האיורים לספר זה נעשו בידי אריה מוסקוביץ ונלי.

בהעדר רשות פרסום, האיורים אינם מוצגים במהדורה זו.

מִכָּל עֵבֶר הוֹרִיקוּ הַפַּרְדֵּסִים, כַּרְמֵי הַגְּפָנִים עָטְפוּ אֶת הָאָרֶץ בְּמַרְבַד יָרֹק, וְצִיּוּץ הַצִּפֳּרִים נִשְׁמַע בַּמֶּרְחָב.

צִפֳּרִים, צִפֳּרִים. עַל הָעֵצִים, עַל הַגַּגּוֹת, עַל פְּנֵי הַגְּדֵרוֹת, עָמְדוּ צִפֳּרִים, עָמְדוּ וְצִפְצְפוּ.

בְּעֵינֵי יַלְדֵי הַקַּיְטָנוֹת, שֶׁבָּאוּ לְהִנָּפֵשׁ בַּכְּפָר הַקָּטָן, הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא. מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ צִפֳּרִים כֹּה רַבּוֹת מְרֻכָּזוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד. תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר סִפְּרוֹ לַיְלָדִים, כִּי לֹא הַרְחֵק מִכְּפָרָם שׁוֹכֵן מַעְיָן הַצִּפֳּרִים וְהוּא הַמוֹשֵׁךְ אֶת הַצִּפֳּרִים לְמָקוֹם זֶה וְאֶל סְבִיבָה זוֹ.

הִתְאַסְּפוּ יַלְדֵי הַקַּיְטָנוֹת, וְהֶחֱלִיטוּ לְסַיֵר אֶת הַסְּבִיבָה.

הַשֶּׁמֶשׁ – חֻמָּהּ פָּחַת וְהָלַךְ, וְרוּחַ יָם הִתְחִילָה מְנַשֶּׁבֶת קְלִילוֹת וּמְצַנֶּנֶת אֶת אֲוִיר הָעֶרֶב, שֶׁהָיָה לוֹהֵט עַד עַתָּה. קַלּוֹת הָיוּ הָרַגְלַיִם בְּרִדְתָּן בַּכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל וְיוֹרֵד אֶל הָעֵמֶק לְמַטָּה. כַּרְמִי הַגְּפָנִים הָעֲמוּסוֹת אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים, דּוֹמֶה כָּאֵלּוּ קָרְאוּ לָהֶם, לַקְּטַנִּים: בּוֹאוּ וְאִכְלוּ מִפֵּרוֹתֵינוּ הַמְתוּקִים!

אַךְ הַיְּלָדִים יָדְעוּ חֹק וְנִמּוּס: אֵין לְהִכָּנֵס אֶל כֶּרֶם זָר בְּלֹא נְטִילַת רְשׁוּת.

הֵם אַךְ הִגִּיעוּ אֶל הָעֵמֶק לְמַטָּה, וְעָרוּץ נֶהְדָּר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם. הֶחֱלִיטוּ הַיְּלָדִים לָלֶכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל הֶעָרוּץ בַּשְׁבִיל אֲשֶׁר דָּרְכוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים זֶה דוֹרוֹת רַבִּים וַאֲשֶׁר בּוֹ מִתְגַּלְגְּלִים וְזוֹרְמִים מֵי־הַגְּשָׁמִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

עָבְרוּ הַחֲבֵרִים כַּמָּה מֵאוֹת צְעָדִים וְצָמָא כַּבִּיר תָּקַף אֶת יוֹרָם, שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַחֲבוּרָה.

– מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם בָּאָרֶץ־הָרִים יְבֵשָׁה זוֹ? – הִתְחִיל הַיֶּלֶד דּוֹבֵר אֶל חֲבֵרָיו, – זָכַרְתִּי אֶת הַשְּׁפֵלָה, מְכוֹרָתִי, הַמְּגַדֶּלֶת פַּרְדֵּסִים מוֹרִיקִים לָרֹב, הַשּׁוֹכְנִים עַל מַיִם רַבִּים!

– טוֹב לְהַלֵּךְ עַתָּה בֵּין הַפַּרְדֵּסִים! – נַעֲנָה וְאָמַר אֵלִיָּהוּ, – שָׁם בּוֹסְסוֹת הָרְגָלַיִם הַיְחֵפוֹת בַּחוֹל הָרַךְ וְהֶחָמִים וְהַרְגָּשָׁה טוֹבָה מִשְׂתָּרֶרֶת עָלֶיךָ בְּשִׁבְתְּךָ לָנוּחַ בְּצִלָּם שֶׁל עֲצֵי שִׁטַּת־הַמְּשׂוּכוֹת, עֵת רוּחַ קַלָּה מְטַפַּחַת עַל פָּנֶיךָ וּמְיַּבֶּשֶׁת מֵעָלֶיךָ אֶת אֶגְלֵי הַזֵּעָה הַמְּבַצְבְּצִים וְעוֹלִים.

– אִם צָמֵאתָ! – הִמְשִׁיךְ צַפְרִיר בְּגַעְגּוּעִים, – הִנֵּה קוֹל הַמֵּנִיעַ הַקָּרוֹב הוּא הַמּוֹלִיךְ אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה אֶל צִנּוֹר הַבַּרְזֶל, הַשּׁוֹפֵעַ מַיִם צוֹנְנִים וּמְתוּקִים, אֲשֶׁר בָּהֶם תּוּכַל לְהָשִׁיב נַפְשְׁךָ בִּשְׁרַב הַיּוֹם.

– טוֹב לְשַׁכְשֵׁךְ אֶת הָרַגְלַיִם הַיְחֵפוֹת בְּמֵי הַתְּעָלָה הַזּוֹרְמִים וּמַשְקִים אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים! נֶאֱנַח יוֹאֵל, וְגַעְגּוּעִים תְּקָפוּהוּ אֶל הַשְׁפֵלָה – נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ.

– יְלָדִים! אַמַּת־מַיִם רוֹאֶה אֲנִי! צְמָחִים יְרֻקִּים מִזְדַּקְּרִים וְנִרְאִים! – קָרְאָה יְהוֹשַׁבְעַת, שֶׁהִרְחִיקָה בְּמִקְצָת מֵחֲבֵרֶיהָ וְעָמְדָה בּוֹדְדָה עַל שֵׁן סֶלַע רָם וְהִיא צוֹפָה וּמִסְתַּכֶּלֶת עַל הַסְּבִיבָה.

– הֵיכָן? אֵיפֹה? בְּאֵיזֶה מָקוֹם? – הִדְהֲדוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

חִישׁ הִתְרוֹמְמוּ הַיְּלָדִים מִמְּקוֹם שִׁבְתָּם וְאָצוּ־רָצוּ אַחֲרֵי יְהוֹשַׁבְעַת אֶל עֵבֶר הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם נִרְאוּ לָהּ הַמָּיִם.

עוֹד מְעַט וְהַקְטַנִּים הִגִּיעוּ אֶל פִּנָּה חֲבוּיָה בַּעֲרוּץ הַנַּחַל, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה זָרְמוּ וְיָצְאוּ הַמַּיִם, מַיִם חַיִּים. בַּהֲנָאָה בּוּסְסוּ רַגְלֵי הַיְּלָדִים בַּבֹּץ הָרַךְ, וְהָעֵינַיִם, מְלֵאוֹת גַּעְגּוּעִים וְשִׂמְחָה, הֶחֱלִיקוּ עַל פְּנֵי הַצְּמָחִים הַמּוֹרִיקִים וְעַל הַפְּרָחִים הַמַּצְהִיבִים, אֲשֶׁר גָּדְלוּ וְהִתְפַּתְּחוּ מִמִֵי־בְּרָכָה אֵלֶּה.

– הָבָה נַמְשִׁיךְ לֶכֶת לְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה! הִצִּיעַ יוֹרָם – וַדַּאי שֶׁנַּגִּיעַ עַד מְקוֹם מוֹצָאָם שֶׁל הַמָּיִם!

– לְכוּ וְנֵלֵכָה! קָרְאוּ הַיְּלָדִים אַחֲרָיו וְהֵם מְזָרְזִים זֶה אֶת זֶה לְהַמְשִׁיךְ דַרְכָּם.

לֹא הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם הַמּוֹצָא. לְמַרְאֵה זֶה הַיֹּפִי הַטָּמִיר וְנֶעֱלָם עָמְדוּ הַקְּטַנִּים כְּנִדְהָמִים. הַדִּבֵּר נֶאֱלָם בְּפִיהֶם…לִפְנֵיהֶם הָיְתָה מְעָרָה קְטַנָּה וְאַפְלוּלִית, אֲשֶׁר קִירוֹתֶיהָ הָפְכוּ יְרֻקִּים, וּפַסִּים, פַּסִּים כֵּהִים רְווּיֵי מַיִם, נִסְתַּמְּנוּ עָלֶיהָ.

שְׁחוֹחִים וּכְפוּפֵי רֹאשׁ נִכְנְסוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים אֶל תּוֹךְ הַמְעָרָה הַצּוֹנֶנֶת וְהִתְחִילוּ בּוֹדְקִים בִּתְשׂוּמֶת לֵב פִּנַת פְּלָאִים זוֹ.

טִפּוֹת טִפּוֹת נָטְפוּ הַמַּיִם מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. וַהֲמוֹן הַטִּפּוֹת הָלַךְ וְנִצְטַבֵּר, הָלַךְ וְנִקְוָה לְמַטָּה, בְּתַחְתִּית הַמְּעָרָה, בְּתוֹךְ קְעָרָה חֲצוּבָה בְּסֶלַע הַנֻּקְשֶׁה.

– חֶבְרַיָּה! מַיִם חַיִּים! – קָרָא בְּשִׂמְחָה יוֹרָם, וּמִיָּד גָּהַר אַרְצָה וְהִתְחִיל מְלַקֵּק מִן הַמַּיִם הַצּוֹנְנִים וְהַמְּתוּקִים. קָרְבוּ הַיְּלָדִים כֻּלָּם וְעָשׂוּ אַף הֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה חֲבֵרָם. וּבֵינְתַיִם וְהָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן בְּתוֹךְ זֹו הַפִּנָּה הַשְׁקֵטָה גָּבְרוּ וְהָלָכוּ.

צַפְרִיר, לְאַחַר שֶׁגָּמַע מִן הַמַּיִם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, הִתְחִיל מַכֶּה וְטוֹפֵחַ בְּיָדָיו בְּקַעֲרַת הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה. גַּלִּים עֲכוּרִים וְשִׁפְעַת אָבָק הִתְרוֹמְמוּ וְהָפְכוּ אֶת פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁקוּפִים וְעֲשָׂאוּם מְרֻפָּשִׂים. וַעֲדַיִן לֹא נָחָה דַּעְתָּם שֶׁל הַקְּטַנִּים, וְהַצְּחוֹק וְהַלָּצוֹן לֹא שָׁכְכוּ בְּפִנָּה חֲמוּדָה זוֹ.

לְפֶתַע נִרְאֶה בְּפֶתַח הַמְּעָרָה אָדָם רְחָב כְּתֵפַיִם, בַּעַל זְקָן פֶּרֶא, הָעוֹטֶה אֶת פָּנָיו וּלְחַיָּיו, וְעֵינָיו נִרְאוּ זוֹעֲפוֹת, נִדְהֲמוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֶה הַזָּר אֲשֶׁר אַלָּתוֹ בְּיָדוֹ וְהִתְחִילוּ כֻּלָּם מִצְטַנְּפִים וְנִדְחָקִים אֶל יַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים.

לְמַרְאֵה הַבְּעָתָהּ, אֲשֶׁר הִטִּיל בַּחֲבוּרַת הַיְּלָדִים, שֻׁנְּתָה אֲרֶשֶׁת פָּנָיו שֶׁל הַזָּר לְטוֹבָה וְהוּא פָּנָה אֶל הַקְּטַנִּים וַיֹּאמֶר בְּקוֹל, שֶׁחֶצְיוֹ זוֹעֵף וְחֶצְיוֹ מִתְרַצֶּה: – מַדּוּעַ זֶה הֶעְכַּרְתֶּם אֶת הַמַּיִם הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה? וּמַדּוּעַ גֵּרַשְׁתֶּם אֶת הַצִּפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת מִמַּעְיַן־הַצִּפֳּרִים – זֶה גַן־הָעֵדֶן שֶׁלָּהֶן?

– מִמַּעְיַן־הַצִּפֳּרִים? גִּמְגְּמָה יְהוֹשַׁבְעַת, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ זֶה הַשֵּׁם, – הַאִם כָּכָה תִקְרָא לְמַבּוּעַ חָמוּד זֶה? מַעְיַן־הַצִּפֳּרִים? נֶהֱדָר! מַקְסִים!

– וְכִי שַׁיָּךְ הוּא לַצִפָּרִים בִּלְבַד? – שָׁאַל יוֹרָם, שֶׁהִתְעוֹדֵד בֵּינְתַיִם מִן הַפַּחַד אֲשֶׁר שִׁתֵק אֶת לְשׁוֹנוֹ לִפְנֵי כֵן, – כְּלוּם רַק לַצִּפֳּרִים מֻתָּר לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְלָנוּ, הַיְּלָדִים, אֵין רְשׁוּת לֵהָנוֹת מֵהֶם?

עַתָּה לָבְשׁוּ גַּם יֶתֶר הַיְּלָדִים עֹז לְמַרְאֵה פָּנָיו הַמַּסְבִּירִים שֶׁל הַזָּר. הֵם קָרְבוּ אֵלָיו בָּזֶה אַחַר זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעוֹד מְעַט וְהִקִּיפוֹ אוֹתוֹ מִכָּל צַד. בִּקְּשׁוּ הַיְּלָדִים כִּי יְסַפֵּר לָהֶם הָאִישׁ עַל הַמַּעְיָן הַנֶּחְמָד הַזֶּה, בַּעַל הַשֵּׁם הַמַּקְסִים כָּל כָּךְ.

– רְצוֹנְכֶם? בּוֹאוּ נָא אֶל סֻכָּתִּי אֲשֶׁר בְַּכֶּרֶם הַסָּמוּךְ! בְּצֵל הַדָּלִיּוֹת תּוּכְלוּ לָנוּחַ, וּבֵינְתַיִם אֲסַפֵּר לָכֶם עַל הַמַּעְיָן. מִמֶּרְחָק־מָה תּוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵיכֶם אֶת הַצִּפֳּרִים, כֵּיצַד הֵן מִתְלַקְּטוֹת וּבָאוֹת מִכָּל עֵבֶר, לְמַעַן רַוּוֹת צִמְאוֹנָן בְּמַיִם קָרִים אֵלֶּה.

בְּשִׂמְחָה נַעֲנוּ הַיְלָדִים לְהַזְמָנָתוֹ הָאֲדִיבָה שֶׁל שׁוֹמֵר הַכֶּרֶם, וְנָחוּ לַהֲנָאָתָם בְּצֵּל הַגְּפָנִים. לֹא יָצְאָה שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָאִישׁ בָּא מִבֵּין שׁוּרוֹת הַגְּפָנִים וְהוּא קוֹרֵץ אֶל עֵבֶר הַיְּלָדִים וּמַזְמִין אוֹתָם לְהִסְתַּכֵּל אֶל עֵבֶר הַמַּעְיָן.

נָשְׂאוּ הַקְּטַנִּים אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה לַהֲקַת חוֹחִיּוֹת בָּאָה בִּיעָף מִן הָהָר. בְּפִטְפּוּט וּבְרֶנֶן הִתְעוֹפְפוּ בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, וְעוֹד מְעַט וְהֵן יָרְדוּ וְחָנוּ לְיַד הַמַּעְיָן. אַחַת אַחַת הָיוּ מְדַדּוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּפִתְחָהּ שֶׁל הַמְּעָרָה, עַד כִּי נֶעֶלְמוּ בְּתוֹכָהּ. קָרְבוּ הַיְּלָדִים קִמְעָה, רָבְצוּ לָאָרֶץ וְרָאוּ כֵּיצַד טוֹבְלוֹת הַחוֹחִיּוֹת אֶת מַקּוֹרֵיהֶן בַּמַּיִם הַצּוֹנְנִים, וּבְעוֹד אֵלֶּה עוֹסְקוֹת בִּשְׁתִיָּה, וְהִנֵּה קוֹל עַז: “פְּלוֹיְט! פְּלוֹיְט!” הֶחֱרִיד אַת אֲוִיר הָעֶרֶב הַשֶּׁקֶט. שְׁנֵי בֻּלְבּוּלִים בָּאוּ בִּיעָף וְהֵם מוֹדִיעִים בְּקוֹל רָם, כִּי צְמֵאִים הֵם מְאֹד לַמָּיִם. בְּיִרְאַת כָּבוֹד פִּנוּ אֲחָדוֹת מִן הַחוֹחִיּוֹת מָקוֹם לָאוֹרְחִים, וְהַבֻּלְבּוּלִים הַשְּׁנַיִם הִתְחִילוּ שׁוֹתִים מִן הַמַּיִם בְּתַאֲוָה עַזָּה.

הַיְּלָדִים לֹא גָּרְעוּ עַיִן מִן הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר כָּל הָעֵת. בְּתַעֲנוּג צָפוּ הַחֲבֵרִים אֶל עֵבֶר מִקְוֵה הַמַּיִם הַזָּעִיר וְהַהוֹמֶה מִבַּעֲלֵי כָּנָף מַרְנִינִים. מִפַּעַם לְפַעַם בָּאוּ וְיָרְדוּ שׁוּב וָשׁוּב צִפֳּרִים, וּלְאַחַר שְׁתוֹתָן מִן הַמַּיִם – טָסוּ וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָן בְּשִׂמְחָה וָגִיל, כִּי נֶעֶלְמוּ עִקְבוֹת הַיְלָדִים, אֲשֶׁר הִפְרִיעוּ לָהֶן קֹדֶם מִבּוֹא אֶל הַמַּעְיָן.

עַתָּה נִגְלָה הָאִישׁ שֵׁנִית, בְּיָדָיו נָשָׂא אַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים מָאֳרָכִים וּלְבָנִים, וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בִּקַשׁ מֵאֵת אוֹרְחָיו, כִּי יְכַבְּדוּהוּ וְיֹאכְלוּ מִן הַפֵּרוֹת הָעֲסִיסִיִּים.

יָשְׁבוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעְגָּל לְיַד סֻכַּת הַשּׁוֹמְרִים וְהָאִישׁ פָּנָה אֲלֵיהֶם וְיִפְתַּח בַּסִּפּוּר:

– כָּאן, יְלָדִים, בְּאֶרֶץ־הֶהָרִים, יְקָרִים הַמַּים מְאֹד. הָיוּ יָמִים וּמִן הַבּוֹרוֹת הָיִינוּ שׁוֹאֲבִים לָנוּ אֶת מֵי הַשְּׁתִיָּה. מְאֻשָּׁר הָיָה הַכְּפָר אֲשֶׁר זָכָה בְּמַבּוּעַ מַיִם בִּגְבוּלוֹ. אֵלָיו הָיוּ יוֹרְדוֹת מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק הַשּׁוֹאֲבוֹת לְעֵת עֶרֶב וְכַדֵּיהֶן עַל שִׁכְמָן. כַּיּוֹם הוּטַב מַצָּבֵנוּ. מִמֵּי הַיַּרְקוֹן מְבִיאִים מַיִם לִירוּשָׁלַיִם וְכָךְ רָוַחַ גַּם לָנוּ בְּמִקְצָת.

אֶזְכְּרָה יָמִים, בָּהֶם כָּל נֵטֶף יָקָר הָיָה מִפָּז, וְכֶסֶף רַב הָיִינוּ מְשַׁלְּמִים בִּמְחִיר כָּל פַּח מַיִם.

עַתָּה תָּבִינוּ אֵפוֹא מֵעַצְמְכֶם, יְלָדִים, מָה־רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל מַעְיָן קָט זֶה בִּשְׁבִילֵנוּ. הֵן רַק מִבִּרְכַּת מֵימָיו יְכוֹלִים אָנוּ לְגַדֵּל בִּסְבִיבָה זוֹ עֲצֵי פְּרִי, כְּגוֹן: תְּאֵנִים, אֲפַרְסְקִים וּשְׁזִיפִים.

– אוּלַי תְּסַפֵּר לָנוּ תּוֹלְדוֹת מַעְיָן זֶה? – הִפְצִירָה יְהוֹשַׁבְעַת בַּשּׁוֹמֵר.

– אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַמַּעְיָן: – הִתְחִיל הָאִישׁ בְּסִפּוּרוֹ, – פַּעַם עָבַר הֵלֶךְ בְּמָקוֹם זֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה נְטָפִים נְטָפִים – עוֹרְקֵי מַיִם – מְבַצְבְּצִים וְיוֹצְאִים מִבֵּין הַסְּלָעִים. הָלַךְ הָאִישׁ אֶל הַכְּפָר וַיְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר רָאָה. וְיוֹם אֶחָד נִתְלַקְּטוּ וּבָאוּ כַּמָּה מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר וַיִרְאוּ גַּם הֵם אֶת אֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ בַּסֶּלַע וַיִתְמָהוּ.

– הָאֶבֶן מְזִיעָה! – אָמְרוּ אֲחָדִים וַיְחַיְּכוּ. – מַיִם רַבִּים אֲצוּרִים בְּמְָקוֹם זֶה וְיֵשׁ לְאָסְפָם וּלְשָׁמְרָם. – אָמְרוּ אֲחֵרִים.

וּבַיָּמִים הַקְּרוֹבִים נֶאֶסְפוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְהִתְחִילוּ חוֹפְרִים בַּסֶּלַע וּמְפַלְּסִים דֶּרֶךְ לַטִּפּוֹת הַמְּעַטּוֹת, לְמַעַן תּוּכַלְנָה לְהִקָּווֹת לְמָקוֹם אֶחָד.

כָּכָה קָמָה וְנוֹצְרָה הַמְּעָרָה. וְהַמַּיִם הָלְכוּ בַּנִּקְרָה, אֲשֶׁר חָצְבוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים וְנִקְווּ כֻּלָּם אֶל זוֹ הַקְּעָרָה, אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶם.

– אֵימָתַי קָרָה הַדָּבָר? – שָׁאַל יוֹרָם.

– אֵימָתַי? אֶפְשָׁר בִּימֵי אָבִי, אוּלַי בִּימֵי אֲבִי־אָבִי, וְאוּלַי בִּימֵי סָבִי. מִי יוֹדֵעַ? כְּלוּם הִשְׁאִירוּ הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה זִכָּרוֹן בִּכְתָב לְמַעֲשָׂם זֶה? מִי נָבִיא וְיֵדַע כָּל זֹאת? – הֵנִיעַ הָאִישׁ בִּכְתֵפָיו, – בֶּאֱמוּנָה, אֵין אִישׁ מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדָבָר לַאֲשׁוּרוֹ. “מַעְַיַן־הַצִּפֳּרִים” קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים לְמַעְיָן זֶה, כִּי מְעַטִּים מֵימָיו, וְרַק לְצִפֳּרִים יַסְפִּיקוּ. אַךְ לָנוּ – סִיֵּם הָאִישׁ דְּבָרָיו – יָקָר מַבּוּעַ־מַיִם חָמוּד זֶה. בִּזְכוּתוֹ בָּאוֹת אֵלֵינוּ צִפֳּרִים מִמֶּרְחַקִּים, וְהַצִּפֳּרִים, כְּיָּדוּעַ לָכֶם, מְסַיְּעוֹת לָנוּ לְהַשְׁמִיד אֶת הַזְּחָלִים וְהַחִפּוּשִׁיּוֹת הַמַּשְׁמִידוֹת בָּעֵצִים וּבַכְּרָמִים.

– וְעַתָּה, יְלָדִים, בְּעָבְרְכֶם לְיַד מַעְיַן מַיִם חַיִּים, אָנָּא אַל תִּדְלְחוּ אֶת מֵימָיו, כִּי הֵן מִמֶּנּוּ שׁוֹתִים אָדָם, בְּהֵמָה וְעוֹף הַשָּׁמַיִם.

שָׁמְעוּ הַקְּטַנִּים וְהוֹדּוּ לְאִישׁ עַל תּוֹרָתוֹ וְעַל אַשְׁכְּלוֹת הָעֲנָבִים, אֲשֶׁר כִּבֵּד אוֹתָם בָּהֶם, וְאַחַר חָזְרוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב אֶל מְעוֹנָם וְהֵם שׁוֹמְרִים בְּחִבָּה וּבְאַהֲבָה אֶת זִכְרוֹן מַרְאֵהוּ שֶׁל מַעְיָן־הַפְּלָאִים, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.

קָשֶׁה, קָשֶׁה מְאֹד לָקַחַת צִפֳּרִים לְמוּדוֹת חֹפֶשׂ מִשַּׁחַר יַלְדוּתָן וּלְהַרְגִּילָן לְחַיֵּי כְּלוּב כַּאֲסִירוֹת. בְּדָבָר זֶּה נוֹכְחוּ אֵלִיָּהוּ וְיוֹרָם מִנִּסְיוֹנָם בַּבֻּלְבּוּלִים. עַתָּה עָמְדָה לִפְנֵיהֶם הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד לִמְצֹא חוֹחִיּוֹת צְעִירוֹת, אֲשֶׁר מִיּוֹם גִּיחָן מִן הַבֵּיצָה לֹא יָדְעוּ עוֹלָם אַחֵר מִלְּבַד עוֹלַם הַבַּיִת וְהַכְּלוּב.

אַחֲרֵי מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת הֶחֱלִיטוּ לַעֲקֹב אַחַר זוּג חוֹחִיּוֹת מִיּוֹם הַתְחִילָן לִבְנוֹת לָהֶן קֵן, וּבְהִתְפַּתֵּחַ הַגּוֹזָלִים יִקְּחוּ זוּג אֶחָד, אֲשֶׁר לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר יִהְיֶה מַנְעִים זֶמֶר בַּכְּלוּב. הַלָּלוּ – הֶחֱלִיטוּ הַשְּׁנַיִם – וַדַּאי שֶׁיֹּאבוּ לִשְּׁכֹּן בְּחֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם.

וְהַהִזְדַּמְּנוּת בָּאָה.

יוֹם אֶחָד בָּא אֵלִיָּהוּ אֶל חֲבֵרוֹ בִּמְרוּצָה רַבָּה: – יוֹרָם! – קָרָא, גִּלִיתִי זֶה עַתָּה זוּג חוֹחִיּוֹת, אֲשֶׁר אַךְ זֶה הִתְחִילוּ בְּבִנְיַן קֵן לָהֶם!

– הַאֻמְנָם? – אָחֲזָה הַהִתְרַגְּשׁוּת אַף בְּיוֹרָם, – הֵיכָן זֶה? אֵיפֹה? הֲבִיאֵנִי חִישׁ מַהֵר אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה!

רָצוּ אָצוּ הַשְׁנַיִם, וּבַדֶּרֶךְ נִלְווּ אֲלֵיהֶם עוֹד חֲבֵרִים מִסְפָּר, וּפְנֵי כֻּלָּם מוּעָדוֹת אֶל הַפַּרְדֵּס הֶעָזוּב. לְבַסּוֹף עָצַר אֵלִיָּהוּ בְּעַד דַּהֲרָתוֹ, שָׂם אֶצְבָּעוֹ עַל פִּיו וּבְקוֹל שְׁ… שְׁ… רַב מַשְׁמָעוּת צִוָּה עַל הַחֲבֵרִים לַעֲמֹד עַל עָמְדָם, לְהִזְדַּיֵּן בְּסַבְלָנוּת וּלְחַכּוֹת לַבָּאוֹת.

עוֹד מְעַט וּבָא זוּג חוֹחִיּוֹת נֶהְדָּרוֹת. בְּרֹאשׁ טָסָה הַנְּקֵבָה, כְּשֶׁהִיא מַחֲזִיקָה גִּבְעֹל קַשׁ בְּפִיהָ, וְהִיא נִשֵּׂאת אֶל עֵבֶר עֲצֵי הֶהָדָר הַסְּבוּכִים. אַחֲרֶיהָ אָץ הַזָּכָר, וְהוּא גָּדוֹל בְּמִקְצָת מִבַּת זוּגוֹ וְצִבְעֵי הָאֹדֶם הָעוֹטְרִים אֶת מַקּוֹרוֹ עַזִּים יוֹתֵר וּבוֹלְטִים. הַנְּקֵבָה נֶעֶלְמָה לְרֶגַע קָט בֵּין הָעֳפָאִים, וְאִלּוּ הַזָּכָר הִתְרוֹמֵם וַיַּעֲמֹד עַל אַחַד הַבַּדִּים שֶׁל עֵץ בְּרוֹשׁ סָמוּךְ, וְהוּא כֻּלּוֹ הִסְתַּכְּלוּת וְקֶשֶׁב עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה כֻּלָּה.

