מִכָּל עֵבֶר הוֹרִיקוּ הַפַּרְדֵּסִים, כַּרְמֵי הַגְּפָנִים עָטְפוּ אֶת הָאָרֶץ בְּמַרְבַד יָרֹק, וְצִיּוּץ הַצִּפֳּרִים נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָב.

צִפֳּרִים, צִפֳּרִים. עַל הָעֵצִים, עַל הַגַּגּוֹת, עַל פְּנֵי הַגְּדֵרוֹת, עָמְדוּ צִפֳּרִים, עָמְדוּ וְצִפְצְפוּ.

בְּעֵינֵי יַלְדֵי הַקַּיְטָנוֹת, שֶׁבָּאוּ לְהִנָּפֵשׁ בַּכְּפָר הַקָּטָן, הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא. מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ צִפֳּרִים כֹּה רַבּוֹת מְרֻכָּזוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר סִפְּרוֹ לַיְלָדִים, כִּי לֹא הַרְחֵק מִכְּפָרָם שׁוֹכֵן מַעְיָן הַצִּפֳּרִים וְהוּא הַמוֹשֵׁךְ אֶת הַצִּפֳּרִים לְמָקוֹם זֶה וְאֶל סְבִיבָה זוֹ.

הִתְאַסְּפוּ יַלְדֵי הַקַּיְטָנוֹת, וְהֶחֱלִיטוּ לְסַיֵר אֶת הַסְּבִיבָה.

הַשֶּׁמֶשׁ – חֻמָּהּ פָּחַת וְהָלַךְ, וְרוּחַ יָם הִתְחִילָה מְנַשֶּׁבֶת קְלִילוֹת וּמְצַנֶּנֶת אֶת אֲוִיר הָעֶרֶב, שֶׁהָיָה לוֹהֵט עַד עַתָּה. קַלּוֹת הָיוּ הָרַגְלַיִם בְּרִדְתָּן בַּכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל וְיוֹרֵד אֶל הָעֵמֶק לְמַטָּה. כַּרְמִי הַגְּפָנִים הָעֲמוּסוֹת אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים, דּוֹמֶה כָּאֵלּוּ קָרְאוּ לָהֶם, לַקְּטַנִּים: בּוֹאוּ וְאִכְלוּ מִפֵּרוֹתֵינוּ הַמְתוּקִים!

אַךְ הַיְּלָדִים יָדְעוּ חֹק וְנִמּוּס: אֵין לְהִכָּנֵס אֶל כֶּרֶם זָר בְּלֹא נְטִילַת רְשׁוּת.

הֵם אַךְ הִגִּיעוּ אֶל הָעֵמֶק לְמַטָּה, וְעָרוּץ נֶהְדָּר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם. הֶחֱלִיטוּ הַיְּלָדִים לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל הֶעָרוּץ בַּשְׁבִיל אֲשֶׁר דָּרְכוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים זֶה דוֹרוֹת רַבִּים וַאֲשֶׁר בּוֹ מִתְגַּלְגְּלִים וְזוֹרְמִים מֵי־הַגְּשָׁמִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

עָבְרוּ הַחֲבֵרִים כַּמָּה מֵאוֹת צְעָדִים וְצָמָא כַּבִּיר תָּקַף אֶת יוֹרָם, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַחֲבוּרָה.

– מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם בָּאָרֶץ־הָרִים יְבֵשָׁה זוֹ? – הִתְחִיל הַיֶּלֶד דּוֹבֵר אֶל חֲבֵרָיו, – זָכַרְתִּי אֶת הַשְּׁפֵלָה, מְכוֹרָתִי, הַמְּגַדֶּלֶת פַּרְדֵּסִים מוֹרִיקִים לָרֹב, הַשּׁוֹכְנִים עַל מַיִם רַבִּים!

