עוֹד הַשַחַר זוֹחֵל עַל גַגוֹת יְרוּשְלֵם

אַפְרוּרִי וְרָדוּם, וְאוּלַי גַם חוֹלֵם.

עוֹד הַכֹּתֶל שָרוּי בְּשֵנָה שֶל שַבָּת,

לֵיל־שַבָּת־הַגָדוֹל יֵעָלֵם עוֹד מְעַט

קוֹל פְּסִיעֹות מְהַדְהֵד בְּאַחַד הַרְחוֹבוֹת,

הַפְּסִיעֹות אֶל הַכֹּתֶל מַהֵר מִתְקָרְבוֹת –

רַבִּי קְלוֹנִימוֹס הוּא הַמְקַדֵם אַשְמוּרוֹת.

גַם הַיוֹם כָּרָגִיל, עַל עַרְשׂוֹ לֹא יִשְקֹט,

גַם הַיוֹם כִּבְכָל יוֹם בָּא לִפְקֹד מְקוֹמוֹ,

כְּדֵי לִשְפֹּךְ אֶת שִיחוֹ, לְבַקֵש עַל עַמוֹ.

הוּא חוֹלֵץ נְעָלָיו. בְּמִצְחוֹ הוּא נִשְעָן

אֶל אַבְנֵי הַקְדוּמִים וְסוֹפֵג קְדֻשָתָן.

קֹר הַלֵיל שֶל אָבִיב אֵיבְרָיו מְעַטֵף,

אַךְ הָרַב אֵינוֹ חָש אֶת הַקֹר. כָּל הַלֵב

בִּתְפִלָה מִתְמַזֵג, מִשְתַּפֵךְ וְנִשְטָף –

מִתְחַנֵן עַל עַמוֹ הָאֻמְלָל, הַנִרְדָף.

וּפִתְאֹם בְּרִיצָה אֶל הָרַב בָּא שַמַש

בֵּית־כְּנִיסְתָּהּ הַגָדוֹל שֶל הָעִיר, וְנִרְעָש

וְנִפְחָד מְסַפֵר: "הֲמוֹנֵי עַרְבִיִּים

בֵּית־הַכְּנֶסֶת פּוֹרְצִים וּבְזַעַם תּוֹבְעִים

שֶאוֹתְךָ,… אֶת הָרַב… שֶנַסְגִיר לְיָדָם.

כִּי אַחֶרֶת יִזְרֹם – מְאַיְמִים – זֶרֶם דַּם

יְהוּדֵי הַקְהִלָה הַקְדוֹשָה, עַד אֶחָד" –

כָּךְ סִיֵּם הַשַמָש בְּקוֹלוֹ הַנִרְעָד.

"הַאוֹתִי מַאֲשִימִים הֵם – הָרַב אָז שוֹאֵל –

שֶרָצַחְתִּי הַנַעַר מִבְּנֵי יִשְמָעֵאל –

גוּפָתוֹ לְיַד בֵּית־הַתְּפִלָה נִמְצְאָה,

וְנָטַלְתִּי דָמוֹ לֶאֱפוֹת הַמַצָה?"

מְאַשֵר הַשַמָש, אַךְ בַּלֵב הוּא נִדְהָם –

מִי גִלָה לְרַבוֹ הַדָבָר כֹה מֻקְדָם?

וְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַהֲמוֹן עֵרֶב־רַב

בָּא כְּחֶתֶף לְכָאן – וְיָשָר עַל הָרַב

בְּאָלוֹת, נִבּוּל־פֶּה וּמַכּוֹת כְּאֶחָד,

וּסְחָבוּהוּ ישר, אֶלֵי בֵית־הַמִשְפָּט.

אֶת אוּלַם הַמִשְפָּט הַגָּדוֹל, הַנִרְחָב,

מְמַלֵא אֲסַפְסוּף תּוֹךְ דַּקוֹת עַל גְדוֹתָיו.

גַם גוּפַת הַנִרְצָח בַּפִּנָה כָּאן נִמְצֵאת.

הַשָאוֹן מְרֻבֶּה, וּבְיֶתֶר שְׂאֵת

מְנַצְחִים הַקוֹלוֹת הַצוֹרְחִים: "מוֹת יוּמַת

הָרוֹצֵחַ הַזֶה הַנִבְזֶה, וּמִיָּד!"

וְאֶחָד גְבַהּ־קוֹמָה וְצָעִיר מֵרֵעָיו

מְחָרֵף וּמְגַדֵף וּמְצַעֵק עַל הָרַב,

וְנִדְחָק קְפוּץ־אֶגְרוֹף לַיָּשִיש הַנֶאֱשָם.

הַקַדִי מְהַסֶה הֶהָמוֹן בָּאוּלָם,

וּבְזַעַם פּוֹנֶה לַיְהוּדִי בִּשְאֵלָה:

"הֶחָטָא לְךָ פַעַם הַנַעַר הַלָה,

כִּי שָפַכְתָּ דָמֹו, דַם נָקִי לְלֹא־חֵטְא?"

“לֹא!” – מַכְחִיש הַזָקֵן בְּקוֹלוֹ הַשָקֵט –

הֶעֱלִילוּ עָלַי עֲלִילָה נִבְעָרָה!"

מִתְגַעֵש הֶהָמוֹן וְכֻלוֹ סְעָרָה:

“הָרוֹצֵחַ אַתָּה־הוּא! בְּפִיךָ כָּזָב!”

מְחָרְפִים אֶת הָרַב, מְחָרְפִים אֱלֹהָיו.

וְאוֹתוֹ הַצָעִיר שוּב עוֹלֶה עַל כֻּלָם –

צִוְחוֹתָיו מְנַסְרוֹת בַּחֲלַל הֲאוּלָם.

וְחוֹזֵר הַקַדִי וּמַשְקִיט הָרוּחוֹת

וְשוֹאֵל: "הַזָקֵן, הֲתוּכַל הוֹכָחוֹת

לְהָבִיא לְאִמוּת נִקְיוֹנְךָ מֵאַשְמָה?"

בַּדְמָמָה שֶיָּרְדָה לָאוּלָם שוּב נִשְמָע

בִּבְהִירוּת, בִּצְלִילוּת, קוֹל הָרַב הַשָקֵט:

"כֵּן, אוּכַל! אֲבַקֵש לְיָּדִי רַק לָתֵֵת

גִלָיוֹן שֶל נְיָר וְגַם עֵט וְגַם דְיוֹ,

וּלְעֶזְרִי הַנִרְצָח בְּעַצְמוֹ אָז יָבוֹא,

וְהוּא־הוּא שְיְגַלֶה לָכֶם מִיהוּ רוֹצְחוֹ".

מִסְתַּכְּלִים הַכְּנוּסִים בִּתְמִיהָה כֹּה וָכֹה –

מְבוּכָה וְזִלְזוּל וְחֵמָה בִּמְעֹרָב.

הֲיָצָא מִדַעְתּוֹ – לוֹעֲגִים – זֶה הָרַב?

בְּכָל־זֹאת נֶחְפָּזִים וְרָצִים כְּדֵי לָתֵת

הַמְבֻקָש לְיָדָיו – זוֹ פְּקֻדַת הַשוֹפֵט.

וּמִיָּד לְאַחַר שֶרַבִּי קְלוֹנִימוֹס

מְקַבֵּל אֶת הַכֹּל, הוּא טוֹבֵל הַקוּלְמוֹס.

יוֹם שַבָּת. הַכְּתִיבָה אֲסוּרָה הֵן, אֲבָל

כָּאן פִקוּחַ־הַנֶפֶש שֶל כָּל הַקָהָל.

וְרוֹעֶדֶת הַיָּד, אַךְ בְּלִי כָּל שְהִיוֹת

הִיא רוֹשֶמֶת מַהֵר צֵרוּפֵי אוֹתִיוֹת

שֶל שֵמוֹת קְדוֹשִים. וּלְאַחַר שֶפָּנָה

אֶל אָבִיו בַּשָמַיִם בְּרֹב כַּוָנָה

וּבִקֵש יְשוּעָה בְּקוֹל רָם וְנִשְבָּר –

עַל שִׂפְתֵי הַנִרְצָח הוּא מַנִיחַ הַנְיָר.

נִפְעָרִים הַפִּיוֹת שֶל רַבִּים בֶּהָמוֹן,

מֵעֵינֵי כָּל אֶחָד מִתְפָּרֵץ תִמָהוֹן,

וְאֵלָיו מִתְלַוָה חֲרָדָה, בְּעָתָה.

כִּי דָבָר שֶכָּזֶה לֹא נִרְאָה עַד עַתָּה –

הֶהָרוּג הִתְנַשֵׂא, הִתְיַשֵב לוֹ לְאַט,

וְהוֹלִיךְ אֶת עֵינָיו הַמֵתוֹת לְכָל צַד

וְהִשְהָה מַבָּטוֹ עַל כָּל אִיש, וּפִתְאֹם

הִתְרוֹמֵם וְזִנֵק כַּנָמֵר לַמָקוֹם

שָם עַכְשָו הַצָעִיר הַגָבוֹהַּ נִצַב

(הָרִאשוֹן בִּמְחָרְפָיו וְתוֹקְפָיו שֶל הָרַב),

הִתְנַפֵּל עַל הַלָה וְהוֹצִיא קוֹל אָיֹם:

“זֶה רוֹצְחִי!” וְצָנַח שוב חָלָל בַּמָקוֹם.

נִזְדַעְזַע בּוֹ בָרֶגַע הָאִיש הַצָעִיר,

וַאֲחוּז בַּלָהָה גַם הִסְמִּיק גַם הֶחְוִיר.

וְהוֹדָה שֶבִּקֵש עֲלִילָה שֶל דָמִים

לְהָטִיל עַל הָרַב הַיּהוּדִי הַתָּמִים,

כִּי יָדַע – הָאָסוֹן יִזְדָרֵז וְיָבוֹא

גַם עַל כָּל הַיְהוּדִים, עַל שְנוּאֵי לְבָבוֹ.

אַךְ, שָמַע הַשוֹפֵט – חֲרוֹנוֹ הִתְפָּרֵץ,

וְצִוָה וְתָלוּ הָרוֹצֵחַ עַל עֵץ.

תַּחַת הַר הזֵיתִים זֶה מֵאוֹת בַּשָנִים

הִתְבַּלֵט גַל גָדוֹל שֶכֻּלוֹ אֲבָנִים.

זֶה קִבְרוֹ שֶל רַבִּי קְלוֹנִימוֹס אִיש הַנֵס.

מֵאוֹתוֹ יוֹם הָרַב לְתוֹכוֹ הִתְכַּנֵס,

וְנַפְשוֹ מְנוּחָה לֹא יָדְעָה אַף בִמְעַט,

כִּי־עַל־כֵּן הוּא חִלֵל אֶת קְדֻשַת הַשַבָּת,

בְּכָתְבוֹ הַשֵּמוֹת הַקְדוֹשִים עַל הַנְיָר.

אֶת חַיָּיו, שֱעַדַיִּן נוֹתְרוּ לוֹ, עָבַר

בִּתְשוּבָה וּבְצוֹמוֹת. וְלִפְנֵי שֶגָוַע

הוּא הִשְאִיר לַדוֹרוֹת הַבָּאִים צַוָאָה –

שֶהוֹאִיל וְחִלֵל הַשַבָּת בְּחַיָּיו,

הֵן דִינוֹ דִין סְקִילָה, וּבְכָךְ הוּא חַיָּב –

מְצַוֶה הוּא אֵפוֹא – בִּמְאַת הַשָנִים

הַבָאוֹת לְהַשְלִיךְ עַל קִבְרוֹ אֲבָנִים.

וְכִבֵּד כָּל יְהוּדִי, וּמִלֵא אֶת הַצַו,

וְהֵטִיל אֶת אַבְנוֹ עַל קִבְרוֹ שֶל הָרַב –

הַקָדוֹש, שֶהִצִיל דֶרֶךְ נֵס הַקָהָל.

כָּךְ גָדַל, כָּךְ צָמַח, כָּךְ עָלָה זֶה הַגַל.