו – מדריך מיוחד בגליל העליון, ומרכזו בראש פנה.

שטת־ההדרכה תהיה זו המקובלה בארצות הברית וקנדה. המדריך הוא חקלאי מעשי בעל השכלה, בא־כחה של תחנת־הנסיון, מוציא לפועל במחוזו את התכניות השונות של חבר המומחים שבתחנה: שדות־הדרכה, לקיחת דוגמאות של קרקע, של זבלים לבדיקה, מסדר הגנת הצמחים במחוזו, הגנת הבהמות, השבחת הגזעים, ספרי־החשבון, הוא המתוך בין מוסד החקירה ובין החקלאות המעשית. עובדי האדמה פונים תמיד אליו והוא פונה אליהם, והוא גם מביא בפני מוסד החקירה בשם האכרים את הפרובלימות המתיצבות מזמן לזמן בסביבתו החקלאית. ומפני שחוג עבודתו מצטמצם במחוז אחד יוכל להמצא במגע תמידי אתו ולא כאורח נדיר נוטה לבקור מבהל.

במקום שאנו רודפים בחקלאות אחרי החדוש ואחרי המקוריות היתרה מוטב שנתן עין בשטות מקובלות, ולחקות בדעת ובשכל מעשי אחרים. בבאנו להיות מקוריים בחקלאות איננו סוף סוף אלא מחקים, והמקוריות אינה מתבטאת אלא בסלוף הישר; ובבאנו לסלול דרכים איננו אלא מגששים ותועים בתוהו לא דרך. מעשרה ספרים טובים אנו עושים אחד רע, שכלו אינו אלא לקט, במקום שהדרך כבושה לפנינו לתרגם ספר אחד טוב. וככה גם נוהגים אנו במפעלינו. במצב השורר צריך להיות אמן מיוחד שלא ליצור חקלאות מועטת־דמות, ואלמלי היינו הולכים בכל בדרכי החקלאות הממודנת הכבושות צריך היה להיות אמן מיוחד בכדי ליצור חקלאות מועטת־דמות כזו המתקיימת במחננו.