– טוֹב לְהַלֵּךְ עַתָּה בֵּין הַפַּרְדֵּסִים! – נַעֲנָה וְאָמַר אֵלִיָּהוּ, – שָׁם בּוֹסְסוֹת הָרְגָלַיִם הַיְחֵפוֹת בַּחוֹל הָרַךְ וְהֶחָמִים וְהַרְגָּשָׁה טוֹבָה מִשְׂתָּרֶרֶת עָלֶיךָ בְּשִׁבְתְּךָ לָנוּחַ בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי שִׁטַּת־הַמְּשׂוּכוֹת, עֵת רוּחַ קַלָּה מְטַפַּחַת עַל פָּנֶיךָ וּמְיַּבֶּשֶׁת מֵעָלֶיךָ אֶת אֶגְלֵי הַזֵּעָה הַמְּבַצְבְּצִים וְעוֹלִים.

– אִם צָמֵאתָ! – הִמְשִׁיךְ צַפְרִיר בְּגַעְגּוּעִים, – הִנֵּה קוֹל הַמֵּנִיעַ הַקָּרוֹב הוּא הַמּוֹלִיךְ אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אֶל צִנּוֹר הַבַּרְזֶל, הַשּׁוֹפֵעַ מַיִם צוֹנְנִים וּמְתוּקִים, אֲשֶׁר בָּהֶם תּוּכַל לְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ בִּשְׁרַב הַיּוֹם.

– טוֹב לְשַׁכְשֵׁךְ אֶת הָרַגְלַיִם הַיְחֵפוֹת בְּמֵי הַתְּעָלָה הַזּוֹרְמִים וּמַשְקִים אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים! נֶאֱנַח יוֹאֵל, וְגַעְגּוּעִים תְּקָפוּהוּ אֶל הַשְׁפֵלָה – נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ.

– יְלָדִים! אַמַּת־מַיִם רוֹאֶה אֲנִי! צְמָחִים יְרֻקִּים מִזְדַּקְּרִים וְנִרְאִים! – קָרְאָה יְהוֹשַׁבְעַת, שֶׁהִרְחִיקָה בְּמִקְצָת מֵחֲבֵרֶיהָ וְעָמְדָה בּוֹדְדָה עַל שֵׁן סֶלַע רָם וְהִיא צוֹפָה וּמִסְתַּכֶּלֶת עַל הַסְּבִיבָה.

– הֵיכָן? אֵיפֹה? בְּאֵיזֶה מָקוֹם? – הִדְהֲדוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

חִישׁ הִתְרוֹמְמוּ הַיְּלָדִים מִמְּקוֹם שִׁבְתָּם וְאָצוּ־רָצוּ אַחֲרֵי יְהוֹשַׁבְעַת אֶל עֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִרְאוּ לָהּ הַמָּיִם.

עוֹד מְעַט וְהַקְטַנִּים הִגִּיעוּ אֶל פִּנָּה חֲבוּיָה בַּעֲרוּץ הַנַּחַל, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה זָרְמוּ וְיָצְאוּ הַמַּיִם, מַיִם חַיִּים. בַּהֲנָאָה בּוּסְסוּ רַגְלֵי הַיְּלָדִים בַּבֹּץ הָרַךְ, וְהָעֵינַיִם, מְלֵאוֹת גַּעְגּוּעִים וְשִׂמְחָה, הֶחֱלִיקוּ עַל פְּנֵי הַצְּמָחִים הַמּוֹרִיקִים וְעַל הַפְּרָחִים הַמַּצְהִיבִים, אֲשֶׁר גָּדְלוּ וְהִתְפַּתְּחוּ מִמִֵי־בְּרָכָה אֵלֶּה.

– הָבָה נַמְשִׁיךְ לֶכֶת לְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה! הִצִּיעַ יוֹרָם – וַדַּאי שֶׁנַּגִּיעַ עַד מְקוֹם מוֹצָאָם שֶׁל הַמָּיִם!

– לְכוּ וְנֵלֵכָה! קָרְאוּ הַיְּלָדִים אַחֲרָיו וְהֵם מְזָרְזִים זֶה אֶת זֶה לְהַמְשִׁיךְ דַרְכָּם.