כַּעֲבֹר רֶגַע קָט יָצְאָה הַנְקֵבָה מֵחֶבְיוֹן הָעֵצִים וְשָׁבָה בִּמְעוּף לְעֵבֶר הַשָּׂדֶה, וְהַזָּכָר הִתְחִיל מְדַדֶּה אַחֲרֶיהָ. מִיָּד שָׁבָה הַחוֹחִית וּבְפִיהָ גִּבְעֹל קַשׁ כְּבָרִאשׁוֹנָה. כָּכָה נִמְשְׁכָה הַמְלָאכָה זְמַן־מָה וְתָמִיד הָיְתָה הַנְקֵבָה עוֹשָׂה בַּמְּלָאכָה, וְאִלּוּ הַזָּכָר הָיָה רַק מְלַוֶּה אוֹתָהּ.

– אֵיזֶה עָצֵל! – קָרְאָה גְּאֻלָּה לְמַרְאֵה הַזָּכָר, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד וְאֵינוֹ עוֹזֵר לְבַת־זוּגוֹ.

– לֹא עָצֵל הוּא! – הִתְמַרְמֵר אֵלִיָּהוּ, – תַּפְקִיד נִכְבָּד לוֹ לַזָּכָר. הַבִּיטִי וּרְאִי כֵּיצַד צוֹפֶה הוּא עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָב. שׁוֹמֵר הוּא עַל הַנְקֵבָה לְבַל יְאֻנֶּה לָהּ כָּל רָע. חֲלֻקַּת עֲבוֹדָה צוֹדֶקֶת קַיֶּמֶת אֵפוֹא בֵּין שְׁנֵי בְּנֵי הַזּוּג. זוֹ, חַסְרַת הַמָּגֵן, עָלֶיהָ לַעֲבֹד, וְאִלּוּ זֶה, הֶחָסֹן וְהַלּוֹחֵם – הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן לְהָגֵן עַל בַּת־זוּגוֹ הָעַמְלָנִית.

קָרְבָה שְׁעַת הָעֶרֶב. זוּג הַחוֹחִיּוֹת הִפְסִיק מְלַאכְתּוֹ. אַט אַט וּבִזְהִירוּת קָרְבוּ הַקְטַנִּים אֶל הַקֵּן. בֵּין הָעֲנָפִים, בִּמְקוֹם הִסְתָּעֲפוּתָם, הָיוּ מֻנָּחִים בְּלִי סֵדֶר פֹּה וָשָׁם גִּבְעוֹלִים מִסְפָּר. מֵהֶם הָיוּ קְלוּעִים וּשְׁלוּבִים בְּעַנְפֵי הָעֵץ, וּמֵהֶם שֶׁהוּנְחוּ בְּתַחְתִּית הַקֵּן וַעֲלֵיהֶם הָיָה לְשַׁמֵּשׁ מַצָּע.

– חֲבֵרִים! – הִצִּיעַ אֵלִיָּהוּ, – הָבָה נָסוּר מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, ומֵעַתָּה וָהָלְאָה נָבוֹא הֵנָּה יוֹם יוֹם וּנַעֲקֹב בְּהֵחָבֵא אַחַר בִּנְיַן הַקֵּן. הַדָּבָר יִהְיֶה לָנוּ לְתוֹעֶלֶת רַבָּה! – מַסְכִּימִים! – קָרְאוּ הַיְּלָדִים, שֶׁאַף בְּלִבָּם בָּעֲרָה הַתְּשׁוּקָה לָדַעַת, כֵּיצַד נִבְנֶה וְהוֹלֵךְ קֵן שֶׁל חוֹחִית.

מֵאָז הָיוּ סָרִים הַקְטַנִּים מִפַּעַם לְפַעַם אֶל הַמָּקוֹם לַחֲזוֹת בַּבּוֹנִים וּבִנְיָנָם.

הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת יוֹרָם. הוּא הָיָה יוֹשֵׁב שָׁעוֹת רְצוּפוֹת בִּמְקוֹם סִתְרוֹ, רָבוּץ עַל גָּחוֹן בֵּין עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים וְכֻלּוֹ הִסְתַּכְּלוּת וְצִפִּיָּה לְכָל זִיעַ וּתְנוּעָה.

לֹא קַלָּה הָיְתָה עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן. יוֹם יוֹם רָאָה אֵיךְ הַנְקֵבָה מְבִיאָה דְבָר־מָה חָדָשׁ אֶל הַקֵּן, וּפַעַם הִשְׁתָּאָה יוֹרָם לִרְאוֹת וְהִנֵּה אֲנִיצֵי צֶמֶר־גֶּפֶן בְּפִי הַנְקֵבָה.

“צֶמֶר־גֶּפֶן זֶה מִנַּיִן הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ זוֹ הַחוֹחִית?” תָּמַה יוֹרָם בְּלִבּוֹ. מִיָּד הֶחֱלִיט לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הַזּוּג, לְמַעַן גַּלוֹת אֶת הַתַּעֲלֻמָה.

בְּחִפָּזוֹן דָּלַק יוֹרָם אַחַר הַזּוּג הַמִּתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ. עֵינוֹ הַחַדָּה עָמְדָה לוֹ וְהַלָּלוּ לֹא אָבְדוּ מִתְּחוּם רְאִיָּתוֹ. לְיַד קֻפַּת־חוֹלִים, בְּקִרְבַת מְקוֹם שֶׁפֶךְ הַדֹּמֶן שֶׁל הַמִּרְפָּאָה, הִתְעַכְּבוּ הַשְׁנַיִם, הַנְקֵבָה חָדְרָה וְהִגִּיעָה אֶל תּוֹךְ תֵּבַת הָאַשְׁפָּה, וְאַחַר יָצְאָה כְּשֶׁבְּפִיהָ צְרוֹר צֶמֶר־גֶּפֶן גָּדוֹל לְמַדָּי.

גַּל שֶׁל רַחֲמִים הֵצִיף אֶת לִבּוֹ שֶׁל זֶה הַקָּטָן. “מָה־גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי הַבְּרִיאָה!” הִרְהֵר זֶה בְּלִבּוֹ, “צִפּוֹר זוֹ, אֵם רַחֲמָנִיָּה! כֵּיצַד גִּלְּתָה אֶת סוֹד הָרַכּוּת וְהַנְּעִימוּת אֲשֶׁר בְּרִפּוּד צֶמֶר־הַגֶּפֶן לַגּוֹזָלִים?”

בְּסַבְלָנוּת רַבָּה חִכָּה יוֹרָם לְעֵת עֶרֶב. מִשֶּׁסִּיְּמוֹ הַצִּפֳּרִים מְלַאכְתָּן וְהִסְתַּלְּקוּ לִמְקוֹם לִינָתָן, נִגַּשׁ אֶל הַקֵּן וְרָאָה וְהִנֵּה מוּכָן הוּא כִּמְעַט כֻּלּוֹ לְתַפְקִידוֹ. שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל צֶמֶר־גֶּפֶן רִפְּדָה אֶת הַקֵּן. נִכַּר כִּי הַחוֹחִית עָבְדָה עֲבוֹדָה קָשָׁה, בְּלָחֳצָהּ בְּגוּפָהּ הַזָּעִיר עַל צֶמֶר־הַגֶּפֶן בְּעָמָל רַב עַד אֲשֶׁר זֶה קִבֵּל צוּרַת מִשְׁקָע, שֶׁיּוּכַל לִקְלֹט אֶת הַבֵּיצִים, וְאַחַר אֶת הַגּוֹזָלִים שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ.

לְאַחַר שָׁבוּעַ שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה, שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַבִּנְיָן. עַתָּה רָאוּ הַיְלָדִים וְהִנֵּה הַנְקֵבָה רוֹבֶצֶת דְּמוּמָה בְּתוֹךְ מִשְׁקַע הַקֵּן, לְלֹא קוֹל וּלְלֹא הֶגֶה. נִרְאֶה, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה מְאֹד אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי עֲבוֹדָה, וְהַזָּכָר לֹא נִלְאָה מֵהַנְעִים שִׁיר, לְמַעַן עוֹדֵד אֶת בַּת זוּגוֹ הָעֲיֵפָה. לְפֶתַע הִבְחִין יוֹרָם מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ וְהִנֵּה חָדַל הַזָּכָר מֵרַנֵּן. “מָה־קָּרָה?” חָשַׁב הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ וְהֵרִים עֵינָיו אֶל עֵבֶר הָעֵץ, שֶׁמֵּעָלָיו הִתְגַּלְגְּלָה וּבָאָה שִׁירָתוֹ שֶׁל הַזָּכָר.

לְמַעְלָה, בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, רָאָה יוֹרָם וְהִנֵּה בַּז טוֹרֵף חָג וּמְתָאֵר בַּשָּׂמַיִם עִגוּלִים, עִגוּלִים. נִרְאֶה, שֶׁאַף הוּא הִתְאַוָּה תַּאֲוָה לִשְׁמֹעַ אֶת רִנְנַת הַחוֹחִיּוֹת… הֵבִין הַחוֹחִי, כִּי רָעָה נֶגֶד פָּנָיו וְכִי קוֹל הַזִּמְרָה יְגַלֶּה אֶת סוֹד מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַיִּדֹּם. הוּא הִתְחַבֵּא בֵּין עֳפָאֵי הָעֵץ וּמִשָּׁם הָיָה שׁוֹלֵחַ מִפַּעַם לְפַעַם אוֹתוֹת אַזְהָרָה רָפִים אֶל עֵבֶר הַקֵּן וּבְמַבַּט עֵינוֹ הוּא מַרְגִּיעַ אֶת בַּת־זוּגוֹ וּמְעוֹדְדָהּ.

דַּקּוֹת מִסְפַּר אָרְכָה חֲרָדָה זוֹ. הַבַּז, מִשֶּׁאָבְדוּ לוֹ עִקְּבוֹת הַצִּפֳּרִים, עוֹד חַג וְנָע כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ לְבַסּוֹף נוֹאָשׁ לִמְצֹא אֶת הַטֶּרֶף וְיָּעָף לוֹ לְדַרְכּוֹ. עַתָּה בָּקְעָה שִׁירַת עֹז וְנִצָּחוֹן מִפִּי הַזָּכָר – הָיְתָה זוֹ שִׁירַת הוֹדָיָה וְהוֹדָעָה לְבַת זוּגוֹ, כִּי חָלְפָה עָבְרָה הַסַּכָּנָה כָּלִיל.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם בָּאָה יְהוֹשַׁבְעַת וּבְשּׂוֹרָה בְּפִיהָ: – כְּבָר בֵּיצָה בַּקֵּן! אָצוּ רָצוּ הַיְּלָדִים וְיִּתְיַצְּבוּ בִּזְהִירוּת לְיַד הַקֵּן. לְעֵינֵיהֶם נִתְגַּלְּתָה בֵּיצָה קְטַנָּה וּלְבָנָה וְהִיא זְרוּעָהּ הֲמוֹן נְקֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת וְצִבְעָן חוּם־אֲדַמְדָּם. בְּצִדָּהּ הַכַּד שֶׁל הַבֵּיצָה הָיָה מִסְפַּר נְקֻדּוֹת וּפְסִיפָסִים רַב מְאֹד, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ נוֹצְרָה טַבַּעַת רְחָבָה שֶׁל נְקֻדּוֹת כֵּהוֹת עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח.

חָמֵשׁ בֵּיצִים הִטִּילָה הַנְּקֵבָה. מֵעַתָּה הִתְחִילָה מְלֶאכֶת הַדְּגִירָה. עַתָּה יָשְׁבָה הַנְּקֵבָה רֻבּוֹ שֶׁל יוֹם עַל הַבֵּיצִים לְחַמְּמָן, וְהַזָּכָר הָיָה בָּהוּל וְטָרוּד מְאֹד: הוּא מַאֲכִיל אֶת בַּת זוּגוֹ וּמֵבִיא לָהּ מִמִּבְחַר הַגַּרְעִינִים וְהַמַּאֲכָלִים.

– עַתָּה רְאוּ כַּמָּה נֶאֱמָן וּמָסוּר הוּא הַזָּכָר לְבַת זוּגוֹ! שִׂימוּ לֵב כַּמָּה טוֹרֵחַ הוּא וְעָמֵל לְמַעֲנָהּ! דּוֹמֶה, שֶׁמְּנוּחָה אֵין לוֹ כָּל הַיּוֹם! – אָמַר יוֹרָם וְקוֹלוֹ הֶעָמֹק הִבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי הִשְׁתַּתְּפוּתוֹ בְּחַיָּיו הַקָּשִׁים שֶׁל זֶה הַגֶּבֶר.

עָבְרוּ כְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יְמֵי הִסְתַּכְּלוּת וְאֵלִיָּהוּ בָּא וּבְשוֹרָה בְּפִיו: נִבְקְעָה בֵּיצָה אַחַת וּמִמֶּנָּהּ יָצָא גוֹזָל חַי וְרוֹטֵט הָרוֹבֵץ בַּקֵּן. לֹא יָצָא זְמַן רַב וּמִן הַבֵּיצִים בָּקְעוּ וַיֵּצְאוּ יֶתֶר הָאֶפְרֹחִים. עַתָּה הָיְתָה הַמִּשְׁפָּחָה גְדוֹלָה. הַגּוֹזָלִים הָעֵירֻמִּים הָיוּ רַעַבְתָּנִים גְּדוֹלִים וּפִיהֶם הָיָה תָּמִיד פָּעוּר לִרְוָחָה וְתוֹבֵעַ: הָבוּ אֹכֶל! הָבוּ מָזוֹן! וְהַהוֹרִים כִּמְעַט כָּשְׁלוּ בַּעֲמָלָם. בְּלִי הֶרֶף הָיוּ מְשׁוֹטְטִים, רָצִים הֵנָּה וָהֵנָּה וּמְבִיאִים מָזוֹן לָרַעַבְתָּנִים.

שְׁבוּעַיִם יָמִים טָרְחוּ וְעָמְלוּ הַהוֹרִים. בֵּינְתַיִם הָלְכוּ הַקְטַנִּים וְהִתְכַּסּוּ פְּלוּמָה רַכָּה. נוֹצוֹת כַּנְפֵיהֶם גָּדְלוּ, וְעוֹד מְעַט וְהַקְּטַנִּים הָיוּ נְכוֹנִים לַעֲזֹב אֶת הַקֵּן וְלִפְרֹח אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

– עַתָּה – אָמַר אֵלִיָּהוּ, – הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַעֲבִיר זוּג צִפֳּרִים אֶל הַכְּלוּב. אוֹתוֹ יוֹם טָרְחוּ הַקְטַנִּים בְּרִפּוּד הַכְּלוּב יָפֶה יָפֶה וּבְהַמְצָאַת גַּרְעִינֵי קַנְבּוּס שְׁרוּיִים בְּמַיִם, לְמַעַן יֶעֶרְבוּ לְחִכָּם שֶׁל הָאוֹרְחִים. לְעֵת עֶרֶב נִגְּשׁוּ יוֹרָם וְאֵלִיָּהוּ אֶל הַקֵּן. הֵם בָּחֲרוּ בִּתְשׂוּמֶת לֵב שְׁתֵּי צִפֳּרִים, שֶׁנִּרְאוּ בְּרִיאוֹת וּמְגֻדָּלוֹת, וּבְרַחֲמִים רַבִּים לְקָחוּן אֶל הַכְּלוּב הַבַּיְתָה. כָּאן הָיוּ הַיְלָדִים מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַגּוֹזָלִים בְּמַלְקֶטֶת קְטַנָּה גַּרְעִינִים רַכִּים, פֵּרוֹת אִילָן וַעֲנָבִים רַכִּים וַעֲסִיסִיִּים.

הַגּוֹזָלִים גָּדְלוּ וְהִתְפַּתָּחוּ. צֶבַע נוֹצוֹתֵיהֶם, וּבְעִקָּר נוֹצוֹת הַכְּנָפַיִם, הָפַךְ שָׁחוֹר וְצָהֹב. הֵם הָיוּ מְצַיְּצִים וּמִפַּעַם לְפַעַם הָיוּ גַּם מְנַסִּים לָתֵת בְּשִׁיר קוֹלָם – שִׁיר תּוֹדָה לַיְלָדִים עַל טִפּוּלָם וַעֲמָלָם. – לְפֶלֶא בְּעֵינַי – אָמַר יוֹרָם יוֹם אֶחָד לַחֲבֵרָיו, – מַדּוּעַ זֶה אֵין הַנּוֹצוֹת לְיַד הַמַּקּוֹר מַאְדִּימוֹת מַמָּשׁ כְּמוֹ אֵצֶל הַצִּפֳּרִים הַמְּבֻגָּרוֹת?

– לֹא, חֲבִיבִי! – הֵשִׁיב אֵלִיָּהוּ לַחֲבֵרוֹ, – נוֹצוֹת הָרֹאשׁ לְיַד הַמַּקּוֹר מַאְדִּימוֹת אֵצֶל הַחוֹחִיּוֹת רַק לְאַחַר שֶׁמָּלְאָה לָהֶן שָׁנָה אַחַת. בָּזֶה נָקֵל לְהַבְדִּיל בֵּין גּוֹזָל לְבֵין בּוֹגֵר בֶּן שְׁנָתוֹ.

וְהַצִּפֳּרִים הִתְפַּתְּחוּ וְגָדָלוּ. הֵן הִתְחִילוּ נוֹתְנוֹת בְּשִׁיר קוֹלָן לַהֲנָאָתָם שֶׁל הַיְלָדִים וְהוֹרֵיהֶם. צִפֳּרִים אֵלֶּוּ הִתְקַשְּׁרוּ כָּל כָּךְ לַבַּיִת וּלְיוֹשְׁבָיו, עַד כִּי הַיְלָדִים יָכְלוּ לְהוֹצִיאָן מִן הַכְּלוּב, וּבְכָל זֹאת שָׁבוּ הַצִּפֳּרִים הַבַּיְתָה – אֶל מְעוֹנָן. לְעֵת הַצָּהֳרַיִם וְהָעֶרֶב הָיוּ יוֹצְאוֹת וְנֶהֱנוֹת, בְּתוֹךְ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת, מִן הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ בִּידֵי בַּעֲלַת הַבַּיִת.

עַתָּה הִתְקַנֵּא יוֹרָם בַּחֲבֵרוֹ. הוּא הִכִּיר, כִּי צָדַק אֵלִיָּהוּ: הַחוֹחִיּוֹת נוֹחוֹת יוֹתֵר לְהִתְרַגֵּל לְחַיֵּי בַּיִת מִן הַבֻּלְבּוּלִים.

בָּא הַחֹרֶף. רוּחוֹת קָרוֹת הִתְחִילוּ נוֹשְׁבוֹת. הַחוֹחִיּוֹת נַעֲשׂוּ עֲצוּבוֹת, וְשִׁירָתָן לֹא הָיְתָה מְפַכָּה כְּמִקֹּדֶם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וָעֹז.

– רוֹצוֹת הֵן לְהִשְׁתַּחְרֵר מִכִּלְאָן! – אָמְרָה אֲרִיאֵלָה לְאֵלִיָּהוּ אָחִיהָ.

– אֱמֶת דִּבָּרְתְּ! – הֵשִׁיב אֵלִיָּהוּ לַאֲחוֹתוֹ נוּגוֹת. וּבִגְבֹר עֲלֵיהֶן עָצְבָּן פָּנָה אֵלִיָּהוּ יוֹם אֶחָד אֶל הַחוֹחִיּוֹת יְדִידוֹתָיו וַיֹּאמֶר לָהֶן: – עֹפְנָה, צִפֳּרִים וּצְאֶינָה לַחָפְשִׁי! וּבְדַבְּרוֹ פָּתַח דַּלְתוֹת כִּלְאָן וְהַצִּפֳּרִים הִתְחִילוּ יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְאִטָּן, וּמִשֶּׁהִרְגִּישׁוּ כִּי נִתַּן מֶרְחָב לְכַנְפֵיהֶן, הֵרִימוּ רֹאשָׁן, וּבְקוֹל צִיּוּץ עַלִּיז מַבִּיעַ תּוֹדָה פָּרְחוּ לָהֶן אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הַנִּיר, וּמֵאָז לֹא שָׁבוּ הַבַּיְתָה.

יָמִים קָשִׁים מִנְּשֹא הִשְׁתַּלְּטוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

הַחֹם גָּבַר וְהָלַךְ וּבְנֵי הָאָדָם נֶאֶנְחוּ וְהֵזִּיעוּ, נְאֶנְחוּ וְנָשְׂאוּ עַיִן אֶל הַשֶּׁמֶשׁ, כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵשׁ: הֲתָבוֹא הַקַּלָּה בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַנּוֹרָא אוֹ אַיִן.

בַּשָּׂדוֹת הִשְׁתּוֹלְלוּ רוּחוֹת הַסְּתָו הַקָּשׁוֹת. הֵן חוֹלְלוּ מַמָּשׁ מַהְפֵּכָה בְּכֹל אֲשֶׁר פָּגָעוּ. קוֹצֵי הַקַּיִץ הַיְבֵשִׁים נִקְרְעוּ וְנֶעֶקְרוּ מִשָּׁרְשֵׁיהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת, וְהָרוּחַ הָיְתָה נוֹשֵׂאת וּמְטַלְטֶלֶת וּמַרְקִידָה אוֹתָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְעוֹשָׂתָם מִשְׂחָק לָהּ.

עַנְנֵי אָבָק הִתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֵד גָּבֹהַּ הַמִּסְתּוֹבֵב וּמְחוֹלֵל בָּאֲוִיר וְהוּא מֵרִים עִמּוֹ צְרוֹרוֹת וּנְיָרוֹת מִכָּל אֲשֶׁר מָצָא בְּדַרְכּוֹ הַפְּתַלְתֹּלֶת.

הָאָבָק חָדַר לְכָל הַפִּנּוֹת וְהַסְּדָקִים. הוּא כִּסָּה בְּשִׁכְבָה דַּקָּה אֶת הָרְהִיטִים הַנָּאִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת, וְאַף הָאֲנָשִׁים כְּאִלּוּ כֻּסּוּ דֹּק קַל שֶׁל אָבָק עַל פְּנֵיהֶם.

– סוֹפוֹ שֶׁל הַקַּיִץ קָשֶׁה מִן הַקַּיִץ. – הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה וְהוֹסִיפוּ כִּמְבַקְּשִׁים לְנַחֵם עַצְמָם: – אֵלֶּה הֵם יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַקַּיִץ. עוֹד מְעַט וִימוֹת הַגְּשָׁמִים הַמְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים יְמָרְקוּ וְיִשְׁטְפוּ אֶת הָאֲדָמָה מִן הָאָבָק הָרַב אֲשֶׁר עָלֶיהָ. הֵם יְטַהֲרוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, וְנָעִים יִהְיֶה לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַחֹרֶף הַמִּתְקָרֵב וּבָא.

וּבֵינְתַיִם וְהַחַיִּים עַל שְׂפַת הַיָם סוֹאֲנִים וְגוֹעֲשִׁים מֵרֹב בְּנֵי הָאָדָם הַמְבַקְּשִׁים לְצַנֵּן אֶת גּוּפָם הַלּוֹהֵט בְּמֵי הַיָּם וְגַלָּיו הַזּוֹעֲפִים.

אַף הַיְלָדִים סָבְלוּ הַרְבֵּה מֵהַחֹם הַקָּשֶׁה, וְאַף הֵם בִּקְּשׁוּ לָהֶם מִפְלָט בְּגַלֵּי הַיָּם הַקְּרִירִים.

בֹּקֶר־בֹּקֶר הָיוּ הַיְלָדִים מַשְׁכִּימִים לָקוּם, וְהוֹלְכִים אֶל הַיָּם. נְעִימָה הָיְתָה הַהֲלִיכָה בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת הַצּוֹנְנִים. וְיֵשׁ וְהַיְלָדִים הָיוּ מַטְרִיחִים עַצְמָם וְעוֹלִים בְּגִבְעוֹת הַחוֹל וּמְבַקְּשִׁים לִזְכּוֹת בַּחֲבַצֶּלֶת־הַחוֹף הַלְּבָנָה וְהָרֵיחָנִית הָעוֹלָה בְּיָמִים אֵלָּה.

וּפַעַם, בִּהְיוֹת יוֹרָם וַאֲחוֹתוֹ יוֹכֶבֶד מְהַלְּכִים בַּבֹּקֶר אֶל הַחוֹלוֹת שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם, וְהִנֵּה רָאֲתָה יוֹכֶבֶד בְּמֶרְחַק־מָה מִמֶּנָּה צִפּוֹר שְׁכוּבָה לְלֹא תְנוּעָה בְּאַחַד הַמִּשְׁקָעִים עַד כִּי בְּקֹשִׁי יָכְלוּ לְהַבְחִין בָּהּ, כִּי צִבְעָהּ דָּמָה בְּדִיּוּק לָזֶה שֶׁל הַחוֹלוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם רָבְצָה הַמִּסְכֵּנָה.

– יוֹרָם! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד אֶל אָחִיהָ, – הַבֵּט וּרְאֵה מַה־לְּפָנֵינוּ! הִסְתַּכֵּל יוֹרָם אֶל כָּל צַד, שִׁפְשֵׁף עֵינָיו, אַךְ מְאוּמָה לֹא רָאָה. בֵּינְתַיִם גָּהֲרָה יוֹכֶבֶד וְקָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם רָבְצָה הַצִּפּוֹר וְהִתְחִילָה בּוֹדֶקֶת אוֹתָהּ בִּתְשׂוּמֶת־לֵב.

אַךְ יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד קָרְבוּ אֶל הַצִּפּוֹר בְּרִיצָה וְלִבָּם נִכְמַר לְמַרְאֵה הַמִּסְכֵּנָה, אֲשֶׁר נִסְּתָהּ לְהִמָּלֵט וְלֹא יָכֹלָה. עֵינֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ עַל הַיְלָדִים, הִבִּיעוּ פַּחַד אֵין קֵץ וּבַקָּשַׁת רַחֲמִים.

עַתָּה יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּצִפּוֹר. הִיא הָיְתָה בַּעֲלַת רַגְלַיִם גְּבֹהוֹת קִמְעָה, שֶׁהָיוּ נְטוּיוֹת לִצְדָדִים לְלֹא תְּנוּעָה. הַכְּנָפַיִם הָיוּ כְּתֻמּוֹת אֲפֹרוֹת וְדָמוֹ מְאֹד לְצֶבַע הַחוֹל. וּלְפִיכָךְ כִּמְעַט שֶׁלֹּא הִבְחִינוּ בָּהּ בְּמֶרְחֲבֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.

– הָבָה נִתְפֹּס אֶת הַצִּפּוֹר! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

– חָלִילָה לְךָ מֵעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד בַּחֲרָדָה, – חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁאִם נִקְרַב אֵלֶיהָ יוֹתֵר מִדַּי, עֲתִידָה הִיא לִבְרֹחַ מֵאִתָּנוּ.

– לֹא! – אָמַר יוֹרָם לְאַחַר רִגְעֵי מַחְשָׁבָה קְצָרִים, – אִלּוּ רָצְתָה וְאִלּוּ יָכְלָה לִבְרֹחַ, וַדַּאי שֶׁהָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת זֶה כְּבָר. נִרְאֶה, שֶׁחוֹלָה הִיא, וְאוּלַי גַּם פְּצוּעָה.

נִתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים עַל לֶב הָאָחוֹת וְהַשְּׁנַיִם קָרְבוּ אַט־אַט אֶל הַצִּפּוֹר הַשּׁוֹכֶבֶת עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת. יוֹכֶבֶד כָּרְעָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבְרַחֲמִים רַבִּים אָחֲזָה בַּצִּפּוֹר. זוֹ נִסְּתָהּ אָמְנָם לְהִתְחַמֵּק מִן הַיָּד הַמַּחֲזִיקָה בָּהּ, אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע נִשְׁמְטָה הַכָּנָף הַמְדֻלְדֶּלֶת וְהַסְרוּחָה כְּלַפֵּי מָטָּה.

– הַמִּסְכֵּנָה! – קָרָא יוֹרָם, – רוֹאָה אַתְּ, אֲחוֹתִי: הַצִּפּוֹר נִפְצְעָה בִּכְנָפָהּ, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוּפָהּ.

– אֲבָל מַה הִיא צִפּוֹר זוֹ? וְכֵיצַד הִגִּיעָה הֵנָּה? מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ! – הֶעְתִּירָה יוֹכֶבֶד דְּבָרֶיהָ בַּחֲטִיפָה.

– אַף אֲנִי מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי כָּמוֹהָ. – הִתְנַצֵּל יוֹרָם, – אָמְנָם, דּוֹמֶה הִיא לַדְּרוֹר בִּצְבָעֶיהָ הַיְּסוֹדִיִּים, אַךְ גְּדוֹלָה הִיא הֵימֶנָּה. אַף מִן הָעֶפְרוֹנִי גְּדוֹלָה הִיא.

– יוֹדֵעַ אַתָּה – הִצִּיעָה יוֹכֶבֶד, – בּוֹא וְנִגַּשׁ אֶל שְׂפַת הַיָּם. שָׁם נִפְגֹּשׁ בְּוַדַּאי בַּמַדְרִיךְ, וְהוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת אֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ עַל צִפּוֹר זוֹ.

