רקע
אלתר דרויאנוב
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה

יתבשרו אחינו כל בית-ישראל, הנתונים בצרה ובשביה ונושאים את עיניהם לארץ הגאולה והפדות: שלום ושלוה יהיו בירושלים מעתה ועד העולם:

שלש שנים ויותר היתה עדת-הספרדים הקדושה אשר בעיר-הקודש עזובה ושוממה כצאן, אשר אין רועה לו, או כצאן, אשר – אין מספר לרועיו. פניזֶל, בטיטו, אלישר, מאיר, אשכנזי, אלקוצר, ענתבי, ואלירו – אין אלו שמות מלאכים, הנזכרים בלחש, כי-אם שמות בשר-ודם, בני-אדם תקיפים, הנושאים במרום קולם ואשר איש איש מהם מבקש לרעות את הצאן ולנצח על העדר.

וגדולה היתה המהומה. ואלירו צרר את ענתבי וענתבי הכשיל את ואלירו. פניזל נחש עלי דרך אלישר, אלישר שפיפון עלי ארח פניזל, ושניהם נושכים עקבי בטיטו. גדולה היתה המהומה ועלתה עד לשמים. איש איש מן הנושכים-נשוכים הכין לו המון גליונות-ניר וחותם ענק, ואיש איש מהם כתב מכתבים כנפשו שבעו וטבע עליהם את חותמו ושלח אותם ל“נדיבים הי”ו, יצ“ו, יע”א" ומודיע, כי הוא הרועה הנאמן, ה“ראשון לציון”, והוא “שער-השמים”, האדריסה הנכונה. ולרגלי המהומה הגדולה “חרבה ירושלים” – נתבלבלו הנדיבים ולא נענו לא לזה ולא לזה.

ופתאם פסקה המלחמה. לא משום שנחמו הלבבות, אלא משום שנתרוקנו הכיסים. אמנם, אין סגולה בדוקה לשביתת כל מיני נשק כהתרוקנות הכיס. עכשיו נבחר, או נתמנה, לחכם-באשי הרב פראנקו. פירוש: נצח ענתבי. התאומים פניזל ואלישר נתנו לפראנקו לסגנים. נבחר גם ועד לנהל את העדה יחד עם החכמים. פירוש" נצח ואלירו. ותשקוט המהומה.

ומיד התחילה העבודה הגדולה לתקן את הבדקים, לרפא את הנהרסות, להקים את הנופלות. שלשה ימים רצופים דנו ה“צדדים” על נוסח קול-קורא חדש לנדיבים ועל נוסח אדריסה חדשה, שעל פיה ישלחו הנדיבים מעתה את אשר ישלחו. מובן מאליו, שבדבר האדריסה לא יכלו לא הראשים ולא תומכיהם לוַתֵּר כלום מ“זכיותיהם”. לפיכך הוחלט, כי זאת תהיה מעתה ה“אדריסה הנכונה”: “אל כבוד ראש-הרבנים משה פראנקו חכם-באשי והרב חיים אלישר והרב אליהו-משה פניזל בשביל עדת-ישראל הספרדית בירושלים” – ולא יותר. ואולם כדי לתקן עוד תקון לתקנה, סיָג ומנעול, פנו נכבדי-העדה בבקשה לענתבי, “לבלי למסור את המכתבים מהפוסטה אלא דוקא בידי אברהים, המשרת הנוצרי של ואלירו, והוא ימסרם ליד אדונו, והאדון ואלירו ימסרם סגורים ביד שלשה מהועד”. לפי הידיעות האחרונות ידונו גם בהצעה חשובה זו שלשה ימים רצופים, ואם גם “בעל-הדבר” עצמו, אברהים, יסכים לכך, יהיו שלום ושלוה בירושלים מעתה ועד העולם.

התבשרו נא!

העולם 1911

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35416 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!