לֹא הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם הַמּוֹצָא. לְמַרְאֵה זֶה הַיֹּפִי הַטָּמִיר וְנֶעֱלָם עָמְדוּ הַקְּטַנִּים כְּנִדְהָמִים. הַדִּבֵּר נֶאֱלָם בְּפִיהֶם…לִפְנֵיהֶם הָיְתָה מְעָרָה קְטַנָּה וְאַפְלוּלִית, אֲשֶׁר קִירוֹתֶיהָ הָפְכוּ יְרֻקִּים, וּפַסִּים, פַּסִּים כֵּהִים רְווּיֵי מַיִם, נִסְתַּמְּנוּ עָלֶיהָ.

שְׁחוֹחִים וּכְפוּפֵי רֹאשׁ נִכְנְסוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים אֶל תּוֹךְ הַמְעָרָה הַצּוֹנֶנֶת וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב פִּנַת פְּלָאִים זוֹ.

טִפּוֹת טִפּוֹת נָטְפוּ הַמַּיִם מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. וַהֲמוֹן הַטִּפּוֹת הָלַךְ וְנִצְטַבֵּר, הָלַךְ וְנִקְוָה לְמַטָּה, בְּתַחְתִּית הַמְּעָרָה, בְּתוֹךְ קְעָרָה חֲצוּבָה בְּסֶלַע הַנֻּקְשֶׁה.

– חֶבְרַיָּה! מַיִם חַיִּים! – קָרָא בְּשִׂמְחָה יוֹרָם, וּמִיָּד גָּהַר אַרְצָה וְהִתְחִיל מְלַקֵּק מִן הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים וְהַמְּתוּקִים. קָרְבוּ הַיְּלָדִים כֻּלָּם וְעָשׂוּ אַף הֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה חֲבֵרָם. וּבֵינְתַיִם וְהָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן בְּתוֹךְ זֹו הַפִּנָּה הַשְׁקֵטָה גָּבְרוּ וְהָלָכוּ.

צַפְרִיר, לְאַחַר שֶׁגָּמַע מִן הַמַּיִם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, הִתְחִיל מַכֶּה וְטוֹפֵחַ בְּיָדָיו בְּקַעֲרַת הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה. גַּלִּים עֲכוּרִים וְשִׁפְעַת אָבָק הִתְרוֹמְמוּ וְהָפְכוּ אֶת פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁקוּפִים וְעֲשָׂאוּם מְרֻפָּשִׂים. וַעֲדַיִן לֹא נָחָה דַּעְתָּם שֶׁל הַקְּטַנִּים, וְהַצְּחוֹק וְהַלָּצוֹן לֹא שָׁכְכוּ בְּפִנָּה חֲמוּדָה זוֹ.

לְפֶתַע נִרְאֶה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה אָדָם רְחָב כְּתֵפַיִם, בַּעַל זְקָן פֶּרֶא, הָעוֹטֶה אֶת פָּנָיו וּלְחַיָּיו, וְעֵינָיו נִרְאוּ זוֹעֲפוֹת, נִדְהֲמוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֶה הַזָּר אֲשֶׁר אַלָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהִתְחִילוּ כֻּלָּם מִצְטַנְּפִים וְנִדְחָקִים אֶל יַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים.

לְמַרְאֵה הַבְּעָתָהּ, אֲשֶׁר הִטִּיל בַּחֲבוּרַת הַיְּלָדִים, שֻׁנְּתָה אֲרֶשֶׁת פָּנָיו שֶׁל הַזָּר לְטוֹבָה וְהוּא פָּנָה אֶל הַקְּטַנִּים וַיֹּאמֶר בְּקוֹל, שֶׁחֶצְיוֹ זוֹעֵף וְחֶצְיוֹ מִתְרַצֶּה: – מַדּוּעַ זֶה הֶעְכַּרְתֶּם אֶת הַמַּיִם הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה? וּמַדּוּעַ גֵּרַשְׁתֶּם אֶת הַצִּפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת מִמַּעְיַן־הַצִּפֳּרִים – זֶה גַן־הָעֵדֶן שֶׁלָּהֶן?

– מִמַּעְיַן־הַצִּפֳּרִים? גִּמְגְּמָה יְהוֹשַׁבְעַת, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ זֶה הַשֵּׁם, – הַאִם כָּכָה תִקְרָא לְמַבּוּעַ חָמוּד זֶה? מַעְיַן־הַצִּפֳּרִים? נֶהֱדָר! מַקְסִים!

