יצחק אייזיק מהרינג, גם הוא מת בדמשק, בבית האסורים ביום י"ד או ט"ו בשבט, שנת תרע"ח. הוא היה מעיר בולוחוב, על יד סטרי, לא רחוק מטורקה, עירו של גרויליך, צנום עוד יותר ממנו, היה כולו רוח ולא בשר. מסודר, עניבה יפה, תסרוקת מסודרת. שימש זמן מה כמזכיר בבית הספר החקלאי בפתח־תקוה, תחת הנהלתו של ד"ר חניאל (פיקהולץ). כשמסר עצמו, כיתר חבריו, לידי הז’נדרמיה התורכית, הדגיש שלא ישוב חזרה, אבל כשאמרו לו שאסור לו ללכת, ענה: באשר ילכו חברי, אלך גם אני.
“חברים”! – קרא רגעים אחדים לפני מותו – שבו כאן אתי, על ידי, בביתי, כך, כך ואתה נ. שים ידך מעט תחת ראשי, כך, קח נר דולק בידך ונדבר מעט". כשדעך הנר בידי נ. דעכה גם נשמתו. “אבל – עוד תשארו כאן זמן מה. תשובו במהרה לא”י לראות את השמים הארצישראליים, ואני שלי גמרתי".
אחרי המלה “גמרתי” לא דיבר דבר. מסביב חושך. אחד הדליק גפרור והנה עיני מהרינג עצומות. ומהרינג נקבר בבית הקברות היהודי בדמשק.
תרפ"ו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות