אם אינך מזייף את עצמך, ואינך אוטם אזנך משמוע את הקול הפשוט, הנאמן, הקורא אליך מכל ישותך האנושית, אתה נענה לו ואומר:
– אני שולל את המשטר החברתי הנוכחי לא מפני שהוברר לי שהוא אינו יכול להתקיים מחמת אילו גזרות והכרחים אובייקטיביים, כי אם מפני שאסור לו להתקיים! ואני סוציאליסט, לא מפני שהוברר לי שהמשטר הסוציאליסטי מוכרח לבוא בהכרחם של אילו תהליכי־ייצור אובייקטיביים, כי אם מפני ועד כמה שאותו המשטר מחויב לבוא בתביעת הצדק שבי. ומשאתה נשמע לאמת־פנימיותך הפשוטה הזאת, מיד פוקע כוחן של כל מיני ההפלגות אל מרחקי הזמן ואובד מפלטן של כל מיני הכתבות הכלליות, האלמוניות. המשטר הזה אסור שיתקיים, כי הוא משטר הניצול והעושק, אך קודם כל אתה אל יהיו לך קורי המשטר הזה לבגד ולא תתכס במעשיו!
משטר אחר צריך לבוא; אך קודם כל אתה הוא שצריך לגלמו בכל חייך וארחות־חייך! מתנגדים כל התנאים מסביב; מתנגדים גם כל היצרים וכל הנטיות שבפנים, אבל אתה מחויב! כאן פגות כל הדחיות. בטלות כל השמיטות: החלט!
ואף זאת:
הרדיקליות השטחית לימדה: המשטר החברתי שלנו הלזה הוא המדור השביעי של הגיהנום – והאחרון. ובו, כל עוד הוא קיים, כל העפלות נחשוניות אישיות הן לבלתי הועיל. ושם, במשטר הבא, הרי שוב לא יהא צורך כלל בשום הפיכות וחריגות אישיות. כי למה יחרוג, ולאן יחרוג אדם אז?
והמשפט מעוקל:
שחיינו עתה הם ים שחור, או ים אדום זועף וגועש – לזה בודאי שאין צורך בשום הוכחות. אולם גם זה צריך שיהא ברור לנו מאוד, שבהליכתנו האנושית אין, ולעולם לא תהא שום תחנה כזאת שבה שוב לא יהיה על האדם הצורך והחיוב להעפלה, לחריגה ולהפיכה. והתובע תמיד אחד: מצפוננו האישי! והתביעה תמיד אחת: הגשמה עצמית דחופה, מיידית! כי בשביל כל אדם קיים מעולם ועד עולם רק “עכשיו” אחד ויחיד: יומו שלו ומסַת חייו שלו, –
ואם לא עכשיו אימתי?
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות