בסוד אגלה לכם, שהוא חג הפסח, חג המצות, אך בתל־יוסף ייקרא “חג־העומר”. שלושים יום לפני החג מתחילים לעמוד על המקח עם הגזברות בדבר התקציב ל"חג העומר", יום קציר השעורה. וכנהוג בכל מקום (אפילו בקיבוץ), אין הגברים רכי־לבב ביותר, והענין אינו זז בלי לחץ, ויש כבר מומחים העוסקים במלאכה זו של “לחץ על הגזברות”, ואינם פוסקים ללחוץ, עד שהגזבר אומר את פסוּקו: “מה אתם רוצים?”:
– ואז באה “הצעת־התקציב” של ועדת החג. קודם כל – אומרים הם – יש צורך בכמה רוטל מצות ובכמה בקבוקי יין, וכמובן גם בשר ודגים, וכמובן, מפות לבנות, פרחים, ונרות דולקים בשביל ה"סדר".
– ה"סדר"? – מזדעזע הגזבר – איזה סדר?
– כן. ה"סדר" – עונה הועדה, כי “במקרה” חל חג העומר בליל חג הפסח הוא אור לט"ו ניסן. – יבואו ההורים, יבואו גם האורחים, ויש לקשט את חדר־האוכל, ויש להכין “הגדה” ויש להכין “תכנית”, מקהלה ותזמורת וכדומה.
ובליל התקדש החג יושבים כולם – ה"הורים" וה"חברים" וה"ילדים", וחבר אחד פותח את החג בנאום מעניני־דיומא, המקהלה שרה את השיר “המהפכני”, “החודש הזה לכם”, והחברים כולם שרים “והיא שעמדה”, ואוכלים ושותים וכל הפנים צוהלות, וכל הפיות מרננים, ואומרים ברכה בלבם למראה הילדים המביאים את העומר, שי לקרן הקיימת, ויוצאים במחול, שרים ורוקדים, ששים ושמחים, – חג העומר, חג העומר!
והחג נמשך שבעה ימים, בימי חג הפסח בישראל.
איני יודע, כמה רוטל או טונים מצות צורכת תל־יוסף בשבוע זה, אך את מצות “אכילת מצה” מקיימים שם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות