האיורים לספר זה נעשו בידי אריה מוסקוביץ ונלי.

בהעדר רשות פרסום, האיורים אינם מוצגים במהדורה זו.

יָמִים קָשִׁים מִנְּשֹא הִשְׁתַּלְּטוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַחֹם גָּבַר וְהָלַךְ וּבְנֵי הָאָדָם נֶאֶנְחוּ וְהֵזִּיעוּ, נְאֶנְחוּ וְנָשְׂאוּ עַיִן אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵשׁ: הֲתָבוֹא הַקַּלָּה בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַנּוֹרָא אוֹ אַיִן.

בַּשָּׂדוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ רוּחוֹת הַסְּתָו הַקָּשׁוֹת. הֵן חוֹלְלוּ מַמָּשׁ מַהְפֵּכָה בְּכֹל אֲשֶׁר פָּגָעוּ. קוֹצֵי הַקַּיִץ הַיְבֵשִׁים נִקְרְעוּ וְנֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת, וְהָרוּחַ הָיְתָה נוֹשֵׂאת וּמְטַלְטֶלֶת וּמַרְקִידָה אוֹתָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְעוֹשָׂתָם מִשְׂחָק לָהּ.

עַנְנֵי אָבָק הִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֵד גָּבֹהַּ הַמִּסְתּוֹבֵב וּמְחוֹלֵל בָּאֲוִיר וְהוּא מֵרִים עִמּוֹ צְרוֹרוֹת וּנְיָרוֹת מִכָּל אֲשֶׁר מָצָא בְּדַרְכּוֹ הַפְּתַלְתֹּלֶת.

הָאָבָק חָדַר לְכָל הַפִּנּוֹת וְהַסְּדָקִים. הוּא כִּסָּה בְּשִׁכְבָה דַּקָּה אֶת הָרְהִיטִים הַנָּאִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת, וְאַף הָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ כֻּסּוּ דֹּק קַל שֶׁל אָבָק עַל פְּנֵיהֶם.

– סוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ קָשֶׁה מִן הַקַּיִץ. – הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה וְהוֹסִיפוּ כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵם עַצְמָם: – אֵלֶּה הֵם יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַקַּיִץ. עוֹד מְעַט וִימוֹת הַגְּשָׁמִים הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים יְמָרְקוּ וְיִשְׁטְפוּ אֶת הָאֲדָמָה מִן הָאָבָק הָרַב אֲשֶׁר עָלֶיהָ. הֵם יְטַהֲרוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְנָעִים יִהְיֶה לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וּבָא.

וּבֵינְתַיִם וְהַחַיִּים עַל שְׂפַת הַיָם סוֹאֲנִים וְגוֹעֲשִׁים מֵרֹב בְּנֵי הָאָדָם הַמְבַקְּשִׁים לְצַנֵּן אֶת גּוּפָם הַלּוֹהֵט בְּמֵי הַיָּם וְגַלָּיו הַזּוֹעֲפִים.

אַף הַיְלָדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַחֹם הַקָּשֶׁה, וְאַף הֵם בִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט בְּגַלֵּי הַיָּם הַקְּרִירִים.

בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיוּ הַיְלָדִים מַשְׁכִּימִים לָקוּם, וְהוֹלְכִים אֶל הַיָּם. נְעִימָה הָיְתָה הַהֲלִיכָה בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַצּוֹנְנִים. וְיֵשׁ וְהַיְלָדִים הָיוּ מַטְרִיחִים עַצְמָם וְעוֹלִים בְּגִבְעוֹת הַחוֹל וּמְבַקְּשִׁים לִזְכּוֹת בַּחֲבַצֶּלֶת־הַחוֹף הַלְּבָנָה וְהָרֵיחָנִית הָעוֹלָה בְּיָמִים אֵלָּה.

וּפַעַם, בִּהְיוֹת יוֹרָם וַאֲחוֹתוֹ יוֹכֶבֶד מְהַלְּכִים בַּבֹּקֶר אֶל הַחוֹלוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה רָאֲתָה יוֹכֶבֶד בְּמֶרְחַק־מָה מִמֶּנָּה צִפּוֹר שְׁכוּבָה לְלֹא תְנוּעָה בְּאַחַד הַמִּשְׁקָעִים עַד כִּי בְּקֹשִׁי יָכְלוּ לְהַבְחִין בָּהּ, כִּי צִבְעָהּ דָּמָה בְּדִיּוּק לָזֶה שֶׁל הַחוֹלוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם רָבְצָה הַמִּסְכֵּנָה.

– יוֹרָם! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד אֶל אָחִיהָ, – הַבֵּט וּרְאֵה מַה־לְּפָנֵינוּ! הִסְתַּכֵּל יוֹרָם אֶל כָּל צַד, שִׁפְשֵׁף עֵינָיו, אַךְ מְאוּמָה לֹא רָאָה. בֵּינְתַיִם גָּהֲרָה יוֹכֶבֶד וְקָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם רָבְצָה הַצִּפּוֹר וְהִתְחִילָה בּוֹדֶקֶת אוֹתָהּ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב.

אַךְ יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד קָרְבוּ אֶל הַצִּפּוֹר בְּרִיצָה וְלִבָּם נִכְמַר לְמַרְאֵה הַמִּסְכֵּנָה, אֲשֶׁר נִסְּתָהּ לְהִמָּלֵט וְלֹא יָכֹלָה. עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ עַל הַיְלָדִים, הִבִּיעוּ פַּחַד אֵין קֵץ וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים.

עַתָּה יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּצִפּוֹר. הִיא הָיְתָה בַּעֲלַת רַגְלַיִם גְּבֹהוֹת קִמְעָה, שֶׁהָיוּ נְטוּיוֹת לִצְדָדִים לְלֹא תְּנוּעָה. הַכְּנָפַיִם הָיוּ כְּתֻמּוֹת אֲפֹרוֹת וְדָמוֹ מְאֹד לְצֶבַע הַחוֹל. וּלְפִיכָךְ כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ בָּהּ בְּמֶרְחֲבֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.

– הָבָה נִתְפֹּס אֶת הַצִּפּוֹר! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

– חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד בַּחֲרָדָה, – חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁאִם נִקְרַב אֵלֶיהָ יוֹתֵר מִדַּי, עֲתִידָה הִיא לִבְרֹחַ מֵאִתָּנוּ.

– לֹא! – אָמַר יוֹרָם לְאַחַר רִגְעֵי מַחְשָׁבָה קְצָרִים, – אִלּוּ רָצְתָה וְאִלּוּ יָכְלָה לִבְרֹחַ, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת זֶה כְּבָר. נִרְאֶה, שֶׁחוֹלָה הִיא, וְאוּלַי גַּם פְּצוּעָה.

נִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים עַל לֶב הָאָחוֹת וְהַשְּׁנַיִם קָרְבוּ אַט־אַט אֶל הַצִּפּוֹר הַשּׁוֹכֶבֶת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת. יוֹכֶבֶד כָּרְעָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבְרַחֲמִים רַבִּים אָחֲזָה בַּצִּפּוֹר. זוֹ נִסְּתָהּ אָמְנָם לְהִתְחַמֵּק מִן הַיָּד הַמַּחֲזִיקָה בָּהּ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְטָה הַכָּנָף הַמְדֻלְדֶּלֶת וְהַסְרוּחָה כְּלַפֵּי מָטָּה.

– הַמִּסְכֵּנָה! – קָרָא יוֹרָם, – רוֹאָה אַתְּ, אֲחוֹתִי: הַצִּפּוֹר נִפְצְעָה בִּכְנָפָהּ, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוּפָהּ.

– אֲבָל מַה הִיא צִפּוֹר זוֹ? וְכֵיצַד הִגִּיעָה הֵנָּה? מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ! – הֶעְתִּירָה יוֹכֶבֶד דְּבָרֶיהָ בַּחֲטִיפָה.

– אַף אֲנִי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ. – הִתְנַצֵּל יוֹרָם, – אָמְנָם, דּוֹמֶה הִיא לַדְּרוֹר בִּצְבָעֶיהָ הַיְּסוֹדִיִּים, אַךְ גְּדוֹלָה הִיא הֵימֶנָּה. אַף מִן הָעֶפְרוֹנִי גְּדוֹלָה הִיא.

– יוֹדֵעַ אַתָּה – הִצִּיעָה יוֹכֶבֶד, – בּוֹא וְנִגַּשׁ אֶל שְׂפַת הַיָּם. שָׁם נִפְגֹּשׁ בְּוַדַּאי בַּמַדְרִיךְ, וְהוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ עַל צִפּוֹר זוֹ.

הֵרִימוּ הַשְׁנַיִם אֶת הַצִּפּוֹר, וְיוֹכֶבֶד הֶחֱזִיקָה בָּהּ בְּחֶמְלָה רַבָּה וְדָאֲגָה, שֶׁהַכָּנָף הַפְּצוּעָה לֹא תִשָּׁמֵט וְלֹא תִגְרֹם כְּאֵב לַמִּסְכֵּנָה.

עַל שְׂפַת הַיָּם פָּגְשׁוּ הַיְלָדִים בְּחַבְרֵיהֶם, שֶׁאַף הֵם תָּמְהּוּ לְמַרְאֵה הַצִּפּוֹר וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִין כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ אֶל אֵזוֹר הַחוֹלוֹת הַשּׁוֹמְמִים הָאֵלֶּה.

וְהִנֵּה נִגַּשׂ הַמַּדְרִיךְ. מִשֶּׁרָאָה זֶה אֶת הַצִּפּוֹר, אוֹרוּ עֵינָיו מִשִּׂמְחָה. – הַיְדַעְתֶּם צִפּוֹר זוֹ מַה הִיא? – שָׁאַל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. שְׁתִיקַת־אֵלֶם הֵעִידָה, כִּי לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם צִפּוֹר זוֹ.

– הֵן הַשְּׂלָו הוּא זֶה הַמֻּנָּח לִפְנֵיכֶם. זֶה הַשְּׁלָו הַנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה וַאֲשֶׁר אֶת בְּשָׂרוֹ אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד אֲשֶׁר יָצָא מֵאַפָּם!

– זֶהוּ הַשְּׂלָו הַמְפֻרְסָם. אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ טָעִים כָּל כָּךְ? – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּקוֹלוֹת בְּלוּלִים. – וְכֵיצַד הִגִּיעַ הֵנָּה? וּמַדּוּעַ יָחִיד הוּא? הֵן לָמַדְנוּ, כִּי הַשְּׁלָו בָּא לְאָרֶץ חֳמָרִים חֳמָרִים? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– יְלָדִים! – הִצִּיעַ הַמַּדְרִיךְ, הָבָה נֵשֵׁב כָּאן, עַל הַחוֹל, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ עַל הַשְּׁלָו. מִסִּפּוּרִי זֶה אוּלַי יִתְבָּרֵר לָכֶם כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ הַצִּפּוֹר הֵנָּה וַאֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ.

– אָנָּא, סַפֵּר! – הִפְצִירוּ כָּל הַיְלָדִים בַּמַדְרִיךְ וְעָשׂוּ מִיָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם. וְהַמַּדְרִיךְ הִתְחִיל: – מְעַנְיְנִים וּמֻפְלָאִים הֵם דְּרָכָיו שֶׁל הַשְּׂלָו. גַּם עוֹף מְסֻרְבָּל וְכָבֵד זֶה עַל עוֹפוֹת־הַמַּסָּע יִמָנֶה. אֶת יְמוֹת הַקַּיִץ עוֹשֶׂה הוּא בְּאֵרוֹפָּה הַמֶּרְכָּזִית. שָׁם, בֵּין הַשִּׂיחִים הַיְבֵשִׁים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בּוֹנֶה הַזּוּג אֶת קִנּוֹ בְּתוֹךְ גּוּמָה וּבָהּ מַטִּילָה הַנְקֵבָה כְּ־16 בֵּיצִים.

– הֲרֵי הַקֵּן דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְקִנּוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי! – שִׁסַּע מְנַשֶּׁה אֶת דִּבְרֵי הַמַּדְרִיךְ.

– נָכוֹן מְאֹד! – אָמַר זֶה, – וְאָכֵן, אֵלֶּה הַשְׁנַיִם קְרוֹבִים הֵם, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה.

– אָנָּא, הַמְשֵׁךְ! – הִפְצִירוּ הַבָּנוֹת, וְאֶל מְנַשֶּׁה פָּנוּ בְּאֵיבָה וְתֹּאמַרְנָה: – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל־נָא תַפְרִיעַ לוֹ, לַמַּדְרִיךְ.

– הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ דְּבָרָיו, – צִבְעָן כְּצֶבַע הָאֲדָמָה וַעֲלֵיהֶן פַּסִּים, רְצוּעוֹת כֵּהוֹת חוּמוֹת.

הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים יְדַמּוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, כִּי זֶהוּ צִבּוּר שֶׁל קַשׁ וְלֹא יַעֲלוּ עַל דַּעְתָּם, כִּי קֵן וּבֵיצִים לִפְנֵיהֶם.

– אָכֵן, צֶבַע־הֲגַנָּה נִפְלָא הוּא זֶה! – אָמַר יוֹאֵל בְּהִתְפָּעֲלוּת.

– חִישׁ מַהֵר מִתְבַּקְּעוֹת הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – וְלֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב, עוֹד טֶרֶם יֵצֵא הָאִכָּר לקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ, וּכְבָר רוֹחֲשִׁים וּמְהַלְּכִים בְּנֵי־הַשְּׁלָו בְּתוֹךְ יָם הַדְּשָׁאִים הַיָּבֵשׁ.

בָּאוּ יְמֵי הַסְּתָו! רוּחוֹת מַתְחִילוֹת לְנַשֵּׁב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. רוּחוֹת אֵלּוּ מַזְכִּירוֹת וּמְזָרְזוֹת אֶת הַצִּפֳּרִים, כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָן לְהִפָּרֵד מִמּוֹלַדְתָּן וְלָצֵאת לַגּוֹלָה. אָז תִּתְאַסֵּפְנָה הַצִּפֳּרִים בִּלְהָקוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרֵשׁ כָּל הַמַּחֲנֶה כְּנָפָיו וַהֲרֵי הוּא מַפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים, אֶל אַרְצוֹת הַמִּזְרָח, מֵעֵבֶר לַיָּם הַתִּיכוֹן. בַּלַּיְלָה עוֹשׂוֹת הַצִּפֳּרִים אֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה. יֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲלֶה מִן הַיָּם רוּחַ סְעָרָה וְהִיא מְטַלְטֶלֶת בִּכְנָפֶיהָ אֶת הַצִּפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. לִפְרָקִים יֵרֵד גֶּשֶׁם וְיִתְקֹף אֶת הַצִּפֳּרִים בִּהְיוֹתָן מְעוֹפְפוֹת. נִטְפֵי הַמַּיִם מַכְבִּידִים עַל הַכְּנָפַיִם הָעֲיֵפוֹת, וּבִגְבֹר חַשְׁרַת הַגֶּשֶׁם יֵשׁ וְתִכְרַעְנָה הַמִּסְכֵּנוֹת וּתִצְלֹלְנָה כְּאֶבֶן בְּמֵי הַיָּם הַזֵּידוֹנִים.

– הַמִּסְכֵּנוֹת! – נָדוּ הַיְּלָדוֹת לְשֵׁמַע חָזוּת קָשָׁה זוֹ.

– כֵּן. – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – לֹא קַל הוּא מְעוֹפָן זֶה שֶׁל הַצִּפֳּרִים עַל פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.

אֵלֶּה הַמְאֻשָּׁרִים, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהִצְלִיחוּ לַחֲצוֹת בְּשָׁלוֹם אֶת הַיָּם, נוֹפְלִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָעֲרֻמָּה בְּאַלְפֵיהֶם וּבְרִבְבוֹתֵיהֶם. כָּאן אוֹרֶבֶת לָהֶם יַד הָאָדָם.

הָאֲנָשִׁים לָמְדוּ לָדַעַת עֵת בּוֹאָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים וַהֲרֵי הֵם מַעֲמִידִים עַל שְׂפַת הַיָּם רְשָׁתוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהַשַּׂלְוִים הָעֲיֵפִים נוֹפְלִים לְתוֹכָן. בַּבֹּקֶר בָּאִים הָאֲנָשִׁים וְאוֹסְפִים עַל נְקַלָּה אֶת הַשְּׁבוּיִים וְנוֹתְנִים אוֹתָם בִּכְלוּבִים, לְמַעַן הַעֲבִירָם לְשׁוּקֵי הָאָרֶץ לִמְכִירָה, כִּי טוֹב הוּא, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בְּשָׂרָם שֶׁל הַשַּׂלְוִים, שָׁמֵן הוּא.

– אִם כֵּן הַדָּבָר, הֲרֵי סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לַצִפֳּרִים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב וְכֻלָּן תִּשָּׁמַדְנָה לַחֲלוּטִין מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. – קוֹנְנָה מָרָה גְּאֻלָּה.

– יָפֶה טָעַנְתְּ – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים, – אַף הַשִּׁלְטוֹנוֹת נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל צַיִד הֲמוֹנִי זֶה וְהֶחֱלִיטוּ לְהַגְבִּילוֹ עַד כַּמָּה שֶׁיּוּכְלוּ. מִשּׁוּם כָּךְ אָסְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַעֲמִיד רְשָׁתוֹת סָמוּךְ לַיָּם. וְהָיָה כִּי יֵרְדוּ הַשַּׂלְוִים אַרְצָה, יִמְצְאוּ לִפְנֵיהֶם פַּס בְּרֹחַב שֶׁל 50 מֶטְרִים וְהוּא פָּנוּי מֵחֲרָמִים וּמַלְּכֹּדוֹת. כָּאן יְכוֹלִים הֵם לָנוּחַ, וְהַחֲזָקִים שֶׁבָּהֶם יְכוֹלִים לְהַאֲבִיר כָּנָף וּלְהִתְחַמֵּק מִן הַגּוֹרָל הַמַּר הַצָּפוּי לַשַּׂלְוִים. וְעוֹד גַּם זֹאת: הַשִּׁלְטוֹנוֹת צִוּוּ לְהַשְׁאִיר מֶרְחָב מְסֻּיָּם, פֶּתַח רָחָב, בֵּין שׁוּרוֹת הָרְשָׁתוֹת. בְּפֶתַח זֶה יִמְצְאוּ מַעֲבָר אֵלֶּה הַשַּׂלְוִים אֲשֶׁר שִׁחֵק לָהֶם מַזָּלָם.

– יָפֶה עָשׂוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁדָּאֲגוּ לָהֶן, לְאֵלּוּ הַמִּסְכֵּנוֹת! – אָמְרָה גְּאֻלָּה.

– וּלְאָן יֹאחֲזוּ דַּרְכָּם הַשַּׂלְוִים? – שָׁאַל מְנַשֶּׁה.

– הַשַּׂלְוִים – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, – פּוֹנִים אֶל מָקוֹם בּוֹ יִמְצְאוּ זֵרְעוֹנִים וּמָזוֹן לָרֹב: לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס הָרָחָב וְהָאָרֹךְ. בְּאַפְרִיקָה מְבַלוֹת הַצִּפֳּרִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְעִם בּוֹא הָאָבִיב הֲרֵי כֻּלָן פּוֹרְשׁוֹת כָּנָף וְשָׁבוֹת אֶל מוֹלַדְתָּן הַצְּפוֹנִית הָרְחוֹקָה.

– וְעַתָּה, הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ מָה־קָּרָה לִצִפּוֹר מִסְכֵּנָה זוֹ, הָרְבוּצָה לְרַגְלֵינוּ? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

הִסֵּס הַמַּדְרִיךְ וְאָמַר: – נִרְאֶה, שֶׁאֶמֶשׁ עָבְרָה לַהֲקַת שַׂלְוִים וּפָנֶיהָ אֶל אַרְצֵנוּ. הֵם הִנְמִיכוּ מְאֹד לָעוּף, וְיִתָּכֵן כִּי שְׁלָו זֶה פָּגַע בְּחוּט חַשְׁמַל אוֹ טֶלֶּגְרָף וַחָבַל אֶת כְּנָפוֹ. בְּאֵין כֹּחַ לַצִפּוֹר לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוֹפָהּ נֶאֶלְצָה לְהִפָּרֵד מֵעִם חַבֵרוֹתֶיהָ וְנָפְלָה עַל הַחוֹל הָרַךְ. וְטוֹב עֲשִׂיתֶם, יְלָדִים, כִּי אֲסַפְתֶּם אוֹתָהּ. חוֹשֵׁשְׁנִי, שֶׁלּוּלֵא כֵן, הָיָה שְׁלָו זֶה נוֹפֵל טֶרֶף לְצִפָּרְנֵי חָתוּל אוֹ עוֹף דּוֹרֵס.

– אָנוּ נְטַפֵּל בְּרַחֲמִים בְּצִפּוֹר זוֹ, עַד אֲשֶׁר תַּבְרִיא! – קָרְאוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד.

כָּל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר יָשְׁבוּ הַיְּלָדִים וְדָנוּ כֵּיצַד לְהַבְרִיא אֶת זוֹ הַמִּסְכֵּנָה. רַבּוֹת קִנְּאוּ הַיְלָדִים בְּיוֹרָם וְיוֹכֶבֶד עַל הָאֹשֶׁר אֲשֶׁר נָפַל בְּחֶלְקָם לְטַפֵּל בַּשְׁלָו וּבִקְּשׁוּ כִּי תִּנָּתֵן גַּם לָהֶם הָרְשׁוּת לְבַקֵּר אֶת הַצִּפּוֹר לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת.

בַּבַּית שָׁמוּ הַיְלָדִים תַּחְבּשֶׁת רְחָבָה עַל כְּנַף הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה. הַצִּפּוֹר הֶחֱלִימָה עַד מְהֵרָה, אַף הִסְתַּגְּלָה אֶל יְדִידֶיהָ וְשׁוּב לֹא יָרְאָה מִפְּנֵיהֶם.

יָמִים מִסְפָּר עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר עִם מֵטִיבֶיהָ. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַיְלָדִים מִשֶּׁהֵסִירוּ אֶת הַתַּחְבּשֶׁת וְרָאוּ כִּי נִרְפְּאָה הַצִּפּוֹר.

מֵאָז הָיְתָה הַצִּפּוֹר עָפָה וּמַרְחִיקָה נְדֹד מִפַּעַם לְפַעַם, אַךְ תָּמִיד הָיְתָה חוֹזֶרֶת אֶל בֵּית יְדִידֶיהָ הַקְטַנִּים.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי הָאָבִיב, רוּחוֹת חַמּוֹת הִתְחִילוּ מְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבְיוֹם אֶחָד נֶעֱלַם הַשְּׁלָו וְלֹא חָזַר עוֹד וְאַךְ לַשָּׁוְא חִפְשׂוּהוּ הַיְּלָדִים.

– כַּנִּרְאֶה, הִרְחִיק הַשְּׁלָו נְדֹד, הוּא חָזַר אֶל מוֹלַדְתּוֹ. – אָמַר יוֹרָם בְּעֶצֶב אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְדוֹאֲגִים לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַשְּׁלָו.

– צֵאתוֹ לְשָׁלוֹם! – הָיְתָה יוֹכֶבֶד שׁוֹלַחַת בִּרְכָתָהּ אֶל זֶה הַמְעוֹפֵף, וְיָגוֹן, יְגוֹן הַגַּעְגּוּעִים, נִשְׁקָף בְּעֵינֶיהָ הַחוֹלְמוֹת.

עָבַר חֹדֶשׁ שְׁבָט. מִטְרוֹת עֹז חָדְלוּ וְשֶׁמֶשׁ אֲדָר הִתְחִילָה שׁוֹלֶטֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הָיוּ הַקַּרְנַיִם מְלַטְּפוֹת וּמְחַמְמוֹת אֶת הַצְּמָחִים וְאֵלֶּה הִתְחִילוּ מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה: מִי יַצְלִיחַ לְגַדֵּל פְּרָחִים נָאִים יוֹתֵר, אֲשֶׁר יְקַשְּׁטוּ וִייַפּוּ אֶת הָאָרֶץ בְּצִבְעֵיהֶם הַנָּאִים.

הֵעִירוּ הַקַּרְנַיִם וְעוֹרְרוּ אַף אֶת הַצִּפֳּרִים – אֵלּוּ, אֲשֶׁר בַּיִת אֵין לָהֶן וַאֲשֶׁר כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הָיוּ רוֹעֲדוֹת מִקֹּר וּרְטֻבּוֹת מִמָּיִם.

שִׁיר וְרֶנֶן מִלְאוּ אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. הִגְדִּיל מִכֻּלָם בְשִּׁירָתוֹ הָעֲרֵבָה הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ.

עֶפְרוֹנִי זֶה בַּשָּׂדוֹת יְהַלֵּךְ! מָאַס בַּעֲצֵי הַיַּעַר, בָּחַל בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם. אֶת הַמֶּרְחָב הוּא אוֹהֵב וּבֵין גִּבְעֹלֵי הַפְּרָחִים וְהַתְּבוּאָה בָּחַר לוֹ מָקוֹם.

מְהַלְּכִים הַיְלָדִים בַּשָּׂדֶה, מְאַסְּפִים פְּרָחִים וְהֵם שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ בִּמְלַאכְתָּם זוֹ, עַד כִּי יִשְׁכְּחוּ תֵבֵל וּמְלֹאָהּ! וּלְפֶתַע – פְּרָח! מַמָּשׁ סָמוּךְ לְרַגְלֵיהֶם נִתֵּר לוֹ עוֹף מוּזָר בִּמְעוּף כָּבֵד.

אַךְ הֲרִימוֹתָ עֵינֶיךָ וּכְבָר הִרְחִיק בִּתְכֵלֶת הָאֲוִיר.

מְבַקֵּשׁ אַתָּה לַעֲקֹב אַחַר מְעוֹפוֹ, אֲבָל לַשָּׁוְא, יָרַד הָעֶפְרוֹנִי בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה וַיֵחָבֵא בֵּין הַקּוֹצִים הַמַּצְהִיבִים, וְאַתָּה לֵךְ וּבַקֵּשׁ צִפּוֹר זוֹ, אֲשֶׁר צֶבַע נוֹצוֹתֶיהָ הָאָפֹר, שָׁחוֹר וְכָתֹם־בָּהִיר מִתְמַזְּגִים כָּל כָּךְ יָפֶה עִם גּוֹן הַקַּרְקַע וְהַצְמָחִים הַגְּדֵלִים עָלֶיהָ.

לֹא פַּעַם תִּתְקֹף בֶּהָלָה אֶת הַיְלָדִים לְשֵׁמַע פְּרִיחָה נֶחְפֶּזֶת זוֹ שֶׁל הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה.

“עֶפְרוֹנִי מְצֻיָּץ” קוֹרְאִים לָהּ לְצִפּוֹר זוֹ, כִּי עַל כֵּן צִיצָה־כּוֹבַע לָהּ בְּרֹאשָׁהּ, כּוֹבַע מְהֻדָּר, הַמְּשַׁוֶּה לָהּ לִוְיַת חֵן מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר תָּנוּחַ הָרוּחַ עַל הָעֶפְרוֹנִי – זֶה יִהְיֶה בִּימֵי הָאָבִיב וּפָצַח זֶמֶר עַז וּמָלֵא הַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ הֵד זִמְרָתוֹ הָעֲנֻגָּה. לֹא פַּעַם יַעַמְדוּ בְּנֵי־אָדָם עוֹבְרֵי־אֹרַח תְּמֵהִים וְנֶהֱנִים לְשֵׁמַע זִמְרָה זוֹ, יִשְּׂאוּ עֵינֵיהֶם וִיבַקְּשׁוּ אֶת הַמְשׁוֹרֵר הַנֶּעְלָם. אַיֵּהוּ? בֵּין הָעֵצִים? לֹא וָלֹא! שָׁם אֵינֶנּוּ! בֵּין הַשִּׂיחִים? אַף שָׁם לֹא תִּמְצָאֶנּוּ. שָׂא עֵינֶיךָ, בֶּן־אָדָם! הַבֵּט לְמַעְלָה, לְמָעְלָה! הִנֵּה מִתְעוֹפֵף לוֹ יְצוּר וְהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו בְּלִי הֶרֶף. רֶגַע יֶאֱסֹף כְּנָפָיו וּפָצַח מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים רֶנֶן עַלִּיז. דּוֹמֶה: שָׁקַע הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירָתוֹ וְאֵין הוּא שָׂם לֵב לַסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לוֹ. עוֹד מְעַט וְהוּא יִצְנַח כְּאֶבֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַנֻּקְשָׁה וְקֵץ יִהְיֶה לַזֶּמֶר! – לֹא וָלֹא!

נָפְלָה, אָמְנָם, הַצִּפּוֹר מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים, אַךְ בְּהִתְקָרְבָהּ. אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהִנֵּה שׁוּב פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ וְעָלְתָה שֵׁנִית מַעְלָה מָעְלָה. כָּךְ תַעֲלֶה וְתֵרֵד הַצִּפּוֹר חֲלִיפוֹת בִּמְעוּף גַּלִּי.

בִּימֵי הָאָבִיב תָּקְפָה אֶת הַצִּפֳּרִים תַּאֲוַת הַבִּנְיָן וְהַקִּנּוּן. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב מָלֵא הָאֲוִיר שִׁירַת צִפֳּרִים וּמַשַּׁק כַּנְפֵיהֶן מִלֵא אֶת הָעוֹלָם שָׁאוֹן וָרָעַשׁ.

מִבְּעוֹד בֹּקֶר יָכְלוּ הַיְּלָדִים לִרְאוֹת, כֵּיצַד גּוֹרְרוֹת עִמָּהֶן הַצִּפֳּרִים גִּבְעֹלֵי קַשׁ, אֲנִיצֵי צֶמֶר, קִרְעֵי בְּגָדִים, שְׁבָטִים רַכִּים, וְאֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל הָיוּ מַשְׁקִיעוֹת בְּבִנְיַן הַקֵּן.

אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים טְרוּדִים מְאֹד אִישׁ אִישׁ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּקִנִּים.

הָיוּ יְלָדִים, אֲשֶׁר יָדְעוּ הֵיכָן בּוֹנֶה הִסִּבְכִי קִנּוֹ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָרְבוּ לָעוֹרְבִים, כִּי רָצוּ לִרְאוֹת, אֵיךְ הֵם בּוֹנִים קִנֵּיהֶם.

אַף הַמּוֹרֶה בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָיָה מְזָרֵז אֶת הַיְּלָדִים וּמְעוֹדְדָם כִּי יַרְבּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּחַיֵּי הַצִּפֳּרִים וּקִנֵיהֶן בְּעוֹנָה זוֹ וְכִי יְסַפְּרוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ גַּם בַּכִּתָּה. וְהַזְהֵר הִזְהִיר הַמּוֹרֶה אֶת תַּלְמִידָיו, כִּי חָלִילָה לָהֶם לַהֲרֹס אֶת הַקִּנִים וְלַהֲרֹג אֶת הַגּוֹזְלִים, כִּי חֵטְא וּפֶשַׁע הוּא לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת.

עַל כֵּן הֶחְלִיטוּ הַיְלָדִים: יִשְמֹר אִישׁ עַל סוֹדוֹ וּלְאַחֵר לֹא יְגַלֵּהוּ. יוֹרָם רָאָה קֵן שֶׁל יַרְגָּזִים וְיִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ וְלֹא גִלָּהוּ לָאִישׁ. הוּא הָיָה הוֹלֵךְ יוֹם יוֹם אֶל הַקֵּן, מִתְעַנְיֵן לָדַעַת אֶת מַצַּב הַגּוֹזְלִים וְגִדּוּלָם, רָשַׁם אֶת הַכֹּל בַּמַחְבֶּרֶת וְאַחַר סִפֵּר עַל כָּךְ לַכִּתָּה, אַךְ אִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם הַקֵּן. כָּזֹאת עָשָׂה גַם אֵלִיָּהוּ, כָּמוֹהוּ בָּדְקָה יְהוֹשַׁבְעַת וְיָדְעָה מָקוֹם קִנוֹ שֶׁל הַבֻּלְבּוּל, וְאַף לְעַלִּיזָה הָיָה יָדוּעַ מְקוֹם קִנֵּיהֶם שֶׁל הַדְּרְוֹרִים וְהַסִּבְכִים.

כָּכָה הָיָה כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד לְ"מֶלֶךְ" הַשּׁוֹלֵט עַל כַּמָּה וְכַמָּה קִנִּים. הָיוּ הַיְלָדִים מְהַלְּכִים סְחוֹר סְחוֹר, שׁוֹמְרִים סוֹד וְאֵינָם מְגַלִּים אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם לְזָרִים.

שִׂחֲקָה הַשָּׁעָה לִמְנַשֶּׁה הַקָּטָן. זֶה יָצָא יוֹם אֶחָד עִם אָבִיו לַשָּׂדֶה. יָשַׁב מְנַשֶּׁה עַל הָעֲגָלָה וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת לִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְהוּא עוֹקֵב אַחַר מְעוּף כָּל צִפּוֹר כָּנָף, הַקּוֹשֶׁטֶת וְחוֹלֶפֶת בָּאֲוִיר הָרַעֲנָן שֶׁל שְׁמֵי הָאָבִיב הַצַּחִים.

פֶּתַע וְהָעֲגָלָה נֶעֱצָרָה. הַסּוּסִים נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כִּנְשׁוּכֵי נָחָשׁ וְיַהַדְפוּ אֶת הָעֲגָלָה אֲחוֹרַנִּית.

– מָה הַפַּחַד הַזֶּה? – הִרְעִים הָעֶגְלוֹן עַל סוּסָיו. הוּא קָפַץ מִן הָעֲגָלָה וְאַחַר רֶגַע הִפְלִיט קוֹל תַּרְעֹמֶת וְרֹגֶז עַל הַסּוּסִים, אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ בְּשֶׁל דָּבָר פָּעוּט כָּזֶה.

– רוֹאֶה אַתָּה – פָּנָה הָאִכָּר אֶל מְנַשֶּׁה בְּנוֹ, – מִפְּנֵי צִפֳּרִים נִבְהֲלוּ הַסּוּסִים. אָכֵן! הַלָּלוּ, הָעֶפְרוֹנִים, עֲלוּלִים לְהַפְחִיד אֲפִילוּ אֶת אֵלֶּה, הוֹלְכֵי עַל אַרְבַּע.

שָׁמַע מְנַשֶּׁה אֶת דְּבַר הָעֶפְרוֹנִים וּמִיָּד הֶחֱלִיק מִן הָעֲגָלָה וְאָץ־רָץ אֶל אָבִיו, כִּי הֵבִין, שֶׁבְּוַּדַּאי נִבְהֲלוּ הַסּוּסִים מִפְּנֵי הָעֶפְרוֹנִים, שֶׁהָחְרְדוּ מִן הַקֵּן עַל יְדֵי הוֹלְכֵי עַל אַרְבַּע הַמּוֹשְׁכִים בָּעֲגָלָה.

וּמַרְאֶה רַב רשֶׁם נִגְלָה לִפְנֵי מְנַשֶּׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָעֲגָלָה. בְּאַחַת הַגּוּמוֹת הַחֲבוּיוֹת בֵּין הַשִּׂיחִים נִזְדַּקְּרוּ אַרְבַּע בֵּיצִים קְטַנּוֹת, שֶׁצִּבְעָן הָיָה לָבָן־צְהַבְהַב וַעֲלֵיהֶן הֲמוֹן נְקֻדּוֹת חוּמוֹת אֲפֹרוֹת. הַבֵּיצִים דָּמוּ כִּמְעַט בַּכֹּל לְצֶבַע הָאֲדָמָה וְהַשִּׂיחִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וּבְקֹשִׁי יָכְלוּ לְהַבְחִין בָּהֶן. נֵס הוּא, שֶׁהַסּוּסִים בַּעָבְרָם בַּשָּׂדֶה הִבְרִיחוּ אֶת הַהוֹרִים, וְכָכָה נִגְלָה סוֹדוֹ שֶׁל הַקֵּן.

גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה לְמַרְאֵה תַגְלִית זוֹ. עַתָּה, חָשַׁב, יוּכַל גַּם הוּא לְהִתְגָּאוֹת עַל פְּנֵי כָּל יֶתֶר הַיְלָדִים, כִּי גם לוֹ “מַמְלָכָה” מִשֶּׁלּוֹ, קֵן שֶׁל עֶפְרוֹנִי, וְקִנוֹ שֶׁל זֶה עֶרֶךְ גָּדוֹל לוֹ, כִּי קָשֶׁה לְגַלּוֹתוֹ.

הִפְצִיר מְנַשֶּׁה בְּאָבִיו כִּי יִתֵּן־לוֹ לָרֶדֶת מִן הָעֲגָלָה הוֹאִיל וּרְצוֹנוֹ לֶאֱרֹב לָעֶפְרוֹנִים וְלִרְאוֹת, כֵּיצַד הֵם בָּאִים לִפְקֹד אֶת הַקֵּן, אַךְ אַבָּא בְּשֶׁלּוֹ: לֹא וָלֹא! אָסוּר לְךָ לְהִשָּׁאֵר יְחִידִי בַּשָּׂדֶה! אִמָּא תִּדְאַג לְךָ, וּמִי יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לְךָ.

בְּאֵין בְּרֵרָה נֶאֱלַץ מְנַשֶּׁה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל הָעֲגָלָה, אַךְ בְּטֶרֶם יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הֵקִים צִיּוּן מְיֻחָד לְמַעַן יוּכַל לִמְצֹא אֶת הַקֵּן בַּפַּעַם הַבָּאָה בְּבוֹאוֹ הֵנָּה. הוּא אָסַף כַּמָּה רְגָבִים גְּדוֹלִים וְהִנִּיחָם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וּלְמַעְלָה הִצִּיב אֶבֶן־סִיד לְבָנָה וְנִכֶּרֶת לְמֵרָחוֹק.

הוּא מָדַד אֶת מֶרְחַק הַמָּקוֹם מִן הַדֶּרֶךְ וְאַחַר עָלָה עַל הָעֲגָלָה – וַיִסָּעוּ.

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם, אַחַר אֲשֶׁר כִּלָּה מְנַשֶּׁה לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם וְהֵכִין אֶת שִׁעוּרָיו, הִתְחַמֵּק וַיֵּלֶךְ יְחִידִי אֶל הַשָּׂדֶה מְקוֹם שָׁם קִוָּה לִמְצֹא אֶת הָעֶפְרוֹנִים־אֲהוּבָיו.

לְאַחַר חִפּוּשִׂים קְצָרִים גִּלָה מְנַשֶּׁה אֶת הַקֵּן. הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר הִצִּיב הָיְתָה לוֹ לְסִמָּן בּוֹלֵט וְנֶאֱמָן. אַט־אַט קָרַב אֶל הַקֵּן וְהֵזִין עֵינָיו בַּבֵּיצִים הַחֲמוּדוֹת. “וְהֵיכָן הַהוֹרִים?” הִרְהֵר. וּמִיָּד הֶחְלִיט: “וַדַּאי יָשׁוּבוּ עוֹד מְעַט”, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לְהִסְתַּתֵּר בֵּין הַשִּׂיחִים וּלְחַכּוֹת לְבֹאָם.

וְהֵם לֹא אֵחֲרוּ לָבֹא. מַשַּׁק כְּנָפַיִם, קוֹל צִיּוּץ רַב וְהַזּוּג הִגִּיעַ. הַנְּקֵבָה יָרְדָה לְיַד הַדֶּרֶךְ וְאַחַר הִתְחִילָה מִתְקָרֶבֶת לְאַט־לְאַט וּבִזְהִירוּת אֶל הַקֵּן. דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה לְהִוָּכֵחַ, אִם אֵין אוֹיֵב הַמְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת מִסְתְּרֵי הַקֵּן. לְאַחַר סִיּוּרִים אֲרֻכִּים הִגִּיעָה אֶל הַקֵּן וַתֵּשֶׁב עַל הַבֵּיצִים לְחַמְּמָן.

וְהָעֶפְרוֹנִי הִתְיַצֵּב לוֹ מִן הַצַּד וְצָפָה לְמֶרְחַקִּים. רֶגַע וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם, חָג וְנָע בַּשָּׁמַיִם, נוֹעֵץ עֵינָיו בְּבַת־זוּגוֹ וּמִלְּמַעְלָה הוּא מַרְעִיף עָלֶיהָ שִׁירָתוֹ הַצְּלוּלָה.

אַף הָעֶפְרוֹנִית עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּשִּׁיר, עַד אֲשֶׁר תְּקָפָהּ הַשִּׁעֲמוּם וְאַף הִיא עָזְבָה אֶת הַקֵּן עַל בֵּיצָיו וְדָלְקָה אַחַר בֶּן זוּגָהּ. כָּכָה עָפָה אַחֲרָיו רִגְעֵי מִסְפָּר, כְּשֶׁהִיא מִתְחָרָה בּוֹ בְּשִׁירָה. אַחַר יָרְדָה אַרְצָה וְשָׂבָה לִדְגֹּר עַל בֵּיצֶיה.

כְּמֻקְסָם יָשַׁב מְנַשֶּׁה בַּסֵתֶר חֶבְיוֹנוֹ וְנֶהֱנֶה לַמַּרְאֶה הַזֶּה.

לְפֶתַע נָדַם קוֹלוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי־הָאָב. כַּנִּרְאֶה, אוֹיֵב נִרְאָה בַּמֶרְחַקִּים. חֲרִיקַת אוֹפַנִּים קָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם. מֵרֹב זְהִירוּת נִשְׁתַּתֵּק הָעֶפְרוֹנִי וּמִהֵר לְהוֹדִיעַ עַל הַסַּכָּנָה הַקְרֵבָה גַּם לְבַת־זוּגוֹ. הָעֲגָלָה קָרְבָה וּמִמֶּנָּה קָפַץ וְיָצָא הָעֶגְלוֹן. זֶה הִבְחִין בּו בִּמְנַשֶּׁה, וְעַל כֵּן עָצַר בְּעַד הַסּוּסִים.

– מָה־לְךָ, רוֹבֵץ פֹּה בְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה? – קָרָא זֶה בְּקֹצֶר רוּחַ לִמְנַשֶּׁה. – הֲיָדַעְתָּ, שֶׁמְּחַפְּשִׂים אוֹתְךָ בְּכָל הַפִּנּוֹת בַּמּוֹשָׁבָה?

– אֲנִי! אֲנִי, – גִּמְגֵּם מְנַשֶּׁה הַנִּרְעָשׁ – מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּקִנוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ. נֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת אֶת הַבֵּיצִים הַנָּאוֹת וְשָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת זִמְרָתָם שֶׁל הָעֶפְרוֹנִים.

– וְלָכֵן נֶעְלַמְתָּ וְלֹא הוֹדַעְתָּ לְהוֹרֶיךָ הַמְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ? הֵן כְּבָר בָּא הָעֶרֶב. עוֹד מְעַט יֵאָסְפוּ הַצֹּאן וְהַחֲשֵׁכָה תִּשְׁתַּלֵּט עַל פְּנֵי תֵבֵל.

בְּלִי רָצוֹן עָלָה מְנַשֶּׁה עַל הָעֲגָלָה. וּבְבֹאָם אֶל רְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה עָצַר הָעֶגְלוֹן וְהִגִּישׁ אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי הוֹרָיו הַחֲרֵדִים.

לַיְלָדִים וְלַמְבֻגָּרִים אֲשֶׁר הִקִּיפוּהוּ סִפֵר הָאִכָּר, כֵּיצַד מָצָא אֶת מְנַשֶּׁה וְהוּא חָבוּי בֵּין הַשִּׂיחִים כְּשֶׁהוּא שָׁפוּף וְכָפוּף וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

– חֵי נַפְשִׁי! – חִיֵךְ הָאִכָּר – חָשַׁבְתִּי, שֶׁאָסוֹן קָרָה לַיֶּלֶד, וְלֹא פִּלַּלְתִּי, שֶׁבִּגְלַל הִסְתַּכְּלוּת בְּקַן עֶפְרוֹנִי יוּכַל לְשְׁתֹּק שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. וּמֵאָז נִטְפַּל לִמְנַשֶּׁה שֵׁם־הַלְוַאי: “הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ”.

אַךְ מְנַשֶּׁה לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכִנּוּי זֶה. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ, כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לְהַכִּיר אֶת אֵלֶּה הַזַּמָּרִים הַמְּסוּרִים וְהַחֲמוּדִים.

– הַנַּחְלִיאֵלִים הִגִּיעוּ! – הִכְרִיז יוֹרָם בְּשִׂמְחָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה לַהֲקַת נַחְלִיאֵלִים, אֲשֶׁר יָרְדָה בְּצָהֳרֵי יוֹם אֶחָד שֶׁל סְתָו לְיַד תְּעָלַת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּפַרְדֵּס.

– מְבַשְּׂרֵי הַגֶּשֶׁם כְּבָר נִרְאִים בָּאָרֶץ! – קָרְאוּ זָקֵן וָנַעַר וְיָצְאוּ לְקַדֵּם בְּשִׂמְחָה אֶת אֵלֶּה הַחֲמוּדִים מְנִיעֵי הַזָנָב, אֲשֶׁר בָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים לַחֲרֹף בְּאַרְצֵנוּ הַחַמָּה.

גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם שֶׁל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו. הַלָּלוּ, הָרְשָׁעִים, שָׂמְחוּ, כִּי מֵעַתָּה, עִם בּוֹאָם שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִים, תִּהְיֶה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְיַדּוֹת בָּהֶם אֲבָנִים בְּקֶלַע, וְאָז יַרְאוּ לְכָל הַיְלָדִים, כִּי קַלָּעִים לְמוֹפֵת הֵמָּה.

וְהִתְחִילוּ הַהֲכָנוֹת בִּמְעוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה. בִּקְדַחְתָּנוּת רַבָּה חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בֵּינוֹת לְעַנְפֵי הָעֵצִים הַצְעִירִים עֲנָפִים הַמִּסְתַּעֲפִים לִשְנַיִם בִּדְמוּת מַזְלֵג. אֶת הָעֲנָפִים הָאֵלֶּה כָּרְתוּ, הִתִּיזוּ רָאשֵׁיהֶם הָאֲרֻכִּים, הִקְצִיעוּ אוֹתָם כַּהֲלָכָה וּמָתְחוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּזְלֵג רְצוּעוֹת גּוּמִי חֲזָקוֹת, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָן נָתוּן מִשְׁטַח עוֹר, שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים אֶת חַלֻקֵּי הָאֲבָנִים.

כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ חֲבֵרָיו שֶׁל יִצְחָק מִתְהַלְּכִים אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ וּמִתְאַמְּנִים בְּהִלְכוֹת קְלִיעָה. רָאָה מִישֶׁהוּ מִן הַחֶבְרַיָּה צִפּוֹר מִמֶּרְחָק־מָה, מִיָּד הָיָה גּוֹהֵר לָאָרֶץ, מְבַקֵּשׁ אַחַר אֶבֶן מַתְאִימָה וּמָעֳגֶלֶת וְאַחַר הוּא נוֹתְנָהּ בֵּין רְצוּעוֹת הַקֶּלַע, וּמְשֹׁךְ! נִתֶּקֶת הָאֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ וַהֲרֵי הִיא קוֹשֶׁטֶת בָּאֲוִיר אֶל עֵבֶר הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה. לֹא תָּמִיד שִׂחֲקָה הַשָּׁעָה לִפְרָאִים אֵלֶּה. לָרֹב הִצְלִיחוּ הַצִּפֳּרִים לְהִמָּלֵט בְּעוֹד מוֹעֵד. אֲבָל יֵשׁ אֲשֶׁר פָּגְעָה הָאֶבֶן בְּ+צִּפּוֹר וּפָצְעָה אוֹתָהּ בִּכְנָפָה אוֹ בְּרַגְלָהּ וְזוֹ הָיְתָה מְדַדָּה בִּכְבֵדוּת, עַד כִּי עוֹרְרָה רַחֲמִים בְּלֵב כָּל רוֹאֶיהָ.

רָגְזוּ הַיְלָדִים הַטּוֹבִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בְּנֵי כְּנוּפְיָה אֵלֶּה, אַךְ יִצְחָק וַחֲבֵרָיו חֲזָקִים הֵם, וּמִי זֶה יָעֵז לְדִין עִם תַּקִּיפִים?

וּפַעַם הִצְלִיחַ יִצְחָק “לְהַפִּיל” נַחְלִיאֵלִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ. צִפּוֹר זוֹ עוֹד טֶרֶם לָמְדָה הִלְכוֹת זְהִירוּת, כַּנִּרְאֶה, וְאוּלַי הָיְתָה עֲיֵפָה מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וְיָרְדָה לָנוּחַ קְצָת לְיַד אַמַּת־הַמַּיִם, אֲשֶׁר הִבְהִיקָה לְאוֹרָהּ הַמְסַנְוֵר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

מִהֲרוּ הַיְלָדִים וְנִגְּשׁוּ אֶל קָרְבָּנָם, אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה וּמֵחָזֵהוּ זָב דָּם.

– אַכְזָרִים! – קָרְאָה גְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָבְרָה עַל יָדָם וְרָאֲתָה אֶת הַפֶּשַׁע אֲשֶׁר בִּצְּעוּ הַיְלָדִים.

– הִבִּיטוּ נָא! – קָרָא יִצְחָק בְּשִׂמְחָה, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַצִּפּוֹר, – דְּבַר־מָה נוֹצֵץ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי! נִדְחֲקוּ וּבָאוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל יִצְחָק כָּל הַחֲבֵרִים וְעָמְדוּ כֻּלָּם מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, סָמוּךְ לָאֶצְבָּעוֹת, נִרְאֲתָה טַבַּעַת רְחָבָה, שֶׁחִבְּקָה אֶת עֶצֶם הָרֶגֶל מִסָּבִיב.

– מַה הִיא טַבַּעַת זֹאת?

– מִי קִשֵּׁט אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי בְּטַבַּעַת זוֹ? – נִשְׁמְעוּ הַשְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.

– מַשֶּׁהוּ חָרוּת עַל גַּבֵּי הַטַּבַּעַת! – הוֹדִיעַ יִצְחָק לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בִּתְשׂוּמֶת לֵב.

– הָסִירוּ אֶת הַטַּבַּעַת וְנַרְאֶה אוֹתָהּ לַמּוֹרֶה! – הִצִּיעַ אַחַד הַיְלָדִים, – הַמּוֹרֶה יַסְבִּיר לָנוּ בְּוַדַּאי פֵּשֶׁר הַטַּבַּעַת הַזֹּאת וּמִמֶּנּוּ גַּם יִוָּדַעַ לָנוּ מִי הוּא אֲשֶׁר שָׂם אוֹתָהּ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי וּלְשֵׁם מָה.

– אֶל הַמּוֹרֶה! אֶל הַמּוֹרֶה! – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מִכָּל צַד.

וְהַמּוֹרֶה, בִּרְאוֹתוֹ קְבוּצַת תַּלְמִידִים גְּדוֹלָה, הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֶל בֵּיתוֹ, תָּמַהּ עַל תַּהֲלוּכָה זוֹ וּמִהֵר וְיָצָא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּאִים.

הַמּוֹרֶה שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַיְלָדִים, אַחֵר נָתַן עֵינוֹ בַּנַחְלִיאֵלִי הַמֵּת וּבְטַּבַּעַת הָאַלּוּמִינְיוּם הַנּוֹצֶצֶת וּמִיָּד הֵבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. פָּנָיו נָהֲרוּ לְמַרְאֵה הַטַּבַּעַת וּלְמִקְרָא הַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ.

– יְהוֹשַׁבְעַת! – פָּנָה אֶל אַחַת הַיְלָדוֹת, – הוֹאִילִי־נָא לְהָבִיא לִי מִן הַבַּיִת צְבָת קְטַנָּה. תִּמְצְאִי אוֹתָהּ בַּאֲרוֹן הַכֵּלִים אֲשֶׁר לִי.

חִישׁ הוּבְאָה הַצְבָת, וְהַמּוֹרֶה הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.

– וְעַתָּה, הָבִיאִי נָא אֶת הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת. הִיא נִמְצֵאת עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי. – פָּנָה הַמּוֹרֶה שֵׁנִית אֶל תַּלְמִידָתוֹ.

הוּבְאָה הַמַּגְדֶּלֶת. בְּהַקְפָּדָה רַבָּה בָּדַק הַמּוֹרֶה אֶת הַטַּבַּעַת, קָרָא אֶת הַכָּתוּב וְאַחַר הֵרִים עֵינָיו, שֶׁעָשְׁשׁוּ מֵרֹב הִסְתַּכְּלוּת, וַיֹּאמֶר אֶל הַנֶּאֱסָפִים: – יְלָדִים, דָּבָר חָשׁוּב הֲבֵאתֶם אֵלַי הַפָּעַם. אוֹרֵחַ נִכְבָּד הֲרַגְתֶּם זֶה עַתָּה. – פָּנָה וְאָמַר אֶל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו, – נַחְלִיאֵלִי זֶה בָּא מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק מְאֹד, מִמְּדִינַת שְׁוֵדְיָה.

– מֵאַיִן? מִשְּׁוֵדְיָה? – תָּמְהוּ הַיְּלָדִים. – דָבָר זֶה מִנַּיִן לְךָ?

– הִנֵּה! – אָמַר הַמּוֹרֶה, הַטַּבַּעַת הִיא מְסַפֶּרֶת לִי כָּל זֹאת. חָרוּת עָלֶיהָ שֵׁם הָעִיר וּלְיָדָהּ מִסְפָּר. אָמְנָם, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֵימָתַי שָׂמוּ אֶת הַטַּבַּעַת עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, אַךְ מִיָּד אֶכְתֹב אֶל הָעִיר הָרָאשִׁית אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה, עַל פִּי הַכְּתֹבֶת הָרְצוּפָה בָּזֶה, וּלְאַחַר זְמַן־מָה אֲקַבֵּל מִשָּׁם תְּשׁוּבָה, וּלְפִיהָ אוּכַל לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיכֶם הַחֲשׁוּבוֹת, אֲשֶׁר שְׁאַלְתֶּם אוֹתִי.

– מַפְלִיא! – פָּלְטָה גְאֻלָּה מִפִּיהָ, – תְּמֵהָה אֲנִי: לָמָּה לָהֶם, לַאַנָשִׁים מְבֻגָּרִים, לָשִׂים טַבָּעוֹת עַל רַגְלֵי צִפֳּרִים, וְכֵיצַד צָדוּ אֶת הַצִּפּוֹר? וּלְשֵׁם מָה?

– כֵּן, יְלָדִים! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה כְּשֹׁךְ סַעֲרַת הַשְּׁאֵלוֹת, – גַּם אָנוּ, הַמְבֻגָּרִים, מִתְעַנְיְנִים בַּצִפֳּרִים. אָנוּ אֵינֶנּוּ רוֹצִים לַהֲמִיתָן בְּקֶלַע, כְּמוֹכֶם, אַךְ רוֹצִים אָנוּ לִלְמֹד וְלָדַעַת דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶן שֶׁל הַצִּפֳּרִים. אָנוּ רוֹצִים לְהָבִין סִבָּתָם שֶׁל מַסְּעוֹת הַצִּפֳּרִים וְאֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה. הַאִם לֹא שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם: מֵאַיִן בָּאִים אֵלֵינוּ אֵלֶּה הַנַּחְלִיאֵלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה? הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וְיוֹדְעִים אָנוּ מֵרֹאשׁ עֵת בּוֹאָם. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְׁאֵלָה: מִי הוּא הַמַּקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל לוּחַ הַשָּׁנָה וּמְזָרֵז אוֹתָם, שֶׁיֵּצְאוּ בִּזְמַנָּם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוֹ? וּלְאָן תַּחֲזֹרְנָה הַצִּפֳּרִים בְּבֹא הָאָבִיב?

נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה שֶׁל מְבוּכָה בְּקֶרֶב הַיְלָדִים לְשֵׁמַע הֲמוֹן הַשְׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בְּפִי הַמּוֹרֶה.

– בֶּאֱמֶת! – הִתְנַצְּלָה גְּאֻלָּה, – אַף פַּעַם לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי לַחְקֹר, וַאֲפִילּוּ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה.

– כֵּן! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה אַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה, – אֲבָל דָּבָר זֶה עִנְיֵן מְאֹד אֶת הַמְלֻמָּדִים בְּכָל אַרְצוֹת אֵירֹפָּה וְאַסְיָה. אֵלֶּה הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְעַל יְדֵי זֶה יִגָּלּוּ כַּמָּה מִן הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ. בְבֹא עוֹנַת מַסָּעָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים, נוֹסְעִים מִיָּד כַּמָּה מִן הַמְּלֻמָּדִים לַמְּקוֹמוֹת, שֶׁבָּהֶן עוֹבְרוֹת צִפֳּרִים רַבּוֹת – לְמָשָׁל בְּאִיֵּי הַיָּם אוֹ חוֹפָיו – וְכָאן הֵכִינוּ מַלְכּוֹדוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִלְכָּדוֹת הַצִּפֳּרִים, בְּלִי אֲשֶׁר תְּרַגֵּשְׁנָה בְּכָךְ. אֵין מַטָּרָתָן שֶׁל מַלְכּוֹדוֹת אֵלֶּה לִלְכֹּד חָס וְחָלִילָה אֶת הָעוֹפוֹת וּלְהַחְזִיקָן בַּשֶּׁבִי. לֹא וָלֹא! אֶת הַצִּפֳּרִים מוֹצִיאִים בִּזְהִירוּת מִן הַמַּלְכּוֹדוֹת לְעֵת הַבֹּקֶר וּלְרַגְלָהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן מַצְמִידִים טַבַּעַת אַלוּמִינְיוּם, כָּזוֹ אֲשֶׁר רְאִיתֶם. עַל הַטַּבַּעַת מִסְפָּר סִדּוּרִי וּכְתֹבֶת – רְשׁוּמָה בְּקִצּוּר רָב. בּוֹ בַּמָּקוֹם גַּם רוֹשְׁמִים בְּמַחְבֶּרֶת פְּרָטִים אֵלֶּה: א. שֵׁם הַצִּפּוֹר הַמְּטֻבַּעַת, ב. הַמִּין, ג. הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ טִבְּעוּהָ. מִיָּד לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה מְשַׁחְרְרִים אֶת הַצִּפּוֹר, וְזוֹ פּוֹרַחַת לָהּ בְּשִׂמְחָה עַל כִּי יָצְאָה בְּשָׁלוֹם מִיְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה מְטַבְּעִים עֲשָׂרוֹת אַלְפֵי צִפֳּרִים בְּטַּבָּעוֹת. תַּחֲנוֹת רַבּוֹת בִּשְׁוֵדְיָה, אַנְגְּלִיָּה, רוּסִיָה וְעוֹד עוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה זוֹ. אַף בָּעִתּוֹנוּת הַמַּדָּעִית מוֹדִיעִים עַל כָּךְ וּמְבַקְּשִׁים מִכָּל אָדָם, אֲשֶׁר מָצָא צִפּוֹר וְעָלֶיהָ טַבַּעַת, שֶׁיּוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְפִי הַכְּתֹבֶת, כִּי חָשׁוּב הוּא הַדָּבָר לְמַעַן הַמַּדָּע.

– וּבְכֵן, גַּם אַתָּה תִכְתֹב מִכְתָּב עַל זֶה לִשְׁוֵדְיָה? שָׁאֲלָה גְּאֻלָּה. – מוּבָן מֵאֵלָיו! הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הֵן אָמַרְתִּי לָכֶם בְּרֵאשִׁית דְּבָרַי, כִּי אֶעֱשֶׂה זֹאת. אַגַּב, גַּם אָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּטִבּוּעַ וְגַם בְּיָדִי טַבָּעוֹת מִסְפָּר אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בִּירוּשָׁלַיִם, וַאֲנִי מַטַבֵּעַ בְּטַּבָּעוֹת אֵלֶּה צִפֳּרִים הַנּוֹפְלוֹת לְיָדָי. רְצוֹנְכֶם – אַרְאֶה לָכֶם כַּמָּה טַבָּעוֹת כָּאֵלֶּה.

– בְּבַקָּשָׁה, הַרְאֵה! – בִּקְּשׁוּ הַיְּלָדִים. נִכְנַס הַמּוֹרֶה לְחֶדְרוֹ, וְאַחַר רֶגַע יָצָא וּבְיָדוֹ מַחֲרֹזֶת טַבָּעוֹת, וַעֲלֵיהֶן כָּתוּב: “אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית, יְרוּשָׁלָיִם” וּלְיַד זֶה מִסְפָּר.

– וּבְבֹא הַתְּשׁוּבָה מִשְּׁוֵדְיָה וַדַּאי תּוֹדִיעַ לָנוּ עַל כָּךְ!

– וַדַּאי! וַדַּאי שֶׁאֶעֱשֶׂה זֹאת. – הִבְטִיחַ הַמּוֹרֶה.

עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שָׁכְחוּ הַיְלָדִים אֶת דְּבַר הַטַּבַּעַת עַל הַנַּחְלִיאֵלִי וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּכָל עֵת מְצֹא בְּחִידָה זוֹ.

וּבְבֹקֶר אֶחָד בָּא הַמּוֹרֶה אֶל הַכִּתָּה וּפָנָיו הַמְאִירִים מְעִידִים כִּי בְּשׂוֹרָה בְּפִיו. הוּא הוֹצִיא גְּלוּיַת־דֹּאַר מִכִּיסוֹ וְעָלֶיהָ צִיּוּר מוּזָר וֶהֱנִיפוֹ לִפְנֵי הַיְלָדִים.

– אֵיזֶה בּוּל יָקָר! – קִנֵּא יִגְאָל בַּמּוֹרֶה לְמַרְאֵה הַבּוּל הַמּוּזָר וְהַבִּלְתִּי רָגִיל שֶׁעַל הַגְּלוּיָה.

– יְלָדִים! – אָמַר הַמּוֹרֶה, – הִנֵּה נתְקַבְּלָה הַתְּשׁוּבָה מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק. הֵם כּוֹתְבִים כִּי אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי טִבְּעוּ בְּאַחַד הָאִיִּים בַּיָּם הַבַּלְטִי לִפְנֵי חָדְשַׁיִם בְּעֵרֶךְ. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר טִבְּעוּ אֶת הַצִּפּוֹר וְעַד הַיּוֹם אֲשֶׁר נִצּוֹדָה אֶצְלֵנוּ, עָבְרוּ בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם.

–וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזֹאת עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר בִּזְמַן כָּל כָּךְ קָצָר? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם

– חֲבָל! חֲבָל, שֶׁאַף אָנוּ הַיְלָדִים לֹא נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם! – קִנֵּא אֵלִיָּהוּ בָּזֶה הַמְּעוֹפֵף הַקָּטָן, שֶׁרָאָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַמִּים וַאֲרָצוֹת.

– אִלּוּ יְדַעְתֶּם כַּמָּה סַכָּנוֹת אוֹרְבוֹת לָהֶן, לְאֵלֶּה הַצִּפֳּרִים, כִּי אָז וַדַּאי לֹא קִנֵּאתֶם בָּהֶן. – גִּחֵךְ הַמּוֹרֶה, – הֵן לֹא תִּרְצוּ לִהְיוֹת מַטָּרָה לְקַלָּעִים טוֹבִים, כְּיִצְחָק וַחֲבֵרָיו.

– חָלִילָה לָנוּ מִזֹּאת! – קָרְאָה גְּאֻלָּה וְרַעַד עָבַר אוֹתָהּ בְּזָכְרָהּ אֶת גּוֹרָלוֹ הַמַּר שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.

– רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַנַּחְלִיאֵלִי – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה: – עוֹפוֹת טֶרֶף, צַיָּדִים, פְּגָעִים מִיַּד הַטֶּבַע, כְּגוֹן: גֶּשֶׁם, רוּחוֹת וְרָעָב. כָּל אֵלֶּה עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּצִפֳּרִים.

– בֶּאֱמֶת! עָלֵינוּ לְרַחֵם עַל הַמִּסְכֵּנִים הַלָּלוּ, הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמֶּרְחַקִּים. יֵשׁ לְפַזֵּר זֵרְעוֹנִים, לְהַשְׁקוֹת אֶת אֵלֶּה הָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים. – אָמַר אֵלִיָּהוּ לַחֲבֵרָיו.

מֵאָז הֶחְלִיטוּ הַיְלָדִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה קָשָׁה בְּכָל אֵלֶּה הַמְּיַדִּים אֲבָנִים לַהֲנָאָתָם בַּצִפֳּרִים. וְהַטּוֹבִים שֶׁבַּיְלָדִים קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲזֹר לַצִפֳּרִים וְלָתֵת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן בְּשָׁעָה שֶׁיְמֵי סַגְרִיר מִשְׁתּוֹלְלִים בַּחוּץ.