* * *

חמישים שנה מבדילים בינינו לבין הופעתם של הכתבים הראשונים שבספר הזה. לאחר מכן באו שתים־עשרה שנות חיים של מחשבה ופעולה מאומצת לברוכוב בהנחת היסודות לציונות־הפועלית, והם נפסקו על סף תקופה חדשה של מבחנים גדולים והכרעות גורליות בחיי העם והעולם. הציונות־הפועלית, – שברוכוב היה בין מחולליה, והוא מבססה העיוני, – הועמדה בתקופה זו במרכז תקומתו של העם היהודי, היא היתה לראש־פינה במפעל הציוני, בבניינה של הארץ, במלחמת שיחרורה ועצמאותה; היא נעשתה לנושא הסוציאליזם בעם היהודי.

ממקורות מחשבתו של ברוכוב שאבו – ביודעים ובלא־יודעים – כל ענפיה ושלוחותיה של הציונות הפועלית והחלוצית; חותמה טבוע במחשבה הציבורית היהודית של דורנו ובמדע המודאֶרני על העם היהודי, בלעדיה לא תשוער ראיה מארכסיסטית של חיי העם ותולדותיו והתוויית־דרכים לסוציאליזם בישראל. אף־על־פי־כן לא כונסה מורשתו הרוחנית והספרותית של ברוכוב עד היום. בהכרת חובה ושליחות נטלנו על עצמנו משימה זאת — לכנס את כל כתביו של ברוכוב ולתתם בידי הקורא העברי.

אין אנו באים רק לגאול מורשת־עבר, כי אם גם לחשל נשק. תמורות כבירות נתחוללו בחמישים־שנים אלו בעולם כולו ובחיי עמנו – עולמות נחרבו ועולמות נולדים ביסורים; מציאות שהיתה אינה קיימת עוד, ופּרוגנוזות היו למציאות; מערכות־רוח גדולות הוכרעו בימי מלחמות, מהפכות ושואה; הסוציאליזם היה לעובדה מכרעת בחיי העולם, וארץ־ישראל היתה לגורם מכריע בחיי העם היהודי; שאלות רבות, מאלה שהעסיקו את מחשבת בני דורו של ברוכוב – החיים נתנו עליהן תשובה ניצחת; עניינים שנראו בשעתו כמנגינות־עתיד נהפכו לתפקידי־הגשמה ריאליים; הכל הוּאר באורה של התקופה החדשה. אף־על־פי־כן, המשימות העיקריות שהעלתה מחשבתו של ברוכוב עדיין הן לפנינו, ורבות מהן קיבלו דווקא עתה משמעות אקטואלית מיוחדת. גם לאחר תקומת מדינת־ישראל עדיין רובו של העם היהודי מפוזר בתפוצות; לאחר השוֹאה וחורבנן של גלויות מוסיפות להתקיים גלויות בוטחות ושאננות; לאחר כשלונה החרוץ של ההתבוללות – בכל צורותיה – עדיין היא אוכלת בגופם ובנשמתם של קיבוצים יהודיים גדולים; גם בזמן שהסוציאליזם המהפכני צועד בראש מלחמות השיחרור הלאומי לא נעקרה התלישות הקוסמופּוליטית מתוכנו; נוכח המשבר הכלכלי של הקאפּיטאליזם ותמוטת הגולה היהודית, על אף נצחונותיה של המהפכה הסוציאליסטית והישגיה של הציונות – עדיין מהלכת ברחובותינו ההתנכרות לסוציאליזם המהפכני וההתכחשות לציונות המגשימה. הארה מארכסיסטית של המציאות היהודית החדשה, הבנת הבעיה של “ישראל בגויים” בתקופה זאת, ראיה נכונה של שילוב עתיד־ישראל בעתידו של העולם, גיבוש רעיוני של הציונות־הפועלית בימינו, חינוך ציוני וסוציאליסטי של הדור – לכל אלה תשמש מורשתו הרוחנית של ברוכוב מעיין לא־אכזב להמשכה ולחידושה של המחשבה המארכסיסטית־היוצרת בישראל.

יצירתו הפובליציסטית והמדעית של ברוכוב פזורה על פני כתבי־עת ומאספים רבים, חוברות וקונטרסים ביידיש, ברוסית ובגרמנית, שהופיעו בזמנים שונים, בעיקר ברוסיה, באוסטריה ובארצות־הברית. רק חלק ממנה כונס בשפות שונות ובעברית. לא־מעט אבד בדרכי־נדוד, ועוד נותרו כתבי־יד ורשימות אשר טרם ראו אור. בדעתנו לכנס את כל כתביו של ב. ברוכוב בארבעה כרכים. שלושת הכרכים הראשונים יכילו את הכתבים הפּובליציסטיים בשאלות העם והציונות־הפועלית, והם יבואו, בדרך כלל, בסדר כרונולוגי: כרך א' – שנות הייסוד של פועלי־ציון (1905–1907); כרך ב' – משנת 1907 ועד למלחמת־העולם הראשונה; כרך ג' – השנים 1914–1917. בכרך ד' יכונסו הכתבים בשאלות הפילוסופיה, הפילולוגיה והספרות. אגרותיו של ברוכוב תובעות ליקוט וכינוס לחוד.