הֵרִימוּ הַשְׁנַיִם אֶת הַצִּפּוֹר, וְיוֹכֶבֶד הֶחֱזִיקָה בָּהּ בְּחֶמְלָה רַבָּה וְדָאֲגָה, שֶׁהַכָּנָף הַפְּצוּעָה לֹא תִשָּׁמֵט וְלֹא תִגְרֹם כְּאֵב לַמִּסְכֵּנָה.

עַל שְׂפַת הַיָּם פָּגְשׁוּ הַיְלָדִים בְּחַבְרֵיהֶם, שֶׁאַף הֵם תָּמְהּוּ לְמַרְאֵה הַצִּפּוֹר וְלֹא יָכְלוּ לְהָבִין כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ אֶל אֵזוֹר הַחוֹלוֹת הַשּׁוֹמְמִים הָאֵלֶּה.

וְהִנֵּה נִגַּשׂ הַמַּדְרִיךְ. מִשֶּׁרָאָה זֶה אֶת הַצִּפּוֹר, אוֹרוּ עֵינָיו מִשִּׂמְחָה. – הַיְדַעְתֶּם צִפּוֹר זוֹ מַה הִיא? – שָׁאַל אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. שְׁתִיקַת־אֵלֶם הֵעִידָה, כִּי לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם צִפּוֹר זוֹ.

– הֵן הַשְּׂלָו הוּא זֶה הַמֻּנָּח לִפְנֵיכֶם. זֶה הַשְּׁלָו הַנִּזְכָּר בַּתּוֹרָה וַאֲשֶׁר אֶת בְּשָׂרוֹ אָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד אֲשֶׁר יָצָא מֵאַפָּם!

– זֶהוּ הַשְּׂלָו הַמְפֻרְסָם. אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ טָעִים כָּל כָּךְ? – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּקוֹלוֹת בְּלוּלִים. – וְכֵיצַד הִגִּיעַ הֵנָּה? וּמַדּוּעַ יָחִיד הוּא? הֵן לָמַדְנוּ, כִּי הַשְּׁלָו בָּא לְאָרֶץ חֳמָרִים חֳמָרִים? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– יְלָדִים! – הִצִּיעַ הַמַּדְרִיךְ, הָבָה נֵשֵׁב כָּאן, עַל הַחוֹל, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ עַל הַשְּׁלָו. מִסִּפּוּרִי זֶה אוּלַי יִתְבָּרֵר לָכֶם כֵּיצַד הִגִּיעָה זוֹ הַצִּפּוֹר הֵנָּה וַאֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ.

– אָנָּא, סַפֵּר! – הִפְצִירוּ כָּל הַיְלָדִים בַּמַדְרִיךְ וְעָשׂוּ מִיָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם. וְהַמַּדְרִיךְ הִתְחִיל: – מְעַנְיְנִים וּמֻפְלָאִים הֵם דְּרָכָיו שֶׁל הַשְּׂלָו. גַּם עוֹף מְסֻרְבָּל וְכָבֵד זֶה עַל עוֹפוֹת־הַמַּסָּע יִמָנֶה. אֶת יְמוֹת הַקַּיִץ עוֹשֶׂה הוּא בְּאֵרוֹפָּה הַמֶּרְכָּזִית. שָׁם, בֵּין הַשִּׂיחִים הַיְבֵשִׁים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בּוֹנֶה הַזּוּג אֶת קִנּוֹ בְּתוֹךְ גּוּמָה וּבָהּ מַטִּילָה הַנְקֵבָה כְּ־16 בֵּיצִים.

– הֲרֵי הַקֵּן דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְקִנּוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי! – שִׁסַּע מְנַשֶּׁה אֶת דִּבְרֵי הַמַּדְרִיךְ.

– נָכוֹן מְאֹד! – אָמַר זֶה, – וְאָכֵן, אֵלֶּה הַשְׁנַיִם קְרוֹבִים הֵם, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה.

– אָנָּא, הַמְשֵׁךְ! – הִפְצִירוּ הַבָּנוֹת, וְאֶל מְנַשֶּׁה פָּנוּ בְּאֵיבָה וְתֹּאמַרְנָה: – בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל־נָא תַפְרִיעַ לוֹ, לַמַּדְרִיךְ.

– הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ דְּבָרָיו, – צִבְעָן כְּצֶבַע הָאֲדָמָה וַעֲלֵיהֶן פַּסִּים, רְצוּעוֹת כֵּהוֹת חוּמוֹת.

הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים יְדַמּוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, כִּי זֶהוּ צִבּוּר שֶׁל קַשׁ וְלֹא יַעֲלוּ עַל דַּעְתָּם, כִּי קֵן וּבֵיצִים לִפְנֵיהֶם.

– אָכֵן, צֶבַע־הֲגַנָּה נִפְלָא הוּא זֶה! – אָמַר יוֹאֵל בְּהִתְפָּעֲלוּת.

– חִישׁ מַהֵר מִתְבַּקְּעוֹת הַבֵּיצִים – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – וְלֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב, עוֹד טֶרֶם יֵצֵא הָאִכָּר לקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ, וּכְבָר רוֹחֲשִׁים וּמְהַלְּכִים בְּנֵי־הַשְּׁלָו בְּתוֹךְ יָם הַדְּשָׁאִים הַיָּבֵשׁ.

בָּאוּ יְמֵי הַסְּתָו! רוּחוֹת מַתְחִילוֹת לְנַשֵּׁב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. רוּחוֹת אֵלּוּ מַזְכִּירוֹת וּמְזָרְזוֹת אֶת הַצִּפֳּרִים, כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָן לְהִפָּרֵד מִמּוֹלַדְתָּן וְלָצֵאת לַגּוֹלָה. אָז תִּתְאַסֵּפְנָה הַצִּפֳּרִים בִּלְהָקוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹרֵשׁ כָּל הַמַּחֲנֶה כְּנָפָיו וַהֲרֵי הוּא מַפְלִיג לַמֶּרְחַקִּים, אֶל אַרְצוֹת הַמִּזְרָח, מֵעֵבֶר לַיָּם הַתִּיכוֹן. בַּלַּיְלָה עוֹשׂוֹת הַצִּפֳּרִים אֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה. יֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲלֶה מִן הַיָּם רוּחַ סְעָרָה וְהִיא מְטַלְטֶלֶת בִּכְנָפֶיהָ אֶת הַצִּפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. לִפְרָקִים יֵרֵד גֶּשֶׁם וְיִתְקֹף אֶת הַצִּפֳּרִים בִּהְיוֹתָן מְעוֹפְפוֹת. נִטְפֵי הַמַּיִם מַכְבִּידִים עַל הַכְּנָפַיִם הָעֲיֵפוֹת, וּבִגְבֹר חַשְׁרַת הַגֶּשֶׁם יֵשׁ וְתִכְרַעְנָה הַמִּסְכֵּנוֹת וּתִצְלֹלְנָה כְּאֶבֶן בְּמֵי הַיָּם הַזֵּידוֹנִים.

– הַמִּסְכֵּנוֹת! – נָדוּ הַיְּלָדוֹת לְשֵׁמַע חָזוּת קָשָׁה זוֹ.

– כֵּן. – הִמְשִׁיךְ הַמַּדְרִיךְ, – לֹא קַל הוּא מְעוֹפָן זֶה שֶׁל הַצִּפֳּרִים עַל פְּנֵי גַּלֵּי הַיָּם.

אֵלֶּה הַמְאֻשָּׁרִים, אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהִצְלִיחוּ לַחֲצוֹת בְּשָׁלוֹם אֶת הַיָּם, נוֹפְלִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָעֲרֻמָּה בְּאַלְפֵיהֶם וּבְרִבְבוֹתֵיהֶם. כָּאן אוֹרֶבֶת לָהֶם יַד הָאָדָם.

הָאֲנָשִׁים לָמְדוּ לָדַעַת עֵת בּוֹאָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים וַהֲרֵי הֵם מַעֲמִידִים עַל שְׂפַת הַיָּם רְשָׁתוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהַשַּׂלְוִים הָעֲיֵפִים נוֹפְלִים לְתוֹכָן. בַּבֹּקֶר בָּאִים הָאֲנָשִׁים וְאוֹסְפִים עַל נְקַלָּה אֶת הַשְּׁבוּיִים וְנוֹתְנִים אוֹתָם בִּכְלוּבִים, לְמַעַן הַעֲבִירָם לְשׁוּקֵי הָאָרֶץ לִמְכִירָה, כִּי טוֹב הוּא, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בְּשָׂרָם שֶׁל הַשַּׂלְוִים, שָׁמֵן הוּא.

– אִם כֵּן הַדָּבָר, הֲרֵי סַכָּנָה נִשְׁקֶפֶת לַצִפֳּרִים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא יַעֲבֹר זְמַן רַב וְכֻלָּן תִּשָּׁמַדְנָה לַחֲלוּטִין מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. – קוֹנְנָה מָרָה גְּאֻלָּה.

– יָפֶה טָעַנְתְּ – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ בִּמְאוֹר־פָּנִים, – אַף הַשִּׁלְטוֹנוֹת נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל צַיִד הֲמוֹנִי זֶה וְהֶחֱלִיטוּ לְהַגְבִּילוֹ עַד כַּמָּה שֶׁיּוּכְלוּ. מִשּׁוּם כָּךְ אָסְרָה הַמֶּמְשָׁלָה לְהַעֲמִיד רְשָׁתוֹת סָמוּךְ לַיָּם. וְהָיָה כִּי יֵרְדוּ הַשַּׂלְוִים אַרְצָה, יִמְצְאוּ לִפְנֵיהֶם פַּס בְּרֹחַב שֶׁל 50 מֶטְרִים וְהוּא פָּנוּי מֵחֲרָמִים וּמַלְּכֹּדוֹת. כָּאן יְכוֹלִים הֵם לָנוּחַ, וְהַחֲזָקִים שֶׁבָּהֶם יְכוֹלִים לְהַאֲבִיר כָּנָף וּלְהִתְחַמֵּק מִן הַגּוֹרָל הַמַּר הַצָּפוּי לַשַּׂלְוִים. וְעוֹד גַּם זֹאת: הַשִּׁלְטוֹנוֹת צִוּוּ לְהַשְׁאִיר מֶרְחָב מְסֻּיָּם, פֶּתַח רָחָב, בֵּין שׁוּרוֹת הָרְשָׁתוֹת. בְּפֶתַח זֶה יִמְצְאוּ מַעֲבָר אֵלֶּה הַשַּׂלְוִים אֲשֶׁר שִׁחֵק לָהֶם מַזָּלָם.

– יָפֶה עָשׂוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁדָּאֲגוּ לָהֶן, לְאֵלּוּ הַמִּסְכֵּנוֹת! – אָמְרָה גְּאֻלָּה.

– וּלְאָן יֹאחֲזוּ דַּרְכָּם הַשַּׂלְוִים? – שָׁאַל מְנַשֶּׁה.

– הַשַּׂלְוִים – אָמַר הַמַּדְרִיךְ, – פּוֹנִים אֶל מָקוֹם בּוֹ יִמְצְאוּ זֵרְעוֹנִים וּמָזוֹן לָרֹב: לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס הָרָחָב וְהָאָרֹךְ. בְּאַפְרִיקָה מְבַלוֹת הַצִּפֳּרִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, וְעִם בּוֹא הָאָבִיב הֲרֵי כֻּלָן פּוֹרְשׁוֹת כָּנָף וְשָׁבוֹת אֶל מוֹלַדְתָּן הַצְּפוֹנִית הָרְחוֹקָה.

– וְעַתָּה, הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ מָה־קָּרָה לִצִפּוֹר מִסְכֵּנָה זוֹ, הָרְבוּצָה לְרַגְלֵינוּ? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

הִסֵּס הַמַּדְרִיךְ וְאָמַר: – נִרְאֶה, שֶׁאֶמֶשׁ עָבְרָה לַהֲקַת שַׂלְוִים וּפָנֶיהָ אֶל אַרְצֵנוּ. הֵם הִנְמִיכוּ מְאֹד לָעוּף, וְיִתָּכֵן כִּי שְׁלָו זֶה פָּגַע בְּחוּט חַשְׁמַל אוֹ טֶלֶּגְרָף וַחָבַל אֶת כְּנָפוֹ. בְּאֵין כֹּחַ לַצִפּוֹר לְהַמְשִׁיךְ בִּמְעוֹפָהּ נֶאֶלְצָה לְהִפָּרֵד מֵעִם חַבֵרוֹתֶיהָ וְנָפְלָה עַל הַחוֹל הָרַךְ. וְטוֹב עֲשִׂיתֶם, יְלָדִים, כִּי אֲסַפְתֶּם אוֹתָהּ. חוֹשֵׁשְׁנִי, שֶׁלּוּלֵא כֵן, הָיָה שְׁלָו זֶה נוֹפֵל טֶרֶף לְצִפָּרְנֵי חָתוּל אוֹ עוֹף דּוֹרֵס.

– אָנוּ נְטַפֵּל בְּרַחֲמִים בְּצִפּוֹר זוֹ, עַד אֲשֶׁר תַּבְרִיא! – קָרְאוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת יוֹרָם וְיוֹכֶבֶד.

כָּל אוֹתוֹ הַבֹּקֶר יָשְׁבוּ הַיְּלָדִים וְדָנוּ כֵּיצַד לְהַבְרִיא אֶת זוֹ הַמִּסְכֵּנָה. רַבּוֹת קִנְּאוּ הַיְלָדִים בְּיוֹרָם וְיוֹכֶבֶד עַל הָאֹשֶׁר אֲשֶׁר נָפַל בְּחֶלְקָם לְטַפֵּל בַּשְׁלָו וּבִקְּשׁוּ כִּי תִּנָּתֵן גַּם לָהֶם הָרְשׁוּת לְבַקֵּר אֶת הַצִּפּוֹר לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת.

בַּבַּית שָׁמוּ הַיְלָדִים תַּחְבּשֶׁת רְחָבָה עַל כְּנַף הַצִּפּוֹר הַפְּצוּעָה. הַצִּפּוֹר הֶחֱלִימָה עַד מְהֵרָה, אַף הִסְתַּגְּלָה אֶל יְדִידֶיהָ וְשׁוּב לֹא יָרְאָה מִפְּנֵיהֶם.

יָמִים מִסְפָּר עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר עִם מֵטִיבֶיהָ. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַיְלָדִים מִשֶּׁהֵסִירוּ אֶת הַתַּחְבּשֶׁת וְרָאוּ כִּי נִרְפְּאָה הַצִּפּוֹר.

מֵאָז הָיְתָה הַצִּפּוֹר עָפָה וּמַרְחִיקָה נְדֹד מִפַּעַם לְפַעַם, אַךְ תָּמִיד הָיְתָה חוֹזֶרֶת אֶל בֵּית יְדִידֶיהָ הַקְטַנִּים.

וְהִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי הָאָבִיב, רוּחוֹת חַמּוֹת הִתְחִילוּ מְנַשְּׁבוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבְיוֹם אֶחָד נֶעֱלַם הַשְּׁלָו וְלֹא חָזַר עוֹד וְאַךְ לַשָּׁוְא חִפְשׂוּהוּ הַיְּלָדִים.

– כַּנִּרְאֶה, הִרְחִיק הַשְּׁלָו נְדֹד, הוּא חָזַר אֶל מוֹלַדְתּוֹ. – אָמַר יוֹרָם בְּעֶצֶב אֶל חֲבֵרָיו, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וְדוֹאֲגִים לְגוֹרָלוֹ שֶׁל הַשְּׁלָו.

– צֵאתוֹ לְשָׁלוֹם! – הָיְתָה יוֹכֶבֶד שׁוֹלַחַת בִּרְכָתָהּ אֶל זֶה הַמְעוֹפֵף, וְיָגוֹן, יְגוֹן הַגַּעְגּוּעִים, נִשְׁקָף בְּעֵינֶיהָ הַחוֹלְמוֹת.

עָבַר חֹדֶשׁ שְׁבָט. מִטְרוֹת עֹז חָדְלוּ וְשֶׁמֶשׁ אֲדָר הִתְחִילָה שׁוֹלֶטֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הָיוּ הַקַּרְנַיִם מְלַטְּפוֹת וּמְחַמְמוֹת אֶת הַצְּמָחִים וְאֵלֶּה הִתְחִילוּ מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה: מִי יַצְלִיחַ לְגַדֵּל פְּרָחִים נָאִים יוֹתֵר, אֲשֶׁר יְקַשְּׁטוּ וִייַפּוּ אֶת הָאָרֶץ בְּצִבְעֵיהֶם הַנָּאִים.

הֵעִירוּ הַקַּרְנַיִם וְעוֹרְרוּ אַף אֶת הַצִּפֳּרִים – אֵלּוּ, אֲשֶׁר בַּיִת אֵין לָהֶן וַאֲשֶׁר כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הָיוּ רוֹעֲדוֹת מִקֹּר וּרְטֻבּוֹת מִמָּיִם.

שִׁיר וְרֶנֶן מִלְאוּ אֶת חֲלַל הָאֲוִיר. הִגְדִּיל מִכֻּלָם בְשִּׁירָתוֹ הָעֲרֵבָה הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ.

עֶפְרוֹנִי זֶה בַּשָּׂדוֹת יְהַלֵּךְ! מָאַס בַּעֲצֵי הַיַּעַר, בָּחַל בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם. אֶת הַמֶּרְחָב הוּא אוֹהֵב וּבֵין גִּבְעֹלֵי הַפְּרָחִים וְהַתְּבוּאָה בָּחַר לוֹ מָקוֹם.

מְהַלְּכִים הַיְלָדִים בַּשָּׂדֶה, מְאַסְּפִים פְּרָחִים וְהֵם שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ בִּמְלַאכְתָּם זוֹ, עַד כִּי יִשְׁכְּחוּ תֵבֵל וּמְלֹאָהּ! וּלְפֶתַע – פְּרָח! מַמָּשׁ סָמוּךְ לְרַגְלֵיהֶם נִתֵּר לוֹ עוֹף מוּזָר בִּמְעוּף כָּבֵד.

אַךְ הֲרִימוֹתָ עֵינֶיךָ וּכְבָר הִרְחִיק בִּתְכֵלֶת הָאֲוִיר.

מְבַקֵּשׁ אַתָּה לַעֲקֹב אַחַר מְעוֹפוֹ, אֲבָל לַשָּׁוְא, יָרַד הָעֶפְרוֹנִי בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה וַיֵחָבֵא בֵּין הַקּוֹצִים הַמַּצְהִיבִים, וְאַתָּה לֵךְ וּבַקֵּשׁ צִפּוֹר זוֹ, אֲשֶׁר צֶבַע נוֹצוֹתֶיהָ הָאָפֹר, שָׁחוֹר וְכָתֹם־בָּהִיר מִתְמַזְּגִים כָּל כָּךְ יָפֶה עִם גּוֹן הַקַּרְקַע וְהַצְמָחִים הַגְּדֵלִים עָלֶיהָ.

לֹא פַּעַם תִּתְקֹף בֶּהָלָה אֶת הַיְלָדִים לְשֵׁמַע פְּרִיחָה נֶחְפֶּזֶת זוֹ שֶׁל הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה.

“עֶפְרוֹנִי מְצֻיָּץ” קוֹרְאִים לָהּ לְצִפּוֹר זוֹ, כִּי עַל כֵּן צִיצָה־כּוֹבַע לָהּ בְּרֹאשָׁהּ, כּוֹבַע מְהֻדָּר, הַמְּשַׁוֶּה לָהּ לִוְיַת חֵן מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר תָּנוּחַ הָרוּחַ עַל הָעֶפְרוֹנִי – זֶה יִהְיֶה בִּימֵי הָאָבִיב וּפָצַח זֶמֶר עַז וּמָלֵא הַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ הֵד זִמְרָתוֹ הָעֲנֻגָּה. לֹא פַּעַם יַעַמְדוּ בְּנֵי־אָדָם עוֹבְרֵי־אֹרַח תְּמֵהִים וְנֶהֱנִים לְשֵׁמַע זִמְרָה זוֹ, יִשְּׂאוּ עֵינֵיהֶם וִיבַקְּשׁוּ אֶת הַמְשׁוֹרֵר הַנֶּעְלָם. אַיֵּהוּ? בֵּין הָעֵצִים? לֹא וָלֹא! שָׁם אֵינֶנּוּ! בֵּין הַשִּׂיחִים? אַף שָׁם לֹא תִּמְצָאֶנּוּ. שָׂא עֵינֶיךָ, בֶּן־אָדָם! הַבֵּט לְמַעְלָה, לְמָעְלָה! הִנֵּה מִתְעוֹפֵף לוֹ יְצוּר וְהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו בְּלִי הֶרֶף. רֶגַע יֶאֱסֹף כְּנָפָיו וּפָצַח מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים רֶנֶן עַלִּיז. דּוֹמֶה: שָׁקַע הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירָתוֹ וְאֵין הוּא שָׂם לֵב לַסַּכָּנָה הָאוֹרֶבֶת לוֹ. עוֹד מְעַט וְהוּא יִצְנַח כְּאֶבֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַנֻּקְשָׁה וְקֵץ יִהְיֶה לַזֶּמֶר! – לֹא וָלֹא!

נָפְלָה, אָמְנָם, הַצִּפּוֹר מִגָּבְהֵי מְרוֹמִים, אַךְ בְּהִתְקָרְבָהּ. אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהִנֵּה שׁוּב פָּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ וְעָלְתָה שֵׁנִית מַעְלָה מָעְלָה. כָּךְ תַעֲלֶה וְתֵרֵד הַצִּפּוֹר חֲלִיפוֹת בִּמְעוּף גַּלִּי.

בִּימֵי הָאָבִיב תָּקְפָה אֶת הַצִּפֳּרִים תַּאֲוַת הַבִּנְיָן וְהַקִּנּוּן. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב מָלֵא הָאֲוִיר שִׁירַת צִפֳּרִים וּמַשַּׁק כַּנְפֵיהֶן מִלֵא אֶת הָעוֹלָם שָׁאוֹן וָרָעַשׁ.

מִבְּעוֹד בֹּקֶר יָכְלוּ הַיְּלָדִים לִרְאוֹת, כֵּיצַד גּוֹרְרוֹת עִמָּהֶן הַצִּפֳּרִים גִּבְעֹלֵי קַשׁ, אֲנִיצֵי צֶמֶר, קִרְעֵי בְּגָדִים, שְׁבָטִים רַכִּים, וְאֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל הָיוּ מַשְׁקִיעוֹת בְּבִנְיַן הַקֵּן.

אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַיְלָדִים טְרוּדִים מְאֹד אִישׁ אִישׁ בְּהִסְתַּכְּלוּת בְּקִנִּים.

הָיוּ יְלָדִים, אֲשֶׁר יָדְעוּ הֵיכָן בּוֹנֶה הִסִּבְכִי קִנּוֹ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָרְבוּ לָעוֹרְבִים, כִּי רָצוּ לִרְאוֹת, אֵיךְ הֵם בּוֹנִים קִנֵּיהֶם.

אַף הַמּוֹרֶה בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָיָה מְזָרֵז אֶת הַיְּלָדִים וּמְעוֹדְדָם כִּי יַרְבּוּ לְהִסְתַּכֵּל בְּחַיֵּי הַצִּפֳּרִים וּקִנֵיהֶן בְּעוֹנָה זוֹ וְכִי יְסַפְּרוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ גַּם בַּכִּתָּה. וְהַזְהֵר הִזְהִיר הַמּוֹרֶה אֶת תַּלְמִידָיו, כִּי חָלִילָה לָהֶם לַהֲרֹס אֶת הַקִּנִים וְלַהֲרֹג אֶת הַגּוֹזְלִים, כִּי חֵטְא וּפֶשַׁע הוּא לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת.

עַל כֵּן הֶחְלִיטוּ הַיְלָדִים: יִשְמֹר אִישׁ עַל סוֹדוֹ וּלְאַחֵר לֹא יְגַלֵּהוּ. יוֹרָם רָאָה קֵן שֶׁל יַרְגָּזִים וְיִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ וְלֹא גִלָּהוּ לָאִישׁ. הוּא הָיָה הוֹלֵךְ יוֹם יוֹם אֶל הַקֵּן, מִתְעַנְיֵן לָדַעַת אֶת מַצַּב הַגּוֹזְלִים וְגִדּוּלָם, רָשַׁם אֶת הַכֹּל בַּמַחְבֶּרֶת וְאַחַר סִפֵּר עַל כָּךְ לַכִּתָּה, אַךְ אִישׁ מִלְּבַדּוֹ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם הַקֵּן. כָּזֹאת עָשָׂה גַם אֵלִיָּהוּ, כָּמוֹהוּ בָּדְקָה יְהוֹשַׁבְעַת וְיָדְעָה מָקוֹם קִנוֹ שֶׁל הַבֻּלְבּוּל, וְאַף לְעַלִּיזָה הָיָה יָדוּעַ מְקוֹם קִנֵּיהֶם שֶׁל הַדְּרְוֹרִים וְהַסִּבְכִים.

כָּכָה הָיָה כָּל יֶלֶד וְיֶלֶד לְ"מֶלֶךְ" הַשּׁוֹלֵט עַל כַּמָּה וְכַמָּה קִנִּים. הָיוּ הַיְלָדִים מְהַלְּכִים סְחוֹר סְחוֹר, שׁוֹמְרִים סוֹד וְאֵינָם מְגַלִּים אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם לְזָרִים.

שִׂחֲקָה הַשָּׁעָה לִמְנַשֶּׁה הַקָּטָן. זֶה יָצָא יוֹם אֶחָד עִם אָבִיו לַשָּׂדֶה. יָשַׁב מְנַשֶּׁה עַל הָעֲגָלָה וְעֵינָיו נְשׂוּאוֹת לִתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם וְהוּא עוֹקֵב אַחַר מְעוּף כָּל צִפּוֹר כָּנָף, הַקּוֹשֶׁטֶת וְחוֹלֶפֶת בָּאֲוִיר הָרַעֲנָן שֶׁל שְׁמֵי הָאָבִיב הַצַּחִים.

פֶּתַע וְהָעֲגָלָה נֶעֱצָרָה. הַסּוּסִים נִתְּרוּ מִמְּקוֹמָם כִּנְשׁוּכֵי נָחָשׁ וְיַהַדְפוּ אֶת הָעֲגָלָה אֲחוֹרַנִּית.

– מָה הַפַּחַד הַזֶּה? – הִרְעִים הָעֶגְלוֹן עַל סוּסָיו. הוּא קָפַץ מִן הָעֲגָלָה וְאַחַר רֶגַע הִפְלִיט קוֹל תַּרְעֹמֶת וְרֹגֶז עַל הַסּוּסִים, אֲשֶׁר נִבְהֲלוּ בְּשֶׁל דָּבָר פָּעוּט כָּזֶה.

– רוֹאֶה אַתָּה – פָּנָה הָאִכָּר אֶל מְנַשֶּׁה בְּנוֹ, – מִפְּנֵי צִפֳּרִים נִבְהֲלוּ הַסּוּסִים. אָכֵן! הַלָּלוּ, הָעֶפְרוֹנִים, עֲלוּלִים לְהַפְחִיד אֲפִילוּ אֶת אֵלֶּה, הוֹלְכֵי עַל אַרְבַּע.

שָׁמַע מְנַשֶּׁה אֶת דְּבַר הָעֶפְרוֹנִים וּמִיָּד הֶחֱלִיק מִן הָעֲגָלָה וְאָץ־רָץ אֶל אָבִיו, כִּי הֵבִין, שֶׁבְּוַּדַּאי נִבְהֲלוּ הַסּוּסִים מִפְּנֵי הָעֶפְרוֹנִים, שֶׁהָחְרְדוּ מִן הַקֵּן עַל יְדֵי הוֹלְכֵי עַל אַרְבַּע הַמּוֹשְׁכִים בָּעֲגָלָה.

וּמַרְאֶה רַב רשֶׁם נִגְלָה לִפְנֵי מְנַשֶּׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָעֲגָלָה. בְּאַחַת הַגּוּמוֹת הַחֲבוּיוֹת בֵּין הַשִּׂיחִים נִזְדַּקְּרוּ אַרְבַּע בֵּיצִים קְטַנּוֹת, שֶׁצִּבְעָן הָיָה לָבָן־צְהַבְהַב וַעֲלֵיהֶן הֲמוֹן נְקֻדּוֹת חוּמוֹת אֲפֹרוֹת. הַבֵּיצִים דָּמוּ כִּמְעַט בַּכֹּל לְצֶבַע הָאֲדָמָה וְהַשִּׂיחִים אֲשֶׁר עָלֶיהָ, וּבְקֹשִׁי יָכְלוּ לְהַבְחִין בָּהֶן. נֵס הוּא, שֶׁהַסּוּסִים בַּעָבְרָם בַּשָּׂדֶה הִבְרִיחוּ אֶת הַהוֹרִים, וְכָכָה נִגְלָה סוֹדוֹ שֶׁל הַקֵּן.

גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה לְמַרְאֵה תַגְלִית זוֹ. עַתָּה, חָשַׁב, יוּכַל גַּם הוּא לְהִתְגָּאוֹת עַל פְּנֵי כָּל יֶתֶר הַיְלָדִים, כִּי גם לוֹ “מַמְלָכָה” מִשֶּׁלּוֹ, קֵן שֶׁל עֶפְרוֹנִי, וְקִנוֹ שֶׁל זֶה עֶרֶךְ גָּדוֹל לוֹ, כִּי קָשֶׁה לְגַלּוֹתוֹ.

הִפְצִיר מְנַשֶּׁה בְּאָבִיו כִּי יִתֵּן־לוֹ לָרֶדֶת מִן הָעֲגָלָה הוֹאִיל וּרְצוֹנוֹ לֶאֱרֹב לָעֶפְרוֹנִים וְלִרְאוֹת, כֵּיצַד הֵם בָּאִים לִפְקֹד אֶת הַקֵּן, אַךְ אַבָּא בְּשֶׁלּוֹ: לֹא וָלֹא! אָסוּר לְךָ לְהִשָּׁאֵר יְחִידִי בַּשָּׂדֶה! אִמָּא תִּדְאַג לְךָ, וּמִי יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לְךָ.

בְּאֵין בְּרֵרָה נֶאֱלַץ מְנַשֶּׁה לָשׁוּב וְלַעֲלוֹת אֶל הָעֲגָלָה, אַךְ בְּטֶרֶם יַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הֵקִים צִיּוּן מְיֻחָד לְמַעַן יוּכַל לִמְצֹא אֶת הַקֵּן בַּפַּעַם הַבָּאָה בְּבוֹאוֹ הֵנָּה. הוּא אָסַף כַּמָּה רְגָבִים גְּדוֹלִים וְהִנִּיחָם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וּלְמַעְלָה הִצִּיב אֶבֶן־סִיד לְבָנָה וְנִכֶּרֶת לְמֵרָחוֹק.

הוּא מָדַד אֶת מֶרְחַק הַמָּקוֹם מִן הַדֶּרֶךְ וְאַחַר עָלָה עַל הָעֲגָלָה – וַיִסָּעוּ.

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם, אַחַר אֲשֶׁר כִּלָּה מְנַשֶּׁה לֶאֱכֹל אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם וְהֵכִין אֶת שִׁעוּרָיו, הִתְחַמֵּק וַיֵּלֶךְ יְחִידִי אֶל הַשָּׂדֶה מְקוֹם שָׁם קִוָּה לִמְצֹא אֶת הָעֶפְרוֹנִים־אֲהוּבָיו.

לְאַחַר חִפּוּשִׂים קְצָרִים גִּלָה מְנַשֶּׁה אֶת הַקֵּן. הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר הִצִּיב הָיְתָה לוֹ לְסִמָּן בּוֹלֵט וְנֶאֱמָן. אַט־אַט קָרַב אֶל הַקֵּן וְהֵזִין עֵינָיו בַּבֵּיצִים הַחֲמוּדוֹת. “וְהֵיכָן הַהוֹרִים?” הִרְהֵר. וּמִיָּד הֶחְלִיט: “וַדַּאי יָשׁוּבוּ עוֹד מְעַט”, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לְהִסְתַּתֵּר בֵּין הַשִּׂיחִים וּלְחַכּוֹת לְבֹאָם.

וְהֵם לֹא אֵחֲרוּ לָבֹא. מַשַּׁק כְּנָפַיִם, קוֹל צִיּוּץ רַב וְהַזּוּג הִגִּיעַ. הַנְּקֵבָה יָרְדָה לְיַד הַדֶּרֶךְ וְאַחַר הִתְחִילָה מִתְקָרֶבֶת לְאַט־לְאַט וּבִזְהִירוּת אֶל הַקֵּן. דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ בִּקְּשָׁה לְהִוָּכֵחַ, אִם אֵין אוֹיֵב הַמְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת מִסְתְּרֵי הַקֵּן. לְאַחַר סִיּוּרִים אֲרֻכִּים הִגִּיעָה אֶל הַקֵּן וַתֵּשֶׁב עַל הַבֵּיצִים לְחַמְּמָן.

וְהָעֶפְרוֹנִי הִתְיַצֵּב לוֹ מִן הַצַּד וְצָפָה לְמֶרְחַקִּים. רֶגַע וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם, חָג וְנָע בַּשָּׁמַיִם, נוֹעֵץ עֵינָיו בְּבַת־זוּגוֹ וּמִלְּמַעְלָה הוּא מַרְעִיף עָלֶיהָ שִׁירָתוֹ הַצְּלוּלָה.

אַף הָעֶפְרוֹנִית עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּשִּׁיר, עַד אֲשֶׁר תְּקָפָהּ הַשִּׁעֲמוּם וְאַף הִיא עָזְבָה אֶת הַקֵּן עַל בֵּיצָיו וְדָלְקָה אַחַר בֶּן זוּגָהּ. כָּכָה עָפָה אַחֲרָיו רִגְעֵי מִסְפָּר, כְּשֶׁהִיא מִתְחָרָה בּוֹ בְּשִׁירָה. אַחַר יָרְדָה אַרְצָה וְשָׂבָה לִדְגֹּר עַל בֵּיצֶיה.

כְּמֻקְסָם יָשַׁב מְנַשֶּׁה בַּסֵתֶר חֶבְיוֹנוֹ וְנֶהֱנֶה לַמַּרְאֶה הַזֶּה.

לְפֶתַע נָדַם קוֹלוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי־הָאָב. כַּנִּרְאֶה, אוֹיֵב נִרְאָה בַּמֶרְחַקִּים. חֲרִיקַת אוֹפַנִּים קָרְבָה אֶל הַמָּקוֹם. מֵרֹב זְהִירוּת נִשְׁתַּתֵּק הָעֶפְרוֹנִי וּמִהֵר לְהוֹדִיעַ עַל הַסַּכָּנָה הַקְרֵבָה גַּם לְבַת־זוּגוֹ. הָעֲגָלָה קָרְבָה וּמִמֶּנָּה קָפַץ וְיָצָא הָעֶגְלוֹן. זֶה הִבְחִין בּו בִּמְנַשֶּׁה, וְעַל כֵּן עָצַר בְּעַד הַסּוּסִים.

– מָה־לְךָ, רוֹבֵץ פֹּה בְּתוֹךְ הַתְּבוּאָה? – קָרָא זֶה בְּקֹצֶר רוּחַ לִמְנַשֶּׁה. – הֲיָדַעְתָּ, שֶׁמְּחַפְּשִׂים אוֹתְךָ בְּכָל הַפִּנּוֹת בַּמּוֹשָׁבָה?

– אֲנִי! אֲנִי, – גִּמְגֵּם מְנַשֶּׁה הַנִּרְעָשׁ – מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּקִנוֹ שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ. נֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת אֶת הַבֵּיצִים הַנָּאוֹת וְשָׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת זִמְרָתָם שֶׁל הָעֶפְרוֹנִים.

– וְלָכֵן נֶעְלַמְתָּ וְלֹא הוֹדַעְתָּ לְהוֹרֶיךָ הַמְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ? הֵן כְּבָר בָּא הָעֶרֶב. עוֹד מְעַט יֵאָסְפוּ הַצֹּאן וְהַחֲשֵׁכָה תִּשְׁתַּלֵּט עַל פְּנֵי תֵבֵל.

בְּלִי רָצוֹן עָלָה מְנַשֶּׁה עַל הָעֲגָלָה. וּבְבֹאָם אֶל רְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה עָצַר הָעֶגְלוֹן וְהִגִּישׁ אֶת הַיֶּלֶד לִידֵי הוֹרָיו הַחֲרֵדִים.

לַיְלָדִים וְלַמְבֻגָּרִים אֲשֶׁר הִקִּיפוּהוּ סִפֵר הָאִכָּר, כֵּיצַד מָצָא אֶת מְנַשֶּׁה וְהוּא חָבוּי בֵּין הַשִּׂיחִים כְּשֶׁהוּא שָׁפוּף וְכָפוּף וְאֵינוֹ מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

– חֵי נַפְשִׁי! – חִיֵךְ הָאִכָּר – חָשַׁבְתִּי, שֶׁאָסוֹן קָרָה לַיֶּלֶד, וְלֹא פִּלַּלְתִּי, שֶׁבִּגְלַל הִסְתַּכְּלוּת בְּקַן עֶפְרוֹנִי יוּכַל לְשְׁתֹּק שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. וּמֵאָז נִטְפַּל לִמְנַשֶּׁה שֵׁם־הַלְוַאי: “הָעֶפְרוֹנִי הַמְצֻיָּץ”.

אַךְ מְנַשֶּׁה לֹא שָׁת לִבּוֹ לְכִנּוּי זֶה. גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ, כִּי עָלָה בְּיָדוֹ לְהַכִּיר אֶת אֵלֶּה הַזַּמָּרִים הַמְּסוּרִים וְהַחֲמוּדִים.

– הַנַּחְלִיאֵלִים הִגִּיעוּ! – הִכְרִיז יוֹרָם בְּשִׂמְחָה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה לַהֲקַת נַחְלִיאֵלִים, אֲשֶׁר יָרְדָה בְּצָהֳרֵי יוֹם אֶחָד שֶׁל סְתָו לְיַד תְּעָלַת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּפַרְדֵּס.

– מְבַשְּׂרֵי הַגֶּשֶׁם כְּבָר נִרְאִים בָּאָרֶץ! – קָרְאוּ זָקֵן וָנַעַר וְיָצְאוּ לְקַדֵּם בְּשִׂמְחָה אֶת אֵלֶּה הַחֲמוּדִים מְנִיעֵי הַזָנָב, אֲשֶׁר בָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים לַחֲרֹף בְּאַרְצֵנוּ הַחַמָּה.

גְּדוֹלָה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנָם שֶׁל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו. הַלָּלוּ, הָרְשָׁעִים, שָׂמְחוּ, כִּי מֵעַתָּה, עִם בּוֹאָם שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִים, תִּהְיֶה לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְיַדּוֹת בָּהֶם אֲבָנִים בְּקֶלַע, וְאָז יַרְאוּ לְכָל הַיְלָדִים, כִּי קַלָּעִים לְמוֹפֵת הֵמָּה.

וְהִתְחִילוּ הַהֲכָנוֹת בִּמְעוֹנָם שֶׁל אֵלֶּה. בִּקְדַחְתָּנוּת רַבָּה חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בֵּינוֹת לְעַנְפֵי הָעֵצִים הַצְעִירִים עֲנָפִים הַמִּסְתַּעֲפִים לִשְנַיִם בִּדְמוּת מַזְלֵג. אֶת הָעֲנָפִים הָאֵלֶּה כָּרְתוּ, הִתִּיזוּ רָאשֵׁיהֶם הָאֲרֻכִּים, הִקְצִיעוּ אוֹתָם כַּהֲלָכָה וּמָתְחוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַמַּזְלֵג רְצוּעוֹת גּוּמִי חֲזָקוֹת, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָן נָתוּן מִשְׁטַח עוֹר, שֶׁבּוֹ מַנִּיחִים אֶת חַלֻקֵּי הָאֲבָנִים.

כָּל אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ חֲבֵרָיו שֶׁל יִצְחָק מִתְהַלְּכִים אֵילֵךְ וְאֵילֵךְ וּמִתְאַמְּנִים בְּהִלְכוֹת קְלִיעָה. רָאָה מִישֶׁהוּ מִן הַחֶבְרַיָּה צִפּוֹר מִמֶּרְחָק־מָה, מִיָּד הָיָה גּוֹהֵר לָאָרֶץ, מְבַקֵּשׁ אַחַר אֶבֶן מַתְאִימָה וּמָעֳגֶלֶת וְאַחַר הוּא נוֹתְנָהּ בֵּין רְצוּעוֹת הַקֶּלַע, וּמְשֹׁךְ! נִתֶּקֶת הָאֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ וַהֲרֵי הִיא קוֹשֶׁטֶת בָּאֲוִיר אֶל עֵבֶר הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה. לֹא תָּמִיד שִׂחֲקָה הַשָּׁעָה לִפְרָאִים אֵלֶּה. לָרֹב הִצְלִיחוּ הַצִּפֳּרִים לְהִמָּלֵט בְּעוֹד מוֹעֵד. אֲבָל יֵשׁ אֲשֶׁר פָּגְעָה הָאֶבֶן בְּ+צִּפּוֹר וּפָצְעָה אוֹתָהּ בִּכְנָפָה אוֹ בְּרַגְלָהּ וְזוֹ הָיְתָה מְדַדָּה בִּכְבֵדוּת, עַד כִּי עוֹרְרָה רַחֲמִים בְּלֵב כָּל רוֹאֶיהָ.

רָגְזוּ הַיְלָדִים הַטּוֹבִים עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בְּנֵי כְּנוּפְיָה אֵלֶּה, אַךְ יִצְחָק וַחֲבֵרָיו חֲזָקִים הֵם, וּמִי זֶה יָעֵז לְדִין עִם תַּקִּיפִים?

וּפַעַם הִצְלִיחַ יִצְחָק “לְהַפִּיל” נַחְלִיאֵלִי מְיֻחָד בְּמִינוֹ. צִפּוֹר זוֹ עוֹד טֶרֶם לָמְדָה הִלְכוֹת זְהִירוּת, כַּנִּרְאֶה, וְאוּלַי הָיְתָה עֲיֵפָה מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ וְיָרְדָה לָנוּחַ קְצָת לְיַד אַמַּת־הַמַּיִם, אֲשֶׁר הִבְהִיקָה לְאוֹרָהּ הַמְסַנְוֵר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.

מִהֲרוּ הַיְלָדִים וְנִגְּשׁוּ אֶל קָרְבָּנָם, אֲשֶׁר נָפַל אַרְצָה וּמֵחָזֵהוּ זָב דָּם.

– אַכְזָרִים! – קָרְאָה גְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָבְרָה עַל יָדָם וְרָאֲתָה אֶת הַפֶּשַׁע אֲשֶׁר בִּצְּעוּ הַיְלָדִים.

– הִבִּיטוּ נָא! – קָרָא יִצְחָק בְּשִׂמְחָה, בַּהֲרִימוֹ אֶת הַצִּפּוֹר, – דְּבַר־מָה נוֹצֵץ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי! נִדְחֲקוּ וּבָאוּ לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל יִצְחָק כָּל הַחֲבֵרִים וְעָמְדוּ כֻּלָּם מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם. עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, סָמוּךְ לָאֶצְבָּעוֹת, נִרְאֲתָה טַבַּעַת רְחָבָה, שֶׁחִבְּקָה אֶת עֶצֶם הָרֶגֶל מִסָּבִיב.

– מַה הִיא טַבַּעַת זֹאת?

– מִי קִשֵּׁט אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי בְּטַבַּעַת זוֹ? – נִשְׁמְעוּ הַשְׁאֵלוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.

– מַשֶּׁהוּ חָרוּת עַל גַּבֵּי הַטַּבַּעַת! – הוֹדִיעַ יִצְחָק לְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בִּתְשׂוּמֶת לֵב.

– הָסִירוּ אֶת הַטַּבַּעַת וְנַרְאֶה אוֹתָהּ לַמּוֹרֶה! – הִצִּיעַ אַחַד הַיְלָדִים, – הַמּוֹרֶה יַסְבִּיר לָנוּ בְּוַדַּאי פֵּשֶׁר הַטַּבַּעַת הַזֹּאת וּמִמֶּנּוּ גַּם יִוָּדַעַ לָנוּ מִי הוּא אֲשֶׁר שָׂם אוֹתָהּ עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי וּלְשֵׁם מָה.

– אֶל הַמּוֹרֶה! אֶל הַמּוֹרֶה! – נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת מִכָּל צַד.

וְהַמּוֹרֶה, בִּרְאוֹתוֹ קְבוּצַת תַּלְמִידִים גְּדוֹלָה, הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה אֶל בֵּיתוֹ, תָּמַהּ עַל תַּהֲלוּכָה זוֹ וּמִהֵר וְיָצָא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּאִים.

הַמּוֹרֶה שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַיְלָדִים, אַחֵר נָתַן עֵינוֹ בַּנַחְלִיאֵלִי הַמֵּת וּבְטַּבַּעַת הָאַלּוּמִינְיוּם הַנּוֹצֶצֶת וּמִיָּד הֵבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו. פָּנָיו נָהֲרוּ לְמַרְאֵה הַטַּבַּעַת וּלְמִקְרָא הַכְּתֹבֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ.

– יְהוֹשַׁבְעַת! – פָּנָה אֶל אַחַת הַיְלָדוֹת, – הוֹאִילִי־נָא לְהָבִיא לִי מִן הַבַּיִת צְבָת קְטַנָּה. תִּמְצְאִי אוֹתָהּ בַּאֲרוֹן הַכֵּלִים אֲשֶׁר לִי.

חִישׁ הוּבְאָה הַצְבָת, וְהַמּוֹרֶה הֵסִיר אֶת הַטַּבַּעַת מֵעַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.

– וְעַתָּה, הָבִיאִי נָא אֶת הַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת. הִיא נִמְצֵאת עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי. – פָּנָה הַמּוֹרֶה שֵׁנִית אֶל תַּלְמִידָתוֹ.

הוּבְאָה הַמַּגְדֶּלֶת. בְּהַקְפָּדָה רַבָּה בָּדַק הַמּוֹרֶה אֶת הַטַּבַּעַת, קָרָא אֶת הַכָּתוּב וְאַחַר הֵרִים עֵינָיו, שֶׁעָשְׁשׁוּ מֵרֹב הִסְתַּכְּלוּת, וַיֹּאמֶר אֶל הַנֶּאֱסָפִים: – יְלָדִים, דָּבָר חָשׁוּב הֲבֵאתֶם אֵלַי הַפָּעַם. אוֹרֵחַ נִכְבָּד הֲרַגְתֶּם זֶה עַתָּה. – פָּנָה וְאָמַר אֶל יִצְחָק וַחֲבֵרָיו, – נַחְלִיאֵלִי זֶה בָּא מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק מְאֹד, מִמְּדִינַת שְׁוֵדְיָה.

– מֵאַיִן? מִשְּׁוֵדְיָה? – תָּמְהוּ הַיְּלָדִים. – דָבָר זֶה מִנַּיִן לְךָ?

– הִנֵּה! – אָמַר הַמּוֹרֶה, הַטַּבַּעַת הִיא מְסַפֶּרֶת לִי כָּל זֹאת. חָרוּת עָלֶיהָ שֵׁם הָעִיר וּלְיָדָהּ מִסְפָּר. אָמְנָם, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אֵימָתַי שָׂמוּ אֶת הַטַּבַּעַת עַל רַגְלוֹ שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי, אַךְ מִיָּד אֶכְתֹב אֶל הָעִיר הָרָאשִׁית אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה, עַל פִּי הַכְּתֹבֶת הָרְצוּפָה בָּזֶה, וּלְאַחַר זְמַן־מָה אֲקַבֵּל מִשָּׁם תְּשׁוּבָה, וּלְפִיהָ אוּכַל לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיכֶם הַחֲשׁוּבוֹת, אֲשֶׁר שְׁאַלְתֶּם אוֹתִי.

– מַפְלִיא! – פָּלְטָה גְאֻלָּה מִפִּיהָ, – תְּמֵהָה אֲנִי: לָמָּה לָהֶם, לַאַנָשִׁים מְבֻגָּרִים, לָשִׂים טַבָּעוֹת עַל רַגְלֵי צִפֳּרִים, וְכֵיצַד צָדוּ אֶת הַצִּפּוֹר? וּלְשֵׁם מָה?

– כֵּן, יְלָדִים! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה כְּשֹׁךְ סַעֲרַת הַשְּׁאֵלוֹת, – גַּם אָנוּ, הַמְבֻגָּרִים, מִתְעַנְיְנִים בַּצִפֳּרִים. אָנוּ אֵינֶנּוּ רוֹצִים לַהֲמִיתָן בְּקֶלַע, כְּמוֹכֶם, אַךְ רוֹצִים אָנוּ לִלְמֹד וְלָדַעַת דֶּרֶךְ חַיֵּיהֶן שֶׁל הַצִּפֳּרִים. אָנוּ רוֹצִים לְהָבִין סִבָּתָם שֶׁל מַסְּעוֹת הַצִּפֳּרִים וְאֶת דַּרְכָּן הָאֲרֻכָּה. הַאִם לֹא שְׁאַלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם: מֵאַיִן בָּאִים אֵלֵינוּ אֵלֶּה הַנַּחְלִיאֵלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה? הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ בְּדִיּוּק נִמְרָץ, וְיוֹדְעִים אָנוּ מֵרֹאשׁ עֵת בּוֹאָם. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְׁאֵלָה: מִי הוּא הַמַּקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל לוּחַ הַשָּׁנָה וּמְזָרֵז אוֹתָם, שֶׁיֵּצְאוּ בִּזְמַנָּם לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה זוֹ? וּלְאָן תַּחֲזֹרְנָה הַצִּפֳּרִים בְּבֹא הָאָבִיב?

נִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה שֶׁל מְבוּכָה בְּקֶרֶב הַיְלָדִים לְשֵׁמַע הֲמוֹן הַשְׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בְּפִי הַמּוֹרֶה.

– בֶּאֱמֶת! – הִתְנַצְּלָה גְּאֻלָּה, – אַף פַּעַם לֹא הִתְעַנְיַנְתִּי לַחְקֹר, וַאֲפִילּוּ לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה.

– כֵּן! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה אַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה, – אֲבָל דָּבָר זֶה עִנְיֵן מְאֹד אֶת הַמְלֻמָּדִים בְּכָל אַרְצוֹת אֵירֹפָּה וְאַסְיָה. אֵלֶּה הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְעַל יְדֵי זֶה יִגָּלּוּ כַּמָּה מִן הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ. בְבֹא עוֹנַת מַסָּעָן שֶׁל הַצִּפֳּרִים, נוֹסְעִים מִיָּד כַּמָּה מִן הַמְּלֻמָּדִים לַמְּקוֹמוֹת, שֶׁבָּהֶן עוֹבְרוֹת צִפֳּרִים רַבּוֹת – לְמָשָׁל בְּאִיֵּי הַיָּם אוֹ חוֹפָיו – וְכָאן הֵכִינוּ מַלְכּוֹדוֹת עֲנָקִיּוֹת, שֶׁבָּהֶן נִלְכָּדוֹת הַצִּפֳּרִים, בְּלִי אֲשֶׁר תְּרַגֵּשְׁנָה בְּכָךְ. אֵין מַטָּרָתָן שֶׁל מַלְכּוֹדוֹת אֵלֶּה לִלְכֹּד חָס וְחָלִילָה אֶת הָעוֹפוֹת וּלְהַחְזִיקָן בַּשֶּׁבִי. לֹא וָלֹא! אֶת הַצִּפֳּרִים מוֹצִיאִים בִּזְהִירוּת מִן הַמַּלְכּוֹדוֹת לְעֵת הַבֹּקֶר וּלְרַגְלָהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן מַצְמִידִים טַבַּעַת אַלוּמִינְיוּם, כָּזוֹ אֲשֶׁר רְאִיתֶם. עַל הַטַּבַּעַת מִסְפָּר סִדּוּרִי וּכְתֹבֶת – רְשׁוּמָה בְּקִצּוּר רָב. בּוֹ בַּמָּקוֹם גַּם רוֹשְׁמִים בְּמַחְבֶּרֶת פְּרָטִים אֵלֶּה: א. שֵׁם הַצִּפּוֹר הַמְּטֻבַּעַת, ב. הַמִּין, ג. הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ טִבְּעוּהָ. מִיָּד לְאַחַר מַעֲשֶׂה זֶה מְשַׁחְרְרִים אֶת הַצִּפּוֹר, וְזוֹ פּוֹרַחַת לָהּ בְּשִׂמְחָה עַל כִּי יָצְאָה בְּשָׁלוֹם מִיְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה מְטַבְּעִים עֲשָׂרוֹת אַלְפֵי צִפֳּרִים בְּטַּבָּעוֹת. תַּחֲנוֹת רַבּוֹת בִּשְׁוֵדְיָה, אַנְגְּלִיָּה, רוּסִיָה וְעוֹד עוֹסְקוֹת בִּמְלָאכָה זוֹ. אַף בָּעִתּוֹנוּת הַמַּדָּעִית מוֹדִיעִים עַל כָּךְ וּמְבַקְּשִׁים מִכָּל אָדָם, אֲשֶׁר מָצָא צִפּוֹר וְעָלֶיהָ טַבַּעַת, שֶׁיּוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְפִי הַכְּתֹבֶת, כִּי חָשׁוּב הוּא הַדָּבָר לְמַעַן הַמַּדָּע.

– וּבְכֵן, גַּם אַתָּה תִכְתֹב מִכְתָּב עַל זֶה לִשְׁוֵדְיָה? שָׁאֲלָה גְּאֻלָּה. – מוּבָן מֵאֵלָיו! הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הֵן אָמַרְתִּי לָכֶם בְּרֵאשִׁית דְּבָרַי, כִּי אֶעֱשֶׂה זֹאת. אַגַּב, גַּם אָנוּ בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בְּטִבּוּעַ וְגַם בְּיָדִי טַבָּעוֹת מִסְפָּר אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי מִן הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בִּירוּשָׁלַיִם, וַאֲנִי מַטַבֵּעַ בְּטַּבָּעוֹת אֵלֶּה צִפֳּרִים הַנּוֹפְלוֹת לְיָדָי. רְצוֹנְכֶם – אַרְאֶה לָכֶם כַּמָּה טַבָּעוֹת כָּאֵלֶּה.

– בְּבַקָּשָׁה, הַרְאֵה! – בִּקְּשׁוּ הַיְּלָדִים. נִכְנַס הַמּוֹרֶה לְחֶדְרוֹ, וְאַחַר רֶגַע יָצָא וּבְיָדוֹ מַחֲרֹזֶת טַבָּעוֹת, וַעֲלֵיהֶן כָּתוּב: “אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית, יְרוּשָׁלָיִם” וּלְיַד זֶה מִסְפָּר.

– וּבְבֹא הַתְּשׁוּבָה מִשְּׁוֵדְיָה וַדַּאי תּוֹדִיעַ לָנוּ עַל כָּךְ!

– וַדַּאי! וַדַּאי שֶׁאֶעֱשֶׂה זֹאת. – הִבְטִיחַ הַמּוֹרֶה.

עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וַעֲדַיִן לֹא שָׁכְחוּ הַיְלָדִים אֶת דְּבַר הַטַּבַּעַת עַל הַנַּחְלִיאֵלִי וְהָיוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּכָל עֵת מְצֹא בְּחִידָה זוֹ.

וּבְבֹקֶר אֶחָד בָּא הַמּוֹרֶה אֶל הַכִּתָּה וּפָנָיו הַמְאִירִים מְעִידִים כִּי בְּשׂוֹרָה בְּפִיו. הוּא הוֹצִיא גְּלוּיַת־דֹּאַר מִכִּיסוֹ וְעָלֶיהָ צִיּוּר מוּזָר וֶהֱנִיפוֹ לִפְנֵי הַיְלָדִים.

– אֵיזֶה בּוּל יָקָר! – קִנֵּא יִגְאָל בַּמּוֹרֶה לְמַרְאֵה הַבּוּל הַמּוּזָר וְהַבִּלְתִּי רָגִיל שֶׁעַל הַגְּלוּיָה.

– יְלָדִים! – אָמַר הַמּוֹרֶה, – הִנֵּה נתְקַבְּלָה הַתְּשׁוּבָה מִן הַצָּפוֹן הָרָחוֹק. הֵם כּוֹתְבִים כִּי אֶת הַנַּחְלִיאֵלִי טִבְּעוּ בְּאַחַד הָאִיִּים בַּיָּם הַבַּלְטִי לִפְנֵי חָדְשַׁיִם בְּעֵרֶךְ. מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר טִבְּעוּ אֶת הַצִּפּוֹר וְעַד הַיּוֹם אֲשֶׁר נִצּוֹדָה אֶצְלֵנוּ, עָבְרוּ בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם.

–וְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּזֹאת עָשְׂתָה הַצִּפּוֹר בִּזְמַן כָּל כָּךְ קָצָר? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם

– חֲבָל! חֲבָל, שֶׁאַף אָנוּ הַיְלָדִים לֹא נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם! – קִנֵּא אֵלִיָּהוּ בָּזֶה הַמְּעוֹפֵף הַקָּטָן, שֶׁרָאָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַמִּים וַאֲרָצוֹת.

– אִלּוּ יְדַעְתֶּם כַּמָּה סַכָּנוֹת אוֹרְבוֹת לָהֶן, לְאֵלֶּה הַצִּפֳּרִים, כִּי אָז וַדַּאי לֹא קִנֵּאתֶם בָּהֶן. – גִּחֵךְ הַמּוֹרֶה, – הֵן לֹא תִּרְצוּ לִהְיוֹת מַטָּרָה לְקַלָּעִים טוֹבִים, כְּיִצְחָק וַחֲבֵרָיו.

– חָלִילָה לָנוּ מִזֹּאת! – קָרְאָה גְּאֻלָּה וְרַעַד עָבַר אוֹתָהּ בְּזָכְרָהּ אֶת גּוֹרָלוֹ הַמַּר שֶׁל הַנַּחְלִיאֵלִי.

– רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַנַּחְלִיאֵלִי – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה: – עוֹפוֹת טֶרֶף, צַיָּדִים, פְּגָעִים מִיַּד הַטֶּבַע, כְּגוֹן: גֶּשֶׁם, רוּחוֹת וְרָעָב. כָּל אֵלֶּה עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בְּצִפֳּרִים.

– בֶּאֱמֶת! עָלֵינוּ לְרַחֵם עַל הַמִּסְכֵּנִים הַלָּלוּ, הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמֶּרְחַקִּים. יֵשׁ לְפַזֵּר זֵרְעוֹנִים, לְהַשְׁקוֹת אֶת אֵלֶּה הָאוֹרְחִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים. – אָמַר אֵלִיָּהוּ לַחֲבֵרָיו.

מֵאָז הֶחְלִיטוּ הַיְלָדִים לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה קָשָׁה בְּכָל אֵלֶּה הַמְּיַדִּים אֲבָנִים לַהֲנָאָתָם בַּצִפֳּרִים. וְהַטּוֹבִים שֶׁבַּיְלָדִים קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲזֹר לַצִפֳּרִים וְלָתֵת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן בְּשָׁעָה שֶׁיְמֵי סַגְרִיר מִשְׁתּוֹלְלִים בַּחוּץ.

חָלְפוּ, עָבְרוּ יְמֵי הַחַגִּים. הַיְלָדִים חָזְרוּ לְבֵית־סִפְרָם לְאַחַר חֹפֶשׁ אָרֹךְ וְחַם, וְעַתָּה הֲרֵי הֵם לוֹמְדִים כְּבָר בַּכִּתָה הַחֲדָשָׁה.

אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל הַתַּלְמִידִים מוֹשְׁכִים בִּמְיֻחָד הַמּוֹרִים הַחֲדָשִׁים. בְּיוֹתֵר אוֹהֲבִים הַיְלָדִים אֶת מוֹרָם הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר בְכִּתָּה ג'. מוֹרֶה זֶה מוֹשֵׁךְ אֶת לִבָּם בְּסִפּוּרָיו הַיָּפִים וּבַטִּיּוּלִים, אֲשֶׁר הוּא עוֹרֵךְ עִמָּהֶם. יֵשׁ וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָם הַחוּצָה, לְמַעַן יִרְאוּ צְמָחִים חֲדָשִׁים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה בָּקְעוּ וְיָצְאוּ מִן הָאֲדָמָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲמִיד אוֹתָם שָׁעָה אֲרֻכָּה דוֹמְמִים וּמַחֲרִישִׁים כְּשֶׁהֵם מְצַפִּים, שֶׁתִּגָּלֶה לְעֵינֵיהֶם מִסֵּתֶר הַסְבַךְ צִפּוֹר פְּלוֹנִית מַנְעִימַת זָמֶּר. מְאֻשָּׁרִים הֵם הַיְלָדִים, אֲשֶׁר יֵדְעוּ לְתָאֵר בְּדִיּוּק אֶת הַצִּפּוֹר עַל צִבְעֵי הַנּוֹצוֹת שֶׁל כְּנָפֶיהָ אוֹ זְנָבָהּ. כֵּן גַּם מְצֻוִּים הֵם לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּבִנְיַן מַקּוֹרָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר, עַל יָדוֹ לוֹמְדִים הֵם לָדַעַת מַה־מְּזוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת עוֹמֵד הַמּוֹרֶה כְּמֻקְסָם וְעִמּוֹ גַם הַיְּלָדִים לְשֵׁמַע זִמְרָתָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר. – לְפִי צִיּוּצֶיהָ – אוֹמֵר הַמּוֹרֶה, – אֶפְשָׁר לְהַכִּיר מַה הִיא הַצִּפּוֹר וּמַה־שְׁמָהּ.

וּפַעַם, בְּיוֹם סְתָו אֶחָד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹם הָיָה כָּבֵד מִנְּשֹׂא וְהַיְלָדִים הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד מִיְשִׁיבָה מְמֻשֶּׁכֶת עַל גַּבֵּי סַפְסַל־הַלִּמּוּדִים – קָרָה הַדָּבָר:

שְׁמוּאֵל הַקָּטָן, זֶה הַיּוֹשֵׁב לְיַד הַחַלוֹן, נָשָׂא לְפֶתַע אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּלְלֹא נְטִילַת רְשׁוּת פָּרַץ מִיָּד בְּקוֹל צְעָקָה:

– חֶבְרַיָּה! חֲסִידוֹת עָפוֹת בַּשָּׁמַיִם!

– חֲסִידוֹת? – עָנְתָה אַחֲרָיו כָּל הַכִּתָּה בִּשְׁאֵלָה: – הֵיכָן?

חִישׁ נֶעֶזְבוּ הַסַּפְסָלִים. הַיְלָדִים נֶעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָם וְנִדְחֲפוּ מִי לַחַלּוֹן וּמִי לַדֶּלֶת, לְמַעַן יוּכְלוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה.

אַף הַמּוֹרֶה נִגְרַר אַחֲרֵי תַלְמִידָיו. הוּא נָשָׂא עַיִן לְמַעְלָה וְאַחַר חָזַר, בְּצַחֲקָה קַלָּה, אֶל הַקַתֶּדְרָה וְחִכָּה בְּקֹצֶר רוּחַ לְשׁוּב הַשּׁוֹבָבִים אֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם.

– הַאִם בֶּאֱמֶת חֲסִידוֹת הֵן אֵלּוּ? שָׁאַל אֵלִיָּהוּ אֶת מוֹרוֹ לְאַחַר שֶׁהַכֹּל חָזְרוּ אֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם. – לֹא וָלֹא! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּשֶׁקֶט קוֹלוֹ.

– כֵּיצַד? וַהֲרֵי בְּעֵינַי רָאִיתִי אֶת מַקּוֹרָן הָאָרֹךְ וְאַף בְּרַגְלֵיהֶן הִבְחָנְתִּי! – הִתְרַעֵם שְׁמוּאֵל.

– וַאֲנִי רָאִיתִי אוֹתָן וְהִנֵּה הֵן עָפוֹת בְּצוּרַת חֵץ. בָּרֹאשׁ עָפָה הַצִּפּוֹר הָאַחַת וְאַחֲרֶיהָ הָאֲחֵרוֹת וְהֵן מְסֻדָּרוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם וְהָאַחַת מִתְרַחֶקֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֲשֶׁר יָצְרָה כָּל הַלַּהֲקָה צוּרַת חֵץ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן: צוּרַת זָוִית, אֲשֶׁר צַלְעוֹתֶיהָ הָלְכוּ וְרָחֲקוּ זוֹ מִזּוֹ.

– וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ קוֹבֵעַ אֲנִי, כִּי לֹא הָיוּ אֵלּוּ חֲסִידוֹת, אֶלָּא עֲגוּרִים! – עָמַד הַמּוֹרֶה בְּעַקְשָׁנוּת עַל דַּעְתּוֹ.

– עֲגוּרִים! חֲסִידוֹת! וְכִי מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין שְׁנֵי מִינִים אֵלֶּה? – שָׁאֲלָה עַלִּיזָה.

– אָמְנָם! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. הָעֲגוּרִים גְּדוֹלִים כַּחֲסִידוֹת, אַךְ אֵלֶּה הָרִאשׁוֹנִים אֲפֹרִים הֵם וְזָנָב נָאֶה וּמְנֻצֶּהּ לָהֶם וְאִלּוּ הַחֲסִידוֹת לְבָנוֹת וְכַנְפֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת וּזְנָבָן אַף הוּא שָׁחוֹר. זֹאת וְעוֹד: הַחֲסִידָה אִלֶּמֶת הִיא אַף הֶגֶה לֹא תּוֹצִיא מִפִּיהָ, וְהֶעָגוּר: "גוּר גּוּר! אוֹ “גְּרוּס גְּרוּס” מְמַלְמֵל הוּא. גַּם בְּעוֹפוֹ אֵין פִּיו פּוֹסֵק מִפִּטְפּוּט וָהֶגֶה.

וּמֵאַיִן וּלְאָן עָפִים אֵלֶּה הָעֲגוּרִים? הִקְשְׁתָה לֵאָה הַשַּׁקְדָּנִית.

– שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה שָׁאַלְתְּ! אָמַר הַמּוֹרֶה, – רַבּוֹת רַבּוֹת הֵן הַצִּפֳּרִים, הַבָּאוֹת מִן הַצָּפוֹן לְעִתּוֹת אֵלֶּה, וּפְנֵיהֶן מוּעָדוֹת דָּרוֹמָה, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת.

– וַדַּאי קָשֶׁה לָהֶן לִסְבֹּל אֶת הַקֹּר הַקָּשֶׁה שָׁם בַּצָּפוֹן. – אָמְרָה לֵאָה.

– יִתָּכֵן – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – בַּחֹרֶף מִתְכַּסִּים שָׁם הַשָּׂדוֹת בַּשֶּׁלֶג וְאֵין לִמְצֹא צְפַרְדֵּעִים בָּאֲגַם אוֹ זְחָלִים וְשִׁרְצֵי עוֹף אֲחֵרִים בַּשָּׂדוֹת וּמֵאֵין מָזוֹן, נֶאֱלָצוֹת הַצִּפֳּרִים לִנְדֹד דָּרוֹמָה, אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת וְהָעֲשִׁירוֹת בִּזְחָלִים וְיַתּוּשִׁים.

– וַהֲיּוֹדְעִים אַתֶּם? – שָׁב וְהִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה לְאַחַר הַפְסָקָה קַלָּה – לוּ נִתְּנָה לָשׁוֹן לְאֵלֶּה הָעֲגוּרִים, וַדַּאי שֶׁהָיוּ יְכֹלִים לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְעַנְיֵן לְמַדַּי עַל נְדוּדִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת.

– וּבְאֵין לָשׁוֹן לַצִפֳּרִים – הַלֹּא תְּסַפֵּר לָנוּ אַתָּה, מוֹרֵנוּ, אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ בְּעִנְיָן זֶה. – הִפְצִירוּ הַיְּלָדִים בַּמּוֹרֶה.

לְאַחַר בַּקָּשׁוֹת רַבּוֹת הִתְחִיל הַמּוֹרֶה בְּסִפּוּרוֹ: בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הָרָחוֹק יָגוּרוּ הָעֲגוּרִים בְּכָל יְמוֹת הַקַּיִץ הָאֲרֻכִּים. שָׁם, בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם, שׁוֹכְנִים בְּנֵי אָדָם מוּעָטִים מְאֹד. כָּל הָאָרֶץ מְכֻסָּה בִּצּוֹת, אֲגַמִּים וּסְבַךְ שֶׁל שִׂיחִים גָּדֵל וּמְשַׂגְשֵׂג פֶּרֶא. בְּפִנּוֹת נִדָחוֹת אֵלּוּ בּוֹנֶה הֶעָגוּר אֶת קִנּוֹ וְשָׁם יְגַדֵּל אֶת גּוֹזָלָיו. בִּמְקוֹמוֹת אֵלֶּה מָצוּי לָהֶם לָעֲגוּרִים מָזוֹן בְּשֶׁפַע: צְפַרְדְּעִים וְיַתּוּשִׁים הַמְזַמְזְמִים לְיַד מִקְוֵי הַמַּיִם. אַךְ הִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי הַסְתָו. רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת נוֹשְׁבוֹת בְּעֹז, מֵעֲכִירוֹת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וְדוֹמֶה: עוֹד מְעַט וְיִפְּלוּ בְּכָל כָּבְדָּם מַמָּשׁ עַל רֹאשְׁךָ, בֶּן־אָדָם, וְיִמְעֲכוּךָ בְּמִשְׁקָלָם הַכָּבֵד. אָז יֵדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ הָעֲגוּרִים, כִּי הִגִּיעָה שַׁעְתָּם לְהִפָּרֵד מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.

יֵצֶר הַמַּסָּע תּוֹקֵף גַּם אֶת הַצְעִירִים. הֵן גַּם אֵלֶּה לָמְדוּ כְּבָר לָעוּף וְשׁוּב אֵין פַּרְנָסָתָם עַל הַהוֹרִים. אָז יִתְאַסְּפוּ הָעֲגוּרִים בִּלְהָקוֹת לְהָקוֹת עֲצוּמוֹת, הַמְּקִימוֹת שָׁאוֹן רַב. וּמְעַנְיֵן: עַד עַתָּה הָיוּ הָעֲגוּרִים מִתְרַחֲקִים מֵחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם, עַתָּה לַהֲקוֹתֵיהֶם מִתְכַּנְּסוֹת דַּוְקָא בְּקִרְבַת מְקוֹם מוֹשָׁבָם.

מַאֲזִינִים הָאִכָּרִים לְקוֹל הַשָּׁאוֹן, נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּלַהֲקוֹת הָעֲגוּרִים הַגְּדוֹלוֹת. וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: – חָלְפָה עָבְרָה עוֹנַת הַקַּיִץ, עֵת לֶאֱסֹף אֶת הַיְּבוּל, לְכַנֵּס אֶת הַצֹּאן וְהַבָּקָר, וְעַל הַכֹּל צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַפְּרָצוֹת בַּבַּיִת, בָּרֶפֶת וּבָאֻרְוָה. לִפְרָקִים מִתְפַּלְּאִים הַחַקְלָאִים, כִּי הִקְדִּימוּ הָעֲגוּרִים לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ, אַךְ דָּבָר זֶה מְשַׁמֵּשׁ לָהֶם אוֹת, כִּי קָשֶׁה יִהְיֶה הַחֹרֶף הַבָּא עֲלֵיהֶם.

– הֲכָנוֹת אֵלּוּ – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – נִמְשָׁכוֹת כִּשְׁבוּעַיִם יָמִים. כָּל אוֹתָם הַיָּמִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים הָעוֹפוֹת הַנֶּהְדָּרִים בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם. מִתְאַמְּנִים הֵם בְּהִלְכוֹת תְּעוּפָה – אוֹמְרִים הָאִכָּרִים.

וּכְשֶׁכָּלּוֹ הַהֲכָנוֹת, נֶעֱרָךְ מִפְקָד הַיּוֹצְאִים וְהָעֲגוּרִים מַתְחִילִים עוֹזְבִים אֶת מוֹלַדְתָּם. יוֹצְאִים הֵם בִּלְהָקוֹת בְּנוֹת עֶשְׂרִים אוֹ שְׁלוֹשִׁים כָּל אַחַת. בָּרֹאשׁ עָף הַמַּנְהִיג שֶׁנֵּחָן בְּכֹחַ־תְּעוּפָה חָזָק. הוּא גַּם יוֹדֵעַ לְהִתְגַּבֵּר עַל קָשְׁיֵי הַדֶּרֶךְ וְיֵדַע לַעֲמֹד אַף בִּפְנֵי רוּחוֹת זוֹעֲפוֹת. לְאִטָּם עוֹשִׂים הָעוֹפוֹת דַּרְכָּם הָלֹךְ וְנָסֹע דָּרוֹמָה.

בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית, עֵת עָלְתָה כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, תִּנָּתֵן הַפְּקֻדָּה הַקְּצָרָה בְּלָּשׁוֹן: “גְּרוּס, גְּרוּס”, וְהָעֲגוּרִים מְבִינִים מִיָּד מָה מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל פְּקֻדָּה זוֹ וַהֲרֵי הֵם נְכוֹנִים לַמַּסָּע. נִשְׁמָעוֹת טְפִיחוֹת כְּנָפַיִם עַזּוֹת וּכְהֶרֶף עַיִן וְהָרַגְלַיִם נִתָּקוֹת מִן הָאֲדָמָה וְהָעֲגוּרִים פּוֹרְחִים כְּבָר תַּחַת שְׁמִי הַסְתָו הָעֲגוּמִים. אֶת צַוָּארָם שׁוֹלְחִים הֵם לְפָנִים וְאֶת רַגְלֵיהֶם לְאָחוֹר וּבְקַו יָשָׁר קוֹשְׁטִים הֵם זֶה אַחַר זֶה בְּעִקְבוֹת מַנְהִיגָם. שָׁעוֹת רַבּוֹת נִשָּׂאִים הֵם בָּאֲוִיר, כִּי רַב כֹּחָם. הַמַּנְהִיג – כָּל הָעֵת עֵינָיו צוֹפִיּוֹת לְמַטָּה וְהוּא בּוֹדֵק בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים. נָהָר אֶחָד, מִן הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּאֵירֹפָּה, הוּא מוֹרֶה דַּרְכָּם וּלְאָרְכּוֹ יִתְנַהֲלוּ וְיָעוּפוּ. אִם צָמְאוֹ הָעוֹפוֹת. הֲרֵי הֵם יוֹרְדִים לִפְרָקִים וּמְשִׁיבִים רוּחָם בְּמֵימָיו הַזּוֹרְמִים, לְאֹרֶךְ הַנָּהָר מוֹצְאִים הֵם, כַּמּוּבָן, דֵּי מָזוֹן כַּאֲשֶׁר אָהֲבוּ: אִם צְפַרְדְּעִים וְאִם שִׁרְצֵי עוֹף אֲחֵרִים.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית אַחַר הַצָּהֳרַיִם. עוֹד מְעַט וְיָבֹאוּ דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב. עַתָּה נִתֶּנֶת הַפְּקֻדָּה לָרֶדֶת וּלְבַקֵּשׁ מִקְלָט לְלִינַת לָיְלָה. מָצְאוּ הָעֲגוּרִים אֶת מְבֻקָּשָׁם, מִיָּד הֵם מִתְפַּזְּרִים בֵּין קְנֵי הַסּוּף וְכָל אֶחָד בָּהוּל וְרָץ אַחַר צֵידוֹ הַמִּזְדַּמֵּן לוֹ. כָּכָה יַעֲשׂוּ עַד בֹּא הַלָּיִל. כָּזֶה הוּא מִנְהָגָם שֶׁל הָעֲגוּרִים בְּכָל תְּקוּפַת מַסָּעָם. בְּאַסְיָה יַעֲשׂוּ הָעֲגוּרִים דַּרְכָּם לְאֹרֶךְ חוֹף הַיָּם וּמְגַמָּתָם מִצְרַיְמָה.

– אֲנִי מֵבִין מַדּוּעַ יוֹרְדִים הֵם מִצְרָיְמָה! – קָרָא יוֹרָם, – כִּי בְּמִצְרַיִם הֵן זוֹרֵם הַנִּילוּס וְשָׁם יִמְצְאוּ עוֹפוֹת אֵלֶּה צְפַרְדְּעִים לָרֹב כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

– נָכוֹן מְאֹד! – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה. – לְאֹרֶךְ הַנִּילוּס עוֹשִׂים הֵם אֶת דַּרְכָּם עַד בּוֹאָם אֶל אַרְצוֹת הָאֲגַמִּים הָרַבִּים. שָׁם נִפְגָּשִׁים הֵם בְּרִבְבוֹת חַבְרֵיהֶם, בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, אֲשֶׁר בָּאוּ מִן הַצָּפוֹן וְיַחְדָּיו יְבַלוּ יְמֵיהֶם בְּתַעֲנוּגוֹת כָּאן, בָּאָרֶץ הַחַמָּה, בֹּו בִּזְמַן שֶׁמּוֹלַדְתָּם עוֹטֶה תַכְרִיכֵי שֶׁלֶג.

– מוֹרִי! – קָרָא אֶפְרַיִם, – הַבִּיטָה נָא! הָעֲגוּרִים הִתְחִילוּ חָגִים וְנָעִים בַּמַּעְגָּל. דּוֹמֶה, שֶׁהִנֵּה מִתְכּוֹנְנִים הֵם לָרֶדֶת לָנוּחַ בַּבִּצָּה הַסְמוּכָה.

– אֱמֶת! אֱמֶת! – אִשְּׁרוּ הַיְלָדִים וּמִיָּד פָּנוּ אֶל הַמּוֹרֶה בְּבַקָּשָׁה, כִּי יֵלֵךְ עִמָּהֶם אֶל מָקוֹם תַּחֲנָתָם שֶׁל הָעֲגוּרִים. תְּחִלָּה הִסֵּס הַמּוֹרֶה, אַךְ גָּבְרוּ עָלָיו הַפְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים וְהוּא נֶעְתַּר לָהֶם.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה שֶׁל הֲלִיכָה מְזֹרֶזֶת הִגִּיעָה הַקְבֻצָּה אֶל אֵזוֹר הַבִּצָּה. כְּבָר מֵרָחוֹק קָלְטָה אָזְנָם קוֹלוֹת שָׁאוֹן וַהֲמוּלָה עֲמוּמִים.

מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה נִרְאָה לִפְנֵיהֶם הַמִּישׁוֹר כֻּלּוֹ וּרְצוּעַת הַכֶּסֶף שֶׁל הַנָּהָר מְבַתֶּרֶת אֶת הַמִּשְׁטָח שֶׁל יֶרֶק הַבִּצָּה. בֵּין שִׂיחֵי קָנֶה וָסוּף הִתְהַלְּכוּ בַּחֲשִׁיבוּת רַבָּה הָעֲגוּרִים וּמַקּוֹרָם כְּלַפֵּי מָטָּה. רַבִּים מֵהֶם הָיוּ עוֹמְדִים עַל רֶגֶל אַחַת וְצַוָּארָם מְקֻפָּל. הֵם נִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵם מַעֲמִיקִים חֲשֹׁב. עַל מָה הִרְהֲרוּ אֵלֶּה? הֶחָשְׁבוּ עַל מוֹלַדְתָּם? הַהִתְגַּעְגְּעוּ אֵלֶיהָ? אוֹ אוּלַי הָיוּ מְלַאִים דְּאָגָה וַחֲרָדָה לַאֲשֶׁר יִקְרֶה לָהֶם בָּאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הֵם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם?

רַבִּים הָיוּ עֲסוּקִים בְּהִלְכוֹת זְלִילָה בִּלְבָד. יֵשׁ וּמַשֶּׁהוּ הָיָה מַחֲרִיד אֶת אֶחָד מִבְּנֵי הַלַּהֲקָה וּמִיָּד הָיָה טוֹפֵחַ בִּכְנָפָיו וּמִתְרוֹמֵם מְלֵא חֲרָדָה מִן הַמָּקוֹם, כְּשֶׁהוּא מַחֲרִיד מִשַּׁלְוָתָם אֶת חֲבֵרָיו, שֶׁאַף הֵם מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ.

שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ הַיְּלָדִים יַחַד עִם מוֹרָם מֻקְּסָמִים מִן הַמַּרְאֶה הַיָּפֶה. וּבֵינְתַיִם יָרַד הָעֶרֶב עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה. אֵדִים הִתְחִילוּ עוֹלִים מִן הַנָּהָר וְהָלְכוּ וְהֶאֱפִילוּ עַל פְּנֵי הַסְבִיבָה כֻּלָּה.

בְּלִי חֶמְדָּה פָּנוּ הַיְּלָדִים לָלֶכֶת הַבָּיְתָה. זְמַן רַב הָיוּ תְפוּסִים לְהִרְהוּרֵי לִבָּם. הֵם חָשְׁבוּ עַל הָעֲגוּרִים, אוּלַי קִנְּאוּ בָּהֶם עַל כִּי נֵחַנּוּ בִּכְנָפַיִם וִיכֹלִים הֵם לָטוּס אֶל כָּל אֲשֶר יַחְפֹּצוּ.

א.

הָאָבִיב הִתְפַּשֵּׁט עַל הַכַּרְמֶל בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה. הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן אֲשֶׁר הֵקִים הַחֹרֶף נָדַם וְהָלַךְ. שׁוּב לֹא הָיְתָה הָרוּחַ פּוֹרֶצֶת מִן הַיָּם, מְטַפֶּסֶת וְעוֹלֶה בָּעֲמָקִים וּמַרְגִּיזָה אֶת עֲצֵי הָאֹרֶן הַכְּבֵדִים. הַקֹּר גַּם הוּא נֶחֱלָשׁ. שֶׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת יָצְאָה עַל הָאָרֶץ וְהָיְתָה שׁוֹלַחַת קַרְנֶיהָ עַל הֶהָרִים וְעַל הַמִּדְרוֹנוֹת.

לְאַט לְאַט הִתְעוֹרְרוּ הַצְּמָחִים מִתַּרְדֵּמָתָם. הֵם הֵחֵלּוּ מְכִינִים עַצְמָם לִקְרַאת חַג הָאָבִיב הַמִּתְקָרֵב לָבוֹא. מִן הָאֲדָמָה שֶׁהֵחֵלָּה מִתְחַמֶּמֶת הִתְרוֹמְמוּ וְעָלוּ, לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים, פִּרְחֵי הַחִנָּנִית, בָּקְעוּ וְעָלוּ פַּעֲמוֹנֵי הַלְּבָנוֹן אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ קוֹלָם לְמִן הַקָּצֶה הָאֶחָד שֶׁל הָהָר וְעַד לְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי. הָהָר כֻּסָה עַד מְהֵרָה בְּאֹדֶם פִּרְחֵי הַנּוּרִיּוֹת וְדַם הַמַּכַּבִּים שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּאִים בְּבַיְשָׁנוּת מֵאֲחוֹרֵי הַשִּׂיחִים הָרַבִּים.

פִּרְחֵי הַנַּרְקִיס נִפְגְּשׁוּ בַּפְרָגִים. הַנַּרְקִיס הַלָּבָן הִתְכּוֹנֵן לְהִכָּנֵס שֵׁנִית לָאֲדָמָה, לְהֵרָדֵם. הוּא חִכָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל הַפָּרָג אֲשֶׁר לוֹ יִמְסֹר אֶת בִּרְכַּת שְׁלוֹמוֹ וּאַחַר יֵלֵךְ לָנוּחַ לִתְקוּפַת הַקַּיִץ הָאֲרֻכָּה.

גַּם בֵּין הָעֵצִים הֵחֵלָּה תַחֲרוּת שֶׁל גִּדּוּל וּפְרִיחָה. הָרְתֵמָה הַצְהֻבָּה הֶעֶלְתָה עָלֶיהָ אַדֶּרֶת צִבְעוֹנִית, אַדֶּרֶת מְקֻשֶּׁטֶת בִּשְׁלַל פְּרָחִים פַּרְפְּרָנִיִּים וַהֲדּוּרִים. גַּם הַלֹּטֶם כְּבָר הִתְקַשֵּׁט בִּפְרָחָיו וְהָיָה מֵנִיעַ אֶת כּוֹתַרְתּוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה, כִּמְבַקֵּשׁ לְהַרְאוֹת לְעֵינֵי כֹּל אֶת פְּרָחָיו הַיָּפִים.

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ הָיָה מִן הַמְעַטִּים אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם, כַּנִּרְאֶה, לֹא הִגִּיעָה עֲדַיִן בְּשׂוֹרַת הָאָבִיב. הָעֵץ עָמַד עָרֹם כֻּלּוֹ. עָלִים לֹא הָיוּ לוֹ, פְּרָחִים לֹא כִּסּוּ אֶת מַעֲרֻמָּיו, וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ הָיָה מְדַמֶּה בְּלִבּוֹ כִּי יָבֵשׁ הוּא הָעֵץ, נָבֵל וְלֹא יוֹסִיף לָקוּם לִתְחִיָּה…

וֹבְעוֹלַם הַצִּפָּרִים שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. בְּרֹאשׁ כָּל עֵץ הָיוּ עוֹמְדוֹת צִפֳּרִים וּמִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן מִי תַּצְלִיחַ בְּשִׁירָתָהּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹתֶיהָ הָאֲחֵרוֹת.

הָיוּ צִפֳּרִים אֲשֶׁר מִהֲרוּ לִבְנוֹת לָהֶן קֵן בֵּין הָעֲנָפִים. הַזָּכָר הָיָה מִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ הָעֵץ, וּמִשָּׁם הָיָה מַכְרִיז בְּקוֹלוֹ הָרַם כִּי הִנֵּה בּוֹנָה זוּגָתוֹ קֵן לָהּ וְכִי אָסוּר לָהֶן, לִנְקֵבוֹת אֲחֵרוֹת, לָגֶשֶׁת אֶל הַמָּקוֹם.

ב.

הַחִמְרִיָּה, בַּעֲלַת הַזָּנָב הָאָדֹם הַמְּקֻשָּׁט בְּנוֹצוֹת לְבָנוֹת, שָׁבָהּ גַּם הִיא לְמוֹלַדְתָּהּ.

שָׁם, בַּמֶרְחַקִּים, הָיְתָה זוֹ הַנֶּחְמָדָה מִתְגַּעְגַּעַת כָּל הַיָּמִים אֶל הַר הַכַּרְמֶל אֲשֶׁר עָלָיו נוֹלְדָה. מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה הַחִמְרִיָּה מִזְדַּמֶּנֶת עִם חֲבֵרוֹתֶיהָ, שָׁם בְּאֶרֶץ הַדָּרוֹם הַחַמָּה. הָיוּ הַחֲבֵרוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶן עַל הַמּוֹלֶדֶת הַזְרוּעָה עֵצִים, עַל נוֹף הַסְלָעִים הַקֵּרְחִים וְעַל הָעֲמָקִים הַנֶּחְמָדִים.

– הַלְוַאי וְיָכֹלְנוּ לַחֲזֹר מַהֵר הַבָּיְתָה! – הָיְתָה אוֹמֶרֶת הַחִמְרִיָּה.

– אֲבָל קַר שָׁם! רוּחוֹת עַזּוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת בָּהָר! – הָיוּ הַחֲבֵרוֹת עוֹנוֹת.

– חַכִּי עוֹד שָׁבוּעַ, עוֹד שְׁבוּעַיִם, וְאָנוּ נָעוּף הַבָּיְתָה! – הָיוּ הַזְקֵנוֹת בַּצִפֳּרִים מַבְטִיחוֹת לַחִמְרִיָה.

וְיוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר נִרְאוּ בַּשָּׁמַיִם לְהָקוֹת הַשְׁרַקְרַקִּים, הַשּׁוֹרְקִים וּמְצַפְצְפִים בִּמְעוּפָם, יָדְעוּ כָּל הֶעָפוֹת כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב לַמּוֹלֶדֶת.

הַשְׁרַקְרַקִּים הַהֲדוּרִים בְּנוֹצוֹתֵיהֶם הָיוּ יוֹרְדִים אַגַּב מְעוֹפָם וּמוֹדִיעִים בְּקוֹל תְּרוּעָה:

– הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה!

– רְאִי! מַה־נֶּחְמָדִים הֵם שְׁרַקְרַקִּים אֵלֶּה! מָה־נֶּחְמָד גּוֹן נוֹצוֹתֵיהֶם! הַבִּיטִי אֶל הַזָּנָב שֶׁלָּהֶם! כַּמָּה הוּא הָדוּר!

– הֵם מִתְגָּאִים בְּצִבְעֵיהֶם הַיָּפִים, לָכֵן הֵם פּוֹשְׂקִים אֶת זְנָבָם. רוֹצִים הֵם לְהַרְאוֹת לְעֵינֵי כֹּל אֶת הַנּוֹצוֹת הָאֲרֻכּוֹת אֲשֶׁר בְּמֶרְכַּז זְנָבָם. – אָמְרָה אַחַת הַחִמְרִיּוֹת.

– חֶבְרַיָּה! לְמָחָר אָנוּ יוֹצְאוֹת לַדֶּרֶךְ! – הוֹדִיעָה הַחִמְרִיָּה הַזְקֵנָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה הָרֹאשׁ לְכָל מַחֲנוֹת הַחִמְרִיּוֹת בַּגּוֹלָה.

– הָאָמְנָם? נָעוּף הַבָּיְתָה? – עָבַר הָרַחַשׁ־הַלַּחַשׁ בֵּין הַצִּפֳּרִים.

הֵחֵלּוּ הַהֲכָנוֹת לַיּוֹם הַגָּדוֹל.

וְלַמָּחֳרָת הִתְרוֹמֵם מַחֲנֵה הַחִמְרִיּוֹת, וּפָנָיו אֶל עֵבֶר צָפוֹן. שָׁעוֹת רַבּוֹת עָבְרוּ עַל הַצִּפֳּרִים בְּטִּיסָה, וְכַאֲשֶׁר נִרְאָה לִפְנֵי הַנּוֹסְעוֹת הָיָּם הַכָּחֹל פָּרְצוּ כְּלָן בְּקוֹלוֹת תְּרוּעָה, וּצְרִיחוֹת שֶׁל שִׂמְחָה הִדְהֲדוּ מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

– בְּנוֹתַי, עוֹד שָׁעָה, עוֹד שְׁעָתַיִם וְאָנוּ בַּמּוֹלֶדֶת! – הוֹדִיעָה הַמַּנְהִיגָה. אוּלָם רַבּוֹת מִן הַחִמְרִיּוֹת הָיוּ כְּבָר עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת, וְעוֹד בְּטֶרֶם תַּגִּיעַ הַלַּהֲקָה אֶל הַר הַכַּרְמֶל – כַּאֲשֶׁר הִרְגִישׁוֹ הַנּוֹדְדוֹת הָעֲיֵפוֹת קַרְקַע תַּחַת כַּנְפֵיהֶן – מִיָּד הֵחֵלּוּ יוֹרְדוֹת וּמִתְחַמְּקוֹת אַחַת אַחַת, עַד כִּי מִכָּל הַמַּחֲנֶה כִּמְעַט וְנִשְׁאֲרוּ רַק מְעַטּוֹת וּבוֹדְדוֹת.

עֲיֵפוֹת וִיגֵעוֹת נָפְלוּ הַחִמְרִיּוֹת עַל צַלְעוֹת הֶהָרִים. אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמּוֹלֶדֶת הָיָה מָתוֹק מְאֹד לְצִפֳּרִים הַמִּסְכֵּנוֹת. הַמַּרְוָה שָׁלְחָה רֵיחָהּ, וְהַקְטַנּוֹת שָׁאֲפוּ מְלֹא רֵאוֹתֵיהֶן מִן הָרֵיחַ הַמְּשַׁכֵּר אֲשֶׁר נָדַף מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

גַּם הַפִּיגָם, בַּעַל הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים, הֵפִיץ רֵיחוֹתָיו וְרָצָה לְקַדֵּם בּוֹ אֶת פְּנֵיהֶן שֶׁל הַנּוֹדְדוֹת הָעֲיֵפוֹת.

– אָהּ! כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת שֵׁנִית בַּבָּיִת! – מִלְמְלָה כְּשִׂכּוֹרָה הַחִמְרִיָּה הַצְעִירָה. עֲיֵפָה הָיְתָה הַמִּסְכֵּנָה, וְעוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיקָה לִשְׁמֹע דִּבְרֵי חֲבֶרְתָּהּ, מִהֲרוּ הָעֵינַיִם לְהִסָּגֵר וְהִיא נִרְדְּמָה.

לְמָחֳרַת הַיּוֹם יָצְאָה הַחִמְרִיָּה לְסִיּוּרֶיהָ. הִיא רָצְתָה לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ הָיָה קִנָּה, בּוֹ רָאֲתָה אֶת יְמֵי הַיַּלְדוּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלָּהּ, אַךְ לַשָּׁוְא.

שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיְתָה הַקְּטַנָּה נוֹדֶדֶת מִשִׁיחַ אֱלֵי שִׂיחַ, מֵהַר אֶל גִּבְעָה, מְחַפֶּשֶׂת לִמְצֹא זֵכֶר לְמָּקוֹם בּוֹ הָיָה בָּנוּי קִנָּהּ. הִיא לֹא יָכְלָה לִמְצֹא אוֹתוֹ.

– מָה־אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, חֲבֵרָה? – שָׁמְעָה הַקְטַנָּה לְפֶתַע קוֹל דּוֹבֵר אֵלֶיהָ.

– אֶת הַקֵּן בּוֹ נוֹלַדְתִּי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת. – הֵשִׁיבָה הַחִמְרִיָּה.

– מָה? אֶת הַקֵּן בּוֹ נוֹלָדְתְּ? וְכִי מְקַוָּה אַתְּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ עֲדַיִן? הַאִם אֵינְךָ מְבִינָה כִּי הָרוּחוֹת וְהַגְּשָׁמִים הֵם אֲשֶׁר הָרְסוּ אֶת כָּל הַקִּנִּים וְכִי לְחִנָּם תְּחַפְּשִׂי אַחֲרֵי מְקוֹם מוֹלַדְתֵּךָ מִן הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה?

– חֲבָל! – נֶאֶנְחָה הַקְּטַנָּה.

– לָמָּה חֲבָל? כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. לָמָּה הַדְּאָגָה? לָמָּה הַצָּעַר? רְצוֹנְךָ, בּוֹאִי נִבְנָה לָנוּ קֵן יָחַד! תִּהְיִי אַתְּ הָאֵם, וְיִהְיוּ לְךָ גּוֹזָלִים חֲמוּדִים!

לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה הַזּוֹ הִסְמִיקָה הַחִמְרִיָּה, אַךְ כַּעֲבֹר רֶגַע נָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל חֲבֵרָהּ שֶׁעָמַד מוּלָהּ הָדּוֹר בִּלְבוּשׁוֹ וַאֲשֶׁר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

– טוֹב! אֲנִי מוּכָנָה וּמְזֻּמָּנָהּ! הָבָה נִגַּשׂ לִבְנוֹת קֵן לָנוּ! – הֵשִּׁיבָה הַחִמְרִיָּה.

מִבֵּין עַנְפֵי הָאֹרֶן הִקְשִׁיב לַשִּׂיחָה שֶׁבֵּין הַשְׁנַיִם הַנֵּץ הַטּוֹרֵף. נֵץ זֶה הָיָה מְשׁוֹטֵט מֵאָז הַבֹּקֶר וּמְבַקֵּשׁ טֶרֶף לוֹ. הוּא רָאָה אֶת הַחִמְרִיָּה וְהֶחֱלִיט לַעֲקֹב אַחֲרֶיהָ וְלִטְרֹף אוֹתָהּ. אוּלָם, מִשֶּׁרָאָה אֶת הַזָּכָר, הֶחֱלִיט לְחַכּוֹת, לֶאֱרֹב לַשְׁנַיִם וּלְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם.

בִּהְיוֹת הַשְׁנַיִם עֲסוּקִים בְּשִׂיחָתָם, לֹא הִרְגִּישׁוּ הַמִּסְכֵּנִים כִּי הַנֵּץ אוֹרֵב לָהֶם. בָּרֶגַע שֶׁאָמְרוּ הַשְׁנַיִם לְהִתְקָרֵב זֶה אֶל זוֹ וְלִפְרֹח יַחְדָּיו כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לָהֶם מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ קִנָּם, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַנֵּץ הָרָשָע.

– טִפְּשִׁים שֶׁכְּמוֹתְכֶם! קֵן אַתֶּם רוֹצִים לִבְנוֹת לָכֶם? בְּבִטְנִי אֲנִי תִמְצְאוּ לָכֶם מְקוֹם מְנוּחָה! אֶטְרֹף אֶתְכֶם אֶחָד, אֶחָד, וְסוֹף יִהְיֶה לָכֶם!

בְּדַבְּרוֹ, פָּרַשׂ הַנֵּץ אֶת כְּנָפָיו, הִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה, וֹכְבָר הָיָה מוּכָן לֶאֱסֹף כְּנָפָיו וּלְהִתְנַפֵּל – תְּחִלָּה עַל הַנְּקֵבָה, וְאַחַר עַל הַזָּכָר.

– הִזָּהֲרִי! הִמָּלְטִי עַל נַפְשְׁךָ! – קָרָא הַזָּכָר אֶל חֶבְרָתּוֹ.

– לְאָן אֶבְרַח? – שָׁאֲלָה הַחִמְרִיָּה מְיֹאֶשֶׁת, – רְאֵה! הַכֹּל כֹּה עָרֹם מִסָּבִיב! רַק סְלָעִים וְשִׂיחִים דַּלִּים מְבַצְבְּצִים פֹּה וָשָׁם.

– הַבִּיטִי! הִנֵּה שִׂיחַ עוֹלֶה מִן הַסֶּלַע! עוּפִי שָׁמָהּ! – אָמַר הַזָּכָר אֶל זוּגָתוֹ.

– אֲבָל הוּא קֵרֵח! הוּא עָרֹם לְלֹא עָלִים! עוֹמֵד הוּא בַּשַׁלֶּכֶת!

– אֵין דָּבָר! עוּפִי יָשָׁר וְהִסְתַּתְּרִי בֵּין עֲנָפָיו סָמוּךְ לַקַּרְקַע! אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל לָעוּף יָשָׁר מִמּוּל הַנֵּץ הַטּוֹרֵף. הוּא יְנַסֶּה לרְדֹּף אַחֲרַי, כִּי יַחֲשֹׁב שֶׁקַּל לוֹ לִתְפֹּשׂ אוֹתִי, וְאָז תּוּכְלִי אַתְּ לְהֵעָלֵם מֵעֵינָיו שֶׁל הַטּוֹרֵף.

– וְאַתָּה?

– לִי אַל תִּדְאֲגִי, יַקִּירָה! אֲנִי זָרִיז, וּכְשֶׁאֶרְאֶה כִּי אַתְּ נִמְצֵאת בְּמָקוֹם בָּטוּחַ, מִיָּד אֶתְנַפֵּל אַרְצָה, אֶרְבַּץ עַל פְּנֵי הַקַּרְקָע הַחִוֵּר וְאֶהְיֶה דּוֹמֶה מַמָש לְגוֹן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה, בִּרְחִי לָךְ!

וְהַנֵּץ, הוּא הֵבִין לַתַּכְסִיס, וְנִסָּה לִרְדֹף אַחַר הַחִמְרִיָּה הַחַלָּשָׁה.

זוֹ, מִשֶּׁהִרְגִישָׁה בַּטּוֹרֵף, מִהֲרָה לֶאֱסֹף כְּנָפֶיהָ וְנָפְלָה יָשָׁר אֶל בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הַקֵּרֵח.

אוֹתָהּ שָׁעָה קָרָה הַפֶּלֶא הַמּוּזָר: הָעֵץ הַקֵּרֵח וְהַנִּרְדָּם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי עוֹד מְעַט וְתָבוֹא הָרָעָה עַל הַחִמְרִיָּה הַמִּסְכֵּנָה, מִיָּד הִתְעוֹרֵר וְהֶחֱלִיט לְהָגֵן עַל זוֹ הַחֲמוּדָה.

– מַהֲרוּ גִּדְלוּ פְּרָחַי! מַהֲרוּ וְכַסּוּ אֶת הַבּוֹרָחַת! – לָחַשׁ הָעֵץ לִפְרָחָיו.

מִיָּד הֵחֵלּוּ עוֹלִים צְרוֹרוֹת שֶׁל פְרָחִים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָעֵץ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ. לְעֵינֵי הַצְמָחִים הַשְּׁכֵנִים נִרְאָה הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל. הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים־וְרֻדִּים הָיוּ דּוֹמִים לְפַרְפָּרִים, וְהֵם כִּסּוּ עַל הַבּוֹרַחַת, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לְהַרְגִּישׁ בָּהּ.

– רְאוּ נָא! הוּא הוֹצִיא פְּרָחִים בְּטֶרֶם יַעֲשֶׂה עָלִים! – לָחֲשׁוּ הַצְמָחִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

– דָּבָר גָּדוֹל עָשָׂה הָעֵץ! הוּא מֵגֵן עַל הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה!

וְהַנֵּץ! אַף הוּא נִבְהַל לְמַרְאֵה הַפֶּלֶא אֲשֶׁר הִתְרַחֵשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו. הוּא הִסְתַּכֵּל לְרֶגַע קָט בַּפְרָחִים הַנֶּחְמָדִים, וְכִמְעַט שָׁכַח אֶת טַרְפּוֹ.

אוֹתָהּ שָׁעָה מִהֲרָה הַחִמְרִיָּה לְהֵחָבֵא עָמֹק עָמֹק בֵּין הַפְּרָחִים, עַד כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה הַנֵּץ לִרְאוֹת אוֹתָהּ.

– מֵילָא! – הִרְהֵר הַטּוֹרֵף, – עַתָּה אֶרְדֹּף אַחַר הַזָּכָר וְאֶתְפֹּשׂ אוֹתוֹ!

אֲבָל, לְחֶרְפָּתוֹ רָאָה הַנֵּץ כִּי גַּם הַזָּכָר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ וְלַשָּׁוְא חִפֵשׁ הַטּוֹרֵף אֶת הַחִמְרִיָּה אֲשֶׁר נִמְלְטָה מַמָּשׁ מִצִּפָּרְנָיו.

מָלֵא בּוּשָׁה הִסְתַּלֵּק הַנֵּץ מִן הַמָּקוֹם.

מִבֵּין הַשִּׂיחִים הִסְתַּכֵּל הַזָּכָר בַּנַּעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ זֶה כִּי הַנֵּץ נֶעֱלַם, יָצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ, הִתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ הֶעָנָף, וּמִשָּׁם הֵחֵל שׁוֹלֵחַ צְלִילִים־שִׁירִים עֲנֻגִּים וְנֶחְמָדִים, לְבַשֵּׂר לַחֲבֶרְתּוֹ כִּי הַסַּכָּנָה חָלְפָה.

לְשֵׁמַע הַקּוֹלוֹת יָצְאָה הַנְקֵבָה מִן הַמַּחֲבוֹא שֶׁלָּהּ וְנִצְּבָה לְיַד חֲבֵרָה.

– אֲנִי חַיֶבֶת תּוֹדָה לוֹ, לְצֶמַח זֶה, אֲשֶׁר כִּסָּה עָלַי בִּפְרָחָיו הַדּוֹמִים לְפַּרְפָּרִים.

– הָבָה וְנִבְנֶה בּוֹ, לְאוֹת תּוֹדָה, אֶת הַקֵּן שֶׁלָּנוּ! – הִצִּיעַ הַזָּכָר.

– אֲבָל הֲלֹּא הָעֵץ עָרֹם הוּא! – אָמְרָה הַנְּקֵבָה.

– בְּעֵינַיךָ תִּרְאִי כִּי עוֹד מְעַט וְיִתְכַּסֶּה הָעֵץ עָלִים. – הִרְגִּיעַ הַזָּכָר אֶת זוּגָתוֹ.

וְאָמְנָם, לְעֵינֵי הַזּוּג הַמִּשְׁתּוֹמֵם הֵחֵל הָעֵץ מִתְכַּסֶּה הֲמוֹנֵי עָלִים יְרֻקִּים, הָיוּ הֶעָלִים גְּדוֹלִים וְדוֹמִים לְלֵּב.

מִיָּד הֵחֵלּוּ בְּנֵי הַזּוּג לִבְנוֹת קִנָּם בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ. וּבְנֵי הָאָדָם שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים לְיַד הָעֵץ הָיוּ אוֹמְרִים:

– הַרְאִיתֶם עֵץ נֶחְמָד כָּזֶה? הַאִם יֶשְׁנוֹ בַּכַּרְמֶל עֵץ אֲשֶׁר יִתְקַשֵּׁט בְּשֶׁפַע שֶׁל פִּרְחֵי חֵן פַּרְפְּרָנִיִּים כְּמוֹ הָעֵץ הַזֶּה?

– וְהֶעָלִים! דּוֹמִים לְלֵּב הֵם! – הָיוּ אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים, – נִרְאֶה שֶׁעֵץ זֶה בַּעַל לֵב הוּא!

– הוּא הַיָּפֶה בַּעֲצֵי הַכַּרְמֶל! – הִסְכִּימוּ כֻּלָּם.

– וְלָכֵן, הָבָה נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “כְּלִיל־הַחֹרֶשׁ”, כִּי כָּלוּל הוּא בַּהֲדָרוֹ!

וּמִשֶּׁנּוֹדַע הַדָּבָר בֵּין הַבְּרִיּוֹת, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הָעֵץ לְמַעַן הַחִמְרִיּוֹת, הָיוּ הַכֹּל מְלֵאִים הִתְפָּעֲלוּת מִן הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה.

– אָכֵן! – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, – לֹא לְחִנָּם זָכָה הָעֵץ לְעָלִים דְּמוּיֵי לֵב! כִּי לֵב רַחוּם וְחַנּוּן לוֹ, לִכְלִיל־הַחֹרֶשׁ אֲשֶׁר בַּכַּרְמֶל.

מֵאָז רַבִּים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נוֹהֲגִים לְקַשֵּׁט גִּנּוֹתֵיהֶם בַּעֲצֵי כְּלִיל הַחֹרֶשׁ. הֵם הֶעְתִּיקוּ צֶמַח זֶה מִן הָהָר וּמְגַדְּלִים אוֹתוֹ וּמְטַפְּלִים בּוֹ בְּאַהֲבָה בִּמְקוֹם גִּדּוּלוֹ הֶחָדָשׁ.

פָּשׁוֹשָׁה קְטַנָּה, זְעִירָה וַחֲמוּדָה, בַּעֲלַת זָנָב אָרֹךְ, נִצְּבָה עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הַשִּׁטָה, וְהָיְתָה נִרְאֵית דּוֹאֶגֶת וַעֲצוּבָה. הִנֵּה בָּא הָאָבִיב, פְּשׁוֹשִׁים רַבִּים בָּנוּ כְּבָר קֵן לָהֶם, וְהִיא הַמִּסְכֵּנָה עֲדַיִן לֹא בָּנְתָה לָהּ עֲרִיסָה לְגוֹזָלֶיהָ אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ. הָיָה מַעֲשֶׂה, וְהִיא וּבֶן זוּגָהּ הֵחֵלּוּ בּוֹנִים קֵן לָהֶם עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הַשִּׁטָּה. אֲבָל בָּאוּ יְלָדִים אַכְזָרִים וְהוֹרִידוּ אֶת הַקֵּן.

– מַה־לַּעֲשׂוֹת? – הִרְהֲרָה הַקְטַנָּה, – לִבְנוֹת אֶת הַקֵּן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? וְאִם יָבוֹאוּ נְחָשִׁים וְיֹאכְלוּ אֶת הַבֵּיצִים? לֹא! לֹא אֶבְנֶה אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

– וְשֶׁמָּא עַל אֶחָד מֵעַנְפֵי הָאִילָנוֹת?

– וּמָה אִם תָּבוֹא חָתוּל אוֹ צִפּוֹר טֶרֶף וְיִגְזְלוּ אֶת אוֹצָרִי? וְעוֹד הַפָּשׁוֹשָׁהּ מְהַרְהֶרֶת וּמִצְטָעֶרֶת, וְהִנֵּה שָׁמְעָה הַקְטַנָּה אֶת הָרַעַשׁ וְהַשָּׁאוֹן אֲשֶׁר הֵקִימָה לַהֲקַת הַיְּלָדִים אֲשֶׁר שָׁבָה מִן הַפַּרְדֵּס.

הַקְטַנָּה דָּחֲקָה עַצְמָהּ, הִתְחַבְּאָה בֵּין הֶעָלִים הַיְּרֻקִּים וְהָיְתָה צוֹפָה שָׁעָה אֲרֻכָּה לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶל הַשּׁוֹבָבִים הַהוֹלְכִים עַל שְׁתָּים. הִיא רָאֲתָה כֵּיצַד הַיְלָדִים בּוֹרְחִים מִבֵּין הַסִּרְפָּדִים וְשׁוּב נִזְהָרִים הֵם לִבְלִי לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

רַעֲיוֹן טוֹב נִצְנֵץ בְּמֹחָהּ. – כָּאן! בֵּין גִּבְעוֹלֵי הַסִּרְפָּד אֶבְנֶה אֶת הַקֵּן שֶׁלִּי! גִּבְעוֹלִים אֵלֶּה חַלָּשִׁים הֵם לְמַדָּי, נָחָשׁ אוֹ לְטָאָה לֹא יָעֵזּוּ לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם. שׁוּם צִפּוֹר טֶרֶף לֹא תּוּכַל לְגַלּוֹת מְקוֹם מַחֲבוֹאוֹ שֶׁל הַקֵּן. גַּם הַיְלָדִים לֹא יָעֵזּוּ לָגֶשֶׁת הֵנָּה. הַסִּרְפָּדִים הַצּוֹרְבִים יָגֵנּוּ עַל גּוֹזָלַי הַקְטַנִּים וְיִשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם.

– צִירִי! צִירִי! – הֵחֵלָּה הַקְטַנָּה פּוֹצַחַת בְּשִׁיר קוֹלָהּ לְאַחַר שֶׁנֶּעֶלְמוּ הַיְלָדִים מִן הַמָּקוֹם.

לְשֵׁמַע קוֹלוֹת הַזִּמְרָה הָעַזִּים שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִגְּרוֹנָהּ שֶׁל הַקְטַנָּה, מִהֵר אָץ־רָץ הַפָּשׁוֹשׁ בֶּן זוּגָהּ וְהִתְיַצֵּב עַל הֶעָנָף מִנֶּגֶד.

– מָה־הַשִּׂמְחָה עָלַיִךְ, זוּגָתִי? – שָׁאַל הַפָּשׁוֹשׁ.

– מָצָאתִי!

– מַה־מָּצָאתָ? הִתְעַנְיֵן הַקָּטָן שֶׁהֵרִים זְנָבוֹ לְמַעְלָה, פָּשַׁט צַוָּארוֹ לְפָנָיו וְחִכָּה לִתְשׁוּבָתָהּ שֶׁל בַּת־זוּגָתוֹ.

– מָצָאתִי מָקוֹם נֶהְדָּר לְבִנְיַן הַקֵּן שֶׁלָּנוּ! – נֶעֶנְתָה הַקְטַנָּה וְסִפְרָהּ לַחֲבֵרָהּ אֶת אֲשֶׁר רָאֲתָה זֶה עַתָּה בֵּין הַסִּרְפָּדִים.

– זֶהוּ בֶּאֱמֶת רַעֲיוֹן! עוֹד הַיּוֹם נִגַּשׂ לַמְלָאכָה!

אוֹתָהּ שָׁעָה אָצָה־רָצָה הַקְטַנָּה וְהֵחֵלָּה מְלַקֶּטֶת גִּבְעוֹלִים דַּקִּים. הַפָּשׁוֹשׁ הִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד, וּבְקוֹלוֹת צְרִיחָה בִּשֵׂר לְכָל חֲבֵרָיו כִּי הִנֵּה מָצָא לוֹ מָקוֹם לִבְנוֹת קֵן לוֹ, וְאוֹי־אוֹי לַזָּר אֲשֶׁר יָעֵז לָבוֹא לִגְבוּלוֹ!

בִּנְיַן הַקֵּן נִמְשַׁךְ יָמִים מִסְפָּר. הוּא הָיָה חָמוּד. בְּצִדּוֹ הָאֶחָד נִסְמַךְ הַקֵּן אֶל גִּבְעוֹל הַסִּרְפָּד בְּגֹבַהּ נָמוּךְ מֵעַל פְּנֵי הַקַּרְקַע. הַקֵּן הָיָה מָאֳרָךְ וּמְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ. הַפֶּתַח הָיָה בָּנוּי בְּצוּרַת עִגוּל מִן הַצַּד. – זֶה בִּכְדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם לֹא יַרְטִיב אֶת הַבֵּיצִים הַחוּמוֹת. – הִסְבִּירָה הַפָּשׁוֹשָׁהּ לְבֶן־זוּגָהּ.

כַּאֲשֶׁר נִגְמְרָה הַמְּלָאכָה, נִכְנְסָה הַפָּשׁוֹשָׁהּ לְתוֹךְ הַקֵּן וְכַעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר נָחוּ חָמֵשׁ בֵּיצִים אֲדַמְדַּמּוֹת וּזְעִירוּת בְּתוֹךְ הַקֵּן.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, וְקוֹלוֹת צִיּוּץ וּצְוָחָה נִשְׁמְעוּ בֵּין הַסִּרְפָּדִים. הַגּוֹזָלִים שֶׁבָּקְעוּ וְיָצְאוּ מִן הַבֵּיצִים הָיוּ פּוֹעִים וּמְבַקְּשִׁים אֹכֶל.הֵם הָיוּ רְעֵבִים. הָאָב וְהָאֵם הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲבָאַת אֹכֶל לַקְטַנִּים.

לִפְעָמִים, יֵשׁ וְהָיָה עוֹבֵר מִי מִן הַיְלָדִים לְיַד הַקֵּן. שָׁמַע הַיֶּלֶד קוֹלוֹת הַצִּיּוּץ הָעוֹלִים – מִיָּד הָיָה נֶעֱצַר, מְבַקֵּשׁ לָדַעַת מֵהֵיכָן זֶה בּוֹקְעִים קוֹלוֹת הַצִּיּוּץ.

– צְרְרְרְ… – הָיָה נִשְׁמָע לְפֶתַע קוֹל אַזְהָרָה אָרֹךְ. מִיָּד הָיוּ הַקּוֹלוֹת הָאֲחֵרִים מִשְׁתַּתְּקִים. לְעֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַתָּמֵהַּ נִרְאֲתָה לְפֶתַע פְּקַעַת אֲפֹרָה שֶׁל נוֹצוֹת עָפָה בְּסָמוּךְ לוֹ. רָצָה הַיֶּלֶד לִשְׁלֹחַ יָדוֹ לִרְדֹּף אַחַר הַצִּפּוֹר. הָיָה הַיֶּלֶד אָץ־רָץ אַחַר הַצִּפּוֹר הַמִּתְרַחֶקֶת, וְזוֹ נֶעֶלְמָה לְפֶתַע כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָהּ הָאֲדָמָה.

