בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים־הָרְחוֹקִים הַהֵם, חָיָה בָּאָרֶץ מֶלֶךְ גָּדוֹל, נִמְרוֹד שְׁמוֹ. וְהוּא נֶכְדּוֹ שֶׁל חָם בֶּן נֹחַ. בִּהְיוֹת נִמְרוֹד עֶלֶם צָעִיר נָתַן לוֹ כּוּשׁ אָבִיו כְּתֹנֶת־עוֹר, אַחַת מִשְׁתֵּי הַכֻּתֳּנוֹת, בָּהֶן הִלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת אָדָם וְאֶת חַוָּה לְעֵת גֵּרֵשׁ אוֹתָם מִגַּן־הָעֵדֶן. מֵאָב לְבֵן נִמְסְרָה הַכֻּתֹּנֶת עַד שֶׁחָם גָּנַב אוֹתָהּ מִידֵי נֹחַ וּמְסָרָהּ לְכוּשׁ וְזֶה הִלְבִּישׁ בָּהּ אֶת נִמְרוֹד. וְהַכֻּתֹּנֶת – כְּתֹנֶת־פְּלָאִים, כָּל הַלּוֹבֵשׁ אוֹתָהּ – מַפִּיל פַּחְדּוֹ עַל כָּל חַיּוֹת־הַיַּעַר, וְאָכֵן הָיָה נִמְרוֹד אִישׁ גִּבּוֹר צַיִד וְלֹא הָיָה שֵׁנִי לוֹ. רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת גְּבוּרָתוֹ וְגַם הֵם פָּחֲדוּ מִפָּנָיו, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הָיָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, אַף כָּבַשׁ אֶת כָּל הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב.

וְהָאֲנָשִׁים עוֹבְדִים לֵאלֹהֵי עֵץ וָאֶבֶן, כִּי אֶת ה', בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, לֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ. וְגַם נִמְרוֹד בָּנָה מִקְדָּשִׁים רַבִּים לֶאֱלִילִים, הֵקִים מִזְבְּחוֹת וְהִקְרִיב לָהֶם מְנָחוֹת וּבִרְאוֹתוֹ עַד־מָה מְפַחֲדִים הַכֹּל מִפָּנָיו גָּבַהּ לִבּוֹ וְהוּא עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ לִהְיוֹת לֵאלֹהִים לְמַעַן יַעַבְדוּהוּ כָּל הָאֲנָשִׁים. גַּם כִּסֵּא עָשָׂה לוֹ, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ. בָּנֹה בָּנָה אֶת כִּסְאוֹ בְּתַבְנִית מִגְדַּל אֶבֶן וְעָלָיו מִגְדַּל־אֲרָזִים וְעָלָיו מִגְדַּל נְחֹשֶׁת וּמִגְדַּל בַּרְזֶל עָלָיו, וּמִגְדָּל חֲמִישִׁי בָּנָה עָלָיו – כֻּלּוֹ עָשׂוּי כֶּסֶף, וְשִׁשִּׁי – זָהָב, וְלָאַחֲרוֹנָה – מִגְדָּל עָשׂוּי אֲבָנִים יְקָרוֹת. וּבַמִּגְדָּל הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יָשַׁב וְהַכֹּל בָּאִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ.

הָיָה נִמְרוֹד יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ הָרָם וְרוֹאֶה בַּכּוֹכָבִים, כִּי עַל פִּיהֶם הֵיטִיב לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה בְּיָמִים יָבוֹאוּ. לַיְלָה אֶחָד, בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּכּוֹכָבִים, רָאָה כִּי עָתִיד לְהִוָּלֵד יֶלֶד, אֲשֶׁר אִם יִגְדַּל – הוֹרִיד יוֹרִיד אוֹתוֹ מִגְּדֻלָּתוֹ וְיָסִיר אֶת לֵב הָאֲנָשִׁים מֵהַאֲמֵן בּוֹ. נֶחֱרַד לֵב נִמְרוֹד לַדָּבָר הַזֶּה וּבַעֲצַת חֲכָמָיו וְיוֹעֲצָיו צִוָּה לְהָקִים אַרְמוֹן גָּדוֹל, אֲשֶׁר כָּל אִשָּׁה יוֹלֶדֶת תּוּבָא אֵלָיו, וְהָיָה אִם בֵּן יִוָּלֵד לָהּ – שָׁחֹט יִשָּׁחֵט בִּידֵי עֲבָדָיו לְעֵינֵי אִמּוֹ, אַךְ אִם בַּת תֵּלֵד – יַלְבִּישׁוּ אֶת אִמָּהּ בִּגְדֵי מַלְכוּת וּמַתָּנוֹת יְקָרוֹת תִּנָּתֵנָּה לָהּ. עַד מְהֵרָה קָם וְהָיָה דְבָר הַמֶּלֶךְ וְלֹא עָבְרָה שָׁנָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף יְלָדִים נִשְׁחֲטוּ לְעֵינֵי אִמּוֹתֵיהֶם.

בַּשָּׁנָה הַהִיא עָמְדָה גַּם אֲמַתְלָה בַּת כַּרְנוֹב, אֵשֶׁת תֶּרַח שַׂר־צְבָא נִמְרוֹד, לָלֶדֶת. וְהִיא בְּחָשְׁשָׁהּ פֶּן תִּלָּקַח אֶל בֵּית־הַיּוֹלְדוֹת, בָּרְחָה מִבֵּיתָהּ, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּדְדָה כָּל הַלַּיְלָה בִּדְרָכִים לֹא דְרָכִים מָצְאָה עַל שְׂפַת נָהָר גָּדוֹל מְעָרָה וְהִתְחַבְּאָה בָּהּ. לֹא עָבְרוּ יָמִים מְעַטִּים וְהִיא יָלְדָה שָׁם בֵּן – אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלְּאָה הַמְּעָרָה אוֹר גָּדוֹל וַיְהִי לָהּ הַדָּבָר כְּאוֹת לְטוֹבָה, כִּי לֹא תְּאֻנֶּה לִבְנָהּ כָּל רָעָה, נָטְלָה אוֹתוֹ וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ.

וְתֶרַח בֶּן־שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה אָז, וְלוֹ שְׁנֵי בָּנִים, הָרָן וְנָחוֹר, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי עוֹד בֵּן נוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ, שָׂמַח בּוֹ מְאֹד וְגַם מִשְׁתֶּה עָשָׂה לִידִידָיו הַטּוֹבִים, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ שָׂרִים וְרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. בִּשְׁעַת הַמִּשְׁתֶּה קָרָא אֶת שֵׁם בְּנוֹ אַבְרָם, כִּי אָמַר: הֵרִים הַמֶּלֶךְ אֶת אָבִיו מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶת בְּנוֹ לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. וְהַקְּרוּאִים אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׂמְחוּ מְאֹד, וּבְלִבָּם אָמְרוּ לְבִלְתִּי סַפֵּר דָּבָר לַמֶּלֶךְ.

אוּלָם בְּצֵאתָם מִן הַמִּשְׁתֶּה רָאוּ וְהִנֵּה כּוֹכָב גָּדוֹל אֶחָד עָלָה בַּשָּׁמַיִם, עָף אֶל אַרְבָּעָה כּוֹכָבִים אֲחֵרִים וּבָלַע אוֹתָם בָּזֶה אַחַר זֶה. תָּמְהוּ הַשָּׂרִים לַמַּרְאֶה הַזֶּה וְאָמְרוּ: “אֵין זֶה, כִּי אִם הַיֶּלֶד שֶׁנּוֹלַד לְתֶרַח, אֲשֶׁר אִם יִגְדַּל יִירַשׁ אֶת כָּל הָאָרֶץ…” וּפַחַד הַמֶּלֶךְ נָפַל עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶת נַפְשָׁם עוֹד.

וּבְיוֹם הַמָּחֳרָת בָּאוּ וְסִפְּרוּ לַמֶּלֶךְ, כִּי הִנֵּה נוֹלַד לְתֶרַח בֵּן, וְגַם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ בַּכּוֹכָבִים אָמְרוּ לוֹ. עַתָּה זָכְרוּ, כִּי בַּמִּשְׁתֶּה הִתְפָּאֵר תֶּרַח בְּאָמְרוֹ: “הֱרִימַנִי הַמֶּלֶךְ מִכָּל שָׂרָיו”, וּבִרְצוֹתָם לְהַשְׁפִּילוֹ יָעֲצוּ לְנִמְרוֹד, שֶׁיִּקְנֶה מִמֶּנּוּ אֶת בְּנוֹ בְּכֶסֶף וְאַחַר יַהַרְגֶנּוּ.

מָצְאָה עֲצָתָם חֵן בְּעֵינֵי נִמְרוֹד וְהוּא צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת תֶּרַח. תֶּרַח בָּא וְהַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ:

– הֻגֵּד הֻגַּד לִי, כִּי בֵּן נוֹלַד לְךָ וְאַתָּה בִּקַּשְׁתָּ לְהַעְלִים אֶת הַדָּבָר מֵעֵינַי, אַף יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן, כִּי רָעָה גְּדוֹלָה נִשְׁקֶפֶת מִבִּנְךָ לְמַלְכוּתִי, עַל כֵּן מְכֹר אוֹתוֹ לִי לְמַעַן נַהַרְגֶנּוּ.

לֹא רָצָה תֶרַח לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַשָּׁפָל הַזֶּה, לִמְכֹּר אֶת בְּנוֹ לַהוֹרֵג, וְהוּא אָמַר:

– דָּבָר לִי אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶמֶשׁ בָּא אֵלַי שְׁכֵנִי וְאָמַר לִי: "תֵּן לִי אֶת הַסּוּס הַטּוֹב הַזֶּה, שֶׁהַמֶּלֶךְ נָתַן לְךָ בְּמַתָּנָה, וְאֶתֵּן לְךָ בַּעֲדוֹ מְלֹא בֵּיתְךָ זָהָב וָכֶסֶף וּלְסוּסֶיךָ – מְלֹא אֲסָמֶיךָ תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא. וְעַתָּה אֱמֹר לִי, מַלְכִּי, מַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לוֹ?

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְרַגֵּז הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְקָרָא:

– הַאִם כֶּסֶף וְזָהָב חָסֵר לְךָ, תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לְסוּסֶיךָ, כִּי תֹּאמַר לִמְכֹּר אֶת סוּסִי הַטּוֹב?

עָנָה לוֹ תֶרַח:

– וַהֲלֹא גַם אַתָּה דוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי כַּדָּבָר הַזֶּה בְּאָמְרְךָ לִי, כִּי אֶמְכֹּר אֶת בְּנִי בְּכֶסֶף, וְכִי מָה אֶעֱשֶׂה בְּכַסְפִּי וּלְמִי אוֹרִישֶׁנּוּ אַחֲרֵי מוֹת בְּנִי? הֲלֹא כָּל אֲשֶׁר לִי בְּיָדְךָ הוּא וְאִם יָצָא מִשְׁפָּטְךָ לַהֲרֹג אֶת בְּנִי, עֲשֵׂה בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, אַךְ אַל תְּצַו עָלַי לִמְכֹּר אוֹתוֹ לַהוֹרֵג.

אוּלָם הַמֶּלֶךְ רָצָה לְהַשְׁפִּילוֹ בְּעֵינֵי הַשָּׂרִים וְאָמַר:

– לֹא, כִּי בְּכֶסֶף תִּמְכְּרֶנּוּ לִי וַאֲנִי אֶהֶרְגֶנּוּ.

רָאָה תֶרַח, כִּי עוֹד עָלוּל הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג גַּם אֶת שְׁנֵי בָּנָיו הָאֲחֵרִים, הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁיְּחַכֶּה שְׁלוֹשָׁה יָמִים עַד יַסְכִּין לֵב הָאֵם לַגְּזֵרָה הַזֹּאת. הִסְכִּים נִמְרוֹד לְבַקָּשָׁתוֹ וְתֶרַח יָצָא מֵעִמּוֹ עָצוּב וּנְכֵה־רוּחַ.

לֹא עָבְרוּ יוֹמַיִם וְהִנֵּה יָלְדָה אַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו בֵּן אַף הִיא, וְגַם הִיא לֹא בָּאָה אֶל בֵּית־הַיּוֹלְדוֹת. וְאוּלָם יֶלֶד מֵת יָלְדָה. לָקַח תֶּרַח אֶת בֶּן־הַשִּׁפְחָה הַמֵּת וֶהֱבִיאוֹ אֶל נִמְרוֹד וְאָמַר לוֹ:

– הִנֵּה, אֲדוֹנִי, אֶמְכֹּר לְךָ אֶת בְּנִי, כִּי מֵת.

וַאֲמַתְלָה בָּרְחָה עִם בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמְּעָרָה הַפִּלְאִית, בָּהּ יָלְדָה אוֹתוֹ, יָשְׁבָה עִמּוֹ יָמִים מְעַטִּים וְהִנֵּה נִקְרְעוּ שְׁנֵי אֶשְׁנַבִּים קְטַנִּים בְּקִיר הַמְּעָרָה, מִן הָאֶחָד נָטַף שֶׁמֶן וּמִן הַשֵּׁנִי יָצָא קֶמַח. אָפְתָה לָהּ עוּגוֹת־לֶחֶם וְאָכְלָה וְגַם אֶת בְּנָהּ הֶאֱכִילָה לְשָׂבְעָה. אַחַר נָשְׁקָה אוֹתוֹ וְהִשְׁאִירַתּוּ בַּמְּעָרָה וְשָׂבָה לְבֵיתָהּ לְבַל יִוָּדַע הַדָּבָר לְזָר.

וְאַבְרָם גָּדַל בַּמְּעָרָה וְדָבָר לֹא חָסֵר לוֹ בָּהּ, כִּי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל מַשְׁקֶה אוֹתוֹ חָלָב, מַאֲכִילוֹ מַטְעַמִּים טוֹבִים, מַלְבִּישׁוֹ וּמְשַׂחֵק עִמּוֹ וְדוֹאֵג לוֹ בַּכֹּל.