בכרך הראשון – המוגש עתה לקורא – ניתנים, כאמור, הכתבים משנות־הייסוד של הציונות הפועלית. החיבורים: “לשאלות התאוריה הציונית” (פברואר 1905), “לשאלת ציון וטאֶריטוריה” (1905), “מלחמת המעמדות והשאלה הלאומית” (דצמבר 1905), “הפּלאטפורמה שלנו” (1906) – כבר ראו אור בעברית (לא מכונס), והם ניתנים על ידינו בתרגום חדש ממקורם הרוסי. סטינו קמעא מהסדר הכרונולוגי והבאנו כאן את המאמר “תפקיד מעמד הפועלים בהגשמת הטאֶריטוריאליזם”, שנתפרסם בשנת 1907, כי יש לראותו כהמשך וסיום ל"הפּלאטפורמה שלנו". נתנו כמאמר לחוד, בשם “על האישיות והמסורת”, את הפרק המסיים של “מלחמת המעמדות והשאלה הלאומית”, אשר משום־מה הושמט מכל המהדורות שהופיעו עד כה, “דברים בוויכוח בכינוס הדרום־מערבי של פועלי־ציון” (דצמבר 1905), שנדפסו בשעתם ב"יאֶוורייסקאיא ראבּוצ’איא כרוניקה" (מאי 1906), מתפרסמים כאן בספר לראשונה.

מעזבונו של ברוכוב, שטרם ראה אור – אנו מביאים כאן “ראשי־פרקים של ספר בשאלה הלאומית”; יש להניח כי נכתב בשנת 1907; לפי ש"ראשי־הפרקים" הם מאותו תחום של בעיות עיוניות, שבהן עוסקים החיבורים הקודמים שבכרך זה, ראינו טעם להביאם כאן.

המאמר הראשון בדפוס מאת ברוכוב, “על תכונתו של השכל היהודי” (1902), יבוא בכרך ד' של מהדורתנו. המאמרים מענייני־דיומא משנת 1906 יבואו בכרך ב'.

כל המובא על ידינו תורגם מן המקור, ללא השמטות. במקרה של נוסחאות שונות במהדורות שונות – בחרנו להיות נאמנים לפירסום הראשון בדפוס. יש שצייַנו – בשולי העמוד – חילופי־נוסחאות חשובים. שקדנו על בדיקה קפדנית של הטאֶכּסט, שלא להעתיק שיבושים, שנשתרבבו לרוב בדפוסים הראשונים, ומהם לא מעטים הוסיפו לנוע אח"כ על פני המהדורות השונות, ועוד נוספו עליהם כהמה וכהמה. בהערות שבנספחות לספר עמדנו על מסיבות כתיבתו ופירסומו של כל מאמר, צייַַנו מהדורותיו השונות ואופן הבאתו על ידינו.

בבואנו לכנס עתה בעברית את כתבי ברוכוב ראינו לפנינו קודם כל את הדור החדש הגדל בארץ, שבידיו מופקדת מורשה יקרה זו. אין להתעלם ממרחק הזמן, המקום והמאֶנטאליות. אנשים מורמים־מעם, המרחיקים לראות מעבר לדורות הנם גם בני דורם הם. אחת מזכויותיו ההיסטוריות הגדולות של ברוכוב – היא במה שהוא היה לדורו, דור מניח־היסודות לתנועתנו. איש־מדע וחוקר היה, ובו בזמן גם איש־מלחמה, שעמד בתוך תוכן של מערכות ציבוריות ורעיוניות של זמנו. רוב דבריו נאמרו ונכתבו מתוך פולמוס עם יריבים, מהם תנועות וזרמים שהיו בינתיים במידה רבה לנחלת העבר. נוסח הדברים תואם אל סגנון התקופה והדור, ואל רוח־הזמן. החומר העיקרי למחקריו והערכותיו של ברוכוב נדלה מתוך הוויה יהודית ואנושית, שאיננה עוד כאשר היתה בזמנו, ועל גבה חרשו התמורות והזעזועים של יובל־שנים נסער. נוצרו עוּבדות חדשות ועמן מושגים חדשים. דרך־מחשבתו וסגנונו של ברוכוב, – ביחוד בחיבורי־היסוד העיוניים, – כשרון ההכללה וההפשטה, הנטיה למיצוי תיאוראֶטי של הדברים, לניתוחם ההגיוני־האינטאֶלאֶקטואלי ולביסוסם הפילוסופי – אינם מקילים על הקורא בן הדור הצעיר לרוץ בכתביו. ויש גם דרכי־עקיפין ותעיות־מחשבה – פרי תקופת־בראשית של התנועה ושל מדריכה, שיקשה להבינן, בלי לעמוד על המסיבות ההיסטוריות הקונקראֶטיות – קרקע גידולן.

ראינו צורך לקרב את הדברים להבנתו של בן־דורנו ולהקל עליו את השאיבה ממקורות־ראשית של מחשבת תנועתנו, מפרי גאון־הרוח של אחד מגדולי מוריה, הדגול בהוגי־מחשבתה. לשם כך הרחבנו את מדור הנספחות – יד לקורא ולמעיין.

במדור התעודות ליקטנו מקורות, שיש בהם ביטוי מרוכז לזרמים השונים בתנועת־הפועלים היהודית, שברוכוב עמד בוויכוח רעיוני אתם. במידת האפשרות העלינו קטעי מאמרים, מצעים והחלטות שברוכוב מזכירם בגוף הספר. כן הבאנו כאן תעודות פּרוגראמתיות של הציונות־הפועלית בראשיתה, בשנות 1905–1906, כפי שנוסחו בוועידותיה בארצות שונות (רוסיה, אוסטריה, ארצות־הברית).

ההערות – מאתיים שלושים וארבע במניין – מתחלקות לכמה סוגים: א. הערות עובדתיות והיסטוריות – תיאורם של מאורעות, תנועות, פרשיות הנזכרים בספר, ביחוד מתחום הציבוריות היהודית ותנועת הפועלים היהודית; ב. הערות הבאות להסביר ולהשלים מושגים, מונחים, מקורות ומובאות; ג. ידיעות בּיו־בּיבּליוגראפיות למאמריו של ברוכוב ונסיבות כתיבתם ופרסומם; ד. הארת התפתחותו המחשבתית של ברוכוב בסוגיות השונות שהוא עוסק בהן בכתבים שבכרך זה; ה. תוספת חומר עוּבדתי וסטאטיסטי לאנאליזות ולפּרוגנוזות הסוציולוגיות והכלכליות (בסיכומן של חמישים השנים האחרונות בחיי העם היהודי); ו. הארות הבאות להסביר את עיקרי הבעיות שהעלתה מחשבתו של ברוכוב, לאור הנסיון והמחשבה הסוציאליסטית, העולמית והיהודית, בדורנו.

רשימת־השמות המקיפה את כל השמות הנזכרים בספר (למעלה ממאה) כוללת עיקרי קווים בּיוגראפיים ובּיבּליוגראפיים והערות אינפורמאטיביות על הצד האופייני לכל אחד מן האישים, מבחינת תפקידו הציבורי, המדעי או הספרותי ובקשר לדברים האמורים בו בכתבי ברוכוב. הרשימה ערוכה לפי סדר הא"ב. אין היא כוללת את השמות המובאים בנספחות ואינם נזכרים בכתביו של ברוכוב.

לוח־המאורעות בכרך זה מקיף מאורעות יהודיים וכלליים משנת 1881 (שנת הולדתו של ברוכוב) ועד לשנת 1906 ועד בכלל (בכרכים הבאים יושלם בהקבלה לשנים המתאימות). מאורעות השנים שבהן נכתבו הדברים שבכרך זה ניתנים ביתר פירוט – ללוות את ההתרחשויות שהֵדן ניכר בכתבים. לוח־המאורעות בא בדרך כלל לתת את פני התקופה ואת הרציפות ההיסטורית – בחיים הציבוריים ובחיי הרוח – בשנים שעוצבה דמותו של ברוכוב; תאריכים מחייו ופעולתו משולבים בתוך הלוח. מקום מיוחד תופסים המאורעות בחיי רוסיה ויהדותה והתאריכים המשקפים את תולדות תנועת הפועלים היהודית, ובפרט את צמיחתה ועלייתה של הציונות־הפועלית. תוך כדי עריכת הלוח נתקלנו בשיבושים רבים שקנו להם שביתה בספרי הקורות של הציבוריות היהודית בזמננו. שיבושים אלה הם בחלקם הגדול פרי שגיאות בהתאמת התאריכים מן המניין העברי, היוּליאני (שהיה מקובל ברוסיה עד 1918) והגריגוריאני (המקובל בעולם) ועירבובם. ניסינו – ככל שניתן הדבר – לתקן את הטעון תיקון ולהאחיד את התאריכים לפי הלוח המקובל בעולם.

לוח־המאורעות וכן ההערות משמשים, מבחינה מסויימת, אבני־יסוד לבּיוגראפיה של ברוכוב. על־כן הסתפקנו – בפתח הספר – בבּיוגראפיה קצרה ביותר, העומדת על עובדות עיקריות בלבד. עם חתימת כל הכרכים שבמהדורה זו יהיה אולי מקום ואפשרות לעבודה מקיפה יותר על חייו ופעלו של ברוכוב.

כל הדברים שבנספחות לוקטו, נערכו ונכתבו בידי העורכים.

המערכת

דצמבר 1954