הָיָה זֶה הַפָּשׁוֹשׁ־הָאָב אֲשֶׁר לְמַרְאֵה אוֹיֵב מִתְקָרֵב, מִיָּד הָיָה מוֹצִיא קוֹל אַזְהָרָה מִגְּרוֹנוֹ. קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקְטַנִּים נִשְׁתַּתְּקוּ, וְהוּא, הָאָב הַנֶּאֱמָן, הָיָה מַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, רָץ־עָף אֶל עֵבֶר הַשּׁוֹדֵד וּמְנַסֶּה לְהַרְחִיק אוֹתוֹ מִמְּקוֹם הַקֵּן.

וְהַפָּשׁוֹשׁ הָיָה כִּמְעַט תָּמִיד מַצְלִיחַ בַּתַּחְבּוּלוֹת שֶׁלּוֹ, וְהַקֵּן עַל יוֹשְׁבָיו נִשְׁאֲרוּ שְׁלֵמִים וְאִישׁ לֹא פָּגַע בָּהֶם.

וְכַאֲשֶׁר יָכְלוּ הַגּוֹזָלִים לָעוּף וְלַעֲזֹב אֶת קִנָּם, נִגְּשׁוּ הַמְאֻשָּׁרִים, הַגּוֹזָלִים וְהוֹרֵיהֶם, אֶל צִמְחֵי הַסִּרְפָּד שֶׁהַגָּוֶן הַצָּהֹב הֵחֵל כְּבָר מִשְׁתַּלֵּט בַּעֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לָהֶם: – תּוֹדָה לָכֶם, עֲלֵי הַסִּרְפָּד הַצּוֹרְבִים, עַל אֲשֶׁר נְתַתֶּם לָנוּ מִשְׁכָּן בְּתוֹכְכֶם. אַתֶּם שְׁמַרְתֶּם עָלֵינוּ כָּל הַיָּמִים, אֲנַחְנוּ נִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם. אָנוּ נִקְטֹף בְּמַקּוֹרֵינוּ אֶת הַזְּרָעִים שֶׁלָּכֶם וְנָפִיץ אוֹתָם לַמֶּרְחַקִּים. נִזְרַע אוֹתָם בְּצִלָם שֶׁל עֲצֵי הַשִּׁטָּה, וְלַשָׁנָה הַבָּאָה נָשׁוּב וְנִבְנֶה קִנֵּינוּ בֵּין גִּבְעוֹלֵיכֶם. שָׁלוֹם, וּלְהִתְרָאוֹת לַשָׁנָה הַבָּאָה.

אָמְרוּ וְנֶעֶלְמוּ הַפָּשׁוֹשִׁים, וְהֵחֵלּוּ עָפִים לָהֶם בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם.

א

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּטֶרֶם עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בָּרָקִיעַ, נֵעוֹר יוֹרָם מִשְּׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה לְקוֹלוֹ שֶׁל תִּרְתּוּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ.

וְהַקּוֹל: תּוּר! תּוּר! תּוּר! הוֹלֵךְ וְנִשְׁנֶה מִפַּעַם לְפַעַם וְאֵינוֹ פּוֹסֵק.

– מָה־הַקּוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי? – הִרְהֵר הַיֶּלֶד בְּלִבּוֹ. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו, הִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן וְהֶחְלִיט לְמַהֵר קוּם. הוּא רָצָה לְהִתְלַבֵּשׁ וְלָלֶכֶת כְּדַרְכּוֹ לְבֵית־הַסֵּפֶר.

– מָה־הַחִפָּזוֹן אֲשֶׁר נֶחְפַּזְתָּ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמּוֹ, – הֲשָׁכַחְתָּ, יוֹרָמִי הֶחָמוּד, כִּי מֵהַיּוֹם הֵחֵל הַחֹפֶשׁ וְכִי פָּטוּר אַתָּה מִלָּקוּם וְלָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר?

– פָּטוּר מִלֶּכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר? – חָזַר יוֹרָמִי אַחַר דִּבְרֵי הוֹרָתוֹ, וּבְטֶרֶם הֵסִיר אֶת קוּרֵי־הַשֵּׁנָה אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו שֵׁנִית, שָׁאַל: – וּמַה־קּוֹל הַתּוֹר אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹמֵעַ?

– מָה? כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ כִּי הַתּוֹרִים חָזְרוּ זֶה יָמִים מִסְפָּר מִגָּלוּתָם וְהֵם כְּבָר עֲסוּקִים בְּבִנְיַן קִנָּם?

– הַתּוֹרִים חָזְרוּ? – הִמְהֵם יוֹרָם. הוּא לֹא הוֹסִיף לִשְׁאֹל, כִּי רֹאשׁוֹ צָנַח בִּכְבֵדוּת עַל הַכֵּר וַיֵּרָדֵם.

– שֵׁנָה מְתוּקָה, חֲבִיבִי! – גָּחֲנָה הַאֵם עַל מִטַּת בְּנָהּ וְנָשְׁקָה לוֹ בְּחִבָּה עַל מִצְחוֹ, – עָיֵף הִנְּךָ! כָּל הַחֹרֶף הָיִיתָ נֶאֱלָץ לָקוּם בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר, עַכְשָׁו תָּנוּם, תִּישַׁן, בְּנִי, כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ. בְּדַבְּרָהּ זֹאת כִּסְּתָה הָאֵם בַּשְׂמִיכָה אֶת הַקָּטָן וְאַחַר יָצְאָה אֶת הַחֶדֶר בִּצְעָדִים קַלִּילִים.

וְיוֹרָם! הוּא לֹא שָׁמַע, לֹא רָאָה, הוּא הָלַךְ שֶׁבִי אַחַר מַלְאַךְ הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר קָסַם לוֹ בְּמַרְאוֹת פֶּלֶא וּתְמוּנוֹת הוֹד.

ב

בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה יוֹרָם וְהִנֵּה זוּג תּוֹרִים חֲמוּדִים יָרַד מִמְּרוֹמֵי צַמֶּרֶת עֵץ הָאֱקָלִפְּטוּס רָם־הַקּוֹמָה וְנִכְנְסוּ אֶל חַדְרוֹ. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַשְּׁנַיִם קָרְבוּ אַט אֶל מִטָּתוֹ וּבִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם קִדְּמוּ פָּנָיו בִּבְרָכָה וְיֹאמְרוּ לוֹ: – בֹּקֶר טוֹב, יוֹרָם הֶחָמוּד! עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ מִמֶּרְחַקִּים וְעִמְּךָ נָגוּר כָּל יְמוֹת הַקָּיִץ. הַשָּׂמֵחַ הִנְּךָ לְבוֹאֵנוּ אֵלֶיךָ?

וְיוֹרָמִי! הוּא לֹא תָּמַהּ כְּלָל עַל הַתּוֹרִים הַמְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הֵם נִדְמוּ לוֹ כַּחֲבֵרָיו הוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם אֲשֶׁר הִכִּיר וְעִמָּהֶם הִתְרוֹעֵעַ יוֹם יוֹם.

וְיוֹרָם הֵשִׁיב:

– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם וּבְרָכָה לָכֶם, תּוֹרִים חֲבִיבִים! מַדּוּעַ זֶה לֹא רְאִיתִיכֶם כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף? לְאָן נֶעְלַמְתֶּם, אַתֶּם הַחֲמוּדִים?

וְהַתּוֹר הַזָּכָר הֵשִׁיב: – כֵּן, יוֹרָם הַטּוֹב! מִמֶּרְחַקִּים שַׁבְנוּ. כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף הָיִינוּ רְחוֹקִים־רְחוֹקִים. גַּרְנוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁם הָיָה חַם וְנָעִים כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף. בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ רְעַדְתֶּם מִקֹּר, הָיִינוּ אָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַנָּעִים.

– וְכֵיצַד זֶה הִגַּעְתֶּם אֶל אוֹתָהּ הָאָרֶץ הַחַמָּה? – שָׁאַל יוֹרָם, – הַאִם בְּרֶגֶל עֲבַרְתֶּם אֶת הַדֶּרֶךְ הַאֲרֻכָּה? אוֹ אוּלַי בַּאֲוִירוֹן טַסְתֶּם? וְאוּלַי בָּאֳנִיָּה חֲצִיתֶם אֶת הַיָּם?

– בַּאֲוִירוֹן? בָּאֳנִיָּה? לֹא וָלֹא, חֲבִיבִי! – הֵשִׁיב הַתּוֹר, – רְצוֹנְךָ לָדַעַת הַכֹּל, הַקְשֵׁב לְסִפּוּרִי, אַךְ אַל־נָא תַּפְרַע אוֹתִי בִּשְׁאֵלוֹתֶיךָ הָרַבּוֹת.

וְהַתּוֹר הֵחֵל לְסַפֵּר: – אָמְנָם טוֹב הָיָה בְּאֶרֶץ הַזֹּאת. שֶׁמֶשׁ נְעִימָה זָרְחָה, גַּרְעִינִים וּשְׁאָר מְזוֹנוֹת מָצָאנוּ לְרֹב בַּגְרָנוֹת, אַף הַגּוֹזָלִים שֶׁלָּנוּ הִתְפַּתְּחוּ וְגָדְלוּ יָפֶה. אַךְ הִנֵּה בָּאוּ יָמִים קָשִׁים. רוּחוֹת סָעֲרוּ וְהֶעֱלוּ אָבָק רַב עַד הַשָּׁמַיִם. עֵצִים הִתְנוֹעֲעוּ וַעֲנָפִים נִשְׁבָּרוּ. לַיְלָה אֶחָד וְהָרוּחַ כִּמְעַט וְהִפִּיל אוֹתָנוּ מֵעַל הָעֵץ אֲשֶׁר עָלָיו שָׁכַנּוּ. כֵּן! רַע מְאֹד הָיָה בַּיָּמִים הַהֵם.

וּפַעַם בְּצֵאתִי לַשָּׂדֶה לֶאֱסֹף מָזוֹן – נִכְנְסָה הַתּוֹרָה לְדִבְרֵי חֲבֵרָהּ, – וְהִנֵּה רָאִיתִי כִּי אֵין גַּרְעִינִים וְאֵין לִמְצֹא תְּבוּאָה, לֹא בַּגֹרֶן וְאַף לֹא בַּשָּׂדֶה. אוֹתוֹ יוֹם הָיְתָה בִּטְנִי רֵיקָה לְגַמְרֵי. בָּנַי הַחֲמוּדִים אֲשֶׁר בֵּינְתַיִם גָּדְלוּ וְיָכְלוּ לִמְצֹא לָהֶם בְּעַצְמָם אֶת מְזוֹנָם, בָּאוּ אֵלַי וְהֵם מִתְחַנְּנִים:

– אִמָּא! אֹכֶל!

וַאֲנִי! אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲזֹר לָהֶם בִּמְאוּמָה.

– וְלַיְלָה אֶחָד – הִמְשִׁיךְ הַתּוֹר דְּבָרָיו, – הִרְגַּשְׁתִּי קֹר חוֹדֵר בְּעַצְמוֹתַי. כֻּלִּי רוֹעֵד הָיִיתִי כָּל הַלָּיְלָה. לַשָּׁוְא סִמַּרְתִּי נוֹצוֹתַי. הַדָּבָר הָיָה לְלֹא הוֹעִיל. אָז גָּמְלָה הַחְלָטָה בְּלִבֵּנוּ: הָבָה נָקוּם וְנַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה! כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי לְמָּחֳרָת עִם חַבֵרַי הַתּוֹרִים, שָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם, כִּי גַּם הֵם הֶחְלִיטוּ לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

יָדַעְנוּ כִּי בָּאָרֶץ הַשְּׁכֵנָה, שָׁם מֵעֵבֶר לַמִּדְבָּר, נִמְצֵאת מִצְרַיִם, הָאָרֶץ הַחַמָּה. זָכַרְתִּי פִּנָה זוֹ מִבִּקּוּרִי בָּהּ בַּשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. אֵלֶיהָ אָמַרְנוּ לִנְדֹד. יָדַעְנוּ כִּי שָׁם נִמְצָא מָזוֹן לָרֹב. הֵן שָׁם נָהָר גָּדוֹל זוֹרֵם וְשָׁם אֵין גְּשָׁמִים וְאֵין קֹר. שָׁם שֶׁמֶשׁ פָּז יוֹקֶדֶת כָּל הַיָּמִים.

וְיוֹם אֶחָד נִקְהֲלוּ הַבָּנִים וְהָאַחִים, הַקְּרוֹבִים וְהַמַּכָּרִים מִן הַתּוֹרִים וְכֻלָּם נְכוֹנִים הָיוּ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. עִם מַשַּׁב רוּחַ הַיָּם יָצָאנוּ כֻּלָּנוּ. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הָיִינוּ מְטַפְּחִים בְּחָזְקָה בִּכְנָפֵינוּ הָאַמִּיצוֹת. לְרַגְלֵינוּ לְמַטָּה נִרְאוּ כְּפָרִים רוֹבְצִים וְהֵם עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִלַּהַט הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ אָנוּ לֹא שַׂמְנוּ לֵב לָהֶם. לִפְרָקִים הָיָה עָנָן לְמַעְלָה מְכַסֶּה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאָז הִרְגַּשְׁנוּ קְרִירוּת נְעִימָה.

הִגִּיעַ הָעֶרֶב! עֲיֵפִים הָיִינוּ וִיגֵעֵי כֹּחַ. הַכְּנָפַיִם עוֹד טִפְּחוּ בָּאֲוִיר, אַךְ הִרְגַּשְׁנוּ כִּי עוֹד מְעַט וְאָנוּ נִהְיֶה נֶאֱלָצִים לִצְנֹחַ לְמַטָּה, כִּי אָפֵס כֹּחֵנוּ.

– חֶבְרַיָּה! – הִצִּיעַ זְקַן הַתּוֹרִים הַמַּדְרִיךְ אֶת הַלַּהֲקָה, – עָלֵינוּ לָרֶדֶת אָרְצָה. בְּטֶרֶם נֵרֵד עָלֵינוּ לָתוּר אַחַר מָקוֹם, בּוֹ נִמְצָא מַיִם לְרַוּוֹת אֶת צִמְאוֹנֵנוּ.

בִּכְבֵדוּת יָרַדְנוּ מַטָּה וְהִתְחַלְנוּ מְבַקְּשִׁים אַחַר אַמַּת מַיִם, שְׁלוּלִית אוֹ בֶּרֶז – אַךְ לַשָּׁוְא! שְׁמָמָה שָׁלְטָה מִסָּבִיב לָנוּ, אֶל כָּל אֲשֶׁר הִפְנִינוּ עֵינֵינוּ. עֵץ לֹא נִרְאֶה עַל פְּנֵי הַמִּישׁוֹר, מַיִם לֹא הִזְהִירוּ בְּכָל הַשֶּׁטַח רְחַב־הַיָּדַיִם. אֲשֶׁר מֵעָלָיו הָיִינוּ עָפִים וְחָגִים שָׁעָה אֲרֻכָּה.

– כַּנִּרְאֶה הָיָה זֶה הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל. – הֵעִיר יוֹרָם וְרַחֲמָנוּת שָׁפְעָה מִדְּבָרָיו אֵלֶּה, כִּי הִצְטַעֵר צַעַר רַב בְּצַעֲרָם שֶׁל הַתּוֹרִים הַחֲמוּדִים.

– כֵּן, חֲבִיבִי! הָיָה זֶה הַמִּדְבָּר הָאָיֹם וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר מַיִם אֵין בּוֹ. – הֵשִׁיב הַתּוֹר וְהִפְסִיק לְרֶגַע קָט אֶת סִפּוּרוֹ

– לְפֶתַע וְהִנֵּה נִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה אֲיֻמָּה. רוּחַ זוֹ טִלְטְלָה אוֹתָנוּ הֵנָּה וָהֵנָּה. מֵעָצְמַת הָרוּחַ הִתְפַּזְּרָה הַלַּהֲקָה אֶל כָּל עֵבֶר אֲנִי עַצְמִי הוּטַלְתִּי כְּמֵת עַל הָאָרֶץ כִּי נֶחְבַּטְתִּי קָשׁוֹת בְּרֹאשִׁי. כַּמָּה זְמַן שָׁכַבְתִּי מִתְעַלֵּף, לֹא אֵדָע! אֶזְכֹּר רַק כִּי בְּעוֹד חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תֵּבֵל, הִרְגַּשְׁתִּי קֹר אָיֹם הַחוֹדֵר לְעַצְמוֹתַי. קֹר זֶה הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אוֹתִי לְחַיִּים. הִסְתַּכַּלְתִּי מִסָּבִיב לִי. מִכָּל עֵבֶר נִרְאוּ לְפָנַי סְלָעִים מַלְבִּינִים וְחִוְּרִים. אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הֵחֵלּוּ עוֹלוֹת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהֵן חִמְּמוּ בְּמִקְצָת אֶת גּוּפִי הַקָּפוּא. נִסִּיתִי לִפְרֹשׁ כְּנָפַי וּלְשִׂמְחָתִי נוֹכַחְתִּי, כִּי לְאַחַר הִתְאַמְּצוּת רַבָּה עָלָה בְּיָדִי לְהִתְרוֹמֵם וְלָשׁוּט בַּאֲוִיר הַבֹּקֶּר הָרַעֲנָן.

מָה־שָּׂמַחְתִּי, כְּשֶׁרָאִיתִי עוֹד כַּמָּה תּוֹרִים מִתְרוֹמְמִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְאַף הֵם הֵחֵלּוּ מִתְקָרְבִים אֵלַי. בֵּין הָעוֹלִים הִבְחַנְתִּי, לְשִׂמְחָתִי, אַף בַּחֲבֶרְתִּי הַתּוֹרָה, הָעוֹמֶדֶת עַתָּה עַל יָדְךָ.

– כַּמָּה אָיֹם הָיָה לַיְלָה זֶה! כָּל יְמֵי חַיֵּי אֶזְכְּרֶנוּ. – נֶאֶנְחָה הַתּוֹרָה, – גַּלְמוּדָה רָבַצְתִּי בֵּין סַלְעֵי הַמִּדְבָּר. הָיִיתִי בְּטוּחָה כִּי כָּאן אֶמְצָא אֶת מוֹתִי וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת אֶת בַּעֲלִי וִילָדַי…

וְשׁוּב הִמְשִׁיךְ הַתּוֹר: – לְאָשְׁרֵנוּ, רָאִינוּ לֹא הַרְחֵק מֵעִמָּנוּ וְהִנֵּה לְמַטָּה מִתַּמְּרִים וְעוֹלִים עֵצִים גְּבוֹהֵי קוֹמָה – כָּאן וַדַּאי שֶׁנִמְצָא מָיִם! – אָמַר אַחַד הַחֲבֵרִים־הַתּוֹרִים, – עָלֵינוּ לָרֶדֶת לְמַָטָּה.

בְּאֵין בְּרֵרָה אָסַפְנוּ כְּנָפֵינוּ וַעֲיֵפִים נָפַלְנוּ לְמָטָּה. הַפַּעַם לֹא חָשַׁשְׁנוּ לָהֶם, לִבְנֵי הָאָדָם. פַּחְדָּם סָר מֵאִתָּנוּ, כִּי אָמַרְנוּ: נִפֹּל־נָא בִּידֵי אָדָם, וְאַל נָמוּת בַּצָמָא.

– וְאָמְנָם מָצָאנוּ מַיִם! – נֶאֱנַח הַתּוֹר לְאַחַר רִגְעֵי שְׁתִיקָה מֻעָטִים, – בְּנֵי אָדָם אֲחָדִים עָמְדוּ לְיַד בּוֹרוֹת מַיִם וְהָיוּ מְעָרִים מִכְּלֵיהֶם מִן הַנּוֹזֵל הַיָּקָר הַזֶּה. בַּתְּעָלוֹת זָרְמוּ מַיִם וְהָיוּ מַשְׁקִים אֶת הַיְּרָקוֹת בַּגִּנָּהּ. מַיִם אֵלֶּה הָיוּ רַעֲנַנִּים וְיָפִים. נָפַלְנוּ לְיַד אַמּוֹת־הַמַּיִם וְשִׁקַּעְנוּ בָּהֶם אֶת רָאשֵׁינוּ. שָׁתִינוּ וּשָׁתִינוּ בְּתַאֲוָה עַזָּה עַד שֶׁרָוִינוּ.

וְעוֹד אָנוּ גּוֹמְעִים לַהֲנָאָתֵנוּ וְהִנֵּה קָרְבוּ אֵלֵינוּ יְלָדִים אֲחָדִים, הֵם נִגְּשׁוּ אַט־אַט וְתָפְסוּ בִּידֵיהֶם אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר לֹא הִרְגִּישׁוּ בְּבוֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה.

הַמִּסְכֵּנִים! הֵם נִסּוּ לְהֵחָלֵץ מִידֵי תּוֹפְסֵיהֶם, אַךְ לֹא יָכֹלוּ. שְׁאוֹן מַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם הֵעִיר אֶת הָאֲחֵרִים וְאֵלֶּה פָּרְשׁוּ כַּנְפֵיהֶם וְיָּנוּסוּ מִן הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה.

אוֹתוֹ הַיּוֹם בּוֹ רָאִינוּ אֶת מֵימֵי הַנָּהָר הַגָּדוֹל הָיָה יוֹם חַג לָנוּ. לְרַגְלֵינוּ לְמַטָּה גִּלְגֵּל יְאוֹר אַדִּיר אֶת מֵימָיו וְיָרָק רַב נִרְאֶה מִסָּבִיב לוֹ.

– כָּאן נַחֲנֶה כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף. – הוֹדִיעַ הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרַת הַתּוֹרִים. מִיָּד יָרַדְנוּ לְמַטָּה וְשָׁם חָנִינוּ עֵת רַבָּה.

– יוֹדֵעַ אֲנִי – נִכְנַס יוֹרָם לְדִבְרֵי הַמְסַפֶּרֶת, – נָהָר זֶה הוּא הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר הַנִּילוּס, הָעוֹבֵר בְּלִבָּהּ שֶׁל מִצְרָיִם. נָהָר זֶה יוֹצֵא מִמֶּרְכָּזָהּ שֶׁל אַפְרִיקָה הָעֲשִׁירָה בְּמַיִם. אַחַר הוּא עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה־אֲרֻכָּה עַד נָפְלוֹ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן.

– טוֹב! טוֹב הָיָה לָנוּ בְּמִצְרַיִם. – הִמְשִׁיךְ הַתּוֹר סִפּוּרוֹ, – מָצָאנוּ כָּאן מַיִם בְּשֶׁפַע, מָזוֹן מִכָּל טוּב: גַּרְעִינִים וָיֶרֶק. דָּבָר לֹא חָסַר לָנוּ. אוּלָם אָנוּ הִתְגַּעְגַּעְנוּ תָּמִיד עַל מוֹלַדְתֵּנוּ, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הִרְגַּשְׁנוּ כִּי גֵרִים אָנוּ בְּאֶרֶץ זוֹ, וְתָמִיד הִפְצַרְתִּי בְּזוּגָתִי כִּי נָשׁוּב הַבָּיְתָה. וְאָמְנָם, לֹא בָּנִינוּ קֵן לָנוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.

ג

לְאַחַר חֳדָשִׁים רַבִּים – הִמְשִׁיךְ הַתּוֹר, – חָלוּ שִׁנּוּיִים מָרְגָּשִׁים בְּמֶזֶג־הָאֲוִיר. רוּחוֹת חַמּוֹת הֵחֵלּוּ נוֹשְׁבוֹת מִן הַמִּדְבָּר וְגַל שֶׁל חֹם הִשְׁתַּלֵּט עַל הָאָרֶץ. אוֹתָם יָמִים גָּמְלָה בָּנוּ הַהַחְלָטָה לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ־מוֹלַדְתֵּנוּ.

בְּאַחַד הַיָּמִים נָשָׂאתִי עֵינַי אֶל תְּכֵלֶת הָרָקִיעַ וְהִנֵּה רָאִיתִי לְהָקוֹת לְהָקוֹת שֶׁל עוֹפוֹת גְּדוֹלִים, בַּעֲלֵי רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וּמַקּוֹרִים אֲדֻמִּים, חוֹלְפוֹת וְעוֹבְרוֹת עַל פָּנֵינוּ.

– אֵלּוּ הָיוּ בְּוַדַּאי הַחֲסִידוֹת? – שָׁאַל יוֹרָם.

– נָכוֹן מְאֹד! – הֵשִׁיב הַתּוֹר, – חֲסִידוֹת הָיוּ אֵלּו. פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַי וְטַסְתִּי בְּעִקְבוֹתֵיהֶן. מִפִּיהֶן נוֹדַע לִי כִּי הֵן חוֹזְרוֹת עַתָּה אֶל מוֹלַדְתָּן הָרְחוֹקָה. מְאֹד קִנֵּאתִי בְּאֵלֶּה הָאַמִּיצוֹת. מִיָּד חָזַרְתִּי אֶל אִשְׁתִּי וְאֶל מַכָּרַי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי וְשָׁמָעְתִּי.

– הָבָה נִפְרֹשׂ גַּם אָנוּ כְּנָפֵינוּ וְנָשׁוּבָה הַבָּיְתָה! – קָרְאָה אַחַת הַתּוֹרוֹת, – שָׁמַעְתִּי כִּי שָׁם, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, טוֹב וְנָעִים בְּיָמִים אֵלֶּה. הַקֹּר חָלַף־הָלַךְ לו, הָעֵצִים פּוֹרְחִים וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה מָזוֹן נִמְצָא עַתָּה שָׁם, בָּאָרֶץ הַחַמָּה הַטּוֹבָה.

– בְּנֵי אָדָם קוֹרְאִים לִתְקוּפָה חֲמוּדָה זוֹ בְּשֵׁם אָבִיב. – הֵעִיר יוֹרָם.

– לְמָחֳרָת הַיּוֹם – הִמְשִׁיךְ הַתּוֹר דְּבָרָיו, – גָּמַרְנוּ אֹמֶר וְיָצָאנוּ אֶת אֶרֶץ־מִצְרַיִם. אוֹתָם הַיָּמִים הָיִינוּ שְׂבֵעִים מְאֹד וּמַרְאֵנוּ הָיָה נָאֶה. הֶחֱלַפְנוּ נוֹצוֹתֵינוּ, וַחֲמוּדִים הָיִינוּ בְּתִלְבָּשְׁתֵּנוּ הַחֲדָשָׁה. הַפַּעַם קַלָּה וְנָאָה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ. הִגַּעְנוּ הֵנָּה בְּשָׁלוֹם, וְזֶה לָנוּ יָמִים מִסְפָּר בְּאַרְצְכֶם הַחֲמוּדָה. – סִיֵם הַתּוֹר דְּבָרָיו.

– בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם, תּוֹרִים חֲבִיבִים! – קִדֵּם יוֹרָם בַּחֲבִיבוּת אֶת זוּג הַתּוֹרִים, – וּמָה אוֹמְרִים אַתֶּם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ?

– זֶה עַתָּה הִתְחַלְנוּ בְּבִנְיַן קִנֵּנוּ. – הֵשִׁיבוּ הַתּוֹרִים, – אָסַפְנוּ גִּבְעוֹלִים לָרֹב, וּבְקָרוֹב, כַּאֲשֶׁר יִשְׁלַם הַבִּנְיַן, תְּמַהֵר זוּגָתִי וְתַטִּיל בּוֹ אֶת בֵּיצֶיהָ הַלְּבָנוֹת. עַל הַבֵּיצִים הַלָּלוּ נִדְגֹּר חֲלִיפוֹת עַד אֲשֶׁר יִבָּקְעוּ וְיֵצְאוּ מֵהֶן גּוֹזְלִים חֲמוּדִים.

– בִּרְכָתִי לָכֶם! וּלְוַאי וְתְגַדְּלוֹ דּוֹר נָאֶה שֶׁל תּוֹרִים בָּאָרֶץ! – קָרָא יוֹרָם בַּעֲלִיצוּת לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה.

– אֲבָל יוֹרָמִי! הִזָּהֵר וְהַזְהֵר אֶת חֲבֵרֶיךָ כִּי לֹא יִגְּעוּ לְרָעָה בַּקֵּן שֶׁלָּנוּ. יֵשׁ וִילָדִים רְשָׁעִים מִתְנַפְּלִים עַל הַקֵּן וּמַשְׁמִידִים אוֹתוֹ.

– אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם! – הִתְעוֹרֵר יוֹרָם, – מִי אֲשֶׁר יָעֵז לִנְגֹע בָּכֶם, הוּא יֵדַע אֶת יָדִי הַחֲזָקָה!…

ד

– מָה־הַצְּעָקוֹת שֶׁהִנְּךָ מַשְׁמִיעַ? מָה־הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר מִתּוֹךְ שֵׁנָה? – שָׁאֲלָה הָאֵם שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַחֶדֶר לְשֵׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל בְּנָהּ הַיָּשֵׁן.

– הוֹי אִמָּא! – הֵשִׁיב יוֹרָם כְּשֶׁהוּא חוֹכֵךְ אֶת עֵינָיו הָאֲחוּזּוֹת עֲדַיִן בְּחַבְלֵי הַתְּנוּמָה, – בַּחֲלוֹמִי רָאִיתִי זוּג תּוֹרִים, אֲשֶׁר סִפְּרוּ לִי בַּאֲרִיכוּת אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בְּדַרְכָּם מִצְרָיְמָה וַחֲזָרָה אֵלֵינוּ. הֵם סִפְּרוֹ לִי כִּי הֵחֵלּוּ בְּבִנְיַן קִנָּם כָּאן וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנִּי כִּי אָגֵּן עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַיְלָדִים הָרָעִים. הֲלֹּא רַחְמָנוּת עֲלֵיהֶם, עַל הַיָּפִים הַלָּלוּ.

– צָדַקְתָּ, בְּנִי. – עָנְתָה הָאֵם, – וּבֶאֱמֶת עָלֶיךָ לְהַזְהִיר אֶת חֲבֵרֶיךָ לְבַל יִגְּעוּ לְרָעָה בַּתּוֹרִים הַמִּסְכֵּנִים, עֲלֵיכֶם לְקַדֵּשׁ מִלְחָמָה בָּרְשָׁעִים גּוֹזְלֵי־הַקִּנִים הָאַכְזָרִים.

אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁמַע בַּחוּץ קוֹלוֹ הַמִּתְרוֹנֵן שֶׁל הַתּוֹר, וְהוּא קוֹרֵא: תּוּר! תּוּר! תּוּר! תּוּר! וְיוֹרָם נִדְמֶה הָיָה לוֹ כִּי הוּא שׁוֹמֵעַ אֵיךְ הַתּוֹר מוֹדֶה לוֹ עַל דְּבָרָיו הַטּוֹבִים וְעַל הַחְלָטָתוֹ לַעֲזֹר לָהֶם, לִידִידָיו הַתּוֹרִים, אֲשֶׁר שָׁבוּ לִפְקֹד אֶת מוֹלַדְתָּם וְלִבְנוֹת בָּהּ אֶת קִנָּם.

א

– יְלָדִים! רְצוֹנְכֶם בְּטִּיּוּל? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה יוֹם אֶחָד אֶת תַּלְמִידֶיהָ.

– וַדַּאי רוֹצִים! – הֵשִׁיבוּ הַקְּטַנִּים בְּמַקְהֵלָה, – הֵן יְמֵי הָאָבִיב עַתָּה וְכֹה טוֹב לְטַיֵל בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים. – אָמַר יוֹרָם.

– וּמָתַי נְטַיֵּל? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ, – הַאִם נֵצֵא מִיָּד? הִתְעַנְיֵן הַיֶּלֶד וְתֵכֶף לְאַחַר שְׁאֵלָתוֹ זוֹ מִהֵר לְהוֹצִיא אֶת יַלְקוּטוֹ מִן הַסַּפְסָל וְהֵחֵל מְכַנֵּס אֶת מַחְבְּרוֹתָיו וּסְפָרָיו הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הַשֻּׁלְחָן אוֹ בַּמַּכְתֵּבָה.

– מָה־הַחִפָּזוֹן, חֲבִיבַי? – נֶעֶנְתָה הַמּוֹרָה וְחִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתֶיהָ לְמַרְאֵה זְרִיזוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, – לֹא עַתָּה נֵצֵא לְטַיֵל כִּי אִם בְּעוֹד שָׁעוֹת מִסְפָּר, לְאַחַר שֶׁתֵּרֵד הַשֶּׁמֶשׁ, אֲנוּ נְטַיֵל בַּלָּיְלָה!

– בַּלַּיְלָה? קָפְאָה הַשְּׁאֵלָה עַל פְּנֵי הַיְלָדִים כֻּלָּם לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

– אֲנִי מְפַחֶדֶת לָצֵאת בַּלַּיְלָה מִפֶּתַח הַבַּיִת! הֵעֵזָּה וְאָמְרָה גְאֻלָּה הַפַּחְדָּנִית.

– מֵעוֹדִי לֹא יָצָאתִי מִבֵּיתֵנוּ אַחַר צֵאת־הַכּוֹכָבִים. – גִּמְגְּמָה אִילָנָה וְסִימָנֵי אֵימָה הִסְתַּמְּנוּ בְּפָנֶיהָ לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה הַמּוּזָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂרָה הַמּוֹרָה זֶה עַתָּה.

– אַבָּא לֹא יַרְשֶׁה לָצֵאת בַּלַּיְלָה! הֵן חשֶׁךְ בַּחוּץ! – הוֹדִיעָה קְצָרוֹת אֶרְאֶלָּהּ חִוְּרַת־הַפָּנִים.

– מַה־נּוּכַל לִרְאוֹת בַּחֹשֶׁךְ? וּבַמֶה נוּכַל לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַבְחִין בַּאֲפֵלַת הַלַּיְלָה? – שָׁאֲלוּ בְּבַת אַחַת כַּמָּה יְלָדִים וּמָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם בְּתִמָּהוֹן לְשֵׁמַע הַהַצָּעָה הַמְשֻׁנָּה.

– וּבְכָל זֹאת הָלֹךְ נֵלֵךְ! – הֵשִּׁיבָה בְּתֹקֶף הַמּוֹרָה. – יְלָדִים! עֲלֵיכֶם לְהוֹדִיעַ עַל זֹאת לְהוֹרֵיכֶם וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי יַרְשׁוּ לָכֶם לָצֵאת אַךְ הַלָּיְלָה. תֹּאמְרוּ לָהֶם – הוֹסִיפָה הַמּוֹרָה, – כִּי זֶהוּ טִיּוּל טֶבַע, וְלָכֵן עַל כֻּלְּכֶם לְהִמָּצֵא בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב לְיַד בֵּית־הַסֵּפֶר. אָנוּ לֹא נַרְחִיק לֶכֶת וְלֹא נִשְׁהֶה זְמַן רַב בַּחוּץ. אֲנִי מְקַוָּה כִּי אִישׁ מִכֶּם לֹא יֵעָדֵר הָעֶרֶב וּמֻבְטָחַנִי כִּי לֹא תִּתְחָרְטוּ עַל מַסָּע־פְּלָאִים זֶה.

בְּתִמָּהוֹן נִפְרְדוּ הַיְלָדִים מִמּוֹרָתָם וְיֵּלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ לְסַפֵּר אֶת הַבְּשׂוֹרָה, אַף הַהוֹרִים תָּמְהוּ עַל הוֹדָעָה זוֹ, אַךְ לֹא אָמְרוּ דָּבָר. הֵם הֵבִינוּ כִּי הַמּוֹרָה לְטוֹבַת הַיְלָדִים נִתְכַּוְּנָה, וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַרְשׁוֹת לַיְלָדִים לָצֵאת הָעֶרֶב.

הַמְסוּרוֹת שֶׁבְּאִמָּהוֹת עָטְפוּ אֶת יַלְדֵיהֶן בְּכַמָּה בְּגָדִים נוֹסָפִים וְלִוּוּ אוֹתָם אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר, וְשָׁם בִּקְּשׁוּ מִן הַמּוֹרָה כִּי תִדְאַג לְיַלְדֵיהֶם וְתַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם בְּעַיִן פְּקוּחָה.

ב

חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה יָרְדָה עַל הַסְּבִיבָה, בְּצֵאת הַקְּבוּצָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר. לִבּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַקְּטַנִּים דָּפְקוּ בְּעֹז מֵרֹב פַּחַד. יֵשׁ וּרְעָדָה אָחֲזָה אֶת אַחַד הַיְּלָדִים וְשִׁנָּיו הָיוּ נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ, כְּאִלּוּ תָּקְפָה אוֹתוֹ קַדַּחַת מֵרֹב מוֹרָא. זֶה לְיַד זֶה, צְפוּפִים וּדְחוּקִים הָלְכוּ הַחֲבֵרִים וְאֵין דּוֹבֵר דָּבָר.

הַיְלָדִים יָצְאוּ אֶת הַמּוֹשָׁבָה וְאָחֲזוּ דַּרְכָּם בֵּין שִׁטּוֹת הַמְשֻׁכּוֹת, שֶׁנִּצְּבוּ כְּשׁוֹמְרִים, מִסָּבִיב לְגִנּוֹת וּפַרְדֵּסִים.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מוּזָר וּבַכְיָנִי: וַי! וַי! הָלַךְ וְנִשְׁנָה הָקּוֹל.

מַה־זֶּה? – שָׁאֲלוּ כַּמָּה מֵהַיְלָדִים כְּשֶׁאוֹתוֹת בֶּהָלָה מִתְמַלְּטִים מִגְּרוֹנָם. הָאֵימָה מִפְּנֵי הַקּוֹל הַמּוּזָר רִתְּקָה אֶת הַיְלָדִים לִמְקוֹמָם וְאַף הַחֲלוּצִים הָאַמִּיצִים לֹא הֵעֵזּוּ לְהִתְקַדֵּם.

– מָה־הַבֶּהָלָה אֲשֶׁר תָּקְפָה אֶתְכֶם? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה, – כְּלוּם יְרֵאִים אַתֶּם מִפְּנֵי קוֹלָהּ שֶׁל צִפּוֹר־לָיְלָה?

– טוֹב! – הוֹסִיפָה הַמּוֹרָה, – עִמְדוּ עַל עָמְדְּכֶם בִּמְנוּחָה וְנוֹכַחְתֶּם וּרְאִיתֶם כִּי אַךְ צִפּוֹר הִיא זוֹ.

לְאַחַר שְׁנִיּוֹת מִסְפָּר הָלַךְ וְנִשְׁנָה הַקּוֹל: וַי! וַי! וְהוּא כֹּה קָרוֹב אֶל הַיְלָדִים.

– הִנֵּה הוּא! הוּא עוֹמֵד עַל עַמּוּד הַחַשְׁמַל! – קָרָא אֵלִיָּהוּ. מִיָּד הֵאִירָה הַמּוֹרָה בְּפָנַס הַכִּיס אֲשֶׁר לָהּ עַל פְּנֵי הָעַמּוּד. אֲלֻמַּת אוֹר בְּהִירָה וּמְסַנְוֶרֶת נִתְּכָה עַל הָעֵצִים וַהָלְכָה וְקָרְבָה אֶל הַמּוֹט הַגָּבֹהּ.

– הִנֵּה הִיא! – קָרְאוּ הַיְלָדִים פֶּה אֶחָד, בִּרְאוֹתָם צִפּוֹר כְּגֹדֶל יוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ בָּהִיר וְהִיא עוֹמֶדֶת נְבוּכָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָעַמּוּד.

– הִיא פּוֹרַחַת! – קָרְאוּ גְאֻלָּה וְיוֹאֵל לְמַרְאֵה הָעוֹף אֲשֶׁר פָּרַשׂ כְּנָפָיו וַיִמָּלֵּט אֶל מַמְלֶכֶת הַחֹשֶׁךְ.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! זֶה הָעוֹף פָּרַח לוֹ בְּשֶׁקֶט, לְלֹא מַשַּׁק כְּנָפַיִם, עַד כִּי לֹא הִרְגִּישׁוּ הַיְלָדִים בְּהֵעָלְמוֹ.

– הַרְאִיתֶם? הֵן פֶּלֶא הוּא! כֵּיצַד לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל הַצִּפּוֹר בִּשְׁעַת פְּרִיחָתָהּ?

– הֵיטַבְתֶּם לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹע. – חִיְּכָה הַמּוֹרָה, – צִפּוֹר זוֹ אֲשֶׁר רְאִיתֶם – עוֹף לַיְלָה הִנֵּהוּ וְ"כוֹס" שְׁמוֹ. כּוֹס זֶה, כְּכָל הַצִּפֳּרִים הַמְעוֹפְפוֹת בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לוֹ כְּסוּת נוֹצוֹת רַכָּה מְאֹד וְהוֹדוֹת לְכָךְ יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ לְלֹא קוֹל וּלְלֹא רָעַשׁ.

– מָה? כְּלוּם צִפּוֹר זוֹ יְרֵאָה מִפְּנֵי הָרַעַשׁ? הַאִם “גָּנַּב” הִיא אֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁמֹע אֶת צְעָדֶיהָ? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– כִּמְעַט וְצָדַקְתָּ, חֲבִיבִי! – הַשִׁיבָה הַמּוֹרָה וְנֶהֶנְתָה מִדְּבָרָיו שֶׁל תַּלְמִידָה, – עוֹפוֹת־הַלַּיְלָה עוֹפוֹת טֶרֶף הֵם: כְּגַנָּבִים, לְלֹא רַעַשׁ, מִתְנַפְּלִים אֵלֶּה עַל טַרְפָּם, הַנָּם בְּקִנּוֹ אוֹ בְּמַחֲבוֹאוֹ, תּוֹפְסִים אוֹתוֹ וְטוֹרְפִים אוֹתוֹ. בְּשֶׁקֶט יַעֲשׂוּ אֶת מְלָאכְתָּם, לְבַל יַרְגִּישׁוּ הַנִּתְקָפִים בְּבוֹא הַשּׁוֹדֵד.

– רְשָׁעִים שֶׁכָּאֵלֶּה! – הִתְמַרְמְרוּ הַיְּלָדִים.

– לֹא, לְגַמְרֵי לֹא רְשָׁעִים הֵם. הַצִּפֳּרִים הָאֵלֶּה טוֹרְפוֹת עַכְבָּרִים, לְטָאוֹת, עַכְבְּרֵי שָׂדֶה וְעוֹד וּמְבִיאוֹת תּוֹעֶלֶת רַבָּה לְחַקְלָאוּתֵנוּ. הַכּוֹס אֵינוֹ בּוֹנֶה לוֹ קֵן. הוּא מוֹצֵא מִשְׁכָּן לוֹ בְּפִנּוֹת הָרְפָתוֹת, בֵּין חֳרָבוֹת וּמִתַּחַת לְגַגּוֹת. הַכּוֹסִים מוֹפִיעִים עַל עַמּוּדֵי הַחַשְׁמַל הַגְּבֹהִים בֵּין הָעַרְבַּיִם וּבְטַיֶּלְכֶם בְּלֵילוֹת הָאָבִיב תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלָם: וַי! וַי! קַאוּ! קַאוּ! בְּלֹא רַעַשׁ מִתְנַפְּלִים אֵלֶּה עַל טַרְפָּם – לְטָאוֹת, עַכְבְּרֵי שָׂדֶה, וְאַף בְּצִפֳּרִים לֹא יִמְאָסוּ.

ג

וְהַיְלָדִים עוֹמְדִים וּמַבִּיטִים עַל הָעוֹף שֶׁפָּרַשׁ כְּנָפָיו וְנִמְלַט אֶל מַמְלֶכֶת הַחֹשֶׁךְ. וְהִנֵּה סִילוֹן שֶׁל אוֹר הֵחֵל מַפְצִיעַ בֵּין הָעֲשָׂבִים.

– הַבִּיטוּ נָא! – קָרְאָה לְפֶתַע לֵאָה וְקוֹלָהּ רוֹעֵד, – אוֹרוֹת! אוֹרוֹת טָסִים בֵּין הַצְּמָחִים.

– אוֹרוֹת? טָסִים? מָה? אֵשׁ מְטַיֶלֶת? כְּלוּם חֲלוֹם חָלַמְתָּ? אוֹ שֶׁמָּא חָלִיתָ וְאַתְּ מְדַבֶּרֶת מִקַּדַּחַת? – תָּמְהוּ הַיְלָדִים. שׁוּב הִשְׁתַּלֵּט הַפַּחַד עַל פְּנֵי הַקְּטַנִּים.

עָמְדוּ הַחֲבֵרִים תַּחְתָּם וְהֵחֵלּוּ בּוֹלְשִׁים בְּעֵינֵיהֶם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל.

– נָכוֹן מְאֹד! – אִשֵּׁר אֵלִיָּהוּ, – אַף אֲנִי רוֹאֶה אוֹרוֹת נִשָּׂאִים פֹּה וָשָׁם.

– וְהִנֵּה שָׁם רָחוֹק נִדְלַק וְכָבֶה חֲלִיפוֹת אוֹר בָּהִיר מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

– אוֹי לִי! אוּלַי שֵׁדִים הֵם אֵלֶּה? יִלְלָה יוֹכֶבֶד הַפַּחְדָּנִית וּמִהֲרָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַמּוֹרָה כִּמְבַקֶּשֶׁת מִפְלָט לָהּ לְיַד שִׂמְלָתָהּ שֶׁל זוֹ הַמְבֻגָּרָהּ.

– הֲבָלִים! – קָרְאָה הַמּוֹרָה, – שׁוּב נִבְהַלְתֶּם? הֵן הִבְטַחְתִּי לָכֶם, כִּי כָל רַע לֹא יִקְרֶה לָכֶם. וַאֲשֶׁר לְאוֹרוֹת אֵלֶּה – הָאֱמֶת הִיא כִּי לְשֵׁם כָּךְ הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם לְטִיּוּל זֶה. אֲנִי שְׂמֵחָה כִּי נִרְאוּ לָנוּ סוֹף־סוֹף אֵלּוּ הַגַּחְלִילִיּוֹת הַחֲמוּדוֹת. הִנֵּה, עִם בּוֹא הָאָבִיב, שׁוּב נִרְאוּ אֵלּוּ הַחִפּוּשִׁיּוֹת הַנּוֹצְצוֹת. מֵעַתָּה תּוּכְלוּ לִרְאוֹתָן מִדֵּי לַיְלָה בְּלַיְלָה. אַךְ עֲלֵיכֶם לְהָעֵז וְלָצֵאת הַחוּצָה.

– אֵלּוּ הֵן הַגַּחְלִילִיּוֹת הַמְּאִירוֹת. – נֶאֶנְחָה יוֹכֶבֶד אַנְחַת רְוָחָה.

– אֲנִי זוֹכֶרֶת כִּי פַּעַם קָרָאתִי שִׁיר יָפֶה עַל זוֹ הַמְּאִירָה בַּלָּיְלָה.

– וְאֶפְשָׁר לְתְפֹּס אוֹתָן? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– וַדַּאי! אִם רַק תַּצְלִיחַ בְּצֵידְךָ. – הַשִּׁיבָה הַמּוֹרָה.

– וְהָאֵשׁ אֵינָהּ צוֹרֶבֶת? – חָקְרָה לֵאָה לָדַעַת.

– תִּוָּכְחִי וְתִרְאִי כִּי הָאֵשׁ אֵינָהּ צוֹרֶבֶת כְּלָל וּכְלָל. – הִבְטִיחָה הַמּוֹרָה.

זְמַן מָה עָמְדָה חֲבוּרַת הַיְלָדִים וְהֵם דְּבוּקִים זֶה בָּזֶה. לְאַט־לְאַט, לְמַרְאֵה שִׁפְעַת הַגַּחְלִילִיּוֹת, לָבְשׁוּ הַבָּנִים אֹמֶץ וְהֵחֵלּוּ רוֹדְפִים אַחַר הַפָּנַסִים הַמְּאִירִים. כְּמוֹהֶם עָשׂוּ גַּם הַבָּנוֹת וְעַד מְהֵרָה הִתְפַּזְּרָה הַחֶבְרַיָּה וְהָיוּ עֲסוּקִים בְּצֵיד הַגַּחְלִילִיּוֹת.

– מוֹרָתִי! מָצָאתִי גַחְלִילִית וְהִיא רוֹבֶצֶת עַל הָאֲדָמָה! – קָרָא יוֹרָם מֵרָחוֹק.

– הַבֵא אוֹתָהּ הֵנָּה! – קָרָא אֵלִיָּהוּ אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה.

– לֹא וָלֹא! הַנַּח אוֹתָהּ עַל הָאָרֶץ! – צִוְּתָה הַמּוֹרָה, – מִיָּד אֲנִי מִתְקָרֶבֶת אֵלֶיךָ. יְלָדִים! בּוֹאוּ וְתִרְאוּ גַחְלִילִית עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! – קָרְאָה הַמּוֹרָה.

– וְהִיא לֹא תִּבְרַח? – שָׁאֲלָה אֶרְאֶלָּה.

– לֹא! אֲנִי בְּטוּחָה כִּי זוֹ הָרוֹבֶצֶת עַל הָאֲדָמָה לֹא תָּזוּז וְלֹא תָּנוּעַ מִמְּקוֹמָהּ. הִיא תְּחַכֶּה לָנוּ עַד בּוֹאֵנוּ אֵלֶיהָ.

בַּפָּנָס שֶׁבְּיָדָהּ הֵאִירָה הַמּוֹרָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִיָּד נִגְלְתָה הַגַּחְלִילִית לָעָיִן. הַיְלָדִים הִתְאַסְּפוּ וּבָאוּ מִכָּל עֵבֶר לִרְאוֹת בַּפֶלֶא.

– הַבִּיטוּ נָא! הִיא מָאֳרֶכֶת וּשְׁחוֹרָה! – הֵעִיר יוֹרָם.

– וּכְתָמִים כְּתֻמִּים מַקִּיפִים אֶת שְׂפַת גּוּפָהּ! – הֵעִירָה גְאֻלָּה.

– וְהֵיכָן הַכְּנָפַיִם? – תָּמְהָה לֵאָה.

– וּמַדּוּעַ זֶה אֵין הִיא עָפָה? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.

– פָּשׁוּט מְאֹד! – הַשִיבָה הַמּוֹרָה, – הוֹאִיל וּכְנָפַיִם אֵין לָהּ, הֲלֹא תָּבִינוּ כִּי אֵין הִיא יְכוֹלָה לָעוּף.

– וְאֵלֶּה הַמְעוֹפְפִים אֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים הָעֶרֶב, כֵּיצַד הֵם עָפִים? – הִדְהֲדוּ הַשְּׁאֵלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

– וּבְכֵן, הַקְשִׁיבוּ, יְלָדִים. – הִשְׁתִּיקָה הַמּוֹרָה אֶת פִּיּוֹת הַחוֹקְרִים, שֶׁעָטוּ עָלֶיהָ מִכָּל צַּד.

– אֵלֶּה הַמְעוֹפְפִים הִנָּם הַזְּכָרִים שֶׁבְּגַּחְלִילִיּוֹת. הַלָּלוּ יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם וְהֵם מְעוֹפְפִים הֵנָּה וָהֵנָּה עִם בּוֹא הַלָּיְלָה. הַנְּקֵבוֹת – לָהֶן אֵין כְּנָפַיִם וְאֵין הֵן יְכוֹלוֹת אֵפוֹא לָעוּף. רוֹבְצוֹת הֵן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְהוֹדוֹת לָאוֹר הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה לְיַד בִּטְנָן – הֵן מְאוֹתְתוֹת וְקוֹרְאוֹת לָהֶם, לַזְּכָרִים, וְאֵלֶּה בָּאִים אֲלֵיהֶן מִמֶּרְחַקִּים. עַתָּה זָכִינוּ לִרְאוֹת נְקֵבָה, אֲנִי מְקַוָּה כִּי הֶחָרוּצִים בָּכֶם וַדַּאי יִתְפְּסוּ וְיָבִיאוּ עוֹד מְעַט גַּם זָכָר מְעוֹפֵף.

– הִבִּיטוּ נָא! – קָרְאָה לֵאָה, – הִנֵּה הִיא מְאִירָה!

בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה עָמְדוּ הַיְלָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ כֵּיצַד גָּהֲרָה הַמּוֹרָה לָאָרֶץ וְהֵרִימָה אֶת הַגַּחְלִילִית. הִיא הָפְכָה אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ, וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל כַּף הַיָּד. לְמַטָּה, לְיַד אַחַת מִטַּבְּעוֹת הַבֶּטֶן, נִרְאֶה אוֹר יְרַקְרַק־בָּהִיר נוֹצֵץ וְכָבֶה חֲלִיפוֹת.

– הָאֵין זֶה חַם? – שָׁאֲלָה לֵאָה.

– בְּבַקָּשָׁה, נַסִּי לְנְגֹּע בָּהּ וְתִוָּכְחִי! – הִצִּיעָה הַמּוֹרָה.

בְּפִקְפּוּק וּבְמוֹרָא נָגְעוּ הַיְלָדוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ בַּחֶרֶק, שֶׁרָבַץ דּוּמֵם, וְאַחַר פָּרְצוּ בִּצְחוֹק רָם.

– אֵין זֶה חַם כְּלָל!

– אוֹר קַר! – הִתְפַּלֵּא אֵלִיָּהוּ. – מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹר שֶׁל פָּנַס־כִּיס חַשְׁמַלִּי. – הִסְבִּיר יוֹאֵל.

– וְאוֹר זֶה כֵּיצַד הוּא נוֹצָר? – שָׁאַל יוֹרָם הַחוֹקֵר.

– בֶּאֱמֶת שְׁאֵלָה קָשָׁה הִיא זוֹ. – אָמְרָה הַמּוֹרָה, אוֹר זֶה, הַמָּצוּי בְּגַחְלִילִיּוֹת, נִסְתָּר הוּא וְנִמְצָא מִתַּחַת לְעוֹרָן. הַמְלֻמָּדִים סְבוּרִים, שֶׁהוּא בָּא מֵחַיְדַּקִּים קְטַנְטַנִּים, הַנִּמְצָאִים בְּגוּפָן שֶׁל הַגַּחְלִילִיּוֹת וְהֵם הֵם הַנּוֹתְנִים אוֹר קַר זֶה.

– זֶה בֶּאֱמֶת מְעַנְיֵן, – הֵעִיר אֵהוּד הַשַּׁתְקָן.

אוֹתָהּ שָׁעָה לָבְשָׁה רוּחַ גְּבוּרָה אֶת הַחֶבְרַיָּה וְהֵם הֵחֵלּוּ דוֹלְקִים אַחַר הַזְּכָרִים הַמְעוֹפְפִים. יוֹאֵל הִצְלִיח לָצוּד זָכָר אֶחָד וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַמּוֹרָה. הוּא פָּתַח אֶת כַּף יָדוֹ הַקְּמוּצָה וּלְאוֹר פָּנַסָּהּ שֶׁל הַמּוֹרָה נִרְאָה גּוּפוֹ שֶׁל הַגַּחְלִיל הַחוּם וְאַף הוּא מֵאִיר וְכִָבֶה חֲלִיפוֹת. זֶה הַמְעוֹפֵף, מִשֶּׁהִרְגִּישׁ כִּי נִפְתְּחוּ כַּפּוֹת הַמַּלְכֹּדֶת, פָּרַשׂ כְּנָפָיו וּמִהֵר לִפְרֹחַ מִן הַכֶּלֶא אֲשֶׁר נִמְצָא בּוֹ לִפְנֵי כֵן.

חֲבָל! פָּרַח! – הִצְטַעֲרוּ הַיְּלָדִים.

– אֵין דָּבָר! יִנְעַם לוֹ הַחֹפֶשׁ! – אָמְרָה לֵאָה.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה נֶהֱנוּ הַיְלָדִים לְמַרְאֵה מִשְׂחַק הָאוֹרוֹת, הַתּוֹעִים וּמִתְרוֹצְצִים, הֵם שָׂמְחוּ לְגַלּוֹת מִפַּעַם לְפַעַם אֶת הַנְּקֵבוֹת הַמְאוֹתְתוֹת, שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים.

לְבַסּוֹף הוֹדִיעָה הַמּוֹרָה: יְלָדִים! הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָלֶכֶת הַבָּיְתָה.

בְּלִי חֶמְדָה עָקְרוּ הַקְּטַנִּים מִמְּקוֹמָם וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. הַפַּעַם הָלְכוּ הַתַּלְמִידִים כְּשֶׁלִּבָּם טוֹב עֲלֵיהֶם וְסִימָנֵי הַפַּחַד הָיוּ רְחוֹקִים מֵהֶם.

לֵאָה וּגְאֻלָּה הֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶן גַּחְלִילִיּוֹת נְקֵבוֹת וְאֵלּוּ הֵאִירוּ לָהֶן אֶת דַּרְכָּן בָּאֲפֵלָה.

מְשֻׁלְהָבִים וּשְׂמֵחִים סִפְּרוֹ הַיְלָדִים בַּבַּיִת אֶת אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם. כֻּלָּם כְּאֶחָד הֶחֱלִיטוּ וְאָמְרוּ: – מֵעַתָּה לֹא נִירָא מֵהַלַּיְלָה וּמֵהָאֲפֵלָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ. עַתָּה יוֹדְעִים אָנוּ כִּי רַבִּים, רַבִּים הֵם הַיְּצוּרִים הָרוֹחֲשִׁים וּמִתְרוֹצְצִים גַּם בָּאֲפֵלָה, וְאֵין לָנוּ לְפַחֵד מִן הַחֲשֵׁכָה.