– וְכִי שַׁיָּךְ הוּא לַצִפָּרִים בִּלְבַד? – שָׁאַל יוֹרָם, שֶׁהִתְעוֹדֵד בֵּינְתַיִם מִן הַפַּחַד אֲשֶׁר שִׁתֵק אֶת לְשׁוֹנוֹ לִפְנֵי כֵן, – כְּלוּם רַק לַצִּפֳּרִים מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְלָנוּ, הַיְּלָדִים, אֵין רְשׁוּת לֵהָנוֹת מֵהֶם?

עַתָּה לָבְשׁוּ גַּם יֶתֶר הַיְּלָדִים עֹז לְמַרְאֵה פָּנָיו הַמַּסְבִּירִים שֶׁל הַזָּר. הֵם קָרְבוּ אֵלָיו בָּזֶה אַחַר זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעוֹד מְעַט וְהִקִּיפוֹ אוֹתוֹ מִכָּל צַד. בִּקְּשׁוּ הַיְּלָדִים כִּי יְסַפֵּר לָהֶם הָאִישׁ עַל הַמַּעְיָן הַנֶּחְמָד הַזֶּה, בַּעַל הַשֵּׁם הַמַּקְסִים כָּל כָּךְ.

– רְצוֹנְכֶם? בּוֹאוּ נָא אֶל סֻכָּתִּי אֲשֶׁר בְַּכֶּרֶם הַסָּמוּךְ! בְּצֵל הַדָּלִיּוֹת תּוּכְלוּ לָנוּחַ, וּבֵינְתַיִם אֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַמַּעְיָן. מִמֶּרְחָק־מָה תּוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיכֶם אֶת הַצִּפֳּרִים, כֵּיצַד הֵן מִתְלַקְּטוֹת וּבָאוֹת מִכָּל עֵבֶר, לְמַעַן רַוּוֹת צִמְאוֹנָן בְּמַיִם קָרִים אֵלֶּה.

בְּשִׂמְחָה נַעֲנוּ הַיְלָדִים לְהַזְמָנָתוֹ הָאֲדִיבָה שֶׁל שׁוֹמֵר הַכֶּרֶם, וְנָחוּ לַהֲנָאָתָם בְּצֵּל הַגְּפָנִים. לֹא יָצְאָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָאִישׁ בָּא מִבֵּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים וְהוּא קוֹרֵץ אֶל עֵבֶר הַיְּלָדִים וּמַזְמִין אוֹתָם לְהִסְתַּכֵּל אֶל עֵבֶר הַמַּעְיָן.

נָשְׂאוּ הַקְּטַנִּים אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה לַהֲקַת חוֹחִיּוֹת בָּאָה בִּיעָף מִן הָהָר. בְּפִטְפּוּט וּבְרֶנֶן הִתְעוֹפְפוּ בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, וְעוֹד מְעַט וְהֵן יָרְדוּ וְחָנוּ לְיַד הַמַּעְיָן. אַחַת אַחַת הָיוּ מְדַדּוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּפִתְחָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה, עַד כִּי נֶעֶלְמוּ בְּתוֹכָהּ. קָרְבוּ הַיְּלָדִים קִמְעָה, רָבְצוּ לָאָרֶץ וְרָאוּ כֵּיצַד טוֹבְלוֹת הַחוֹחִיּוֹת אֶת מַקּוֹרֵיהֶן בַּמַּיִם הַצּוֹנְנִים, וּבְעוֹד אֵלֶּה עוֹסְקוֹת בִּשְׁתִיָּה, וְהִנֵּה קוֹל עַז: “פְּלוֹיְט! פְּלוֹיְט!” הֶחֱרִיד אַת אֲוִיר הָעֶרֶב הַשֶּׁקֶט. שְׁנֵי בֻּלְבּוּלִים בָּאוּ בִּיעָף וְהֵם מוֹדִיעִים בְּקוֹל רָם, כִּי צְמֵאִים הֵם מְאֹד לַמָּיִם. בְּיִרְאַת כָּבוֹד פִּנוּ אֲחָדוֹת מִן הַחוֹחִיּוֹת מָקוֹם לָאוֹרְחִים, וְהַבֻּלְבּוּלִים הַשְּׁנַיִם הִתְחִילוּ שׁוֹתִים מִן הַמַּיִם בְּתַאֲוָה עַזָּה.

הַיְּלָדִים לֹא גָּרְעוּ עַיִן מִן הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר כָּל הָעֵת. בְּתַעֲנוּג צָפוּ הַחֲבֵרִים אֶל עֵבֶר מִקְוֵה הַמַּיִם הַזָּעִיר וְהַהוֹמֶה מִבַּעֲלֵי כָּנָף מַרְנִינִים. מִפַּעַם לְפַעַם בָּאוּ וְיָרְדוּ שׁוּב וָשׁוּב צִפֳּרִים, וּלְאַחַר שְׁתוֹתָן מִן הַמַּיִם – טָסוּ וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָן בְּשִׂמְחָה וָגִיל, כִּי נֶעֶלְמוּ עִקְבוֹת הַיְלָדִים, אֲשֶׁר הִפְרִיעוּ לָהֶן קֹדֶם מִבּוֹא אֶל הַמַּעְיָן.

עַתָּה נִגְלָה הָאִישׁ שֵׁנִית, בְּיָדָיו נָשָׂא אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים מָאֳרָכִים וּלְבָנִים, וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בִּקַשׁ מֵאֵת אוֹרְחָיו, כִּי יְכַבְּדוּהוּ וְיֹאכְלוּ מִן הַפֵּרוֹת הָעֲסִיסִיִּים.

יָשְׁבוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעְגָּל לְיַד סֻכַּת הַשּׁוֹמְרִים וְהָאִישׁ פָּנָה אֲלֵיהֶם וְיִפְתַּח בַּסִּפּוּר:

– כָּאן, יְלָדִים, בְּאֶרֶץ־הֶהָרִים, יְקָרִים הַמַּים מְאֹד. הָיוּ יָמִים וּמִן הַבּוֹרוֹת הָיִינוּ שׁוֹאֲבִים לָנוּ אֶת מֵי הַשְּׁתִיָּה. מְאֻשָּׁר הָיָה הַכְּפָר אֲשֶׁר זָכָה בְּמַבּוּעַ מַיִם בִּגְבוּלוֹ. אֵלָיו הָיוּ יוֹרְדוֹת מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק הַשּׁוֹאֲבוֹת לְעֵת עֶרֶב וְכַדֵּיהֶן עַל שִׁכְמָן. כַּיּוֹם הוּטַב מַצָּבֵנוּ. מִמֵּי הַיַּרְקוֹן מְבִיאִים מַיִם לִירוּשָׁלַיִם וְכָךְ רָוַחַ גַּם לָנוּ בְּמִקְצָת.

אֶזְכְּרָה יָמִים, בָּהֶם כָּל נֵטֶף יָקָר הָיָה מִפָּז, וְכֶסֶף רַב הָיִינוּ מְשַׁלְּמִים בִּמְחִיר כָּל פַּח מַיִם.

עַתָּה תָּבִינוּ אֵפוֹא מֵעַצְמְכֶם, יְלָדִים, מָה־רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל מַעְיָן קָט זֶה בִּשְׁבִילֵנוּ. הֵן רַק מִבִּרְכַּת מֵימָיו יְכוֹלִים אָנוּ לְגַדֵּל בִּסְבִיבָה זוֹ עֲצֵי פְּרִי, כְּגוֹן: תְּאֵנִים, אֲפַרְסְקִים וּשְׁזִיפִים.

– אוּלַי תְּסַפֵּר לָנוּ תּוֹלְדוֹת מַעְיָן זֶה? – הִפְצִירָה יְהוֹשַׁבְעַת בַּשּׁוֹמֵר.

– אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַמַּעְיָן: – הִתְחִיל הָאִישׁ בְּסִפּוּרוֹ, – פַּעַם עָבַר הֵלֶךְ בְּמָקוֹם זֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה נְטָפִים נְטָפִים – עוֹרְקֵי מַיִם – מְבַצְבְּצִים וְיוֹצְאִים מִבֵּין הַסְּלָעִים. הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הַכְּפָר וַיְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר רָאָה. וְיוֹם אֶחָד נִתְלַקְּטוּ וּבָאוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר וַיִרְאוּ גַּם הֵם אֶת אֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ בַּסֶּלַע וַיִתְמָהוּ.

– הָאֶבֶן מְזִיעָה! – אָמְרוּ אֲחָדִים וַיְחַיְּכוּ. – מַיִם רַבִּים אֲצוּרִים בְּמְָקוֹם זֶה וְיֵשׁ לְאָסְפָם וּלְשָׁמְרָם. – אָמְרוּ אֲחֵרִים.

וּבַיָּמִים הַקְּרוֹבִים נֶאֶסְפוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְהִתְחִילוּ חוֹפְרִים בַּסֶּלַע וּמְפַלְּסִים דֶּרֶךְ לַטִּפּוֹת הַמְּעַטּוֹת, לְמַעַן תּוּכַלְנָה לְהִקָּווֹת לְמָקוֹם אֶחָד.

כָּכָה קָמָה וְנוֹצְרָה הַמְּעָרָה. וְהַמַּיִם הָלְכוּ בַּנִּקְרָה, אֲשֶׁר חָצְבוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים וְנִקְווּ כֻּלָּם אֶל זוֹ הַקְּעָרָה, אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶם.

– אֵימָתַי קָרָה הַדָּבָר? – שָׁאַל יוֹרָם.

– אֵימָתַי? אֶפְשָׁר בִּימֵי אָבִי, אוּלַי בִּימֵי אֲבִי־אָבִי, וְאוּלַי בִּימֵי סָבִי. מִי יוֹדֵעַ? כְּלוּם הִשְׁאִירוּ הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה זִכָּרוֹן בִּכְתָב לְמַעֲשָׂם זֶה? מִי נָבִיא וְיֵדַע כָּל זֹאת? – הֵנִיעַ הָאִישׁ בִּכְתֵפָיו, – בֶּאֱמוּנָה, אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדָבָר לַאֲשׁוּרוֹ. “מַעְַיַן־הַצִּפֳּרִים” קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים לְמַעְיָן זֶה, כִּי מְעַטִּים מֵימָיו, וְרַק לְצִפֳּרִים יַסְפִּיקוּ. אַךְ לָנוּ – סִיֵּם הָאִישׁ דְּבָרָיו – יָקָר מַבּוּעַ־מַיִם חָמוּד זֶה. בִּזְכוּתוֹ בָּאוֹת אֵלֵינוּ צִפֳּרִים מִמֶּרְחַקִּים, וְהַצִּפֳּרִים, כְּיָּדוּעַ לָכֶם, מְסַיְּעוֹת לָנוּ לְהַשְׁמִיד אֶת הַזְּחָלִים וְהַחִפּוּשִׁיּוֹת הַמַּשְׁמִידוֹת בָּעֵצִים וּבַכְּרָמִים.

– וְעַתָּה, יְלָדִים, בְּעָבְרְכֶם לְיַד מַעְיַן מַיִם חַיִּים, אָנָּא אַל תִּדְלְחוּ אֶת מֵימָיו, כִּי הֵן מִמֶּנּוּ שׁוֹתִים אָדָם, בְּהֵמָה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם.

שָׁמְעוּ הַקְּטַנִּים וְהוֹדּוּ לְאִישׁ עַל תּוֹרָתוֹ וְעַל אַשְׁכְּלוֹת הָעֲנָבִים, אֲשֶׁר כִּבֵּד אוֹתָם בָּהֶם, וְאַחַר חָזְרוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב אֶל מְעוֹנָם וְהֵם שׁוֹמְרִים בְּחִבָּה וּבְאַהֲבָה אֶת זִכְרוֹן מַרְאֵהוּ שֶׁל מַעְיָן־הַפְּלָאִים, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.