“ארץ זבת חלב ודבש”. לא פעם כתבו הרופאים בעתונות, וכדאי שבימים אלה יחזרו ויכתבו, על ערך הדבש כאמצעי הזנה בריא לגוף ובעיקר עבור הילד והפעוט. צוּיין לא אחת, כי כפית דבש יש בה מזון יותר מאשר בבאַנאַנה.
תה עם דבש – נעים ומבריא.
השתמשו בדבש לארוחת בוקר.
שתוּ צוּף, הוא מרענן ומבריא ויש בו מן הדבש.
זאת. ועוד אחרת. לפני חשבון קצר ופשוט. כפי שידוע לי נמצאים בארץ עד 20 אלף כוורות, אשר מהן רוֹדים בשנה בערך 360–400 טון דבש, כ־20 קילו לכוורת1. לכמות זו מבקשים עוד שוק בחו"ל. והנה תצרוכת של חצי רוטל דבש בשנה לגולגולת, מאפשרת תוצרת כדי עשרת אלפים טון. לו שקלנו את הדבר וגם עברנו לפעולה ממשית, היינו מפתחים את ענף הדבש כראוּי לו.
איש אחד יכול לטפל ב־150 כוורות, פיתוח ענף זה יכול היה להעסיק מספר גדול של נגרים ופחחים. וכמה עצים צריכים היינו לנטוע כדי להכין אוכל לכוורות?
בנו תלוּי הדבר להפוך את הארץ הזאת לזבת חלב ודבש. עלינו להרחיב את המסגרת הזאת. שהיא גם מקור פרנסה למאות משפחות!
תרצ"ו.
- “לכוורות” במקור המודפס – הערת פב"י. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות