א.    🔗

למלאך הממוּנה על העמים והלשונות הנני מודה מקרב לב, שיש בעולם ארץ ששמה ליטא. עם חלוץ הבא מליטא אפשר לדבר גם קצת עברית!

כשמזדמן לי חלוץ מליטא הריני סופג רוב נחת. כבר נתבלבלתי בבליל שפות־אשכנז השונות: הא לך גרמנית של ברלין וגרמנית של וינה וגרמנית של גליציה ושל הולאנד ושל צרפת…

ואידיש? – כמה אידיש יש בעולם: אידיש מפולין הקונגרסאית ומגאליציה ומרוּסיה ומאמריקה ומביסאראביה ומלאטביה ומ… וערבית? – זה בא מדמשק וזה מחלב וזה מתורכיה וזה מאפגאן.

והנה בירך אותי אלוהי העליה גם בחבשים – אחים שחורים. ולשוני המסכנה מתעקמת ומתמעכת, משתרבבת ומתפתלת. והידים, והכתפים, והאף וכל עצמותי באים לעזרתה. שבח וברכה לליטא הקטנה: חלוצים הבאים משם יודעים עברית. “מחיה נפשות!”.

ב.    🔗

שפות שונות. אני רץ בכל רגע לבקש מתרגם. אני נעזר בעובדי הועד הפועל של ההסתדרות ומערכת “דבר” (יש לנו, ברוך השם, מכל המינים!). בקיצור, איך שהוא, אנו באים ל"עמק השוה".

והנה מתבאר לי כי מלבד לשונות שונות יש גם מלאכות ומקצועות שונים בעולם שלא ידעתי שחרם.

כל עולה גרמני הוא בחזקת מכונאי או נהג. לכאורה, פשוט מאד. ולא כן הדבר. מיד יתחיל להמטיר עליך פרטים ופרטי־פרטים ושמות ומונחים וקטלוגים ותעודות והמלצות – והכל, כמובן, להוכיח, שמקומו דוקא בעיר ודוקא בתל־אביב.

אחרי “החרושת הכבדה” יש לי לא מעט צרות מהתפּרים והסורגים והמומחים השונים בתעשיה הקלה. בנות פּולין שלנו מפחדות, כנראה, כי הצפּרנים המחודדות והמעודנות שלהן אינן מתאימות לקטיף (פשיטא! הן עלוּלות לשרוט חס ושלום את פרי ההדר) ועל כן – טוב להן ללכת לעבוד במשק־בית, לחכות בתור בלשכת הפועלות או אפילו אצל הסרסורית, ובלבד לא ללכת לאיזו הרצליה או רעננה.

ויבורך אלוהי־ההכשרה שמזמן לי מפקידה לפקידה גם בחורות־חמד הרוצות דוקא ללכת לעבודה “עם הבחורים”, לכל עבודה שהיא.

ביחוד קל עם הבחורים והבחורות הצעירים והרעננים הבאים מקבוצי ההכשרה. לפי שעה הם שומעים ונענים… – לכפר!

תרצ"ה.