(שלושים הימים לתוצרת חלב)
עם ראשית ימי ה"שלושים" הלכתי להתבונן בעבודת “תנובה”, מהבאת כדי החלב ע"י היצרן עד הוצאת התוצרת מהמחסן, לצרכנים.
ביקרתי בכל המחלקות אשר החלב עובר שם במשך 20 שעות, עד שמקבלים את החמאה, הגבינה, הלבן, ואפילו את הגלידה – גלידת “תנובה” המפורסמת.
20 שעות תוצרת החלב, אך לא החלב עבור המחלקים, הוא עובר רק את הדודים המפסטרים. במשך רגעים מעטים זורם החלב דרך צנורות וכל מיני דודים למעלה, לקומה ב', ומיד הוא חוזר לקומה א' דרך צנורות ודודים ומקררים, לכד של המחלק.
מאלפי ליטר החלב המובאים לחצר “תנובה” עולה עוד חמימות החליבה. כל כלי מסומן בשם בעליו והמקום – ומיד יודע הממונה על כך את כמות השומן וכו'. החלב מועבר מיד לדוד שבית קיבולו עד 4000 ליטר. הוא עובר דרך מסננת סמיכה. בכוח חשמל, דרך צנורות חימוּם וקירוּר עובר החלב לדודים השונים, ויוצא החלב מפוסטר, הן לבקבוקים והן למחלקים. לכדים הריקים נעשה חיטוא, הוא מועבר דרך מים קרים וחמים ודרך אדים ויוצא נקי, לבן, ויבש. אחרי שהמחלקים לוקחים את המיועד להם, נכנס החלב למפרדות אשר משם זורמת השמנת טריה בשני כיוונים – חלק אחד לשם עיבוד לחמאה, והשני – שמנת בשביל הצרכנים. בכוח חשמל מתמלאים הגביעים השונים במידה ובמשקל הדרושים. עוד חלק מהחלב זורם לקומה השניה לשם עיבוד תוצרת חלב כגון, גבינה, לבן, קפיר. חלק מהשמנת לתעשית הגלידה. לשם זה משתמשים בפרי הארץ משל “עסיס”, “תמצית” וגם שוקולד “עלית”.
הנקיון למופת. שמירה מעולה על טהרת הכלי, הגביע, הבקבוק. הקפדה על טריות.
תרצ"ה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות